צופיה, טל, עדיה, נעמה ואוריה!עזרא - ארכיון

תהנו לכן מלא בסמינריונים.. כל אחת איפה שהיא נמצאת (צופיה בסמירניון מרכזות, והשאר בהכשרת מנהיגות..)

תקשיבו, תלמדו, תפנימו ובעיקר- תיישמו!!

סומכים עליכם המון, וכבר מתגעגעים!!!

סניף עמק"א

 

נ.ב

אולי אסתר ואני נבוא לבקר.....

וואי,נעמה ואוריה היו איתי ביחידות..:]עזרא - ארכיון
הם כאלה נשששמות! מלא מלא ב"הצלחה בהדרכה..
תמסרו להן ד"ש מחן מהד"ג..:]
נעמהעזרא - ארכיון
היה ממש נחמד להכיר בהזדמנות אני ימסור ד"ש לי שבקשת
מוזמנות לבוא לאוזר
ימיתתתתעזרא - ארכיון
מזה תודה שדחפת אותנו לסמנריוןן היה ציפוץץ
(הקבוצה של אוסנת היה איתכם הכי אחלה שבעולם היה סוףף
ואוסנת נשמה מתה עלייך מזה תודה..)
קיצור ימית מאמו'ש אין עלייך :-*
טל יקירתי,עזרא - ארכיוןאחרונה
כבר כתבתי לכן (במכתב שנכתב תוך כדי האירוסים של שמוליק וענת.. {ראית מה זה?! גם אז אני חושבת עליכן;)} ) מה אני מרגישה... איזה סיפוק עצום זה, איזה כח זה נותן כשאתה יודע שאתה לא סתם טורח, משקיע, הורג את עצמך לפעמים.... את יודעת מה עוד?! אני מרגישה שיש במה להשקיע בכן! בדוגרי- לא ציפיתי שתהנו... חששתי ממש מהתגובות שלכן, ואני שמחה שטעיתי! ולא רק שנהנית וסיפרת לי, את גם מודה לי על זה!!!

טלטל,
אני באמת מעריכה את התכונה הזו בך!! שאת יודעת להודות ולהכיר טובה.....

אני מאחלת לכן (ולי ;)) שגם אתן תרגישו את ההרגשה המדהימה הזו של לשלוח חניכים לסמינריונים, שיספרו לכם עד כמה הם נהנים, ולומדים, ומתייעלים, ו...,ו...., ושיודו לכם על זה אח"כ....


אני שמחה שההנהגה בסניף משתבחת מפעם לפעם!

גאה בכן ממש!!!!!
ואוהבת...
ועוד פורום.מקפיצים נטושים

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

אני מעדיפה לכתוב בעט כשאני פורקת רגשותעשב לימון

אבל תודה על ההצעה בכל אופן!

משום מה הרבה מעדיפים פורומים גלוייםמקפיצים נטושים

מודה שלא הבנתי את ההעדפה.

אולי רצון שמישהו ישמעעשב לימון

בקשת עזרה בצורה עקיפה

😁טויוטהאחרונה

יש לי חלום:

שמישהו יכין לי ארוחת צהרייםאנונימי (פותח)

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

{}אנונימי (פותח)

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.


בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אין לי בית.אנונימי (פותח)אחרונה
()אנונימי (פותח)

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

כל יוםאנונימי (פותח)
אני מאבדת
[]אנונימי (פותח)

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

 

 

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

 

 

(אי אפשר להגיב האחרון כבר, אבל תודה לך. התגעגעתי.)אנונימי (פותח)
אני מתגעגעת לפה.אנונימי (פותח)

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד. 

לב.אנונימי (3)אחרונה
חושבת עלייך.

אולי יעניין אותך