שמי משה, ואני רווק באמצע שנות הארבעים (!!) לחיי.
כמו הרבה מאד רווקים ורווקות בגילי, שנמצאים במצב דומה, או אפילו יותר קשה משלי, אני תוהה ומנסה לחשוב על הסיבות שהביאו את הרווקים והרווקות היהודים ברחבי העולם למצב העגום שבו אנו נמצאים. איש אינו יכול להכחיש עוד שהמצב חמור, כפי שלא היה אף פעם בהסטוריה של עם ישראל.
הנתונים מבהילים. הסטטיסטיקה של אנשים צעירים שפשוט אינם מתחתנים, הולכת ועולה מדי שנה בשנה. אם פעם זה היה נדיר לראות רווקים בתחילת שנות העשרים שלהם, היום כבר הורגלנו לראות רווקים ורווקות בשנות השלושים, ויש אפילו הרבה מאד בשנות הארבעים. תכנסו לכל בית כנסת ותראו.
ועדיין לא התחלנו לדבר על בעיית הגרושים והגרושות, האלמנים והאלמנות, שזה אף מחריף את המצב.
הגענו למצב מטורף ובלתי אפשרי לחלוטין, שיש לו השלכות הרסניות על קיום העם היהודי ועל חוסנו. סכנות מוחשיות ומיידיות, ומי שאינו רואה את הדברים הללו, פשוט אינו מבין את המציאות המרה לאמיתה.
לכל אחד מאיתנו בודאי יש את התירוצים משלו, וגם את הפתרונות. מכתב זה נכתב על מנת להביע את דעתי לסיבת הבעיה הנ"ל, ולמצוא דרכים לפתרונה.
איני בא לומר כי זו הסיבה היחידה. בוודאי שישנם עוד גורמים שהביאו למצב הזה, אולם אני אתמקד במה שנראה לי הכי קריטי:
לפי עניות דעתי מדובר על האיסור (אפילו לא 'דרבנן' - רק 'תקנה') לישא שתי נשים. מה שידוע בתור חרם דרבנו גרשום מאור הגולה.
איסור זה הונהג לפני כאלף שנים, על ידי רבנו גרשום מאור הגולה זצ"ל, שכשמו כן הוא: הוא היה מאורם של אנשי הגולה. תוקפו של החרם היה רק עד סוף האלף החמישי, כך שהוא התבטל מאליו לאחר מכן. הוא התקבל מלכתחילה רק בחלק מארצות אשכנז בלבד.
הרקע להטלת החרם היתה משום חשש לפחיתות בכבודה ובמעמדה של האישה, ברגע שניתנת הרשות לבעל לישא אישה אחרת תחתיה, בלי לבקש ממנה רשות.
כמובן שאין אני הקטן והשפל בא לחלוק על ענקי האומה, אלא שרציתי להציג צדדים נוספים לנושא הזה.
ראשית כל: בכל קהילות הספרדים לתפוצותם, לא קיבלו עליהם אף פעם את החרם הזה, וידוע שעד לפני מספר עשרות שנים, היה עדיין נהוג ומקובל, למי שרצה ויכל, לשאת יותר מאישה אחת, וכן נהגו כמה מגדולי ישראל.
יתר על כן, בקהילות התימנים נהגו לשאת יותר משתי נשים אפילו לאחר שהגיעו לארץ, ויש למיטב ידיעתי עדיין כמה מ"הדור הישן" שעדיין עושים כן.
כאן בארץ, הרבנות הסכימה, או השלימה (בלית ברירה), עם חוקי המדינה, שירשו את חוקיהם של הבריטים, שיש איסור פוליגמיה (איסור לעמוד בקשרי חתונה עם יותר מאישה אחת בזמן נתון).
ובכן: בואו נבדוק את החסרונות לעומת היתרונות, ונראה אם זה מתאים למצבנו בעם ישראל כיום:
המצב בעם היהודי נכון לעכשיו הוא קטסטרופלי. אם ניקח לדוגמא את הערבים, שמתרבים כמו ג'וקים: הם מתחתנים צעירים, וכמעט כולם לוקחים יותר מאישה אחת. וראו איזה פלא: אין מחסור בנשים...
לפי עניות דעתי, וכאן אגש לנושא מכתבי: אם יותר לגברים לישא יותר מאישה אחת, זה יביא לתוצאות המקוות הבאות:
מכיוון שהאוכלוסיה מתחלקת בשווה, חצי גברים וחצי נשים, (עם יתרון קל של אחוז או שניים לטובת הנשים), הרי שלכולם יהיה אינטרס להתחתן, ולבנות בית מוקדם ככל האפשר. ומדוע?
מפני שברגע שהגברים נוטלים סיכון, ומשהים את גיל החתונה שלהם, הם עלולים למצוא את עצמם בלא בת זוג, שכן רוב הסיכויים שהיא "תיחטף" על ידי מישהו אחר, אפילו אם הוא כבר נשוי.
המצב הוא כרגע, שהגברים חושבים (ובצדק), שבת זוגתם תחכה להם לנצח. והאמת היא שזה נכון. לפעמים בת זוגתם ממתינה להם עד בוש - עד גיל הבלות שלה ממש, שאז הם כבר לא רוצים להתחתן איתה, שהרי - הם רוצים ילדים...
וכך עוברות חולפות להם השנים לבלי שוב, לנצח. לשניהם.
לעניות דעתי, אם יתירו לגבר להתחתן עם יותר מאישה אחת, כל אחד יזדרז ויקח לו אישה, אפילו את הראשונה שתסכים, שהרי אם הוא יחכה, הוא עלול להפסיד אותה, ולהישאר קרח מכאן ומכאן.
אם כן, הגברים יפסיקו לחלוטין להיות בררנים. כל אישה יהודיה תזכה להינשא ולהוליד בנים בגיל צעיר. ומה יותר טוב מזה?? יחלפו הזמנים שהיינו מפונקים. עכשיו זה תכל'ס: או שתתחתן מיד, או שתישאר לבד.
לכל הנשים שקוראות את זה, וחוששות מהרעיון, ברצוני להרגיע אתכן:
כמו כל מוצר בשוק (סליחה על ההשוואה), ברגע שיש מחסור כלשהוא, שוויו של המוצר שנשאר על המדף עולה באופן אוטומטי, והמוכר יכול לדרוש (ולקבל), כמעט כל מחיר שהוא רוצה. בפרט אם זה מוצר בסיסי שחשוב לקיום החיים, כמו - אישה!
כל הגברים "יעמדו בתור" להשיג כל אישה פנויה: גבוהה או נמוכה, מלאה או רזה, נאה יותר או נאה פחות, צעירה או מבוגרת... למעשה: זה יהיה הפתרון האידיאלי לרווקות מבוגרות, שכיום, במקום להביא ילדים לעולם מיהודי כשר, רצות בגיל ארבעים לכל רחבי העולם, במטרה למצוא תרומת זרע של גוי ערל. והמקרים הם רבים מספור.
או לחילופין, הן הולכות לעולמן מבלי להביא ילדים. יש גם כאלו הרבה מאד. כל אחד מאיתנו מכיר כמה מקרים כאלו של נשים שפשוט "עברו את הגיל".
מדוע לא לאפשר לאותן רווקות מבוגרות להתחתן עם יהודי כשר, שיהיה מוכן לפרוש את חסותו עליהן, ולקחת אותה בתור אישה שניה, באישורה של אשתו הראשונה כמובן, ושהבנים והבנות שלה יהיו מיוחסים אליו ולא אל גוי ערל אלמוני. האם אלו הנכדים שהיינו רוצים שבנותינו תלדנה?
הערך של הנשים היהודיות יעלה ללא שום פרופורציות, הן יהפכו להיות "מלכות" בין לילה. ממש.
כמובן שאחד התנאים לקחת עוד אישה, תהיה אך ורק (!) בהסכמת האישה הראשונה. וזו יכולה להיות רגועה, שכן במשך אלפי שנים נהגו אבותינו ואבות אבותינו להתחתן עם יותר מאישה אחת, והכל היה בסדר. כמובן שאם היא לא תסכים, על הבעל לתת לה את מלוא כתובתה, כפי שהוא התחייב לה, ולתת לה גט פיטורין, בטרם יורשה לו לקחת אישה אחרת תחתיה. וגם הגרושה הזאת "תיחטף" מיד ברגע שהיא תצא מנישואיה הראשונים (בניגוד למה שאנו רואים היום, את כל הקשיים שיש לגרושות למצוא בעל שני, ואת הסבל הרב שהן עוברות עם ילדיהן).
בתקופה שבה היה מותר לשאת יותר מאישה אחת, לא היו גירושין וגם לא מריבות כמו שיש היום (מי בכלל ידע מה זה להתגרש באותם ימים), מכמה סיבות:
א) דרכן של הנשים לעזור אחת לשניה. אם נצא מנקודת הנחה שהנשים ידורו (בבתים נפרדים כמובן) בקירבה זו לזו, עבודות הבית והמטלות השונות, כולל הטיפול בילדים, יכולות להתחלק ביניהן.
ב) זה מונע מריבות, מפני שכולם יהיו רגועים יותר. הנשים תיזהרנה מלפתוח במלחמות סרק, מכיוון שהבעל יוכל פשוט - ללכת לאישה השניה - ושלום על ישראל.
ג) הבעל גם יחשוש ממריבות סרק עם אשתו, שהרי מי ערב לו שהוא ימצא אישה יותר טובה תחתיה? זה מתכון נפלא לחיזוק הבית היהודי.
נכון להיום רוב הגירושים נגרמים בגלל שאחד מבני הזוג מדמיין שהוא ימצא משהו יותר טוב בחוץ. אם האופציה הזאת תרד, כך גם ההתלהבות לפרק בתים תרד באופן דרסטי.
כידוע, האר"י הקדוש, הגאון מוילנא ועוד הרבה מגדולי ישראל תמכו בביטול חרם דרבנו גרשום. הם טענו בין היתר שזה גורם לעיכוב הגאולה, שכן כתוב בגמרא: "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף", כלומר, שירדו לעולם הזה כל הנשמות הממתינות לבוא לכאן, והנה, בעוונותינו, אנו רואים כיצד פחות ופחות נשמות יהודיות יורדות לעולם.
אם הצלחנו על ידי ביטול החרם הזה להרבות פריה ורביה בעם ישראל, ולהחיש את בואו של מלך המשיח - מה טוב! יהא זה שכרנו!
כמו כן, המלבי"ם הקדוש (רבי מאיר ליבוש בן רבי יחיאל מיכל), אשר נבואותיו בקשר לזמננו מפורסמות וידועות, כתב על הנושא הזה, שבורא העולם חקק בטבע, שכאשר זכרים לוקחים יותר מנקבה אחת, באופן אוטומטי מספר הנקבות מתרבה בהתאם. אפשר לראות את זה גם אצל בעלי החיים (תרנגולות וחתולים לדוגמא), וגם אצל בני האדם (מתי שמעתם בפעם האחרונה את המוסלמים מתלוננים על מחסור בנשים? וכל אחד מהם מתחתן עם ארבע נשים!!)
נקודה נוספת שעלתה במחשבתי היא: ייתכן מאד כי בעקבות החקיקה החדשה שתאפשר לגבר לשאת יותר מאשה אחת, יעדיפו רבים מאד מאחינו בית ישראל הנמצאים בניכר, לשוב לארץ ישראל ולבנות את ביתם פה. ואם כן, החוק הזה יכול להביא לתנופת עליה לארץ ישראל, שלא היתה כדוגמתה בעשרות השנים האחרונות, ולהביא לכך שעם ישראל יהיה שוב על אדמתו (שזה לבדו יכול לפתור בעיות אחרות: מדיניות, בטחוניות, כלכליות, וכ"ו). גם בעיית ההתבוללות הנוראה בגלות תיפתר על ידי כך.
