"ותחסרהו מעט מאלוהים..."- תורה פ"טעמישב

בס"ד לק"י

 

אני כתבה בתשובתה לאני12345 על כך שנכתב בפורום הסבר לפסוק זה ("ותחסרהו..."). מכיוון שהוא נמחק מהפורום, עקב מחיקת השירשור בו נכתב ההסבר, ראיתי לנכון להעלות את ההסבר מתוך קובץ שכתבתי לפני כשנתיים, שערכתיו מעט עכשיו והוספתי לו הוספות נוספות על הקודמות. אני מקווה שהדברים הללו, בכתיבתם החדשה0ישנה, יהיו לתועלת לכולם.

 

(ההסבר ניתן, בע"ה, ע"י סיני תור, בתוספת הרחבות והוספות קצרות שניתנו בחסדי ה', על ידָי [המילים המצוטטות הן מהשיר של סיני ולא מהתורה עצמה, למעיין בתורה עצמה יפתחו העיניים אף יותר](


"
ותחסרהו מעט מאלוקים"- החסרון שיש לאדם הוא כמו מראה קטנה על "חסרונו", כביכול, של הקב"ה. כלומר, החיסרון שיש לאדם, הוא בסה"כ מעט מה"חיסרון, כביכול, שיש לאלוקים. "וכבוד והדר תעטרהו"-וכך, ע"י החיסרון בעצמו וגילויו לאדם, ה' מכבד ומהדר את האדם שחסר לו, ע"י שמראה לו חסרונו שלו (של הקב"ה)!!!

והפירוט:
"
הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם, הן ברוחני הן בגשמי, החיסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלוקים"- כל מה שחסר לאדם בין אם זה אוכל וכדו' ובין אם זה אמונה וכדו', הכל הוא חיסרון שחסר לשכינה (שהיא בחינת אלוקים, זה מוסבר בתורה אחרת של ר' נחמן, ש"יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה" זה כמו יחוד חתן וכלה מתחת לחופה שהם כאחד וכו') רק שלשכינה זה חסר פִּי...

"
וכשידע כל זאת, שהחיסרון הוא למעלה ולמטה, בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות ולא יוכל לעבוד ה' יתברך בשמחה"-וכשיבין את כל הנ"ל, שהחיסרון שחסר לו הוא לא רק החיסרון הקטן שיש לו, אלא חיסרון שהוא בעצם ע-נ-ק הרבה יותר אצל השכינה, וממילא יהיה קשה לתקן החיסרון בגלל שורשו העמוק והגדול בשכינה, דבר זה יגרום לו לצער גדול ועצבות ולא יוכל לעבוד ה' יתברך בשמחה כמו שצריך...

"
וכך צריך להשיב לעצמו: מה אני ומה חיי, כי המלך בעצמו מספר לי החיסרון שלו, וכי יש כבוד גדול מזה?!"-וכך האדם שמגיע לעצבות, בעקבות הנ"ל, יצטרך להשיב לעצמו ע"מ לשמוח כנ"ל- אני הקטן, יהודי פשוט בן פשוט, אני בעצמי איש סודו של מלך מלכי המלכים!! (מלך כל ישותו היא גאות, גאווה והדר והוא תמיד מציג עצמו בתור מושלם [לדוג' פרעה שהלך ליאור בבוקר...], והנה מלך מלכי המלכים, מי שאמור להיות הכי גאוותן, מראה

לי, הקטן, את החיסרון שיש לו!! וכי יש כבוד גדול מזה ?!

"ומתוך כך בא לשמחה גדולה!!"

"
וזהו 'וכבוד והדר תעטרהו' שישמח שהמלך בעצמו נשאו לביתו ושם מגלה לו ליבו"- וזהו פירוש הפס'. שע"י החיסרון של האדם- ה' מעטרהו בכבוד והדר, שה', מלך מלכי המלכים, לוקח כל אחד ממנו אליו, לחדרו, לתוך "ליבו ומחשבותיו", כביכול, ושם הוא מראה לנו את הדבר השמור ביותר בממלכה-ה"חיסרון" שע"י השלמתו מגיעים לשלמות=יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה=גאולה!!

היוצא מכאן הוא, שהחיסרון אמור בעצם לגרום לנו לשמחה ולא לעצבות. אבסורדי?! אבל הגיוני.

ולמי ששואל: "מה, לה' יש חיסרון?!"
אז ככה, לה' יש הכל, אבל כרגע, במציאות, לא בה', חלילה, יש חיסרון. המציאות היא בעצם התגלות ה' בעולם, היא השכינה. והשכינה, כאמור, היא בחינת אלוקים. כל עוד אין השכינה שלימה, כביכול, ה' לא שלם. איך זה יכול להיות? במילים של בני אדם ופסיכולוגיה- לה' יש תנועה טבעית של השפעה לעולם, של מידת החסד, של נתינה. כל עוד ה' לא נותן לעולם, כל עוד ה' מונע מעצמו להשפיע ולהוריק ברכה לעולם עד בלי די, הוא בעצם "חסר", כביכול, כי התנועה שלו מוגבלת.

 ע"מ להגיע לשלמות החסר הזה, בהשפעת ה' לעולם, צריך להוסיף ולהוריד שפע נוסף מאת ה' לעולם [כמו שכתוב בפירוש הזוהר הקדוש לפס': "ויהי כאשר ראה יעקב את רחל... ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אימו...וישק יעקב לרחל..."- שהכוונה שה' (=יעקב) מוריד את השפע (=מי הבאר) לנו-עם ישראל (=הצאן), ואז מגיע הגאולה=יחוד... (שכינה=רחל, גאולה="וישק..."), ואז ה' "בוכה", כביכול, על כל השנים שהוא לא היה עם השכינה ואיתנו, עם ישראל] ולהשלים החסרונות שיש לה'/שכינה, וממילא גם חסרוננו האישי ימולא לגמרי.

ולמעשה, ה' מראה לנו את החסרונות שלו ע"מ שנתפלל עליהם (על החסרונות שלנו ועל אלו של השכינה) עד שיושלמו... (זה רק מראה מה המשמעות של חיינו בעיני שליט העולם-עוד סיבה מצוינת לשמוח מאוד!! ). הוא לא מראה זאת כדי שנתבאס או נשמח. זה גם כדי שנשמח, אבל לא מעט מזה הוא בכדי שנתפלל לה' שימלא את חסרון העולם בנושא הזה. ה' מביא לנו חיסרון, ה' מביא לנו ניסיון, כדי שנתקן אותו, כדי שנצליח בו. (לא סתם שורש נס קרוב לשורש ניסיון. זה בא לרמוז לנו, שניסיון נועד כדי שנעשה "נס" בליבנו, ונתנוסס, ונעלה מעלה מעלה, וכך נצליח לעלות. ניסיון, לא נועד כדי להקשות עלינו, הוא נועד כדי לגרום לנו ולעזור לנו להצליח. ניסיון הוא אינו קושי, אדרבה, הוא משימה ואתגר. ויהי רצון שנצליח בכל הניסיונות).

שכחתי לציין שמדובר בתורה פ"ט בליקוטי מוהר"ן...עמישב
זה נהדר. תודה רבה!אני..
גזרתי ושמרתי. תודה עמישבאנונימי (פותח)
תודה על החיזוקים. היית בשבילי ממש שליח מאת ה'אנונימי (פותח)
נכון שגם כאןאני..
אפשר להקפיץ שרשורים?

אז תראו אנשים יקרים, אני שמחה שהתשובות שלי מחזקות. אבל תקראו את הדברים האלו, שהם באמת בבחינת דברי חיזוק אמיתיים.
ושכוייח לעמישב שהשקיע וכתב והוסיף.
תשובהאני12345
אתה יודע מה? זה נשמע אחלה מעודד. רק ש-
אוקיי. אז פתאום הכל נחמד לך. יופי. כמה כיף לי. אני יחידה בעולמו.
מה זה עוזר לי ,רבנן?????? אני חיה בעולם הזה. אם הייתי בעולם הבא אולי היה לי כיף. אבל אני כאן. מה זה עוזר לי שאני יחידה בעולמו אם אין לי משהו בשר ודם שאני יכולה לחיות איתו כמו בן אדם?? מה זה עוזר לי שאני יחידה בעולמו אם יש קשיי תקשורת עם אנשים שאני מכירה?? מה זה נותן לי?? אז אגיד לך-כלום. רק בריחה. אני מרגישה (ואני דתית מלידה...!) בזמן האחרון שהאמונה זה סם. אולי סם אמיתי. אבל סם. כי באמת בלי זה אי אפשר לחיות פה אם אין לך משהו אתך. בשניים אפשר לראות את גדלות ה'. וזה עוצמתי. אבל באחד- גם אם אפשר(ואני מודה שראיתי הרבה ניסים שה' עשה לי!) זה רק גורם לך חשק להיות רק למעלה איתו ולא פה-לבד.
אבל מה לעשותאני..
שכרגע ה' יתברך רוצה שתיהי פה, בעולם הזה, ולא איתו בעולם הבא.
ומה לעשות, שהקוידש ברוך הוא, מאותת לך באהבה גדולה ואומר לילדה המיוחדת שלו, שילדה מדהימה שלי- אני צריך אותך בעולם. אני צריך אותך. את חשובה לי ויקרה לי, ואני צריך שתעזרי לי, דווקא בעולם הזה. כרגע, יש לך שליחות חשובה.
בעזרת השי"ת, עוד יהיה לך מישהו לחיות איתו יחד, אבל את יודעת מה, לא כל אחד יכול להיות החצי שלך, והחצי שלך ממתין לך עדיין אי שם, ומחפש אותך. ולמה את מתייאשת? הוא כל כך משתוקק לפגוש אותך כבר, בדיוק כפי שאת משתוקקת. סבלנות יקירתי. את מחכה כאן ליהלום, לדבר יקר ערך מאין כמוהו.
למה זה עוזר לך? כי את מבינה את זה שהשם יתברך, משגיח עלייך בהשגחה אישית ופרטית, ומכוון את הדברים בדיוק מוחלט, באופן הכי טוב והכי נכון והכי אמיתי ושמח עבורך. ונכון שלפעמים מאוד קשה לראות את זה, אני מסכימה.
אוף. אני לא יודעת כבר מה לכתוב לך.
את יודעת שבתחילת שנה הזאת, בכיתי המון, כמה בכיתי, כמה כאב לי. וכבר לא הייתי מסוגלת יותר, והרגשתי איך ממש דווקא כשאני מרשה לעצמי להיות עצובה, הכוח וההשפעה של היצר כל כך חזקים, והוא עשה את עבודתו בצורה מושלמת, ואני, אני מבטיחה לך שנדרשה לי כ" הרבה עזות דקדושה, בשביל להתגבר, בשביל לא לשקוע. והייתי מביטה כלפי שמיא ואומרת לקב"ה, יותר נכון ממש זועקת לקב"ה- שעליו אני לא מוותרת. נקודה. לא משנה כמה קשה לי עכשיו, לא משנה כמה עצוב לי עכשיו, על ה' אני לא מוותרת.
תאמיני שיד ה' בכל מהלך ומהלך בחייך, מכוונת אותך בדרך הנכונה לך. תאמיני לי שהכל מניעות, הכל מניעות, כל היאוש והפסימיות, והמחשבות הרעות על כך שאמונה היא סם( היי בובה, לא המצאת את זה, אמר אחד כבר בעבר שהדת היא מורפיום להמונים) אמונה היא לא סם, אמונה היא חיים. ואת צודקת, קשה מאוד לחיות בלי אמונה. ואת, את במדרגה כל כך גבוהה שאת מבינה את זה, תאמיני לי. יש כל כך הרבה כאלה שכדילא להרגיש את זה בורחים לעולם חומרי וגס ושקרי והעיקר- לא להרגיש, לא להרגיש. נכנסים לטרנס מטורף של סיפוק יצרים רגעי, של הנאות קצרות טווח, של שקר. אבל את מזהה את זה, ב"ה. איזה גדלות! איזה איכות באופי!
תאמיני שה' מוביל אותך, נמצא איתך תמיד,אוהב אותך תמיד, ולמה את מוותרת? בע"ה, בקרוב ממש עוד יהיה מישהו. ואת כ"כ תשמחי בו והוא ישמח בך, ותהיו כ"כ שלמים יחד.
רק סבלנות. כן, עוד קצת סבלנות. זה קשה, אוף. זה קשה, אני יודעת אני יודעת. אבל רק לא להרפות, לא להרפות.
להמשיך להאמין, להתפלל, להשתדל..
תשובהאני12345
בתקווה שאלוקים קורא את הפורום הזה...............
כי אני לא יודעת מה השליחות שלי.
אלו סתם מילים גבוהות.
אני רוצה רק בית. כל שאר השליחויות בדרך-נמאס לי מהן, כשאח"כ כל אחד חוזר לבית שלו.
כמה מילים בס"דעמישב
בס"ד לק"י

תיראי, גם אני שאלתי את עצמי, מה זה שווה, בעצם, שה' איתי. נו אז מה? אני רוצה משהו, אז שיביא.

תעצרי שנייה. תצאי לרגע מהמקום בו את נמצאת. תנסי להיות אדם אחר. אדם ניטרלי, אחד כזה שלא מכיר את הסיפור שלך ובא מבחוץ.
אחרי שהצלחת לעשות את הסוויץ', תיקראי בבקשה, אם תוכלי, במתינות ובהקשבה גם לבין השורות, את כל מה שכתבת בפורום עד עכשיו על עצמך.

מה את לומדת על האישה הזו שכתבה בפורום?
מה מציק לה בחיים? מה רע?
והכי חשוב, מה היא רוצה? בשביל מה היא כתבה את כל זה?
לאן היא רוצה להגיע?
מה היא חושבת על עצמה ועל אלוקים?
ועוד כהנה וכהנה שאלות משאלות שונות.
אחרי שגמרת לקרוא את הכל, בצורה אובייקטיבית צרופה, ולענות לכל השאלות הנ"ל ועוד רבות, בצורה אובייקטיבית צרופה, תנסי את, בתחפושת החדשה שלבשת, לענות לרווקה בת השלושים שכתבה בפורום את אשר על ליבה.
מה היית עונה?

חשוב להירגע לפני התרגיל מהסערה בה את נמצאת. כשתגמרי, אם תוכלי, תכתבי כאן את מה שגילית.
אבל שוב, תשובה בסיגנון של- "וואלה, צודקת לגמרי", לא תתקבל מסיבה אחת פשוטה, אין וגם לא יהיה כזה דבר בעולם בו אדם יסכים בצורה גמורה מילה במילה עם חברו, ועוד בנושא כ"כ כאוב, חשוב, ומפולג.

בהצלחה.
מה אומרים ?אנונימי (פותח)
מה באמת היית אומר לה?
קודם שהיא תענה לעצמה, זה חשוב.עמישב
בס"ד לק"י

כשאדם קורא את עצמו בהתבוננות, מקשיב לעצמו, לבין השורות, הוא לומד על עצמו רבות. ואם הוא מוכן לענות לעצמו כאדם אובייקטיבי, בטוחני שיצא נישכר עשרת מונים.
תנסו.

מה הייתי עונה? שאלה מעניינת. בעתיד אשתדל להביא את הדברים שה' ישים בפי.
תשובהאני12345
אותה בחורה( לא אישה) בודדה מאוד מבחינה רגשית יותר. ולכן, מכיון ששאין לה עם מי לדבר על מה שמציק לה ,היא פונה לפורום כדי להרגיש שיש לה חברה כל שהיא, ואולי תקבל תשובות מבלי להרגיש צורך להיחשף לפני משהו פנים אל פנים. היא רוצה תשובות מעודדות ורוצה אולי כלים איך לחשוב.
על עצמה-קשה לי עדיין לענות על זה.
על אלוקים- יכול להיות שהיא פשוט מבטאה את התסכול שלה בכעס עליו. כמו ילד שבועט בחוסר אונים. אבל מצפה לתגובה אוהבת דווקא..
ואוו!!עמישב
בס"ד לק"י

זה כבר נשמע אחרת.
בהתחלה אני שמעתי ממך, בטעות, סוג של בעיטה לעזאזאל, לא בעיטה בשביל תשובה. עכשיו אנחנו מדברים אחרת.
יש פתח, יש דלת. אפשר להמשיך (על שאר השאלות, תעני לעצמך, אם תירצי תשטפי. אגב, מעניין לראות במה הרחבת, במה קיצרת, במה היית ודאית ובמה לא, זה מלמד המון).

תשובות מעודדות. את רוצה? ניאה לי שקיבלת. מה לא מעודד בתשובות עד עתה? אני.. , לדוג', הסבירה לך רבות וטובות על האמונה. עד כמה שהאמונה, שלא כמו הסם, באמת נותנת לך חיים אחרים, לא חיים של אשלייה, כאדם מסומם, אלא חיים אמיתיים, אחרים. ברשותך, קטע משיחות הר"ן (שיחה נ"ג): "מי שיש לו אמונה, חייו חיים והוא מבלה ימי חייו בטוב תמיד. כי כשהולך לו כראוי ויש לו טוב בודאי טוב לו. ואפילו כשאינו כך (דהינו שאין מתנהג לו כסדר ויש לו יסורין חס ושלום) גם כן טוב. כי הוא בטוח שאף על פי כן השם יתברך ירחם עליו להבא וייטיב אחריתו, כי מאחר שהכל מאתו יתברך בודאי הכל לטובה. אבל מי שאין לו אמונה חס ושלום חייו אינם חיים כלל כי תכף כשעובר עליו איזה רעה שוב אין לו חיות, כי אין לו במה לנחם עצמו כלל מאחר שאין לו אמונה כלל ואין לו שום חיות ושום טוב מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה רחמנא לצלן. אבל ע"י אמונה מה טוב ויפה החיות שלו כנ"ל". עכ"ל. אני חושב שאין מה להוסיף על דבריו. כי מי שיש לו אמונה, הכל מכוון אצלו, ואם טוב, טוב, ואם לא, עוד יהיה. איך אני יודע? זה פשוט, לא? מאחר שהכל מאיתו, הכל לטובה! הגיוני מאוד!! איך אפשר לחשוב אחרת?! ר' נחמן לא טורח להסביר זאת, כי זה כ"כ הגיוני ופשוט עד שאין למה להרחיב בנושא. ומי שח"ו אין לו אמונה, ל"ע, אזי הוא לא מבין על מה חורי האף הגדול הזה, והוא בבאעסה כל היום, ואין לו חיות כלל.
האין זה צודק? האם גם ר' נחמן מגבב שטויות על אמונה? הרי כל זה הגיוני עד מאוד!

כלים איך לחשוב. לאחרונה הוציא אודי דוידי דיסק חדש, "לכל זמן". שרצועה שתיים הפיזמון הוא "תחשוב טוב יהיה טוב תאמין בעצמך... אלוקים אוהב אותך", ועוד באחד הבתים הוא אומר "המציאות היא כמו המציאות בדמיונך". איך שאדם רואה את העולם, כך יהיה העולם בעיניו. אם הוא יראה את הטוב שבכל דבר, ממילא הכל יהיה לו טוב, וגם מה שלא, נו מילא, בטל בשלוש מאות שישים... אם הוא יראה רק רע כל היום, הוא ירגיש רק רע. הגיוני לא?
יש מחלוקת פילוסופים האם יש אמת אחת, או שכ"א והאמת שלו. האם כשאני מסתכל על שולחן אני רואה אותו שאתה רואה, או ששנינו רואים שולחנות שונים. לא אכנס לויכוח זה, אך ר' נחמן אומר שהמציאות היא כמו שתראה אותה. אם תסתכל על השולחן מכאן, הוא יראה כך, ואם תסתכל ממקום אחר הוא יראה אחרת. אם תסתכל על המציאות במבט חיובי היא תראה באור מסויים, ואילו אם תביט עליה במבט שלילי, או אז "תזכה", לראות רק את השחור שבה.
אם תחפשי את הטוב שבכל דבר, אל תחשבי איך היה יכול להיות, תחשבי מה יש, ומה טוב בזה. שהרי ממילא הדבר הזה קרה, אז מה יועיל להתעצבן עליו? אז אם תחשבי טוב, אז גם תרגישי טוב. תתקני אותי אם טעיתי, אך דומני שלא תנזקי ממחשבה שבכגון זו, אדרבה, העולם יהיה בעינייך הרבה יותר יפה.

ילד שבועט בחוסר אונים. אבל מצפה לתגובה אוהבת דווקא.. "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב", "ועמך כולם צדיקים". אם אעשה אחד ועוד אחד פשוט אגלה שגם את תידך להיוושע רק תאמיני. "ויהיו ידיו אמונה עד אור הבוקר", אומר הפסוק על משה במלחמת עמלק, אם ידייך, המעשים שלך, עולם המעשה שלך, המושפע מעולם המחשבה והרצון שלך, יהיו "אמונה", יהיו מאמינות, פרושות למעלה כמשה, מצפות ומייחלות לישועת ה', מייצרות כלי לקבל את השפע הרב שיש לו לתת והוא גם רוצה לתת, רק שאנו לא מכינים כלים כדי לקבל שפע זה, וכל זה יהיה עד אור הבוקר, כלומר עד שיאיר מזלך, עד שיאיר יומך (כמו הפסוק ההפוך בעניין המזל "יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר", שפירושו, שיקווה למזלו ולא יאיר לו. ובמקרה שלנו להפך). אם כל זה יתקיים בך, או אז "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", אז "התיצבו וראו את ישועת ה'", ואז "קרובה ישועתי לבוא וצידקתי להגלות".
תדעי לך שאחרי שמתגלת הישועה, מתגלה גם הצדק. בהסתכלות אחורה, אדם מבין פתאום למה ה' הביא עליו את כל אלה. רק תחכי, שהרי הכל יהיה טוב, שהרי הכל מאתו...

דבר נוסף. כתבת שאת בודדה מבחינה רגשית. אולי תנסי למצוא חברה, שלא מהעולם הוירטואלי, אחת כזו כלבבך, אחת שמבינה עניין, ולשוחח איתה על עבודת ה', על הקשיים על הרגשות, על הטוב שבחיים, ועל מה שנראה פחות טוב וכן הלאה. שיתוף אחרים עוזר רבות, הן שיקשיבו לך, הן שתוציאי את הדברים והן שתשמעי אותם. בכלל, חברה תומכת מסוגלת לשנות בן אדם מן הקצה אל הקצה.

שבוע טוב.
תגובה מעודדת ויפה, ישר כח!קומפית
לעמישבאני12345
אתה כותב דברים שנשמעים נכון. תכלס מעשית זה לא הולך לי כ"כ. אולי האמונה שלי לא עובדת נכון. לא יודעת.
לגבי למצוא חברה לדבר איתה, זה לא ילך.
תודה.
אני רוצה רק לציין שאני קוראת בתשומת לב רבה מאוד כל דבר שאתה ואחרים כותבים.
תנסי זה לא יזיקעמישב
בס"ד לק"י

האדם הוא חיה חברתית, בלי חברה את משאירה את עצמך בודדה ועצובה. תנסי אט אט, בניית קשר חברתי הוא דבר לא פשוט שלוקח זמן, זהו פזל מורכב. בונים אותו מצעד אחד ועוד אחד, לא ברגע אחד, תנסי, בע"ה, גם תצליחי, כל זאת אם תאמיני, האמונה היא המפתח לחיים (אולי תקראי ותיישמי את הספר "בגן האמונה המבואר" של הרב שלום ארוש, זה יכול לעזור לכל אחד).

בע"ה, אם הזמן יתן, אמשיך עוד, עכשיו אני חייב לזוז.
כל טוב ובהצלחה רבה.
...אני12345
מה אתה אומר על זה עמישב?
אנשים מתחתנים פה ואני מתבוססת בתהיות של עצמי.
יש לי בחילה.
העולם כמנהגו נוהג.
כל אחד בזמנוקומפית
!אני12345
איך משהו שנמצא במצב המתנה יכול לבטא תסכול? (רציתי להגיד "להוציא ת'עצבים שלו" אבל חששתי מהתחושה הנילווית לזה כשקוראים את זה, אז כתבתי בשפה של פסיכולוגים)
לא יעשה לך שום טובקומפית
שעוד אנשים יבטאו את תסכולם. או "יוציאו את העצבים" שלהם על הסוגיה הזו. את צריכה לדבר עם אנשים שמעודדים ושיעודדו אותך ולא ללכת לאנשים שעוד יותר יכניסו לך למוח שהכל רע ולעולם לא נתחתן ואיזה דפוק כל המצב הזה...
סליחה, פשוט זה קפץ...קומפית
בבקשה ממך, אל תתייאשי!, כל אחד מוצא את זיווגו בזמן המתאים והנכון שלו. גם את בעזרת ה' תמצאי בזמן שיהיה נכון ומתאים לך. אי אפשר לדעת למה את צריכה לחכות כל כך הרבה זמן אבל אנחנו רק יכולים לקוות ולהאמין כי זה לטובה ומתי שתתחתני זה יהיה כ"כ נפלא ואת פשוט תגידי - וואי היה שווה לחכות, ואני מאחלת לך שאכן זה יהיה בקרוב ובכל זאת,"בעתו ובזמנו". בהצלחה לך!
תרגישי טוב ותהיי שמחה.
לקןמפיתאני12345
don't worry! everything is fine!
באמת?קומפית
או שנמאס לך מהתשובות שלי?
לקומפיתאני12345
באמת. כמובן לרגעים אלו... אני פשוט מחפשת דרך להוציא כעס.
בסדרקומפית
ותדעי שאם הדיבורים או הכתיבה עוזרים לך אז את תמיד מוזמנת...בהצלחה ורק טוב
ל  אני12345moson
אני מבין את התיסכול שלך הוא טבעי וזה נורמלי.
לדעתי בלי קשר לעצות למעלה של להתחזק באמונה לפעמים כדאי לעשות גם כמה צעדים של השתדלות:

1. חיפוש נכון - להגדיר מה(איזה תכונות וסיגנון חיים חשוב לנו) ואיך מחפשים. לדוגמה אני מכיר בחורה שהשקיעה והלכה לארועים של היכריות של אירגון מסוים- רק מה הבחורים שהגיעו לשבתות האלה לא היו מה שהיא חיפשה אם היא היתה עוצרת רגע וחושבת מה היא מחפשת ואיפה - היא היתה מפנה מאמצים לכיוון בעל סיכוי גבוה יותר.

2. שיווק עצמי - זה נשמע מגעיל אבל אנחנו צריכים לדעת לשווק את עצמינו כלומר לשכנע את הצד השני שאנחנו מתאימים להיות פרטנרים. לא מדובר בשיווק של ספינים אלא בהבלטה של תכונות חיוביות ומנגד לא לגלוש לטפל- כמו כן לשדר רצינות בניגוד להרגשה שהרבה רווקים באים לסמן וי על הדייט לדעתי הרבה מוכנים להתיחס ברצינות ברגע שמהצד השני יהיה מישהו שישדר ביטחון ורצינות.

3. עבודה עצמית - לכולנו יש דברים כמו תכונה או מיומנות שאם נשפר זה יעזור לנו - (למשל סבלנות, הבנה ביחסי אנוש...) - לדעתי לכל אדם כדאי לחשוב מה הכי קריטי והכי מכשיל אותו ולהתקדם באותו תחום.

לסיכום לדעתי כשפועלים בנושא מסוים ולא מחכים(תקופת המתנה) גם מרגישים יותר טוב וגם לדעתי זה מה שאנחנו נדרשים לעשות - את ההשתדלות הקטנה שלנו.
השיווק לא נראה לי נכון, אלא במידה מועטה מאודעמישב
שיווק זה לא הספינים של אולמרט ושותmoson
אלא הבנה מה זה זוגיות ואיזה אדם מתאים לי ואז שיכנוע אמיתי של בן הזוג למה להקים ביחד משפחה.
אם בחור מדבר פגישה שלמה על חוויות מהצבא הוא לא שיווק את עצמו נכון גם כי הוא לא שיכנע למה הוא שותף מתאים אבל בעיקר כי הוא לא מבין מה זה משפחה - וזה שחוויות מהצבא לא מתאימות.
אדם צריך להיות הוא עצמו ועם תקט לא מעבר ובלי פוזותעמישב
דוגמה לשיווק אמיתי.moson
נניח שיש אדם חכם שמחפש חברותא ללימוד של נושא מסוים ואתה יודע שלילמוד איתו יקדם אותך ומצד שני גם לך יש מה לתרום ללימוד.
אתה יכול לעשות 2 דברים - לחכות אולי הוא יפנה אליך ואז להיסתכן שזה לא יקרה.
או לפנות אליו ולהסביר בצורה אמיתית למה כדאי לו ללמוד איתך ומה התכונות והידע שתביא ללימוד המשותף.
לדעתי הרוב יבינו שהאפשרות השניה עדיפה ואין בה שום פוזה אלא אמת בלבד.

