ונאמר במשנה במסכת גיטין פרק ט' (מועתק מאתר 'ישיבה')
(י) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ דְּבַר עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד) כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו:
לכאורה דווקא ר' עקיבא שרואה במצווה לקחת אישה כמצווה שהיא לא אמצעי למשהו אחר אלא ערך עצמי להיות עם אישה אם כן כיצד הוא מאפשר לגרש אישה במצא אחרת נאה הימנה.
ראשית יש בדבריו של ר' עקיבא הנחת יסוד שאין להיות עם שתי נשים. למרות שהתורה מתירה לקחת שתי נשים ר' עקיבא לא רואה זאת בעין טובה. הקשר והחיבור בין איש לאשתו לא מאפשר שתי מערכות קשרים. יש להיות רק עם אישה אחת משום שהקשר ממלא את ישותו של האדם.
למעשה כבר הוכיח ראובן מרגליות ז"ל בספרו עוללות כי 'טוהר חיי משפחה בישראל מנע גם בתקופות קדומות בעד ריבוי שתי נשים, עד כי אם יזדמן פעם שיקח אדם שתי נשים השתדלו למצוא את הסיבה לכך. והנה חלק מהמקורות שהציע:
מדרש פסיקתא רבתי: על האמור בשמואל א' ויהי איש אחד מן הרמתים צופים וגו', אר"י משום רבי: ואחר כל השבח הזה אתה אומר 'ולו שתי נשים'? ולמה נטל שתי נשים? והשיבו שם שאחר שחנה ראתה שלא נפקדה היא שהכניסה את צרתה פנינה לביתה.
בתרגום רות ד' ו' על דברי הגואל שאמר לבועז לא אוכל לגאול פן אשחית נחלתי, מפרש התרגום שאמר הגואל לבועז, אשה יש לי בביתי ולא אוכל להכניס אשה אחרת פן יהיה בבית מריבה. ואילו בועז, מבואר בגמרא (בבא בתרא דף צ"א ע"א) שאותו יום שבאה רות לארץ מתה אשתו.
ובגמרא בכתובות דף ס"ב ע"א בבן של רבי שאשתו לא נפקדה, ודן רבי מה לעשות, ואמר: 'נינסב איתתא אחריתא = אם יקח בני אשה נוספת = יאמרו זו אשתו וזו זונתו'! . הרי שאפילו כאשר האשה היתה עקרה, אם היה לוקח אשה על אשתו היו מלעיזים עליו!
וכך גם בתיאור של מחולות הכרמים המבואר בסוף מסכת תענית, שהיו הבנות אומרות בחור: 'שא נא עיניך וכו' ומי שאין לו אשה נפנה לשם'. מפורש שאפילו המון העם לא העלו בדעתם לשאת אשה על נשותם.
כך גם מבואר במדרש שאף אדם שקיים פריה ורביה מצוה עליו להביא עוד ילדים ובנוסח הזה אמרו במדרש (קהלת רבה פ"א): 'נשאת אשה בילדותך ומתה תשא בזקנותך וכו''. מפורש שלא אמרו נשאת אשה וזקנה ואינה יכולה עוד להוליד קח אשה אחרת על אשתך...!
מסיים רבי ראובן מרגליות: "ובכל אלפי מאורעות וסיפורים שבספרות התלמוד אין אנו מוצאים כלהד למציאות זו של ריבוי נשים"!
המקורות שהעתקתי הם רק מקצת מן המקורות שבמאמרו המאלף של רבי ראובן מרגליות. אני מצרפת את הקובץ הזה בהודעה נפרדת וכל הרוצה ליחכם מוזמן לקרוא מן המקורות.
הרוצה להרחיב עוד את היריעה יפנה גם לספרו של פרו' מ"ע פרידמן 'ריבוי נשים בישראל' , הוצאת מוסד ביאליק, שתומך גם הוא במסקנותיו הנחרצות של רבי ראובן מרגליות ז"ל.
(ותודה לבעלי היחיד על כתיבת החומר...)