ועוד: כתוב בגמרא כי "לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים". ובעוונותינו אנו רואים את היחס המזלזל כלפי גרי צדק נאמנים וצדיקים, ואת הקשיים שיש להם למצוא בן או בת זוג מעם ישראל. ובכן, ביטול החרם יגרום לכך שיהודים ירצו להתחתן גם איתם, וכך להמשיך ולהביא לעולם גם את הניצוץ הקדוש שהם מביאים איתם לעם ישראל. אני באופן אישי מכיר סיפורים מסמרי שיער על גרי צדק שדחו אותם בשידוכים על שמאל ועל ימין, ובוודאי שזה לא רצונו של הקדוש ברוך הוא.
ואם זה יעלה יפה, הרי שכתוצאה מהיחס החיובי שיקבלו גרי וגרות הצדק בשידוכים, יותר ויותר גרי צדק ירצו להתגייר ולהיכנס תחת כנפי השכינה, ובכך יגדל כבוד מלכות השם בעולם. היש משהו יותר חשוב מזה?
נקודה נוספת שרציתי להעלות: זה הניסיון של שמירת טהרת המשפחה, שקשה מאד לרבים מאחינו בית ישראל, עד כדי כך שבגלל זה - הם לא שומרים על אף מצווה! ובאמת, בדור הפרוץ בעריות שאנו חיים בו, ישנם גברים שקשה להם לשמור ריחוק של כמעט שבועיים מנשותיהם בכל חודש. האפשרות של נישואין עם יותר מאישה אחת תתן פתרון גם לנושא הזה. כמה יהודים ינצלו מאיסורי כרת בעקבות זה? כמה יהודים יחזרו בתשובה בעקבות זה?
ואיני רוצה להזכיר כאן את העניין של שז"ל, שהרי אין אף אחד מן הרווקים שלא נופל בזה באיזה שהוא שלב, בין באונס בין ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין ער ובין ישן. מה יהא עם כל אותן טיפות זרע קודש שיצאו לבטלה?? אם אפשר למצוא פתרון, מדוע להמשיך את המצב הזה?
ומה עם עשרות אלפי (!) היהודיות שהלכו ו"התחתנו" עם ערבים, בתור אישה שניה, שלישית ורביעית? רובן הגדול היו נשארות בתוך עם ישראל, והיו מביאות ילדים יהודים שקוראים "שמע ישראל" בבוקר, ולא "איטבח אל יאהוד" כמו שמלמדים אותם בבתי הספר של החמאס. כמה נפשות מישראל יכולנו להציל, לו רק היתה האפשרות הזאת?? הלב נשבר רק מהמחשבה שיכולנו למנוע את הקטסטרופה הזאת, שהפילה ומפילה עשרות אלפי נשים יהודיות לקליפת ישמעאל הטמאה, ובניהן הולכים איתן בשבי. לעד.
ייתכן, (ואולי זו רק משאלת לב), שזה יגרום גם לביטול בעיית העגונים והעגונות, שהרי אם מישהו ירצה להתחתן עם אישה נוספת במקרה שנישואיו עלו על שרטון, (ואיזה גבר לא ירצה...), האישה הראשונה תוכל להתנות איתו (מראש בכתובה) שהיא תרשה לו אך ורק אם הוא יתן לה קודם גט, ושלום על ישראל. ואם כבר יש לו עוד אישה, מה הוא צריך את הצרה הראשונה על הראש? תקבל גט וחסל.
