ראו זאת כהזמנה אישית:

 בג' כסלו (יום ראשון שאחרי שבת האירגון של בנ"ע)

יתקיים בעז"ה בסניף קמק"ש

שבע ברכות לשמוליק ולענת.

הארוע מיועד לסניפי הצפון: קמק"ש, קרית אתא, עמקא ונהריה

לחג"סניקים מגרעינים ידידיה-שחר.

אז כל מי שרוצה לבוא לשמח ובהזדמנות זו להודות לשמוליק ולענת על כל העבודה האדירה שלהם בשנים האחרונות מוזמן להגיע.

(כעיקרון שמוליק וענת מאוד מאוד רוצים להזמין את כולם לחתונה שלהם אבל זה קצת בלתי אפשרי

אז  נורא ישמח אותם לראות מדריכים,חג"סניקים ובוגרים בשבע ברכות)

בשעה 19:00. נא להביא 5 ש"ח.

ניפגש בשמחות..

*סניף קמק"ש נמצא ממש מול תחנת הרכבת של קרית מוצקין

לשאלות: צפורה 0542198000

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.

בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד.