בעקבות השאלה של אמא שבנה בן 14 ואוהב ללבוש טיטול, נראה לי שחשוב להעלות כאן את הנושא, במיוחד לאור העובדה שהיא ציינה שהיא מכירה עוד אימהות שמחתלות בלילה עד גיל מאוחר מאוד.
בעבר, כשהחיתולים היו מבד והכביסה התבצעה ביד, היו כאלה שגמלו תינוקות מוקדם מדי, ומסתמא יצרו אצלם כל מיני בעיות כתוצאה מכך.
היום, כל כך קל ומקובל לחתל ילדים ואנשים שמוגבלים מסיבות שונות, והמגמה התהפכה לכיוון השני: לא ללחוץ, לא להלחיץ, לא נורא אם הוא עדיין מרטיב, זה נורמלי... ולא חושבים על כך שלא רק גמילה מוקדמת עלולה ליצור בעיות, אלא גם גמילה מאוחרת! לכל זמן ועת. אם ילד בגיל שנתיים עוד לא בשל, צריך לחכות. אבל לא לאחר!
בנוגע לגמילת לילה, צריך להבין שילד לא ייגמל בלילה אם הוא לא ירצה להיגמל. אם הוא לא יידע שזה פסול, הוא פשוט ימשיך להרטיב - למה להפסיק אם זה לגיטימי?!
היה פה פעם שרשור שבו אמהות כתבו שיש להן ילדים שאפילו בגיל 8, בכלל לא מפריע להם שהם מרטיבים בלילה.
תפקידנו כהורים, ללמד ילדים נורמות תרבותיות! לא, לא להלחיץ, וכמובן מאוד להיזהר בנושא כה רגיש. אבל לא לתת לילד הרגשה שזה בסדר גמור שהוא מרטיב בגיל מאוחר!
יש לעשות את מירב המאמצים שזה לא יקרה: לקחת אותו בלילה לשירותים, להתייעץ עם מומחים בנושא ועם אמהות מנוסות, להבטיח לו תמריץ כלשהו אם יקום יבש.
אצלנו, היה ילד עם תקופות יבשות ותקופות רטובות. בשלב מסויים, אמרנו לו שאם זה ימשיך הוא יצטרך לישון עם טיטול (בן 6). זה כבר ממש הבהיל אותו, למרות שהצגנו את זה לא כעונש חלילה אלא שזה לטובתו, הרי לא נעים לו באמצע הלילה לקום ולהחליף הכל. והוא הפסיק.
אני לא אומרת שזה תמיד כה פשוט. לעתים הבעיה היא זמנית, למשל מצב מסויים של לחץ שלא ניתן לטפל פה (למשל מישהו חולה ח"ו וההורים בקושי מתפקדים בבית, כך שבטח אין להם אפשרות לטפל בילד). ובמקרה כזה נראה לי הגיוני לשים טיטול עד לפתרון הבעיה. אבל לא להשאיר את זה ככה ולחשוב שזה יעבור, אלא לטפל! אם זו טראומה או מצב מלחיץ, אז לטפל מהשורש.
בעבר, כשהחיתולים היו מבד והכביסה התבצעה ביד, היו כאלה שגמלו תינוקות מוקדם מדי, ומסתמא יצרו אצלם כל מיני בעיות כתוצאה מכך.
היום, כל כך קל ומקובל לחתל ילדים ואנשים שמוגבלים מסיבות שונות, והמגמה התהפכה לכיוון השני: לא ללחוץ, לא להלחיץ, לא נורא אם הוא עדיין מרטיב, זה נורמלי... ולא חושבים על כך שלא רק גמילה מוקדמת עלולה ליצור בעיות, אלא גם גמילה מאוחרת! לכל זמן ועת. אם ילד בגיל שנתיים עוד לא בשל, צריך לחכות. אבל לא לאחר!
בנוגע לגמילת לילה, צריך להבין שילד לא ייגמל בלילה אם הוא לא ירצה להיגמל. אם הוא לא יידע שזה פסול, הוא פשוט ימשיך להרטיב - למה להפסיק אם זה לגיטימי?!
היה פה פעם שרשור שבו אמהות כתבו שיש להן ילדים שאפילו בגיל 8, בכלל לא מפריע להם שהם מרטיבים בלילה.
תפקידנו כהורים, ללמד ילדים נורמות תרבותיות! לא, לא להלחיץ, וכמובן מאוד להיזהר בנושא כה רגיש. אבל לא לתת לילד הרגשה שזה בסדר גמור שהוא מרטיב בגיל מאוחר!
יש לעשות את מירב המאמצים שזה לא יקרה: לקחת אותו בלילה לשירותים, להתייעץ עם מומחים בנושא ועם אמהות מנוסות, להבטיח לו תמריץ כלשהו אם יקום יבש.
אצלנו, היה ילד עם תקופות יבשות ותקופות רטובות. בשלב מסויים, אמרנו לו שאם זה ימשיך הוא יצטרך לישון עם טיטול (בן 6). זה כבר ממש הבהיל אותו, למרות שהצגנו את זה לא כעונש חלילה אלא שזה לטובתו, הרי לא נעים לו באמצע הלילה לקום ולהחליף הכל. והוא הפסיק.
אני לא אומרת שזה תמיד כה פשוט. לעתים הבעיה היא זמנית, למשל מצב מסויים של לחץ שלא ניתן לטפל פה (למשל מישהו חולה ח"ו וההורים בקושי מתפקדים בבית, כך שבטח אין להם אפשרות לטפל בילד). ובמקרה כזה נראה לי הגיוני לשים טיטול עד לפתרון הבעיה. אבל לא להשאיר את זה ככה ולחשוב שזה יעבור, אלא לטפל! אם זו טראומה או מצב מלחיץ, אז לטפל מהשורש.
)