גם עם ב\בת זוג - במידה ויש קשר ואחד הצדדים מזהה שיש פה פוטנציאל לדבר אמיתי כדאי לו לדעת איך להסביר את הדבר בצורה אמיתית ולא לחקות אולי השני יבין זאת מעצמו.
תשובה אולי לא כ"כ ברורה...אני12345
כשאני נפגשת עם משהו אני לא מצליחה לחשוב מיד מה זה זוגיות ולמה להקים איתו משפחה. הרגשות שלי לא מאפשרים לי לחשוב על זה. אני מיד מתחילה לחשוב אם נחמד לי לדבר איתו ואם אני מרגישה משהו כלפיו. זהו. מצידי שיבר כל הפגישה על הצבא. אני מעדיפה להקשיב מאשר לספר על עצמי. מה שגם אין לי כ"כ. ..בתנאי שאפשר לדבר איתו בנושא שהוא מעלה עוד הלאה. למשל איך התמודד מבחינה דתית, אם היו לו שיחות עם אחרים בנושא אמונה, ומזה להגיע לדברים שאני שואלת את עצמי ומחפשת את זה שיהייה אצלו.
אז נראה לי שלא צריך להבהל אם משהו מדבר על משהו ספציפי הרבה זמן.
אלא אם כן הוא לא סוגר ת'פה...כלומר..יש כאלה שאני מכירה, אבל לנשים שלהם לא אכפת..אז סימן שהם מתאימים.
לכן, הכל עניין של פרופורציות.
טוב... זה העולם כולו והשאלה היא באמת איפה שמים את הגבול לכל דבר.
מה התשובה?????????????????????????
תשובהאני12345
אני גרועה בלדבר בדייטים.
אני שונאת דייטים.
ישבתי לפני כמה זמן עם בחור בבית קפה. ואני לא סובלת ללכת לבתי קפה. לשבת מול משהו שאני לא מכירה ולדעת שאין לי פתח מילוט וכל עתיד השעה הקרובה מחייב אותי להיישיר מבט כשבליבי פנימה אני משתדלת כל פעם לברוח ממבטו. והוא? היה כזה נינוח, כאילו אנחנו יושבים בסלון ביתו. (האמת, שגם אם זה היה בסלון ביתי הייתי מרגישה לא נוח.. לא נוח לי לדבר ולשבת עם אנשים שאני לא מכירה.)
ובאמת, מה כבר יש לדבר? זה נשמע כ"כ מצחיק ומגוחך! הרי בין המילים כל אחד מנסה לראות תכל'ס איך ההוא מסתכל, איך החיוך שלו, אם נחמד לו הפוצוף שלו. תגידו לי- זה לא מביך????? הרי זה עושה לי התקף לב רק כשאני כותבת את זה!
הקיצר- אני לא טובה בלגרום לאחרים להכיר אותי. או שהם מיד מכירים את המבוכה שלי. ועוד מעט יהודית פוגל תגיד שאולי כדאי לצחוק על זה. אז הנה התשובה: אני צוחקת על זה. אני כבר כ"כ מחוספסת (מהשאולי לא נראה פה כ"כ)שכבר אין לי כח!!
יקרה,אני..
אני חושבת שאת מרגישה שלא בנוח עם המקום שלך. עם מי שאת ומה שאת. ויכול להיות שבגלל זה כל כך קשה לך בדייטים.
למען האמת, גם לי קשה בדייטים. ואני בטוחה שלכולנו קשה.. ובכל זאת, לפני שיוצאים חייבים לעבוד על הרבה הרבה על הבנין האישיותי שלנו. צריך שהוא יהיה מספיק יציב וחזקף כדי שאף אחד לא יצליח לערער אותו, כדי שנוכל להרגיש בנוח עם המקום שלנו, גם כשאני יודעת שבוחנים אותי בעיניים תוהות בדבר מי אני ומה אני.
שנה שעברה נניח, לא הייתי מוכנה, ויצאתי בכ"ז, ואחרי בחור אחד אמר לי לא, זה שבר אותי לחלוטין. והתחלתי לחשוב על מה שלא בסדר בי, ולמה הוא לא רצה, ובכלל, כל הדייט עצמו היה פשוט סיוט, ובמקום להיות נינוחה ושלווה עד כמה שאפשר, ולדבר, שתקתי והייתי לחוצה ועצבנית וכל הזמן חשבתי על- וואי-מעניי-מה-הוא-חושב-עלי. אח"כ הבנתי שכנראה אני לא מספיק בשלה ומוכה לצאת.
אני לא אומרת שאת לא בשלה חלילה. אבל אני כן אומר שדרושה לך הרבה הרבה הקשבה עצמית. הנושא הזה של דייטים, זה כ"כ עדין, כאילו מעמידים לך מראה מול עצמך- ולפעמים כשלא מספיק מכירים את עצמך או שלא אוהבים את עצמך מספיק ( לא במובן הגאוותני חלילה) זה עלול להיות פשוט נורא.
לכן, תבדקי את עצמך קצת, למה לא נוח לך?
דבר נוסף שגם קשור לדברים שכתבתי לענ"ד, לא הסכמתי עם נקודת השיווק העצמי שהעלו כאן, את צריכה להיות עצמך, במלוא מובן המילה, ועם כמה שזה קשה, ולהרגיש הכי בטוחה בעצמך והכי שלמה עם עצמך. בסופו של דבר, צריך לסמוך על ה' יתברך, שהזיווג הוא ממנו ו"לב מלכים ושרים ביד ה'"- מדבר גם על מי שאת עומדת עכשיו מולו והוא צריך להכריע אם זה מתאים לו או לא. ואת עושה את ההשתדלות שלך. טיפשי להגיד את זה אולי, אבל פשוט תזרמי עם זה, באמת. בלי כל הלחץ של מליוני המחשבות שמסביב על מה שהוא חושב או לא חושב. תיהיה את, תשמחי במי שאת, תאמיני בעצמך, תראי את כל הטוב הכל כך גדול שבך- ובע"ה, מי שראוי לך יהיה שלך( בקרוב ממש בעזרת ה' הטוב!) ומי שלא ראוי ומתאים לך, טוב שיתברר שכך.
מסכימה איתך מאדקומפית
את נהדרת
אלטרנטיבות לבלנייד דייט.moson
לדעתי יש הרבה במה שאני.. כותבת אבל בנוסף אולי כדאי לשקול במקום\בנוסף שיות היכרות אחרות. לדעתי יש לך קושי עם בלנייד דייט אז שווה לשקול צורת היכרויות שונה. לדוגמה ישנם שבתות\טיולים\פעיליות להכריות - כמובן שיש לזה מחיר כלכלי ונפשי אבל שווה לחשוב בכיוון.

גם לגבי דייטים - לדעתי בצד השני מרגיש שלא נח לך ואז הוא שהוא מאבד עניין או שהוא חסר ביטחון - (מה לא בסדר בי שהיא רוצה לברוח). בכל מקרה התוצאה היא שקשה לפתח קשר כי הוא לא מצליח להכיר אותך.
לדעתי אפשר לשפר את זה ע"י שיחה מקדימה טלפונית יותר ארוכה ממה שאת רגילה (קצת פחות בלנייד) וע"י ניסיון לקבוע פגישה במקופות שיותר נח לך (לא בית קפה), להגיע בבגדים שנוחים לך (גם אם זה עושה פחות רושם) לבוא לא עייפה, רעבה, עצבנית, בשעה שיותר נוחה לך. לדעתי ככל שהתנאים החיצוניים יהיו יותר נוחים - יהיה יותר קל להתמודד.

לגבי זה שאת לא טובה בלגרום לאחרים להכיר אותך - זה מה שהתכוונתי בשיווק.
פעם הסביר לי איש שיווק את ההבדל בין שיווק למכירה.
במכירה יש מוצר ואני מנסה "לדחוף" אותו ללקוח בלי קשר אם המוצר נחוץ לו או לא, העיקר במכירה הוא המוצר.
בשיווק אני מדבר עם הלקוח מנסה לראות מה הבעיה שלו ומנסה למצוא לה פתרון - גם אם המוצר שמכרתי לו זול יותר ומשתלם לי פחות, העיקר בשיווק הוא הלקוח.
דרך אגב כל הביקורת על מה שכתבתי היא כי בארץ רוב אנשי השיווק ורשתות השיווק עוסקים במכירה ולא בשיווק.
מה שאת צריכה זה שיווק - לגרום לצד השני להכיר אותך באמת(גם אם זה מפחית את הסיכויים שלך).
מסקימה את. לגמרי.אני..
*מקסימה. וזה היה מיועד לקומפית..אני..
תודה רבה לך, גם את...קומפית
משירי נעמי שמרעמישב
בס"ד לק"י

נעמי שמר כתבה שיר שנקרא "הו רב חובל", באחד הבתים שם היא אומרת "כשבנמל קהל יצהל אני אצעד אָבֵל על הסיפון עליו נפל אבי רב החובל".

אני מבין היטב מהי ההרגשה הזו, שאחרים צוהלים ואת מרגישה הרבה מאחורה, כאילו כולם רצו קדימה ואת נשארת לבד, עצובה. אבל אולי תנסי משהו אחר, אולי תנסי להיכנס לראש של המתארסים ולשמוח בשמחתם? אני מכיר אחד שגם הוא לא מצא את זיווגו, אך הוא אדרבה, הופך את זה לבדיחה. כואב לו, חסר לו, אך הוא מנתב את הכוח של העצבות למקום אחר, הוא צוחק על זה. והכי מדהים לשמוע אותו שמח כשאחרים מתחתנים, מרגישים עד כמה שהוא שמח באמת בשמחתם.

בן אדם שלא מבין שיום אחד יבוא ויגיע תורו אינו מסוגל לשמוח בשמחת אחרים, אך לעומת זאת, מי שמבין שהכל מכוון ומושגח בידי הקדוש ברוך הוא, והוא מבין שהוא קיבל מספר בתור לחופה, אך יש שקדמוהו, ובסדר, עוד כמה זמן זה לא כ"כ נורא, זה חבל, זה באעסה, אבל לא צריך לעשות מזה סיפור, אדם כזה, הוא אשר יכול לשמוח באמת בשמחת חברו, להבין באיזה מצב היה חברו עד עתה (מצב הרווקות שמי כמוך מכיר) ומה קרה לחברו עכשיו, ומה יהיה מצבו שלו, בע"ה, עוד מעט, לכשיגיע תורו.

עולם כמנהגו נוהג, זה הדבר הכי נורא (מחבלים משתמשים בפסיכולוגיה הזו כנגד חטופים...), אבל אם תנסי להיות עם העולם, להתחבר אליו, לשמוח איתי, אני בטוח במאה אחוז שתשמחי גם את בעצמך, וגם יגיע תורך, רק תאמיני ותתפללי, ותמיד תמיד תסמכי (או תשמחי...) על ה' שמכוון אותך ויודע לתזמן הכל בצורה מופלאה (ואני מכיר כמה אנשים בגילך, חלקם התייאשו וחלקם לא, שהתחתנו, פשוט הגיע תורם, וגם שלך, בע"ה, עוד יגיע. סבלנות ואמונה הן מילות המפתח ביחד עם שמחה!!).

בהצלחה
תשובהאני12345
אוהו! כמה שידעתי לשמוח בשמחות של אחרים. ייתכן שאז נסתמה בינתי או שעיניי היו מכוסות..
תרשו לי להיות קצת צינית, זה עוזר לי.
בפנים אני חושבת כמוך. רק ש..

אז על מה שכתבת רק אברך:
ונאמר אמן.
ציניות היא רפואה שסופה, בד"כ, סם מוותעמישב
בס"ד לק"י

מעטה הציניות שאדם עוטה עליו הוא בד"כ בא להסתיר חורים שחורים ועמוקים.
הדרך היא לחיות בלי ציניות, אלא עם שמחה אמיתית-פנימית.

"רק ש.." רק ש... מה?
ציניות במידה היא צורת התמודדות לגטימיתmoson
כל עוד לא שוקעים בעצמך ובעצב אלא בנוסף פועלים בעולם.
לדוגמה ישנה כמות עצומה של ציניות וההומור השחור ביחידות קרביות - דבר שעוזר להתמודד עם מצבים קיצוניים. גם במצב כזה נראה לי לגטימי להיות קצת ציני כחלק מדרך ההתמודדות.
קצת. גם ציניות בקרב חילים היא הדחקה לא התמודדותעמישב
מאחורי המיקלדת כולנו גיבורים.moson
אם אדם צריך להתמודד עם מציאות קשה (רווקות מאוחרת, חיילים עם פעילות מסוכנת) אם קצת ציניות עוזרת לו והוא בסופו של דבר מתמודד עם הניסיון שלו אז זו התמודדות ולא בריחה. מאחורי המיקלדת קל לתת עצות אבל המבחן האמיתי הוא אם אדם מתמודד או לא עם הניסיון ולא הדרך.
תקרא קצת על הומור יהודי במשך השנים (ספר הבדיחה והחידוד, סיפורי הרשלה, גוחה ועוד) תראה שבכולם יש הומור עצמי וציניות.
מצד שני בעיני לומר על כל ניסיון הכל משמים זה מה שהקב"ה רוצה ולא להתמודד זו בריחה מהתמודדות יותר גדולה - כי זה לתת לגיטימציה לא להתמודד.

לדעתי כל אחד מקבל את הניסיון שלו והוא צריך להתמודד איתו - וזה העיקר.
ובקשר לציניות היא סם המוות כשמפנים אותה לאחרים קצת לרדת על עצמך עוד לא גרם שום נזק.
הומור עצמי וציניותאני..
זה דבר מסוכן מאוד. ורובנו לא יודעים להשתמש בדברים הללו במינון הנכון, ולפעמים זה כבר יוצא מכלל פרופרציות, וזה מסוכן.
מה שבסופו של דבר יכול להוביל למרירות תמידית, והסתכלות בעין לא טובה באופן כללי על העולם, על המציאות וכו'.
שימוש בציניות הוא חוסר מסוגלות להתמודד באמת עם הקיים.
יש לי חברה שאח שלה נרצח, והיא כל הזמן צוחקת על זה, כל הזמן. כ"כ צינית לגבי הנושא הנ"ל, שאותי באופן אישי זה מגע. ואתה יודע, אני בטוחה שזה לא עוזר לה להתמודד ולו במעט, זה עוזר לה לברוח מהמחשבות על זה, מהפחד שלה. זה מכסה על ברור אישי של המקום שלה עכשיו, אחרי מה שקרה, על שאלות שיש, על חוסר יכולות להתעסק בזה אולי. אולי בגלל שזה יותר מדי כואב, ואולי בגלל שהכל כ"כ מסובך באינספור קשרים שכאלו בתוכה, ולהתחיל לפרום את כל הקשרים הללו, זה קשה הגובל כמעט בבלתי אפשרי. אז היא בורחת, צינית, קלילה, צוחקת, הכי שבעולם, כלפי חוץ. ובפנים, החור הזה רק הולך וגדל. ציניות והומור עצמי הרבה פעמים פותרים אותך פשוטו כמשמעו, מהתמודדות אמיתית.
תשובהאני12345
זה נכון. רק שכשלא הולך ואתה מגלה שאתה משתגע-אז צריך את זה וזה עוזר. אני מודה שלא רק זה. אבל זה עוזר הרבה.
לפי דעתי צודק מוסון. כשזה לא כלפי אחרים אין בזה נזק. אבל אני מוסיפה שהשני צריך להיות רגיש לכך כשהוא שומע את זה ממשהו. לא טוב כל הזמן להיות ציני. רק שאני מודה שלא תמיד אני מצליחה ליישם את זה.
תחשוב טוב -יהיה טוב קל להגיד למי שמצליח. אולי תגידי שזה עניין יחסי. הוא מצליח יותר ממנו, זו מצליחה פחות ממני. אולי לא נכון לעשות השוואות. אבל מה אם נעשה השוואה ביני לבין רווקים אחרים...?? מצב עבודה, רמת אינט' רגשית, וכו'... כדי למצוא בן זוג? כדי לבדוק בשלות לנישואין? אז כן יש השוואות, לא? אז פתאום כשיש השוואות אני נופלת למצולות ההטרוספירה ורוצה להיעלם בחלל.
למה להשוות מלכתחילה?אני..
לא מסכימה עם גישת ההשווואות. יודעת למה? כי תכלס- זה הכי קל בעולם להשוות את עצמי לאחר, ובדר"כ ע"י ההשוואות האלו תמיד את מצטיירת בפני עצמך באופן שלילי למדי. שמת לב?
להשוות זה גרוע. בעיקר בגלל שבדר"כ שאת משווה את עצמך למישהו אחר, את לא באמת משווה את עצמך בצורה פיירית לחלטין. כי היי, מי אמר לך מה הוא מרגיש באמת, או מה הוא חווה באמת, או איך מתנהג במקומות אחרים, או באיזה סביבה הוא גדל, מה החינוך שהוא קיבל וכו' וכו'. את פשוט משווה את עצמך בצורה מאוד טבעית ופשוטה למצב הנתון שלו שאת מסוגלת לבחון באופן כ"כ רדוד ושטחי וחיצוני, ועל סמך זה זה גורם לך להרגיש רע עם עצמך.

כשאני כותבת את זה, זה נשמע כ"כ אפסורדי פתאום, עניין השוואות מקבל מימד טיפשי לחלוטין.
שלא תביני אותי לא נכון, אינספור פעמים הייתי מוצאת את עצמי משווה, ביני לבין אחרות, מבחנה חיצונית, מבחינה פנימית, מבחינה סביבתית ומה שלא תרצי. אבל זה לא נכון, זה סתם גורם לך להרגיש רע עם עצמך ולשבת מבואס כל היום ולהרגישש-וואלה, אין לי תקנה אני. מה רע בי? למה אני כזה?
תקשיבי, הקב"ה לא סתם ברא את עצמי כפי שאני ואותך כפי שאת, הוא ברא אותנו כי רק כך אנחנו יכולים לחיות בעולם הזה. אם את לא היית את, אז אני מניחה שלא היה לך בשביל מה להיות כאן, והעולם לא היה עולם מושלם, וחלק אחד מיוחד, יפה כ"כ היה חסר בפאזל הכולל והגדול.

למה להתעסק אז בהשוואות? יש השוואות? מי אמר? את השוואות אנחנו יוצרים בעצמנו. ואולי הגיע הזמן שנפסיק להשוות, נתמקד סוף סוף בעצמנו, נשמח בטוב שבנו ונעצים אותו, את הפחות טוב שבנו, נתקן ונשכלל ונפתח.
את מבינה מה גורם לנו להתקע במקום? המחשבות האלו על למה אני ככה ולמה הוא ככה, איך זה שהיא התחתנה בגיל 18 וכבר יש לה ילד מתוק, ואני מחפשת את החצי שלי למרות שאני יחסית ממש בוגרת ורצינית וצדיקה וחמודה ובלה בלה בלה.

תחשוב טוב יהיה טוב קל להגיד למי שבאמת מאמין בזה.
תהליך גאולה, הוא תהליך, משורש הלך, לא סטטי, אלא דינמי, מתמשך. גאולות פרטיות וכלליות כאחד, הן תהליכים לא פשוטים, שמתחילים בנו, שבונים אותנו. וחייבים לפעמים להסתכל על כל המשברים והקשיים בפרספקטיבה כללית הרבה יותר, ולראות את התהליכים, את מגמת ההתקדמות וההתפתחות, את הצמיחה דווקא בתוך הקושי,את האתחלתא דאיתקדמותא שלנו. ולא להתייאש, פשוטו כמשמעו.
זה נשמע סיסמות וקלישאות מתובלות בהמון המון מלאכותיות, אמרתי את זה אינספור פעמים, אני יודעת- אבל בסופו של דבר זאת אמת, ורק כשמתחילים לצאת מהקו חשיבה של די לסיסמאות ולנסות לחיות בפשטות את הסיסמאות האלו כאמת, רואים את הטוב, רואים את האור, מתחילים לחיות באמת.
תחשוב טוב יהיה טוב רלוונטי לכל אחד, השאלה היא עד כמה הוא באמת מאמין. אנשים פסימיים לעולם לא יסכימו שכל אחד מסוגל להגיד תחשוב טוב יהיה טוב בלב שלם, ותמיד יגידו שהם מציאותיים. אבל זה בדיוק ההבדל בין פסימים לאופטימים, פסימיים תמיד אומרים שהם מציאותיים.

ווואווו!קומפית
את מדהימה! מאיפה את מביאה את כל זה? איזו אמונה אדירה, אילו כוחות! כל הכבוד לך! באמת!
לאניאני12345
הכל נכון.
ובגלל שזה נכון בא לי לבכות.
אני כ"כ מבינה אותךאני..
כ"כ מזדהה איתך, באמת, עד כדי כאב של ממש.
הייתי במקומות האלו, ביקרתי שם, כמעט ויתרתי בתחילת השנה הזאת, אני מבטיחה לך שכמעט ויתרתי. לפעמים שאלתי את עצמי בשביל מה ריבונו של עולם, בשביל מה לחיות? המשבר שלי דווקא לא נגע בענין זיווג, אם כי אני מניחה שהיה לענין הכל כך משמעותי הזה חלק במשבר באופן צדדי למדי אמנם, אבל עדיין חלק.
כמה ששנאו הדמעות שלי לזלוג על מצעים רטובים, כמה ששנאו השפתיים שלי את הנשיכות האיומות כל הזמן של חרדה ולחץ נוראי, של פחד, של שנאה עצמי, של שנאה של המציאות.
וכמה ששנאתי את הפחד הזה, את החוסר ודאות, את הלחץ, את הדמעות, את העצבות. והייתי ממשיכה להקשיב לחברות, כמו תמיד שבאות לספר ולהתייעץ, שמבקשות חיזוק, ולהותיר אותן בלי תשובות. שותקת לנוכח השאלות שלהן, מסרבת להיישיר אליהן מבט כדי שלא יבחינו כמה אני חלולה מבפנים, כמה אין בי כלום. ריקנות.
כן ריקנות.
אם הייתי צריכה לבחור במילה בכדי להסביר מה הרגשתי הייתי בוחרת במילה ריקנות, והמשכתי להשבר לי לרסיסים קטנים קטנים, ואף אחד כמעט לא שם לב לזה, אבל את יודעת מי כן שם לב לזה? האחד והיחיד, זה שלקחתי ממנו מרחק, כי פשוטו כמשמעו פחדתי להתקרב אליו, פחדתי ממנו, אחרי המכה הזאת, שחטפנו אנחנו. אבל כשאני חושבת על זה היום, הוא היה שם, כל הזמן, רק חיכה לי שאפתח פתח קטן, שאתן לו להכנס. ובינתיים, אסף את הדמעות שלי והקשיב לי, כשצחרתי וזעקתי, כשבכיתי בשקט, ששתקתי.
ואני לא יודעת איך להסביר לך את זה, פתאום שהחלטתי ש-די. אני מספיקה לשקוע, הרגשתי שה' יתברך מוכיח לי פעם אחר פעם, כמה הוא אוהב אותי ומאמין בי. ויותר מזה, כמה אני לא חסרת ערך בעולם הזה, כמה החלק שלי הוא כל כך משמעותי ועצום- עד שממש, למרות בדר"כ אני לא מבינה את הדברים שכותב הגאון הרב סולבצ'יק, הזדהתי עד עמקי נשמתי עם המשפט הכל כך מוכר של הרב- "בהעדר אותה שלמות, תתמהמה ביאת המשיח" שהמילים האלו יהדהדו לך כ"כ חזק בתוך הראש שלך, שהמילים האלו לא ירפו ממך, תני להם לאחוז בך חזק חזק כל פעם שאת רוצה להניח לעצמך לשקוע בתוך הבוץ של המי אני ומה באני בכלל? ובשביל מה למען ה' אני חיה? תזכרי, שבזכותך, הפאזל הזה שלם, ואם את לא היית כאן, ואת לא היית תורמת את החלק החשוב שלך- איך היינו נגאלים? עמ"י צריך אותך, העולם צריך אותך, ריבונו של עולם צריך אותך- את צריכה יותר מזה?
את יודעת כמה את יקרה בעיניו? את יודעת כמה הוא תומך בך, את יודעת איך הוא אוסף את כל הדמעות שלך, אחת אחת, ושומר אותן, וכל אחת מהן יקרה בעיניו, וכואב לו, כואב לריבונו של עולם, והוא מחכה שנניח לו באמת להכנס ולרפא את הלב השבור שלנו, לאחות את כל החלקים הקטנטנים, את כל הרסיסים, ללב שלם. ולמה הוא לא מצליח להכנס? בגלל המרירות שלנו, בגלל התסכול שלנו, בגלל הרעל של היאוש שמצליח היצר פעם אחר פעם להזריק בנו.
דעי לך, שהעצבות, היאוש, התסכול הם כלי הנשק העיקריים של היצר במלחמתו נגדנו. גם כשאנו חוטאים, אם היינו מבינים שבסדר, נכון חטאנו, אבל ב"ה, יש תשובה שמכפרת ומטהרת ומתקנת, אז בואו נעשה תשובה של אמת ונסגור סיפור, אז הכל היה הרבה יותר פשוט, הרי ידוע! הרב זצ"ל כמעט זועק את זה- "מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה!!!!!!! ולמה אנחנו לא מאמין בקלותה של תשובה, כי מיד, במנגנון אוטומטי שכזה, אחרי כל חטא, מתייצב לו היצר הרע עם כלי הנשק שלו, היאוש, העצבות, הבדידות ומתחיל לחבק אותנו וללחוש לנו באוזן שאצל ריבונו של עולם, כבר אין לנו סיכוי.
אצל ריבונו של עולם אין לנו סיכוי?! אצל ריבונו של עולם אין לנו סיכוי??!?!
בין כך ובין כך קרויים בנים!!
את מכירה אבא ששונא את הבן שלו? את מכירה אבא שיפסיק לאהוב את הבן שלו, גם אם הוא עשה מעשה קיצוני נניח, כמו רצח?
אני לא מכירה.
זאת אהבה שלא תלויה בדבר..

נסחפתי קצת, ואני מתנצלת.

ובכל אופן, מהשבר שלי לא יצאתי, עד שהבנתי, שיש מלך לעולם הזה, והוא דואג לי באופן אישי, ובכלל לכל בריה ובריה בעולמו, ולא, הוא לא שוכח אף אחד. תסמכי עליו יתברך, שאת מהלך החיים שלך, הוא מכוון בצורה הכי טובה עבורך.
גם אם את לא רואה את זה כרגע..
אני חושבת שהגיע הזמן לעבוד על אמונה, ולהתחיל לחיות, פשוטו כמשמעו. תסירי מעלייך את העקמומיות ואת הסיבוכים, את המסכה העצובה שאת עוטה על עצמך, את ההתמכרות לעצבות ואת החיסוק של היאוש, ותחליטי שאת מתחילה באמת ובתמים לעשות סוויצ' רציני במהלך המחשבתי שלך. לחשוב טוב, לחשוב טוב.
את יודעת מה? פעם אני חששתי לחשוב אותך, כי הייתי מפחדת להתאכזב. עד היום אני עדיין מרגישה כך לפעמים, אבל תאמיני שמה שלא יקרה, זה בבחינת טוב. גם אם הוא כרגע במסווה של רע.
תודה...אני12345
טוב, האמת היא שלא התכוונתי שיובן שאני בוכה עכשיו-פשוטו כמשמעו. התכוונתי שזה מתסכל כי אין לי תשובות ברורות לזה. אבל האמת שדי הוטב לי מאז שהעליתי את התגובה שלי כאן בהתחלה. לא בא לי שיחשבו פה שאני כל הזמן בוכה. הקטע הזה התאים לי להתחלה של ההתכתבות פה. עכשיו באמת שיותר טוב. תודה רבה!

מה שכן, אני מתפעלת מהכתיבה שלך. זה ייחודי מאוד לבחורה בת 20.
גם אני לא חשבתי שאת בוכה פשוטו כמשמעו.אני..
את התסכול הזה אני מאוד מבינה.
מה גם, שאני בת. גם כשאני מתוסכל מאוד אז אני אומרת ש-בא לי לבכות. גם כשאני לא בוכה, זה פשוט עוזר לי לבטא את התסכול(:


אממ... תודה רבה על המחמאה. אבל ה' יתברך שם מילים בפי.
דיבור זה כח עצום. ובדיוק הרב טוביאנו אמר היום בשיעור שהוא העביר במדרשה שלמדתי בה, שנשים מדברות הרבה יותר, ואולי היה צריך שנחשוב שזה מבטא ריקנות כלשהי, כי בדר"כ אדם שמדבר ומקשקש כל היום, זה מעיד על ריקנות פנימית. אדם שמודע לערך הפנימי שלו, יודע מה צריך לגלות לעולם החיצוני ע"י דיבור ומה לא. אבל נשים, הן שייכות לעולם החיצוני, הן כל הזמן במגע עם העולם הזה, עם גורמים שמסביבם, ולכן הן צריכות להשתמש בכח של דיבור הרבה יותר.
אז אני שמחה, שהקב"ה עוזר לי להשתמש בכח הדיבור שלי באופן כללי, ובאופן הביטוי שלי, כאן, באופן פרטי, בשביל לחזק ולשמח.

בעניין הדיבורעמישב
בס"ד לק"י

זה נכון שמי שמברבר כל היום, זה לפעמים מעיד על עולם פנימי ריק מעט, אבל לא תמיד.

רבן שמעון בן גמליאל אומר במסכת אבות (א, י"ז): "כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב (אלא) [מ]שתיקה" (יש חילופי גירסאות, אז הבאתי את שתיהן). והדבר מעורר קושי, שהרי חוזקה של היהדות מתבטא בדיבור, הדיבור נחשב לפיסגת הפסגות אצלנו. הנוצרים שותקים, אנחנו מדברים. אז מילא היה אומר שטוב לשתוק, כדברי ר' עקיבא (או שזה היה הלל?): "סיג לחכמה שתיקה", אבל קיצוניות כזו?! ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה, זהו הדבר הכי טוב לנו? יש הסברים רבים (לגוף טובה שתיקה אך לנפש הדיבור, הרמב"ם במקום מסביר ארוכות ועוד), אך אם נקשר את זה ל"סיפור" המנותק לכאורה של רשב"ג, "כל ימי גדלתי בין החכמים", נבין שרק בסיטואציות מסויימות השתיקה היא הטופ. כשבן אדם נמצא בין גדולים ממנו, עליו להבין ולהכיר מקומו, לשתוק, ולקלוט, רק לקלוט את דבריהם. אם הוא ידבר הוא לא יקלוט, משום שהתנועה הנפשית שלו היא הוצאה, ואילו שמיעה באה בתנועה של הכנסה, קבלה. בין החכמים הטופ הוא השתיקה, בשאר המקומות צריך למצוא מינון, אך יש מקומות ש"כל המוסיף מוסיפין לו מן השמים"...
יפה. ובכ"ז-אני..
"כל ימי ישבתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה"- כותב הרמח"ל בדרך חיים, שהכח השכלי הוא הכח העליון שבאדם, שם נמצאת הדעת. דווקא במקום שיש דעת, שפועלת הדעת, יש שתיקה. כי במקום שכזה, יש הקשבה פנימית.
הנפש המדברת לעומת הנפש השכלית, היא במדרגה יותר נמוכה, ולכן "לגוף" טוב אלא שתיקה- דווקא במעבר בין הפנימי לחיצוני- צריך עוד יותר שתיקה.

אני לא אומרת שדיבור הוא פסול לחלוטין, הרי בסופו של דבר בתפילת שמונה עשרה, אנחנו אומרים: "יהיו לרצון אימרי פי והגיון ליבי"- אנו מזכירים קודם כל את הדיבור, ואח"כ את הלב. למה? אומר הרב זצ"ל בעולות ראיה מפני שכאשר אדם מבטא במילים, מוציא החוצה, זה חוזר אליו באופן גלי לאחור, ומחייב אותו, הדיבור, ההוצאה של הפנים אל החוץ, גורם לדברים להיות מחייבים, נותן להם תוקף ומשמעות.
אלא מה? שלפעמים לא יודעים להשתמש נכון בכח הדיבור.
שחז"ל אומרים : "אל תרבה שיחה עם האישה" הם לא מתכוונים לאל תדבר איתה בכלל, אלא "אל תרבה" הריבוי הוא המזיק.(באופן כללי, לא רק עם אישה) ומה זה לא להרבות? זה לדעת לדבר על מה שרציך ומתאים ונכון וראוי ( והרמב"ם מפרש-דיבור שהוא הכרחי וחיוני מבחינה חומרית, נפשית ורוחנית)
וצריך ללמוד את זה.

בעולם ריק מתוכן, יש המון המון דיבורים ריקים וקישקושים( ע"ע פוליטיקה עכשווית ל"ע) אבל בעולם עשיר, צריך לדעת שאת החלל לא תמיד צריך למלא במלל שמעיד על ריקנות. יש דיבור ראוי ויש הקשבה.

אכןעמישב
בס"ד לק"י

אגב, מעניין לראות את חילוק הרמב"ם בפירוש המשניות לדברי רשב"ג בעניין הדיבור. הוא אומר שם שיש חמש רמות לדיבור וכו'.

כל אשר אמרת, נכון. רק שצריך להבין שלכל העולם הפנימי צריך להיות מימוש בעולם המעשה, ולפני כן בעולם הדיבור (מחשב דיבור ומעשה), זה קשור גם לדברי הרב זצ"ל שהבאת לפני כן. עולם פנימי עשיר ככל שיהיה ללא ביטוי בעולם המציאותי הוא כמעט חסר משמעות, כדברי רשב"ג בהמשך המשנה, "ולא המדרש עיקר אלא המעשה".
מסכימה איתך.אני..
חמש רמות? הייתי בטוחה שהרמב"ם מביא רק 4..

