יציאה למועדון עם חבריםאנונימי (פותח)
אנחנו נשואים 8 שנים, בעלי נפגש עם חברים, הרים אליי טלפון ושאל אם זה בסדר שיצא למועדון, ויחזור ב-3 לפנות בוקר,
(כל תקופת הנישואים הוא לא יצא למועדון) אנחנו זוג דתי לאומי, כשהוא שאל אני ישר הגבתי, לא מה פתאום לא מתאים, גם כאדם נשוי וגם כאדם דתי, אין סיבה שתלך, למרות שהבהרתי את דעתי, הוא קבע עובדה והלך וגם חזר רק ב-4 וחצי לפנות בוקר, הנושא הזה הכעיס אותי מאוד, למחרת התווכחנו על הנושא, הוא הבהיר לי שפעם ב הוא לא רואה בעייה בזה שהוא יצא עם חברים למועדון או פאב, התעקשתי שזה לא לעניין וכרגע אני מאוד כועסת ולא מדברת איתו, מה עליי לעשות כדי לא לגרום לו ללכת יותר?
 
רויטל שלום..אנונימי (פותח)
תנסי אולי להציע לו להיפגש עם החברים אפילו אצלכם בבית הרי אם החברים הם המטרה הרי שהמטרה הושגה גם כך..
יותר חשוב מזה..
הרבה תפילות.. ואם אפשר אז בדמעות, לכי לכותל תדברי עם ה' על זה...(לאו דווקא בתפילת עמידה, בכל רגע בשפה שלך),  אם לא בכותל אז בבית זה גם טוב.. אל תרפי, ה' רואה ומקשיב. מניסיוני האישי בנושא בדיוק כמו שלך, זה פשוט מחולל פלאות..
בהצלחה והרבה אמונה..
ברשותך, אנסה לסדר את התחושות הקשות..אלעד
המציאות לפי ראות עינייך מסתכמת בכך:
א. יציאה בניגוד לרצונך וחזרה מאוחר, בזמן שאת כועסת וכוססת ציפורנים מרוב לחץ.
ב. יציאה למקום שלדעתך לא מתאים, עם חברים לא ראויים לבעל נשוי ובעל משפחה.

הדאגה שלך לגבי העתיד גם היא נחלקת בהתאם:
א. הוא, למעשה, לא שם עלייך ומתנהל ככל העולה על רוחו למרות התנגדותך הנחרצת.
ב. את פוחדת שהוא יתדרדר ויטה עם אותם חברים לכיוון מופקר ולא אחראי הן מצד המוסר והן מצד הדת.

מכאן והלאה נוכל להציע פתרונות מעשיים.
אלעד, האיבחון והניתוח שלך מבריקיםאודי4
איך אתם, בחיי היומיום, חוץ מהאירוע הזה?
אני לא בדיוק מבין, מה הוא אמר לך? כלומר, אמרת לו רק שזה לא טוב, או שאכן הסברת לו  מה לא טוב בזה?
את מכירה את החברים האלו?
קרה משהו בזמן האחרון שהדליק אצלך נורות אזהרה?

לדעתי לא כדאי ל"שחק אותה ברוגז" גם אם את מאוד כועסת עליו. כלומר, זה שלא מדברים, לדעתי לא יביא לפתרון.
אבל, להבהיר לו מאוד על עצמך, כלומר גם התחושות, לא רק על עצם המעשה: שאת מאוד פגועה מזה, ושהוא לא הקשיב לך.
ולטפל בזה בהקדם! לא לעבור לסדר היום.

מחילה מכבוד כל המגיבים אך -דני-יהונתן
כולכם מדברים כאילו היחס בין אישה לבעלה הוא יחס של אימא לבנה. וזה ממש לא נכון.
הטעות הקלאסית לעשות זה להגיב כמו שהיגבת כששאל אותך אם זה בסדר. אם תמשיכי בדרך הזו, תהיי בטוחה שבפעם הבאה הוא כבר יילך בלי לשאול אותך. היחס שלך אליו צריך להיות קצת כמו יחס של עורך דין ללקוחו. אם לקוח בא לעו"ד ואומר לו גנבתי, ואז העו"ד אומר לו: "באמת! זה לא בסדר!, מה אתה רוצה ממני ? אתה אשם!" - לא תהיה לעו"ד הזה פרנסה... עו"ד מנסה מצד אחד לא לעוות את המציאות ומצד השני לגלות סימפטיה והבנה ללקוחו. ברגע ש"קבעת עובדה" מצידך שאין הצדקה שיצא - הוא עשה את הדבר הכי טבעי : לעשות דווקא! וללכת. יש מצב שאם היית מקשיבה לו וקובעת שתפגשו לדבר על זה ב- 4 עיניים, הלהט שלו ללכת היה יורד. אני לא נכנס כאן לדיון הלכתי/מוסרי אם זה נכון או לא נכון ללכת למועדון. הנושא זה לא "מה עליי לעשות כדי לא לגרום לו ללכת יותר"! זה לא הנושא! הנושא זה התקשורת ביניכם. הנושא זה התפקיד שלך לתמוך בבעלך גם כשהוא נופל, ויכול להיות שהוא מודע קצת לזה אך קשה לו להחצין את זה כשאת מתקיפה, והתפקיד שלו להשתתף בצערך. מתוך זה ניתן להגיע לפשרה. הנושא זה שלום בית. האם את יותר טובה מהרבה זוגות חילוניים להבדיל כאשר בן זוג אחד מתחזק, ואני יודע, שהוראת הרבנים במצב כזה היא לא לאיים, לא לשכנע, אלא לשמור קודם על שלום הבית. זה חושב בשבילכם וזה חשוב לילדים. אולי אם תדברו בצורה כנה ופתוחה תגלי שהוא במשבר והוא יבקש את תמיכתך. תאמיני לי שגם אם לא תתקיפי הוא מבין שאת מתנגדת ואני בטוח שבפנים פנימה הוא לא הולך לשם כדי להכעיס אותך. זו לא המטרה המקורית שלו. יש כאן מין אמירה שלו שצריך לברר את מקורה. בינתיים תהיי לצידו ותראי כיצד בעז"ה עם הזמן דברים ישתפרו.
 
בהצלחה
דני (סטודנט לתואר ראשון בייעוץ נישואין ומשפחה)
לא התחברת לכאב שלהאודי4

שלום דני.
אכן, אתה צודק בהחלט. תקשורת בין בני זוג היא דבר חשוב לאין ערוך.
ואכן, כפי שאתה לומד, טיב היחסים בין בני זוג אינו צריך להיות כשל אם ובנה.

אבל - היא לא כרגע במקום הזה של להסכים לכך!!
מה תאמר לה? 
תסכימי לו? תאפשרי לו?
אודי 4 היקרדני-יהונתן
אתה צודק שלא התחברתי למקום שלה, לכן עלי להבהיר שאני אכן מבין ומקבל את הרגשת הכאב המובנת.
רק - וסליחה על החפירה - יש הבדל בין הרגשת כאב בגלל ש"הורסים את השם הטוב שלי כאשר רואים את בעלי מסתובב שם..." לבין הרגשת כאב בגלל הערבות שלי לבעלי, בגלל שאני דואגת לו. צריך לברר מהי הרגשת הכאב.
 
דווקא בגלל ש"היא לא כרגע במקום הזה של להסכים לכך" כתבתי את מה שכתבתי. כדי שתיפתח קצת להסתכלות שונה ואחרת.
אני לא מבין מה אתה מתכוון כשאתה כותב "תסכימי לו? תאפשרי לו?", שוב - כאילו היא אימא שלו או שוטר שיש בידה לאפשר לו או לא? מה אתה רוצה - שהיא תסגור את הבית במנעול?
ההגדרה של התנהגות אסרטיבית היא: א. להגדיר מה רואים. ב. להגיד במילים איך מרגישים ביחס לזה. ג. להגיד מה היית רוצה. להתנהגות אסרטיבית כזו מצידה אני מפה. שתגיד מה היא רואה לנגד עיניה. שתחווה את רגשותיה - יהיו אלו שיהיו. ג. להגיד מה היית מצפה. ואחר כך- כמובן - לשמוע את הבעל. מה דעתו ורצונו והרגשותיו.
במחילה מכבודך סטודנט ל...אמא מסורה
יש קווים אדומים שבהם אין מצב לנהוג בדרך אותה הצגת.
 
בחיי היומיום תקשורת נכונה חשובה ואסור להעביר ביקורת בצורה של- תעשה ככה ואל תעשה ככה.
המקרה כאן, לפחות כפי שרוויטל הציגה אותו הוא קו אדום מבחינתה, שבסיטואציה אותה היא תיארה היא הייתה צריכה להגיד את ה"לא" ההחלטי שלה, בלי ליפות את האמת במילים יפות ועדינות נפש..
 
על סמך מה החלטת שהוא עשה "דווקא", אולי הוא אדם עם אופי קצת חלש שהחברים גררו אותו והוא התקשה לסרב, למרות שאישתו אמרה לו את דעתה, א"א לקבוע על סמך אירוע חד פעמי ויחסית שולי בחיים (לא מבחינת סוג המעשה, אלא שזה לא דבר עיקרי בחיים) האם יש ביניהם תקשורת טובה או לא, במיוחד כשהשיחה נעשתה דרך הטלפון ולא פנים אל פנים שאז קל יותר להביר עמדות.
 
רוויטל- אל תקחי את דברי באופן אישי, ממש לא התכוונתי לעשות לבעלך "ניתוח אופי", אלא רק להבהיר שא"א לשפוט ולקבוע כלום על סמך מקרה בודד בלי שיש את כל התמונה על הזוגיות ביניכם, וצר לי אין לי עצה בשבילך, איך לפתור את הבעיה, מה שבטוח שלא טוב שתשאירי את כל הכעסים בבטן, תדברי עם בעלך עליהם (תגידי לו מה את מרגישה בעקבות מה שקרה).
 
קבלי חיבוק
 
[כן, אני מכירה את התחושה שבתור סטונדנט רוצים להראות את כל הידע אותו לומדים, אבל המבט עדיין קצת מצומצם ולמרות שהדברים נראים שחור/לבן הם לא]
תודה על כל התגובותאנונימי (פותח)
א. הוא יצא לאותו בילוי, עם בנאדם גרוש, שבגד באשתו עוד בזמן שהייתה בהיריון בילדם השלישי, ובכלל הבנאדם הזה חולה נשים ומאכיל אינספור סיפורים עם מי היה כמה ולמה.
ב. בעלי באופן כללי, טיפוס של קביעת עובדות, גם בנושאים אחרים, כל עוד הדבר נראה לו מבחינתו ישר, מקובל, לא ממש מעניין אותו איך זה משפיע עליי.
ג. שאלתי אותו איך היה מגיב, לו אני הייתי יוצאת למועדון עם חברה והוא טען שאין לו בעיה עם זה.
הנקודה מבחינתי איך לגרום לו להבין שהוא פוגע בי ולא מקבל את דעתי, כדי שבפעם הבאה זה לא יקרה?
 
לדעתי,ד.
את צריכה להבהיר לו, שאם אין לו בעיה עם זה - אז שיחשוב על דוגמה שכן היתה לו בעיה אם היית עושה. מבחינתך מה שהוא עשה - זו דוגמה קיצונית כזו.
ב. גם אם יגיד ששום דבר שהיית עושה לא היה מפריע לו - צריך לומר לו שזו עצמה בעיה: אמנם יפה מאד שלא רוצים "להגביל" יותר מדי את בן הזוג, אך בנישואין יש איזו מחוייבות בסיסית אחד לשני, ובדברים שהם בנפשו של השני, ובפרט כשהם שייכים לערכים הבסיסיים שעליהם משפחה זו בנויה - שם צריך להתחשב.
לכן, הנקודה הראשונה לדעתי, היא ההסכמה שבדברים אלמנטריים שבנפשו של אחד (בידיעה שלא "מנצלים" זאת סתם) - מתחשבים אחד בשני. זה שייך להגדרה של מצב הנישואין. וגם אם ברגע הראשון זה נראהמגביל במקצת - הריווח מהידוק ה"ביחד" שבעצם ההתחשבות שווה את זה.
יתכן שכאשר יעבור - אולי לראשונה - את עיכול המחשבה הזו שבדברים מסויימים ("קיצוניים" בעיני האחד) חל שוני מאז הנישואין, ובגלל שזה נורא ואיום בעיני השני, אז לא עושים מתוך התחשבות בהרגשתו, אולי זה יגרום לכך שבהמשך יהיה ניתן יותר להגיע להחלטות בחלק מהעניינים מתוך שיחה, בשותפות.  יכול גם להיות שאפשר יהיה על גבי בסיס של הפסקת העניין מתוך התחשבות בסיסית - להגיע גם לשיחה על המהות של בילוי כזה וליצור אוירה של בילויים טהורים יותר ותרבותיים יותר (אולי תציעי לו "תחליף", שתלכו ביחד לאיזו מסעדה או כד', ותשתדלי ליצור אוירה נעימה ביניכם באופן שממילא ירד הצורך לבילויים זולים שכאלה)..
מתחברת מאוד לדברים של דני-יהונתןיוקטנה
במקום לשאול אותו "איך היית מרגיש..." תספרי לו איך את מרגישה. גברים לא טובים בלהבין דברים כאלה לבד. 
את יכולה לספר לו שנורא נבהלת מהרעיון הפתאומי והמוזר, שאת לא רגילה לו; את יכולה להגיד לו שאת מאוד חוששת שהמועדון יביא איתו שינוי באופי שלו או ברמת האמונה שלו; את יכולה לספר לו שהסיפור של החבר הגרוש גורם לך לחשוש למשפחה שלכם; את יכולה להגיד לו שנעלבת מכך שהחבר שלו קיבל אותו לכל הערב, בעוד שאת נשארת בודדה; ושאת מתוסכלת מכך שהוא לא מנהל איתך שיחה ומקבל החלטות ביחד איתך, כמו משפחה; שייתכן מאוד שלו היה משוחח איתך, ומרגיע את כל החששות שלך, היית שולחת אותו אל המועדון בלב בוטח ובאהבה (ואולי אפילו מנצלת את הערב החופשי להזמין את החברות שלך לערב של קשקשיאדה בביתכם). 
(או לשנות, להוריד ולהוסיף ממה שכתבתי - אני לא באמת יודעת איך את מרגישה ומה בדיוק הציק)
שאלה חשובה לרויטלדני-יהונתן
האם באמת נראה לך שאם הוא יבין שהוא פוגע בך ולא מקבל את דעתך זה לא יקרה בפעם הבאה?
אם כן, אשמח אם תסבירי לי מדוע.
לאמא המסורהדני-יהונתן
כשאמרתי שאי אפשר להגיד לא , התכוונתי שלא שייך לומר לא בניגון של "לא, אתה לא הולך". אכן, ניתן לומר "לא" בניגון של "ככה אני מרגישה בבירור- שזה לא שייך!".
 
אם הבנת מדברי שהוא עושה דווקא - מחילה. התכוונתי לומר שזאת אופציה.
 
לכן, פלא בעייני שדברי נתפסו בעינייך כשחור לבן. דווקא אמירת לא נחרצת כפי שאת הצעת נתפסת בעייני כשחור לבן.
 
מ"מ, תודה על ההערות.
דני
עכשיו הרבה יותר מובןאמא מסורה
זו בעיה שקוראים דברים בלי לשמוע את האינטונצה (ההנגנה) של הקול של מי שכתב אותם.
ככה אתה מפרש כפי שנראה לך הטון המתאים לדברים וזה לא בהכרח מה שהתכוון המשורר.
 
(וזה דבר שאני נופלת בו הרבה- מפרשת את הדברים לפי הטון שבו נדמה לי שנכתבו הדברים, כשבעצם הכוונה הייתה אחרת)
כואב אבל שגרתינמרוד
יש לא מעט מקרים בחיים בהם אחד מבני הזוג נוהג בניגוד לרצונו של השני.
המקרה הזה הוא דוגמה בולטת של התנהגות כזו המביאה צער רב.
כמו בכל מקרה בו אנו רוצים להשיג תוצאה, עדיף לנהוג בחכמה ולא בכוח. אין טעם לטחון אותו בשיחות מוסר והטפה, אין ספק שהוא יודע היטב מה שהוא עשה והוא לא צריך שיוכיחו אותו על כך.
מה שחשוב זה שתראי לו את הכאב והצער שהוא גורם לך, בלי שום חשיבות לשאלה מי צודק, החשיבות היא לשאלה למי כואב.
לך כואב ובצדק, הוא חייב לראות ולהבין את זה ואם הוא בעל טוב ואוהב הוא גם יסיק את המסקנות.
וואי וואי...רצון הרצונות
זה ממש נשמע לא פשוט!!
 
אני לא מכירה אותך ואולי הדברים הבאים לא יהיו רלוונטים,
 
אבל מה מצב היחסים בניכם?
באופן כללי, את חוסמת אותו? זה קורה הרבה שאת "לא מסכימה לו"? (אולי יש לו עניין עם מאבקי כוח?)
ובעיקר (מפאת הצניעות אל תעני, רק תתבונני)- מה חסר לו בקשר שלכם שהוא הולך למקומות כאלו?
 
אני מצטרפת לקודמי שכדאי לשתף אותו באופן גלוי וכנה וברוח טובה בהרגשתך.
למרות שאני מבינה אותך, הדבר שהכי יכול להפיל אותו ומהר, זה שלא תדברי איתו.
כדאי אולי גם להסביר לו יפה שאת חוששת שהחברות עם האדם הזה תשפיע עליו חלילה בכיוונים לא טובים (ויש כאן קייס!).
 
ליבי איתך, אני מאמינה שהקושי הזה יכול לעזור לכם לגדול!!
 
ובנוסף מציעה לך להתפלל המון ולהתחנן לה' שיציל אותו מהמקומות האלו ומהחבר הזה שהוא נשמע לי אדם מגעיל ומושחת!!
לכל המגיביםאנונימי (פותח)
אני טיפוס מאוד קליל ונוח, יש בינינו פתיחות די טובה, אני לא מחסירה ממנו דבר, לטענתו אני לא צריכה לעשות סיפור מהעניין, "בסך הכל הלכתי עם חברים פעם ב למועדון, אני לא רואה בזה שום דבר פסול וגם אם אצטרך לעשות זאת שוב אני לא רואה בעיה לכך".
הכאב שלי נובע אולי מתוך מקום של חוסר בטחון, קנאות ופחד שקיים בעולמנו שכל בנאדם יכול ליפול, אז במיוחד שהוא מסתובב עם אותם אנשים שעשו מעשים והרסו בית בשביל בחורה, אנשים חסרי אמונה, איזו סיבה יש לבנאדם לצאת בשעות מאוחרות של הלילה, אם לא בשביל לשטוף את העיניים ומשם הכל יכול להיות.
מכעיס אותי שהוא לא שם עליי בכלל, ולא מכבד את רצונותיי, הוא לא שומע ממני את הלא, כמעט בשום נושא, הוא אדם שאוהב את החופש שלו ולא אוהב שמגבילים אותו, למרות שאני גם בדעה כזו, אבל אני יודעת את מקומי כאישה דתייה ונשואה.
שיחת עומק בזמן מוגדראנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי אלעד בתאריך כ"ז אייר תש"ע 16:55
רויטל שלום
 
כאבך הכנה מורגש,כאב שבא לידי ביטוי במקרה הנ"ל שככל הנראה הינו סממן לקושי מסויים אשר חוזר על עצמו במערכת הזוגית שלכם.הבסיס כמובן לפתרון ולפחות לתחילת עבודה בדרך אל האושר וההסכמה  הינה התקשורת בינכם
עלייך ליזום "פגישה "אשר תהיה בזמן נוח לשניכם ואשר בה תעלה הבעיה הנקודתית שיצרה בינכם את הויכוח ובד בבד תעלה גם הנקודה העקרונית אותה ציינת "מכעיס אותי שהוא לא שם עלי בכלל " כמובן שהפגישה תהיה הזדמנות לבעלך לשטוח את צרכיו ורצונותיו ותחושותיו אשר עליהם תצטרכו לתת את הדעת שתוביל אתכם לשביל הזהב ברמה העקרונית
 
אשמח לסייע
חיים
יועץ ומאמן זוגי
 
שלום רויטלמאמע צאדיקה
וברוכה הבאה לפורום
 
אין לי מה להגיד לך
יש לך סיפור מורכב ועדין- שאני לא רוצה לחפור בו במקום לא נכון- מחשש לקלקל יותר...
אין לי אלא לתת לך "חיבוק" לגבות אותך- את אישה טובה!! תדעי לך שאת לא עומדת על סתם דברים ועושה "ביג דיל"- יש פה עקרונות של הבית ותלחמי עליהם בצדק גמור!!
ולכי ליועץ נישואין\ רב\ חכם (לא למקובל.... לא רלוונטי כרגע)
 
אני הכי חוששת מהחבר הזה שלו- עוד יותר מהיציאה למועדון או מזה שהוא לא שם עלייך
מה הייתי עושה במקומך? או שהייתי מתאדה מהבית ושיחזור לבית ריק ושיתמודד עם זה, או שהייתי נשארת אבל מפרידה את המיטות- אל תגע בי ואל תחפש אותי כל עוד אתה לא מבין מה רע במועדונים וחברים שמקלקלים את השלום בית. סוג של לשבור את הכלים בקול רעש גדול- שיבין שנפל דבר
לצדיקהאנונימי (פותח)
תודה רבה על הייעוץ, אני באמת שוברת את הראש איך הפעם לא לוותר, ויתרתי פעמיים במהלך הנישואים על דברים עקרוניים, שיושבים אצלי עד היום בלב, אני ציינתי בפניו שאוטומט הוא גורם לי, להתרחק או לא להרגיש משהו כלפיו, אבל הוא טיפוס של ראש בקיר, אני מקווה בעז"ה למצוא את הפתרון המתאים בהקדם.
 
תודה על כל החיזוקים.
צדיקה- אני חושבת שאת טועה.רצון הרצונות
מה עושה גבר שאשתו מפרידה את המיטות, אם לא ילך למועדון, והפעם אפילו לא ירגיש שמץ מצפון?
עכשיו יש מקום לפרוק את התסכולים, והמטרה להרחיק אותו מהמקומות האלה, לא לשלוח אותו לשם בבעיטה.
 
בעיני צריך לשים את המטרה לנגד העיניים- והמטרה (כך אני מבינה) "להחזיר אותו הביתה".
 
לשם כך צריכים קודם כל הרבה תפילות.
אחר כך הרבה הרבה חום ואהבה.
אחר כך לנסות לשוחח.
 
ובעזרת ה' יהיה בסדר!!
"רצון" -לא כתבתי את זה כהדרכה!!!!!מאמע צאדיקהאחרונה
ואם מישי הבינה ההפך- זה ממש לא ההדרכה שלי!! כמובן שזה דבר שמאוד לא נכון-עד אסור- לעשות!!
(גם מבחינת ההלכה וגם מבחינת הזוגיות)
פשוט ציינתי בשקט מה יכלה להיות התגובת-בטן שלי ... שתבין שאם היא מסוגלת לחשוב ולשאול בכלל- היא במצב טוב....
 
וכמובן שהמטרה להחזיר אותו לביתו-אשתו ולהרחיק ותו מחברים רעים וממקומות רעים
וכמו שכתבתי בתחילת דברי- הדרך לשם (לדעתי) עוברת אצל רב או יועץ.
 
עוד |חיבוק| לרויטל
 
 
 
אולי יש לכם המלצה למומחה ברפואת שיניים לילדים?שירה_11

איזור דרום

ממליצה לךעוד מעט פסחאחרונה

לכתוב בפורום הריון ולידה

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

חייבת לומר, שגם נשים רעבות עלולות להיות עצבניותיעל מהדרום

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

אולי יעניין אותך