סיבה נוספת היא: אני יכול להעיד על עצמי, שהסיבה העיקרית המונעת מבעדי להתחתן, הוא הפחד האיום "להיתקע" עם מישהי לא מתאימה - לנצח! לפי עניות דעתי, זה מה שחולף במוחם של כל הרווקים והרווקות: מה נעשה אם נגלה לפתע שזה "לא זה"? הרי אנחנו תקועים איתו / איתה לעד! ובכן, האפשרות של להתחתן עם יותר מאישה אחת, תוריד לחלוטין את המחסום הפסיכולוגי הזה, שהרי יש פתרון, ויש ברירה, ולא נתקעים עם אדם אחד לעד.
כמובן שמבחינת האישה, האפשרות היא עוד יותר פשוטה: אם היא לא מסכימה שבעלה ישא עוד אישה, היא יכולה לדרוש ולקבל גט עם כתובתה המלאה, לפני שיותר לבעל לשאת עוד אישה.
בקשר להתנגדות הצפויה ממוסדות המדינה: חוקים אפשר לשנות בקלות, בהצבעה רגילה בכנסת. עלינו לשכנע בחשיבות הדבר קודם כל את רבני ישראל, ולאחר מכן את עמך ישראל. אני בטוח שחברי הכנסת, שגם להם יש דור המשך, וגם להם יש אינטרס שבניהם ובנותיהם לא ישארו רווקים ורווקות לעד, לא יתנגדו לרצון העם, וכך גם את המשוכה הזאת נעבור.
ושאלה קטנה לחובבי ה"צדק" והמשפט החילוני:
מדוע מותר לגבר שתהיה לו "ידועה בצבור", ואפילו כמה מהן (!) בבת אחת, ואילו עוד אישה עם חופה וקידושין + כתובה אסורה לו?
מה לדעתכם עדיף, או יותר נכון: מה הידועות בציבור היו מעדיפות? להיות נשואות בצורה רשמית, עם זכויות רשמיות, או להמשיך ולהיות במעמד נחות בהרבה, מבחינה אישית ומשפטית, של "ידועות בציבור"?
רבותי, המצב הוא קריטי: עם ישראל הולך ונכחד. הולך ונעלם. נכון שאנחנו אשמים על שספגנו יותר מדי מתרבות המערב. נכון שאנחנו אשמים על שלא לקחנו מה שהציעו לנו בגיל עשרים, וגם בגיל שלושים. נכון שיש לנו הרבה "ג'וקים" בראש. הכל נכון. אך האם זוהי סיבה להנחיל את המצב העגום הזה גם לדורות הבאים ח"ו? האם כבודכם חושבים שבין לילה יתחילו פתאום כל הרווקים והרווקות להתחתן זה עם זה? פתאום בין לילה הכל ישתנה?
אין סומכים על הנס! ומשאלת לב זאת, שהלוואי והדור הבא יהיה יותר חכם מאיתנו - היא בגדר משאלת לב - ותו לא! כרגע הנתונים מראים שהמצב הולך ומחמיר. הולך ונהיה יותר קשה.
רבותינו: אנו יודעים שאתם עסוקים יומם ולילה בדברים העומדים ברומו של עולם, ואיני בא חס ושלום להוריד מכבוד פעולותיכם כהוא זה.
אולם ברצוני לבקש מאיתכם בקשה נאמנה, שבין היתר, תתנו את דעתכם על השואה השקטה, המחסלת דור אחרי דור מעם ישראל, בשקט אך בביטחה, ומאיימת לעשות כך גם לדורות הבאים ר"ל.
אני מבקש ומתחנן לפניכם שתשקלו את הדבר ברצינות הראויה, ואם הדבר טוב ונכון לעשותו בעיני הקדוש ברוך הוא ובעיניכם, תוציאו פסק שחרם דרבנו גרשום מאור הגולה, שמלכתחילה היה מוקצב בזמן (והתבטל מאליו משעבר זמנו), אינו מקובל יותר ולפיכך אינו תקף יותר. בידכם הדבר, כמו שכתוב: "ובאת אל הכוהנים הלויים, ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" (דברים י"ז).
אשמח לשמוע תגובות והצעות לקידום הנושא מהקוראים. האימייל הישיר שלי הוא: Bney.Yisrael@gmail.com
שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 
