לבן שלי בן 2.8 התחילו להיות לאחרונה התפרצויות זעם. מה הכוונה? אם אנחנו עושים משהו ש"מעצבן אותו", למשל אוסרים עליו משהו הוא מתחיל לצרוח סתם או שהוא צועק לא!!!! לא רוצה!!! (ממש צורח.. חבל שא"א להשמיע..) או בועט ברצפה או בחפצים ולפעמים אפילו מרביץ לנו (בעדינות, הוא מבין שזה אסור ונראה לי שהוא בודק גבולות כי מיד אח"כ הוא מסתכל עלינו לראות את תגובתנו).
צריך לציין שהוא בן בכור ומקבל המון אהבה ותשומת לב. יחד עם זה, יש לו אח בן שנה שנהיה מתוק בטירוף לאחרונה וקצת "גוזל" ממנו את הבכורה, לפחות בעיניו.
אני ובעלי החלטנו ביחד שהתעלמות זו התגובה הכי הנכונה. אבל אולי עדיף דווקא להגיב בחדות ובתקיפות נגד זה? אני מרגישה שזה תקופה קריטית כי תגובה כזו או אחרת תשפיע מאוד על התנהגותו ועל השתרשות\עקירת המנהג בהמשך..
אשמח מאוד לשמוע מניסיונכן.