ואכן, אני מסכימה איתך. לכן יש את התפילה שהיא בבחינת דיבור שמבטא רגש בעולם השכל שהוא התורה. חשוב מאוד.
לא אמרתי שדיבור לא חשוב. אבל מאידך, בגלל שדיבור הוא כלי כל כך חשוב ומהותי, שימוש לא נכון בו יכול להיות הרסני לחלוטין. ( וע"ע, לשון הרע וכו')
כמשה רבנו ע"ה אומר שמא עמ"י לא ראוי להגאל, הוא אומר זאת מכיוון שהוא רואה שדתן ואבירם הולכים רכיל( הלשינו עליו לפרעה ע"פ אחד הפרושים) ומשה זיהה שהרכילות הזאת היא סימפטום למשהו פנימי-שורשי רקוב הרבה יותר. גאולה היא מציאות פנימית, נסתרת, מי שהולך רכיל, עסוק ונמצא רק במציאות החיצונית, השטחי, הרדוד של המציאות. מגלה בעזרת דיבור הכל. לא משאיר כלום בפן הסתר, עם הכל הוא מתמודד כלפי חוץ. לכן גם משה מפחד שאם יש בעמ"י עוד כאלה, הרי שהם לא ראויים להגאל. שימוש לא נכון בדיבור גרם למשה רבנו ע"ה, לחשוש שעמ"י לא שייך אולי לסדר הגאולי, מכיוון שאיננו מכיר ויודע לחיות ברובד הסמוי, הנסתר, הפנימי של המציאות.


טוב, אני מזה נסחפת. כזאת אני, רק תנו לי פתח לדיון מעניין, ואני נסחפת.

תודה בכל אופן.
שכוייח.
יפהעמישב
בס"ד לק"י

אגב, לגבי הרמב"ם, כך אני זוכר, אפשר שאני טועה (בכ"ז, נדמה לי, אני בן אדם). ככל הזכור לי אלו הדרגות: 1. דיבור בתורה 2. דיבור בחכמת העולם [גם חכמת הנפש וכו'] 3. דיבור סתמי, אך נצרך כגון "תעביר את המלח". 4. דיבור סתמי, פטפוטי סרק, אך לא דיבור מזיק. 5. דיבור מזיק.

הרמב"ם סובר שדברי רשב"ג מופנים לרמה שלוש, שהרי רמות 5 ו-4 פשוט שלא להרבות בהם... שנזכה.

אגב, ר' נחמן כותב בליקוטי מוהר"ן שיש פגם הברית גם בדיבור הפה.
זה נכון וכדאי גם להוסיףקומפית
שכדאי מאד מאד להיפטר מהבריחה הזו אל הציניות כשמדברים עם אנשים, עוד לפני שמתחתנים כי ציניות בזוגיות זה דרך ממש הרסנית. כמובן שגם סתם ככה בדיבור עם אנשים, חברה, זה לא בריא כלל להשתמש בציניות, קל וחומר בנישואין.
רק שאני12345
רק ש.. זה מעצבן כשאני מגלה שאני רוצה להיות שמחה אבל אני לא מרוצה מעצמי, או מה שקורה לי וכד'.
אז תשמחי בכל זאתעמישב
בס"ד לק"י

הבעש"ט דורש את הפסוק "סור מרע ועשה טוב", בתור "סור מרע ע"י שתעשה טוב", אם תשמחי למרות הבאעסה והקשיים, אז גם תהיי מרוצה, זה הולך ביחד.
אל תתעסקי ברע, אל תתעסקי בעצבות ובדיכאון, תתעסקי בשמחה, תתעסקי בטוב.
ובאותה מידה (זה קשור להתעסקות בטוב) אל תשאלי איך ה' יביא לך, אלא מה. תהיי בטוחה שהוא יביא, תאמיני בצורה גמורה כמו שאת רואה את המציאות בצורה גמורה, ותקבלי.
לאנייהודית פוגל
על מי את כועסת??
תשובהאני12345
על זה שאני מגלה שאני לא מצליחה כמו אחרים. תראי, זה נחמד לי שמגיבים פה לדברים שאני כותבת. אבל אם היינו יושבים בחבורה וכל אחד היה מספר על עצמו מה הוא עושה, הייתי מתפללת בתוכי שהכסא יבלע אותי בעודי בחיים.
אין לי מה לספר על הצלחות של עצמי. בטח כולם פה עובדים רציני, יש להם חברים, יש להם מה לעשות בזמן פנוי, הם מדברים בטלפון עם אחרים, הם יוצאים עם אחרים. אני..............................................................
לאני, יקירה, שאלתי על מי את כועסת ולא על מה. תודהיהודית פוגל
תשובהאני12345
על מי את חושבת שאני כועסת?
לאני,יהודית פוגל
אין לי כמובן מושג על מי את כועסת, אבל נראה לי ששווה לברר זאת, ואולי דרך זה להביא סדר במחשבות שלך, ואולי גם תרגישי טוב יותר, תחייכי הרבה, ואז יקרה הנס, תצליחי למגנט אליך אנשים כלבבך. אני רצינית. כנראה יש בך הרבה כעס והוא מקרין את עצמו גם כלפי חוץ, ואז את לא ממש במיטבך כדי ליצור מערכת יחסים רצינית ומובילה לחופה. אני מבקשת שתראי זאת כנקודה למחשבה. ואשמח כמובן לקרוא מה דעתך על כך.
התבודדות של תודהעמישב
בס"ד לק"י

תעשי ניסיון. תנעלי את עצמך בחדר, בלי שאף אחד יוכל להפריע לך, ותדברי עם ה'.
לא, אי לא מתכוון שתתפללי אליו, את זה תעשי, אם תירצי, בפעם אחרת, עכשיו תעשי, אם את רוצה, כמובן, התבודדות אחרת. התבודדות של תודה.

תתחילי להודות לה' על כל מה שנתן לך, למקטן ועד גדול, מכפפות ידייך ועד נשמת אפך, מהארון שיש לך בחדר ועד העזרה הרוחנית והגשמית שהוא מגיש לך. תחליטי מראש שאת לא מסיימת עד שייגמרו לך הדברים להודות עליהם או כעבור שעה/שעתיים/שלוש לכל הפחות. מה שיעבור קודם יקבע, אם תפסיקי ואם יעבור הזמן (אל תקבעי חמש דקות...).
אני משער שלא תגמרי כ"כ מהר... אבל אל תוותרי, מדרוך נעל ועד חוט, מעקב ועד ראש, הכל תודה, תעברי על הכל.
תסתכלי על השעון בתחילת הדיבור, תניחי אותו בקרן זווית, ואל תביטי בו עד שאת מסיימת. דבר נוסף, כדי להתאזר בסבלנות...

אני בטוח שבדרך תמצאי גם כמה הצלחות שהסתתרו להן אי שם בפינה...
רעיון נהדר !יונה
לפי דעתיאנונימי (פותח)
אני בעד לכל אחד.
תודה, רק שקיבלתי אותו מחברעמישבאחרונה
זוגות בלי ילדים שבחרו לקחת אשת יפת תואר יש כאן?אנונימיכלשהו

ברור מאליו.. כל זוג באשר הוא מתחיל את חיי הנישואיןפ.א.

כאשר האישה היא יפת תואר ועדיין אין להם ילדים

האם מי שלקח אשת יפת תואר במלחמהנקדימוןאחרונה

צריך עכשיו להיות נקי לביתו שנה אחת?

מוזיקה בחתונה, אפשר בבקשה סדר?ארץ השוקולד

מה המחירים?

מה המשמעות של תזמורת/להקה/דיג'יי?

תועלת בכל אחד מהם?

להקותפצל"פ

ההרכב הבסיסי (4 נגנים וזמר) זה באזור 11-12 אלף לרוב

יש להקות טיפה יותר זולות, למשל אומרים שהראל טל או להקות שבהם הזמר הוא אחד מה4 נגנים, אבל צריך לבדוק שזה להקה שמתאימה לסגנון שלכם

בעיניי התועלת של להקה על דיג'יי זה שהנגינה חיה

זה לא איזה מחרוזת שנמצאת ביוטיוב כולם כבר מכירים יודעים בדיוק איך היא הולכת

היא גם מותאמת למה שקורה באולם ולריקודים

וכמובן זה שאתה יכול לבחור את השירים שאתה רוצה ובסגנון שאתה רוצה

דיג'יי בסוף לוקח שירים או מחרוזות שמישהו אחר הקליט ורק משחק איתם

ובעיניי זה מורגש שזה לא נגינה

אתה מגביל את עצמך לביצועים שכבר יצאו

ואין שום דבר אישי שלך

היתרון של דיג'יי זה כמובן המחיר

בסוף לשלם לאדם אחד במקום לחמישה זה הבדל משמעותי במחיר

הראל טל מבוקש מאד, עמוס מאוד ולכן סיכוי טוב שתפוסנפש חיה.

לנסות לשאול אותו אפשר תמיד

מענייןחושבת בקופסא

כשאנחנו בדקנו להקות לפני שנתיים המחירים היו סביב ה8,000₪ וזה גם מה שזכור לי ששלמנו.

קבלנו רשימת להקות שמסתובבת בין חברים. אולי אלו היו להקות זולות במיוחד?

היינו מרוצים מהלהקה שבחרנו, חוץ מפשאלה קטנה. סימנו באופציות בבחירת סגנון השירים גם "מחזורת שירי אלול", מסתבר הכוונה שלהם הייתה להתחיל מעגל שירי נשמה של 20 דקות רצוף בסוף הריקודים כשכולם כבר מזיעים ועייפים.

חוץ מהסיפור הזה, שזו בעיקר חוסר הבנה שלנו, הם לא נראו מתחילים או לא מנוסים, וראיתי אותם בעוד כמה וכמה חתונות מאז.

תודה על הפירוטארץ השוקולד

עוד נקודות שכדאי לדעת שלא בהכרח חושבים עליהם?

מעניין ממש הפערפצל"פ

אני מתלבט אם זה באמת הזמן שעבר

או סגנון להקות שונה

כי נגיד הניגון שבלב נחשבים להקה פחות אנרגטית וצעירה אז אולי זה קשור

כנראה זה לא אאוטינגחושבת בקופסא

הלהקה שלקחנו היא להקת "לב אבות". נראים לי מספיק "צעירים ואנרגטיים", לא חשבתי אף פעם למדוד לפי הקריטריון הזה. לא בדקתי את הגילאים של חברי הלהקה, נראו בסביבות גיל 30? לא כזה משנה לי.

אני יכולה גם לחפש את רשימת הלהקות שקיבלנו. כל הלהקות האלו הזה כנראה באותו סגנון גם מבחינת המחיר. שנתיים לא נראה לי מספיק כדי לעבור שינוי כזה קיצוני במחיר.

מוזר...פצל"פ

אין לי מושג

תודה על הפירוטארץ השוקולד

לא יודעת מחיר בכל אחד מהםמבולבלת מאדדדד

אני נתתי לך כבר את ההמלצה שלי

להקת הניגון שבלב זו הלהקה הכי זולה שמצאתי (ובפער), והיא ותיקה וטובה. לדעתי הם היו מעולים, והם לא שמים פלייליסט ביוטיוב אלא שרים.

מי שרוצה יותר פרטים אפשר בפרטי

תודהארץ השוקולד

אמת

אני לחתונה שלי הבאתי הרכב ב-7,000 ש"ח.ענבל

בס"ד

זמר שגם מנגן + שני נגנים ואיש הגברה. זה היה דרך מישהו (הזמר) שמרכיב בעצמו כל פעם, לא להקה מסודרת ממש. הוא כן עושה גם הרבה הופעות באולפנות ודברים דומים אז יש לו נגנים שהוא בקשר קבוע איתם, אבל בגדול הם עוד לא להקה מאורגנת עם שם. זה לא הפריע להם להיות מצוינים והיינו מאוד מאוד מרוצים ממנו. אם תרצה אשלח את המספר.

להקות מסודרות בד"כ יעלו 9,000-14,000 ש"ח (מניחה שיש יותר וכאמור - יש פחות, אבל זה הרוב). אישית אני לא רואה סיבה לקחת להקה יקרה אם אין מישהו מבני הזוג שחלם ספציפית על להקה מסוימת וזה מה שיעשה לו את החתונה.

בעבר דיג'יי היה יותר זול מלהקות, גם היום יש דיג'יי שהם יותר זולים, אבל יש גם כאלה שכבר מגיעים לעלות של להקה. אישית אני יותר אוהבת להקות, עושה מבחינתי אווירה טובה יותר. דיג'יי זה יותר אפקטים ופלייליסט, לא שירה חיה ו"נקייה". יש כאלה שזה לא אכפת להם ויש כאלה שגם מעדיפים את זה. בעיניי זה יותר אווירת מסיבה מאווירת חתונה, אבל יש כאלה שאוהבים את זה.

אם זה לא באמת החלק שהכי חשוב לכם אז הייתי הולכת על משהו זול יחסית, כמובן מומלץ, שמכיר גם חתונות של הציבור הדתי (בעיניי קריטי, בטח אם זה דיג'יי) ושאתם מרגישים שמבין יחסית את הראש שלכם ואת הלך הרוח.

תודה על הפירוטארץ השוקולד

זהו, מנסים להבין גם מה רצוי מבחינתנו מהאופי גם

להקה עדיפה בהרבה על DJפשוט אני..

קחו להקה שראיתם בחתונה של חברים ואהבתם, זה כל הסיפור. לא צריך לעשות דרמה, אף אחד לא יזכור כלום בבוקר שאחרי.

היתרון של להקה: חיים ונושמים את העולם, מלווים את אשתך בכסא כלה, מלווים בחופה, יש משהו סוחף בלראות את הזמר משתגע על הבמה בהרקדה.

יתרון של DJ: אתה נהנה מעשרות זמרים בערב אחד ולא רק זמר אחד,

וכל אחד מהזמרים האלה הרבה הרבה יותר טוב מהזמר של הלהקה (הם ממלאים אצטדיונים במאות שקלים לכרטיס, הוא צריך לעבוד בעשרות/מאות חתונות בשביל להרוויח מה שהם עושים בערב אחד...).

ועדיין כאמור אני מעדיף להקה.

תודה!ארץ השוקולד

אהבתי את ההערה של לא לעשות מזה סיפור

כמובן הכוונה הייתה ל*אולם*פשוט אני..

האולם לא זוכרים ואת הלהקה כן?ארץ השוקולד

באולם יש סיפור מעבר ללהקה מההיבט הכספי, זה הפרשים של עשרות אלפי שקלים, בלהקות הפער קטן בהרבה

לא לא, התכוונתי לשגיאת כתיב שהייתה לי בטעותפשוט אני..

כתבתי שהם חיים ונושמים את העולם,

התכוונתי לאולם

אחלה, תודה על ההבהרהארץ השוקולד

בקשר להערהפשוט אני..

בכמה חתונות היית בעשר השנים האחרונות?

בכמה מתוכן זכרת את הלהקה שבוע אחרי החתונה?

בסוף זה ערב אחד ולא כדאי להשתגע ממנו. אנחנו סגרנו אולם וצלם ולהקה וכל מה שצריך בכמה שעות ספורות, לא ייחסנו לזה חשיבות.

והחתונה הייתה מהממת ומרגשת וטעימה ושמחה

מה התועלת?שבורת,לב

התועלת היא מה אתם אוהבים.

דיג'יי אדר לפאיר או martin garixx

ואולי עדיף כמה חברים שמנגנים בשקט ונעימי.

יש אינספור סגנונות

הכל הכל תלוי בכם, מה טוב לכם.

אני ממליץ בחום על להקהאביעד מילוא

היתרונות שזו נגינה חיה, ואוטנטי. מצד המחיר יש לך תווך מחירים גדול, יש להקות שלוקחות 4000 (להקות פחות מוכרות בדרך כלל) ויש להקות שלוקחות יותר. אישית אני ממליץ על אהללה גם מצד הנגינה שהם מנגנים יפה ושווים לכל נפש וגם מצד המחיר שהוא מחיר סביר בשוק היום.

אנחנו לפני 12.5 שנים שילמנו 6,500יעל מהדרום

לק"י

אבל היתה להקה טובה. לא יודעת כמה מוכרת.

זמר וחמישה נגנים. זה גם חלק מהמחיר נראה לי....

וגם אני מעדיפה להקה, זה יותר חי כזהיעל מהדרוםאחרונה

בגדולמקפיצים נטושים

אנחנו התחתנו בשנה האחרונה ושילמנו 6,500 על להקה טובה ואיכותית,

איך עשינו את זה?

זו הייתה החתונה הראשונה שהם ניגנו.... אבל אכן הם היו טובים, וביררנו והחלטנו שהם טובים לנו.

לא כולם כמונו.

המחיר הרגיל הוא בכיף 11-12 אלף, וזה ממש מתייקר כל הזמן (מי שלקחנו לוקח לחתונה שבוע הבא 8000)

יש כן כמה להקות (טובות מקצעויות ומנוסות!) שלוקחות פחות מעשרת אלפים, יכול לציין את אזמרה ואת נכספה.

בסוף זה גם מאוד תלוי בסגנון, במה מחפשים, וכמה ועל מה רוצים להשקיע את הכסף.

טבלת השדכניםראובן255

אהלן לכולם מישהו מכיר במקרה שדכן שנמצא ברשימת השדכנים שיש פה?

או מכיר קבוצות לצעירים באזור פתח תקווה?

מחפש בשבילי בחור רווק בן 27

בטבלת השדכנים כאן יש קישוריםברוקולי
כן ראיתי אבל השאלה היאראובן255

עד כמה זה באמת מעודכן (אולי יש כאלה שכבר לא עוסקים בזה)

מה הסגנון שלך?אשר ברא

ולפי זה ננסה לחשוב על שדכנים פעילים..

בעקרוןראובן255

אני מגדיר את עצמי דתי לאומי אבל אני מחובר לכל העולמות של המגזרים בין אם זה חרדים ובים אם זה חילוניים

אין לי הגדרה ספציפית

אולי יותר נכון דתי על הרצף אבל שנוטה יותר לדתי לאומי תורני

אני מקרה אבוד אני יודע קצת מסובך

אתה יכול לתאר מוסדות מסויימים שאתה קשור אליהם?חושבת בקופסאאחרונה

אשמח לשמוע את דעתכםאשר ברא

לא ידעתי איפה עדיף לכתוב, אבל נראה לי שייך יותר לכאן..

קיבלתי הצעת עבודה מאוד מיוחדת ואידיאליסטית, ממש כאילו כל התפילות שלי התרכזו להצעת עבודה הזאת-

זה ממש הגשמת החלום הכי גדול שלי.

תעסוקה שמתאימה ליכולות והקישורים שלי, תורנית מאוד, תפקיד ניהולי וכו'..

ועכשיו נכנסת הדילמה,

העבודה הזאת בעיניי חייבת להיות כשאני נשואה- אחרת זה להיות "חצי" ממש כפשוטו. ממש.

זה משהו (קצת קשה מבלי לכתוב מה זה), אבל באמת משהו שאני אהיה חייבת בו את בעלי, לא יודעת אם בהכרח מבחינת ניהול הדבר הזה אבל יותר מהבחינה שאני לא לבד בזה.. כי זה באמת משהו מאוד גדול.

נקודה שנייה היא עניין הגיל, מרגיש לי שזה "צעיר מידי" על הנייר-

בטח אם אני אחליט ללכת על זה גם כשאני עדיין לא נשואה..

נראה לי שזה יכול מאוד להבהיל משודך ואז מגיעה תהיה נוספת,

שאם זה יבהיל משודך אולי שוב ניתקל בבעיה שאני "עוצמתית מידי" וכן האלה.

מצד האמת יש לי בערך חצי שנה להחליט אם אני רוצה ללכת על זה או לא,

ככה שיכולה בזמן הזה להכיר את בעלי ולהתחתן..

וגם עולה לי עוד שאלה,

האם זה נכון שהאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה של נישואין? או כשהרצון שלי זה שבעלי ילמד תורה וכו'..

האם העבודה הזו מתאימה לזהות האידיאלית שלך?intuscrepidam

אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.

קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…

"עוצמתית מידי" סיקרנת אותישנונימי

לפי דעתי יש כשל בהיגיון של בני האדם,

בכל עבודה תהיה ככל שתהיה, אם זה שכיר כמו רה"מ, רמטכ"ל, שופט או בעל עסק מקטן ועד גדול, משרת אנשים, נושא באחריות קשוב לצרכנים וממלא את רצונותיהם (יש גם עבודות יוצאות מהכלל כמו משקיעים, חלפנים או מהמרים), המקום היציב יחסית בו הם נמצאים הגיעו אחרי שנים של עבודה קשה מאוד וצבירת מוניטין (אמינות).

כגודל האחריות, ההתחייבות והמאמץ מגיע גם הכסף בהתאם להוצאות - וכשאנשים רואים אדם מצליח,

חוקרים על כבודו, המדינה מגיעה לגבות ממנו כסף, אנשים מנצלים, מבקשים עזרה, ועוד...

אין דבר כזה עוצמתית - אנחנו חיים בחברה ואחד תלוי בשני.

ועל הקרקע, כמה את חושבת להרוויח?

כירושלמים ההוצאות גדולות -

ולרוב מי שמרוויח טוב - לוקח משכנתא או מימון לרכב ונעשה בעל חוב.

בסוף אדם עובד כל ימיו בשביל להגיע לדירה ואז הוא כבר זקן (כמעט כמו שכירות) [יש הבדלי מחיר בין ירושלים ליו"ש וכו']

לכן המילה "עוצמתית" היא ממש לא נכונה.

בדרך כלל אישה רגילה שבעלה עובד קשה,

היא בסוף תגיעה תמיד בדרישה לקבל חצי ממה שבעלה הזיע. [והאם ההפך גם עובד?]

ואם כבר ברסלב...

ההצלחה היא מאת ה',

מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם,

בטחי בה' ולא בכוחי ועוצם ידי.

ונעשה מה שצריך לעשות למען עם ישראל.

מאחל לך הצלחה גדולה -

בעולם הזה ולעולם הבא בל נשכח.

לסיום:

לכי על זה!

את בעצם שואלת מה עושים כשתתכן התנגשותנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך ד' באלול תשפ"ו 18:50

בין שני דברים שנאמר במפורש שהם משמיים - זיווג וריש גרגותא...

אז פחות נראה שזה יפגע בך אם העבודה באמת מתאימה לך ותצליחי ותועילי בה.

יותר מסתבר שה' יעזור לך עם מה שנצרך כדי להצליח בשליחות, ובכלל זה להתחתן (וככל שאת מחוברת יותר לשליחות, זה נותן יותר מקום לברכה לחול).

ולגבי האם נכון שאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה - אם סדרי העדיפויות ברורים (מה שעצם ההתלבטות מעידה עליו שכן), אז גם אם יש פחות כמות של זמן זוגי, אפשר להשלים באיכות.

עבודה אידאליסטית גם בונה את הבית סביב דבר גדול ששותפים אליו וזה מחבר מאוד (כל עוד יש איזון כמובן), אז השאלה היא רק האם גם הצד השני ירגיש ככה, וזו בעצם אותה תהייה של ה"עוצמתית מדי".

תלוי מה סדר העדיפויות שלךארץ השוקולד

ועם מוכנות שתתחילי את העבודה גם אם לא תמצאי את בעלך עד ההתחלה.

אנחנו מאחלים שתמצאי, אבל אין הבטחה שתמצאי ותתחתני תוך חצי שנה.

כמה העבודה הזו אינטנסיבית, מה המחיר שאת מוכנה לשלם מבחינת זמן וכד' לטובת העבודה הזו?

בהצלחה רבה!!!

>>ברוקולי

נשמע שאם קיבלו אותך לעבודה, זה אומר שמבחינת מי שמכיר את התפקיד ואת הדרישות שלו, עצם התפקיד לא מחייב בהכרח להיות נשואה.

ולכן הייתי מנסה רגע להפריד בין השאלה האם התפקיד מחייב בעל, לבין התחושה שלך שאת לא רוצה להחזיק דבר כל כך גדול לבד.

אם הצורך הוא בעוגן, בשותפות, במישהו לחשוב ולשתף איתו - שווה לבדוק האם אפשר לייצר את זה גם בתוך מרחב העבודה או מחוצה לו: דמות שמלווה אותך, אדם שאת סומכת עליו, מישהו שאפשר לשתף ולהתייעץ איתו לאורך הדרך. זה כמובן לא מחליף בעל, אבל גם בעל לא בהכרח אמור להיות העוגן המקצועי היחיד שלך.

כמו שכתבו לך, הייתי שואלת גם שאלות מאוד פרקטיות של סדרי עדיפויות: מה יקרה כשהעבודה והחיפוש יתנגשו? מה יעלה על מה? האם התפקיד משאיר לך בפועל זמן, פניות וכוחות להכיר ולהשקיע בקשר? ובהמשך- האם הוא מאפשר את סוג הבית שאת רוצה לבנות ואת המקום שאת רוצה לתת ללימוד התורה של בעלך?

את מכירה את עצמך ותדעי האם תוכלי להחזיק את שני הדברים יחד. בסוף את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך לזיווג, אבל חלק מההשתדלות בחיים הוא גם לא לעצור אותם עד שהזיווג יגיע, ולהמשיך להתקדם ולממש כוחות שהקב"ה נתן לך.

ולגבי החשש שזה יבהיל משודך בעיניי לא נכון לקבל החלטת חיים משמעותית לפי משודך שעוד לא פגשת. כן נכון לחשוב האם החיים שאת בונה משאירים מקום אמיתי לאדם נוסף להיכנס אליהם.

ויש לך חצי שנה, שזה דווקא מאפשר לא להכריע מתוך לחץ. לקבל החלטות נכונות עבורך גם בזוגיות וגם בקריירה, ולא לבנות אותן סביב דד־ליין של "אולי עד אז אתחתן" לכאן או לכאן.

בהצלחה

אם המעסיק חושב שאת מתאימה לזהמשה

והשכר ראוי

את בתסמונת המתחזה. תקראי בגוגל.

מסכימההמקורית

באופן כלליאריק מהדרום

הייתי ממליץ להתרחק מעבודות "אידאליסטיות".

בתור מי שעבד בלא מעט כאלה בעבר הן מאכזבות ממש, לא משלמות מספיק (כי השכר שלך הוא בעולם הבא בכלל, אנחנו עושים לך טובה שאנחנו מעסיקים אותך, את רוצה גם להתפרנס?) במיוחד אם משלמים לך מכספי תרומות הכל מחושב על החור של הגרוש וכל רצון להעלאה יגרור התנגדות מצד המצפון, בסוף כשאת תצטרכי כסף עבור רווחת משפחתך שתגדל בעז"ה ותיווצר דרישה למעונות ושאר דברים שילדים צריכים תגלי שהרבה חברות שלך התקדמו בחיים במשרות אמיתיות ולא משרות צעצוע אידאליסטי ותרגישי פספוס.

וזו מנקודת מבטי כמי שעבד בעבר בכמה עמותות וחש תחושה מרה שעבדו עלי אנשים טובים ואידאליסטים אבל לא מנהלים טובים.

אני לא חושב שהם עבדו עליךמשה

הם באמת האמינו בזה. וזה כמובן נכון שמקומות כאלה מוגבלים באופן בסיסי עקב כמות התרומות שהם יכולים לגייס. נשמע גם שהמעסיק העתידי שלה סיפר לה דברים נפלאים על העבודה הזו כדי שתרצה לקחת אותה והיא בתורה הפכה אותה ל"גדול עליה".

קצת קשה לענות בלי לדעת במה מדוברהסטורי

אבל בכל זאת:

א. קצת חבל 'להפיל' על בעלך התיאורתי, צפיות שלא בטוח שיתממשו. יש בני זוג שהם ממש השותף והנושא עם בן הזוג באידיאלים ובמשימות ויש בני זוג שהשותפות שלהם היא בזה שהוא בעל טוב/היא אשה טובה ויש בית נעים לחזור אליו, אבל בכלל לא בראש של להיות מעורבים בעבודה/התנדבות של בן הזוג.

בקריית משה תמיד דיברו על שתי דמויות של רבניות - הרבנית אליהו לאוי"ט, שהיא בעצמה 'רבנית' - הובילה כנסים, קיבלה נשים, נתנה ברכות. לעומת זאת היתה את הדמות של הרבנית שפירא זצ"ל, שתפקיד 'הרבנית' שלה היה לשמור על הרב ולסלק אותנו התלמידים כש"כבר מאוחר והרב עוד לא אכל!!!".

אינך יודעת איזה דמות תהיה לבעלך ומה יתאים לו, לא כדאי לתקוע את עצמך בגלל זה.

ב. לא כהבטחה, אבל אולי דווקא לקבל עבודה כזאת, יזרז אצלך משהו (מכיר סיפור אמיתי כזה, אבל מידי אווטינג).

התיאור שלך הזכיר לי את הרבניות קניבסקי ושטיינמןנקדימון

הרבנית בת-שבע קנייבסקי ז"ל הייתה מקבלת קהל נשים ומברכת ומייעצת וכדומה, ואילו הרבנית תמר שטיינמן ז"ל הייתה פשוט אשת הרב ודאגה שיוכל להתמסר לעבודה התורנית שלו.

כך לפחות זה מה שידוע לי על הרבנית שטיינמן ז"ל.

אני יכול להגיד רק לגבי העוצמתיתPaslash

שבעיני זה קשקוש. תעבדי במה שמתאים לך ומי שזה מוזר לו - שיחפש אשה אחרת. אפילו אם תהיי מתנקשת של יוסי מוסלי יהיו גברים שירצו להכנס איתך לזוגיות.

לדעתי זה דווקא ממש מוסיףקפה שחור חזק

זה שלאשה יש עבודה משמעותית וחיים מלאים בזכות עצמה.

..שפלות רוחאחרונה

אם זה ממש בגדר חלום אז לא צריכה להיות פה שאלה בכלל..וזה חד משמעית כן, ואם זה לא כן חד משמעי, אז או שזה לא בהכרח הגשמת חלום, או שיש חלום יותר גדול שאליו את מכוונת.

בהתחלה קראתי ודילגתי על המילה "בעיניי" ואז בפעם השניה המח שלי קלט אותה, האם את *חייבת* את בעלך בעבודה הזו, או שאת ממש רוצה ותשמחי שהוא יהיה שם? זה שני דברים שונים.

לגבי העוצמתית, זה קצת מצחיק אבל בתור אחד שלא מחפש אישה עוצמתית וכו, יצאתי עם אחת כזו שהייתה ממש כריזמטית ומובילה וכו, אבל איתי כאילו הכל נעלם לה והרגשתי שהיא ממש אישה וזה גם לא היה בכח לא אמרתי לה כלום פשוט בטבע שלה היא מאוד כריזמטית ולא יודע איך היא פשוט לבד עשתה סוויץ ולא הרגשתי טיפת כריזמה ממנה או טיפה של אני חזקה(ואני אומר את זה לחיוב לא לשלילה), אז אין לי עצה רק מאיר פה נקודה שזה אפשרי מאוד.

