הירהוריםלולה=]
אם מישהו ממש צדיק וטוב בטוח שהוא אדם רע ולא מוכן לקבל ולשמוע לכל האחרים שאומרים לו שהוא בנאדם טוב. זה אומר שהוא מאוד ענו או מאוד שווציר?
מצד אחד, הוא לא מסכים לשמוע על זה שהוא בנאדם טוב וצדיק-זה אומר שהוא ענו וצנוע, ומצד שני הוא בטוח שהוא היחיד שצודק וכל השאר טועים, וזה מראה על גאווה.

התבלבלת? גם אני..

מה דעתכם?
אני חושבת שזה גאוה..שמחה ואמונה
לענ"ד, זה לא נקרא להיות ענו אם משהו משבח אותך ואתה מסתים אותו כי אתה לא רוצה שכולם ישמעו את השבחים שלך..
אדם צדיק וטוב, ישמע את השבחים שלו, יגיד תודה וישב בשקט בלי לעשות מזה סיפור גדול..
תכל'ס....הוד':)
זה ככה כמעט אצל כולם.....
אבל סתם שתדעי, לפי איך שאת כותבת את זה אי אפשר להבין באיזה נימה הוא אומר את הדברים, לפי הנימה אפשר להבין, מי ששמועו אותו ממש יכול להגיד לך בדיוק, וגם זה לא בטוח, רובנו, בכל זאת, לא פסיכולוגיים.....
אבל סתם שתדעי, אפשר אותה תגובה אצל אנשים שונים, ובכל זאת זה יהיה אחרת אצל כל אחד...
ככה את מחזירה אותנו לשבת?... ;)אח..
 
 
                                                                                 
                                                                         
 
 
"והאיש משה עניו מאוד מכל האדם"
 
לא מבין. לא מבין איך משה מסוגל לכתוב על עצמו - "אני עניו"...
זו הרי ממש גאווה. מזה זה?!...
כך, זו הייתה המחשבה שלי לפני כמה שנים.
 
מסתבר, שטעיתי. לא הבנתי ת'מושג הזה ענווה.
מי שחושב שלהגיד על עצמו שהוא טמבל, חסר שכל, וכלום - זו ענווה, אז....
לא. זו לא ענווה. ממש לא ענווה.
ענווה = לדעת שאני כשרוני בדבר מסוים, יודע לנגן, טוב במת', עוזר להורים הרבה בבית, יודעת לצייר וכדו' -
אבל לזכור שהכל זה מלמעלה. לא לשים את עצמי (!) במרכז, אלא את הקב"ה.
אגב, מותר גם להגיד לעצמי "יישר כח" על התפילה החזקה היום. מזה מותר? צריך להגיד יישר כח על זה שב"ה לקחתי מישהו טרמפ, אבל לזכור - כל הכוחות שלי הם מה'. ממילא, אין לי מה להתגאות על אחרים. ה' נתן, ה' גם יכול לקחת. להם הוא לא נתן? מסתבר שהוא דורש ממני יותר = זו מחוייבות. זו עבודה. אני קבלתי יותר כוחות מה' = אני צריך יותר לתת לעם. להתלהב על אחרים בכוחות שיש בתוכי?...
מיותר, לא רצוי, טפשי ו - גאווה, בקיצור. לזכור "ה' נתן ה' לקח, יהי שם ה' מבורך"...
 
אוו. עכשיו גם מובנת הגמרא הזו -
 
משמת רבי בטלה (בעולם) ענוה (סוף מסכת סוטה)
אמר (ליה) רב יוסף לתנא (לת"ח) לא (אל) תיתני (תכתוב שבטלה) ענוה (בעולם) דאיכא אנא (שהרי אני פה) ....
 
הזוי הא?
לא, דוקא ממש לא...
 
 
 
 
 
פססט, וואו, איזה כיף לחזור לזה.
תודה רבה על ההארה שבזכותך חזרנו לזה.
שבוע מבורך לכל עם ישראל!
מתי הספקת? נקדש את שמך..
זה ממש לא ענווה.נקדש את שמך..
ענווה, זה כאשר האדם מכיר בערכו ויודע שכל מה שיש לו זה מהקב"ה. יש כאלה שטועים וחושבים שאדם ענו זה אדם 'סמרטוט', או כאלה שמבלבלים בין ענווה לצניעות.
 
אם אותו אדם 'לא מסכים לשמוע על זה שהוא בנאדם טוב וצדיק', זה אומר שהוא לא מעריך את עצמו מספיק (רגשי נחיתות וכו'). זה ממש לא אומר שהוא ענו וצנוע.
זה שהוא 'בטוח שהוא היחיד שצודק וכל השאר טועים', זה אכן גאווה לשמה.
 
לפי 'שמונה פרקים לרמב"ם', זה הולך ככה:
_________________________________________________
^ שפל רוח                          ^ ענווה                             גאווה ^
(משהו כמו סמרטוט)
 
הבלבול שלך מאוד נכון. אדם לא יכול להיות גם ענו וגם גאוותן.
 
להרחבה: http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=836 (מומלץ!)
 
כל טוב!
חשבתי גאווה אם כבר מצד אחר...מתו"ש
בס"ד
 
שהוא בטוח שהוא בנאדם רע בגלל שהוא לא מושלם....זתומרת, אם בנאדם חושב שהוא מסוגל להיות מושלם והוא לא כזה אז הוא יכול לחשוב שהוא בנאדם רע....
כל מיקרה לא נראלי שזה עניין של ענווה וגאווה, זה יותר בעיה בעיוות המחשבה.....
ענווה= הכרה בערך העצמי!! אין מילים!מוריה צפת=)
בדיוק, הוא לא חייב להסכים עם כל מה שאומרים עליו...<אריאל>
גם אם כולם יגידו עליי שאני ____ (בחרו בעצמכם..) ואני חושב שאני לא, אני ישאר בשלי-- אף אחד בעולם הזה לא מכיר את הנפש שלך יותר טוב בעצמך...זו ממש לא גאווה.

[בדר"כ אנשים שאומרים את זה מתכוונים ביחס לאחרים, צדיקים יותר...
לא הכרתי אחד שאמרו לו "אחי אתה צדיק", והוא אמר: "כן, אני יודע..תודה, גם אתה בעצם לא כ"כ רשע..".
כשאמרו פעם משהו דומה לחבר שלי, הוא אמר להם: תסתכלו  על הרב הזה... הוא באמת כזה, הלוואי שאזכה להגיע לרמה שלו בנושא הזה ואז תשבחו אותי...סוג של התחמקות, ממש מחשבה טובה,(חייכתי אז לעצמי..) ]
ענוה פסולה..קינמון
הצד הרע של הענווה..

צריך להסביר לו שה' ברא אותו- אז אם הוא מזלזל בעצמו הוא בעצם מזלזל בה'...
אני חושבת שיש לזה את אותו השורש.בצי.ג
אדם שחושב שהוא רע, למרות שהוא צדיק- זה אומר שהוא לא מכיר מספיק טוב את עצמו, ולא רואה את כל הצדדים שלו, בדיוק כמו שאדם חושב שהוא רק טוב- הוא לא מכיר בעצמו גם את החסרונות וגם את היתרונות.
חוץ מזה, לפעמים אדם שאומר שהוא רע, רוצה שכולם יפרגנו לו (כמו מי שיגיד על ציור שלו: תראו איזה מכוער ומנפנף בזה) ומחפש את הפירגונים מהסביבה.
מסקנה: צריך להכיר את עצמינו לטוב ולרע.
צריך לדעת לבקר את עצמינו כדי להביא למסקנות חיוביות יותר בעתיד. (דוגמא: "מה אני אעשה בפעם הבאה, שאני אצליח להתגבר")
צריך לדעת להחמיא לעצמינו בפרופורציות על דברים טובים והצלחות שלנו, מתוך חשיבה תמידית להתקדמות.
זו דעתי (השפלה, והמסכנה, והלא הגיונית והמוזרה- כולם להחמיא לי-- מיד!!)
זה ענווה!תל-אביביתאחרונה
יש אנשים שקשה להם לשמוע שמחמיאים להם, זה לא קשור לענווה או לא.. אולי על זה הוא צריך לעבוד- לדעת איך להגיב כשמשבחים אותך, אבל זה לא אומר שהוא לא עניו..
 
אני דווקא חושבת שהוא כן עניו- ונראה לי שבאמת לא נעים לו שמשבחים אותו..
 
אתם גם לא יודעים- יכול להיות שבאמת לפי איך שהוא מודד את עצמו בדבר ששיבחתם אותו הוא באמת לא מספיק בזה- או לא עושה מספיק בזה..
 
קרה לי ששיבחו אותי על משהו, שאולי זה היה נראה ככה מבחוץ אבל מבפנים זה היה מזה לא, אז אמרתי כזה "ממש לא..."
ואני לא חושבת שיש עם זה בעיה....
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך