כואב לי. כואב לי כ"כ..אוהבת את אבא
בס"ד לק"י

המנהיגים שלנו. הרבנים שלנו. 
מי אנחנו שנדבר עליהם ככה?
מי אנחנו שנכפיש ככה את שמם?
מה, אנחנו יודעים יותר טוב?
אנחנו יותר גדולים מהם?
מאיפה זה בא לנו?
גם פה "הרשות נתונה"? 
להגיד מה שאנחנו חושבים? 
להגיד שהרב הזה בכלל לא רב. ולא פוסק?

זה כואב לי. זה צורם לי.
"קטונתי". 
כל המחלוקות שיש, אני אפילו לא מבינה אותם.
אני לא מבינה. וזה לא בושה.
לפעמים זה אפילו גדולה!
אבל לבוא ולהגיד על רב שהוא לא רב?
לבוא ולהגיד שהוא לא מבין מהחיים שלו?
לאן הגענו? 
איפה הכבוד? זה זילזול בתלמידי חכמים!
זילזול עצום.
אתם קולטים מה זה אומר? לזלזל.
זה נובע כ"כ ממקום לא טהור, ממקום לא אמיתי..
די עם זה! די. 
אתה אולי לא מסכים עם דעתו.
אתה אולי אפילו קצת "כועס" עליו,
אבל לעולם אל תכפיש את שמו.
לעולם. 
הוא רב. ועל רבנים לא מדברים ככה.
יש דין ויש דין. תזהר. 
אל תחשוב שהאמת בידך. שלא תעז.
אל תחשוב שאתה צודק, ושהרב טועה..
הרב חכם. הרב גדול בתורה.
הוא יודע מה הוא עושה, אומר.
ואתה..מצטערת להגיד, אתה קטן.
כ"כ קטן. כולנו קטנים.
מי אנחנו שנצביע ונגיד "זה רב" ו"זה לא".
מי אנחנו? מי? אנחנו אלה שגמרנו את כל הש"ס?
אנחנו אלה שלומדים גמרא?
אנחנו אלה שמבינים בתורה?
פעם אחרונה שבדקתי, 
כאשר מידת הזלזול קיימת בתוכי,
כנראה שבי הבעיה.
ולא ברב שעומד מולי..

איי. עבודת המידות. 
בבקשה, שכל אחד מכאן יעשה חשבון נפש קטן עם עצמו.


עשה לך רב ולא רבניםמושיקו
הבעיה היא בהסתכלות.
 
לכל אחד צריך להיות רב שלו שהוא הולך לפיו, ואם רב אחר אומר משהו, אז הוא יכול לכבד את דעתו אבל מכיון שזה לא רבו הוא לא חיב ללכת לפיו.
 
ובא לציון גואל
אני מכבד אותכם..כל הזמן שמח
טוב חשבתי שזה כבר ידוע לכם....ואם אתם ממש לא מסכימים איתי וחושבים שזה זילזול ברבנים אז טוב אני יכבד אותכם ואני לא יגיב..
 
למרות שלי נירא שאתם מזלזלים ברבנים כי אתם לא שומעים לדברים שהם אומרים....
 
וסתם ככה מי שלא הבין עוד אני לא נגד שום רב חוץ מ"הרב" שרלו שנגדו יצאו המון רבנים ולא כנגד שום רב אחר.
 
נ.ב אני לא צריך את הערות שאני לא מכבד אותכם אלה את עצמי או את התורה כי אני זה מי שהולך אם הרבנים....
 
ואולי כדי שתבינו על מה מדובר בכלל לא כל אחד שיש לו כיפה וזקן ושיש לו חסידים הוא רב(זה לא מכוון עליו אלה בכללי שלא צריך כל כך להיתרגש)
 
ועוד לאלה שחושבים שזה לשון הרע או זילזול ברבנים על זה נקרא על תיהיה צדיק הרבה שמנסים להרחיק אנשים מדרך טועה וזה לא אני כותב אלה הרב שמואל אליהו שיש לו פול אהבת ישראל וכבוד לרבנים.....
 
ומי שרוצה להסביר לי או להיתווכח איתי אני באישי(כמו שכתבתי בהתחלה)
גם נגדו (נגד הרב שרלו) לא יצאו....הבעטליר החמישי
יצאו נגד הדעות שלו...
תקראו עד הסוף.
אפשר להשתגע מכל הפילוג הזה והקטנוּת של אנשים שלא יודעים כלום מהחיים שלהם שיוצאים נגד רבנים- מי הם בכלל? אפסים!!! כל מי שיוצא כאן נגד כל רב שהוא- שידע שהוא טיפש שלא יודע כלום. סיימתי את ה"חפץ חיים" ואת "שמירת הלשון" 3 פעמים אז שאף אחד לא יגיד לי שצריך להגיד את הלשון הרע הזה לתועלת. גם לדיבור לתועלת יש תנאים וכללים. שקודם ילמדו את זה ורק אח"כ נראה אם הם מעיזים להגיד דברים נגד רבנים....
אני לא יכול להגיד לכם מה אני מרגיש כלפי הנושא המלוכלך הזה. עד מתי אפשר לזלזל ברבנים? יש רבנים כ"כ גדולים שמזלזלים בהם, איך אפשר לסבול את זה?
כמובן שצריך לעושת רב אחד. אבל מכאן ועד לזלזל במי שהוא לא הרב שלך? גם אם הרב שלך מזלזל ברב אחר- זה אומר שאתה כן יכול?
אני לא מזלזל באף אחד חוץ מישעיהו ליבוביץ' שהרב קוק אמר עליו שהוא היחיד שבגדר "אפיקורס" (בפורים הוא היה נמצא בירושלים ובשושן פורים הוא היה בעיר שאינה מוקפת חומה, בשביל לא לקיים את החג. הייתם מאמינים?) והוא אומר דברים שכל גדולי הרבנים (כולם כולל כולם!) יוצאים נגדם.
אפילו בלייבוביץ' אין צורך לזלזל.עוזיה
פשוט להכיר שהדעות שלו הן לא הדעות של היהדות, ושהוא לא רב (וגם לא התיימר להיות כזה). זה הכל.
אני מת על אנשים כמוך.עוזיה
אני לא אומר על אף רב שהוא לא רב חוץ מ...
 
מוטב לא לשמוע לרבנים ולכבד אותם מאשר לשמוע לסוג מסויים של רבנים ולבזות את השאר.
די, די לעבודת אלילים הזו!|מקיא|golani
נמאס כבר! רב הוא בנאדם בר ביקורת וכמובן שצריך לומר אותה בכבוד אבל תרשו לי להזכיר לכם:
"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני"!
 
לא א-ת-ה תעביר עליו ביקורת.אח..
עבר עריכה על ידי אוהבת את אבא בתאריך י"א תמוז תש"ע 18:02
עבר עריכה על ידי רחלקה בתאריך י' תמוז תש"ע 23:37
מצטער על התקיפה, פשוט היא חייבת להאמר כתגובה.
(הוספה חשובה - אמרתי את הדברים רק כי הם חייבים להאמר כתגובה בשביל שאנשים יראו מה היהדות (לפחות איך שאני למדתי מרבותי) חושבת. מי שרוצה להתווכח על תוכן הדברים - אז רק בתנאים הבאים: קודם כל שיהיה מוכן לבוא עם לב לקבל, עוד - עדיף בש"א או במסר. ועוד, מוזמן לראות את כל הדברים שאני אומר, אחד לאחד, בדברים של חז"ל.)
 
 
יחי ההבדל.
עיין בשרשור אז שדברנו.
 
 
 
 
ו - בבקשה, אל תקרא לעבודה שאנשים יראי שמיים עובדים את ה' "עבודת אלילים".
ה-ם אלה בסופו שבזכותם היהדות תמשיך.
להתבטל בפני חכמים.
זו חובה.
 
 
"נשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, ואף כל דבריהם כגחלי אש"
תתקפל אחי בפני ת"ח. פשוט להוריד ת'ראש.
 
 
 
[הדברים נאמרו באהבת ישראל באמת, ורק כי הם חייבים להאמר. אחרת לא הייתי מכניס את עצמי למקומות כאלה.]
כן אני יעביר עליו ביקורת.golani
עבר עריכה על ידי אוהבת את אבא בתאריך י"א תמוז תש"ע 18:02
רב הוא לא על אנושי, מותר לחשוב שהוא טעה בדבר זה או אחר(אפשר לדוגמא לחשוב שהתבטאות כזו או אחרת שלו היא לא מוצלחת) גם בלי להזיל את ערכו, ומומלץ לך לבלום מעט את מקלדתך כי גם אני יכול להחליט שחייבים להוקיע את הסגנון הסכריני והמסיונרי שלך , מובן חבר?!
אבל למה אפשר לצפות ממי שמתמקד בהפחדות ומסרב לנמק את דבריו.
לא אתה תעביר עליו ביקורת, א-ב-לשיראל.
עבר עריכה על ידי אוהבת את אבא בתאריך י"א תמוז תש"ע 18:02
אם אתה אומר את הביקורת הזאת בשם הרב שלך/הרבה רבנים לא אמורה להיות בעיה..
אחרי הכל,גם 'כל הזמן שמח' אמר שהוא אומר את דברים בשם רבני ישיבת הר המור..אז קצת פרופורציות חבר'ה..זה לא בשם עצמינו ולא על דעת עצמינו,אלא על רבנים שאני מאמינה שכו-לם חושבים שהם יותר גדולים מהרבנים שהם יוצאים כנגדם.
*אלא על דעת רבניםשיראל.
אולי לא אני כי אני צעיר.golani
אבל בנאדם רגיל? בטח.
חברה', השיטה הזו נוסתה ברוסה, צפון קוריאה, איטליה, קובה ועוד, רדו מזה, דיקטטורה זה לא הולך טוב בחברה המודרנית.
*רוסיה. ומאמר טוב בנושא.golani
אמנם בנושא שעלול לשעמם (כלכלה) אבל מבהיר את הבעייה של נתינת סמכות בלתי מוגבלת לרבנים.
אם זה דיק' - אז התורה דיק', סבבה?אח..
אבל העניין שהתורה היא לא ככה.
זה מה שאתה אומר.
 
 
יודע איך השיטה שאתה מציע נוסדה?
עיין בהודעה שלך איפה היא נוסדה.
לאורך כל הדורות בעם ישראל היה כיבוד ענק מאוד לרבנים.
תסתכל פה. מה שאמרתי שם.
לאורך כל הדורות היה התבטלות לחז"ל.
לא אמרתי סגידה, אבל תסתכל בשרשור על מה שאנחנו מדברים.
 
 
אז שוב -
אל תגיד בבקשה מה שלא נאמר.
אף אחד לא אמר שהתורה דיק'.
 
 
בן אדם שלא למד תורה, ש"ס ופוסקים (ושוב, עיין שם בשרשור בהרחבה מה עוד)
כמעט ולא יכול לפתוח את הפה מול רב.
אלא אם כן זה דבר שהוא מבין יותר מהם. רפואה, זגגות וכדו'.
 
 
 
---
 
 
אמרת חברה מודרנית.
מזכירך מי דבר שהיהדות צריכה ללכת עם ה - "חברה המודרנית".
יודע בדיוק איפה הם נמצאים עכשיו.
הם פשוט מחוץ מהיהדות.
 
זה מה שאני אומר.golani
ראה מה יכול לצאת מדיקטטורה (חלילה אינני משווה את הרבנים ל.. טוב לא משנה, תלחצו על הקישור, אבל מה שאני אומר הוא שברגע שאתה יוצר דיקטטורה אתה לא יכול לעת איפה היא תיגמר).
ציטוט:golani
"אמרת חברה מודרנית.
מזכירך מי דבר שהיהדות צריכה ללכת עם ה - "חברה המודרנית".
יודע בדיוק איפה הם נמצאים עכשיו.
הם פשוט מחוץ מהיהדות."
 
אלה שפרשו מהחברה המודרנית ונהיו לא דמוקרטים נפחו את נשמתם במחנות כפיה בסיביר ונורו למוות ברחובות טהרן, שקול היטב אם אתה רוצה להיכנס למועדון המכובד הזה.
קודם כל -אח..
לא כל דבר שאומר הרב שלך - לך מותר להגיד.
מפורש בדברי הגמרא כמדומני.
זה נשמע לא מובן כ"כ, אבל זו המציאות.
 
 
יש דברים שכן מותר להגיד, אבל תביני שאני לא מדבר על זה.
תסתכלי בהודעה של "אוהבת את אבא".
הרבה פעמים זה נובע מדביקות כ"כ גדולה.
שכחי מזה. הוכחה אחת קטנה? הצחוק על הרב שאומרים שלא רב.
אתה צוחק עליו?! הרי אם זה היה מקנאה לה' היית עכשיו בוכה על זה...
הוא / היא לא בוכה, אוקי. אבל צוחקים.
זה לא מקינאה לה'. זה ממידות. במקרה מסתבר שלא כ"כ טובות...
 
 
 
אגב, תבררי על הנושא. לא כל דבר שהרב שלך אומר לך מותר להגיד.
 
