לקרוא עד הסוף, למה אחרת אפשר להבין ההיפך... אח..
וואי, אני נשפך פה מצחוק. יש מצב עוד תבינו בדיוק למה...
 
--
 
 
איכס. אתה מגעיל!
ימלוכלך! על מי אתה עובד? עוף מפה. אין בך כלום, אתה לא שווה לירה. שחקן
צבוע. מה אתה משחק אותה? צדיק?! רוצה לחזור בתשובה? הא, דוס פתאום?
אתה אפס. זה מה שאתה.
גדול החוטאים יותר טוב ממך, לפחות הוא לא משחק אותהצדיק.
רמאי. כמה גועל יכול להיות באדם אחד.
וואי, איזה ריח מסריח עולהמהנשמה שלך.
אין לאדם כמוך בכלל סיכוי לחזור בתשובה, כי כולך רקוב מבפנים.
אתה מצב אבוד.

---

תלמד אחי מושג חזק שהולך לפוצץ לך ת'חיים:
"ההרהור שאחרי ההרהור".
כך זה נקרא. אתה נופל חזק. מהרהר בדבר לא בריא -
פועל בדבר לא טוב , ו...
אז, אז מגיע ההרהור השני שאומר לך 'אתה שווה אפס'.
כך הוא צורח בלב שלך. אך, כמה זה כואב לך...

את כל זה פועל הנבלה מספר אחד -
הרי הוא "יצר הרע".

לא, המטרה שלו זה ל-א להפיל אותך. זה לא יתן לו הרבה "דולרים".
זו הכנסה קטנה בשבילו, זה כולה להפיל אותך.
מה הוא יקבל? אתה תפול, תקום. תפול, תקום.
תפול ושוב תקום.
הוא לא השיג משו מיוחד.

יודע אחי מה המטרה שלו?
תשמע אחי, תשמע טוב טוב:
> >ההרהור שאחרי ההרהור.
ההרהור השני. הייאוש. זו המטרה שלו. 
ברגע שהוא מפיל אותך לייאוש -
אתה "שאוב" בידיים שלו.
אתה שבוי ממש.

 


-----

אתה כ"כ טהור. אתה לא מבין עד כמה.
כמו חתן שהולך להתחתן הערב.
לכולנו יש נפילות בחיים. כולנו מתכסים בקליפות,
אבל השורש - הנשמה, טהורה.
המטרה - לקום. להוריד את כל הקליפות. לגלות ת'נשמה.
יודע מה אחי?תאר לך תינוק שלומד ללכת.
הוא לא יודע ללכת בהתחלה. אז הוא נופל.
אוו'ץ. אבל קם. שוב, נופל וקם.
ושוב - נופל, קם.

תאר לך את התינוק הזה אומר:
"ראבק , מה נראה לכם?! מה אתם גנובים על הראש? לא קם! לא רוצה לקום!"
עד היום, בגיל 89 - הוא היה נשאר ברצפה...


ככה ש - וואלה, אחי, אנחנו ב-מ-ל-ח-מ-ה.
נכסח את היצר הרע הזה.
הוא הורג אותך. הוא רוצח אותך.
נפלת?
אז מה, תקום.
מבטיח לך, ה' יקבל אותך בחיוך ובידיים פתוחות.
הוא מחכה לך באהבה -
"קול דודי דופק , פתחי לי אחותי, רעיתי, יונתי, תמתי".

בן אהוב של ה'. הוא הכי אוהב אותך בעולם. הוא מחכה לך...
זה שנפלת - אומר לך ה' - קורה.
אני רק רוצה שתתקרב אלי בחזרה.
אתה מסוגל להגיד לא לאבא שכזה?!
להה. לא חושב אחי.


רצון, ה' נותן.
רק - אם האדם מבקש. "פותח את ידייך ומשביע לכל חי - ר-צ-ו-ן".
תתפלל. תבקש. תבכה.
תתחנן. מה קרה? גברים לא בוכים בלילה?...
עאלק. אל תתבייש, אתה לבד עכשיו.
"פתחו לי פתח כפתחו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".
יודע למה דוקא מחט?
כי הוא דוקר. אוו'ץ. כואב. לעזוב עכשיו נפילה, להפסיק עכשיו להרהר?
אין מצב. אני לא מסוגל. אני אמות. אני לא יכול בחיים.
אז תקשיב יאחי - ההוא שם למעלה, נתן בך את הכוחות, לקום.
להתחיל. מחדש. תאמין בו אחי.
תאמין בעצמך.


אחי, תפתח את הדלת - את הנשמה -
לאבא שכ"כ מחכה לך, ממש עכשיו.
שאוהב אותך הכי בעולם. שלא משנה מה תעשה -
הוא רוצה שתחזור אליו.
בחזרה.
 
