האם חרם רבנו גרשום תקף היום?אנונימי (פותח)

 

שמי משה, ואני רווק באמצע שנות הארבעים (!!) לחיי.

כמו הרבה מאד רווקים ורווקות בגילי, שנמצאים במצב דומה, או אפילו יותר קשה משלי, אני תוהה ומנסה לחשוב על הסיבות שהביאו את הרווקים והרווקות היהודים ברחבי העולם למצב העגום שבו אנו נמצאים. איש אינו יכול להכחיש עוד שהמצב חמור, כפי שלא היה אף פעם בהסטוריה של עם ישראל.

הנתונים מבהילים. הסטטיסטיקה של אנשים צעירים שפשוט אינם מתחתנים, הולכת ועולה מדי שנה בשנה. אם פעם זה היה נדיר לראות רווקים בתחילת שנות העשרים שלהם, היום כבר הורגלנו לראות רווקים ורווקות בשנות השלושים, ויש אפילו הרבה מאד בשנות הארבעים. תכנסו לכל בית כנסת ותראו.

ועדיין לא התחלנו לדבר על בעיית הגרושים והגרושות, האלמנים והאלמנות, שזה אף מחריף את המצב.

הגענו למצב מטורף ובלתי אפשרי לחלוטין, שיש לו השלכות הרסניות על קיום העם היהודי ועל חוסנו. סכנות מוחשיות ומיידיות, ומי שאינו רואה את הדברים הללו, פשוט אינו מבין את המציאות המרה לאמיתה.

לכל אחד מאיתנו בודאי יש את התירוצים משלו, וגם את הפתרונות. מכתב זה נכתב על מנת להביע את דעתי לסיבת הבעיה הנ"ל, ולמצוא דרכים לפתרונה.

איני בא לומר כי זו הסיבה היחידה. בוודאי שישנם עוד גורמים שהביאו למצב הזה, אולם אני אתמקד במה שנראה לי הכי קריטי:

לפי עניות דעתי מדובר על האיסור (אפילו לא 'דרבנן' - רק 'תקנה') לישא שתי נשים. מה שידוע בתור חרם דרבנו גרשום מאור הגולה.

איסור זה הונהג לפני כאלף שנים, על ידי רבנו גרשום מאור הגולה זצ"ל, שכשמו כן הוא: הוא היה מאורם של אנשי הגולה. תוקפו של החרם היה רק עד סוף האלף החמישי, כך שהוא התבטל מאליו לאחר מכן. הוא התקבל מלכתחילה רק בחלק מארצות אשכנז בלבד.

הרקע להטלת החרם היתה משום חשש לפחיתות בכבודה ובמעמדה של האישה, ברגע שניתנת הרשות לבעל לישא אישה אחרת תחתיה, בלי לבקש ממנה רשות.

כמובן שאין אני הקטן והשפל בא לחלוק על ענקי האומה, אלא שרציתי להציג צדדים נוספים לנושא הזה.

ראשית כל: בכל קהילות הספרדים לתפוצותם, לא קיבלו עליהם אף פעם את החרם הזה, וידוע שעד לפני מספר עשרות שנים, היה עדיין נהוג ומקובל, למי שרצה ויכל, לשאת יותר מאישה אחת, וכן נהגו כמה מגדולי ישראל.

יתר על כן, בקהילות התימנים נהגו לשאת יותר משתי נשים אפילו לאחר שהגיעו לארץ, ויש למיטב ידיעתי עדיין כמה מ"הדור הישן" שעדיין עושים כן.

כאן בארץ, הרבנות הסכימה, או השלימה (בלית ברירה), עם חוקי המדינה, שירשו את חוקיהם של הבריטים, שיש איסור פוליגמיה (איסור לעמוד בקשרי חתונה עם יותר מאישה אחת בזמן נתון).

ובכן: בואו נבדוק את החסרונות לעומת היתרונות, ונראה אם זה מתאים למצבנו בעם ישראל כיום:

המצב בעם היהודי נכון לעכשיו הוא קטסטרופלי. אם ניקח לדוגמא את הערבים, שמתרבים כמו ג'וקים: הם מתחתנים צעירים, וכמעט כולם לוקחים יותר מאישה אחת. וראו איזה פלא: אין מחסור בנשים...

לפי עניות דעתי, וכאן אגש לנושא מכתבי: אם יותר לגברים לישא יותר מאישה אחת, זה יביא לתוצאות המקוות הבאות:

מכיוון שהאוכלוסיה מתחלקת בשווה, חצי גברים וחצי נשים, (עם יתרון קל של אחוז או שניים לטובת הנשים), הרי שלכולם יהיה אינטרס להתחתן, ולבנות בית מוקדם ככל האפשר. ומדוע?