 
 
 
 
 
 
 
לא לגמרי הבנתי ת'הודעה..שיראל.
בכולופן-מה זה "לא כל דבר שאומר הרב שלך - לך מותר להגיד" ? למה? מה פתאום? אם אני מבינה את ההשקפה הזו שלו,למה שלא אלך לפיה?
אני מבינה מה הוא אומר ומסכימה עם זה,וכאשר אני אומרת את זה אני אומרת את זה בשמו,לא על דעת עצמי ["כל האומר דבר בשם אומרו.."].
לא הבנתי מה הבעיה.
ואם אכן יש בעיה בלהסכים למה שאומר רבך וללכת עפ"י דעותיו-תביא מקור לזה.
 
ומה יש בהודעה של אוהבת את אבא שהפנת אותי לקרוא אותה שוב?
זה לא אני,אח..
תשאלי את הרב שלך אם כל דבר שרב אומר - במיוחד דברי ביקורת (!) על רבנים - מותר לתלמידו לצטט. זה דבר ידוע מאוד, כמעט כל רב יגיד לך שאלו הדברים.
מקור עכשיו אני לא זוכר במדויק, אבל תשאלי את הרב שלך.
יש עניין ש: לי מותר לומר, ולך לא.
יש עניין כזה ות'אמת הוא גם הגיוני בסופו של דבר. הרב יודע בדיוק מתי לומר,
איפה לומר, איך לומר, ומאיפה זה נובע וכו' וכו'.
אבל התלמיד לא מבין את סף המציאות. הוא רואה רק את המשפט הזה וחושב
שיכול כבר להחליט להגיד אותו בחופשיות.
יש דברים שלמישהו מותר אותם, להגיד וכדו', אבל לאדם אחר,
את אותה אמירה פשוט אסור לומר. ואם הוא יגיד, לפעמים הוא יענש עליה.
 
 
לא נגעתי עכשיו מה, מו ומי. מה שרבנים אומר, צריך לשמוע.
לפעמים מותר להגיד אותם, ולפעמים פשוט אסור. כי זה נובע מ - (מה שכמדו' אוהבת את אבא אמרה: מידות רעות)
אבל מכאן ועוד להגיד את הדברים בצורה כמו שהם נאמרים?...
לא. פשוט לא.
 
 
קחי משפט לחיים -
קנאה לה' שנובעת בדבקות, טוב.
אבל קנאה שנובעת מרצון לדבוק, זה גרוע.
 
 
 
אפשר לראות לפי ההודעות בדיוק איך זה נאמר ולמה לרב של מישהי מותר לומר,
ולה פשוט אסור. הסיבה הפשוטה (שלא אומר שאם אין אותה אז מותר להגיד, אבל זו אחת הסיבות) זה כי האמירות שלנו לא תמיד נובעות ממידות טובות וכו'...
מי שצוחקת על רב = במקום לבכות על זה שלפי הרבנים שלה הוא "מחטיא",
אז את יכולה להבין למה לה אסור להגיד את הדברים.
כי מסתכלים במיוחד גם מאיפה זה נובע. לא תוכל לטעוף דברים בקדושה ולטעון שזה "ככה אמר הרב שלי". כי לך במקרה שאתה צוחק ומלגלג - במקום לבכות, הרי אם אתה באמת מצטער שיש את זה, את תבכה - אם אתה צוחק (ויש עוד דוגמאות מתי אסור לומר) אז תחשוב אם לא תחטוף בומבה מה' על הקנאות ה - "טהורה" שלך...
 
 
 
 
 
 
 
אבל אני לא צוחקת עליו,אלא פשוט-במילים גסות-שיראל.
לא שמה עליו.
 
ונכון,יש משפטים שרבנים אומרים שאי אפשר לצטט תמיד,אבל-ופה זה אבל גדול-אם הם אומרים שרב מסויים הוא לא רב,איך אפשר שלא לצטט אותם,או לא להתייחס לדבריהם? מה,כאילו-הרב הוא פעם כן רב ופעם לא רב? לפעמים אפשר להגיד עליו ולפעמים אי אפשר? קצת הרבה מוזר..
את אולי לא,אח..
אבל אחרים כן.
מה עוד - שלא שמה עליו פס,
אולי פשוט נגיד ש - לנו יש את הרבנים שאני הולכת ע"פ.
סגור עניין. למה כל המילים ה - "יפות" האלה.
המילים האלה מסוכנות מאוד. את עכשיו אומרת אותם ב - "מילים גסות",
אבל תדעי שהם אלה שמחממות ומרתיחות. פשוט-תגידי-שאת-הולכת-לפי-רב-אחר.
 
כל המילים היפות הללו "רשע" וכו', מאיפה את חושבת שזה נובע? מאיפה?!...
מקנאה טהורה, אני בספק גדול.
אצל הגדולים כן. אצל הקטנים פשוטי עם, הרבה מאוד מאוד מאוד, זה מהמידות הרעות - "עטופות בקדושה".
זה מתחיל משם, מהמקום שרואים את שאומרת "אני לא שמה עליו פס".
קיצור במקום זה: יש לי רב אחר, אני לא הולכת ע"פ הפסקים שלו.
יש כאלה מסוימים אולי שמותר להם להוסיף - הרב *** אמר שהרב *** ***.
לא כולם ורובם לא כי זה מגיע מהמידות הרעות. ביהדות לא כל -
"מטרה מקדשת אמצעיים", בדיוק כמו שלא נוסעים בשבת לבית כנסת...
 
 
אני חוזר שוב. לא מצטטים כל דבר, אפילו שזה דבר גדול מאוד.
צריך הרבה מאוד מאוד מאוד (...) שיקול דעת והתייעצות לפני שמוציאים מילה מפה. לפי שאת מוציאה או אני מוציא מילה מהפה. לפעמים לרב מותר, ואת אם תגידי את אותו הדבר, את עלולה לחטוף בומבה, כבר אמרנו...
 
 
עכשיו תחזרי להודעה של "אוהבת את אבא".
מידות. בעיקר משם אסור. האא, וגם אם את שונה, לפעמים והרבה פעמים יהיה אסור לך מצד "מיחזי = נראה" או כי זה עלול להרתיח ולנפח אחרים.
 
 
---
 
 
 
לא דיברתי על שום מקרה פרטי ובעז"ה גם לא אכנס לזה.
העקרון הוא אחד. יש מחלוקת אם רב הוא רב או לא? רוב ככל הפעמים - סתום ת'פה שלך בחור. [אני אומר את זה לעצמי, שלא תהיינה אי הבנות]
אתה עלול להפגע מאוד קשה. מאוד מאוד קשה, ח"ו.
 
 
 
 
 
אח..כל הזמן שמח
אני מסכים איתך בכללי שלא כל מה שהרב אומר לי מותר לומר אבל אם הרב עצמו אמר לי שמותר ואפילו כך צריך לעשות אז כן צריך לעשות(וזה המקרא שלי אז די לרדת עלי תשאלו לפני כן..)
קודם כל -אח..
לא דיברתי בכלל עליך. ואם חלילה נפגעת - אז מצטער.
אבל בכלל בכלל בכלל בכלל לא הזכרתי שום שמות.
התכוונת למה שכן יש וזה לא ע"פ ההלכה.
 
 
אם הרב אמר שמותר, ואתה עושה אחת לאחת מה שהוא אמר,
ואתה בודק את עצמך מאיפה זה נובע, ואתה עושה את זה ממקום של קדושה,
ואתה יודע בדיוק שאתה משתדל כמה שיותר רק שיצא טוב ולא צוחק או מזלזל,
ולא אומר שום דבר בצורה שלא שאלת את רבך אם היא אפילו יש בה קצת מן הקצת של בעיה, אז - אחריות עליך. אני לא מתערב במה שהרב שלך אמר.
 
 
 
אבל שים לב אחי, כי בנושאים האלה הגבולות מאוד דקיקים ומסוכנים.
האא אחי, ובאמת שלא דברתי עליך. תסתכל שדברתי בכללי מאוד.
 
טוב אז אני ממש מבקש סליחה ממך..כל הזמן שמח
פשוט אני באמת דיברתי אם הרב שלי בישיבה ועשינו כבר את כל החשבונות שהזכרתה נכון באמת צריך לעשות את זה ואם ח"ו נעלבתה או שהעלבתי כאן מישהו אז סליחה באמת ממש סליחה!!!!
מאיפה את יודעת איזה רב גדול יותר??[אני באמת שואלת!שבונץ'
לפי איזה קריטריונים??
 
מי אנחנו שנדרג ת'רבנים...??
 
קצת ענווה [לא מכוון דווקא למגיבים פה..]לא תזיק לנו!
 
 
שוב,זו לא אני ש'יודעת איזה רב גדול יותר'..שיראל.
זה על דעת גדולים ממני..
 
ואני לא רוצה לתת דוג' אבל את מבינה בעצמך שאין מה להשוות בין רב היישוב שלך-לדוג'-לרב שמואל אליהו..נכון? אם הם יפסקו שונה,ברור וודאי שלא תלכי עפ"י רב היישוב,נכון?! למה? ככה.כי את מבינה בעצמך שיש דרגות.ויש לך מעט שכל לדרג בעצמך..[וכאשר הרב הוא יותר גדול מאשר "סתם" רב יישוב,אז 'מדרגים' אותו רבנים גדולים,ואני הולכת על פיהם..]
אה הבנתי..[למרות שזה עדין צורם לי..]שבונץ'
יודע מה ההבדל בנינו אחי?אח..
עבר עריכה על ידי אוהבת את אבא בתאריך י"א תמוז תש"ע 21:27
המסורת. פה זה ההבדל.
אני לא אומר את הדברים על סמך השכל שלי. השכל שלי מבוטל בפני גדולים ממני.
[לא לגמרי, אבל במיוחד לא להעביר ביקורת. "אמונת חכמים" בעברית.]
 
 
עיין כל התנועות שקמו מהיהדות החוצה לה.
יש להם הכל. תורה, מצוות, מידות טובות.
יודע מה אין להם?
מסורת. אין מסורת למה שהם אומרים?
אז הם מבוטלים.
 
 
מי שלא מתבטל - מבוטל.
תזכור את זה אחי.
 
 
 
אגב, אתה לא חייב להגיב. כבר אז אמרתי לך שאם רוצה באמת לברר את זה, מוזמן אחד על אחד במסר / ש"א. למה? אמרתי בשרשור ההוא מוזמן להסתכל.
 
 
 
לא כל דבר תוכל להבין בשכל שלך.
פשוט לא. "אמונת חכמים", זו חובה.
תבסס את הדברים על הגדולים ממך.
 
 
תחליט מה שתחליט. להוקיע מה שאתה רוצה. אני דן איתך.
אם אתה חושב שאנחנו בכאסח, אז עזוב, אמרתי כבר שאני מגיב רק כי אחרים יראו.
עיין בהודעה של אוהבת את אבא.
 

 
 
צודק, אין בסיס להידברות.golani
עבר עריכה על ידי אוהבת את אבא בתאריך י"א תמוז תש"ע 13:54

אם אתה מאמין בזה - כנס לכ"א.אח..
כנס לכרטיס אישי שלי ותסתכל שם בהודעות.
עכשיו תגיד אם אני לא מעורר לחשוב עצמאית.
 
 
ו - מכאן אחי, המסתכלים בפורום יסיקו את המסקנות.
גולני-הסנה-בוער
אני מאוד מסכימה איתך, אבל יש הבדל בין לבקר רב, לבין להוריד לו את התואר רב על דעת עצמך ולהכפיש את השם שלו.
עם זה אני מאוד מסכים.golani
יש כמה רבנים שהיה בא לי להעיף מהם את התואר "רב" לכל הרוחות ואני לא עושה זאת בגלל שאני נזהר.
לבקר רב?...אח..
מותר (מזה מותר? ח-ו-ב-ה) לשאול, לתמוה, לבדוק, לברר, לחפש -
אבל לבקר?!
 
יודעת מה המשמעות של המילה "לבקר" היום?
במיוחד שאת אומרת (!) אותה בדור ובמצב שלנו, גם אם את (!) מתכוונת שלבקר = לשאול וכו'. יודעת מה המשמעות של האמירה שלך? שמותר לבקר רב?!..
 
שמותר לנו להיות כמו "מבקר המדינה".
בום, לחתוך, לקבוע ו - להכפיש... [לא אמרתי שמבקר המדינה מכפיש, אבל זו היום המילה "מבקר".]
את לא יכולה במציאות של היום להבדיל בניהם.
רואים מה שאת כותבת, אחרים.
 
[אגב, לאורך כל הדורות לא זכור לי שיש איזשהו סיפור בגמרא וכדו',
שנערים או נערות בגילאים שלנו - או אפילו "עמי ארצות" (בזמנם) ביקרו -
או פתחו איזשהו פה - אפילו בלי להכפיש, נגיד - על ת"ח. כן זכור לי ששאלו,
ביררו, תמהו - ואם לא הבינו, אז הרבה מאוד מאוד פעמים, התבטלו.]
 
במה את יכולה לבקר אותו, למה הוא פסק כך ולא כך - הרי כתוב כך?...
האא, מאמין שהוא יודע יותר טוב ממני. אז לבקר?!
ח"ו. כן לשאול, לברר, לתמוה, להגיד צ"ע (צריך עיון) - להתבטל בפניו.
 