 
 
 
 
---
 
שלחתי את זה בפייס' בקבוצה שלנו - מתוק מדבש.
נשפכתי מהתגובות שקבלתי בחזרה. הנה חלק מהם:
> למה כתבת לי את ההודעה הזו ולמה אתה אומר לי דברים כאלה לא יפים בהתחלה כתבת את בכללי או לי ספציפית?
> מה זה צריך להיות אח יקר מה זה הדיבור המגעיל הזה?
(אח"כ הוא החזיר -  אהה חחח חשבתי אומר לי אישית נבהלתי חח חשבתי עשיתי משהו)
 
 
וואי וואי כמה שזה הצחיק אותי...
קצר קראת על הסוף?קוד אבל פתוח
אח הד"ת הראשון שלך שקראתי מדהים!!!!
וואי יפהה..ואהבתי ת'תגובות שקיבלת על זהלאל
אבל סה"כ מדברים על זה שה' ישמח שתחזור אליו אבל אתה לא מרגיש ככה מבין?..
מהצד שלנו זה נראה שהוא מתרחק..
ח.. איזה תגובות..=]] וממש יפה!)ה!2ה 2!2ה
היית פעם מול מראה, נכון?אח..
ב-רור.
בשביל לשים (אממ...אופס, שכחתי מה בנות שמות...טוב שיהיה -) סיכה...
 
המצב הולך משהו כזה -
את הולכת אחורה צעד,
הדמות שמולך מתרחקת שתי צעדים ממך.
שתיים? למה שתיים?...
זה השתקפות שלך. בדיוק מה שאת עושה, כך קורה.
את הולכת צעד אחורה מה', זה לא שהוא מתרחק ממך,
אלא שאת התרחקת שתי צעדים.
 
"שבו אלי ואשובה אליכם".
זה מה שה' אומר.
אבל מה אנחנו עונים לו?
סליחה, ה' -
"השבינו ה' אלייך, ו - נשובה".
קודם תחבק אותו, ורק אז אנחנו נחזור אליך.
 
אז בואי נעשה שני דברים.
שיהיה 'הכי בטוח'.
קודם כל נבקש מה' שישיב אותנו אליו. כבר מהיום בתפילה. "השבינו אבינו".
נזכור שהוא אבא שמשיב. דבר שני, נתקרב אליו אנחנו.
איך? ע"י התורה.
וואי, להגיד לך ת'אמת? גם אני פעם הייתי שומע ת'מילה הזו 'תורה', הייתי אומר -
"עזבו אותי בשקט. שששש, לכו מפה"...
אבל בנינו, בשקט בשקט, יש-שם-הרבה-פנימה-ללב.
קחי ספר מעניין על איך חוזרים אל ה'. תחפשי אחד כזה, ו - שיהיה בהצלחה.
 
 
 
עוד משהו רציתי להוסיף. תפילה, כמה שזה חשוב.
דוקא מהמקומות הכי נמוכים, הכי מרוחקים, אנחנו נתקרב.
אני מצרף פה קטע. קחי את הדברים שנוגעים בלב שלך, תשמרי אותם.
 
וואו וואו וואו, איך את עושה את זה??...
כבר מזמן שלא קראתי כאלו מילים מהנשמה.
 
 
פאמ, פאמ, פאמ. והנה שוב, זו את.
הדמעות זולגות החוצה. ווא, כמה מוכר...
והנה שוב הכלום הזה בעצם. סתמית בעולם.
את. בעצם מתחילה לדבר. ואת בעצם כלום. לא מרגישה כבר.
אבדת תחושה. הכל פתאום נראה לא קשור אלייך.
משהו כמו 'איש האמונה' משלך, ההוא שאת המצאת.
ואת מתה לצאת מזה, אבל את בזה. בפנים עמוק בחושך.
אין מה מחייך אלייך, ואין שום דבר שאת והוא קשורים אחד לשני.
אם נסכם את זה, זה משהו כאילו מישהו לקח לך ת'הרגש בחיים.
את ה - 'החי המת'. את לא מרגישה חייה. את סתם קיימת.
הנה, שמעת? יש מצב ששמנו ת'אצבע על הנקודה -
את לא מרגישה חייה. את סתם קיימת...
 
