מתלבטת...להמשיך או לא להמשיך זאת השאלה!!!EINAV17
בס"ד
 
שלווווווווווום לכולם....
 
אני כבר מתלבטת במשך שבועיים.....
אני בקשר עם בחור...נפגשנו כמה וכמה פעמים....
ואני כל פעם מתלבטת מחדש...אחרי כל פגישה... אם להמשיך או לא!!
מבחינת האופי..תוכונות והמידות..הוא בחור מעולה!!..מבחינת רמה דתית זה מה שאני מחפשת... 
הוא פחות או יותר מה שאני מחפשת...
אך מישום מה... אני לא שלמה עם ההחלטה הזאת....אני ממשיכה איתו כי אני מפחדת לפספס..
בד"כ... הבחורים שהמשכתי איתם לכמה פגישות ..היתי שלמה...עם ההחלטה... ידעתי בוודאות שזה מה שאני רוצה...
 
וכאן! אני ממש מבולבלת.... מצד אחד אני רוצה לסיים את זה.... מצד שני ממש  לא....
 
מצד אחד...זה התכונות שאני מחפשת...האופי...המידות...הוא בחור טוב!!
 מצד שני.... יש משהו שמפריע לי... קשה לי להגדיר מה... אבל משהו מפריע לי....  אולי קצת המראה...אולי קצת הדיבור שלו... אולי.... אך יש דבר...שאני לא יודעת להסביר...אולי נקרא לזה הרגשה....משהו שאומר לי לא......
 
אני לא יודעת למה זה ככה??
הרי זה התכונות..האופי..המידות....שאני מחפשת...
 
אני לא יודעת מה לעשות!!
כי אם אחתוך...אולי אתחרט... מצד שני....לא יודעת עד כמה אני באמת מעוננינת בו!!!!
 
צריכה עזרה!!!!
מה אתם אומרים? חושבים??
 
אשמח לשמוע ...עצות..מחשבות... וכו....
כל דבר יעזור!!
 
כל טוב!! ובשורות טובות בקרוב!!!
 
 
 
 
מוכרשמחה ואושר
אני גם הייתי כמוך, בדיוק.
 
היו כאלה שממש ידעתי שזה לא הסגנון שלי והייתי שלימה.
והיו שניים שממש התלבטתי האם להמשיך או לא. בדיוק מאותן סיבות שאת ציינת כאן.
 
הבחור הראשון, היה בדיוק מה שחיפשתי אבל הרגשתי איזה חוש שאומר לי לא... אבל מצד שני רגש שבא מנגד... בסופו של דבר אמרתי לו שאני לא רוצה להמשיך ואמרנו יפה שלום, והיתה לי תחושה לא כ"כ טובה (בלשון המעטה) אולי זה לא היה חכם ועשיתי טעות ועוד... לאט לאט ועם הרבה אמונה (ועזרה מסבתא שאמרה שאם זה מה שבסופו של דבר החלטתי אז זה הכי טוב בשבילי והוא לא היה המתאים. היא תמיד אמרה לי שבדברים האלה של מציאת בן זוג אני חייבת להתחשב מאוד ברגש ואולי גם יותר מהשכל כי הרגש רואה בדברים האלה את מה שהשכל לא מוכן לקבל. ותמיד תמיד תמיד היא צדקה)
 
הבחור השני, גם היה אותו סגנון שרציתי וגם איתו היו התלבטויות. והמון. אבל כאן המשכתי איתו את הקשר והוא התעמק מאוד וב"ה היום הוא בעלי...
 