מפני שברגע שהגברים נוטלים סיכון, ומשהים את גיל החתונה שלהם, הם עלולים למצוא את עצמם בלא בת זוג, שכן רוב הסיכויים שהיא "תיחטף" על ידי מישהו אחר, אפילו אם הוא כבר נשוי.

המצב הוא כרגע, שהגברים חושבים (ובצדק), שבת זוגתם תחכה להם לנצח. והאמת היא שזה נכון. לפעמים בת זוגתם ממתינה להם עד בוש - עד גיל הבלות שלה ממש, שאז הם כבר לא רוצים להתחתן איתה, שהרי - הם רוצים ילדים...

וכך עוברות חולפות להם השנים לבלי שוב, לנצח. לשניהם.

לעניות דעתי, אם יתירו לגבר להתחתן עם יותר מאישה אחת, כל אחד יזדרז ויקח לו אישה, אפילו את הראשונה שתסכים, שהרי אם הוא יחכה, הוא עלול להפסיד אותה, ולהישאר קרח מכאן ומכאן.

אם כן, הגברים יפסיקו לחלוטין להיות בררנים. כל אישה יהודיה תזכה להינשא ולהוליד בנים בגיל צעיר. ומה יותר טוב מזה?? יחלפו הזמנים שהיינו מפונקים. עכשיו זה תכל'ס: או שתתחתן מיד, או שתישאר לבד.

לכל הנשים שקוראות את זה, וחוששות מהרעיון, ברצוני להרגיע אתכן:

כמו כל מוצר בשוק (סליחה על ההשוואה), ברגע שיש מחסור כלשהוא, שוויו של המוצר שנשאר על המדף עולה באופן אוטומטי, והמוכר יכול לדרוש (ולקבל), כמעט כל מחיר שהוא רוצה. בפרט אם זה מוצר בסיסי שחשוב לקיום החיים, כמו - אישה!

כל הגברים "יעמדו בתור" להשיג כל אישה פנויה: גבוהה או נמוכה, מלאה או רזה, נאה יותר או נאה פחות, צעירה או מבוגרת... למעשה: זה יהיה הפתרון האידיאלי לרווקות מבוגרות, שכיום, במקום להביא ילדים לעולם מיהודי כשר, רצות בגיל ארבעים לכל רחבי העולם, במטרה למצוא תרומת זרע של גוי ערל. והמקרים הם רבים מספור.

או לחילופין, הן הולכות לעולמן מבלי להביא ילדים. יש גם כאלו הרבה מאד. כל אחד מאיתנו מכיר כמה מקרים כאלו של נשים שפשוט "עברו את הגיל".

מדוע לא לאפשר לאותן רווקות מבוגרות להתחתן עם יהודי כשר, שיהיה מוכן לפרוש את חסותו עליהן, ולקחת אותה בתור אישה שניה, באישורה של אשתו הראשונה כמובן, ושהבנים והבנות שלה יהיו מיוחסים אליו ולא אל גוי ערל אלמוני. האם אלו הנכדים שהיינו רוצים שבנותינו תלדנה?

הערך של הנשים היהודיות יעלה ללא שום פרופורציות, הן יהפכו להיות "מלכות" בין לילה. ממש.

כמובן שאחד התנאים לקחת עוד אישה, תהיה אך ורק (!) בהסכמת האישה הראשונה. וזו יכולה להיות רגועה, שכן במשך אלפי שנים נהגו אבותינו ואבות אבותינו להתחתן עם יותר מאישה אחת, והכל היה בסדר. כמובן שאם היא לא תסכים, על הבעל לתת לה את מלוא כתובתה, כפי שהוא התחייב לה, ולתת לה גט פיטורין, בטרם יורשה לו לקחת אישה אחרת תחתיה. וגם הגרושה הזאת "תיחטף" מיד ברגע שהיא תצא מנישואיה הראשונים (בניגוד למה שאנו רואים היום, את כל הקשיים שיש לגרושות למצוא בעל שני, ואת הסבל הרב שהן עוברות עם ילדיהן).

בתקופה שבה היה מותר לשאת יותר מאישה אחת, לא היו גירושין וגם לא מריבות כמו שיש היום (מי בכלל ידע מה זה להתגרש באותם ימים), מכמה סיבות:

א) דרכן של הנשים לעזור אחת לשניה. אם נצא מנקודת הנחה שהנשים ידורו (בבתים נפרדים כמובן) בקירבה זו לזו, עבודות הבית והמטלות השונות, כולל הטיפול בילדים, יכולות להתחלק ביניהן.

ב) זה מונע מריבות, מפני שכולם יהיו רגועים יותר. הנשים תיזהרנה מלפתוח במלחמות סרק, מכיוון שהבעל יוכל פשוט - ללכת לאישה השניה - ושלום על ישראל.

ג) הבעל גם יחשוש ממריבות סרק עם אשתו, שהרי מי ערב לו שהוא ימצא אישה יותר טובה תחתיה? זה מתכון נפלא לחיזוק הבית היהודי.