 
וואי. תקשיבי.
לא, תתקרבי רגע עם הנשמה. תני לה כמה דקות להקשיב.
את יודעת, אנחנו בעולם הזה באנו לחיות ולא סתם להתקיים. להיות קיימים זה גם
המחשב שאנחנו מסתכלים עליו, הוא קיים, גם השולחן, קיים. אבל 'חיות'. חיות אנחנו רוצים. נשמה במעשה. לחוש ולהרגיש ת'הרגש בכל צעד בחיים.
תראי, במיוחד שעוזבים חבר - שאל תשכחי שמשם הוצאת הרבה מאוד רגש - פתאום מרגישים שבעצם הכל כבה. במיוחד בזמן הזה, מאוד קשה. ואם נוסיף לזה גם ת'נשמה שלנו שזועקת בלי קולות? אז בכלל, המצב בקאנטים...
 
אחות, תקשיבי טוב.
"אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי".
וואי כמה שזה מתאים למה שכתבת - איך יוצאים מכל הבוץ הזה אלוהים איך?
גם את קראת לה' בזעקה שלך. ואת יודעת, שאנחנו נמצאים בוואדי, בחדר שומם בלי שום חיות, במקום שמסביב יש רק הרים, אז יש שם הד. ואת צועקת - "מאין יבוא עזרי", ויש שם קול אחות, שעונה לך בחזרה. "מאין", "יבוא", "עזרי". ואת לא מבינה מה הוא רוצה ממך.
את מספיק לבד, די! שיעזוב אותך! מה? שיפסיק לחזור אחרי מה שאני אומרת!...
ואז את שוב מסתכלת לשמיים, וצועקת - "מאין יבוא עזרי". ושוב, אותו קול בשיא החוצה מחזיר לך, "מאין", "יבוא", "עזרי"...
ואז את פוקחת את העיניים, לבושה בדמעות, ונדלקת.
"מאין - יבוא עזרי". מאין - יבוא עזרי.
מהכלום, משם יבוא עזרי. הקול הזה, הקול הזה שכ"כ עצבן אותי, הוא אומר לי בדיוק מאיפה תבוא הישועה. מהאין, מהכלום. משם.
ו - וואו, כמה שזה מתחבר לי עכשיו. אני עכשיו בשיא הכלום. אני עכשיו מתה, והנה, הנה הוא אומר לי בדיוק איך אני יכולה לחיות. מאיפה תבוא הישועה, מהכלום הזה.
משם תבוא הישועה? יכול להיות כזה דבר?!...
 
אך! אך, הלב. הלב מלא בכאב. הדמעות כבר לא יודעות מה לעשות...
אחות, את מקשיבה? שיר למעלות. את יודעת איך עולים?
מאיפה שהגענו, מהריצפה, מהלכלוך, מכלום, משם נעלה. רק משם נגיע הכי קרוב שאפשר. וזה אחות, הקול ההוא, הוא הקול הפמיני שלך, ההוא שעוקף ת'יצר הרע שכל מהותו היא רק לייאש אותך. עכשיו הבחירה היא ממש בידיים שלך. להקשיב להד שמחזיר לי את הפנימיות שלי, או שמא להמשיך לצעוק מאיפה העזרה תבוא?...
 
 
אל תצטערי על העבר. מה שעשית אחות, טוב. הצלת גם ת'חברה שלך מכאבים מסתבר יותר קשים. אז נכון, עשית לה ניתוח, אבל לפחות הצלחת להציל אותה. ובעז"ה, עוד תעברי שלב לטיפולים שמסתירים את הצלקות לאחר הניתוח, אז אל דאגה. בעז"ה תתקני את הלבבות ששברת, וטוב ששברת, אבל קודם לכל זה אחות, בשביל להיות מסוגלת להחיות אחרים, את חייבת להחיות את עצמך. ובמצב שלך, את מתה. אין לך באמת חיות, את רק קיימת בדיוק כמו שהאבן קיימת. ועד שלא תרימי את עצמך קדימה, עד שלא תקשיבי לקול הפנימי האמיתי שלך, את בחיים לא תצליחי להיות אחרים. אל תנסי אפילו. כי את גם בחיים לא תצליחי להחיות את עצמך...
 
 
ו - יודעת? איזה כיף שיש המשך למזמור.
"עזרי מעם ה' עושה שמיים וארץ". וואו. אני אף פעם לא אהיה כאן לבד.
תמיד יהיה לי ת'שיחה האישית הזו עם בורא העולם. כן, גם כשכל העולם סביבי ישן ואני
כבר לא מסוגלת - "לא ינום ולא ישן שומר ישראל". הוא ער לתמיד. פה לשמוע ממני.
"ה' צלך על יד ימינך". אני, ה' הוא כמו הצל שני. אני אתן יד - פתאום אני אראה יד מושאת לעברי. והיא, היד הזה שתושט לעברי, היא זו שתרים אותי למעלה. היא זו שתצליח להקים אותי מעפר דל, מהמקום הכי נחות בחיים, מהרק להיות קיים...
 