ואם נולדת עם תכונות אופי של מנהיגות וכו, אל תילחמי בזה השם יתברך יודע מה הוא עושה תדברי איתו שיכוון אותך ויראה לך את הדרך.

לגבי השאלה האחרונה, בתפיסה שלי לא נכון בכלל שהאישה תעבוד בעבודה תובענית באופן כללי, כל שכן בשנה הראשונה לנישואין, וכנ"ל הגבר אבל אצלו זה יהיה יותר "בסדר" כי בסוף הוא מתחייב לפרנס, ולכן אם העבודה אכן תובענית תחשבי מראש אם לך באופן אישי זה מתאים..אם תשאלי אותנו לכל אחד תהיה תשובה שונה ככל הנראה השאלה היא מה את מרגישה שנכון לך כי בסוף נולדנו עם התשובות והפתרונות לכל הנסיונות והקשיים שנחווה בחיים רק צריך לגלות אותם בהצלחה🙏

נושא חרוש ולעוס אבל אשמח לעזרתכםמאוהבת אחת

טיפים לשמירת נגיעה בתקופת האירוסין

אנחנו חודשיים לפני חתונה וקשה לנו מאד לשמור נגיעה (אנחנו שומרים ותמיד שמרנו)

עצות להימנע מייחוד נחמדות אבל לא נותנות מענה לחלוטין כי הכוונה בשמירת נגיעה היא גם במגע בקטנה כמו להחזיק ידיים ויש הרבה סיטואציות שזה יכול לקרות גם ברחוב.

וואואביעד מילוא

א' אשרייך על ההתמודדות וזה לא קל.

ב' הייתי מציע באינטרקציה בינכם שיהיה איזה מרחק ביטחון מרחק שבו נוח ללכת ולהרגיש קרובים אבל לא קרוב מידיי שיוביל אתכם לסיטואציות כאלה. אשריכם על ההתמודדות מקווה שיעבור מהר

בהחלט!נחלת

קשהחושבת בקופסא

בזמנו בררנו האם מאורסים צריכים לשמור על ההרחקות של תקופת הנידה, אבל אין לזה התיחסות מפורשת. לדעתי מי שרוצה לקחת את זה, גם אם באופן חלקי, זה יכול לעזור.

בגדול בעיקר לא להעביר מיד ליד, לא לשבת על ספה אחת, לא לאכול מקערה משותפת. את בטח לומדת את זה עכשיו בהדרכת כלות.

מה שהכי יכול לחזק ברגעים האלו זו החלטה המשותפת, כדי שגם אם צד אחד יישבר, שירגיש שהצד השני לא יזרום איתו.

ואולי לשמור ייחוד יותר "חמור" אני אקרא לזה, לא סתם ללכת ברחוב אלא לשבת במקומות ציבורים עם אנשים במרחק שהם כמעט יכולים לשמוע את השיחה שלכם? סתם הצעה שעלתה לי עכשיו, אני לא יודעת עד כמה זה ישים.

זו תקופה קשה, אבל היא עוברת. עוד מעט תוכלו להקים את הבית שלכם והכל יהיה מותר בקדושה וטהרה.

ממש ממש!נחלת

ללא לשבת לבד בגן ציבורי, שבילים בודדים וכו'.

איזה שכר גדול תקבלו על עצמכם.. אשריכם!

זה סיוט! פשוט לעבור את התקופה הזאתצדיק יסוד עלום

האירוסין מכל הבחינות אבל בעיקר מהבחינה של המגע היתה לי קשה אימים. שווה מאוד מאוד להחזיק מבט ארוך ולזכור שהטוב מגיע במלואו ובצורה משמחת אחרי החתונה

בהצלחהקדם

"גיבורי כח עושי דברו". זה באמת קשה! אפשר להפגש פחות, אפשר להסיח ית הדעת ולהיות עסוקים בדברים אחרים, וחוץ מזה בגישה כללית- להחליט שזה לא אופציה, כמו מצוות אחרות שברור לכם, כמו למשל אם שכחו להדליק מזגן לשבת ונורא חם, אני מניחה שלא תתלבטו אם להדליק אותו בשבת. לכן זה לא יכול לקרות, לא ברחוב ולא בבית, כי זה לא התלבטות... זה גם עוזר אחרי החתונה. מזל טוב! וברוך ה' שיש לכם את ההתמודדות הזו!

מסכימה מסכימה. ואולי עוזר גם לקרואנחלת

על הסיבה לשמור על זה (אפילו בצורה עמוקה בספרים או מאמרים הדנים על זה). הח"ח

אומר שאם אדם מתקשה במצווה מסויימת (לא רק לשון הרע), כשהוא מתחיל ללמוד עליה,

זה מאוד מועיל לו.

מה שלי עזר בתקופה של האירוסיןמבולבלת מאדדדד

חברה שלי התחתנה קצת אחרי שהתארסתי. וראיתי אותה בסוף החופה שהיא ובעלה נותנים ידיים, ורואים את ההתרגשות של פעם ראשונה, וזה נתן לי כוח. לראות בעיניים את התוצאות של זה.

אולי לחפש מקורות ללמוד מהם את המעלה של זה, יעזור לכם. תלוי בסגנון שלכם.

יש משהו שאני אומרת לפעמים, זה אולי יישמע לחלק כמו כפירה, אבל זה לא. כתוב שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. אבל את יודעת מה זה אומר לעמוד בו? אני לא. כי זה לא בהכרח להצליח בלי ליפול. מי שנפל, אחרי שעשה את כל המאמצים לא ליפול- זה לא עליו. מה שעליו זה לקום משם. הכי חשוב זה שאם יש נפילות, לא להגיד "זהו אז הכל אבוד" ולהמשיך ככה. צריך לנסות להשתפר כל הזמן. תזכרי שבשביל זה יש לנו את האופציה לעשות תשובה

מזל טוב! המון הצלחה!

שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו 🌹פ.א.

זה גם מה שהייתי שומע בשיחות בישיבה!

גם השואה?אריק מהדרום

לא. רק בהקשרים של התמודדות צעירים בגיל ההתבגרותפ.א.

עובדה שיש אנשים רבים שנשארו דתייםנחלת

גם אחרי השואה. אני לא חושבת שהייתי עומדת בנסיון הזה,

במקרה הטוב, היו צריכים לאשפז אותי.....אבל מי שהיתה לו

כנראה אמונה בדם, חזקה, יצוקה בו לחלוטין, עמד בנסיון

הזה. אפילו בכבוד.

אז לפני "ה' לא נותן נסיון שאי אפשר לעמוד בו" - צריך להתחזק מאוד ב....ה'. בבטחון המלא בו.

אבל זה באמת ככה. ולבקש ממנו, השם, עזור לינחלת

לא מרגישה שיכולה לעמוד בנסיון הזה. הרי כתוב שלולאי השם עוזרו, אף אדם לא היה יכול לעמוד בנסיון. לא?

לגמרי נכון!נחלת

לקצר תקופת אירוסיןשבורת,לב

לסבול פחות

ממש כך. אחרי האירושין, לנסות להקדים את הנישואיןנחלת

ככל האפשר מהר. מלבד במגזרים בהם לא נפגשים הרבה, חסידויות וכו'.

לפני הכל - תגידי תודה על מה שיש לך.משה

שאר הדברים כתבו פה מעליי.

בנוסף למה שכתבו, קנס כספי נכבדנוגע, לא נוגע

כדי להיזהר ממשהו באופן האולטימטיבי, צריך חיבור לערך, המחשה לשכר שמקבלים על שמירתו, יצירת גדרים, אבל צריך גם משהו קיומי בסיסי מרתיע.

כמו שיש יראת הרוממות ואהבת ה' ויראת חטא, אבל יש גם רשת בטחון של יראת העונש.

רעיון מצויין. וזה לגבי כל קושי במשהו.נחלת

ולאו דווקא קנס כספי או עונש. אפשר לתגמלנחלת

גם בצורה חיובית כל אחד בפני עצמו וגם ביחד. איזה צ'ופר נחמד ושווה.

הלוואי שגזר היה מועיל לנו כמו מקל..נוגע, לא נוגע

למרות שבתכלס כאן זה אותו דבר כי עם הכסף שלא תפסיד אם לא תיכשל, תוכל לקנות דברים..

מזל טוב! בלת"קהשקט הזה

לשמור על דיני הרחקות כמו זוג נשוי.

במיוחד מה שסביב המגע- לא להעביר מיד ליד, לא לגעת באמצעות חפץ, לא לגעת בבגד

להתחתן ובן אדם לחברוהפי

אם אתה מכבד את האישה מולך אתה לא תיגע בה

אני חושבתרקאני

שכמה שפחות לדבר על זה

לא להתעלם

אבל לא להגיד משפטים כמו "הלוואי הייתי יכולה לחבק אותך עכשיו"

בחור הסדר אמר לי את זההפי

האמת שהייתי די בהלם באותו רגע, ואחר כך אפילו אמרתי לו איזה מזל שאתה לא יכול 😅

וגם חשוב לי לדייק שזה ממש לא היה דייט מתקדם או קשר שכבר נבנה בו משהו עמוק. בסופו של דבר שנינו הורדנו את השידוך: הוא בגלל שאני לא מתלבשת כמו שהוא היה רוצה חצאית הרבה אחרי הברך, ואני בגלל שהרגשתי שהדיבור והמעשים שלו פשוט לא מדויקים לי.

זה אחד הדברים שלמדתי עם הזמן שלא תמיד מה שרב אומר או מה שנחשב הכי דוס של הישיבה, בהכרח מתיישר עם המידות והערכים שנכונים לי. אולי בחורה אחרת הייתה יכולה להחליק או להכיל משפטים כאלה ועל פניו לצאת עם עילוי, אבל אצלי זה פשוט לא עובר בגרון.

יש בחורים שהם בחורי ישיבה אבל הדיבור שלהם לא עדין לי

מזעזע שיש בחור כזההסטורי

אני חושבת שבדייטיםרקאניאחרונה

זה ממש לא לעניין להגיד כזה משפט

אחרי שמאורסים זה כבר אחרת

לא כדאי בכלל אבל הגיוני שהקשר יהיה מספיק קרוב כדי לדבר ככה...

שומרים נגיעהshindov

כי ככה מחליטים. ואם לא עומדים בהחלטות, אז יש טלפון. ונפגשים רק לצורך גדול. לא לבד. הכי טוב לא להיפגש... אז לא תהיה שום בעיה. בקיצור צריך להחליט לשמור ולעמוד בהחלטה. ולדעת שאלקים רואה הכל. בשביל מה לריב איתו. הוא לא מרשה לגעת.

לא להיפגש במשך חודשים עד החתונה?חושבת בקופסא

לא נשמע ריאלי, אולי במקרה מאוד מאוד קיצוני. ממש לא הייתי מגדירה את זה כ"הכי טוב".

*שואל בשביל חבר* איפה יש מקומות לדייטיםאדם פרו+

איפה יש מומלצים לדייטים באיזור ירושלים.

תודה לכל העונים.

מה שעולה לי כרגעאשר ברא

ירושלים-

גן הורדים, גן סאקר, הרובע

טחנת רוח, פארק טדי, קבר שמואל הנביא (יש שם את השמורת טבע 'נבי סמואל'), טיילת ארמון הנציב.

ביער ירושלים יש אחלה מקומות לשבת אם יורדים בתחנה של הר הרצל והולכים לכיוון יד ושם.

בגוש יש את עו"ז וגאון

ויותר לכיוון בנימין יש את מצפה דני.

גם באזור בית שמש יש מקומות..

איזה סגנון?ארץ השוקולד

מקום להסתובב?

לאכול?

לשתות קפה?

לעשות יצירה יחד?

ללכת למוזיאון/הרצאה יחד?

תודהאדם פרו+

מחפשים מקום נוח ושקט לשבת וגם לשתות קפה, לדוגמה באזור טחנת הרוח, האם יש שם אכן עגלת קפה ועד מתי היא פתוחה? בנוסף, זכור לי שיש קבוצת ווטסאפ למקומות מומלצים, מישהו יודע על זה משהו?

יש בית קפה בגן הבוטניארץ השוקולד

יש עגלת קפה בטיילת בארמון הנציב.

ממילא בירושלים/ הרובע / קפה קפה או קפה גרג בסנטר 1נפש חיה.

( קפה קפה יש גם בבית שמש לדעתי )

אני רואה עכשיו שכתבת אזור ירושלים ולא רק ירושליםארץ השוקולדאחרונה

יש עגלת קפה ליד מחלף בית חורון על 443,

יש בית קפה בקניון עזריאלי מודיעין.

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (או גם פחות קטנים) ושימושיים (חשוב) לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

כבלים ומתאמים ?משה

מאוורר USB, כל מיני שטויות כאלה שיש להן שימוש,

לך תעמוד בפינה עם הפנים אל הקיראריק מהדרום

ותחשוב טוב על מה שכתבת.

משה

ובלבד שבקיר הזה יש שקע חשמל

תודהdn5754

כל מיני אביזרים למטבחעלמא22

כלי ששת, תבניות, פיירקס, ספלים, וכו'

תיק איפור

מחזיקי מפתחות

נרות ריחניים

מסגרת לתמונה

תודהdn5754

מלח ופלפל ברוקולי

תודהdn5754

למה לא לשאול את הכלה מה חסר להםהפי

היום הכל זול מערבל מיקרו .. מכונת קפה

לא יודעת מה איתך אבל מקציף חלב היה משמח אותי יותר ממכסה וסיר

ולא קונים לבד מתאגדים כמה ..

נניח אנחנו 5 חברות הצלחנו לקנות אחלה מיקסר שהיא רצתה

ובזמן אחר קניתי עם עוד חבר'ה מיקרו או טוסטר או מיחם לשבת ב"ה הייתי בהרבה שבע ברכות שבתות חינות וחתונות ( לחתונה מביאה כסף לא מתנה)

רעיונות יפים, אהבתיארץ השוקולדאחרונה

רק הערה על החתונה, זה עניין תרבותי, אני הייתי מעדיף מתנה בפער.

וכך גם נהגנו עם החברים הקרובים, מתנה ולא כסף.

ואגב, אין צורך במתנות וכסף על חתונה, שבת שבע ברכות, אירוסין וכד', אין סיבה שניתן הון על כל חתונה של חבר וחברה, מתנה יפה לאחד האירועים (לכל חבר/ה כמובן) זה מקסים ומספיק

יש לי יותר היסטוריה עם מאמנותמישהי719

מאשר עם בחורים

🤦‍♀️

איך?advfb

חוסר הצעות מן הסתםבחור עצוב

או קשרים שפשוט לא עוברים פגישה ראשונה.

מאמנות זה טריקימשה

לפעמים אנחנו מגיעים אליהן (או אליהם) כדי לסמן שעשינו משהו. בלי קשר למה שקורה באמת בעולם.

או שהן פשוט חסרות תועלתבחור עצוב

תלוי למימשה

יש הרבה אנשים שמאמן בשבילם יהיה חסר תועלת. כן. אגב לא רק לחתונה.

כואבארץ השוקולד

תוהה אם זה אומר שיש טעות בדרך

לענ"דאשר ברא

כל מאמנת מביאה את הנקודות שלה וחלקן חוזרות על אותם הדברים.. כל צעד ומאמץ מהכיוון שלנו באמת מקדם.

אבל צריך לזכור שאף מאמן או מאמנת לא מחליפים אותי, הכוונה- אם יש לי פחד עמוק, או משהו כלשהו שתוקע אותי, האחראיות היא עליי לעבוד על זה, להשתחרר, להשליך, לקבל.

