להתחדש...עזרא - ארכיון
כמה פעמים יצא לנו (בנות, מכוון בעיקר אליכן) לעמוד מול ארון הבגדים ולהכריז: "אוף ! אין לי מה ללבוש !!!"
מוכר ? אין כוונתינו שבאמת חסרים לנו בגדים אלא ש"בא לנו" משהו חדש...
...הנשמה גם זועקת לנו "אני רוצה משהו חדש !!!"...
אבל משום מה, אנחנו לא שומעים. השגרה, שכל כך מפריעה לנו ומשעממת אותנו בתחומי חיינו האחרים לפתע לא מפריעה לנו שמדובר על הנשמה שלנו...
...יופי! התרגלנו להתפלל ולהקדיש זמן לתפילה... אבל זה לא מספיק !!!

לקוח מתוך מכתבה של ש. - בת שרות לאומי במרכז להעמקת הזהות היהודית - "שימו לב אל הנשמה", בעלון פלפול בנושא התחדשות שיצא בקרוב ויופץ ברחבי הארץ.

רוצים לקבל ולקרוא את עלון פלפול, לא מקבלים אותו לאולפנא / ישיבה תיכונית/ סניף או כל מקום אחר, לא יודעים מה הוא בכלל ?

פנו עוד היום אלי במסר אישי או לאימייל hibbur1@gmail.com בכדי לקבל יותר פרטים על עלון פלפול בנושא התחדשות לכבוד חודש שבט שיצא בקרוב.

מחכים לשמוע מכם תגובות והערות !!!

מה אתם חושבים על שגרת יומכם במיוחד בפן התורני - נשמתי (מיועד לדיון פה...)?
האם כל תפילה שאנו מתפללים היא בעלת שגרה חדשה, או חזרה על אותה שגרה ואותם מילים, ואם היא כן, אז איך כן נהפוך אותה למשהו מיוחד וחדש כל פעם (גם נדון בעלון...) ?

ובכלל, האם "...השאיפה התמידית להתחדשות עלולה לגרום לנו לבעוט בדברים אותם אנו מחשיבים כקדושים רק מפני שהם מוכרים לנו ואין בהם ניצוץ של התחדשות..." ? (מתוך מאמרו של יוסף קלמנוביץ - תלמיד שיעור ה´ בישיבת הר עציון ועורך פינת העיון באינטרנט לנוער - "נקודת חיבור" - www.hibbur.org, גם בעלון זה.)

שיהיה שבת שלום ומבורך לכולם !!!
כל פורום??עזרא - ארכיוןאחרונה
ועוד פורום.מקפיצים נטושים

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

אני מעדיפה לכתוב בעט כשאני פורקת רגשותעשב לימון

אבל תודה על ההצעה בכל אופן!

משום מה הרבה מעדיפים פורומים גלוייםמקפיצים נטושים

מודה שלא הבנתי את ההעדפה.

אולי רצון שמישהו ישמעעשב לימון

בקשת עזרה בצורה עקיפה

😁טויוטהאחרונה

יש לי חלום:

שמישהו יכין לי ארוחת צהרייםאנונימי (פותח)

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

{}אנונימי (פותח)

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.


בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אין לי בית.אנונימי (פותח)אחרונה
()אנונימי (פותח)

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

כל יוםאנונימי (פותח)
אני מאבדת
[]אנונימי (פותח)

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

 

 

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

 

 

(אי אפשר להגיב האחרון כבר, אבל תודה לך. התגעגעתי.)אנונימי (פותח)
אני מתגעגעת לפה.אנונימי (פותח)

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד. 

לב.אנונימי (3)אחרונה
חושבת עלייך.

אולי יעניין אותך