 
 
אז אחות, עזבי מה שיהיה עד עכשיו. מהשנייה הזו, את מחליטה שאת פותחת שיחה אישית עם ההוא שם למעלה. לא משנה מה יהיה, כל החושך שבעולם - אם הוא איתך, אז את הכי מסודרת שבעולם. אם תתני לו יד, אם תושיטי אליו איתות אמיתי שאת רוצה אותו לידך, את פתאום תרגישי איך את מתרוממת, איך את מתחילה לחיות. ולא, הדבר הזה ממש לא רחוק ממך. בפה שלך ובלב, שם הוא נמצא. תפתחי אחות, תפתחי. ת'נשמה. הדרך פנימה אל הנשמה היא דרך הפה. לנשום את אויר החיות פה בעולם, להכניס אותו אל הלב, ולתת ללב לפמפם ולהחדיר פנימה אל הנשמה. אמונה.
 
 
 
אהה ו - אחות. את יודעת, טייס בשביל להפוך את המצבים במטוס,
חייב ללחוץ על הכפתור. הנה לך אחות - תלחצי על ה - "טייס האוטומטי".
 
 
 
פרחי טייסת אמונה,
לחגור חגורת בטיחות,
אנחנו ממריאים,
הישר אל,
מסע האמונה.
 
 
 
"אשא עיניי אל ההרים, מאין -  יבוא עזרי".
 
 
 
 
פססט, את ענקית מהחיים שאת אפילו לא מתארת לעצמך כמה.
אחות, המון בהצלחה!
 
 
 
 
 
אמאלה אח--פשוט מדהים!somewhere
כמה אני תחברת לקטע...תודה..ממש תודה...
 
"אם תעזבני יום, יומיים אעזבך"יהודה00
זה מה שהמורה שלי למתמטיקה אמרה...נקדש את שמך..
(חבר'ה, זה בהחלט מתקיים. שבוע הבא מועד ב' במת' ואני לא זוכרת כלום! לפחות זאת הבגרות האחרונה ביב'!)
 
 
 
אח.. אשריך!
בדיוק.אח..
שנזכה להתקדם צעד,
שני צעדים קדימה.
 
 
 
 
 
שנזכה בעז"ה.
שבת שלום ומבורכת!
אבל מה לעשות, אני מרגישהסוסת פרא
כ"כ מזופת וצבוע אם אני מבקשת משהו מ-ה' שניה אחרי שעשיתי משהו לא בסדר, זה הגיוני, לא?
את חייבת לקרוא את זה -אח..
אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה.
פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות בשעת הרגל דבר הפיחה.
אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה.
הלך וישב בין שני הרים וגבעות אמר - הרים וגבעות בקשו עלי רחמים, אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר: כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה.
אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים אמרו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה. אמר כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר ונמקו כל צבא השמים.
אמר אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו.
יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.
 
 
 
 
לא צריך לומר עוד מילה אחרי סיפור שכזה.
לאיזה שפל המדרגה הוא הגיע. איזה גועל היה שם.
איפה הוא עכשיו?
בעולם הבא. תסתכלי איך קוראים לו. ר' אלעזר.
מה הוא עשה?
אמר - אין הדבר תלוי אלא בי.
הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו.

 
זה הזמן.
אין הדבר תלוי, אלא בי. ה' תמיד מחכה שנחזור אליו.
אמרת 'לא הגיוני', זה באמת לא הגיוני, אבל ה' הוא מעל ההגיון.
זו ממש מתנה. היא נקראת - תשובה.
 
 
"אם יהיו חטאיכם כשני - כשלג ילבינו".
רק, תשובה.
 
 
 
 
 
צדיקה, אם הוא הצליח, את בודאי יכולה להצליח. בלי שום ספק.
שיהיה בהצלחה. עזבי ת'קול ההוא. עזבי ת'הרהור שאחרי ההרהור.
תזכרי שזה עצת היצר. אל תאמיני לו, תתקרבי אל ה' בבכי.
הוא שם לשמוע אותך. תמיד, גם אחרי הכל, באהה.
הרבה מאוד בהצלחה. לכולנו בעז"ה, בתפילה.  
 
