כשאני הייתי קטן לימדו אותי שיש פצעים שאפילו אם נשים עליהם את כל התרופות בעולם, זה לא יעזור וזאת משום שהם פצעים ש "הזמן מרפא אותם".
מזה אותם פצעים? בואי נחשוב: הפצעים שבקטגוריה של פצע פיזי, אם נשים עליהם תרופה לפחות היא תעזור לו במשו, תשכך את הכאב, תרגיע, אז...א"כ איזה עוד פצעים יש??
והתשובה היא: יש עוד פצע, שהוא בד"כ הכואב מכולם. "האיבר" שנפגע ממנו הוא לא פיזי ולא חומרני אלא הוא רוחני, קוראים לו "הנפש". הפצעים האלו נמצאים בקטגורית של "פציעות הנפש".

קיצור, את עוברת מצב שאפשר להגדיר אותו כסוג של פגיעת נפש, יש פגיעות נפש שלא כואבות כ"כ או שע"י תרופות + זמן מטפלים בהם, לדוגמא: אדם שנכנס לדיכאון, יש תרופות שיעזרו לו לשכך את הדיכאון ועם הזמן זה יעבור לו.
אבל יש דברים שאנחנו אכן רוצים להשאר ככה, בעיקרון זה לא רע לנו, ז"א אנחנו אנשים עם רגש ועכשיו הרגש עובד שעות נוספות, מתלהב ואומר שהכל בסדר, אבל השכל בא ונדף ואומר לנו, "לא  זהירות! זה לא באמת טוב...",
מה עושים?

לעניות דעתי -

** "הזמן הוא מרפא".
** "תני לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך".
** הסחת העינין מליבך.
** איך אם לא , תפילה לבורא עולם!!

"הזמן הוא מרפא" -

צריך לקחת את הזמן כאן בענין ולדעת שזה לא יתרפא מיד, יקח לפחות קצת זמן, אבל גם לדבר הזה יגיע העת וזה בעז"ה יתרפא... - הזמן מאחה את הפצעים! באמת.

"תנן לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך" -

זה טבעי שיבואו לך מחשבות והירהורים של אהבה עליו, אבל מה לעשות, אם את רוצה באמת לצאת מזה את צריכה להחליט, זהו, לא ממשיכה לחשוב עליו, זה קשה מאוד, אז איך? זה מחשבה, קשה לשלוט בזה. לכן יש את ה -

הסחת העינין מליבך -

לכי לבלות עם חברות ככה בפאנן, תקחי ספר מעניין, שכחי מכל הצרות, תעזרי לאחרים (החופש מתקרב... ), תעסיקי את עצמך, אקיצר העיקר שלא יהיה לך (הרבה) זמן פנוי כי אז באות המחשבות , בזמן הפנוי...

איך אם לא , תפילה לבורא העולם!!

הדבר הכי חשוב בעיניי זה להתפלל לאבאל'ה שבשמיים שהוא שולט על כל המחשבות בעולם ולבקש ממנו "אנא אבא , תעזור לי ", הוא יעזור לך - "הבא ליטהר מסיעין בידו". אבל חשוב שזה יהיה מעומק הלב, כמה שיהיה יותר עמוק -הבקשה שלך לאבאל'ה שיוציא אותך מזה - ככה התפילות יגיעו יותר רחוק - הוא ישמע לתפילותיך...

קיצור, אחות שלנו -

יש בך את הכוחות. אם את רק רוצה חיים טובים יותר - תשחחרי את עצמך מזה. אל תכנסי לזה. אל תכניסי את הראש הבריא שלך למיטה חולה. חבל...ו - כן. בהחלט. מבטיח לך שזה יהיה שיא הקשה, אבל -

את מסוגלת - גם את זה אני מבטיח לך. ה' לא נותן לך ניסיון שאת לא יכולה לעמוד בו. תשתדלי כמה שיותר.

תחליטי באמת. ו - בעז"ה, עוד תצליחי. עוד המחשבות יתמוגגו, עוד תבריאי בתנופה אל חיים האמיתיים. עוד תזכי להנות באושר ושמחה עם בעלך האמייתים והפעפוסים הקטנים שיהיו לך, בגלל ששמרת על עצמך שהיית צעירה...

תאמיני. בעצמך. את לא לבד, ה' איתך. ו - כולנו כאן ביחד איתך. מחזיקים לך אצבעות.

פססט, 'חופש' = התחדשות, קחי טרמפ ותתחדשי עם כל הכוחות שלך לטוב.

רק בשורות טובות. שבוע מבורך!
שיהיה לך בעז"ה הרבה הרבה בהצלחה!