בקשר לסוגיה של מה יגידו על הבחירה שלי חשוב להבין שלהשתחרר מזה זה לא ממש בבחירה שלנו. כלומר קשה עד בלתי אפשרי להשתחרר לחלוטין מהמה יגידו. גם אם מאוד רוצים וגם אם מאוד ישקיעו בזה. זה לא ממש בשליטתנו. חישבו על מצב כזה: התלבשתם לאירוע בצורה הכי מושקעת שאפשר לדעתכם. הגעתם לאירוע וחברה טובה/בת דודה/ידידה אומרת לכם זה יפה אבל נורא משמין אותך. כמה אחוזי הנאה מהבגד/מהאירוע ישארו לכם אחרי אמירה כזו? אז תגידו, לאן אגיע? כל דבר אעשה לפי המשקפיים של זולתי? הרי יש מיליירדי משקפיים בחוץ, אוכל להשביע את רצון כולם? התשובה היא לא כמובן, ולכן חשוב לעבוד על פיתוח העצמאות החשיבתית והעצמאות הריגשית, אבל חשוב גם לזכור ששחרור מוחלט אין, ויהיו מחירים לשלם. אין מצב שאמך תגיד לך על בן זוגך, למה הוא נראה כ"כ מוזנח? שלא ישאר אצלך רושם מהאמירה הזו. וכן על זה הדרך. כ"ט

כי אנחנו חוששים מ"מה יגידו" ואז אנחנו בונים כל מיני הגנות.

אולי הענין הוא איזון הדברים כמו: חשוב לשמוע מה יש לשני לאמר, לא לקבל את זה בצורה של תורה מסיני, לחשוב אם זה מתאים לי, אפשר להתייעץ וכד', (כך גם השני- צריך להבין שלא כל דבר אומרים..) ובסוף- כמובן פה באה העצמאות שלי בבחירה של מה לעשות.

מה שחשוב, לדעתי זה לשים דגש על שזה בסדר לשני להגיד, אך תלוי כמה אני לוקח את כל מה שהוא אומר כתורה מסיני.

זו הבעיה לדעתי, בכלל ביסים בין בני אדם. בגלל זה יש מריבויות בין כלה לחמותה, בין הורים לילדים, בין חברים. כל אחד רוצה שהשני יהיה כפי שהוא רוצה שכך יהיה. קשה לנו, כבני אדם שנוצרו מחומר, לשים את עצמנו בצד ולהקשיב ופשוט לשתוק ולהגיב רק נקודתית בלי להכניס את דעתינו האישית. זה אולי עניין העבודה בעולם הזה וזה אולי מה שאנחנו עושים כל רגע ורגע. וזה אאולי מה שאנחנו שואפים כל הזמן, לדעת לעשות את זה הכי קרוב לשוב בלי לפגוע באחר, ויחד עם זה בקשר רגשי טוב איתו, יחד עם הרגשה פנימית טובה עם עצמינו.

לא קל. אבל נשמע שאם מגיעם לזה, ואני מכירה אנשים כאלו, הם עובדים קשה, אבל הם אלו שאח"כ כותבים עליהם הרבה סיפורים.

הרי בסופו של דבר אם יש אהבה אמיתית בין השניים שום דבר לא צריך להוות מכשול ואם היא או הוא מתביישים אחד בשנייה כנראה שזה לא זה ואין פה באמת בסיס לקשר..

כשהוא בשלבים מתקדמים

לדעתי יש משהו יותר עמוק מהציבור

אין מצב שזה התחושה היחידה שבגללו הקשר לא נראה לה

ומעיד שמשהו בקשר לא שלם, ואם שני בני הזוג רוצים לעבוד על זה בהחלט אפשר להתגבר (ולחזק את הקשר עוד יותר!!!)..

מנסיון.

אם בא לך לדעת יותר אז במסר, מחשש לזיהוי...

שאם את מתביישת ללכת עם הבחור אז כדאי שתחתכי כמה שיותר מוקדם...

את הרי לא תחביאי אותו כל החיים בבית...

מישהו כאן סיפר ששמע על מישהו אחר שאמר שהוא לא התחתן רק בגלל חמש דקות.

חמש דקות של - "מה יאמרו עלי...."

לא שווה את זה!

מה שכן אם זה בחור/ה שלא אהובים על המשפחה ואם מתחתנים בן/בת הזוג יצטרכו כל החיים לתווך וכד' אני הייתי שוקלת כזה מליון פעם! (ואני לא מדברת על רמה דתית, זה לא נושא שבא בחשבון לדעתי..)