הדבר היחיד, ואני ממש מדגישה את המילה יחיד, שהבדיל בין שני הסיפורים הוא הרגש. הרגש הוא שהנחה אותי לומר לו לבחור הראשון, שעל פניו ובאופן שכלי לא היתה לי סיבה לדחות אותו, פשוט לומר לא נראה לי. בלי סיבה שכביכול נראית הגיונית לעין, הרגש שלי דחה אותו. הרגש ידע את מה שהשכל ניסה לקבל ופשוט אמר זה לא זה. עם הבחור השני (בעלי שיחי') הרגש לא דחה והשכל לא ניסה לחפות ולומר למה לא, בת'כלס ההתלבטויות היו כמעט אותו דבר. אבל באמת שאצל בעלי ההתלבטויות האלה נבעו מתוך ההכרה של שניהם יחד שיש פה משהו ומישהו אחר, מיוחד. ואת הידיעה שהיה הבדל ברגש ובשכל עם שני הבחורים האלה, גיליתי רק אחרי הרבה זמן וחקר עמוק, פנימי ואמיתי עם עצמי לגלות מה היה ההבדל.
 
נכון, צריך לשים את השכל לפני הרגש, כי בפועל בחיים, לא טוב לשים את הרגש קודם. לתת לו תשומת לב ולהתחשב, אך לא לשפוט על פיו.
אבל, דווקא כאשר מחפשים בן זוג, את החצי השני שלי, כאן הרגש יודע הרבה יותר טוב מהשכל וכאן זה המקום שלו להיות יותר דומיננטי וחזק. וכן, גם השולט. הרגש יודע כשהוא מצא את ההשלמה שלו...
 
בקיצור, שיהיה המון בהצלחה ואל תפחדי ללכת לפי הרגשות שלך כאן. אני ממליצה לך לנסות עוד קצת ותראי מה הרגש אומר, כמובן תתחשבי בשכל, אבל הרגש שלך (או יותר נכון לומר, התת-מודע) ידע בדיוק את האמת.
 
בהצלחה רבה ושנשמע בשורות טובות
 
הרגש שאת מדברת עליו - הכוונה יותר לאינטואיציה..וופל אמריקאי
בשביל רק אופי ומידותאנונימי (פותח)
 
היית מתחתנת כבר עם הרב שלך באולפנא.
 
בקשר זוגי , צריך שיהיה משהו מעבר.
 
אנחנו לא מתחתנים עם "מסילת ישרים" מהלך, אלא עם אדם שאנחנו רוצים להתעורר לידו כל בוקר למשך שבעים השנים הבאות.
 
 
 
ייתכן שבמה שמפריע לך...Curious
אכן יש משהו (לפעמים תת המודע רואה דברים שאיננו מודעים להם)
כמובן יכול להיות שעל מה שמפריע אפשר להתגבר.
היה עוזר לדעת מה מפריע...
עצתי: נסי לשנות את אופי הפגישות, צאו לטייל ביחד, בדקי אם את יכולה להכין לו ארוחה, או כל רעיון אחר בו תוכלי לראות אותו במצבים בו לא ראית אותו עד עכשיו.
בתקוה שקצת עזרתי...  
אז זהו......שאין משהו ספציפי..שאפשר להצביע עליו...EINAV17
אין משהו שבעקבות זה אני יכולה להגיד שאני לא רוצה...שמפריע לי...שלא מעוניינת....
אין לי סיבה או משהו...שאני יכולה להגיד שבגלל זה או שזה מפריע לי ולכן אני לא רוצה!
פשוט תחושה...הרגשה...אני לא יודעת אפילו איך להגדיר את זה.....
יש משהו בי....משהו בפנים.... שמהסס...שאומר לי שאולי לא.....לכן אני מתלבטת!!
 
לכן אני בסימני שאלה מאווד גדולים!!!
זה 50 50... ממש כך אני מרגישה.....
לכן אני שואלת... מה אתם מייעצים....חושבים.... אומרים..... 
 
 
ד"א שמחה ואושר... איך הרגשת שזה כן וזה לא... אם בשניהם היה כל כך התלבטויות...
איזה תחושה היתה לך בהתלבטויות שזה היה כן!! או לא אשמח לדעת יותר...
 