וואווו אא"מ... אני מה זה הייתי ככה תמיד בשמחה
נגיד הייתי פתאום צריכה משהו.. אמרתי לעצמי ..יאלה נתפלל לקב"ה..
ואז אמרתי לעצמי.. מה להתפלל ? מה קרה נזכרת בו עגכשיו ? אוהרגשתי צביעות.. לא רציתי להיות כמו האחרים.. שרק כי הם צריכים משהו .. הם נזכרים לבוא ולבקש..
והייתי בסמנריון והרב בדיוק דיבר אליי על הקטעים האלו.. ואם הייתי ממשיכה בגישה הזאתי... חחח לא הייתי איפה שאני היום..
אבל אני מה זה איתך שתדעי לך ! גם אני חשבתי ככה..
יפה..אנונימי (פותח)
זה יפה, שכוייח!חיוכים
זה קטע נהדר....חיים מנחם
שבע יפול צדיק וקם..
אפשר גם
שבע יפול..... צדיק וקם.
אם הוא צדיק הוא יקום.
אפשר,אח..
מן הסתם. כלומר מסתבר שיש גם כזה פירוש וזה הפשט.
למרות שר' יצחק הוטנר נראה כאילו יוצא נגד הפירוש הזה,
נראה לע"ד שזה רק בשביל להדגיש את הפירוש האחר.
 
 

...רעה חולה היא אצלנו, שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלימות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלימות שלהם, בשעה שאנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הרושם של שיחתנו על הגדולים מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של החפץ-חיים זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות, והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע, משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל. התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בית השם". שלפי דמיונות של נער זה להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלות הנפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן-עדן. ולאידך גיסא, לא להיות מורגז מסערת היצר על דרך הכתוב "במתים חפשי".
אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלוה של היצר-הטוב, אלא דוקא מלחמתו של היצר-הטוב. ומכתבך היקר הנלבב מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר-הטוב. באנגלית אומרים Lose a battle and win the war (הפסד קרב, ותנצח מלחמה). בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל (אין בזה משום פתיחת פה לשטן) ובכמה מערכות תפול שדוּד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל המערכות תצא מן המלחמה כשזר הנצחון על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שיניך. Lose battles, but win wars. החכם מכל אדם אמר "שבע יפול צדיק וקם". והטפשים חושבים כי כונתו בדרך רבותא. אף על פי ששבע יפול צדיק מכל מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטב שהכונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא דרך ה"שבע נפילות" שלו. וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאד. טוב זה יצר טוב. מאד זה יצר הרע.
אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באזניך, כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות ומעשים טובים שלך הייתי אומר כי זהו מכתב טוב. עכשו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקבלתי מכתב טוב מאד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול. בבקשה ממך אל תצייר לעצמך גדולים שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה על כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה הנך מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה שלימה שאתה רוצה בה. דוקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דוקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמים...

 

 

 

שנשמע בעז"ה רק בשורות טובות.

בהצלחה לכולנו!

 

וואי! ממש מדהים! שווה קריאה!סוסת פרא
אח!!! מדהים מממש!!!בת אל123
מה נעשה בלעדייך הא?
מקפיצה-שווה קריאה..somewhere
וואי צחקתי!דניאלה .ד.
איזה קטע!!
מדהים. (מקפיץ, לזיכוי הרבים)יהודה00
אם יש מישהו/י שלא קרא/ה את הספר:נקדש את שמך..
"אשיב ממצולות" או "תשוב תחייני", הרי זה תקציר מוצלח מאוד 
 
(לא שקראתי את אשיב ממצולות, אבל זה נראה לי גם בקטע של להאמין בתשובה)
 
 
אגב, הכתיבה שלך ממש מזכירה את אבינועם מחברים מקשיבים...
 
 
תזהר, עוד יידווחו עליך P:אביה14
זה היה טוב עכשיו. תודה רבה!! 
ממתי בת צריכה מלקרוא את "אשיב ממצולות"?golani
היא התכוונה לבנים.אח..אחרונה
לפחות לפי מה שהיא כתבה:
 
 
"אשיב ממצולות" או "תשוב תחייני", הרי זה תקציר מוצלח מאוד 
(לא שקראתי את אשיב ממצולות, אבל זה נראה לי גם בקטע של להאמין בתשובה)
 
 
לבנים - אשיב ממצולות.
לבנות - תשוב תחייני.
 
 
 
שנזכה להטהר בעז"ה.
שבתץ שלום ומבורכת!
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירותאחרונה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילהאחרונה
מדהים!
שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

בדידותהרשפון הנודד

למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?

לכן לנוער יש תנועות נוער. מפגשים, פעילויותפ.א.
כן אבל זה מרגיש לי קצת בריחה משום מההרשפון הנודד
בריחה? אשמח שתסבירפ.א.

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה לא זההרשפון הנודדאחרונה

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

...הרמוניה

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...

אולי יעניין אותך