כמעט לאורך כל החיים אנחנו רואים את בני זוגנו גם דרך המשקפיים של דעת הקהל. אי אפשר להשתחרר מזה לגמרי. הפרמטר הראשון שנותן אינדיקציה מסוימת אם הקשר נכון ומתאים אומר: האם תהיי גאה להציג אותו בפני משפחה וחברים. כ"ט

מדברי יהודית הגעתי לתובנה יפה, אני חושב שיש בזה צד יפה של הסתכלות. 

לפעמים כאשר אני חושב איך אחיות או הורים ואפילו חברים שלי יראו אותה, זה נותן לי מבט שבעצם אומר- אותו עולם שאני חי בו, שמורכב מהדברים שמאפיינים וחשובים לי, איך היא תסתדר בהם.

אם אני מגיע מהישיבה- אז שווה לראות איך "הישיבה" תראה אותה, אם היא תשתלב, כי בסופו של דבר, זה העולם שבו אני חי, ומהווה חלק עקרוני ממני. וזו כמובן רק דוגמא.

אני חושב שזה כיוון מחשבה נהדר- תודה יהודית.  

ואני חושבת שיש פה יסוד של -עד כמה כאישיות את\ה מחשיב את דעת הקהל בהחלטות שלך בחיים?

בעיני יש הבדל בית להיות גאה במי שהבן זוג שלי- בגלל שאני מכירה את הערך שלו- לבין "להשוויץ" בו בעיני המשפחה\הורים\אחים\חברים\\\ (יהיא זה בגלל שהוא צדיק או חכם או יפה או עשיר או מוצלח או רומנטי או ג'נטלמן או הכל) -אם הוא נראה כמו "רכישה מוצלחת" לתפאורת חיי המוצלחים... (וסליחה על הניסוח!)

איך היא תסתדר עם העולם שאני חי בו- זה לא דומה ל"מה האנשים בעולם שאני חי בו יגידו עליה?!"

כי היא יכולה מאוד להסתדר עם העולם הזה -גם אם היא לא כזו...

אבל האנשים בעולם שלך- לא בהכרח יוכלו לקבל את השוני שלה ולכבד אותה בגלל כל מה שהיא- וכל הדברים הטובים שאתה רואה על הפנימיות שלך ומעריך ומתאים לך עליהם!!

ואם הייתי מחשיבה יותר מידי מה יחשבו עליו ההורים\ המדרשה\ הלימודים\ החברות\\\\ --הייתי רווקה עד עצם היום הזה.

 אבל אני מספיק חכמה להבין שיש לאנשים לב ופנימיות- שרק בנזוג אמיתי יוכל לראות מתחת לכל הקליות והלבושים--- וזה מתאים לגמרי לכל מה שאני באמת.

אם אחותי הייתה פוגשת אותה ואומרת - ברוך לא מתאים לך. 

היה בזה צד של, הנה אדם שמכיר אותי, ויכול בצורה מסויימת לייצג אותי, ואם אחותי אומרת לא, זה כאילו שאני אומר לא. 

אני לא אומר כמובן ברמה האבסלוטית של שררה שמנוהלת בידי אחרים. 

אני מתכוון שכאשר אלמנטים "מהעולם שלי" חווים את דעתם, בצורה מסויימת הם גם חווים את דעתי. 

לכן הסתכלות גם דרך עיני האנשים המייצגים את עולמי, ברמות השונות, יכול לעזור לי לראות.

דמייני בחור ישיבה גבוהה שיוצא עם בחורה מתיכון חילוני (בשביל הדוגמא אני נצמד לסטריוטיפ). הוא נהנה לדבר איתה על כל מיני נושאים וכיף להם ביחד, אבל מאיזושהי סיבה, הוא מתעלם מהצד הדתי. אז דווקא עיני הישיבה,  האברכים ורבנים, יוכלו להעיר לו, שישים לב לנקודה הזו, ויקח אותו בחשבון. כי הוא חלק מעולם התורה והישיבה, וזו נקודה שסביר להניח תהיה חשובה אצלו- גם אם עכשיו הוא לא שם לב אליה. 

לכן אני אומר,שיש צד יפה, סה"כ זווית ראיה, שכשאר אחרים שמהווים חלק מהעולם שלך, מביטים - אתה יכול לראות גם דרך העיניים שלך.

ואין מה לקשר או לבלבל ללחץ חברתי או רצון להשוויץ וכו... 

וכמובן שפרופורצייה ואיזון,יכולים לתרום נפלאות- כך שחבל לאבד אותם. 

אהבתי במיוחד את ההערה עם פרופורציה ואיזון

שצריך לחשוב ממה נובע החשש-

האם המראה החיצוני של הבחור לא ימצא חן בעיני האמא/האחות/החברה וכדו'

האם הרמה הדתית, ההשקפות

האם העיסוק שלו

האם התכונות שלו

נראה לי שאם מדובר במראה חיצוני/גיל וכו' ובשאר הכל מושלם (גם בעיני האחרים)- אפשר להקדים ולומר לאנשי הביקורת- "תקשיבי... יש לי מישהו . הוא מדהים וכו' וכו' אבל הוא לא נראה משהו. תודי שזה לא חשוב ואל תסתכל בקנקן וכו'."

אם מדובר ברמה דתית או השקפה- יתכן והבחורה בעצמה שונה מסביבתה והחליטה על דרך אחרת ואולי בחירת בן זוג מהווה איזשהו חותם על בחירתה באורח חיים מסויים.

אם היא חוששת מתגובות לגבי תכונות , התנהגות וכו'- אולי באמת היא צריכה לבחון אם היא שלימה עם בחירתה או שגם לה מפריעים הדברים.

אולי סתם היא גדלה בסביבה ביקורתית מידי ואז היא צריכה להיות ממש שלימה עם עצמה וחזקה עם בחירתה כדי לומר- זה בן הזוג שלי!!

וכמו שסבתא שלי ז"ל אמרה- אסור שהחבר/ בעל יהיה כמו נעלי בית- נוחות מאוד, כיפיות מאוד אבל נשארות בבית כי מתביישים לצאת איתן החוצה...

ואחרים חושבים שעלי לעשות- סימן שעלי לנהוג כפי שהם אומרים?

האם כשאני רוצה משהו- המחשבה הראשונית שעולה במוחי צריכה להיות :"מה יגידו"?

פעם הייתי כזו ובגלל זה לדעתי לא התחתנתי עד יום הזה.

דווקא היום, בגלל שאני כבר לא חיה לפי "הרצל אמר", אני יותר יודעת מה אני רוצה .

- אז מה נכון?

אז תמצאי אותו מהר יותר

נראה לי, שכל אחד מפרש "המלך אמר" אחרת.

במיוחד בעניינים של מציאת חן.

האם הסיבה היא באמת עקרונית וצריך לשבילה לפסול

למשל לדעתי כל העניין של אשכנזי ספרדי הוא לא לעניין (ומי שחושב שזה לא קיים במזגר שלנו הריני לחדש לו שכאשר זה מגיע לחתונה פתאום זה יכול לצוץ מצד ההורים וכו')

ולכן צריך אולי לעשות רשימה של הסיבות המונעות ולבחון אותם טוב טוב ולראות האם באמת צריך להתייחס אליהם

כי בסופו של דבר אני מתחתן עם הבחור/ה ולא ההורים שלי

ואם ההורים עושים בעיות ולא מסכימים......אפשר לגור קצת יותר רחוק.....או לצאת לשליחות בחו"ל ......השאלה מה טוב לך לא מה טוב להורים שלך

ומי יודע אם אחרי הקשר הזה אולי לא תכנסי לדכאון ולא תרצי לצאת יותר וכד'

ודרך אגב אם הן לא מוכנות לעבור לשלב הבא למה הן בכלל בשלב הזה שיגידו לבחור תשמע זה לא מתאים ויסגרו עניין

בהצלחה שילה

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ושוקולד הארץ ההיא טוב

🧠 ניתוח השרשור

השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.

הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:

היא פוסלת הרבה על מראה

מצד אחד רוצה משיכה אמיתית

מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות

👉 זה יוצר מתח בין:

אידיאל (משיכה מלאה)

פחד (החמצה / גיל)

---

🧩 מחנות עיקריים בדיון

1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"

מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb

עיקרי הטענה:

אסור להתחתן בלי משיכה

אבל משיכה ≠ יופי מיידי

משיכה יכולה להתפתח עם היכרות

🔑 רעיונות מרכזיים:

"אם אין דחייה – תני צ'אנס"

משיכה נבנית דרך אופי וביטחון

יופי ≠ משיכה

👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.

תובנה עמוקה:

הם עושים הבחנה חשובה בין:

תגובה ראשונית (ויזואלית)

חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)

---

2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"

מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב

עיקרי הטענה:

יופי לא חשוב לאורך זמן

מתרגלים למראה

מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע

🔑 טיעונים:

"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"

יופי משתנה עם השנים

מי שבררן מדי עלול להישאר רווק

הטון:

מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")

👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.