זה משהו שבא מבפניםשמחה ואושר
זה ממש משהו שבא מבפנים ברגע האמת.
עם הבחור הראשון, נפגשנו עוד קצת עד שפתאום אמרתי את זה. וואו זה נשמע מגעיל.. דיברנו על העתיד, הוא שאל אם אני רוצה להמשיך הלאה.
שתקתי (עם פה סגור) איזה כמה דקות, שבהן היו לי סערות נפש ובמשחבה מוזרה שעלתה לי, תהיתי מה יקרה אם אני אפתח את הפה.. אז פתחתי ומה שיצא היה "אני לא חושבת שזה יצליח בנינו". בלי מחשבה ובלי כלום. פשוט זה מה שקרה. אפשר לומר שלא שלטתי בפי, כמו הבחור ששמע ממני באותו רגע את מה שהלב מרגיש גם אני שמעתי את זה. זה היה כמו שני אנשים ששומעים משהו בפעם ראשונה מאדם שלישי. ברגע שהתת-מודע/רגש שמע את השאלה הוא פשוט הוציא את מה שהיה נכון, את האמת מול הבחור הזה.
 
עם הבחור השני, כשהוא שאל את אותה שאלה בדיוק, זכרתי את המצב הזה שכבר הייתי בו ושוב שתקתי (עם פה סגור) וכאשר פתחתי אותו, הלב אמר כן.
 
נשמע הזוי? מוזר? גם לי. גם עכשיו כשאני כותבת את זה זה נשמע לי מוזר אבל זו המציאות וזה מה שהיה.
אני יודעת שאצלי, ברגע האמת מול הבחור מי שענה לו, היה החלק החסר שהיה בי החלק שמחפש ואומר סליחה אבל לא, או שהוא אומר ברוך הבא.
ואני בהחלט מאמינה שברגע האמת, גם אם לא תדעי את התשובה כמו שלי היה, פשוט תלכי עם הרגש, עם הלב, עם החלק שבך שמחפש את ההשלמה שלו.
כי כאשר הרגע הזה יגיע, ותצטרכי להתמודד פנים אל פנים מול ההתלבטויות ומול האדם השני, התשובה שתתני היא תהיה האמת לפי הלב שלך ובסופו של דבר גם השכל יראה כמה שהלב בעניין הזה צדק. בין אם זה לא, ואז השכל יראה במושגים שלו כמה זה באמת לא התאים.
 
אתן לך כמה שאלות שחברה שלי שאלה אותי כדי לכוון, לי זה עזר, אני מקווה שגם לך:
1) טוב לך איתו?
2) נחמד לך לפגוש אותו, לראות אותו?
3) הוא מעניין אותך?
4) היית רוצה לראות אותו כל יום?
5) היית רוצה לקום ליד האיש הזה בבוקר וללכת לישון לידו בלילה?
6) את רוצה להיות האמא של הילדים שלו?
7) את רוצה שהוא יהיה האבא של הילדים שלך?
 
את יכולה להוסיף עוד שאלות בסגנון הזה ואולי תעזרי בחברה טובה..
בהצלחה רבה
ואשמח לענות עוד, זה באמת מורכב ורגיש.
 
 
מצטרפת בפה מלא ופתוח... לדעתה של שמחה ואושר.אור77
בעזה"י את גם תרגישי את ההרגשה הזאת אם כי קשה מאוד להסביר... וגם תמיד יש התלבטויות... מניסיון!
בנוסף למה שכתבו, הייתי מנסה לבדוק...Curious
1. אם הוא אחד שהיה רוצה לדעת בכל עת ובכל שעה מה עשית
2. אם אינך חוששת להביע את דעתך בפניו שמא יכעס
3. אם הוא מקשיב לך כשאת מדברת, או שרק מאזין לעצמו.
 
לו הייתי במצב שלך (בלוגיקה הכל בסדר, אבל הלב אומר לא) אלה הדברים שהיו מפריעים לי (ולדעתי הם כן משמעותיים)
מה שבטוח זהאליסף ט
שאת אוהבת להשתמש בשלוש נקודות...
זה רק מוכיח עד כמה היא באמת מהססת............אור77
ברצינות.
אולי זה מראה שהיא הססנית מטיבעה, ולא רק במקרה הזה.no name102
וברצינות.(...)
שלום רב לך,יהודית פוגל
לדעתי עליך לשוחח איתו על האפשרות שעוד מישהוא/היא יראה אותו ויעזור לך לגבש דיעה. כלומר, הזמיני אותו לשתות קפה אצל חברים טובים שלך, אח או אחות נשואים, אפילו שכנה טובה שאת מעריכה את חוות דעתה כדי שעוד זוג עינים ועוד זוג אזנים יתרשמו ממנו. ואם הם יתרשמו לטובה הם יתנו לך כח להחליט. לא פעם בסיטואציה ממש כזו כאשר עוד מישהוא התרשם מהמועמד/ת הם הביעו התלהבות  והפעלות רבה וזה מאוד השפיע לטובה על ההיסוסים. כי מה שקורה הוא שאת רואה אותו רק דרך המשקפיים שלך וזה לא תמיד אמיתי.   בדוק ומנוסה! בהצלחה.
אני חושבת שאולי כדי לך לחשוב לעשות הפסקה של כמהאנונימי (פותח)
ימים לחשוב עם עצמך ואחרי שתחזרי תראה איך הרגשות שלך כלפיו עם הם השתנו ?...
או שלא ואז ברורה לך כבר התשובה שזה לא מתאים.
בהצלחה!
אשמח לעזור בשיחה אישית לעצה או כל דבר אחר.
נ.ב. אני גם הייתי במצב שלך כך שאני מבינה מאוד את ההתלבטות.
מה שהכי חשוב בסיטואציה הזאת אל תתני לדעות ועצות של אנשים הסובבים אותך לבלבל אותך באיך שאת מרגישה בקשר כי אחרי הכל את זאת שהולכת לחיות עם האדם הזה.
ורק את תדעי אם הוא האדם המתאים לך.
המון המון בהצלחה !
 
שבגלל שזה כ"כ טוב את חוששת~א.ל
ניסיתי לקרוא את ההודעה שלך כמה פעמים ולא הבנתי מה מפריע. (ברמת הרגש והשכל)
ההודעה שלך פשוט נשמעת מבולבלת, ולפעמים- מפתיע לראות כמה אנחנו "מחפשים" על מה לפסול
 
יש 2 גישות לאיך להגיע לפגישות:
רק כשטוב לי- אני נשאר.  שזו גישה ילדותית ודי שיטחית אם נודה על האמת
וגישה אחת היא: כל עוד לא רע לי- אני נשאר. שזו גישה שמכירה במציאות הזו שאין אדם מושלם ובמקביל- מרגישה נינוח עם הקשר.
 
אני חושבת שברמה העכשווית - את מחזיקה בתפיסה הראשונה
נסי לשנות גישה, שוחחי עם אדם קרוב לליבך שיאיר את עינייך, שוחחי עם הקב"ה, ביטחי בו אני בטוחה שתראי דברים באור אחר. לי נשמע שאת מפספסת
וואו.. איזה פסימיות. נשמע נורא עצוב...nick
פסימיות?! להפך, אני מנסה לעודד אותה להשאר~א.ל
ברור.. התכוונתי למשהו אחר בדברייךnick
להשאר עם מישהו רק כי לא רע לך - זה ממש לא סיבה טובה.

זה דבר אחד לומר שלא חייבים להתעקש על פרפורי הפרפרים - וזה דבר אחר לומר שרק לא צריך להיות רע. ודאי שצריך להיות טוב.  איזה טוב? זו כבר שאלה אחרת. אבל ברור (לי) שצריך להיות לה הרגשה טובה כשהיא איתו.

לא בטוחה שהבנת את כוונתי~א.ל
קודם כל, כתבתי: כל עוד לא רע לי
ולא- רק כי לא רע לי.
 
והמציאות של כל עוד לא רע לי, לא אומרת שאין טוב. בוודאי שיש כזה ואני האחרונה שלא אתן לזה ביטוי..לא רע לה אלא נחמד לה איתו, כיף לה בחברתו וכו'
  
"רק כשטוב לי" זו מציאות לא נכונה כי אי אפשר שהכל יהיה טוב ברמה טוטאלית. אין מושלמות, ישנה מורכבות, ישנה התמודדות ברמה של ליצור "ביחד" לשני אנשים שעל פניו מאוד שונים
אתה יודע מה מסוכן באמת? לעשות שני אנטרים כל שורה!nick
^ וואוו אולי די לרדת עליו??!!ננשמה!
אני מביןאודי4אחרונה
שהרצון שלך לעזוב אותו
והמחשבה שלך - אולי תפספסי את הזיווג ואולי תתחרטי על כך.

חשוב מאוד - שתשימי לב מה את מרגישה.
חשוב להתפלל ולבקש סייעתא דשמיא להחליט החלטות טובות.

אני לא לוקח אחריות כי אני לא מספיק מכיר את המקרה אבל ממש נשמע שאת לא רוצה אותו, ואולי אפילו לא נעים לך לומר מה בדיוק? ("אולי קצת המראה...אולי קצת הדיבור שלו..."). אם צריך - קחי אומץ, ותגדי לעצמך שזה לא זה והקב"ה מזווג הזיווגים ימצא לך.
איך להפרד אחרי חודשיים בלי לפגוע?ארץ חדשה
הצילו 🙄
למה לפגוע?משה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

 

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

לזכור שככול שאת ממשיכה זה יהיה יותר קשהראומה1

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.


תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

בפגישה? לא עדיף בטלפון?ארץ חדשה
עדיף בפגישה, שקטה רגועה בלי הוצאות כספיות גדולותראומה1
ואפשר גם לשתף לפני שאת מתלבטת על כמה דברים לגביי מה שראית אצלו ושחשוב לך לדבר איתו על זה. זה יכין את השטח ...

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.


כנראה שעדיף בפגישהארץ השוקולד

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

כן. מסכימה.נחלת

 

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

 

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

 

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

 

בהצלחה!

 

שאלה מקסימהadvfb

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

באיבחת חרבמי האיש? הח"ח!

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הגזמת קצת....נחלתאחרונה

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

 

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

 

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

 

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

 

לא נשמע לי כזה...

יש פה אנשים דוסים במיוחד?פתית שלג

איך אתם מרגישים עם מיזמים כאלה? חדש מבית פרויקט 252: טיולי פו"פ בימי שישי

ועם שיעורים משותפים? סדנאות? ספידייטים? זום ספידייטים? (כבר שאלתי על זה פעם מזווית אחרת)

 

אני מרגיש שזאת יכולה להיות הזדמנות מטורפת להכיר בצורה בלתי אמצעית וחבל לפספס, אבל זה בכלל לא מדבר את השפה שלי, ואולי קצת נוגד את אורח החיים שלי.

 

חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

השמש הישראלית לא מיטיבהנחלת

לעור הפנים. מציעה לכולן לחבוש כובע בקיץ היוקד שלנו.

 

בארצות הצפוניות, נשים חובשות כובע למרות השמש האנמית

גם במזרח הרחוק מקפידים על כך.

 

אצלנו, אם הולכים עם כובע (שמש, עם תיתורת רחבה), אנשים

מביטים עלייך כאילו נטרפה עלייך דעתך, רחמנא ליצלן....

 

ילדי, כשהיו קטנים, היו עוברים למדרכה השניה, ליתר בטחון....

 

גם היום הם לא שמחים על כך במיוחד (בלשון המעטה)...

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

אולי יעניין אותך