נכון להיום רוב הגירושים נגרמים בגלל שאחד מבני הזוג מדמיין שהוא ימצא משהו יותר טוב בחוץ. אם האופציה הזאת תרד, כך גם ההתלהבות לפרק בתים תרד באופן דרסטי.

כידוע, האר"י הקדוש, הגאון מוילנא ועוד הרבה מגדולי ישראל תמכו בביטול חרם דרבנו גרשום. הם טענו בין היתר שזה גורם לעיכוב הגאולה, שכן כתוב בגמרא: "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף", כלומר, שירדו לעולם הזה כל הנשמות הממתינות לבוא לכאן, והנה, בעוונותינו, אנו רואים כיצד פחות ופחות נשמות יהודיות יורדות לעולם.

אם הצלחנו על ידי ביטול החרם הזה להרבות פריה ורביה בעם ישראל, ולהחיש את בואו של מלך המשיח - מה טוב! יהא זה שכרנו!

כמו כן, המלבי"ם הקדוש (רבי מאיר ליבוש בן רבי יחיאל מיכל), אשר נבואותיו בקשר לזמננו מפורסמות וידועות, כתב על הנושא הזה, שבורא העולם חקק בטבע, שכאשר זכרים לוקחים יותר מנקבה אחת, באופן אוטומטי מספר הנקבות מתרבה בהתאם. אפשר לראות את זה גם אצל בעלי החיים (תרנגולות וחתולים לדוגמא), וגם אצל בני האדם (מתי שמעתם בפעם האחרונה את המוסלמים מתלוננים על מחסור בנשים? וכל אחד מהם מתחתן עם ארבע נשים!!)

נקודה נוספת שעלתה במחשבתי היא: ייתכן מאד כי בעקבות החקיקה החדשה שתאפשר לגבר לשאת יותר מאשה אחת, יעדיפו רבים מאד מאחינו בית ישראל הנמצאים בניכר, לשוב לארץ ישראל ולבנות את ביתם פה. ואם כן, החוק הזה יכול להביא לתנופת עליה לארץ ישראל, שלא היתה כדוגמתה בעשרות השנים האחרונות, ולהביא לכך שעם ישראל יהיה שוב על אדמתו (שזה לבדו יכול לפתור בעיות אחרות: מדיניות, בטחוניות, כלכליות, וכ"ו). גם בעיית ההתבוללות הנוראה בגלות תיפתר על ידי כך.

ועוד: כתוב בגמרא כי "לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים". ובעוונותינו אנו רואים את היחס המזלזל כלפי גרי צדק נאמנים וצדיקים, ואת הקשיים שיש להם למצוא בן או בת זוג מעם ישראל. ובכן, ביטול החרם יגרום לכך שיהודים ירצו להתחתן גם איתם, וכך להמשיך ולהביא לעולם גם את הניצוץ הקדוש שהם מביאים איתם לעם ישראל. אני באופן אישי מכיר סיפורים מסמרי שיער על גרי צדק שדחו אותם בשידוכים על שמאל ועל ימין, ובוודאי שזה לא רצונו של הקדוש ברוך הוא.

ואם זה יעלה יפה, הרי שכתוצאה מהיחס החיובי שיקבלו גרי וגרות הצדק בשידוכים, יותר ויותר גרי צדק ירצו להתגייר ולהיכנס תחת כנפי השכינה, ובכך יגדל כבוד מלכות השם בעולם. היש משהו יותר חשוב מזה?

נקודה נוספת שרציתי להעלות: זה הניסיון של שמירת טהרת המשפחה, שקשה מאד לרבים מאחינו בית ישראל, עד כדי כך שבגלל זה - הם לא שומרים על אף מצווה! ובאמת, בדור הפרוץ בעריות שאנו חיים בו, ישנם גברים שקשה להם לשמור ריחוק של כמעט שבועיים מנשותיהם בכל חודש. האפשרות של נישואין עם יותר מאישה אחת תתן פתרון גם לנושא הזה. כמה יהודים ינצלו מאיסורי כרת בעקבות זה? כמה יהודים יחזרו בתשובה בעקבות זה?

ואיני רוצה להזכיר כאן את העניין של שז"ל, שהרי אין אף אחד מן הרווקים שלא נופל בזה באיזה שהוא שלב, בין באונס בין ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין ער ובין ישן. מה יהא עם כל אותן טיפות זרע קודש שיצאו לבטלה?? אם אפשר למצוא פתרון, מדוע להמשיך את המצב הזה?

ומה עם עשרות אלפי (!) היהודיות שהלכו ו"התחתנו" עם ערבים, בתור אישה שניה, שלישית ורביעית? רובן הגדול היו נשארות בתוך עם ישראל, והיו מביאות ילדים יהודים שקוראים "שמע ישראל" בבוקר, ולא "איטבח אל יאהוד" כמו שמלמדים אותם בבתי הספר של החמאס. כמה נפשות מישראל יכולנו להציל, לו רק היתה האפשרות הזאת?? הלב נשבר רק מהמחשבה שיכולנו למנוע את הקטסטרופה הזאת, שהפילה ומפילה עשרות אלפי נשים יהודיות לקליפת ישמעאל הטמאה, ובניהן הולכים איתן בשבי. לעד.

ייתכן, (ואולי זו רק משאלת לב), שזה יגרום גם לביטול בעיית העגונים והעגונות, שהרי אם מישהו ירצה להתחתן עם אישה נוספת במקרה שנישואיו עלו על שרטון, (ואיזה גבר לא ירצה...), האישה הראשונה תוכל להתנות איתו (מראש בכתובה) שהיא תרשה לו אך ורק אם הוא יתן לה קודם גט, ושלום על ישראל. ואם כבר יש לו עוד אישה, מה הוא צריך את הצרה הראשונה על הראש? תקבל גט וחסל.

סיבה נוספת היא: אני יכול להעיד על עצמי, שהסיבה העיקרית המונעת מבעדי להתחתן, הוא הפחד האיום "להיתקע" עם מישהי לא מתאימה - לנצח! לפי עניות דעתי, זה מה שחולף במוחם של כל הרווקים והרווקות: מה נעשה אם נגלה לפתע שזה "לא זה"? הרי אנחנו תקועים איתו / איתה לעד! ובכן, האפשרות של להתחתן עם יותר מאישה אחת, תוריד לחלוטין את המחסום הפסיכולוגי הזה, שהרי יש פתרון, ויש ברירה, ולא נתקעים עם אדם אחד לעד.

כמובן שמבחינת האישה, האפשרות היא עוד יותר פשוטה: אם היא לא מסכימה שבעלה ישא עוד אישה, היא יכולה לדרוש ולקבל גט עם כתובתה המלאה, לפני שיותר לבעל לשאת עוד אישה.

בקשר להתנגדות הצפויה ממוסדות המדינה: חוקים אפשר לשנות בקלות, בהצבעה רגילה בכנסת. עלינו לשכנע בחשיבות הדבר קודם כל את רבני ישראל, ולאחר מכן את עמך ישראל. אני בטוח שחברי הכנסת, שגם להם יש דור המשך, וגם להם יש אינטרס שבניהם ובנותיהם לא ישארו רווקים ורווקות לעד, לא יתנגדו לרצון העם, וכך גם את המשוכה הזאת נעבור.

ושאלה קטנה לחובבי ה"צדק" והמשפט החילוני:

מדוע מותר לגבר שתהיה לו "ידועה בצבור", ואפילו כמה מהן (!) בבת אחת, ואילו עוד אישה עם חופה וקידושין + כתובה אסורה לו?

מה לדעתכם עדיף, או יותר נכון: מה הידועות בציבור היו מעדיפות? להיות נשואות בצורה רשמית, עם זכויות רשמיות, או להמשיך ולהיות במעמד נחות בהרבה, מבחינה אישית ומשפטית, של "ידועות בציבור"?

רבותי, המצב הוא קריטי: עם ישראל הולך ונכחד. הולך ונעלם. נכון שאנחנו אשמים על שספגנו יותר מדי מתרבות המערב. נכון שאנחנו אשמים על שלא לקחנו מה שהציעו לנו בגיל עשרים, וגם בגיל שלושים. נכון שיש לנו הרבה "ג'וקים" בראש. הכל נכון. אך האם זוהי סיבה להנחיל את המצב העגום הזה גם לדורות הבאים ח"ו? האם כבודכם חושבים שבין לילה יתחילו פתאום כל הרווקים והרווקות להתחתן זה עם זה? פתאום בין לילה הכל ישתנה?

אין סומכים על הנס! ומשאלת לב זאת, שהלוואי והדור הבא יהיה יותר חכם מאיתנו - היא בגדר משאלת לב - ותו לא! כרגע הנתונים מראים שהמצב הולך ומחמיר. הולך ונהיה יותר קשה.

רבותינו: אנו יודעים שאתם עסוקים יומם ולילה בדברים העומדים ברומו של עולם, ואיני בא חס ושלום להוריד מכבוד פעולותיכם כהוא זה.

אולם ברצוני לבקש מאיתכם בקשה נאמנה, שבין היתר, תתנו את דעתכם על השואה השקטה, המחסלת דור אחרי דור מעם ישראל, בשקט אך בביטחה, ומאיימת לעשות כך גם לדורות הבאים ר"ל.