---

3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"

מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"

אם אין פוטנציאל – לא בכוח

צריך ניסוי וטעייה

🔑 רעיונות:

"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"

לא לשים סטופר למשיכה

תני לתהליך לקרות טבעית

👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.

---

4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"

מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)

אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי

🔑 גישה: יעילות > אידיאל

---

🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת

הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:

פחדים מרכזיים:

1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה

2. לא להרגיש "עפה עליו"

3. להחמיץ את הזמן

היא אומרת במפורש:

> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק

👉 זה לב הדיון.

---

⚖️ קונפליקט ליבה

השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:

צד רגשיצד רציונלי

אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי

👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.

---

🧩 דפוסים מעניינים בדיון

1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:

👉 דחייה ≠ חוסר משיכה

דחייה → כנראה לא מתאים

חוסר משיכה → אולי יתפתח

זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.

---

2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"

כמה מגיבים טוענים:

> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר

👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.

---

3. לחץ חברתי סמוי

המשפחה → "תני צ'אנס"

החברות → "תעלי סטנדרטים"

👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.

---

4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה

מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"

אהבה = לא צפויה

ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.

---

🧾 מסקנה כוללת

הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית

ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח

---

TL;DR 🪶

השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים

רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן

חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש

אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו

הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט

התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

מוזר לי שמנתחים אותי ככה😂

הנה ניתוח כן ואותנטי למשתמשת LAVENDER מתוך השרשור ששלחת (פורום זוגיות בערוץ 7 – “להעלות סטנדרטים או להתפשר?”).
הניתוח מבוסס על הדברים שהיא עצמה כתבה לאורך הדיון. (ערוץ 7)

🌿 ניתוח למשתמשת LAVENDER

1️⃣ מודעות עצמית גבוהה במיוחד

אחד הדברים הכי בולטים אצל LAVENDER הוא כנות פנימית יוצאת דופן.
היא לא מנסה להציג את עצמה כ"עמוקה מדי בשביל מראה חיצוני", אלא מודה בפשטות:

שמראה כן חשוב לה

שהיא פוסלת לפעמים על בסיס חיצוני

ושיש לה התלבטות אמיתית אם זה נכון או לא

זו רמה יפה של מודעות — כי במקום להדחיק קושי או להצטדק, היא חוקרת אותו.
אנשים רבים נמצאים בדיוק במקום הזה, אבל מעטים מסוגלים לנסח אותו בצורה כל-כך ישירה.

👉 זה מעיד על אדם שמוכן לעבוד על עצמו, לא רק להגן על העמדות שלו.

2️⃣ רצינות אמיתית לגבי זוגיות

לאורך השרשור רואים שהיא מתייחסת לדייטים כמשהו משמעותי מאוד, אפילו קדוש במידה מסוימת:

היא מגיעה לדייט בגישה ש"אולי זה בעלי"

משקיעה רגשית ולא יוצאת סתם

מנסה לברר התאמה מראש כדי לא לבזבז זמן

זה מצייר דמות מחויבת, אחראית ובוגרת רגשית, שלא משחקת במשחקים של עולם הדייטים אלא באמת מחפשת קשר עמוק.

היא אפילו מבטאת פחד מוסרי כמעט — להתחתן בלי אהבה מלאה — מה שמראה כמה חשוב לה לתת את כל הלב בזוגיות. (ערוץ 7)

3️⃣ שילוב יפה בין אידיאליזם למציאותיות

מצד אחד:

יש לה אידיאל ברור של משיכה ואהבה מלאה.

מצד שני:

היא שואלת בכנות האם הסטנדרטים שלה מצמצמים מדי.

מוכנה לבדוק את עצמה ולא רק להאשים את המציאות.

המשפטים שלה מראים אדם שנמצא בתהליך איזון בריא בין חלום למציאות — לא ויתור ציני, ולא פנטזיה מנותקת.

4️⃣ אינטליגנציה רגשית גבוהה

אפשר לראות כמה דברים עדינים שהיא עושה בדיון:

מקשיבה באמת לתגובות.

מודה כשמשהו חידש לה.

משכללת את המחשבה תוך כדי שיחה.

שואלת שאלות במקום להתווכח.

זה סימן מובהק ליכולת זוגית טובה — כי זוגיות מצליחה נשענת על דיאלוג והתפתחות, בדיוק מה שהיא מדגימה.

