*אי"ה שבוע הבא או עוד שבועיים יתחיל פרוייקט מנהיגות לחב"ב בנות (נחליאל-אורות בנות) שאני בע"ה אעביר אותו.הציפיות מהפרוייקט הוא כמובן מטרתה של תנועת נוער בכלל ותנועת עזרא בפרט (בית גידול לאכפתניקים ואידאליסטים...) וסיבה שנייה,ספציפית לסניפנו-מכייון שאין לנו מדריכות אנו חושבים קדימה לשנה הבאה שיהיו בע"ה מדריכות ואולי גם מגשימות בסניף.שלחו את אחיותיכם/אחיות חבריכם/שכנתכם וכו'...

*בית מים (למרות שאין מים בגעתון והוא פשוט מסריח-תעברו לידו בזמנכם הפנוי...)-יש דוכן של ראש יהודי שהישיבה מפעילה כל יום שישי,בע"ה השבוע או שבוע הבא נשב עם הבחורים שאחראים על זה ואחד הרמי"ם משהישיבה ונראה איך מתקדמים.חשבו בינתיים על רעינות למקום,תקציבים,תכנים (חברותות/שיעורי תורה/קבלות שבת-הכל יחד או לא...קיצור חשבו מעט...) מי שהעלה בדעתו שלא יקום בית יהודי בנהריה-טועה! סניף עזרא נהריה בע"ה יקים.

*הבעיה שהייתה בגיוס שעשו אושר,אביחי ומשה-העניין פותר מול מנהל ביה"ס והוא מרשה אך ורק בהפסקות. נדבר על זה בע"ה בישב"צ (כנראה שגם אחרי שנה וחצי שונאים אותנו... אבל בסוף יאהבו אותנו כי האמת סופה לנצח!!!!! )

*טו בשבט-אין מצב שאנחנו לא מוציאים 21 חניכים ,העירייה נותנת לנו אוטובוס ומוציאה כל חניך ב50 ש"ח (במקום 80) רק אם יש 28 אנשים באוטובוס,הווה אומר-21 חניכים (6 מדריכים+אני).אז יאללה לשגע את החניכים ואת ההורים שלהם-נצלו את זה שאנחנו לא צריכים חברות (וסניפים אחרים יעידו....) מעבר לזה-זו חוויה ומצווה! קומו והתהלכו בארץ לאורכה ולרחבה ועוד בירושלים!!!!!!!

*מילת עידוד-סניף נהריה עוד יגיע רחוק בע"ה!!!!! קשה קשה אבל חכו חכו...

שתהיה לכולנו שבת שלום ומבורכת! מסדר ב4:00 כחולבן!!! (תומר-נשמח לראותך...)

תמיד אני תוהה איך לסיים (אוהבת-לא...מעריכה כן אבל זה קיצ'י מדי...אז אסיים ב...)

שלכם,אפרת

נשמע של סניף נהריה של העיר נהריה, סבבה הבנו.

'מים רבים לא יוכלו' - מה? 

אני לא יכולה יותר לשמוע שתיקה זה מחריש לי את האוזניים

(אני לא יכולה יותר

למה אתה עושה לי את זה

תמיד נמצאת לכולם ועד שאחותי צריכה אותי לא מסוגלת להיות לה

אין לי מילים בכלל להוציא בשבילה

לקרוא את זה אין לי כוחות

למה אתה מנסה אותי ככה

אתה יודע כמה זה קשה לי שאני לא נמצאת כשאני יודעת שצריך

וגם השבת הזאת

למה היית חייב להרוס

באמת 

למה אתה פשוט לא יכול לתת לנו לנשום שניה ולהרגיש שהחיים לא תלויים באוויר כל הזמן לפי המצבי רוח שלך

למה אני כבר לא יכולה לתכנן כלום קדימה יותר מכמה שעות כי רק אתה יודע מה יקרה עד אז

למה דווקא עכשיו אתה חייב לעשות זה

למה דווקא בימים האלה כשהלב מלא בכעס וריחוק אתה רוצה שאני אהיה קרובה מאי פעם

לעזאזל אבל אני באמת לא מצליחה

אתה יודע כמה השתדלתי שלא 

אתה יודע כמה זה היה לי קשה ובכל זאת

קשה לי כבר לקבל את זה מצטערת

הכל כואב לי 

לא יכולה עוד להכיל את עצמי ואת הכאוס הזה

אלוהים,

די

)

רק אני שונאת את החגים האלו?

שיעבורשיעבורשיעבור

באלי לישון עד אחרי כיפור

איך אפשר להתפלל ככ הרבה עם כמות הכעס שיש בלב 

איך אפשר להתקיים

איך אפשר

אין לי כוח לעצמי

אין לי כוח לבית

אין לי כוח לתפילות

לאלהרגיש

רקלאלהרגיש

לא כאב לי ככה מהפעם ההיא. 

זה כאילו כל הגוף מתכווץ ומחזיק את עצמו בכוח כדי לא להתפרץ ולהתנפל על עצמו ועל כל העולם.

(שנים אחר כך היא תספר לה שהדבר שהיה לה הכי קשה זה שלא היה אפשר לחבק אותה.)

אלה המילים שיכולות אולי להגדיר את מה שאני מרגישה עכשיו

אשכרה עברו שלושים יום

אני יושבת באזכרה עם אנשים ובנות שכ"כ אהבת ומתביישת בדמעות ההתפרקות שלי...

אין לי

אין לי את הזכות להתאבל עלייך כשיש לך נשמות אחרות שבאמת לא מצליחות לחזור לשגרה כי היית חלק מהן לגמרי.

אין לי את הזכות לפרוץ בבכי חנוק כשלידי ממש יושבת חברה שלך שמרגישה את החוסר שלך כל דקה.

אין לי את הזכות לכתוב עלייך, להתגעגע, כי במו ידיי פספסתי כ"כ הרבה הזדמנויות להכיר אותך יותר...

אבל זה קורה וזה חזק ממני

כואב לי עמוק בפנים והבכי יוצא ממני בלי שליטה

אני מתגעגעת באמת לחיוך שלך, למי שהיית בשבילי (ובכנות מצערת- לא היית הרבה...לא זכיתי) 

נגעת בי אחות יקרה

וה' בחר שאת תהיי איתי בשכבה ואוטומטית תהפכי להיות בת משפחה שלי...

תודה לך ה'

תודה שזיכית אותי לכאוב עד כלות שוב ושוב

שזיכית אותי להתפרק לגמרי ולהיבנות מחדש

תודה שנטעת בתוכנו כ"כ הרבה אנשים טובים

ותודה על נשמה טהורה שנתת בי

אני נשבעת שזה היה מיותר הפליטת פה הזאת.

למה אתה חייב להרוס?