ספור ממש מוזר שקרה לי היום.
הלכתי במקום כלשהו בירושלים קרוב לשתי ישיבות מוכרות ואני רואה בחור שמסמן לי לגשת אליו.
חשבתי שהוא מן הסתם רוצה לדעת מה השעה אז בדקתי וניגשתי אליו והוא באמת שאל מה השעה ועניתי לו.
החור נראה ממש דוס. הוא לובש חולצה לבנה ומכנסיים שחורים,יש לו כיפה שחורה גדולה וזקן-מאפינים של דוס כבד.
ואז הוא שאל אותי אם הוא מכיר אותי מאיפשהוא ואמר שאני מוכרת לו.
חשבתי לעצמי "אה! הוא מנסה להתחיל איתי. טוב נראה לאן זה יוביל"
אמרתי שהוא לא מוכר לי. הוא שאל אם אני מירושלים ועניתי שכן.
ואז הוא שאל אם אני רוצה לשבת איתו כמה דקות ואמרתי שאני בדרך לאן שהוא והתלבטתי ביני לבין עצמי מה לעשות.
ואז פתאום הוא מציג את עצמי (ואני מציגה את עצמי) והוא מושיט יד כדי ללחוץ לי את היד!
(ואני חושבת לעצמי "מה קורה כאן. בחור דוס שנראה חרדי רוצה ללחוץ לי את היד?! מה נסגר איתו?)
סימנתי בראש באופן חד משמעי שאני לא מוכנה ללחוץ לו את היד והוא אמר "אה.בכלל לא?" (פרשנות שלי:את בכלל לא נוגעת בבנים?)
ואמרתי בהדגשה "ממש לא!" ואני עם מבט מבולבל מנסה להבין מה קורה פה
והוא ממשיך "מה. בכלל לא?"
ושוב חזרתי על מה שאמרתי.
ואז הוא אמר "טוב. יום טוב" (פרשנות שלי: אם את שומרת נגיעה את ממש לא מתאימה לי).
טעיתי בפרשנות שלי? זה ממש מוזר לי. למה שבחור כל כך דוס ירצה ללחוץ יד לבחורה דוסית ואז יאבד ענין כשהיא לא תסכים?
אגב, כדי לא להתיר צל של ספק,אני ממש נראית דוסית. לבשתי חצאית עד לרצפה וטוניקה רחבה עם שרוול ארוך. אין כאן הרבה מקום לטעות.
בכל אופן,נראה לי שכדאי להיזהר ממנו...
)