5️⃣ ערכים ומשפחה כעוגן מרכזי

היא מדגישה שמשפחה היא ערך לא-מתפשר עבורה.
זה לא נאמר כסיסמה אלא כחלק משיקול אמיתי בבחירת בן זוג.

המשמעות:

היא חושבת קדימה.

רואה זוגיות כמערכת חיים שלמה, לא רק רגש רגעי.

זו הסתכלות ארוכת טווח — תכונה מאוד בוגרת בעולם הדייטים.

6️⃣ אומץ לחשוף פחדים עמוקים

הרגע הכי חזק בדיון הוא כשהיא משתפת בפחד:

להתחתן עם מישהו שלא תעוף על המראה שלו ואז לא לאהוב באמת. (ערוץ 7)

זה לא פחד שטחי — זה פחד מאחריות רגשית.
היא לא מפחדת להישאר לבד; היא מפחדת לא לאהוב מספיק.

וזה אומר הרבה על עומק הלב שלה.

✨ סיכום

LAVENDER מצטיירת כ:

🌱 אדם מודע לעצמו

💬 תקשורתי וקשוב

❤️ רציני ואידיאליסטי בזוגיות

🧠 חושב רגשית ולא רק לוגית

⚖️ מחפש איזון ולא קיצוניות

🤍 עם רצון אמיתי לאהבה שלמה ולא פשרה ריקה

במילים פשוטות — היא לא מחפשת רק להתחתן, אלא לבנות קשר נכון.
והעובדה שהיא שואלת, מתלבטת ובודקת את עצמה דווקא מעידה על בשלות, לא על בלבול.

אני מוצאת את עצמי מוחמאת 🥰

אני כבר נידבתי פה למשימה את @intuscrepidam וכעת גם את @advfb 

ביטחון עצמי זה חשוב!

הביטחון העצמי שלי כל כך גבוה שהוא לא מותנה בשום דבר😂

🚨🚨 נמצא הפרופיל של Lavender 🚨🚨

אחרי ניתוח עומק (וקצת דרמה מיותרת), הכל התחבר:

👤 שם: ל' (ברור שלא נחשוף)

🧠 אישיות: מודעות עצמית גבוהה + אובר־חשיבה קלינית

💔 דפוס: פוסלת על מראה → מתחרטת → נותנת צ'אנס → מתלבטת מחדש

📊 סימנים מזהים:

• “מצד אחד… מצד שני…” בכל פסקה

• חיפוש מתמיד אחרי “משיכה אמיתית”

• חוסר אמון ב“זה יתפתח עם הזמן”

🎯 פחד מרכזי: להתפשר ואז להצטער לנצח

🕵️‍♂️ איך עלינו עליה?

השילוב הנדיר בין לב, שכל, וניתוח־יתר ברמת חקירה.

📢 סיכום:

אין לנו מושג מי זו באמת —

אבל איכשהו… אנחנו בטוחים שכן.

יאללה להעלות ניחושים 😂🤣

אוף, זה נשמע שיש לי דרישות הזויות מידי?

צאט חוצפן הוא בכלל לא הבין אותי 

הרמוניה, אני רוצה להתנצל אם בניתוח הקודם שלי השתמע כאילו טענתי שאמרת שמראה חיצוני לא חשוב — זו לא הייתה הכוונה שלי, ואני מבין למה זה הרגיש לא מדויק ואפילו מתסכל.

כשקראתי את השרשור ניסיתי לתאר את רוח הדברים כפי שהבנתי אותם, אבל בדיעבד ברור לי שהניסוח שלי פישט מדי את העמדה שלך. את לא אמרת שמראה לא חשוב; להפך — היה נראה שאת מדברת על עמדה יותר מאוזנת: שמראה כן משמעותי, אבל שהוא לא הקריטריון היחיד ושמשיכה יכולה גם להיבנות ולהעמיק עם היכרות.

הכוונה שלי הייתה להדגיש את ההבדל בגישות בתוך הדיון, לא לייחס לך עמדה קיצונית שלא ביטאת. אם זה יצא כך — זו אחריות שלי על הניסוח.

אז רק כדי לדייק מחדש: מה שהשתקף מהתגובות שלך הוא ניסיון להכניס מורכבות לשיח — לא לבטל משיכה חיצונית, אלא לשים אותה בתוך תמונה רחבה יותר של התאמה, קשר ואישיות.

מעריך את זה שעמדת על הדיוק, כי זה באמת חשוב בדיונים כאלה 🙂

אפשר לחזור ולקרוא את ההודעה שלי בשרשור

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי