החוברת "שאלו שלום ירושלים"

אחד מאנשי השיירה הזאת, ר' גדליהו מסימיאטיץ, חזר כעבור כמה שנים לחו"ל - כרבים

מאותם עולים - וכאשר נוכח לדעת, כי בכל מקום בואו מתעניינים יהודים בתוצאותיה של

עליה רבתי זו, שכמותה לא הייתה מאות שנים, החליט להעלות על הנייר את פרטי העלייה

וסופה, והדפיס דו"ח זה בשנת 1716 בברלין, בחוברת בשם "שאלו שלום ירושלים". מר זלמן

רובשוב )נשיאה השלישי של מדינת ישראל, מר ש"ז שזר( הוציאה שנית - גם כן בברלין -

בשנת 1914, כלומר, כעבור כמאתיים שנה, ובשלישית יצאה החוברת על ידי עירית ירושלים

בסיון תשכ"ג )1963(, עם הענקת התואר "אזרח כבוד של ירושלים" לנשיא מר שזר.

בחוברת חשובה זו מסופר, בין השאר, בפשטות מזעזעת:

"הערבים הם רשעים גמורים על יהודים ועושים רשעות לבר-ישראל ברחוב העיר.... כי

אין לנו רשות להרים יד על ישמעאלים )היינו תורכים - א"ר( והערבים הם אמנה אחת

עם ישמעאל, ואם הוא )הערבי או התורכי( נותן הכאה לבר-ישראל אז הוא )היהודי(

הולך בתחנונים, אבל לא שידבר נגדו, פן יוסיף להכותו מכה רבה, כי נקלה הוא בעיניו.

כן נוהגים הספרדים שהם כבר מורגלים בזה, אבל האשכנזים שעדיין אינם מורגלים

לסבול ההכאות מן הערבי, מקללים אותו אם הם יכולים לדבר את לשונם, ואם לא, הם

מרקדים עליו בכעס".

ור' גדליהו מוסיף:

"וכן הערלים )כלומר, הנוצרים( יש להם גם-כן גלות, כנ"ל. ואם מקניט היהודי את

איזה ישמעאל, אז הוא מכה אותו מכת בזיון במנעול )נעל( שברגלו )כלומר, בועט בו(

ואין מידו מציל, וכן את הערל גם כן. כללו של דבר, הערלים שווים בגלות עם

בר-ישראל, רק שהערלים יש להם ממון הרבה מאוד, כי שולחין להם מן כל מלכות

שבחו"ל, והם משחדים בממון וחונפין את הישמעאלי, אבל היהודים אין להם ממון רב

לשחד ולכן הם קצת יותר בגלות".

ועוד מסופר באותו קונטרס:

"אין לצאת ברחוב העיר בלילה אחר חצי שעה בלילה, מפני הסכנה, כי כן מנהג ישמעאל

שאינם מניחים לילך בלילה, ואם מוצאים איזה יהודי בלילה ברחוב העיר, תופסים

אותו )כלומר, עוצרים אותו(, חוץ שאר קנסות".

לפני כשנה התייחסתי בקצרה לאיש רע וחצוף שפרסם ספר בשם 'דת הציונות', שבו יצא לטעון שהעוסקים במצוות יישוב הארץ המציאו מצווה חדשה, והוציא דיבה רעה על מרן הרב קוק זצ"ל ותלמידיו ועל רבים מגדולי ישראל מכל החוגים. שמו כפי הנראה אברהם חזן, ואולי יואל אלחנן.

וכתבתי כי על פי היחס לספר זה אפשר להבחין בין צדיקים לרשעים, שכל המסכים לספר הזה - סימן שבחר ברשע, ואין לכבדו וקל וחומר שאין ללמוד ממנו.

ועתה סיפרו לי שישנה התייחסות רחבה לאיש ולספרו באתר 'הלכה יומית', שבו כותב הרב יעקב ששון שליט"א, נכדו של הראשל"צ הרב הגאון עובדיה יוסף שליט"א, הלכות והשקפות על פי דרכו של סבו הגדול. והנני מעתיק את דבריו בשלמות:

האם הרב הגאון שמע על הספר 'דת הציונות', ואם כן מה הוא חושב עליו?

תשובה: ספר 'דת הציונות' נתחבר על ידי אדם אשר אין בו דעת. כי כל הטענות שכתב נגד הראי"ה קוק אינן נכונות כלל, והוא משער השערות לפי קוצר דעתו ודעת רבותיו בכדי לבזות את הרב קוק. וטוב היה לו לאותו מחבר אילו נתהפכה שלייתו על פניו, ונוח לו שלא היה חוזר בתשובה כלל, והיה נשאר בקלקולו שלא ייערך עדי עד לעומת הקלקול שהביא עתה לעולם על ידי ספרו. וכל המבזה את החכמים אין רפואה למכתו. וכבר הודיעונו רבותינו (סנהדרין צ.) כי אין לו חלק לעולם הבא. ואין ספק בדבר שהקדוש ברוך הוא, שחס על כבודו של צורבא מרבנן, לא יחריש על כבודו של הרב קוק, שהיה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, וכל גדולי התורה העריכוהו עד מאוד. ואף הגרי"ש אלישיב מכבדו עד מאוד. והגרש"ז אוירבך היה תלמידו. וגם מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א מגדלו ומעריכו עד אין קץ, כי כל אלה הכירוהו וידעו גדולתו, גם אם באיזה ענייני הנהגה לא הכול הסכימו עמו. וידוע לשון הגאון 'חזון איש' במכתבו אליו, אשר כתב לו "הוד כבוד מרן שליט"א".

ומחבר 'דת הציונות' היטה דבריו לדרך זרה, חורש רעה בכל עת מדנים ישלח. והאמת כי זה המחבר קשה עלינו כספחת, אפרוח אשר לא נפקחו עיניו, אשר למד תורה והשקפה מפי מבזה תלמידי חכמים המתלוצץ מן החכמים בדרשותיו, וממנו למד וכן עשה, עד שנתגדל יותר ונעשה תלמיד המחכים את רבותיו בדברי ליצנות כנגד רבן של ישראל הראי"ה קוק, אשר הוא מרבה דברים כנגדו בדברי שקר שאין להם שחר. עדי יאנף ה' במשנאיו ושב יעקב ושקט ושאנן ישראל.

ועוד הרבה יש להאריך בדברים אלה, אך תקצר היריעה והזמן גם הוא. קנצי למילין (סוף הדברים), שאסור לקרות בספר הנזכר כי דינו כשאר ספרי מינות".

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...