מאמנת טובה תדע איך לקדם אותי בזה, אבל העבודה היא עליי.

ולא תמיד בפנים אנחנו מספיק רוצים לעבוד על הנקודה שתוקעת אותנו (לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לזה!), אבל זה קורה.

אני חושבת שצריך להיות עם מישהי שבאמת רואה אותך ועוזרת לך לפתח ולהגדיל את הביטחון העצמי שלך, שמעודדת אותך לעבוד ובלי קשר לכמה כסף יצא לה מזה.. מישהי שאת מתחברת אליה ומוכנה להשליך את עצמך למסע אמיתי של בירור הנקודה התוקעת.

וחוץ מכל זה, לא יודעת אם באמת נגעתי וזה שייך..

אני חושבת שאת אלופה, שאת נמצאת בכלל במקום שמתייעץ.

לפי מה שתיארתנקדימון

אני פתאום לא מבין מה בעצם מיוחד במאמנים לחתונה? בעצם אגם צריך אימון אישי באופן כללי (או יותר מזה?), בלי קשר לחתונה...?

וודאי שאדם צריךאשר ברא

הרבה אנשים עוברים כל מיני דברים מאוד קשים בחיים שלהם ומגיעים לחיי נישואין בלי שהם עברו תהליך אחד של עיבוד וחושבים שהנישואין יפתרו הכל.

מאמנים ופסיכולוגים זה חשוב, זה עובד.. אכל צריך רצון של האדם, במיוחד בכל האימונים למינהם שגם בינהם יש הרבה שרלנטנים.

היום כל מי שעושה קורס של חמישה חודשים קורא לעצמו מאמן ומטפל.

לא ממש הבנתי (או שלא התכוונת לענות לי?)נקדימון

מה שאני אומר זה שנשמע שאם אדם צריך להתמודד עם בעיות של תקיעות או קשיים כאלה ואחרים אז הוא צריך פשוט איש מקצוע. מה הדבר המיוחד במאמן ל"חתונה"? מה הייחודיות של המאמנות האלה? מה ההסמכה הקלינית שלהן?

נכון, זה מה שאני אומרתאשר ברא

שאם יש לאדם תקיעות או משהו הוא צריך איש מקצוע..

שהן מתעסקות יותר בעניין של חתונה ופחות בדברים גדולים של טיפול נפשי, כמו ליווי כזה.. של עצות וכו'.. ככה מהחוויה שלי.

לרובן אין הסמכה קלינית (של פסיכולוגית/עוס), בדרך כלל קורס אימון לחתונה

מאמנים זה כללי, אכן בכללי לתקיעות וקושי וכומרגול

אין להם הסמכה קלינית רשמית (קורסים כאלו ואחרים, אבל למשל אין רישיון - זאת בניגוד לעו"ס ופסיכולוג)

מה מיוחד במאמנת "לחתונה"? שזה התחום שהיא בחרה להתעסק איתו.

קצת כמו שיש פסיכולוגים שמתעסקים בעיקר בחרדות. או בעיקר באובדן ואבל. כזה…

*אסייג- הואיל ולמאמנים אין רישיון כלשהו, ולכן גם אין פיקוח. כמו גם העובדה שלרוב הבסיס הלימודי-הכשרתי שלהם מצומצם משל עוסים קליניים או פסיכולוגיים - מומלץ שבמקרים של קושי יותר "רציני"- ללכת לאיש מקצוע עם תואר שני טיפולי. (נניח - דיכאון- ללכת לאיש מקצוע מוסמך. תקיעות בחיים וקושי בקבלת החלטות- הייתי מוכנה ללכת למאמנת)

אני לא מבין מה זה אומרנקדימון

מומחה לחרדה מטפל בבעיות חרדה, מומחה לאובססיביות מטפל באובססיות, מומחה לטראומות מטפל בפוסט-טראומות, וכו. המשותף זה שהוא פותר את הבעיה שנתנה לו את שמו...

אבל מה זה מומחה לחתונה? מה הבעיה שהוא מטפל בה שלא מצריכה התמקצעות קלינית?

אני באמת שואל

קודם כל מומחה לא בהכרח *פותר*מרגול

נגיד מומחה לדימנציה, מומחה סכרת

מה כן עושה מומחה? מטפל באותו תחום או עוסק בו (נגיד היסטוריון מומחה בית שני)

מאמן לחתונה זה מאמן שבוחר להתעסק בתחום חתונה, וזה אומר שהאנשים אותם הוא יאמן יבואו לרוב בגלל קושי/תקיעות מול נושא החתונה.

לא הייתי אצל כזו בעצמי, אבל למשל: מישהי שמרגישה שקשה לה להביע את עצמה בדייטים ראשונים, מישהי שמפחדת להמשיך כשזה נהיה רציני אז חותכת, מישהי שמרגישה שנמשכת דווקא לבחורים שלא מתאימים לעולם הערכים שלה.

למשל…

כן. הכי חשוב זה הרצון. ולהיות אמיתים עם עצמנונחלת

האם אנו באמת רוצים? אולי נדמה לנו שכן שמאוד קשה לנו עם עצמנו ויחד עם זאת, הרצון עטוף בכל כך

הרבה פחדים וחרדות ו"אל תיגעו בי" ו"מי את/ה שתיגע בי, בנפש הכי מפוחדת ושבירה שלי"....

אני מאוד מסכימה. לפעמים יש ממש רתיעה מהטיפולנחלת

ואלפי תירוצים למה לא ללכת וכו'...

אולי זה הזמן לשנות אסטרטגיה?ברוקולי

איזה אסטרטגיה אחרת יש?מישהי719

>>ברוקולי

לשנות סגנון טיפולי

לשנות את החיפוש

לשנות את דרכי החיפוש

לדייק את הרצון..

לתת מנוחה לטיפול

אולי כדאי להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך במציאות ואת הסיפור שלך

נכון.נחלת

מצד חוסר הצעותהתלמיד העייףאחרונה

אני לא יודע אם מה שכתבת זה מצד חוסר הצעות או מצד קשרים שלא מחזיקים יותר מדי מפגישה ראשונה או שנייה

אני יודע מעצמי שאני חווה גם את זה וגם את זה, גם יש חוסר הצעות לפעמים להצעה לוקחת להגיע חודשיים וגם אם יש זה מחזיק אולי שלוש פגישות, אני אחלק את זה לשני חלקים

א. קשרים שלא מחזיקים

בבין הזמנים האחרון אחרי שיצאתי עם מספר לא קטן של בחורות שחתכו ממני מה שעשיתי זה היה לשבת עם השדכן שאני בעיקר "עובד" איתו והוא מציע לי את ההצעות ולשאול אותו האם יש משהו לתקן, ובאמת נוכחתי לדעת שאין פשוט אין, אז לאחר מכן מה שעשיתי היה להסתכל פנימה לכל קשר שלא עבר פגישה ראשונה או שנייה לא להסתכל על זה באופן כללי ולהגיד יצאתי עם איקס בחורות כולן חתכו אז אני סליחה על המילה אני דפוק, לפעמים קשרים נופלים על טכני לא משהו מהותי בעייתי אצלי אלא יותר הצד השכלי לדוג' רמה רוחנית למרות שבבירורים היא נשמעת צדיקה פיצוצים בפגישות מרגיש שאין יראת שמיים (לצערי יצא לי לצאת עם בחורות שלא בירכו על מה שהוגש לפניהם, נעזוב בצד שבסוף הן חתכו), ואם כבר בסוגריים הזכרתי את העניין הזה של פרידות, לפעמים זה רק מוסיף על הקושי שרוב הקשרים נחתכו מהצד השני ומעלה את השאלות לגבי עצמך, אבל כמו שכתבתי הרבה פעמים כאשר קשר נחתך עוד בתחילתו זה על דברים טכנים לא משהו דפוק בנו אנחנו באים לפגישה כמי שאנחנו אין סיבה להיות מי שאנחנו לא בסוף הפגישות האלו הן מובילות לדבר אחד חיים משותפים יחד כל החיים לכתחילה, המיוחדות שיש בחתונה על פי התורה הקדושה שנרקמת כאן ברית בין בני הזוג, לכן כאשר בחורה חותכת אני אומר לעצמי אוקיי זה מי שאני זה מה שאני היה נעים להכיר, ואם היא לא רצתה אותי אז היא לא רצתה אותי כמי שאני כמה שאני, לקח לי זמן האמת להבין את זה... אך כמובן מצד שני אדם צריך להיות מודע לעצמו ולהבין שלפעמים יכול להיות שבאמת יש בעיה מסוימת שחוזרת על עצמה. (לפעמים זה יכול להיות גם דברים פשוטים שאני לא מבין למה בישיבות או לפחות אצלי בישיבה צריך להגיד לבחור שיוצא לפגישה להשים בושם להריח טוב)

ב. חוסר הצעות - אמונה

אני אתחיל לכתוב כאן קודם כל אמונה ויתקשר גם למה שכתבתי מקודם, הקב"ה זן ומפרנס לכל, הקב"ה שם את שמו בשידוכים (עי' גמרא מו"ק יח: היטב), השדכנים החברים שמציעים הם רק צינור שפע מאלוקים, בסופו של דבר כאשר יגיע הזמן הנכון והמדויק ביותר תגיע הצעה מאת ה' ותרד לכאן מטה ותתגלה דרך מישהו אם זה שדכן חבר מורה רב וכו', וגם אם ההצעה הזאת לא צלחה אפילו את הבירורים צריך לחיות באמונה תמימה מאת ה' שזה היה צריך לקרות וזה עוד שלב במסע ובדרך, וכמובן כאשר יגיע הזמן "הנצו הרימונים" להצעה שבעז"ה תכירי בה את בן זוגך, הקב"ה יביא את זה בזמן הנכון והמדוייק ביותר לא לפני ולא אחרי, מסופר על הרב ש"ך זיע"א כמדומני שפעם הוא קידש בחתונה וכאשר הגיע החתן להשים את הטבעת היא נפלה מידו וחזר הדבר שוב שוב ושוב והקהל התחילו לרנן אולי משמים רומזים לבטל את החתונה ח"ו, אמר להם הרב ש"ך הסיבה שנפלה הטבעת כי עדיין לא הגיע זמנם להתחתן והינה כעת הגיע זמנם, אני יודע זה מאוד קשה לפעמים להבין את זה כי כל כך כבר רוצים להיות שם כל כך כבר רוצים להתחתן להקים בית נאמן בישראל מי כמוני יודע את זה אחרי מסע החיים שלי אבל צריך להיות תמים עם ה' ולחיות באמונה תמימה שכאשר זה יגיע בע"ה זה יגיע בצורה הכי מדוייקת שיש בעולם, וכל מה שעוברים בדרך זה לטובתנו (ואם נסתכל פנימה אחרי תקופה של שידוכים נראה את השינויים שחלו, אצלי לדוג' זה בטחון ואמונה בה' וכו')

אוסיף שפעם חבר שלי אמר לי שלפעמים הצד השני חותך רק כי "זה לא הרגיש" לו שזה זה, זה מאת ה' יתברך כדי שבסוף נמצא את הבן זוג הנכון...

ג. חוסר הצעות - הסתכלות פנימה

אחותי פעם אמרה לי שדייטים זה לא רשימת מכולת, אין מה לעשות את הבחור/ה שאנחנו רוצים לא נמצא בדיוק אף פעם, זה נכון גם כאשר נפגשים עם מישהי ורואים שוואלה יש בה הרבה דברים טובים באמת היא באמת אדם טוב ונשמה טובה אבל מה נעשה יש לה חצי טאצ' ואני רוצה מאוד מישהי שיש לה נוקיה, לענ"ד חייבים להסתכל פנימה ולהבין האם זה באמת משהו מהותי עבורי שבעבורו אני מוכן להוריד שידוך, זה ממש דיני נפשות!!

אבל אני כאן מדבר על חוסר הצעות, לפעמים צריך לבדוק האם מה שאמרנו לשדכן שזה קריטי לנו מאוד מאוד מאוד, אולי אחרי תקופה להתחיל לחשוב זה באמת קריטי לי? עכשיו ברור יש דברים שבלעדיהם אין מה לדבר אפילו ולא צריך לוותר על מאומה לפעמים כי הכל קריטי אבל אחת לכמה זמן אולי כדאי לשקלל את הדברים זה כנגד זה, לי לדוג' אמרתי לשדכן שאני קריטי לי מישהי שהולכת עם גרביים (לא משנה כרגע למה) ואחרי כמה זמן הבנתי וואלה נכון זה קריטי וכו' וכו' וכו' אבל מה נעשה שידוכים זה לא רשימת מכולת ואולי כדאי להזיז את זה לעדיפות ואם יש בחורה שהיא מתאימה לי אבל היא הולכת בלי גרביים, אני מוכן לשמוע על ההצעה הזאת, זה צעד ראשון שאני עשיתי אחרי תקופה של חודשים בחוסר הצעות.

דבר נוסף, השדכנים האם השדכנים שנרשמת אליהם יכולים "לספק" את מה שאת רוצה? עולם השדכנים הוא עולם כל כך מגוון ומסוגנן יש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור החרדל"י ויש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור הלייטי וכו', הרבה שדכנים שנרשמתי אליהם לא הציעו הצעה אחת כי הם פשוט לא מתעסקים עם מה שאני מחפש אז מה שעשיתי מלבד השדכן העיקרי שאיתו אני עובד ומשתדל לדבר איתו יותר נרשמתי לעוד כמה שדכנים שניראלי שהם מתעסקים בסגנון שלי...

והתשובה הקלאסית איך לא, להרחיב מעגלים, החברים החברות יודעים שאת מחפשת? מורות מהעבר יודעות? אני חושב שזה ממש חובה בבחינת השתדלות כלפי שמיא כמו שהזכרתי ממקודם האדם הוא מחויב לייצר לעצמו את צינורות השפע, ולכן כל מי שאת חושבת שיכול לעזור לך תפני אליו! (ממש הסוגי' הקלאסית של בטחון והשתדלות שהרבה יש לדבר בה)

ונחתום באמונה

לפעמים עשינו הכל באמת הכל הרחבנו מעגלים נרשמנו לכל השדכנים שקיימים בכל הרשימות שיש בעולם הצטרפנו לקבוצות של כרטיסיות (שאגב לענ"ד לא מועיל ולא יעיל ואכמ"ל) כל החברים המשפחה המורים העבר אפילו האב בית של בית הספר היסודי יודע שאנחנו מחפשים ועדיין אין כלום, צריך לזכור מה שדוד המלך נעים זמירות ישראל אומר בתהילים, "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה' עושה שמיים וארץ" לא סתם הרב החיד"א כותב שסגולה לזיווג הגון להגיד מזמור זה אחרי יהיו לרצון וכו' הראשון בתפילת שמו"ע מדוע? כי בכך מתחזקים באמונה בה', שבסוף העזרי, הבן זוג שלי יגיע ממי? מה' שהוא עושה שמיים וארץ, בך ה' בטחתי בך ה' חסיתי, שבסופו של תהליך יגיע הבן זוג הכי מדויק בשבילנו, וכמובן איך אפשר לסיים בלי דברי הגמרא במסכת ברכות ח. לזאת יתפלל חסיד לעת מצוא אומרת הגמרא לעת מצוא זו אישה שנאמר מצא אישה מצא טוב ויפק רצון מה', כמה חשובה התפילה הן לבחורים הן לבחורות לא להתייאש לעולם מהתפילה להמשיך להתפלל לדבוק בו ב"ה.

ויהי רצון שאת הדרך לבניית הבית נעשה את זה מתוך אמונה תמימה ב"ה ונזכה למצוא כל אחד ואחת את זיווגו הראוי לו משורש נשמתו.

אולי יעניין אותך