 
 
אני מדגיש, גם אם את לא מתכוונת במשמעות של הכפשה, המילה עצמה, כיום -
זה ממילא. קיצור, חכמים - הזהרו בדבריכם. במיוחד שזה בגבולות של ביזוי ת"ח...
 
 
 
להבין, שאנחנו - וכן אנשים בני 50 שלא נכנסו באוהלה של תורה -
אם לא נכנסו לעמוק הסוגייה, אז לא. פשוט לא. להעיז להגיד על רב שיודע דבר מה?!...
---golani
לבקר רב זה לומר, לדוגמא, שבמקרה הזה והזה דבריו לא היו במקום לעניות דעתנו.
או ( וזה כבר באמת כדאי להשאיר לגיל מבוגר יותר) להגיד שיש חשש שפעולותיו לא נבעו משיקולים ענייניים.
אסרת את זה - הפכת את הרב למושלם = חסין טעויות = על אנושי = אליל = דיקטטורה.
הכל כתוב פה צדיק -אח..
אפשר לראות בדיוק מה אמרתי (שלמדתי) שאסור לעשות.
^ במיוחד בשרשור הזה.
 
 
אתה לא באמת חושב שמה שאמרת שאמרתי זה אכן כך, נכון?
כי אז אנחנו חוזרים לפה -
 
 
 
המשפט "דבריו לא היו במקום", מאוד לא פשוט.
תלוי מאוד במצב, אבל בעקרון - מי אתה שתקבע אם דבריו היו במקום או לא?!
אוו - בדיוק. סוף סוף אני שומע את המילה הזו - "לעניות דעתינו".
אז פשוט תעשה צ"ע - כמו שעושה ר' עקיבא איגר שיש לו קושיה על גדולים.
מבין? זה ההבדל. יש שיעשו צ"ע ויגידו שבגלל שדעתם קצרה הם לא מבינים,
אבל יש את האלה שיסיקו מסקנות, וזו כבר בעיה גדולה מאוד.
 
 
את יודע בדיוק שלא הפכתי אותו למה שאתה אומר שאני עשיתי ממנו.
לא יודע מה יוצא לך מזה שאתה מכניס את המילים האלה לפה שלי.
 
 
 
בכל מקרה - העניין והויכוח העקרונית, עוד לא נגמר,
והוא חלק בשרשור כאן וחלק בשרשור שיש פה קישור אליו למעלה.
 
בכל מקרה, הדיון בצד שמאל פה -
היה על משהו אחר. על כמה השכל שלנו מול השכל של הגדולים.
ואני עדיין אוחז בדעה שאחזתי בה. [בנתיים כלום לא השתנה, כי זה פשוט לא הדעה שלי אלא של גדולים ממני.]
 
ודאי שכשמדובר באנשים גדולים ק"ו ברבנים מומלץ לאgolani
 - להתהלם, אבל זה לא אומר שיש בעייה לומר "עם כל הכבוד לדעתי המשפט הזה והזה לא היה במקום", אחרת? נתתי קישור למעלה, תראה מה יכול לצאת(ויצא!) מהשיטה שלך
אמרתי ש -אח..
תלוי מה עושים עם המשפט הזה.
קודם כל - רוצה לומר? יש מצב שחופשי, אבל אם אתה באמת לא יודע את המצב,
אז אתה סתם אומר.
 
אבל זה לא העניין, אני מצטט מהתגובה הקודמת מה כן הבעיה הגדולה >>
 
המשפט "דבריו לא היו במקום", מאוד לא פשוט.
תלוי מאוד במצב, אבל בעקרון - מי אתה שתקבע אם דבריו היו במקום או לא?!
אוו - בדיוק. סוף סוף אני שומע את המילה הזו - "לעניות דעתינו".
אז פשוט תעשה צ"ע - כמו שעושה ר' עקיבא איגר שיש לו קושיה על גדולים.
מבין? זה ההבדל. יש שיעשו צ"ע ויגידו שבגלל שדעתם קצרה הם לא מבינים,
אבל יש את האלה שיסיקו מסקנות, וזו כבר בעיה גדולה מאוד.
 
 
 
---
 
 
 
חוץ מזה, ממש לא מסכים בשיטה שלך בעניין המחשבה שלנו מול חכמים.
זה נושא ארוך שפשוט מוזכר בקישור למעלה, אז סתם חבל להכנס אליו אם
זה יהיה כמו פעם שעברה.
 
 
--
 
 
מזכיר: אמרתי את הדברים כבר למעלה בשביל שיהיו כתובים.
זה מה שהיה חשוב לי ופחות להתווכח עליהם. למרות שבשמחה, עם התנאים שם.
 
>>golani
עבר עריכה על ידי אוהבת את אבא בתאריך י"א תמוז תש"ע 14:02
היא תיצור משטר אפל שיהיה אסור למתוח עליו ביקורת, היא תיתן בידי החכמים כח בלתי מוגבל ובסופו של דבר - אתה תבא למשפחות הנרצחים עוד מאה שנה ותסתכל להם בעיניים.
ואי, למה לקחת ככה ללב?הסנה-בוער
למה לעשות פיל מזבוב? לבקר, לבקר בנ"א- זה לא להכפיש את השם שלו, וזה לא לצאת נגדו בזלזול, זה פשוט לומר 'אני לא מסכים עם הדרך שלו', וכן, אני חושבת שכולנו בני אדם ומותר לי לומר 'אני חושבת שהדרך של הרב הזה והזה לא נכונה'.  זה לא מוריד מהערך שלו, זה פשוט אומר שאני לא מסכימה עם הדרך שלו. ודי לראות את העולם בשחור ולבן, זה לא ככה- זה לא או שאני מסכימה עם הרב בהערצה עיוורת, או שאני שונאת אותו שנאה מטורפת. לפעמים אפשר להעריך מישהו מאוד, ולתת לו את הכבוד שמגיע לו, אבל בכל זאת לא להסכים עם הדרך שלו.
אני חושב שהיתה כאן אי הבנה קטנה.מלמעלה אלוקים
ואני באמת חושב שהוא מסכים איתך, ואת איתו...!
תקראי בבקשה שוב אם אפשר.אח..
במיוחד שאת אומרת (!) אותה בדור ובמצב שלנו, גם אם את (!) מתכוונת שלבקר = לשאול וכו'. יודעת מה המשמעות של האמירה שלך? שמותר לבקר רב?!..
 
 
 
עוד דבר, לא פשוט להגיד "אני חושבת שהדרך".
גם על זה אמרתי שתלוי מה התוצאות, שוב אצטט:
 
המשפט "דבריו לא היו במקום", מאוד לא פשוט.
תלוי מאוד במצב, אבל בעקרון - מי אתה שתקבע אם דבריו היו במקום או לא?!
אוו - בדיוק. סוף סוף אני שומע את המילה הזו - "לעניות דעתינו".
אז פשוט תעשה צ"ע - כמו שעושה ר' עקיבא איגר שיש לו קושיה על גדולים.
מבין? זה ההבדל. יש שיעשו צ"ע ויגידו שבגלל שדעתם קצרה הם לא מבינים,
אבל יש את האלה שיסיקו מסקנות, וזו כבר בעיה גדולה מאוד.
 
 
---
 
 
 
אם תוכלי בבקשה תקראי שוב למעלה את התגובה.
נראה שהקטע הזה של "גם אם את מתכוונת", יש מצב שלא הובנתי שם מספיק טוב.
 
 
אתה רוצה לומר לי שאתה מסכים עם כל הרבנים בעולם?הסנה-בוער
מי אני שאקבע? יש לי שכל ישר.
אם רב אומר להחרים את המדינה, זכותי לומר שאני לא הולכת בדרך שלו.
ואם רב אומר שלא צריך לעשות צבא, ג"כ זכותי לומר שאני מאוד מעריכה אותו אבל בוחרת לא ללכת כמוהו. 
כל עוד אני לא מקללת אותו, ולא מורידה לו את התואר רב, אני באמת לא מבינה מה הבעיה לומר שאני לא מסכימה איתו.
לא,אח..
אבל קודם כל יש את העניין הזה של "נראה", שמה לעשות - המילה ביקורת לא נכנסת פה טוב
גם אם (!) את חושבת אחרת. זה דבר ראשון שכבר מספיק בשביל להאיר על המילה שנכתבה "ביקורת".
 
 
 
 
דבר שני - יש רבנים של סאטמר שאני לא הולך ע"פ דרכם.
חושב אחרת מהם. זה סבבה, כל טוב ובשמחה.
אני מסתמך על גדולים ממני שחושבים ככה ואז ממילא דעתי היא גם דעת תורה.
אבל יש פה שני עיניינים גדולים שעליהם דברתי:
א) מה קורה שאתה לא אומר את דעתך על סמך ההלכה (רבנים אחרים וכו'. קיצור הדוגמא שהבאת
ממש, אבל ממש קיצונית כי יש עוד רבנים שהולכים ככה ואת אומרת כמוהם בעצם) מי יהיה אם לא שמעת
שום רב שאומר X ואת רוצה ללכת ככה - אז כן, השכל שלך עם כל הכבוד (וגם שלי כמובן) עוד לא התפתח
כ"כ לדעת את התורה, אז א"א לפסוק לעצמינו רק על סמך השכל שלנו. על זה בדיוק דברתי.
ללכת ולחשוב אחרת מרבנים אחרים, אבל זו עדיין דעה של תורה - ב-רור שמותר.
מז"א? אחרת איך נדע מה לעשות אם נקשיב לכולם ויש סתירות?...
זה ודאי מותר, רצוי והייתי אומר חובה. אבל לא על זה דברתי, אלא על המקרים שהשכל שלנו עובד
לבד ומרגיש שהוא יודע הכל - ת'אמת שלא כ"כ מעניין אותו דעת תורה לפעמים (השכל הזה שחושב לבד)
וגם אם כן, הוא יגיד שדעתו היא דעת תורה, ולא נשמע דבר כזה (לפחות לא בנתיים) מאיזשהו אדם
שיודע בתורה שאמר כמוהו. על זה דיברתי. ודאי וודאי שמותר לחשוב אחרת מרבנים גם בעניין
הצבא, וגם בעניין החרמת המדינה, כי יש לך על מי לסמוך בעיניים עצומות, אז יכולה מכאן גם לפתח
את זה את בסברות שלך ע"פ התורה.
 
ב) אני לא אומר את זה עלייך, אבל בכללי - נגיד עלי, המושג הזה "שכל ישר", ממש לא פשוט.
לא בדברים שצריך לדעת בהם מה התורה חושבת. בדיוק בשביל זה יש "רב", יש "גדול הדור",
יש "פוסק" ולא "כל העדה כולם קדושים". פשוט לא. אז לפעמים - הרבה מאוד מאוד מאוד פעמים -
צריך לזכור שהשכל הישר שלנו עוד לא יודע הרבה דברים (במיוחד בעניין התורה) ויש לו עוד הרבה
מאוד מאוד מאוד מאוד ללמוד ולהכניס מידע. לכן לפעמים השכל הכי ישר, זה לבטל את ה - "שכל הישר",
בפני שכל באמת יותר ישר של גדולים מאיתנו. [לא אמרתי להשתחוות לה. חס ושלום, אבל בהחלט יש
עניין של "אמונת חכמים".]
 
 
 
 
אני לא יודע אם קראת את השרשור הזה פעם,
אבל כבר פה נכנסו לעניין הזה מאוד בפנים. אשמח אם תסתכלי שם כשיהיה לך זמן.
 
 
 
 
כל טוב ורק בשורות טובות.
שבוע מבורך ומלא שמחה!
רק עכשיו הבנתי...golani
שאת נגד זלזול ולא נגד הבעת דעה.
סליחה!
כמובן שזה לא סותר את מה שאמרתי למטה, זה פשוט צריך לבא בלי קשר לאמירתך.
[קראתי. לא נכנסת לזה.]רחלקה
כמה דברים:<אריאל>
תקנו אותי אם לא הבנתי נכון:
רב=גדול בתורה. שנזכה כולנו להיות רבנים ורבניות ולעשות חייל.
 
נקדים: רב שפועל/פוסק בניגוד לדרכך/עמדותיך עדיין רב ואין לזלזל בכל אדם שמלא בתורה.
 יש להעריכו על התורה שבו.
 
לענ"ד, אם נלך בעיניים עצומות אחרי רבנים מסויימים נוכל ליפול ולהשבר
-ממש לא תקף כלפי גדולי הדור של הציבור שלך-
לצערי "זכיתי" לראות במקרה של רב של "תורה ללא דרך ארץ"- לא רב במונחים גרנדיוזים- רק רב ששפוטים שלו כמה מאות, אולי אלפים בודדים, לא נפרט ורק נאמר שהתורה צדקה כשאמרה "כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".
אני מדגיש, אני לא שופט, לא דן ח"ו, "כל הגדול מחברו יצרו גדול עליו", אני רק אומר שכל השפוטים של רב מסוים זה "נשענים על קנה רצוץ".
 
"עשה לך רב" :
רש"י - "עשה לך רב. שלא תהא אתה למד לעצמך מסברא אלא מן הרב ומן השמועה"    
רמב"ם- "שהלימוד מעצמו טוב הוא. אבל לימודו מזולתו יתקיים בידו יותר (זמן) והוא יותר מבואר (כלומר מתברר לו יותר). אפילו אם היה (האדם השני שקבע אותו לו לרב) היה כמוהו בחכמה, או למטה ממנו" 
רבנו יונה-"שאפילו אתה יודע כמותו, עשה אותו רב עליך, מפני שהאדם (זכר) (זוכר) מה שלמד מרבו יותר ממה שאדם לומד מעצמו"  [נלקח מאתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4131]
לפי שלושת המפרשים הנ"ל המשנה אינה מתכוונת לכך שאדם צריך לציית לפסיקותיו של אחד בלבד ואין לזה השלכה על כיצד פוסקים את ההלכה.
 
הר"ם שלי אמר פעם שכל מי שיגע ועמל בתורה זוכה לחכמות הרבה (ממש לא זוכר את הציטוט), הוא ר"ם חרדי, ולפני ששאלתי אותו את השאלה המתבקשת הוא הקדים תרופה למכה ושאל אותנו: אז למה אנשים מכל הארץ לא באים אלי ושואלים אותי שאלות בנושאי כלכלה, מסחר כמו ששואלים את גדולי הדור? הוא ענה ואמר שאם היה לומד תורה כמו הרב מרדכי אליהו זצ"ל יום ולילה היה זוכה ל"חכמות הרבה".
 
הנק' שלי היא שלא כל אחד זוכה לחכמות הרבה, ואנחנו, כאנשים שאינם "קוראי לבבות ובוחני כליות" איננו מסוגלים אפילו לדעת עם הרב המכובד הוא רב שיכול להדריך אותנו מעבר ל"העשרה תורנית"- ללא הכרות אישית (שגם היא אינה ביטוח לכך שהוא הגון, אחח.. זה קשה).או בכלל- האם אנחנו הולכים אחרי מישהו כ"צאן לטבח".
 
נחזור למעלה, להערה: ברור שאפשר לסמוך על רב שכל הרבנים מכבדים- כי מן ההכרח שלא כל הרבנים כמו הרב שזכיתי לראות בקלקולו, והרבנים האלה הם רק מיעוט!
זו הסיבה שאפשר לסמוך ולקחת דברים מגדולי הציונות הדתית: הרב שפירא זצ"ל, הרב אליהו זצ"ל. ומן הראוי שיש לכבד את שאר הרבנים, ולקבל מהם תורה ומוסר, אך אחריהם לא ללכת בעיניים עצומות.
 
אני מקווה שעקבתם: אחרי כל הבלאגן:
רב יכול לטעות, הטעות לא מורידה מערכו. זכותינו היא לא לקבלה.
אם רב נופל- הנפילה כן מורידה מערכו מבחינה ציבורית.
מבחינתי גדולי דור של הציבור שלך הם, ורק הם אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם בעיניים עצומות. 
 
  
  
רגע עוד לא סיימתי..דניאלה .ד.
לא ביטלתי את המילה חישול לגמרי- אני אפילו עוד משתמשת בה.
אבל אלו שמעדיפים לא לגדול עם 'חרב על הצוואר 'אז לבנות זה נשמע קצת יותר עדין!
אולי זה נשמע קצת קישקוש ועוד עכשיו באמצע הלילה.
 
רק היה חשוב לי להסביר לאיזה כיוון אני לוקחת את מה שאתה טוען.
ואכפת לי שתדע שלפעמים גם אם משהו נראה כהתקפה אז הוא לא בהכרח כך.
לפעמים הוא רק כדי להבין את זה בדרך של 'בניין'.
ניסיתי להסביר ת'צמי בצורה הכי טובה שיכלתי- מקווה שזה גם הובן כך!
ב"הצלחה!
 
 
ברת, גולני היה כינוי מקרי שלמרבה הצער לא הצלחתיgolani
 - לשנותו. אני בכלל תכננתי דברים אחרים. מה שאמרת היה נכון אם גם על דעות שאני לא מסכים איתן הייתי עושה בלאגאן אבל המציאות היא שאני עושה בעיות אך ורק על תקיפה אישית נגדי במקרה הזה הרגשתי שמנים לטפול עלי אשמה לא מוצדקת וכיוון ש"אח.." הסביר לי שלא זו היתה כוונתו אני מתנצל.
*גברתgolani
תגובה:זית שמן ודבש
נושא קצת "שורף"... ובכל זאת: אני מאמין בכל ליבי שצריך לברר כל דבר. מעשיהם של הרבנים אינם צריכים להיות מעיניינו- איננו שופטים שלהם. איננו מבקרי המדינה. בדרך כלל יש לרב סיבה טובה למעשה שאותו הוא עושה.
 
כשרב שלא מהזרם שלי אומר משהו שמרתיח את הדם- לחשוב שהרב שלי לא חושב כמוהו.
זה איבוד החשיבה העצמאית.golani
לא לחשוב ולתת לרבנים לחשוב במקומך.
רב הוא מי שבגלוי מבוטל לנשיא הדור מלך המשיח שליט"אבן ציון גגולה
ב"ה
 
הולך לאורו של מנהיג ישראל בגלוי אומר בגלוי שהוא מלך המשיח וכולנו
צריכים ללכת בדרכיו וכך מורה לנו ההלכה שקיבלנו ממשה בסיני
משם עם ישראל מתאחד וכולם רבנים ואפילו נביאים [ראו איגרת תימן פרק ג]
ולא יהיו מסירת שטחים ולא יהיו אפליות עדתיות ולא מלחמות בין העמים
ונלך לבית המקדש מתוך שמחה וטוב ללב
בסדר בסדר...golani
די למסיונריות! תפסיק להכניס את זה לכל מקום.
וואלה? רק חבל שלא יודעים מי המשיחאוריין
בס"ד! הרב כהנא צדק!
וזה בטוח לא הרבי מלובוויטש זצוק"ל כי הוא נפטר...
אז מי זה כן?
הרב יצחק גינזבורג יחי אדוננו....כל הזמן שמח
ואתה אומר אתזה על סמך...??אוריין
לא זה בדיחה אבל יש כאלה שנירא לי שכן....כל הזמן שמח
אה חחח =]]]... ומי נראה לך שכןן??אוריין
חב"דניקים!!שמחה ואמונה
וזה לא הרב יצחק גינזבורג
שדרך אגב מי שלומד חסידות ממליצה בחום על הספר שלו "הנפש"
חזק חזק חזק
סרט: הרב הראשי לישראל מכריז שהרבי חי לאחר ג' תמוזבן ציון גגולה
סרט: הרב המקובל זאב גרינגלאס אומר שהרבי חיבן ציון גגולהאחרונה
דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם

כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר

ויעקב חי כי עם ישראל קיים

גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה

שמואל ב יב יג

ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14

שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.

נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》

צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).

וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,

הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.

מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר

חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי

הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.

מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג

יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר

בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.

גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל

(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 7:26

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")

תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר

על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)

היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון

פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור

אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר

כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.

ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.

(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)

אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור

"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"

לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 14:51

לצדיקים כלל ישראלים.

לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)

אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.

בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה

"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור

לרבנים מהקבוצה של האומר

כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר

זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.

בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.

מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי

לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.

גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.

דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר

גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.

הנה:קעלעברימבאר

# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דקה 18.50

אחרי חיפוש שעשיתי.

שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני

לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי

אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.

מדייק -קעלעברימבאר

הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט

לא פשוט בכללדוס91אחרונה

תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..

חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..

אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים

אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' בכסלו תשפ"ז 15:35

צורף לאורות במהדורה מאוחרת

@קעלעברימבאר

(עריכה: הקשר)

הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה

איסלם היא עבודה זרהשנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22

בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.

אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.

'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.

הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.

הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.

כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!

מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom

כתוב במלאכיטיפות של אור

"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'

המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה

אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף

המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי

לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'

מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.

גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.

או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.

ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.

ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.

זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר

עושה אותו ע"ז.

כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז

אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן

קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...

צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר

כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.

או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)

ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"

ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל

כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור

לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף

אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם

אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר

הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.

רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.

למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?

אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?

לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור

ההבדל הוא:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34

שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.

אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).

גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.

יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?

בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).

ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.

אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)

אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר

שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא

כן, זו כוונתיטיפות של אור

מה המקור?ה' אלהים אמת

על פי איזו גמרא במנחות?

הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?

כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר

לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז

מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור

איפה בגאונים?

לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת

שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו

לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור

"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.

איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?

אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.

'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"

האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?

כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ

לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר

הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז

ממש לא נכון.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41

כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.

זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.

ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).

ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.

הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.

ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש

ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.

ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.

אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש

ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית

פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים

ואסור להאריך בדבר פשוט

כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר

נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.

ומותר להכנס לבית כפירה

אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי

אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.

סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:

יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר

ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.

ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.

ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.

אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.

לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"

ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם

ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?

גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי

זה אמנם נתון לדיון

אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)

הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.

בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.

האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?

בוודאי שלא.

כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר

ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.

זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות

יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן

לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...

מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...

יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...

אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)

אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי

אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.

עם זה אני מסכים לגמרי.

אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.

בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.

בקיצור לא מבין את הטענה שלך.

מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות

המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.

המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.

קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,

לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.

אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?

(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)

אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר

אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל

אין מחלוקתרודף מצוות

אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.

השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.

לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה

לא אותו תיאור אותה התגלות אל.

אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.

לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.

בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".

אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.

כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן

קונסרבטיזםטיפות של אור

(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)

איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!

מצאתינוגע, לא נוגע

ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.

אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..

הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.

גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.

זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.

זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.

מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר

עדיף למה?הסטורי

לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר

אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי

אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.

המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר

והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.

ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.

ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?

האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?

לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי

לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.

עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.

מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר

קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.

לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר

נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי

גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר

הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם

ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי

מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.

לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר

אז אשאל כך:

מגילת תענית אל מול ספר מכבים

ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!

ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.

השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר

ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.

אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים

אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!

אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.

לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר

כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).

ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?

תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!

כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".

כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר

כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.

אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי

יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!

וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.

השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר

שעשית לאבותינו בימים ההם".

להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.

לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.

ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.

ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).

מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!

אתה האפיפיור?

תירגע עם הקביעות שלך.

האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר

או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?

אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות

האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?

אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!

לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.

לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר

עבר לאומי בנרטיב.

אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.

גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה

אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר

הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר

אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר

מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,

או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?

זו דוגמא אחת.

או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?

אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי

אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.

אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.

אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר

ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.

אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.

משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.

מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.

האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).

לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.

אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.

כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי

ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר

נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה

חשמונאיםחסדי הים

כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך

מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..

משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..

ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה

אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.

בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.

נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.

אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?

אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר

מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.

זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה

תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי

עבור מי שחדש כאן

לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר

ערב שבת היוםדורש טוב לעמי

וכבר טחנו את הנושא

מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה

לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125

הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?

אולי קל לישי לא מפחד

כי גדלתי בבית מזרחי עתיק שהאמונה הייתה לחם חוקינו אבל ברבות השנים מצאתי גם הקשים לוגים לקיומו של הקב"ה.

כמתכנת היה לי חבר מתכנת שלא היה בעל אמונה ויהל איתי ויכוחים בנושא.אבל עדיין היינו חברים.

בשיחה האחרונה שוחחתי איתו כאיש מדע.

הצבעתי על הקו המנחה ברובו בהתרבות , הנמתח לרוב גם בין בני אדם, חיות וצומח. דיברתי איתו שמזרע קטן, מיקרוסקופי לעיתים צומח וגדלה בריאה שיודעת את תנאי המחייה שהיא צריכה. אם זה הצמחים, הם יודעים מה הרכב האדמה הדרוש להם לצמיחה מיטבית, מה הם צריכים לעשות בחורף כדי לשרוד, מה לעשות בכל רגע כאשר השמש משנה את כיוונה, כיצד לנהוג כאשר חסר מים( לסגור עלים לצמצם חשיפה) ועוד ושלא לדבר על גוף האדם והחי על המורכבות המופלאה שלו, ביצירה, בחשיבה, בהתפתחות, ועוד.

ואז אמרתי לו, זה לא הגיוני שזה מונח אמפירי שתכנה "אבולוציה" זה מנגנון וטכנולוגיה ביולוגית ושכך חייב להיות לה יוצר ובורא.

הוא השתתק ואמר "שאתה מציג את זה ככה זה נשמע נכון, אף פעם לא שמעתי איש טכנולוגי מציג את הבריאה".

אני לא מאמין שהוא גידל זקן ופאות אבל נגעתי בו.

מעבר לזה, תסתכלי על הבריאה, הטבע, ההרמוניה,זה לא משאיר לך ברירה אלא להאמין.ועוד