אני מבקש ומתחנן לפניכם שתשקלו את הדבר ברצינות הראויה, ואם הדבר טוב ונכון לעשותו בעיני הקדוש ברוך הוא ובעיניכם, תוציאו פסק שחרם דרבנו גרשום מאור הגולה, שמלכתחילה היה מוקצב בזמן (והתבטל מאליו משעבר זמנו), אינו מקובל יותר ולפיכך אינו תקף יותר. בידכם הדבר, כמו שכתוב: "ובאת אל הכוהנים הלויים, ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" (דברים י"ז).

אשמח לשמוע תגובות והצעות לקידום הנושא מהקוראים. האימייל הישיר שלי הוא: Bney.Yisrael@gmail.com

 

פשוט מאודאחד מאלף
בס"ד

ישנה שאלה מוכרת למה ה' לא ברא לאדם 2 פיות. האחד לאכול ולשתות, והשני - בו יהלל את ה' כל הזמן.
אמר החפץ חיים: יש פה אחד, ואנחנו כל הזמן אומרים לשון הרע. מה יקרה כשיהיו 2 פיות?

עם אישה אחת רוב בני האדם בקושי מסתדרים. על הזוגיות ה"מצומצמת" הזו עובדים קשה, ואתה רוצה להוסיף עוד אחת?

יתרה על כן, העולם כיום לא בנוי למערכות יחסים כאלה. זה דבר שהיה טוב לזמנו, בעולם מאוד פשוט ופרימטיבי. היום הוא לא מתאים

כמו שציינת, על סמך היתר מהרב הראשי הספרדי, ניתן לשאת אישה שניה.


מסכים מאוד לדברי האחד מאלף. אל תחיה באשליותדני-יהונתן
זו לא גאווה,זו ירידת הדורות.שיראל.
פעם זה היה מקובל,אז נשים באמת לא יכלו לחשוב ככה.
אבל היום אנחנו לא מסוגלות לחשוב ככה.המציאות השתנתה,אין מה לעשות.
 
וחוץ מזה,מה אתה מטיח בנו אשמות?
קודם תמצא אשה אחת,אח"כ תתעסק בשניה.
*(פעם נשים לא יכלו לחשוב ככה,שיראל.
אבל היום אנחנו לא מסוגלות שלא לחשוב ככה).
 
ואגב- היום גם אתם לא יכולים לחשוב ככה.גם ככה קשה לכם לבנות זוגיות טובה עם אישה אחת,אז שתיים?
אתה מתייחס לנשים כמו לעגבניות.ii
איך אפשר להפיק מהם את התועלת הגדולה ביותר.
 
הבעיה היא לא מה שהזכרת, אלא שפשוט אדם לא יכול לאהוב שתי נשים. אין לו מקום בלב. גם אחת זה לא כ"כ פשוט, בטח לא שתיים ויותר.
את בעיית הרווקות תפטור ע"י שתתחתן. אין דרך אחרת.
חוץ מזה - מי שלא מתחתן עם אחת - איך יתחתן עם שתיים?
אם עכשיו אתה חושש שאולי "זאת לא היא", למה שתחת לחץ תוכל להיות יותר רגוע בהחלטתך?
סליחה,אבל 11 ממש לא מתכוון לטובת עצמו.נועמיק
אם לא שמתם לב,11 הוא כבר בן 40,וגם אם יווצר מהפך מחשבתי והלכתי כמו שהוא הציע,זה לא יקרה בלילה אחד,אלא הרבה אחרי שהוא,אני ואתם תזדקנו.

11 מנסה לעזור לאנשים אחרים,כדי שלא יגיעו למצב שלו,ולא 'להציל''את עצמו על חשבון הנשים.

אז בבקשה,בלי "עצות"איך הוא יפתור את הבעיות שלו,או מחשבות שהוא מנסה לדחוק את הנשים לפינה.רק טענות ענייניות.
עם יחס כזה אל אישה אני לא מתפלאתאורושקוש
איך עוד לא התחתנת..
אחרי הכל אנחנו לא סמרטוט. תסתכל בתנ"ך.. שרה והגר,חנה ופנינה ויש עוד כמה..זה אידאלי המתח הזה שיש?
מה אתה חושב שאין לנו רגשות?!
ואם הזכרת את זה שלא יהיו רדיפות יותררמ"ג
למה שהבעל לא ילך לחפש עוד 190 נשים אם הוא יכול, ככה יש לו את שלו  וזה די סיוט להתגרש, אבל שיוכל לקחת במקביל? הוא כל הזמן יחפש בחוץ...
שטויות.golaniאחרונה
השיטה שאתה מציע מתאימה לחברה פגאנית ופרימיטיבית שבה הגבר הוא השליט הכל יכול והנישואין הם בעיקר פס ייצור לילדים. חברה מוסרית ותרבותית זה ישמיד.
מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך

אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:

ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית

כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:

http://www.halachabrura.org/library/library8d.htm

חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילההסימנים לשנה טובהסעודת הלילההנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופרהכנות לתוקעסדר התקיעותתקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבתערב החגסדר היוםלקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפוריםאיסור רחצהאיסור סיכהנעילת הסנדלראישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתעניתנטילת תרופותאכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

 

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכהחיוב ישיבה בסוכהברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טובמלאכות שהותרו לצורך אוכל נפשמלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפשהיתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפשהלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טובטיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טובכיבוי אש ביום טובגרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טובהכנות ליום טובשמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

 

 

תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג

מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]

מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?

בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית

לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

וואי מענייןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 21:11

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 0:30

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

ישר כח. תודה👍פתית שלגאחרונה

איפה אפשרפצל"פ

לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?

יפה נוף/דני ספרים (היום זה הוצאה יותר מורחבת וחדשהנפש חיה.

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

יצא כרך ב', של המהדורה חדשה?הסטורי

אני לא יודעת, זוכרת שלפני כעשור הייתי בשיעור הלכותנפש חיה.

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

אז לאהסטורי

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

אהה. תודה! לא הכרתי את התוספת. שנזכה בע"ה.נפש חיה.

עבד עליו הרב אשר וסרטייל זצ"ל, ולא הספיק.יהודי שואף לטוב

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

אני יודע, לאחרונה שמעתי שיש טיוטא ועובדיםהסטורי

לערוך ולהוציא אותה.

מקווה שלא יוסיפו עליו עוד חומרותמשה

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

קשה להאמין שיוסיפויהודי שואף לטוב

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

האמת שכשלומדים עם ההערותהסטורי

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

אגב יש גם את ג..חזק וברוך

חלק גחזק וברוךאחרונה

שמיטת כספים, ההיגיון הכלכלי מאחורי המצווה.רנן ציון אביאלי

שמיטת כספים — הרעיון הכלכלי שמאחורי המצווה

רנן ציון אביאלי | לפרשת ספר דברים — ראה

---

כאשר קוראים את מצוות שמיטת הכספים בפרשת ראה, קל לחשוב שמדובר במצווה מוסרית יפה: לעזור לעניים, לוותר על חובות, לגלות רחמים. אך במבט עמוק יותר, ייתכן שהתורה מנסה לומר כאן משהו רחב בהרבה — לא רק על צדקה פרטית, אלא על האופן שבו מערכת כלכלית שלמה צריכה להתנהל כדי לשרוד לאורך זמן.

ומה שמפתיע במיוחד הוא שההלכה עצמה כבר הכילה בתוכה את ההבחנה הכלכלית הנכונה. צריך רק לדעת לקרוא אותה.

---

הבעיה הגדולה של כל מערכת אשראי

הכלכלה המודרנית בנויה על אשראי. אנשים לוקחים הלוואות כדי לקנות דירה, לפתוח עסק, ללמוד מקצוע, או פשוט לשרוד תקופה קשה. בלי אשראי קשה מאוד לקיים מסחר, השקעות וצמיחה.

אבל לכל מערכת אשראי יש בעיה פנימית: חובות נוטים להצטבר מהר יותר מהיכולת האנושית לשאת אותם.

בהתחלה החוב עוזר לאדם.

בהמשך — האדם מתחיל לעבוד בשביל החוב.

לחוב יש תכונה מיוחדת: הוא מחבר את העתיד אל העבר. כאשר אדם לווה כסף, הוא למעשה משעבד חלק מהעבודה העתידית שלו כדי לממן את ההווה.

זה הגיוני כאשר מדובר בהשקעה שבונה משהו: עסק חדש, דירה, לימודים, ציוד מקצועי.

אבל כאשר החובות מצטברים שנה אחר שנה רק כדי לסגור את החודש, נוצר מצב שבו העתיד כולו כבר תפוס מראש. השכר של מחר זורם לאחור — לכיסוי התחייבויות ישנות.

וכך אנשים עובדים יותר ויותר, אך מרגישים שהם נשארים באותו המקום.

---

המעלית שננעלה

אפשר לדמיין את מערכת האשראי כמו מעלית עם מגבלת משקל קשיחה.

כל עוד מספר האנשים סביר — המעלית פועלת.

אבל כאשר המשקל גדול מדי, היא פשוט ננעלת במקום.

בשלב הזה:

לא יעזור ללחוץ שוב על הכפתור,

לא יעזור לשמן את הכבלים,

ולא יעזור לצעוק על המנוע.

צריך פשוט להוריד משקל.

כך קורה גם בכלכלה. כאשר החובות במשק גדלים מעבר ליכולת ההחזר האמיתית, המערכת מתחילה להיחנק. הבנקים נעשים זהירים יותר, האשראי מתייקר, ומשפחות רבות לוקחות הלוואות לא כדי לצמוח — אלא רק כדי לשרוד.

בשלב כזה, הורדת ריבית כבר אינה פותרת את הבעיה. עוד הלוואה אינה פתרון — אלא עוד משקל על המעלית.

הבעיה אינה במנוע.

הבעיה היא במשקל העבר.

---

מה שהתורה הבינה לפני אלפי שנים

וכאן מופיעה שמיטת הכספים.

התורה מכניסה לתוך המערכת רעיון מהפכני:

גם לחוב יש תאריך תפוגה.

לא כל התחייבות יכולה להימשך לנצח.

שמיטת הכספים איננה ביטול האחריות — אלא הגבלת משך הזמן שבו העבר רשאי לשלוט בעתיד.

התורה לא ניסתה לבטל את האשראי. להפך — היא הבינה שאי אפשר לקיים חברה בלי הלוואות ובלי מסחר. אבל היא גם הבינה שחברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש עלולה להפוך בהדרגה לחברה של אנשים המשועבדים לעברם.

---

הלל הזקן והרגע שבו העולם השתנה

כמובן שמיד מופיעה השאלה המתבקשת: אם החובות עומדים להימחק — למה שמישהו יסכים להלוות?

זו בדיוק הבעיה שהתעוררה בתקופת הלל הזקן. לקראת שנת השמיטה אנשים פחדו להלוות לעניים מחשש שכספם לא יחזור. האשראי התכווץ, העניים נפגעו, והחברה איבדה חלק מן הערבות ההדדית שלה.

כדי למנוע את קפיאת השוק תיקן הלל את הפרוזבול — מנגנון משפטי שאפשר להעביר את החוב לבית הדין ובכך למנוע את מחיקתו.

בדרך כלל מציגים את הפרוזבול כפתרון הלכתי טכני וחכם. אבל במבט עמוק יותר, הוא מבטא מתח כלכלי אמיתי שקיים עד היום:

מצד אחד — חברה חייבת לאפשר לאנשים לפתוח דף חדש.

מצד שני — חברה אינה יכולה להתקיים בלי אמון במערכת האשראי.

אם מוחקים חובות בקלות רבה מדי — אנשים יפסיקו להלוות.

אבל אם לא מוחקים חובות לעולם — החברה כולה עלולה להפוך משועבדת לעברה.

---

מה שההלכה כבר ידעה

וכאן מגיע אולי החלק המעניין ביותר.

כבר בדברי חז"ל והפוסקים מופיעה הבחנה מעשית בין חובות שיש מאחוריהם נכס בר־גבייה — כגון משכון, קרקע או נכס ממשי — לבין חובות אישיים שאינם מגובים בנכס ממשי.

וזו הבחנה כלכלית עמוקה מאוד.

משכנתה על דירה, השקעה בעסק, הלוואה לציוד — יוצרים נכס ממשי. יש מאחוריהם משהו שאפשר לגבות, למכור או לבנות ממנו ערך עתידי.

לעומת זאת, חובות צרכניים שנועדו רק לאפשר הישרדות — מינוס כרוני, הלוואות מהירות בריבית גבוהה, אשראי שנלקח כדי לשלם חשמל או לקנות אוכל — אינם מייצרים נכס. פעמים רבות הם רק מנציחים מצוקה.

במילים אחרות:

התורה לא הייתה אנטי־אשראי.

היא ניסתה למנוע מצב שבו אשראי צרכני הופך למנגנון של שעבוד קבוע.

---

בלם בטיחות מודרני

כיצד יכול רעיון כזה לעבוד בעולם מודרני בלי לגרום לכאוס?

התשובה אינה מחיקת חובות פתאומית ושרירותית, אלא קביעת כללים ידועים מראש — בדומה לרעיון המשפטי של חוק ההתיישנות.

חוק ההתיישנות אינו מעודד פשע. הוא פשוט מכיר בכך שגם לזיכרון המשפטי חייב להיות גבול זמן.

באופן דומה, אפשר לדמיין מערכת שבה חלק מן האשראי הצרכני הלא־מגובה כולל מראש "אופציית פקיעה" מוגדרת: לאחר מספר שנים קבוע מראש, החוב נמחק.

כאשר הכלל ידוע מראש לכולם:

הבנקים נעשים זהירים יותר,

אשראי מסוכן מתייקר,

בועות חוב מתקשות להיווצר,

והלווה יודע שגם אם נכשל — אין מדובר בגזר דין לכל החיים.

שמיטה מתוכננת אינה כאוס.

היא בלם בטיחות.

---

ומה עם מי שיפסיד?

כמובן, אם מוחקים חובות — מישהו סופג הפסד.

אין קסמים בכלכלה.

אבל השאלה האמיתית אינה האם יהיה מחיר — אלא איזה מחיר מסוכן יותר:

מחיקה מבוקרת ומתוכננת מראש,

או קריסה כאוטית שמגיעה אחרי שהמערכת נחנקת לגמרי.

