בס"ד

אתם מקירם את הסיפור עם הזוג זקנים שהיה שעשו בבית מלכודת של עכברים ואז עכבר ראה את זה וקרה לכול החבריים שלו הגדולים (פרה,חזיר....) שיעזרו לו והם לא רצו בסוף ביגלל זה הם מתו (כי הנחש ניתקע בזה והרג את הזקנה והיא שתתה חלב פרה והם אחלו את בשר החזיר....) והמוסר זה שגם אם מישהו הכי קטן נימצא במצוקה אז זה קשור אלינו גם  

אז ככה......

יש תינוק קטן בן 3 חודשים שיש לו חורים בלב והיום הוא עובר ניתוח בין חיים למוות אז בבקשה תיתפללו עליו למרות שאתם לא מכירים אותו וזה לא אמור להיות איכפת לכם!

כי יכול להיות שהוא חכם גדול ואז שהו יהיה רופא וירפא את הילדים שלכם או משהו כזה!

זה באמת חשוב תיתפללו עליו.

הוא כ"כ חמוד

תגידו עליו מ'ס תהילים או אפילו אם יש לכם זמן חופשי תגידו עליו פרק שירה שזה אם סגולות מיוחדות.....

זה יעזור כ"כ בבקשה!

קוראים לתינוק:

דביר רפאל בן מלכה!

תיזכו למיצוות ולמעשים טובים ולהיתחשב באחרים!!!!

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.

בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד.