אבל נדמה לי שאת זה לא כתבו:
לפעמים כשאנחנו מתאמצים להשיג משהו אנחנו רואים רק את הטוב שבו, וכמה הוא מושלם ושווה. יש משהו מאוד מושך בדברים בלתי מושגים. כשפתאום המשהו הבלתי מושג הופך למושג, משהו בקסם שלו מתפוגג. קוראים לזה להגשים חלומות, וזה עלול להיות קצת כואב.
זה מאוד יכול לקרות בקשר עם בחור - חוסר הוודאות של תחילת קשר יכול לשגע אותנו, אבל הוא גורם לנו לרצות ולהתאמץ. ברגע שאנחנו מרגישות שהבחור נמצא בהישג ידינו, שכבר לא צריך להתאמץ כדי לזכות בו, המוטיבציה שלנו להתאמץ יורדת. אם אנחנו בטוחות שהוא רוצה, אנחנו יכולות להרשות לעצמנו (לא בכוונה, אבל ככה זה יוצא) לרצות קצת פחות, כי הוא דוחף את הקשר.
עוד דבר שיכול להצטרף לזה זה פחד מחתונה. חתונה היא דבר נהדר, אבל גם מאוד מפחיד, וכשקשר מתחיל להתקדם ולהיות רציני הרבה פעמים מתעוררים כל מיני פחדים.
מה עושים עם זה?
קודם כל, יודעים שזה טבעי ונורמלי, ומשתדלים לא להלחץ (כמו שאמר לי מישהו חכם לא מזמן: מילא שאת נלחצת, אבל למה להלחץ מזה שאת נלחצת?).
אחר כך - אני לא ממש יודעת, אבל כמה רעיונות שאולי יכולים לעזור לך:
* להתייעץ עם אנשים מנוסים שמכירים אותך, ואם יש כאלה שמכירים גם אותך וגם את הבחור זה יכול להיות אפילו יותר טוב.
* לשתף את הבחור בתחושות שלך. יכול להיות שיעזור לך להאט קצת את הקצב? להפגש בתדירות נמוכה יותר? להחליט שלא מדברים על נושאים מסויימים? להחליט על תאריך שעד אליו אתם בטוח לא מחליטים כלום?
* לעבוד עם ההגיון. לחשוב מה את מוצאת בבחור, מה טוב בו, למה את רוצה להשאר איתו. רגשות מטבעם עולים ויורדים. הכרחי שהם יהיו, אבל חשוב שיהיו סיבות טובות להשאר ביחד גם כשהרגש קצת בבלבול.
* דמיון. נסי לדמיין את עצמך נפרדת ממנו. את מרגישה הקלה? פחד? פספוס? משהו אחר? מה גורם לך להמנע מפרידה?
* הפסקה. לפעמים הפסקה של כמה ימים יכולה לעזור לסדר את התחושות. תחשבי טוב טוב לפני שאת הולכת על רעיון כזה, כי גם הבחור הוא צד בסיפור, ואין שום סיבה בעולם לשחק סתם ברגשות שלו. מצד שני, אם זה מה שיאפשר לך החלטה רגועה, אולי כן יש לזה מקום. כדאי לא להחליט דבר כזה על דעת עצמך. (זה יכול להחזיר אותך גם לסעיף הקודם - אולי עצם המחשבה על הפסקה תבהיר לך דברים.)
חוץ מזה - תפילות, והרבה. אפשר גם לבקש מחברה טובה שתתפלל עלייך.
המון הצלחה!