העולם המודרני כבר הוכיח שבזמן משבר גדול, המדינה תמיד מתערבת בסוף. במשבר של 2008 חילצו בנקים. בזמן הקורונה הודפס כסף בהיקפים עצומים. שוב ושוב מתברר שהפסדים גדולים לעולם אינם נשארים פרטיים באמת — בסוף הציבור משלם עליהם.

השאלה אינה האם תהיה התערבות.

השאלה היא רק מתי, עבור מי, ובאיזה מחיר חברתי.

---

הגבול של החוב

אולי זו הייתה החכמה הגדולה של השמיטה:

לא לבטל אחריות —

אבל גם לא לתת לחוב להפוך לגזר דין לכל החיים.

כי כל מערכת אשראי נוטה להתרחב.

חובות נוטים להצטבר.

והעבר נוטה להשתלט על העתיד.

חברה בריאה אינה חברה בלי חובות.

היא חברה שמבינה שגם לחוב — כמו לכל כוח אחר — חייב להיות גבול.

כי חברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש,

עלולה לגלות בסופו של דבר

שלא האדם מנהל את הכסף —

אלא הכסף מנהל את האדם.

הסיבה להתקנת הפרוזבולרנן ציון אביאליאחרונה

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.

פניה לאנשי חב"ד בענין אגרות קודש…סיעתא דשמייא1

…האם רלוונטי לשאול באגרות קודש אם מותר לבחור בבחירות הבאות עלינו לטובה?

זה פייק החיפוש באגרות קודשקעלעברימבאר

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה לא פייק בכללמשה

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

זה מה שאמרתי. שפסיכולוגית זה מועילקעלעברימבאר

אגרות קודש שווה בגימטיא השגחה פרטיתירחמיאל

כן. האגרות לא מבדילות בין השאלותנקדימון

אין צורך לחפש שום תשובהנרשמתיכדי להגיב

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

הוא לא אמר אחרי התרגיל המסריח שצריך…סיעתא דשמייא1

… לא להכנס לפוליטיקה?

הוא הורה לחסידים שלונרשמתיכדי להגיב

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

הדברים פשוטיםאנא בכח

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

נונרשמתיכדי להגיב

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

לא נראה לי שיש הבדל בדרכה של חב"ד…סיעתא דשמייא1

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

מכוון שהרבי ראה הרבה ....סיעתא דשמייא1

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

תורה העם והארץיהודי חסידי

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

למה הכוונה מקדמת את עם ישראל??סיעתא דשמייא1

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

הרבייהודי חסידי

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

אהבתי את הסיפור אבל…,סיעתא דשמייא1

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

תתעסק במה אתה תצביענקדימון

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

המפלגה הכי חרדיתנרשמתיכדי להגיב

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

נכון לגמרייהודי חסידי

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

מה יותר חשוב שלמות הארץ או שלמות העם?סיעתא דשמייא1

גאולהיהודי חסידי

גאולה גאולה!

חבד עדין בשלב של ישועות. אתה יודע….סיעתא דשמייא1

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

סיפור הזוי מכל צד אפשרי...עזריאל ברגר

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

לא!עזריאל ברגר

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

שלח לי קישור לדברים הללו ואשתכנע.סיעתא דשמייא1

מצרף קישורעזריאל ברגר

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

ולא לשכוח:עזריאל ברגר

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

על כל דבר שאתה רוצה - תתפללשנונימי

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.

אממ, רק לי זה מזכיר קצת "דורש אל המתים"אברהם יאיר שטרןאחרונה

פסוק מהפטרת השבוע שהחיד"א מלמד אותנו ש….סיעתא דשמייא1

פירסמת את זה בשנה שעברה, לא?נקדימון
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ט באב תשפ"ו 9:52

כמובן. כל שנה חוזרים לאותה הפטרה….סיעתא דשמייא1

… ולצערי זה עדין רלוונטי. יהודים שלוקחים באופן אובססיבי את מצוות ישוב ארץ ישראל וביודעין גורמים למחלוקת ושנאה (לא אצלי כי אני חושב שבעזרת השם הכל יסתדר) מעכבים את הגאולה ממש.

אז נחזור גם השנה על המובן מאליונקדימון

מצוות זה obvious. הנקודה היא לא להסתפק רק בהן. ומי שמתעלם מהן יורש גיהינום. פשוט מאוד, יהדות זה לא נצרות.

הגאולה היא ביד ה' יתברך לבדושנונימיאחרונה

ועלינו רק להתפלל ולבקש.

חוץ לארץ = גלות

ארץ ישראל = גאולה

ואם יש בידיך לעשות? תעשה!

יש סגולה לעלות לארץ ישראל... לארוז מזוודה ולעלות!

אולי יעניין אותך