ילדת שדבוקה לאמא ואבאאנונימי (פותח)
בנות, אשמח אם תעזרו לי...
ביתי הבכורה בת שנה, היא ילדה מאוד עקשנית ויודעת לדרוש מה שהיא רוצה.
הבעיה העיקרית היא שהיא דורשת כל הזמן להיות על הידיים שלי, או שאני אשב ואשחק איתה.
אין עוד שום אפשרות אחרת..
אתן בטח חושבות שזה כמו בילדה שלך, אבל לא.
זה קיצוני, אם אני אוריד אותה מהידיים היא תצרח כ"כ חזק, ולא תפסיק עד שארים אותה... וגם אז, אם היא בכתה יחסית הרבה זמן לוקח לה הרבה זמן להרגע, היא נכנסת למין התקף לחץ...
זה משבית אותי לגמרי, ברמה כזאת שאם היא קמה לפני, סביר להניח שאני לא אוכל להתלבש ולאכול אלא בליווי צרחות נוראיות.
אני לא מהאמהות שמאמינות בלתת לילד לבכות, אני מנסה להושיב אותה על ידי ולעניין אותה במשחקים, לדבר אליה, לשיר לה -הכל. והיא לא מוותרת, מושכת לי בחצאית ובוכה שאני ארים אותה..
אין לי פיתרון, ומאוד קשה לי להמשיך ככה.
(גם עם בעלי זה ככה, רק שהיא מסכימה לוותר עליו יותר בקלות מאשר עלי...)
 
אשמח לעצה, לתוכנית פעולה.
מרים.
נשמע קשה....אנונימי (פותח)
קודם כל, נשמע שאת ממש מסורה ורגישה לילדה שלך, ישר כוח!
אשמח לדעת מעט יותר פרטים:
האם היא במסגרת או בבית? אם כן, איך העניינים במסגרת?
מה קורה כאשר את לא נמצאת בבית?
האם ישנם קשיים אחרים? בשעת האוכל, ההשכבה?
עד כמה היא מבהירה את עצמה בנוגע לצרכים שלה? בקלות או שלוקח זמן להבין אותה?
כפי שציינת, לתת לה לבכות זו לא הדרך (לדעתי) אבל גם לא לתת לה להשבית אותך (אלא אם כן, ישנה בעיה חס וחלילה).
 
טעון בדיקהראו כי טוב
מצד אחד, נראה לי שאכן צריך לבדוק שהדבר אינו מעיד על קושי כלשהו, ובזה אני לא בקיאה.
אך כאמא לילד שהיה מאוד מאוד דבוק אליי, עד שהרגשתי שאני נחנקת... אני יכולה לומר ששינוי בגישה שלי הביא לשיפור בתלות שלו.
(אם תציצי גם במה שכתבתי כמה שרשורים למטה על "בני בהשכבה" - זה קשור)
כשאני הייתי שלמה עם השלב הזה בחיי, והפסקתי לשמוע מה שהסביבה אומרת ונוזפת - "איזה ילד מפונק", "תחנכי אותו, תרגילי אותו, שיהיה עצמאי" וכו' ואמרתי לעצמי ששלב זה לא יחזור על עצמו, וכרגע יש לי הזדמנות חד-פעמית להיות עם הבן שלי בגיל הזה, ולהנות מהתלות הזו, להעניק לו את החום הפיזי הזה וממילא את הביטחון העצמי שזה מביא.
אז התחלתי להינות מזה, וכעבוד כשבוע כבר ראיתי שהוא פחות נלחם על כך, כי הוא קיבל זאת בכל מקרה.
גדילה נעימה!
היא טעונה גמילה!!יהודית פוגל
כך או אחרת היא התמכרה לידיים שלך ושל בעלך ופשוט צריך לגמול אותה. כמו"כ אם היא אצל מטפלת או במעון רצוי לבדוק מה בדיוק קורה לה שם, אולי ח"ו עברה איזו טראומה, במידה ולא, צריך פשוט לתת לה לצרוח עד שתבין שבצרחות היא לא משיגה את מטרתה. לפני זה עשו עבודה עם עצמכם כדי לא לפחד מהצרחות ומהרעש שהיא מקימה. בהצלחה.
מסכימהראו כי טוב
אני בהחלט מסכימה שהורים צריכים לא להיבהל מהרעש שהילדים שלהם מקימים, ושילד צריך להבין שבצרחות הוא לא משיג דברים, אך נראה לי בהחלט חשוב לזכור שהילדה בסך הכל בת שנה, ועדיין לא יודעת להסביר את עצמה במילים, אלא בקולות שיכולים להישמע כצעקות, ואולי דווקא לתת לה לצרוח יכולה להיות טראומה מאוד חזקה בשבילה. (ואם היא במסגרת, אז בהחלט ייתכן שהיא עברה שם חוויה כזו בשל עומס על המטפלות). לפי מה שכתבת לוקח לה להירגע אחרי שמרימים אותה, ונראה לי שאם היא היתה רק מפונקת, היא היתה מיד מפסיקה לבכות כשמרימים אותה.
הייתי מציעה לשלב בין השניים, ולבדוק באמת עד כמה אנו כהורים משדרים לילדים שלנו לחץ מהצעקות שלהם, ועל ידי כך מעודדים אותם להשתמש בכלי זה ככלי תקשורת בסיסי בינינו, ועד כמה זהו באמת צורך שלהם וזו דרך ההתקשרות שביכולתם לתקשר איתנו בגיל זה.
ילדה רגישה במיוחדיוקטנה
נשמע שיש לכם ילדה רגישה במיוחד יש ילדים שפשוט צריכים יותר. לדרוש מהם להתיישר לפי הילדים ה"רגילים", דומה לנסיון לגרום לנכה להיות שחקן כדורסל ברמה של מיקי ברקוביץ'. אולי אם נצעק על הנכה הוא יצליח? אולי אם נבטיח לו משכורת גבוהה הוא יצליח? לא! הוא מוגבל, וזה מה שיש. חלילה, להבדיל אלף הבדלות, כך גם כל ילד הוא שונה, ויש לו מגבלות וגבולות שונים משל חבריו, באופן זה או אחר. 
אולי תמצאי דרך לתת לעצמך עוד תמיכה ועטיפה, כך שתוכלי להמצוא כוחות להתפנות אליה יותר? אולי בייביסיטרית צעירה "תוריד" אוה ממך לאיזה שעתיים אחרי הצהריים? אולי תסעו לסבתא פעם בשבוע? אולי בעלך יכול לחזור יום אחד בשבוע מוקדם באופן קבוע? אולי את יכולה למצוא איזה חוג פעם בשבוע בערב? אולי יום לימודים בשבוע בגיבוי של סבתא? שעה שחיה פעמיים בשבוע? חייב להיות משהו שאת יכולה לעשות בשביל עצמך, פה ושם! 
רעיונות טובים אבלנחשונית
שימי לב שוב מה מרים כותבת:
"זה משבית אותי לגמרי, ברמה כזאת שאם היא קמה לפני, סביר להניח שאני לא אוכל להתלבש ולאכול אלא בליווי צרחות נוראיות."
כך שבעצם הרעיונות האלה לא פותרים שום דבר. הבייביסיטר, ובעלה, וסבתא וכל העולם, לא יכולים להתלבש ולאכול במקומה ובשבילה...  וגם הצרחות כואבות באוזן ומתישות. זה לא חיים זה.
שמעתי על זה משהו פעםveredd
אמא שאמרה בדיוק מה שאת אומרת, והילדה אפילו לא נתנה לה ללכת לשירותים. ממש מזעזע. קיצר, זה היה כתבה על "מרכז שפר" והם כתבו שאת צריכה להפסיק להרגיש אשמה כשאת צריככה לעשות דברים (ללכת לשירותים, להתלבש, להתכונן וכו') ופשוט להסביר לה שאמא אוהבת אותה מאוד מאוד, והיא חייבת לעשות עכשיו X.
למשל, הבן שלי גם היה ככה בגיל צעיר, ובאמת עשיתי ככה. הוא אומנם עד היום דורש שאני אשחק איתו בהההההההההההכל, אבל זה כבר נחמד וכיף, ולא סוחב אותי למטה. בקיצור- אל תרגישי אשמה, ותשדרי לה שאת לא אשמה.
וואו, זה כ"כ משמעותי העניין הזה שהכלנפשי ישובבאחרונה
עובר לילדים דרך מה שההורים באמת משדרים, ולאו דווקא דרך המעשה עצמו.. על אותו משקל שמעתתי גם פעם משהו- גם כן משיטתה של בלהה שפר- שכשהאמא בטוחה במה שהיא עושה מבפנים ומשדרת את זה לילד המתוק שלה- זה הרבה יותר חזק מכל מעשה, וזה מה שיקרה בסוף.. כמו למשל תינוקות שמתעוררים בלילה, בשלב כלשהו כשהאמא תטמין שהילד צריך לישון כל הלילה וזה מה שטוב לו, ותשדר את זה בביטחון גמור בעצמה ובנכונות הדבר- הילד יקלוט את זה מבפנים, וזהב מה שיקרה.. ובקיצור- העיניין תלוי באמא...
קשה, מאד אפילו, אך יציב...
 
והלוואי שנזכה!
זו נראת לי אחת המתנות הכי גדולה שאמא יכולה לתת לילד שלה.. הביטחון הזה..
 
בבשורות טובות!
 
יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך