יש רבנים רבים וגדולים שמתירים ולא רואיה בזה בעיה

(והראה לי אפילו שבחב"ד זה לכתחילה..)

יש מספיק יצר הרע בעולם לדברים אחרים

אני מסכימה שיש פאות לא צנועות - אבל זה לא אומר שצריך לאסור את כל הפאות בגלל זה!!

היא רק שואלת אם לנו יש יצה"ר שכזה.

לי לא

 בס"ד

התכוונתי שנגיד אצל החרדים רוב הבחורי ישבות מעדיפים שהכלה שלהם תלך עם פאה אני לא נכסת אם זה מותר או אסור

שאלתי גם אם בציבור הדתי לאומי יש את הדרישה הזאת של פאה? או שזה לא ניסיון לבחורים לרצות אישה שהולכת עם פאה

והבנות הייתם רוצות ללכת עם פאה

זה הכל

מעבר להיבט ההלכתי שאני לא נכנס אליו. זה די איכס. לראות את אשתך עם שיער של אשה אחרת.

חוץ מזה, שמטפחת בהרבה פעמים זה מחמיא.

בתכלס הכל עניין חברתי, וכל חברה מנסה לעטוף אותו באינסוף אידיאולוגיות ורבנים שמתירים. "עדיף מטפחת, אפילו שרואים תשיער שלך, כי ככה יודעים שאת נשואה."

וכל מיני כאלה.

או "בטח שעדיף פאה, ככה לא רואים שום שערה"...

הכל חארטה!

צריך לכסות את כל השיער ולא בשיער של איזה שוודית בלונדה.

גם הרבנים שמתרים בחיים לא יתירו פאה שמושכת את העין, וזה 90% מהפאות שהחרדיות חובשות.

אני לא מסכימה עם שאר הדברים שנו-ניים אמר פהVVVV למטה

ילד- תעדן את סיגנון הדיבור שלך!!

פאה או מטפחת- זה עיניין חברתי.

לגמרי.

יש רבנים ענקים שאוסרים, ויש רבנים עמנקים שמתירים.

בציבור המכונה "שלנו" (יעני תלמידי הרצי"ה ושאר קוקיסטים למיניהם...)

עד כמה שידוע לי- פוסקים שמותר-

וגם יש מוסכמה חברתית של ללבוש מטפחות או כובעים -כי ככה נחשב יותר יפה או מקובל...

זה לא אומר שמי שהולכת עם פאה- אז היא לא יפה או לא מעודכנת או נראית חרדיה...

זה אומר דבר אחד בדיוק- שהיא אוהבת את הלוק הזה, שנוח לה ככה,

ושיש לה מספיק כסף לעיניין.

רעות-

אם בציבור שלנו יש יצר הרע על מטפחת- ה אם לשים בכלל או חצי או לכסות הכל.

לחשוב שפאה זה יצר הרע- זה ממש לרחפן איפה היצר הטוב פה...

בקיצר-

תעשי מה שבא לך.

מה שיפה לך

מה שמתאים לך לכיס

מה שהולך לפי שיטת הפסיקה שלכם

מה שהכי יפה בעיני בעלך

(אין פה^^ דירוג לפי חשיבות)

רבנים חשובים ביותר, מגדולי הדורות, פוסקי הלכה שעסקו בהלכה כל ימי חייהם, קבעו שפאה עדיפה ממטפחת, וראוי לכסות בה את הראש.

ביניהם ניתן למנות את:

החזון איש.

הגאון רבי שלום משאש, רבה של יהדות מרוקו.

הגאון רבי בן ציון אבא שאול, מגדולי הפוסקים הספרדיים בדור האחרון.

הגאון רבי יוסף קאפח, מגדולי הפוסקים התימניים.

הרבי מליובאוויטש, מנהיגם של רבבות ואלפים, מחסידי חב"ד וכאלה שאינם חסידי חב"ד.

הגאון רבי חיים קניבסקי, מגדולי הדור הליטאיים בדורנו.

הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ, מגדולי הדור, וראש ישיבת פוניבז'.

ועוד ועוד רבנים ופוסקי הלכה מובהקים.

כל אלה התירו פאה משיער עצמה, ואין לכך קשר למשיכת עין.

משיכת עין פירושה - יציאת דופן, הבלטה, וכו'. האם אשה ההולכת בשיער, היא בולטת על רקע כל הרווקות שהולכות בשיער שלהן, החרדיות שהולכות עם פאות, והחילוניות שהולכות בשיער שלהן??

הרי זה שטויות והבלים! רק אם הפאה ארוכה בצורה חריגה, אפשר לומר שהיא פרוצה ויוצאת דופן. אבל פאה באורך סביר? אין בזה שום "משיכת עין". אולי זה יפה, אבל זה לא חריג וזה לא פריצות.

שלא מושכות את העין אבל הפאות של היום יותר יפות משיער לכן זה אסור ודברים משתנים עובדה שמרן הרב עובדיה אוסר איסור חמור.... 

מה שכתבת זה שטויות והבלים. הבאתי מקורות רבים לכך שזה לא נכון, תחפש בעמוד הזה את המילה "קאסטם".

וזה לא קשור לכך שהגר"ע יוסף אוסר, אין שום קשר. זאת דעתו ולא דעתם של עשרות רבנים אחרים.

הם אולי התירו ללכת עם מטפחת אבל בכלל בכלל לא אמרו שזה יותר טוב ועדיף ממטפחת.

ואם כן- אז אני רוצה לראות בעיניים שלי מקורות !! ועדיף שתצלם ותסרוק ולא תצטט לי מאנערף מה.. למה אתם כותבים פה שקרים על ימין ועל שמאל.....

גם אני יכולה לכתוב שרבנים גדולים וחשובים אמרו בדיוק מה שאני חושבת.. אבל כדאי שנחשוב מה שהרבנים אומרים...

אבל מה שהם באמת אומרים.. לא להמציא!

בס"ד

בעולם קטן.

הוא ענה: "לדעתנו אסור, אבל יש רבנים שמתירים וצריך לכבד".

וד"ל.

כי בגדול יראת שמים זה לא הצד החזק שלהם.

לא,את.

עד כדי כך שלא הבנתי..=]

סתם. זה ממערכון...

[ליטל מעתוק, שם שם]

וואלה. מנין לכם זאת? שמא רוח הקודש הופיעה אצלכם בבית?

כי אם אתה חרדי וכותב את זה... אני לא רוצה לומר מה זה אומר...

והוא פתאום הפך למחמיר.

בית ההוראה של הגר"מ אליהו נשאל האם עדיף פאה או מטפחת, לדעת הגר"מ אליהו זצ"ל, וענה: לדעת הגר"מ אליהו כל דבר המכסה יותר, הוא עדיף, ולכן אם אשה לא מכסה את שערותיה כמו שצריך במטפחת, עדיף לה ללבוש פאה.

לפי זה גם מובן למה אשתו של הגר"מ לבשה פאה.

למעשה כיום אני מחפש את התשובה הזאת ולא מוצא, יכול להיות שמאן דהו מחק אותה, כיון שלא מצאה חן בעיניו. אך זאת התשובה שהשיב בית ההוראה של הגר"מ אליהו.

כדי למנוע אפשרות של בריחת שיער מהכובע / מטפחת.

לגבי הרה"ג שמואל אליהו שליט"א, מצער אותי לראות שהוא מבטא את הדעה העצמית שלו, ולא מדגיש שזאת דעתו האישית ולא דעת אביו.

אביו זצ"ל, היה מגדולי הפוסקים בכלל, וגם נחשב למורה דרך הציונות הדתית (אם כי בדיעבד אחרי פטירתו נשמעים קולות שונים). הוא, לעומת זאת, אינו אלא רבה של צפת. וכששואלים לדעתו, מתכוונים לשמוע מהי דעת אביו.

אני לא מבין מה אתה אומר במילים על הרב שמואל אליהו, "אינו אלא רבה של צפת" בביטול מזלזל שכזה.

גם להיות רבה של עיר זה לא דבר קל כל כך.

ומה אתה יודע? גם לרב שמואל אליהו מותר שתהיה דעה עצמית, ואפילו אם זאת לא הדעה של אביו. (ע"ע, רש"י ורבינו ת"ם)

מה הוא חבר שלך מהגן?!?!?!??!

מה פה הקושיה??

וכך גם הוא מציג את הדברים, כביכול זאת דעת אביו זצ"ל. אין לי שום בעיה עם דעתו האישית של הרב שמואל אליהו או מישהו אחר.

אין ספק!

שנזכה....

באמת מצחיק אותי שאומרים שמטפחת יותר יפה מפאה,

זה כזה בולשייט.

(כמו שיש לסבתא שלי...) ויש פאות מושכות ולא צנועות שהלובשת אותן היא בגדר "נבל ברשות התורה".

אבל איך את מצפה מאשה צעירה שתלבש את הפאה של סבתא שלך??

הגמרא אומרת שאסור לילדה (צעירה) לצאת עם פאה של זקנה בשבת, ולמה? שלא יצחקו עליה ותוריד את הפאה, ותלך איתה ברשות הרבים ותעבור על איסור טלטול בשבת.

מעניין שהיום, הרבה אנשים חושבים שמצוות כיסוי ראש זה לכער את האשה ככל שיותר...

דוגמניות.

או כמו שאומרים הפעשקווילים שלכם:

ירושלים זו לא פריז! (או פעאריעאז אני לא יודע איך אתם כותבים)

אין שום איסור לאשה להתייפות, וממילא הגמרא לא דנה מעולם באיסור להיות "דוגמנית".

צניעות אינה שם נרדף לכיעור.

אולם בכל הראשונים והאחרונים מוזכר שהפאה היוותה קישוט לאשה הנושאת אותה, וכדי להיות "בעלת שיער" לבשו את הפאה. כתבתי מקורות באריכות בהודעה אחרת.

ובקשר ל"פריז" ושאר ירקות. שאלה לי אליך: הרי גם הרווקות הולכות בשיער פזור, וזה מותר לפי ההלכה. מי התיר להם להיות "דוגמניות"? ללכת "כמו פריז"?

ומדוע אשה עם שיער לבן ויבש צריכה לכסות אותו?

תפסיק לתת תירוצים עלובים.

אף אחד לא אמר לה להיות מכוערת, יש הבדל בין להתייפות לבין להראות כמו מילים שאני לא רוצה לכתוב בפורום.

שישימו פאה יפה, למה צריך לשים פאה שנראית כמו אותן מילים שאני לא רוצה לכתוב, במיוחד שזה מלווה בבגדים צמודים במיוחד,בד"כ גם לא הכי ארוכים, מספיק להתחסד,הציבור החרדי מזמן לא צנוע ועניו כמו שהוא עושה מעצמו. אני בטוח שהנשים של כל הרבנים שאתה יודע לצטט כ"כ יפה לא נראות ככה.

היא כבר תפוסה!

אבל רק השבוע עברתי במקרה ליד חנות פאות ויש שם פיאות משיער ארוך ומהמם שללא ספק הן לא צנועות. ויש כאלה שאומרים שגם לבחורה רווקה אסור ללכת עם שיער ארוך פזור מאותה הסיבה.

אם בא לך לכתוב מילים יותר נחמדות מ"דוגמנית", אתה יכול לכתוב ככל העולה על רוחך. אתה חושב שזה מעלה או מוריד?

אלה שמתנגדים לפאות, מזמן עברו את גבול הטעם הטוב באשר לביטויים. הם חושבים שאם הם ישתמשו בזה, ככה נשכח שיש פוסקים מתירים מגדולי העולם, ובכלל רוב האוסרים לא היו אוסרים כיום בימינו.

פאה, אינה אלא שיער בעלמא. שיער זהו שיער. שיער אינו פריצות ואינו מתקרב לזה. בפרט כשרוב נשות העולם בימינו הולכות בשערות שלהן, וכן כל הרווקות.

אין לכך כל קשר לבגדים צמודים/קצרים. נכון הוא שאתה מנסה ליצור קשר אסוציאטיבי בין פאה לבין בגדים שכאלה, אבל מה לעשות ואין שום קשר. יש הרבה נשים עם מטפחות, בנדנות, כובעי רשת, שהולכות עם חצאיות מיני ובגדים צמודים. שוב, אין לכך שום קשר.

אם הפאה ארוכה ובולטת, היא בדיוק כמו כובע ארוך ובולט. שניהם בולטים ומושכים תשומת לב יתרה מחמת גודלם/אורכם, ולכן אסור ללובשם.

מצדי שאשתך תלך עם פאה,ואמא שלך,ואם אתה נהנה מזה,אז גם אתה.

יש פאות,ויש פאות,ותתפלא,זה קשור מאוד לשאר הבגדים,כל מה שאתה צריך לעשות זה לפקוח את עינייך ולהתסכל סביבך בקניון או במרכז העיר ביום ממוצע ולראות את הצדיקות הגדולות עם הפאות.

ברור שבכל ציבור יש שהולכות לא צנוע,אבל אין כאלו שמתלבשות ככה וחושבים שהן צדיקות,חוץ מציבור מאוד מסוים שגם מצליח להתלבש ככה,וגם צועק שהוא צדיק יסוד עולם. אולי פשוט אלו שצועקים גם צועקים על ההפרדה באוטובוס ואז האשה יושבת מאחורה והם לא מצליחים לראות איך היא לבושה.

הבעיה היחידה בפאות זה האורך שלהן, שגורם להבלטה. זה בדיוק כמו מטפחת רשת ארוכה, או כל כיסוי ראש ארוך. עצם השיער הוא שום כלום, ואני יכול להעתיק לך קטעים ארוכים דוקא מ"יביע אומר" חלק ו' סימן י"ג, שם הוא מבאר באריכות שהיום שכולן הולכות בשיער שלהן, אין בזה שום הרהור, שום דבר בולט ויוצא דופן, ואף אחד לא מתייחס לזה.

ויש פוסקים שמשמע מדבריהם במפורש שגם בפאה ארוכה אין שום פסול, ולא כמו שאתה מציג את זה כאילו זה שיא הפריצות והזימה.

לעומת זאת בבגדים שהם צמודים מאוד, או בחצאית קצרה שהברך נראה בשעת ישיבה, אין שום היתר, זאת פריצות אמיתית, ואני מאמין שאף אשה שלבושה כך לא מרגישה את עצמה "צדיקה".

כעת, דבר נוסף:

לידיעתך הרבה, הציבור החרדי בכללותו, נקעה נפשו מהעסקנים המארגנים מידי פעם וועדה לענייני X, ובכלל זה אוטובוסי המהדרין שהזכרת.

בנושא זה קיים חילול ה' רב, ויצא שכרו בהפסדו.

בוודאי שרוב הציבור החרדי מוקיע את אלה שמתנהגים בברוטליות באוטובוסים שכאלה.

אתה יודע רק לצטט פוסקים כל היום,אין לך שום פרופורציה לגבי מה שאני מדבר עליו. אני מדבר איתך על פאות צנועות או לא ואתה מדבר איתי על הבעיתיות שבאורך,וזה קשקוש גדול,כי יכולות להיות פאות ארוכות צנועות,ויכולות להיות קצרות פרוצות. הכל משתכלל יחד עם הבגדים וההופעה החיצונית שהולכת ומדרדרת ברחוב החרדי, ואני יודע כי אני גר שם,אתה יכול לעבוד אולי על מי שלא גר בתוך כל הזבל הזה,לא על מי שגר שם בפנים.

שאשתך נראית סופר מוזנחת, כמו נשים רבות בציבור הד"ל: סיר לילה מכוער על הראש, חצאית ארוכה ורחבה שנקנתה ב"ריקושט", ("איה שרה? הנה באוהל שהיא לובשת"), ושאר הבגדים בהתאם, סנדלים תנכיות או לא יודע מה.

לפי זה אפשר להבין את כל סגנון הדיבור שלך כאן, כלפי נשות הציבור החרדי המטופחות שאתה רואה בשכונה. לך וטפח את אשתך, ואל תבלבל את המח כאן לכולם במסווה של מוסר וצדקנות.

ויעידו כל המכירים אותי פה (ויש הרבה) שאני אחד שמכיר את חשיבותו של המראה החיצוני.

לא מצחיק אותך התיזמון של התגובה הבאה?

"קטונתי, אך לצערנו, אליסף מדבר מנסיון בביתו"

אין מקרה בעולם...

מה הקשר בכלל?

אחותי פשוט מכירה את אותן קרובות משפחה שאמרתי שיש לנו,כאלו שיודעות לשים פאה צנועה וכאלו שלא. תפסיק לבלבל בשכל.

שמעת על המילה הזאת? קח כמה כדורים, שתה כוס מים. אחר כך תקרא שוב מה שכתבתי, אתה לחוץ מאוד וזה לא בריא.

לעיתים קרובות מדי יש קשר מובהק בין פאה שמתקשה מאד להזכיר פאה, ואף נותנת רושם פרוץ משהו, לבין ביגוד לא צנוע. יש לנו גיסות שכאשר בעלי (הדת"ל) פוגש אותן בבית הורי הוא מחפש היכן לתקוע את עיניו באדמה משום שהחצאית (בלון לעיתים) היא בדיוק על גבול הברך אפשר לתאר מה קורה כשהן מתיישבות או הולכות עם חצאית בלון... וחולצות שאני לא הייתי מסתובבת בהן בחיים. אני חושבת, סליחה שזה עולה כאן, שאף אני משתדלת להיות מטופחת ונאה ולא מוזנחת אבל גבולות הצניעות חייבים להשמר!  לעומת זאת רבות בנות דודותינו ואף אחיות (חורגות, כאלו שצמחו במגזר החרדי) שבאופן מובהק וברור פאותיהן צנועות יותר, פחות ארוכות, מעוצבות יפה להפליא ועם זאת בהחלט משדרות יותר צניעות, מפליא אולי אבל זה הולך יחד עם ביגוד צנוע בהרבה והנהגות צנועות יותר ( סגנון דיבור, בוטות, ונראה לי שגם שלום בית...)

בקיצור- אמנם לרב הערותיו של אליסף כאן הן ציניות כשלא מוצא חן בעיניו משהו אבל בנושא הזה- בתוך עמנו אנו יושבים...

מכל המלל שכתבת.

מה הקטע של חצאית בלון שהכנסת לכאן?

אין שום קשר, בין ביגוד פרוץ לפאה לא צנועה, והבעיה מתחילה בהגדרה של פאה לא צנועה. את ואליסף החלטתם שרוב הפאות הם לא צנועות, וזאת הטעות שלכם.

מי אמר שפאה "צריכה להיראות פאה" ולא דומה לשיער של האשה עצמו, או יותר יפה ממנו?

הרבה מהפוסקים שהתירו פאה, כתבו שאין בזה שום בעיה! את יכולה לראות במקורות הרבים שהבאתי בעמוד הזה, שכל הפוסקים התכוונו ל"קאסטם" ולא לצמר פלדה או שיער עיזים!

הבעיה מתחילה משטיפת המח הציבורית שעשתה משוואה של פאה = פריצות, ואז באמת ישנן נשים שמרגישות "פרוצות" עם הפאה ומתלבשות בהתאם. את העוול הזה, אני משתדל לתקן.

מכל ההודעות שלי לא הבנת מילה,אתה חוזר על אותו טיעון טיפשי שהפאות הן צנועות והשרבנים התירו, ואני שוב ושוב עונה לך שאין שום סיכוי שהרבנים התירו להסתובב כמו שהנשים מסתובבות היום בעולם החרדי, ואתה שוב מצטט פוסקים כי זה הדבר היחיד שאתה יודע לעשות,לעשות חיפוש קל בגוגל ולמצוא ציטוטים... נורא קשה לך לחבר בין החבל העבה הזה שמחבר את הפאות הלא צנועות והביגוד הפרוץ שמסתובב אצלכם. ואל תחפור לי במח עכשיו עם למה אני לא מתלונן על מה שקורה אצל החילונים,כי מה ההשוואה בכלל.

אףך אחד לא אמר שאשה צריכה להסתובב עם צמר פלדה על הראש אתה מכניס אותם טיעונים אווילים שוב ושוב.

ואתה כנראה גם תחזור על זה עכשיו, כך שהדיון איתך מתחיל להיות דיי חסר טעם, אלא אם כן תעניין אותי מחדש בטענות בעלות טעם.

אם כי קשה לך לקבל אותם, והם לצנינים בעיניך.

זה הולך ככה:

אתה טוען שהפוסקים לא התירו את הפאות שיש לך בשכונה.

אני מוכיח לך שהם דיברו על זה, ומביא ציטוטים.

אתה מעביר נושא לביגוד צמוד/קצר פרוץ.

אני מסביר לך שאין קשר.

אתה טוען שהדיון חסר טעם.

אני מסביר לך ברחל בתך הקטנה.

אתה מבין, והולך לישון בתקוה שמחר יהיה יותר טוב.

זה הולך ככה: אתה טיפש,וכנראה את זה שום פוסק לא יצליח לשנות.

אם הגבת בצורה כזו, כנראה המסר שלי נקלט היטב...

שכל אחד יתעסק בחבילה שלו ותאמינו לי שלכל אחד יש מה לתקן בפרט ובכלל והנושא הוא צניעות ילהההה לעבוד ולא לעתעסק היא ככה אבל אני צנועה   הפאות זה לא כיסוי ראש התורה אמרה שער באשה ערוה......................................נקודה ובלי התחכמויות לאו דוקא שלה עצמה אלא כל שער תראו תאמת ואל תסתכלו על רבנים מהדור ההוא אלא אצלנו הרב אלישיב השם יאריך ימיו אוסר הרב הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א אוסר וגם הציבור הדתי צריך להקפיד על צניעות ולתקן דברים כמו גרביים ובגדים לא צנועים השם לא אוהב זימה אנחנו צריכים להשתנות דחוף

בוידאו שפורסם בתקשורת מפגישתו עם כמה ת"ח, אמר שפאה היא כיסוי ראש לכתחילה ולא בדיעבד. וזה לשונו: לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה. זה בסדר גמור או לא"? ענה הרב "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול הדור... כאשר הגיע כאן לארץ, התנו עמו ואמרו לו 'הסכת ושמע, רבי, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר, אם כן אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן. הם הסכימו והוא עלה לירושלים עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? אבל הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין" (ובסוף שיחתו שם דיבר נגד הפאות האסורות לשיטתו, שיש בזה פריצות, ואף הראה בידו על מקום הנחת התפילין, כמראה על אריכות אותן הפאות האסורות).

זה לא אומר שאפשר להמציא בשמו ש"הכל אסור".

לצפיה בוידאו המלא (והלא מצונזר, ערוך ומבושל, שמופץ ברחובות):

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=8668&cat_id=2

לא הייתי אומרת שמטפחת בטוח הרבה יותר יפה, אבל אני מסכימה עם מישהו10 שזה קצת איכס!

בכללי בנות הציבור הדתי לאומי לובשות מטפחות או כובעים, ולא חושבות בכלל על פיאה..

(לפחות כל החברות שלי -שזה יוצא די הרבה..)

אני מניחה שגם בנים בציבור שלנו מכניסים את האישה האידאלית שלהם תחת דמות עם מטפחת/ כובע!

(אבל זה צריך לשאול אותם..)

אגב "הפיאה נאסרה" היא כתובת קיר נפוצה במאה שערים.. זה למה רשמתי את זה.

חוצמיזה שהפיאות של היום הם ממש "נבל ברשות התורה"!

כי משום מה הצעירות שלובשות אותן גם עומדות על הסנטימטר של החצאית שיעבור בול מתחת לברך!

ונראות כמו ברביות / דוגמניות צמרת, שלא ממש חשבו על סוגיית הצניעות..

או יותר נכון חשבו יותר מדי טוב, איך לעמוד ב"גדרים ההלכתיים" ובכל זאת למשוך כמה שיותר עיניים..

תלוי איזה פאה ועל מי

לא כל מי שהולכת בפאה לובשת גם חצאית קצרה ונראית כמו דוגמנית

וחוץ מזה - זה שחלק מהפאות לא צנועות זה לא אומר שצריך לאסור את כולן

זה כמו שיש חלק מהחרדים שאוסרים חולצות טריקו, ויש בזה צדק מסויים כי יש הרבה מהן שנצמדות וכו'

אבל זה לא אומר שכל חולצת טריקו היא צמודה ולא צנועה - ויש לי כמה וכמה חברות שהולכות קבוע בחולצת טריקו וזה ממש לא צמוד אצלן...

ותמיד יש יוצאים מהכלל..

פאה זה מפגר, כי זה כמו לכסות משהו שלא אמורים לראות - במשהו שלא אמורים לראות!

זה כמו ללבוש חולצה שמכסה הכל עם תמונה של אישה חשופה! לא עשינו בכיסוי הזה כלום!

אגב חרדים לא אוסרים טריקו בגלל ההיצמדות.. אבל זה באמת לא משנה לעניינינו..

שיער מותר לרווקות, עד גיל מבוגר, גם שיער פזור מותר לרווקות.

גם הגאון רבי עובדיה יוסף, שהוא מחמיר גדול בענין הפאה, הודה שיש הבדל גדול בין השיער לשאר איברים: "יש לחלק בין גילוי שוק באשה שלא הותר מעולם גם לבתולות פנויות, לשיער שהותר בבתולות פנויות, וא"כ י"ל דלא שכיח הרהור כ"כ בזה". (יביע אומר חלק ו' סימן י"ג).

אין קשר כלל בין לבישת בגד בצבע הגוף (שגם איסור זה לא כל כך ברור, ודנו בזה הפוסקים), לבין לבישת שיער כדי לכסות את השיער.

בפרט שבפאה יש סימנים ברורים שאפשר להבחין בהם: היא יותר גבוהה משיער הראש, שרשי השיער לא יוצאים מהקרקפת, היא מבריקה קצת, ועוד.

חברה, ומה כולן עושות. לכל הבנות פה בטוח שאחרי שהן יתחתנו, בעז"ה, הן ילבשו מטפחת או כובע, נכון?! והן מחכות לרגע הזה... מודדות לפעמים בבית מול המראה... ובטיולים... וזה יפה עליהן...

מצד שני, אם היינו חיות בחברה שבה הולכים עם פיאות, אני בטוחה שהמצב היה משתנה.

ובקשר לכל הדברים הלא ממש נאים שנאמרו כאן על ציבורים... קודם כל, כולנו יראי שמיים, עצם זה שאנחנו קוראים לעצמינו דתיים (הולכים לפי הדת) או שהם קוראים לעצמם חרדים (מדבר ה') זה כבר מראה שיש בסיס נכון. ברור שיש טעויות, זה כל הסיבה להימצאותינו בעולם.

נגיד מה שאמרו על "נבל ברשות התורה", אפשר גם לדון לכף זכות... אני חושבת על איך הן משתדלות להתלבש צנוע, להשקיע ים כסף על פיאה, וממש לא לעשות שום דבר שאסור, אפילו שכל כך קשה להן!! והן רוצות להיות מושכות בעיני כולם!!! אבל למרות זאת הן לובשות בגדים שהם בסד'ר הלכתית, ובודקות מה מותר... מבינים?!

וחוץ מזה שהכללות זה לא נכון, בכלל. תמיד יש יוצאים מהכלל. ואם אנחנו חושבים שאנחנו כל כך טובים כי אנחנו צנועות ונהיה עם מטפחות, מה זה בכלל שווה אם אנחנו חושבים רע על אנשים - ועוד יותר, ציבור שלם?

סליחה?!?!

אולי יותר נכון לומר-

להיות לבושות בצורה מכובדת שמכבדת את ציבור יראי השם

כן- אישה דתיה שלבושה טוב- נאית מכובד- מעלה את כבוד התורה!!

סתם שלידיעתכם-

יש פה בפורום -כמה נשים וכמה אימהות ש בנות וכמה סבתות של בנות וכמה בנית של נשים -

שלובשות פאה

רק תזהרו לא להגיד דברים שיפגעו אישית באף אחת!!

(ולמישי  הספציפית שאני יודעת שיש לה פאה ושהיא שותקת למול השירשור הזה- |חיבוק| ענק!!)

מינסתם גם יש נשים ולא שמות כיסוי ראש, אז מה? אסור להגיד כדי שלא "יפגעו אישית" שיש עם זה בעיה הלכתית?!?

מישהי שהולכת בדרך מסוימת כי זאת הוראת הרב שלה, שקוראת הודעות שהופכות את ההוראה הזאת ל"נבל ברשות התורה", או הוראה שנשענת על יסודות הלכתיים מעורערים, או שזה בדיעבד ולא לכתחילה, וכן הלאה והלאה- אז כן. זאת פגיעה אישית.

וכן, צריך הרבה כוחות כדי לשתוק, גם ובעיקר כשזו שתיקה שמגיעה במקום שאין הדברים ישמעו ולכן צריך לשתוק.

גילוי נאות: אני הולכת עם פאה. וטריקו. ואני צנועה לחלוטין.

ובטח שאני לא מדברת על הפאה הפרטית שלך.

וכמובן שזה לא התפקיד שלי לבדוק מי צנועה ומי לא, וזה באמת לא אחד הדברים שמטרידים אותי.

ואם זה ההלכה איפה יש פה פגיעה אישית? במי? הרי זה משוייך לתורה

הלכה זה לכל עמ"י, את יודעת....

לגבי רבנים שמתירים שום רב לא יתיר ללכת עם פאה שמושכת את העין!

אגב, לא מזמן יצא לי לראות איזה פשקוויל שהר' אליישיב אומר שהיום הפאות הן לא מה שהיו בזמן הגמרא, ומכייון שהן עשויות משיער טבעי אין להן היתר.

לומדת איתי אחת עם פאה מדהימה, או יותר נכון "פרוע ראש"- כמו שהר' אלישיב פסק, וגם היא כמו הרבה מסתמכת על ההיתר שלו בעניין.

אז לגבי ההיתר- צריך לבדוק טוב טוב, לפני שמדקלמים ש- "הרב אליישיב מתיר!!!"

לגבי עניין חברתי- מי אני שאדבר?!, איך אמרת? צריך שהדברים יישמעו, וזה לא ניראה לי דבר שיישמע בציבור החרדי.

אבל שוב את גוררת את זה למקום לא נכון ולא ראוי.

דבר ראשון: יש עוד כמה גדולי עולם שמתירים את הפאות, חוץ מהרב אלישיב.

דבר שני: פשקווילים אומרים דבר אחד: שהם פשקווילים. וזה שמישהו חתם על הפשקוויל שלו בשם הרב אלישיב- לא אומר בכלל שהרב אלישיב יודע על זה בכלל!!

דבר שלישי: על בית הלל ובית שמעת? אילו ואילו דברי אלוקים חיים, ויש הלכות סותרות לגמרי ביניהם, איך זה? ועל קטניות שאסורות בפסח לאשכנזים ומותרות לעדות המזרח, שמעת? איך זה? הרי הלכה זו הלכה!

דבר רביעי: יש שני איסורים: לראות את שיער הראש של אישה (נשואה), וצניעות. ואין קשר בין הדברים!!!

דבר חמישי: אם מישהו היה בא ואומר לי שהרב שלי כן מתיר או לא מתיר או שהוא מתיר על סמך חוסר ידע- הייתי נפגעת. בתור תלמידה נאמנה שלו- הייתי נפגעת. למה? ככה!

דבר שישי: לגבי החברה החרדית- כל עוד את לא בפנים- פשוט תשתקי. לא בגלל שקולך לא ישמע בציבור הזה, אלא בגלל שאין לך שום כלים לדבר איתם!! בדיוק כמו שלחרדי אין כלים לדבר עם מתנחל על התיישבות.

וחוץ מכל הדברים לעיל,יש משפט אחד שכתבת שצרם לי לגמרי:

"לגבי רבנים שמתירים שום רב לא יתיר ללכת עם פאה שמושכת את העין!"

פשוט תחשבי לפני שאת כותבת משהו על רבנים. ואם את לא מצליחה לחשוב- אז עדיף שתשתקי.

סליחה שאני חריפה קצת (בלעתי פלפל חריף מקודם) אבל אם יש משהו שמקומם אותי נוראות בציבור הדת"לי- זה החופש לשפוט רבנים.

יש לו גם בעיה אישית עם ההלכה, ועם הרבנים שעליהם הוא סומך.

כל העניין עם הפיאות הוא עניין חברתי!!! אני כבר אמרתי , אומרת ואמשך להגיד, למרות שאת שואפת לזה שאני אשתוק.

חרדי שלא יכול לדבר עם מתנחל על מצוות ההתישבות, זה מפני שהוא אפעם לא עסק בזה. אבל היום הציבור הדת"ל לא נופל בצניעות מהחרדים, שלא לדבר על ההפך.. ולכן זה לא רלוונטי מה שאמרת.

ובואי נהיה דוגרים ונודה בעניין שלכל חרדי מצוי יש את הרב שליט"א והרבי "ימח שמו". אז בואי לא נדבר על שיפוט וזלזול ברבנים, מה שבכלל לא עשיתי פה.

דבר שני, יש רבנים שגם מתירים חצאיות 3/4 אז מה זה אומר? שאפשר ללכת עם חצאיות 3/4 שאינןן צנועות (צמודות, וכד')?!?!

על הרבנים שעליהם הוא סומך ולפי פסקיהם הוא פועל- אין לו שום בעיה. לא עם ההלכה ולא עם אף אחד אחר. מי שמדבר בזלזול על וכלפי פסיקות שהוא לא מכיר אותן ולא מתמצא בהן- יש לו בעיה חמורה מאד!!

ופאות זה לא עניין חברתי, אלא הלכתי טהור.

וההבנה שלך בציבור החרדי היא אפילו פחות ממה שהחרדים מבינים בהתנחלויות.

את לא נמצאת בתוך החברה הזאת, לא מכירה את הניואנסים, את המרקם החברתי, את ההתיחסות להלכה ולרבנים.

ובטח שאין לך זכות להגיד לי- חרדית מבטן ומלידה- שלכל חרדי מצוי יש את הרבי שליט"א והרבי "יימח שמו".

דיון על כן או לא פאה- זהו דיון שלא קשור לצניעות בשום אופן.

צניעות- היא נושא לדיון בפני עצמו, וגם אצל החרדים וגם אצלהדת"לים יש הקפדות יותר ופחות בענייני צניעות. גם פה וגם פה יש את הצנועות יותר והצנועות פחות. גם פה וגם פה יש קודי לבוש שגורמים לדברים מסוימים להיות נורמה- ולכן לא לבלוט, בשעה שבמקום אחר ועם חברה אחרת- זה יהיה לא צנוע ויבלוט.

ואיך תרגישי אם אומר לך שכל הנושא של מטפחת הוא היתר שניתן לנשים שלא יכלו ללבוש פאות מסיבה זו או אחרת, ולכן התירו להן ללכת עם מטפחות על אף שרואים בזה מקצת השיער? (ואין כזה דבר מטפחת שלא מגלה שערות. אא"כ מגלחים את שיער הראש)

[את תקפצי לי ותגידי שבמטפחת רואים שזה לא שיער ושהאשה נשואה- למרות שכיסוי ראש לא נועד להראות שזו אשת איש בכלל.]

ואני לא מצליחה עדיין להבין מה כל כך קשה לקלוט את זה שיש רבנים שפוסקים אחרת! לא מתירים, אלא פוסקים אחרת.

למה פיאה תמיד נחשבת ל"היתר"???

ולמה המלחמות הללו צריכות לחזור שוב ושוב???

מה יקרה אם פשוט תכניסו לכם לראש את החיוב לכבד כל אדם- כל אישה- כולל חרדית- כולל מי שהולכת בפאה ( כי כך הורה לה הרב שלה. הורה ולא התיר!)???

וזה מה שמציק לאנשים פה אם אני מבין נכון,

אין אף אחת שהרב שלה הורה לה ללכת בפאות שנראות כמו איזה אנ'לאידע מה. יש פאות שהן יפות ויחד עם זאת הן בסדר גמור מכל הבחינות,תאמיני לי שאם איתן כל הציבור היה הולך לאפחד פה זה לא היה כ"כ מפריע.

וזה רק מפני כבודך, אליסף.

כי מה שבאמת מציק לאנשים פה זה בעצם תולעת קנאה קטנה וחוצפנית שקשה מאד להודות בה.

תאמיני לי שאין לי שום קנאה בפאות האלו... אני רואה איך מי שסביבי נראה,ואני יודע טוב מאוד באיזה צד אני בוחר בלי להתאמץ בכלל.

באורך סביר לחלוטין. המיעוט השולי שהולכות עם פאות ארוכות, לא מלמדות על הכלל.

וכמו שאתה טוען "יש פאה ויש פאה", אפשר גם לטעון "יש מטפחת ויש מטפחת", ובמקרה הזה המטפחות הרבה יותר גרועות מפאות. רוב לובשות המטפחת מגלות את שערותיהן, דבר שנאסר ע"פ רוב הפוסקים (וכדי לא להלאות אותך, לא אעתיק כאן רשימה ארוכה כחול הים) והותר רק ע"י הגר"ע יוסף, והגר"מ פיינשטיין שהתיר שערות בודדות וגם זה בדיעבד.

לדעת האוסרים, שהם כאמור רוב הפוסקים, זה איסור דאורייתא פשוטו כמשמעו. לדעת אוסרי הפאה (שרובם כאמור לא היו אוסרים בימינו, כי הטעמים שלהם התבטלו לחלוטין), האיסור הוא מדרבנן. מתוך כחמישים פוסקים שאסרו לבישת פאה, אולי שניים שלושה כתבו ש"יתכן" שיש בזה איסור דאורייתא.

ולכן כתב מרן הגר"ש משאש שיש לומר בפשטות "ספיקא דרבנן לקולא" בנושא הזה. מה שאי אפשר כמובן לומר על מטפחת מצויה.

צניעות היא לא דבר שניתן למדוד בסנטי' פאה.

אלה שהולכות עם פאות, שכמותן ניתן למצוא לאלפים נשים חילוניות שהולכות עם השיער שלהן, ורווקות שהולכות בשיער שלהן, ולא מציק לך שנשים לובשות בנדנות קצרות אדומות, כובעים בולטים, רחבים וגבוהים.

בתת ההכרה שלך, לא מעניינת אותך הצניעות.

ואגב, הצניעות האמיתית היא כיסוי ראש מוחלט.

מה עדיף לדעתך, מישהי שלובשת חצאית שנראה דרכה טפח מהבשר (או רק "כשתי אצבעות", כפי שמתירים בשערות הראש) והיא כל כמה דקות גולשת, או חצאית בצבע בשר?

תענה בכנות

אולי אנחנו לא מקיימים את החומרות של בין אדם למקום. (לפי דעתך לפחות). אבל אנחנו לפחות לא מציאים שם רע על בן אדם.

תתנצל מייד על כך שהוצאת שם רע על אליסף. איך אתה קובע עובדות כאלה רשעות?

ואני לרגע לא מתנצל על זה.

אתה משווה בין חילוניות,ורווקות,לנשים חרדיות נשואות!!!! ברור שיותר אכפת לי מאיך שהן מתלבשות,הן שייכות לציבור שחש מעצמו הציבור הצדיק והקדוש ביותר!!! אף חילוניה לא תגיד לך שהיא צדיקה, כן ציבור שלם יגיד לך שהחרדיות הלאו שמסתובבות ככה הן צדיקות!!!

עצם העובדה שהחילוניות הולכות עם השיער שלהן, שהרווקות הולכות עם השיער שלהן, הופכות את השיער ללא רלוונטי, לדבר שאינו מושך תשומת לב, לדבר שאינו גורם הרהורים.

את זה לא אני כותב - כתבו פוסקים רבים לפניי, מהם הגר"ע יוסף שליט"א - הלוחם הגדול נגד פאות, שאני מביא ראיה מדבריו נגד דבריו.

ואלה דברי מרן הגר"ש משאש זצ"ל, רבה של יהדות מרוקו:

"והנה אם באנו לשפוט בשכל הישר, נראה ברור שהיום שנשארים בגילוי הראש לגמרי, לא ניתוסף שום הרהור בין אתמול קודם שנישאת להיום אחר שנישאת, שלא נראה שום שינוי בגופה שיעורר ההרהור, ודוקא בימי קדם שהיו מכסין ראשם משעת הנישואין והלאה, אז אם תחזור לראותה מגולה באיזה מקרה, ודאי שיש גירוי יצר, כיון דאתמול מכוסה, והיום רואה דבר חדש, שערותיה מגולות, לא כן באלו שלא כיסו לעולם, אין כאן הפתעה ולא הרהור חדש, גם חציפות אין כאן בדבר שהכל עושין, ומטעם זה התירו לקרות ק"ש כנגד הנשים הבאים מאירופה שרגילין לגלות ראשן, וזה ראיה גמורה שאין כאן הרהור.

ואף דכפי הדין טעם זה לא מהני להתיר לאשה לגלות ראשה לגמרי, וכמש"כ בש"ס פריעת ראש דאורייתא היא, וכיון דזהו מדינא דש"ס אין מה לדבר, וגזירה דאורייתא נקבל, אבל דיינו להחמיר במה שהוא מגופה, ולא להוסיף חומרות בלי טעם רק משום שהיא מתייפת יותר, ומכיון שכל העם פרצו גדר להקל בגילוי ראש, ואין בידינו להחזירם בשום אופן, וגם אין כאן הרהור חדש כמו שכתבנו, לכן אין לנו להחמיר על נשים צדקניות בחומרות יתרות, לומר שנשים אחרות רואין אותן בגילוי שיער, שהרי אי אפשר לסגור עיניים מלהביט בהן כמות שהן, רק העיקר שלא להרהר בה, דזה בלאו הכי גם בהיותה מכוסה איתא לזהירות זו.

ולכן לענ"ד, אדרבה ראוי להקל בזה לנשים צדקניות לעשות פאה נכרית, ולהשוותן עם שאר נשים שעושין באיסור, והם יעשו בהיתר, ולא יהיו בין הנשים כחוכא ואטלולא. וגם לגבי הבעלים שלהם ראוי לחוש שיהיו נשיהם מלובשות בהיתר לרוח הזמן, ולא בשביל שאני זכר ות"ח הפסדתי שתהיה אשתו פחותה משאר נשים. וגם כדי שלא יבוא לחשוב ולהביט באשה אחרת".

לפאות, ולאו דוקא ההלכה...

עובדה שאנחנו רואים פשקווילים, עלונים, חוברות, ומה לא, הכל בקשר לפאות, כאילו זה הבעיה היחידה בעולם, וכאילו אין כאן מחלוקת הלכתית גדולה בין גדולי עולם, ומאידך בקשר ללבוש הפרוץ כמעט ואין שום פרסום, ורק לאחרונה הם החלו לפרסם גם בקשר ללבוש, כדי שזה לא יראה שיש להם סטיה בנוגע לפאה בלבד.

אבל בתכל'ס, מה שמעניין את כל העסקנים הסוטים זה פאה ורק פאה. אנשים פשוט יושבים להמציא סיפורים על בסיס יומי, אפילו להביא מישהו שיגיד שהוא מת קליני, העיקר שמישהי תשתכנע להחליף את הפאה.

צריך הגיון, שכל ישר ועניים בריאות.

והשכל שלהם, הרבה יותר ישר מהשכל ה"לא עקום" שלך ושל אחרים, שחושבים שאם יוצאות כמה שערות מהמטפחת, לא נורא, ומאידך אם מכסים את הראש כמו שצריך בפאה, זה לא טוב.

וכמו שכתבתי כאן במקום אחר, אף אחד לא יסכים שחצי חצאית, עדיפה מחצאית בצבע בשר שמכסה הכל.

הוא אמור להיות גאה שזו ההלכה שהרב שלו מראה.

כל התקיפות שאת ופלוני רק מראה כמה בעיות מכוסות בציטוטים יש לכם!

את שואלת אם אני הייתי נפגעת? אם יש הגיון הלכתי במה שאת מדברת אז זה לא עניין של להיפגע, אבל כן, הייתי בודקת את הנושא- מה שבטוח שלא הייתי מכסה אותו בציטוטים ובאימרות "אישתו של הרב אליהו\ אליישיב הולכת עם פאה"- כי הפיאות שהן הולכות, (או הולכות מתחת לכובע) לא משתוות בכלום לפיאות שרוב החרדיות הולכות. 

וסתם לידע ההלכתי שלך, מותר לראות פחות מטפח בשיער(מקדימה)- ככה שהטענות שלך לא תופסות מבחינה ההלכתית כלום.

ועוד משו לידע הכללי שלך,את הרבי ימח שמו- לא אני המצאתי- אמר את זה רב חרדי, והוא מתעסק הרבה בציבור הזה ויודע טוב מאוד מה הוא מדבר, ועל מי הוא מדבר. בטח שיותר ממני וממך.

אפילו במשנה (בהקשר של שבת) נאמר כבר שיוצאת אישה בין בשיער שלה בין בשיער של חברתה.

מילא מישהו שהרב שלו פסק שאסור, אבל כאלו שאצלם נפסק שזו ההלכה?

מהדנסי חומרות. כמה קל.

במשנה בשבת (דף סד.) כתוב: "יוצאה אשה בחוטי שיער, בין משלה ובין משל חברתה".

ומכאן הביא הגר"א ראיה לדברי הרמ"א שהתיר פאה נכרית.

וכן המג"א.

וביאר מחצית השקל את דבריו: "ועיקר ראייתו מסיפא, דילדה לא תצא בשיער של זקנה", כלומר שהזקנה התקשטה בשערה הנאה של הילדה, ויצאה עמו לשוק (שבזה מדובר במשנה).

ובגמ' שם: "בשלמא זקנה בשל ילדה, שבח הוא לה".

ועוד שם, "כדי שלא תתגנה על בעלה".

וברש"י שם: "כדי שלא תתגנה התירו לה קצת קישוטים הנאים".

ובתשובות הגאונים שם: "פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן".

ובתוס' רי"ד שם: "וגם בפאה נכרית שהיא תכשיט".

ובפני יהושע שם: "דשבח הוא לה, ומקישוטים הנאים שבאשה הוי".

וברש"י בסנהדרין (דף קיב.): "פאה נכרית. גדיל של שערות דעלמא שעושין לנוי".

והרמב"ם בפירוש המשניות כתב: "פאה נכרית. כמו מגבעת, ידבקו בו שיער נאה, והרבה... כדי שתתקשט בשיער". הרי לך שכתב "שיער נאה" ולא נראה כקש, והדגיש שהאשה מתקשטת בו.

והשלטי הגבורים כתב: "אותן הצדקניות דקאמר התם היו מתקשטות בפאות ההם".

ועוד כתב, "לא שנא שערות דידה לא שנא שערות חברתה".

וכן הרמ"א העתיק דבריו אלה והוסיף: "אע"ג דעבדה לקישוט". ושיער חברתה הרי הוא שיער טבעי, ויכול להיות יותר יפה משיער האשה עצמה.

וכן העתיק הפרישה, "לא שנא אם עשויה משערותיה, או משיער חברתה".

וכן כתב הבאר היטב שם, "והוא הדין אם חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה".

והפמ"ג כתב, "עיין מגן אברהם, דפאה נכרית אפי' משערותיה התלושים אין הרהור". וכן העתיק אליה רבה את דברי הש"ג, "מותר לאשה נשואה לגלות פאה נכרית שלה, אפי' עשויה משערותיה".

וכן כתב עטרת זקנים שם על דברי הרמ"א, "דוקא שערות הדבוקים לבשרה ממש, אבל בנחתכו אין בהם משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פריעת ראש".

וכן כתב המשנה ברורה, שהביא את פמ"ג וכתב "ומשמע מיניה שם דאפילו שיער של עצמה שנחתך ואח"כ חיברה לראשה ג"כ יש להקל".

וכן העתיק כף החיים, "והוא הדין אם חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה".

וכן כתב ערוך השולחן, "בין שהם עשויים משערה או משיער חברתה". וא"כ איך יתכן לומר שכל אותם המתירים לא התירו בפאות של ימינו, העשויות משיער טבעי, או נראות במראה טבעי, ואסרו בזה משום פריצות וכדומה?

ומצינו לכמה וכמה פוסקים, שכתבו כי גם כאשר הפאה יותר יפה מהשיער הטבעי של האשה, אין בכך איסור, והרי זה כקישוט בעלמא שמוסיף יופי לאשה.

כן הבין בדעת שלטי הגיבורים הגאון הספרדי רבי יעקב פארדו זצ"ל בספרו "אפי זוטרי" (על השו"ע אה"ע סי' כ"א ס"ק ט'), וזה לשונו: "הנה הר"ב החבי"ב [בעל כנסת הגדולה] באות ה' הביא לשון שלטי הגיבורים שכתב דדוקא שיער המחובר לגופה אסור, שע"י גילוי שערה מתגלה בשרה, והוי ליה מקומות המכוסים שבגופה. אבל שערות התלושים בפאה נכרית, אפי' תהיה עשויה משערותיה שרי, ואע"ג דקישוט הוא לה, הוי לה כשאר תכשיטין".

וכן כתב הגאון רבי וואלף ברייער זצ"ל בשו"ת "נחלת בנימין" (סי' כ"ו): "אי לאו דגלי לן קרא דשיער באשה ערוה, הוה אמינא דאין לחוש כלל לשערותיה, אלא משום דמשבח לה קרא שמע מינה תאוה היא, עיין ברש"י ברכות ד', ובקרא כתיב שערך כעדר העזים, וקרא מקלס צוהר וזיו השערות כשיער העזים, ושערן מבהיק מרחוק, עיין רש"י שיר השירים. וכל הקילוס הוא בעודן מחוברת בבשרה, דוגמת שערות העזים, וכל זמן שהשערות מחוברות מקרי "שערך" ותאוה המה לעיניים, אמנם אם פאה נכרית על ראשה לא הוי קילוס. וכן אם השערות תלושין, אף שחוזרת ומתקשטת בהם, מכל מקום שוב לא תאוה היא וליכא שבח ולא מקרי ערוה".

וכן כתב הגאון רבי סיני שיפפער זצ"ל בשו"ת סתרי ומגיני (חלק ב' סי' מ"ד): "וגם לחוש אחשדא שיסברו הרואים שהיא שערות עצמה היא חומרא גדולה, דכיון שיודעים העולם שיכולין עתה לעשות הפאה נכרית יפה כל כך שתיראה כשערות עצמה, אמאי נחשוד אותה". ועוד כתב, "דהפאה נכרית נעשית עתה בהדרת היופי". [שנת תרצ"ב!!]

וכן כתב הגאון רבי עובדיה הדאיה זצ"ל בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ז' אה"ע סי' ט"ז): "בדין פאה נכרית לנשים נשואות, אם דינה כמו שיער ראשה שאסור לגלותה משום הרהור, דלפעמים היא יותר יפה משיער ראשה ומייפה אותה יותר, ואתי לידי הרהור, וכן משום מראית העין, דהרואה נדמה לו שהן שערותיה ממש... קים להו לרבנן שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק בגוף האשה עצמה, היינו הדבר הדבוק בגוף הערוה עצמה, דאין שליטה להיצה"ר אלא בדבר שיש לו נפש חיונית, לא בדבר שאין לו נפש חיונית, ולכן בנתלש מגוף האשה, דניטל ממנו נפש החיונית, הרי פקע ממנו אותה הערוה שהיתה עליו בזמן שהיה דבוק בגוף האשה, דהרי הוא כפגר מת שאין להיצה"ר שליטה בו".

וכן כתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת תבואות שמש (אה"ע סי' קל"ז): "לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם. ואם באנו לזה, הלא כמה נשים יפיפיות שאפי' יכסו ראשן במטפחת ובצעיף, הלא רק מחמת רוב יופיין יש גירוי יצה"ר, האם נאסור עליהם לצאת לשוק או נאמר להם לכסות פניהם כגויים כדי שלא יביטו בהם אנשים. וגם ישנם היום הלובשים איזה כובעים או מטפחות על ראשן יוצאים מן הכלל ובוחרין בזה יותר משערותיהן ויש בזה גירוי יותר מהשיער, האם נאסור להם? גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפין האשה מאד, האם נאסור להם? אלא ודאי כל מה שהוא מותר ע"פ הדין, בין אם תכסה בבגד, או בשיער, העיקר הוא שלא יהיה מגופה, הוי ליה מלבוש על ראשה, ואין לנו להיכנס אם הוא מיפה אותה או לא, דזהו ענין הגברים שחובתם שלא להביט, ואפי' תהיה מכוסה בכובע אין ראוי להביט".

וכן כתב בתורת מנחם להגאון מליובאוויטש זצ"ל (חלק ג' עמ' קפ"ח): "פאה נכרית הוא ענין שנוגע לבנים ובני בנים, לפרנסה ובריאות, כדאיתא בזהר, שהדבר נוגע לבני חיי ומזוני... ובפרט בזמננו [לפני שישים שנה!!], שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת". וכן הביא בשמו בספר "כבודה בת מלך", שיש להעדיף פאה על מטפחת, אפי' אם הפאה יפה יותר מהשיער הטבעי של האשה, וביאר זאת בתשובה שהשיב לו וזה לשונו: "הרי זה (שיער עצמה) פריצות ע"י גופה, וזו (פאה נכרית) ע"י דבר זר (דלבוש הראש דומה ללבוש הרגל וכו')".

וכן כתב הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'): "ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול. ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת".

וכן כתב הגאון רבי חיים דוב אלטוסקי שליט"א, בספר "חידושי בתרא" (על מסכת שבת סד: "אין לדחות דשאני פאה נכרית דמתני', דלא היו מומחים כבזמנינו והיה ניכר שאין השיער שלה, מה שאין כן כשאין להכיר שאין השיער שלה יש להחמיר בכל הדינים כאילו שיער שלה מגולה, דזה אינו דהא רש"י והשלטי גיבורים הנ"ל פירשו שעושה כן כדי "שתיראה בעלת שיער", ואם יש להכיר דאין השיער שלה איך תיראה על ידה כ"בעלת" שיער, אלא על כרחך גם בזמנם היו מומחים ואע"פ כן מותר".

וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ח): "ואין לבדות מלבנו לדמות האיסור הסתכלות שבאה"ע סי' כ"א למלבושי נשים. הלאו דלא תתורו נאמר בעיקר על הסתכלות באשת איש (דאין זנות אלא באשת איש), והרבה מיני הסתכלות אסרו משום הרהור הנלמד בעיקר מ"ונשמרתם", וגם בענינים אלו אין לערבב הפרשיות, ואין לדון משם מה שמותר ומה שאסור להתלבש. והרי מפורש אמרו שאסור להסתכל על בגדי צבעונין, ואפי' הכי לא אסרו לאשה ללכת בבגדי צבעונין בשוק (ורק באדום אסרו, דהצבע ניכר מאוד גם מרחוק), והוא הדין באם הבגד כמראה הבשר, וכמובן שיש עוד לחלק מבגדי צבעונין, אבל אין לדמות זה לבשר מגולה ממש. ודמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור, והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור וכאמור. וברור שאשה שאין שערותיה יפות ומתביישת לצאת בלא מטפחת, דמכל מקום כנגד שערה הטבעי אסור לומר דבר שבקדושה, ובכלל איסור פריעה הוי, וכשמכסה ראשה במטפחת או בפאה (במקומות שנהגו להתיר), אף שמתייפה בזה מכל מקום מותר".

וכן כתב הרה"ג ר' זאב שכטר שליט"א בקובץ אור ישראל (כ"א), וזה לשונו: "יש הטוענים שאין לדמות הפאה שלנו לפאה נכרית בדורות הקודמים שהתירום הפוסקים, משום שלא הצטיינו ביופיין כפאות שבזמנינו. והאמת היא שהפאה נכרית שהתירו הפוסקים היתה גם כן משיער טבעי של חברתה, ופשוט שהשיער הטבעי בדורות קודמים לא היה פחות יפה מהשיער הטבעי שבזמנינו. ונראה שהטוענים כן מתבססים על השוואות שהם ביצעו בין פאות של פעם להיום, ולא הבחינו שאת ההשוואה הם מבצעים בין פאה נכרית ישנה ומשומשת שלושים שנה או יותר לבין פאה נכרית חדשה של זמנינו, וסיבת השוני היא גיל הפאה ולא איכות היופי. והפוסקים שהתירו פאה נכרית לא חילקו, והתירו גם פאה נכרית חדשה. ויש שמבינים כי אין חילוק בין טבעי חדש מפעם להיום, אבל טוענים שהתסרוקות היום יותר דומות לשיער טבעי. אבל כבר מבואר בראשונים שהפאה נכרית היא לקישוט, וכי בדורות עברו לא ידעו לסרק הפאה שתיראה כמו קישוט, הלא כל זה מטרת הקישוט מאז ומעולם, וכי רק בדורנו יודעים לקשט ולסרק יפה. ובפרט שידוע כי בדורות שעברו היה להם טעם ליופי, ובדורנו נפוצים מאוד דברים שאין להם טעם וריח, וכל כמה חדשים יוצאת אופנה חדשה ומשונה".

וכדבריו כתב בספר "לבושה של תורה" חלק א': "כדי לעשות הפאה נכרית כמראה טבעי, לא משתמשים בשום המצאה טכנולוגית חדשה, רק משתמשים בשערות אדם בלי להכניסם לחומרים חריפים (שהיו עושים כן כדי להכינה לצביעה) ואין צובעים אותם כלל (ומעיקרא עושים פאה משערות שצבעם כצבע שערות האשה), ואין לוקחים שערות מכמה נשים לצרפם יחד (אלא כולה מאשה אחת או לכל היותר משתי נשים), וכל השערות מחוברת להבד של הפאה נכרית כהדרך שהן גדלין בראש (ולא מהפכין השערות מלמטה למעלה) והצד שהיה סמוך להקודקוד הוא הצד שמחברים להבד וכו', ומחברים השערות להבד באופן שיצא מהבד באופן שדומה ככל האפשר ליציאת השערות מעור הראש, ומחמת כל הדברים הטבעיים השערות שומרות זוהרן וטבען ויפיין. ונוסף לזה התפירה המדוייקת והמצומצמת להיות מכוון לראש האשה, ע"י זה הפאה נכרית נראית טבעית לגמרי וכאילו היא שערות האשה ממש. ובשאר הפאות מעבדים השערות כדי לצובען לצבע אחיד, וכדי לאחד שערות שונות יחד, וכל פעולות אלו מפקיעים מהם המראה טבעי שלהם. ולפ"ז אין שום סיבה שלא היה אפשרי לעשות פאה נכרית משוכללת לגמרי גם בימי חז"ל".
 

הטקסט של הספר הובא אליי להגהה, וניתנה לי רשות להעתיק קטעים מתוכו.

מעבר (אם יש דבר כזה) למותר או אסור.

צריך להבין מהיכן מגיעים הפיאות.
באירופה יצאו גזרות של שאין לשים סממני דתי חיצוניים ואסרו בצורה גורפת על היהודיות כיסוי ראש.
ואז הרבנים דאז, המציאו את הפיאות, על מנת שאישה תסתיר את שיערה התירו פיאות כדי להסתיר את הידיעה שהן עם כיסוי ראש!!

אז יש בזה שני עיניינים שאותי מרתיעים מהפיאות,
1.הרעיון של זה, זה שלא ידעו שאת עם כיסוי ראש. שזה כבר בעייתי.
2.הגלותיות שעוד לא יצאה ממנו, אומנם אנחנו יצאנו ממנה אבל היא עוד לא יצאה ממנו.
לכן גם אפשר לראות יותר רבנים חרדיים מתירים זאת.
באמת שלא ארצה להיראות בצורה מסוימת שמסמלת את הגזרות שקיבלו אבותינו.
 

ואכן הפיאות שלובשים היום, הן ממש לא הפיאות שהגדויילים ביותר מתירים.
יש לי שכנה חבדניקית עם פיאה, הרבי פסק שפיאה זה הכיסוי ראש האידיאלי (נזכיר-הרבי חי בגולה)
אבל הפיאה שלה מזכירה את המטאטא שלי בבית.בתור אחת שבכלל לא מזהה פיאות על נשים, את זה משומה אני מזהה.

אז אם כבר פיאות, לא הפיאות שהרוב שמות היום.

מתי למדת לאחרונה את ה"הסטוריה" בנוגע לפאה נכרית?

לידיעתך הרבה, הפעם הראשונה שפאה נזכרת בספרות השו"ת והפוסקים, היא בספר "שלטי הגיבורים", הוא הראשון שהתיר פאה, וכתב על המנהג שהיה בארצו.

זה ממש לא היה אירופה, אלא איטליה!

עוד הרבה לפני שהמנהג החל באירופה!!!

ומה שכתבת אינו מדוייק, רק במדינה אחת באירופה היתה גזירה של ה"צאר" שנשות ישראל לא יגלחו את ראשן, ואסר על המנהג הרווח שם, לגלח את הראש (כפי שנהוג גם היום בכמה קהילות).

והיות וקשה לכסות שערות ארוכות במטפחת, וכמו שאנו רואים היום, שרוב לובשות המטפחת מתקשות לכסות את השערות, החלו ללבוש פאה!

ובנוגע לענין השני שכתבת:

רוב ככל המתירים, דיברו על "פאה משיער עצמה" או משיער חברתה. שיער טבעי לחלוטין, "קאסטם" במלוא הדרו. כולם כתבו שמדובר ב"קישוט" שמוסיף יופי לאשה, אף אחד לא דיבר על שערות מטאטא, צמר פלדה או קש. מצטער להודיע לך!

דברת על חסידת חב"ד. הרבי מליובאוויטש זצ"ל הזכיר באחת השיחות (בשנת תשי"ד), "בפרט בזמנינו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא יותר יפה מהשיער של האשה עצמה"... האם הוא דיבר על קש?

לוקחים היום פאה מלפני מאה שנה, שלא עברה חפיפה במשך דורות, ומשווים אותה לפאת קאסטם שיצאה מהתנור... גם אותה פאה מהודרת, בעוד מאה שנה תהיה קש!

זה פולין ורוסיה, ושם היתה הגזירה שהיא התכוונה אליה, וסילפה אותה (כאילו היתה גזירה לא לכסות את הראש).

אבל המנהג החל מאות שנים קודם, בקרב הקהילה הספרדית באיטליה, אלפי מגורשי ספרד והגאון רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל שעמד בראשם, שהוא הראשון שהזכיר את מנהג הפאה בקהילתו, בספרו "שלטי גיבורים".

הרמ"א העתיק את פסק ההלכה שלו בשו"ע, ומכאן נפוץ המנהג ב"אירופה" שהיא מתכוונת אליה.

לכן טיפשות גמורה לומר שהמנהג החל מהאשכנזים, או באירופה שלפני מאתיים שנה, כשהמתיר הראשון היה "ספרדי טהור" שנולד בספרד (לא כמו היום, שכל פרסי קורא לעצמו ספרדי), ואחריו נגררו האשכנזים.

גם כיום, יש כאלה שמחלקים בין ספרדים ואשכנזים, ושוכחים שיש רשימה ארוכה של פוסקים ספרדיים שהתירו בדורנו ובדורות הקודמים את לבישת הפאה.

ואירופה היא גוש ארצות ענק, איטליה מופיעה בדרום אירופה, יחד עם ארצות כמו טורקיה, יוון, וקפריסין.

אני מאמין שזאת לא ממש היתה כוונת הכותבת, כשהיא כתבה "אירופה". וכמו שהארכתי בהודעה הקודמת, לכן קראתי לזה בורות - לחשוב שהמנהג התחיל לפני מאתיים שנה בגלל איזו גזירה, כשהמנהג עתיק בהרבה.

ככה רוכשים השכלה היום..

את האינפורמציה הזאת רכשתי מהרב עובדיה שליט"א
יותר נכון מנכדו כמדומני שהוא החברותא של הרב גיסי.
הגזרה הזאת לפני מאות שנים, הגיעה משמה.

כמו כן עיינתי אתמול בחוברת קטנה שקיבלתי מהרב אבינר השבוע,
והוא גם כן רושם כך על פאות.

הבורות שלי כנראה שייכת להרבה גדולים.
הייתי מוסיפה סיפורים אבל יהיה קשה להכיל אותם כאן...
 

ועוד ועוד רבים וטובים שהורו לנשות קהל מרעיתם ללכת דוקא עם פאה ולא עם מטפחת (שבדרך כלל מגלה את שערות האשה), היו "יצר הרע" חלילה?

האם את מגיעה לקרסוליהם???

באיזו זכות את מדברת גבוהה גבוהה, לכי תקני את עצמך! הקנאה מדברת מתוך גרונך!

החזו"א, הגרמי"ל לפקוביץ, הרב קניבסקי ועוד לא רק שלא העדיפו פיאות - אלא גם התנגדו להן.

פאה סתם יש מחלוקת אם היא מותרת או אסורה - אך פאות לא צנועות - שזה הרוב היום - פשיטא שאסור.

ומגעיל אותי לקרוא על 'חומרות': בדור בו כמעט כל העולם, ורוב היהודים, כולל רוב הדתיים ורבים מהחרדים - או שהולכים כחיות היער וגרוע מכך, או בכל מקרה לא כפי שהתורה מדריכה - לא יקרה שומדבר אם יהיו כאלו שיחמירו, ובודאי אף אחד לא כופה זאת על אחרים.

בוא ונבדוק אחד אחד מהם, ונראה היכן ה"הטעיות המכוונות"....

א. החזון איש:

בספר "דינים והנהגות מחזון איש" (חלק ב' פ"ח אות ט'), מובא כי לדעת החזו"א יש יתרון לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את השערות היטב.

האם הוא "אסר פאה"....? כפי שאדון 'עצם מעצמיי' טוען? הנה לכם הוכחה מוחשית לפרסומים מטעים ושטיפת מח מכוונת הנעשית בנושא זה!

בספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב) מובא:

"הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו"א], והיה תמוה בעיניו... גם היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".

ב. הגר"ח קניבסקי:

הגר"ח קניבסקי שליט"א, תלמיד קרוב ובן משפחתו של החזו"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד), ענה: "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

בספרו "שונה הלכות" הוא כתב: "פאה נכרית אפילו דרכה לכסות אין בה משום ערוה, ומותרת לגלותה...  ובמקומות שנהגו לילך יש לסמוך על המקילין. ומשמע שאפי' בשיער של עצמה שנחתך ועשתה ממנו פאה מותרת". (קאסטם???)

בספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, ח"ג אות ס"ב, מובא:

"סיפר לי הגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א, שאביו מו"ר זצוק"ל סיפר לו: הגאון ר' יצחק בלאזר זצ"ל עלה לירושלים עם זוגתו הרבנית ע"ה בזיווג שני, היא לבשה פאה נכרית. בירושלים לא לבשו פאה נכרית, ודיברו איתו שזוגתו תפשוט את הפאה הנכרית. בא הגה"צ ר"י בלאזר לרבה של ירושלים הגאון ר' שמואל סלנט זצ"ל, ואמר לו שיגיד לו אם פאה נכרית אסור מהדין או רק תקנה בירושלים, שאם אסור מהדין אז יגיד לה להפשיט את הפאה, אבל אם רק תקנה אז לא יגיד לה. ואמר לו הגאון ר' שמואל סלנט, שאין זה מהדין, רק תקנה, ולא אמר לה, ולא הפשיטה והלכה בפאה נכרית בירושלים, ולא שם הגה"צ ר' יצחק בלאזר לב ללועזים עליו".

ושם אות ס"ג:

"אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית".

ג. הגרמ"י לפקוביץ שליט"א:

עד היום מתפרסמים "פשקווילים" בשמו, האומרים שרוב הפאות היום הם פרוצות, ולכן מטפחת זה עדיף... למי שמתקשה להאמין שזה זיוף, כמו שאר הפרסומים בנושא, מוזמן לקרוא את מכתבו בתגובה לכך, שהתפרסם בקובץ "בית הלל" י"ט:

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

אבל התעמולה שעושין בדבר, יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".

קצת תרבות דיבור לא תזיק לך תפסיר לכתוב הכל בכתב מודגש  ובצבעים זועקים, עד לב השמים. כאילו אנחנו כופרים שמנסים להסיט פה לעבירות דאוריתא.

גם אם הדברים שלך נכונים, יש דרך יותר נעימה לכתוב אותם. כי בצורה הנוכחית אז לפחות אני מרגיש כאילו אתה צועק כל מילה ומביע עליונות על גבול השחצנות, בבקשה קצת מיתון... "דברי חכמים, בנחת נשמעים"- לא רק שחכמים מדברים בנחת. אלא שגם אם אתה אומר משהו בנעימות אז אנשים ישמעו ויקבלו את זה, אבל אם אומרים אותם ברוגז והתנצחות, אז גם אם הדברים הם הכי חכמים, לא ישמעו אותם.

וד"א, יש גם הרבה רבנים שמתירים כיסוי ראש כמו מטפחת או כובע, ויש גם דעה על כמה שיער מותר להוציא(זה לא הרבה כמובן, אבל זה מותר). אז כמו כל דבר ביהדות אחי, גם פה יש מחלוקת, אז בבקשה אל תקטול פה את כל מי שנוגד את הדעה שלך.

יום טוב.

ועכשיו, ביטלו את ה"היתר" של פאה , וזה לא משנה איזו פאה זו, פאה משיער של יהודיות או פאה השיער של גויות ,

גבר שמסתכל-רואה שיער ! לא פאה ! וזה ממש לא משנה לו אם הפאה משיער של יהודיות או גויות.  

הנשים הצנועות פשוט הורסו את כל הצניעות שלהן עם הפאות שהן שמות על הראש, למה ? למה גבר נשוי או רווק שמסתכל על אישה , צריך להסתכל כמה דקות כדי לראוות אם היא נשואה /רווקה , אם זה פאה/ שיער שלה..????

ה' לא ציווה אותנו להוריד את השיער כשנתחתן בעזרתו , כדי שנוכל להתייפות בעייני בעלנו עם השיער הזה , ולאלשים פאה שאיתה נוכל להתייפות לעייני כל העולם ואישתו .

אגב, שמעתי על מישהי לא מזמן , שקנתה פאה בלונדינית ארוכה -- ובה היא משתמשת כשהיא בבית-מול בעלה.. ומחוץ לבית- היא עם כיסוי ראש.  שומרת את ההתיפיפות לבעלה .. 

אשריכם ישראל !

פאה זו הוראת רב הלכתית שנפסקה במקומות מסוימים ולציבור שנוהג ע"פ הפסיקה הזאת.

כיסוי ראש מטרתו היא לכסות את שיער הראש. לא כדי להראות את המצב האישי (נשואה או רווקה)

ואין שום איסור לאישה נשואה להיראות מטופחת בגבול הראוי מחוץ לביתה. אף בעל לא היה מעוניין שאשתו תיראה בלתי מטופחת ומכוערת כשהיא יוצאת מביתה- בשם הצניעות.

וכל הדוברות החכמות והדוברים המחוכמים-

כמה מביניכם נשואים??????

ולהראות כמו ******- מסתבר שבציבור בחרדי החבל דק.

ניכר עלייך שאת רבנית גדולה, ופוסקת הלכות כבר עשרות שנים, ממש "דבורה הנביאה". ויש לך גם חזיונות שמיימים מיוחדים. כל הכבוד.

אחרת לא ברור מהיכן הסקת מסקנה שפעם היתה גזירת שמד על ישראל, ואז היה מותר, ועכשיו ביטלו את ההיתר...

מתי היתה גזירת שמד?

ואיפה?

ומי התיר "בשעת הגזירה"?

ומי היום "ביטל את ההיתר שלו"?

ומאיפה הבאת את כל סיפורי הסבתא האלה?

אם עשרות פוסקי הלכה קבעו חד משמעית שאין שום בעיה שאשה תלבש שיער, בשביל לכסות את השיער שלה, מי את שתקבעי שזה לא צנוע ו"תפסקי הלכה" לאחרות?

אולי בהזדמנות זו תסבירי לי גם, מה המקור לכך שאשה נשואה צריכה להיראות נשואה ולא רווקה, וכולם צריכים לדעת שהיא נשואה? (תוכלי להיעזר לשם כך ברב אליסף ט. שהוא גם פוסק הלכות מפורסם, ויודע להבדיל בין דוגמנית לבין אשה צנועה).

ובהזדמנות זו תרשי לי לשאול, היכן כתוב שה' ציווה לאשה לכסות את השיער בגלל שהוא יפה, והיא צריכה לשמור את היופי לבעלה?

ולפי ההגיון הצרוף הזה, למה אשה בת 89 עם שיער שיבה צריכה לכסות אותו?

ואגב, כדאי לדעת: 99 אחוז מהנשים מתלבשות בבית חלוקים עם כתמי אקונימיקה, ובחוץ מתלבשות יפה. אין קשר לפאה או למטפחת. פשוט קשה עם הבישולים ועם הטיטולים, ללבוש מחלצות.

--

כמה מבין כל הכותבים כאן - והכותבות- מוכנים להסכים שמדובר במחלוקת הלכתית גרידה שיש לה פסיקות שונות לכאן ולכאן??

כמה מבין המצודדים במטפחת ולא פאה מוכנים להפסיק לקטול את אילו ההולכות עם פיאה??

למה מי שהולכת עם פיאה כי ככה הורה לה הרב שלה- צריכה להצטדק על זה?

ולמה יש לי הרגשה שכל מי שכותבת נורא בתקיפות ש"פיאה אסורה נקודה " פשוט מקנאת באילו שאין להן שום בעיה חברתית ללכת עם פיאה ולא מטפחת?????

גם אם תהיה מישהי דת"לית שקיבלה הוראה רב ללכת עם פיאה (והוראת רב זו הוראה, לא היתר!!) היא תרגיש מה-זה לא נעים להגיע ככה לאיזו התנחלות או מקום של ספרדיות לדוגמא- שהוראת הרב שלהן היא ללכת עם מטפחות...

ברגע שהפאות יהיו נורמליות ולא המילה שאני כבר מתחילת הוויכוח הזה מתאפק לכתוב, לאפחד לא יהיה אכפת,כי כולם מבינים שיש פוסקים לפה ולפה.

אני גר בשכונה חרדית וכל המשפחה שלי חרדית,וראי איזה פלא - יש קרובות משפחה שהפאה שלהן יפה וצנועה ומתאימה, ויש כאלו שהפאה שלהן נראית כאילו הן משתדלות מאוד להראות לא מאוד צדיקות.

אז שמי שהרב שלה מורה לה ללכת עם פאה תלך עם פאה,אבל אין אפחת שהרב שלה מורה לה ללכת עם פאה שהיא בזיון לציבור אותו היא מייצגת.

ולהאשים את כל נשות הציבור החרדי, בנגעי המיעוט השולי שאתה מכיר מהשכונה שלך או לא יודע מהיכן.

הציבור החרדי התרחב ב"ה וכמו כן התרחבו השוליים, יש ציבור גדול של שבבניקים אך עם זאת הוא מיעוט יחסית לציבור החרדי.

לכן חשוב להדגיש כי רוב נשות הציבור החרדי הולכות עם פאה באורך סביר, ואין בפאות אלו שום פריצות. שאר הדברים, כמו צבע הפאה או שביל לבן וכדומה, אין בהם שום דבר לא טוב.

עלי לא תוכל לעבוד,זה לא השוליים,זה מזמן מרכז מאוד,השוליים הן אלו שעוד טורחות להתלבש צנוע.

ושוווווווב אני נאלץ לחזור על זה,אין קשר בין האורך,לכמה "שואו" הפאה נותנת.

אתה צודק לחלוטין. אין שום ענין לכתוב בצבעים זועקים או בכתב מודגש.

אבל...

כשאתה רואה שקרים שחור על גבי לבן, כתובים מעל דפי הפורום, כשאתה רואה השמצות זולות על בנות ישראל הכשרות והצדקניות שלובשות פאה כבר מאות שנים ע"פ היתרם של מאות פוסקים, כשאתה רואה שמנסים לעוות ולסלף את דבריהם,

אין לך ברירה אלא לזעוק בכתב מודגש. כי כשכואב, צועקים.

אף אחד פה לא מתכוון לשנות את הדעה שלו, כי כל אחד עומד בדעתו שלו, שאומרת לסמוך על הרבנים שמורים את ההלכות שהוא מקיים.

אז חאלס עם ההתנגחויות פה, כי זה סתם מריבה מיותרת.

אנחנו מכבדים את כל אחת שהולכת איך שהיא הולכת, אם זאת מטפחת או פאה. בידיעה ברורה שהיא לא עושה את זה על דעת עצמה, אלא בהוראה של רב מסוים.

דיי!!!! תעברו לדיון הבא.

אם בעקבות מה שאני כותב, יהיו כמה נשים לובשות מטפחת שיפסיקו "להוכיח" את כל הנשים סביבן, וללמד אותן מוסר על זה שהן לובשות פאה פרוצה ואין מי שמתיר ועוד ועוד שקרים שהאכילו אותם,

והיה זה שכרי.

די לקנאה, לשנאה, לתחרות, להשמצות זולות ומכוערות, להמצאת פסקי הלכה שלא היו ולא נבראו, לסילוף דברי הגרי"ש אלישיב, להמצאת מעשיות וסיפורי מתים קליניים.

שכל אחת תלבש מה שהיא רוצה, ותלמד לכבד את השכנה. גם אם נדמה לה שהשכנה יותר יפה.

אם זה היה כך, היינו צריכים להיות כמו הערבים ולאסור על שער האישה להיות גלוי מילדותה. מכיון שאנו לא כאלה, מובן שעצם החיוב לכסות את הראש אינו מצד צניעות. אין עוד שום חילוק בין נשואה לרווקה בענייני צניעות.

מה אם כן הטעם? הטעם, על פי הקבלה הוא ששיער מסמל שפע, והאישה צריכה לשמור את השפע שהיא מקבלת (או נותנת, תסלחו לי אבל אני לא זוכר את הקבלה שבענין) שיהיה רק מבעלה. ולכן, מחמירים שלא תהיה אף שערה גלויה, מה שאפשרי רק בפאה.

אחרי שתוקן שזה הפיתרון, אפשר להבין למה די בפאה ולא במשהו אחר. הפאה עצמה צריכה להיות צנועה, אבל זה כבר השלב השני בדיון. בגדרי צניעות אני לא מתיימר להבין ולכן כל אחת שתשאל את רבניה. אבל עצם כיסוי הראש, מגיע מנקודה אחרת לגמרי.

השבוע הייתי בחתונה(חרדית למהדרין..),

ראיתי אחת עם שיער שחור ותיסרוקת, מאופרת כמו שצריך עם שמלה ארוכה.

חשבתי שזו אחות צעירה של החתן,

בסוף התברר שהיא נשואה+ילד.

הצטמררתי.

אז אתם/ן יכולים/ות להגיד:"אל תכלילי, לא כל הפאות כאלה" ו:"זה סתם מקרה יוצא דופן"...

שורה תחתונה-מי שפרצה גדר והתחילה ללכת עם פאה הכי דוסה שיש, היא אשמה שעכשיו יש פרוצות שלובשות פאות פרוצות.

את לא קולטת שאין שום מקור לכך שאשה נשואה צריכה להיראות נשואה?

מהגמ' במסכת כתובות ע"ב משמע שאין שום הבדל בדיני כיסוי הראש בין נשואה לרווקה.

הרמב"ם והשו"ע, שניהם כתבו "אחת פנויה ואחת אשת איש" חייבות לכסות את ראשן.

המפרשים נדחקו דוחק גדול בדבריהם, ופירשו ש"פנויה" היא אלמנה וגרושה (ברור שאם הרמב"ם והשו"ע היו רוצים לכתוב אלמנה וגרושה, הם היו כותבים זאת).

כך גם נהגו בכמה ארצות עד ימינו, כמו בתימן, שבתולות מגיל שלוש כיסו את ראשן.

מהיכן יצא הדבר הזה שנשואה צריכה "להיראות נשואה"?

אין שום מקור לכך, ואין שום הבדל בדיני הצניעות בין נשואה לרווקה. חוץ מזה, רווקה היא גם איסור חמור של נדה, ואין הבדל בחומרת האיסור בינה לבין נשואה.

פאות כן או לא זה ממש לא תחום בו מותר לי להביע את דעתי, אלא רק ללכת על פי הרב שאני חושבת שצודק יותר. עם זאת הגבתי קודם לדיון שלך עם אליסף- לא בטוחה שראית, בהחלט נראה לי שהגזימו עם הפיאות קאסטם האלה, ואני כן חושבת שלצערנו, לרב השדר שהפאה  משדרת הולכת יד ביד עם לבוש. יש פאות המשדרות כמעט פריצות ואיכשהוא מתחברות ללבוש לא צנוע ואסור (רוצה פירוט? - תסתכל למעלה) ויש פאות ולבוש המשדרים צניעות .  ובאמת -בתוך עמי אני יושב, אנחנו לא מדברים ממקום חיצוני בכלל.

נושא א. מהי צורת כיסוי הראש המקסימלית.

נושא ב. מהם גבולות הצניעות בכך.

הבעיה היא שרוב מוחלט מהכותבים בשרשור הזה מתבלבלים בין שני העניינים ובגלל זה כותבים נגד לבישת פאות.

רק ממש לא הסכמתי עם טיעוני המצדדים בפאה שיש כאן עניין של קנאה.

ממש ממש לא!! אני לא יודעת אם זה עניין של הרגל, אבל אני מרגישה, בכנות, שלא בא לי לשים פאה,  ואני אוהבת את המראה של המטפחת. אני לא חושבת שיש מישהו כאן שמדבר מתוך קינאה. מי שתרצה- תמצא את האפשרות לשים פאה, גם אם היא דתית-לאומית.(ועכשיו גם יהיה לה מה לענות, עם כל מיליוני הפסקים שהביא כאן פלוני...)

בינך, שאת מרגישה טוב עם מטפחת, ובטוב לבך את שמחה באחרות שלובשות פאה, לבין כאלה שלובשות מטפחת, והחליטו לתקן את העולם, שכולן ילבשו מטפחת.

האם זה נובע מצדקות יתרה? ממש לא.

ואת, תמשיכי ללבוש מטפחת, ושיהיה לך רק טוב בחיים.

אין אף אחת שהולכת עם פאה ורוצה גם כן "לתקן" את כל אלה שהולכות עם מטפחות?

זה כן נובע מצדיקות יתר?

יש אנשים בכל הגוונים בכל המגזרים.

גם אם תחפש בנרות לא תמצא מישהי "מסיונרית" שמחלקת חומר פרסומי שמשכנע נשים ללבוש פאה ולא מטפחת.

אין כזה דבר, ולא יהיה.

מסיבה פשוטה - אין לה מה לקנאות בה, ואין לה ענין שגם היא תלך עם פאה.

לעומת זאת, יש קבוצות שלימות של נשים שמקדישות את החיים שלהן למען פרסום התעמולה נגד פאה, יש נשים שרק תדבר איתן על פאה - מייד הן יורקות אש וגיצים (בעוד הלבוש שלהן מזעזע, והמטפחת מכסה בקושי רבע ראש), וכאן בפורום - כולן צדיקות ומדברות על הנשים החרדיות הפרוצות (ח"ו).

מי שמתנגד ומוציא את הפשקווילים נגד פאות זה ממש לא נשים קנאיות... למען האמת נראה לי שזה דווקא אנשים מהציבור החרדי.

הנה קישור עם תמונות, כנסי לכאן ותראי.

ואין הרבה הבדל בין אשה קנאית, לבין בעל שמקנא באשתו של השכן.

וכשכתבתי על הנשים הללו, התכוונתי לנשים חרדיות דווקא.

שבה הן החליטו להחמיר (אחרי הכל- שאלים...) ושוב, אין כאן עניין של קנאה, רק קיצוניות לא בריאה.

או שלא הבנת מה מדובר. היה להן שאל על הראש? המטרה שלשמה הן באו, זה לשכנע נשים לעבור מפאה למטפחת.

הן השאירו להם בבית חומר מסיונרי, חוברות, וכו', רק על הפאה יש כל כך הרבה חומר, אנשים מוכנים לממן בסכומי עתק את מסע השמד הזה.

מאיפה המוטיבציה, מהיצר הטוב?

למה לא רואים אנשים שהולכים לשכנע בהלכות לשון הרע, באותה שמחה, באותה מוטיבציה, באותה השקעה של סכומי עתק? נקודה למחשבה....

זה סוג של בגד, אתה מתכוון לרעלות שלהן.

אבל נראה לי שאי אפשר להביא הוכחות מקומץ קטן של נשים הזויות. רוב הציבור החרדי לא מסכים איתן (ותראה את התגובות לקישור שהבאת).

שאני ממש לא מכניס למגזר שלי. למה אתה כן מכניס אותן? בגלל שהן הולכות עם מטפחת? תעשה לי טובה.

אני די בטוח שהן גם עושות את זה בכוונה כדי להחליש את הציבור החרדי, במימון של כל מיני ארגוני שמאל קיצוניים.

לי לפחות לא ידוע על אף ארגון של הציבור שלנו שפועל בכיוון הזה.

ד"א, יש מצב שהן אפילו רפורמיות וכל מיני כאלה...

עדיין אין לי מטפחת... ובכל זאת, אני מדמיינת את עצמי עם מטפחות, מודדת מטפחות, ואף פעם לא חשבתי על פיאות...

תכל'ס, מה זה כבר משנה איזה כיסוי, רק שנשים אותו, בזמנו ובעיתו... ושלחתן יהיו פאות!!

אין שום קשר, בין ביגוד פרוץ לפאה לא צנועה, והבעיה מתחילה בהגדרה של פאה לא צנועה. את ואליסף החלטתם שרוב הפאות הם לא צנועות, וזאת הטעות שלכם.

מי אמר שפאה "צריכה להיראות פאה" ולא דומה לשיער של האשה עצמו, או יותר יפה ממנו?

הרבה מהפוסקים שהתירו פאה, כתבו שאין בזה שום בעיה! את יכולה לראות במקורות הרבים שהבאתי בעמוד הזה, שכל הפוסקים התכוונו ל"קאסטם" ולא לצמר פלדה או שיער עיזים!

הבעיה מתחילה משטיפת המח הציבורית שעשתה משוואה של פאה = פריצות, ואז באמת ישנן נשים שמרגישות "פרוצות" עם הפאה ומתלבשות בהתאם. את העוול הזה, אני משתדל לתקן.

אתה כל הזמן מביא מובאות הלכתיות / של רבנים וכיוצ"ב.

זה לא הקטע. אני גרה בשכנות למס' נשים שמגדירות עצמן כחרדיות:

מצד אחד - אלה שלובשות פיאה (אצלינו ולא בכל מקום) - נראות ה' ירחם - הלבוש גרוע מן הפיאה והפיאה גרועה מן הלבוש...

מצד שני - אלה ששמות מטפחת (שוב אצלינו ולא בכל מקום) - צנועות בדיבור, במעשה ובלבוש.

אז, נכון שאי-אפשר להכליל ציבור שלם, אבל - ככל שהפיאה פרובוקטיבית (הינה המילה נאמרה) אז הלבוש בהתאם.

נכון, בציבור הדת"ל יש הרבה קלקולים ויש צורך לפשפש במעשינו לפני שמסתכלים על קלקולים של חברה אחרת, אבל אין צורך לתקוף אנשים שחווים ביום יום שלהם את הפריצות בתחום הפיאות.

לפני מס' שנים, חברה שלי (שהלכה עם מטפחות וכובעים לפני-כן - בצורה מלאה) התחילה ללבוש פיאה - כשנשאלה על כך אמרה: סוף סוף אני נראית מושכת ומקבלת שריקות לא רק מבעלי...

וד"ל

בשביל ללעוס את אותם דברים שוב ושוב.

אבל אבהיר לך בשנית:

פאה לא בהכרח הולכת עם בגדים פרוצים, יש נשים רבות במיוחד מהמגזר שהולך לפי פסקי הגר"ע יוסף, שלובשות מטפחת, ועם זאת לובשות חצאית קצרה וביגוד צמוד וכו'.

אדרבה, כשאין פאה משלימים את החסר בבגדים פרוצים. (בציבור החרדי. בציבור החרדל"י ממילא מקובל להיראות כמו צוענית).

פאה פרובוקטיבית וארוכה במיוחד - אכן הולכת עם לבוש פרוץ, זה באמת הולך ביחד כי שניהם זה פריצות, ואשה צנועה לא תלבש פאה כזו. אך אין לזה קשר לדיון על רוב הפאות המצויות בימינו, שהן פאות צנועות ובזה הולך רוב הציבור החרדי.

בקשר לשריקות שקיבלה החברה שלך הוירטואלית שקיימת בדמיונך - גם אם המעשה הזה אמיתי, ההסבר לכך הוא פשוט. הפאה מוסיפה יופי לאשה, ולכן חברתך המכוערת קיבלה מחמאות על המראה החדש שלה.

מכאן אין להסיק מסקנה טיפשית, שעל האשה לכער את עצמה בחוצות, כדי שארחי פרחי לא ישרקו לה, וחס ושלום הדימוי העצמי שלה יעלה מעט.

עד עכשיו לא הגבתי, אבל אני לא מבינה מה עובר עליך וגם על שאר האנשים כאן.

כל עוד ציטטת פוסקים, הדיון היה לגיטימי לגמרי.

אלה שאומרים שפיאות מובילות לביגוד לא צנוע - יש לכם טעות בסדר של הסיבה והתוצאה.

אבל עכשיו אתה מתבטא בכינויי גנאי ומוציא שם רע על הציבור הדתי לאומי, מה שגורם לחשוב שאתה בעצם לא מדבר מאהבת מרדכי כי אם משנאת המן (מבחינתך. מבחינתי מזרוחניקים הם לא המן חלילה).

אני מוציא שם רע על הציבור הדל"י? איפה??? אולי תביאי ציטוט?

בסך הכל אמרתי שאין שום קשר בין כיסוי ראש לביגוד, זה הכל.

עשית לי את העבודה...

אני רק מוסיפה ש: אדרבה, כשאין פאה משלימים את החסר בבגדים פרוצים. (בציבור החרדי. בציבור החרדל"י ממילא מקובל להיראות כמו צוענית).

כלומר, חרדיות שלא חובשות פאה מתלבשות פרוץ (?!?!?!), והחרד"ליות שלא חובשות פאה נראות כמו צועניות. באמת איפה הוצאת שם רע?

לצטט דברי רבנים שבטח לא התכוונו למה שקורה היום בציבור החרדי,

זה אתה בלבד!

תלך עם פאה, או עם עם מה שבא לך.

ועזוב את הצדיקות עם ה"סירי לילה על הראש" כדברך, בשקט, כי עדיף 10 פעמים סירי לילה מאשר פאות בלונדיניות עם ביביליס.

חלק מהרבנים התירו את הפאה, ואף מצאו מעלה. נראה שלרב (לפחות עפ הציטוטים שלך) נשותיהן לא נהגו כך.

לדעתי ולדעת עוד חברות בפשטות זה יותר מלאכותי,ופחות יפה. אא"כ משקיעים בה מאוד - עד כדי כך שהיא מאוד מושכת צומת לב. להגיד לך שפאה שמושכת צומת לב מבח' ההלכה מותרת- אולי תמצא לכך מקורות. אך כל מי שיש לו קצת עדינות נפש מבין שהפאות המדוברות הן מבטאות את ההפך מהמושג צניעות. מטרת הצניעות- היא שהאישה לא תבלוט, שלא כולם ינעצו בה מבטים. ואם קורה שהפאות הובילו לכך שאישה המסתובבת ברחוב עם שיער גולש גורמת לכך שיסובבו את המבט אחריה...התוצאה היא לפחות לא הפירוש למילה מוצנעת, צנועה.

לפעמים רבנים התירו דברים- כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך.." ולנופף בהתרים שרבנים התיר......נכון התירו. ויש רבים שאסרו. וקצת מצחיק שמצד אחד אתה אומר הולכת עם סיר על הראש ומצד שני לא יותר צדיקה. אולי האישה הראשונה היא לא לטעמך וזכותך אבל בודאי שאם היא פחות מנסה להראות יפיפיה היא פחות מושכת צומת לב.

אגב, אני לא בעד סיר על הראש כמובן (למרות שבאמת יש גם פאות שנראות אולי יותר גרוע מסיר על הראש...)אבל אם רוצים- אפשר למצוא הרבה נשים יפות צנועות ונשיות עם מטפחות. חבל שאתה מכליל.

בס"ד

כולכם מגיבים לחרדית שמתקיפה

חחחחחח

בהחלט שאני משועשעת סתם שאלתי שאלת תם

אחח מבוגרים

יש כאן שני קוים שיכולים להיפגש רק בלי התלהמות - הדיון פה על צניעות או על פאה? זה פשוט שני דברים שונים.

ופשוט הוא שאישה שהולכת בפאה שלא עפ"י גדרי ההלכה (ארוכה ומושכת תשומת לב וכו') היא לא צנועה. חד וחלק.

אבל מפה ועד לזה שפאה בעיקרה היא לא צנועה? שטויות במיץ.

ענין כיסוי הראש לאישה נשואה לא נובע מהצורך לסמן אותה כנשואה אלא בגלל סיבות שונות לגמרי שבשעה כזו יהיה ארוך מלפרט אותן, ולכן פיאה לצורך הענין נחשבת לכיסוי ראש מהודר ביותר אפילו אם היא עשויה משיער (מנותק) של האישה עצמה.

אין שום מצוה להיראות מוזנחת. להיפך. ולא רק בפני בעלה.

יש צניעות שצריכה להישמר בכל מצב וכמו שרווקה לא יכולה ללכת בשיער ארוך וגולש כשהוא פזור ומתנפנף ולפזר סביבה ענני בושם ובבגדים צרים וקצרים ככה בדיוק אישה נשואה.

אה, רק שלאישה נשואה מתווסף הנסיון (!!!) של כיסוי ראש.

בכל הדיון הזה השתתפו אולי ארבע נשואות, והן אמרו דברי טעם יותר מכל אחד אחר פה.

השבוע ישבה לפני באוטובוס אישה  צעירה, צנועה וחסודה שהתחשק לי להעיף לה את המטפחת מהחלון! ואני לא טיפוס אלים, בכלל לא!

אני מאוד מכבדת את הרב שלה שמתיר לה לא לכסות שתי אצבעות או טפח או כמה שזה לא יהיה, אבל כשאני בדקתי את הפסיקה הזו לא היה מוזכר שם שזה היתר מכל הצדדים... רק מקדימה.

כשאישה תתפדח מזה שהיא עם כיסוי ראש או מכל סיבה אחרת מה יכנס לתיק קודם? פאה או מטפחת?

בתכל'ס, גם הפאה הכי מושכת בעולם מכסה את שיער האישה יותר טוב מכל מטפחת או כובע. וזה הענין.

הכבוד ההדדי שרץ פה מדהים. והכי חמוד זה שהדגל המתנפנף שזועק על אהבת ישראל ושלימות האומה מתנפנף בגאווה עד לצבע השחור שמוציא כמה אוהבי ישראל מדעתם...

באיזו זכות "התחשק לך" לפגוע בה ולהעיף לה את המטפחת?

גועל נפש!

לא הייתי עושה את זה אף פעם, אבל עם ההכירות שיש לי עם אותה גברת, לה יש את הבריוניות והחוצפה לדבר סרה בבנות ישראל כשרות וצנועות שמקפידות על כיסוי הראש יותר ממנה.

קשוט עצמך תחילה ואח"כ קשוט אחרים!

כמו ש ruthi אמרה איפשהו למעלה: מה שבאמת מציק לאנשים פה זה בעצם תולעת קנאה קטנה וחוצפנית שקשה מאד להודות בה.

מזמן לא קראתי טקסט כה מרתק, הכתוב בטוב טעם ודעת. כל הכבוד, אני מצדיע לך על הכתיבה העשירה והברורה.

מהתמונות כנראה, היו זקנות ובהתאם לגילן לבשו פאה עם שיער תואם.

זה לא אומר שכל הצעירות בימינו צריכות ללכת כך ולכער את עצמן, שבכל הראשונים והאחרונים שהתירו פאה מדובר בתכשיט שמוסיף יופי לאשה ולא מכער אותה.

מובא בגמרא ש"בגדים צבעוניים" גורמים הרהור לגבר הרואה אותם!

ועם זאת אין שום איסור לאשה ללבוש בגדים צבעוניים ברחובה של עיר, ועל הגבר מוטלת החובה לא להסתכל. הוא הדין ממש בפאה יפה שאינה ארוכה מדיי ובולטת למרחוק כמו בגד אדום שנאסר ללבישה.

מי אמר שאישה צריכה להתכער?!?!??!

אני מכירה הרבה נשים ורובן ככולן ניראות טוב, מטופחות ויפות גם בלי פאה.

אהה נכון, עם פאה הן היו הרבה יותר מושכות גברים שלא מותרים להן.. ועוד אחרי זה הן היו צריכות לטעון טענה דבילית ש"הגברים לא יסתכלו"..

המטרה של הפאה היום ותמיד זה לא לראות שונה מהגויים. כשאתה גר בחו"ל ולובש כובע כשכולם הולכים גילוי ראש ,את גורמת  לעצמך לבלוט. ולכן התחילו ללבוש פיאות. (אחות, מורות, כל מקצוע מול קהל) היום את לא נחשב "מקצועי" בחו"ל אם את הולכת עם כובע או מתפחת.

במדנות כמו דרום אפריקה בתקפות האפרטהייד, היו חושבים שאת כושי עם היית הולכת עם מטפחת והיו מתיחסים אילך בהתאם. לא משנה עם היה לך שיער בלונדיני ועיניים כחולות.

אפילו בארץ, אם את עורכת דין או מנהלת או משהו מקצועי אחר-את חייבת ללבוש פיאה.

לכל אילה שאומרים שהדתי לאומי לא לובשות פיאות- אתן טועות .הרבה נשים דתי לאומי שבאו מחו"ל ממשיחות ללבוש הפיאה שקנו בחו"ל במיוחד בשמחות ואירועים.

נשים דתי לאומי שגרושות וממשיחות לכסות את השער קונות פיאות.

הגבולות מתושתשות.ואי אפשר לשים משיהיא בקופסה. 

המציאות כיום שכל החילוניות הולכות בשיער שלהן, וזה הדבר הכי בולט בין נשואה חרדית לחילונית, כי הביגוד יכול להיראות דומה (אם כי בוודאי ישנן הבדלים בין ביגוד חרדי לביגוד חילוני) אבל מטפחת וכובע לעולם לא יהיו דומים.

ולכן, כתב מרן הגר"ש משאש זצ"ל, למה להכריח אשה חרדית להיות יוצאת דופן ומכוערת בין הנשים החילוניות, כשיש פיתרון הלכתי מצויין, שגם מכסה את השיער יותר טוב ממטפחת?

אפשר להיות מהממת ומטופחת עם כיסוי ראש של מטפחת או כובע!!

ואין לנו שום עניין להידמות לחלוניות!!

יש לנו בגדים ויופי ותרבות וקדושה ותמימות שהן לא יכולות לשוות למראה שלהן בגלל החסר שלהן בנושאים האלו!!

הכל שאלה של השקעה!

בחורה שלא משקיעה בעצמה תיראה גועל נפש עם פיאה או בלי..

אבל הפיאה היא סתם תירוץ להיראות לא יפה אלא  מושכת!!!

ופה קבור הכלב!!

(וואף וואף!)

וואי אנשי כאפות!

המשחקי מילים שלך עם "יפה" או "מושכת" לא יעזרו לך. יפה זה מושכת ומושכת זה יפה, ואין שום הבדל ביניהם.

יש אחת שלובשת פאה ארוכה מאוד ומושכת תשומת לב יתרה, זה כמו מטפחת ארוכה מאוד שגורמת לכל אחד להסתכל ולראות את המראה המוזר.

גם אשה שלובשת מטפחת בתוך ציבור גדול של חרדיות עם פאות, היא מושכת תשומת לב וזאת פריצות.

ואם מטפחת יותר יפה משיער, אני מציע לך ללכת עכשיו וללבוש מהר מטפחת. ככה תמצאי חן בעיני הבחורים שאת נפגשת איתם.

תרגעו..אפשר לנהל דיון בצורה נעימה ונינוחה-בהצלחה.

לא פעם הסתובבתי בבני ברק ובירושלים וראיתי נשים חרדיות ובמבט ראשון הן לא נראו נשואות היום גם פאה יכולה להיות יותר יפה משיער רגיל ולכן זה נוגד את כל גדרי הצניעות

אני כבר לא אגיד את כל מה שאני חושבת כי זה לא יגמר...

אז רק שאלה קטנה שנראית לי מרכזית ותפתור כמה ויכוחים..

מה רצון ה'?

הציווי הוא לכסות את שיערה של אישה נשואה, כיוון שמרגע זה ואילך הוא נחשב ערווה!

כמו שיש ציווי לכסות את גוף האישה..

לכל תומכי הפיאות- אם הייתם רואים אישה-

שלובשת חולצה שמכסה עד פרק היד,

מכסה את הצוואר,

ארוכה מספיק במותניים,

רחבה- צנועה לכל דבר,

אבלללללל-

על החולצה באופן ברור ופשוט נראית תמונה של אישה עירומה! (תסלחו לי על הבוטות)

- האם היא הייתה נחשבת בעיניכם צנועה?!!?!??!?!

ברור שלאאאא!!!

יופי!

כנ"ל פיאה!

היום- כל הפיאות יפות, גם אלה שעשויות מקש! נראות הרבה יותר טוב מהשיער הפרטי של הרבה בנות..

וזה לא נקרא לכסות את השיער הבעייתי כשאת שמה מעליו שיער אחר!!

לא כיסית? - לא עשית את רצון ה'!!

קפיש?

מפיש.

[נשים שימצאו לעצמן פירצות ויגלו הרבה יותר משתי אצבעות תחת המטפחת - יהיו תמיד לצערינו, וזה א נוגע לכל חובשות המטפחת..]

והערה קטנה לפלוני (שאני חייבת):

כתבת למעלה באחת מתוך מיליון התגובות שלך, שהרב שמואל אליהו "פתאום נהיה לך מחמיר"...(כביכול כנגד אביו)

משמע שגם אתה מסכים שיש יותר צניעות במטפחות וכיסויי ראש שאינם פיאה!! כי הם חומרא בעיניך..

ההערה שלך אינה במקומה, גם הפוסקים שכתבו שעדיף פאה ממטפחת - התייחסו לאיסור כ"חומרא" כי האוסר הוא מחמיר למעשה.

אולם, כתב הגר"מ שטרנבוך, חומרא בזה עלולה לבוא לידי קולא גדולה - להיכשל בגילוי שיער שזה איסור דאורייתא לכל הדעות. (גם שתי אצבעות, מגיעות בקלות לחמש אצבעות).

כעת לתגובתך - כתבתי כבר למעלה שכיסוי שיער אינו כמו כיסוי שאר הגוף, אנו רואים שלדעת הרמב"ם מותר לקרוא ק"ש מול שיער אשה נשואה, למרות שצריך לכסותו, לעומת זאת אסור לקרוא ק"ש כנגד שוק וירך מגולים, מדוע?

יש עוד הרבה הבדלים, הרווקות התרגלו שלא לכסות את ראשן, ומקילים להן ללכת בשיער פזור, מדוע? אם כולן יתרגלו ללכת עם בגד ים, זה יהיה מותר?

לכן, אם תביני את ההבדל הגדול, תתחילי להבין את "רצון ה'".

רצון ה' הוא שתכסי את הראש. לא שתכערי את עצמך במטפחת. אלא שהשיער יהיה מכוסה, זה הכל. את מסוגלת ללבוש "שאל" שמכסה הכל במדוקדק? סבבה. את לא יכולה, תלבשי פאה ואל תחליטי "מה רצון ה'" לפי הרצון שלך.

ונשים נשואות לא חייבות להיראות נשואות, אלא חייבות לכסות את ראשן. יחי ההבדל הקטן. אגב, חוץ מהגר"ע יוסף יש עוד פוסקים בעולם. גם ספרדיים.

וואי איזה שירשור... אין טעם אפילו להמשיך אותו... כמה מכות יש כאן (למרות שאני ממש מזכימה עם כמה מהדוברים כאן).

עוד לא ראינו דם, עוד לא ראינו קטשופ!

בס"ד

כיאה לחרדית שמתקיפה

צריכים לחשוב כמותו ומי שלא אז הוא כופר ורשע תראו איזה תגובות מזלזלות יש לו ועוד הוא מתיימר לתת מוסר על כיסוי ראש תן מוסר קודם לעצמך תפתח מסילת ישרים תלמד איך צריך להנתהג ולא לזלזל באנשים שחושבים אחרת ממך חצוף

אשתי בחיים לא תלך אם פאה בשבילי זה כמו ללכת בגילוי ראש,וכן דעת רוב אם לא כל גדולי ישראל.(הרב אלישיב,הרב עובדיה,הרב אליהו(רק פאות של היום),ועוד המון רבנים)

ההוא הזה זה רב גדול בישראל רב עיר וחבר מועצת הרבנות הראשית ובנו של אחד מענקי הדור אז אולי תלמד מה חז"ל אמרו על מי שמבזה תלמידי חכמים.  ולא יזיק לך לבקש סליחה בפרט שאנחנו בחודש אלול 

על הזיזול של רוב החרדים ברב שלא חושב ב ד י ו ק כמותם.

מי שדיבר פה נגד רב גדול בישראל, (ש-אבוי! חובש כיפה סרוגה) זה לא אחר מאשר בן למגזר הנ"ל.

ואם אתה רואה זלזול, אז אני מבקש בהזדמנות זאת סליחה ומחילה, אם פגעתי בכבודו של הרב שמואל אליהו.

למרות שהוא רב עיר וחבר מועצת הרבנות הראשית, אל תמהר להסיק מסקנות מזה.

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=17038&cat_id=1

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=17147&cat_id=2

מבקש סליחה, ואז שולח כישורים לכתבות שנכתבו אחרי ההתפתחות של השמיעה הסלקטיבית של העיתונאים הצדיקים שלכם.

שיהיה לך ברור שאתה מוציא שם רע על רבנים שגדולים ממך במידות, בחוכמה, בתורה ובהכל!!

אני פשוט בזה לך!!!!!

כתבתי במפורש שאני אישית לא זלזלתי בו, כתבתי ש"פתאום הוא מחמיר" לאחר שאביו היקל בזה ואמו לבשה פאה (אמנם תחת הכובע).

אולי "נשמע" מזה קצת חוסר כבוד אבל זה לא זלזול.

הבאתי קישורים שהרב עמאר קם מישיבת מועצת הרבנות כשהוא החל לדבר. וכל אחד יסיק מזה את המסקנות המתבקשות. הוצאת שם רע? איפה?

מצטער אם לקחת את זה אישית.

למה כשאני ניסיתי להסביר לך שאם תדברי סרה ברב שלי- אני איפגע, טענת שיש לי בעיה הלכתית,

וכשפלוני מדבר סרה ברב שלך- ולא שאני מצדיקה דיבור כזה- את נפגעת ומזדעקת ולא חושבת שיש בזה בעיה?????

וכל מה שאני טענתי לך אילו טענות עניניות שאין לי מושג מה מעוור אותך מלקרוא אותן בצורה כזאת.

אין לי ולא היה לי שום קשר לפלוני,, ואף אינני יודעת מיהו.

יתר על כן- הוא הגיע לשרשור הזה אחרי, וכפי שהוא כתב- המטרה לשו היא שלא יוציאו לעז על בנות ישראל הכשרות שהולכות בפאות ובבגדים צנועים.

אני לא דיברתי סרה באף אחד בעולם. וכמו שהסברתי לפני כן. לא כתבתי מילת גנאי אחת על הרב שמואל אליהו, חוץ מהמילים "פתאום הוא הפך למחמיר" זה ממש לא "לדבר סרה". בקישורים שהבאתי, כל אחד יכול להיכנס ולראות איך מתייחס אליו הרב הראשי לישראל. אבל אני, לא אמרתי מילה ולא אומר מילה בעתיד.

נא לדייק.

מי שדיבר עליו כאילו הוא חבר שלו מהגן, ושלח כישורים מעיתונאות עלובה.

זה היה אתה!!

לקחתי את זה בתור פגיעה בתורה!!!!

מי שמדבר בבזיון על ת"ח צריך לצאת נגדו בלי כפפות!!

לא יודעת מאיפה הסקת שאני מבקרת את אותם רבנים שמתירים פיאות.

ההפך!!

אני אומרת שזה לא הגיוני שרב גדול יתיר ללכת עם שיער מדהים וטבעי של שוודית וזה בא רק מתוך הבנבה שאותו רב הוא ת"ח עצום.

אני לאורך כל הדיון הלא נגמר הזה- נגד אותן אלה שניראות ככה בשם אותו רב, ואין להן טיפת הבנה למה הוא התכוון.

סליחה, יותר נכון שהן מבינות מה שהן רוצות להבין..

עניין חברתי, כבר אמרנו?!

לא הגיוני שרבנים יתירו חצאית יפה ומהממת, כמו של הולנדית.

לא הגיוני שרבנים יתירו חולצה יפה ומהממת, כמו של בלגית.

לא הגיוני שרבנים יתירו נעליים יפות ומהממות, כמו של נורבגית.

לא הגיוני שרבנים יתירו שעונים יפים ומהממים, כמו של שווצרית.

לפטר לאלתר את כל הרבנים, ומעכשיו לא לעשות כלום בלי לשאול את הרבנית 102, איך היא הבינה בדברי הפוסקים, למה הם התכוונו או לאיזה כיוון לקחת את הדברים שלהם.

כמות השטויות שכתבת פה יכולה להחריב את העולם.

מקלדתך ממש נוטפת אהבת ישראל וכבוד לרבנים.

וזה ממש מעניין- שלצאת נגד פסיקה של הרב שלך- זה בזיון התורה, ולצאת נגד פסיקה של הרב שלי- זה לא בזיון התורה. לא הצלחתי לרדת לעומק ההבדל. ותסלחי לי שאני לא מנסה יותר מדי.

לכי תשאלי את הרב שלך אם מותר ללכת אם פאה שמושכת גברים.

אל תיהי תמימה ותחשבי שהוא יגיד לך "העיקר שזה מכסה את השיער- זו המצווה".

ובטח שזה לא מרגש אותי שאנשים מנסים להשתיק אמת.

אולי זו אותה תולעת חוצפנית וקטנה שמציקה להם.

בבקשה- תמצאי לי ציטוט מדברי שבו כתבתי שמותר ללכת עם פאה שמושכת גברים.

כל מה שכתבתי, ואני אחזור ואכתוב, שדיון בנושא פאה ודיון בנושא צניעות הינם שני דברים שונים לחלוטין. את רוצה לדון איתי בנושא כיסוי ראש- תהיי ענינית. את רוצה לדון בנושא צניעות- בכבוד. אבל למה את מדביקה את שני הנושאים הללו אחד לשני????

מאד קל להפוך את קומץ הנשים הפרוצות שלובשות פיאות פרובוקטיביות ולבוש פרוץ- לחזות הכל ומראת הציבור, ולהחליט שכיוון שכך- כל אילו שלובשות פאות נחשבות לפרוצות.

ומי שמדברת דברי הבל זו את ולא אני.

המנטרה היחידה שיש לך לכתוב זה שאסור ללבוש פאה כי זה מושך גברים. נימוק? הלכה? דעת גדולים?

עזבי, את יודעת מה? נסיון חיים פשוט של אישה נשואה- אין לך. אז מה את מתערבת בכלל??

שמת לב כמה גברים טרחו להגיב כאן ולכתוב שפאות גורמות להם להרהורים?? אולי אחד, אולי גם זה לא.

וכמה גברים שאני שוחחתי איתם בחיי שאמרו לי שהלבוש הפרוץ של הדת"ליות שהולכות הרבה מאד ללא גרביים ועם שרוולים קצרים- גורם להם להרהורים!!

אני גרה בישוב מעורב. בואי לפה בליל שבת ותראי כמה צנועות וחסודות נראות כל הבנות הדת"ליות.

בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מהרב עובדיה יוסף המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".

מה עם כל הגברים שבאים לידי הרהור מרגלי נשים חשופות?

עוד הוכחה שלא מתייחסים לטענות הבל שכאלה. הגברים צריכים לשמור את עיניהם, זה הכל.

בלשון עדינה בשם הרבנים.

אני לא מצדיקה את אותן בנות דת"ל שהולכות ככה ובטח שלא הולכת עם שרוול קצר וחצאיות קצרצרות.

בכל מגזר יש כאלה דברים, ואני בניגוד אליך לא מטאטא את זה מתחת לשטיח, ועושה קולות של עציץ. וחשוב שתדעי שהן יודעות שהן לא לבושות כרוח ההלכה.

ניראה לי שכדאי מאוד שתעשי את ה"מעשה האמיץ" כמו שאמרת, שלך ותסגרי את פיך בגבורה.

חלאס להצדיק דברים שלא ראויים לזה!!!

ותראה שפוסקי ההלכה לא תמיד הולכים לפי ההגיון הנחמד שלך.

גם אם יבוא אחד ויצעק עד מחר שאשה בלי גרביים היא פרוצה ורואים לה את הרגליים וזה מושך אותו מאוד וגורם לו להרהורים, לא יעזור לו כלום. כי יש מהפוסקים שהתירו זאת.

אז לדעתך אשה הלובשת פאה היא פרוצה, אבל במחילה מכבודך, דעתך לא מעניינת את אף אחד. אותנו מעניין מה חושבים פוסקי ההלכה.

להיראות כמו פרוצה- שאת זה לא אני, ולא הרבנים, ולא פלוני- ואף אחד בעצם- מצדיקים

לבין דיון עניני על כיסוי ראש- פאה או מטפחת??????

ותודה באמת שאת מודה בזה שבנות דת"ליות נראות פרוצות.

אף אחד לא עושה קולות של עציץ, ואם תדברי עם בנות חרדיות שהולכות בפריצות גם הן תדענה להגיד לך שהן לא לבושות לפי רוח ההלכה.

רק מה? כשבת מבני עקיבא הולכת בפריצות ובסמיכות מסוכנת הלכתית לאיזה בחור- זה בסדר, כי היא מודעת לזה שזה לא לפי רוח ההלכה.

וכשאישה חרדית נשואה חובשת פאה- היא פושעת שדינה גיהנום בגלל שהיא מושכת גברים.

איזו רמת וכמות שטויות!!!!

מי אמר שבנות דת"ל ניראות פרוצות?!?

ואל תתני לי להשוות בין אחת עם חולצת טריקו קצרת שרוול מהסניף, חצאית ג'ינס וקרוקס, ובשבילך בלי שום גרב.

לאחת עם חצאית מבריקה קצרצרה, נעלי שפיץ, גרבים שרק אם טלסקופ רואים והם בסה"כ מייק-אפ לרגלים, חולצה נצמדת עם פסי כסף זוהרים.. ואיך לא?! עם פאה כמובן.

היא לבושה לפי ההלכה בטוחה שככה שרה אימנו התלבשה,

תכל'ס, החולצה 3\4 היא עם גרביים. זה לא לפי ההלכה. אבל הכל לא צנוע!!

אני לא אומרת שהראשונה צדיקה יסוד עולם אבל היא לא מתיימרת להגיד שזה לפי ההלכה ו"ככה הורה, (לא התיר), הרב".

ובטח שהיא פחות מושכת גם גבר שיילך בעצימת עניים ברחוב ויתקל בפסי כסף זרחניים, או פאה צרחנית.

ולדעתי עדיף אחת כזאת.

שאמרתי שמי שעם פאה תלך לגהינום.

כאלה משפטים תשאירי לפשקווילים.

היא לא לבשה חצאית בכלל, לא נעליים ולא חולצה, כל סגנון הלבוש היה שונה לחלוטין, היא היתה רעולה כהוגן ולבושה כמו מוסלמית בסעודיה של ימינו.

לכן ההשוואה שלך בין חרדית עם פאה לרחל אמנו, היא מגוחכת, ונועדה לשם דמגוגיה בעלמא. אין קשר בין רחל אמנו לבין רוב ככל הנשים היהודיות בימינו, ואין שום חיוב הלכתי להיראות היום כמו "רחל אמנו".

חולצת טריקו שמגלה מרפקים - אסורה לכל הדעות

הוא הדין חצאית קצרה.

פאה לעומת זאת אין בה שום פסול הלכתי, לדעת עשרות פוסקים, למרות שגברת מגונדרת כותבת באינטרנט שלדעתה זה "צרחני".
 

גם בנעלי "שפיץ" אין פסול הלכתי,

וגם בפס כסף (שלא יצא לי לראות מעולם, מעניין איך הכללת את כל החרדיות בקטע הזה) אין שום פסול הלכתי, רק בגד אדום נאסר בהלכה.

בקיצור ערבבת כאן מושגים, ופריטי לבוש שונים, גם ההכללה של כל הציבור הד"לי היא טפשית, וגם ההכללה של כל הציבור החרדי היא טפשית.

ובכל הדיון הזה, עוד לא הבעתי את דעתי על הציבור הדל"י, וצורת לבושו, למרות שיש לי מה לומר (כתבתי כעת ומחקתי. מיותר לחלוטין).

וזה לא נאמר בציניות לצערי הרב זה הלך הרוח מי שלו חושב כמותם אז הוא פסול ומנודה ודבריו לא נשמעים אז האתר הזה ממש לא הוכחה נ.ב גדולי ישראל לא אמרו לסגור את האתר הזה היחד עם חרדים??? מוזר שמביאים דברים מכתבים באתר שלא שמע לגדולי הדור אם כך באמת האתר לא קביל

הובא כאן באריכות קובץ מקורות, החל בחז"ל וכלה בפוסקי דורינו (ועל חז"ל אי אפשר לומר "הרב שלי אמר אחרת") שפאה נכרית היא לכתחילה דלכתחילה ועדיפה בהרבה על מטפחת שכמעט בהכרח שיבצבצו ממנה שערות, ופלוני כבר טרח והביא על כך ראיות אין ספור (וגם הסביר שם למה אי אפשר לחלק בין "פאות של פעם" ל"פאות של היום").

לא ראיתי את המתנגדים מביאים ראיות באותה רמה. הטענה שפאה (בתסרוקת צנועה) מחטיאה את הרבים בפועל הרבה יותר מאשר מעט השערות שמבצבצות מהמטפחת - פשוט איננה רלוונטית. התורה לא ניתנה לנו כדי שאנחנו נחליט ונפסוק הלכות לפי דעתנו האישית, אלא בהתבססות על התורה שבכתב ועל התורה שבעל פה - כלומר, חז"ל וממשיכיהם - ואת דעתם החד משמעית כבר הביא פה פלוני בפירוט.

לכן, גם אם נראה למישהו שמטפחת (עם מעט השערות שעלולות לבצבץ) צנועה יותר מפאה נכרית (שוב: בתסרוקת צנועה) - זה ממש לא משנה, לא נוגע ולא רלוונטי. התבטלות לדעת חז"ל (=שהעיקר הוא שלא ייראה השיער הטבעי של האישה עצמה כלל), זו הנקודה.

בכל הלכה הולכים עפ"י הרב שנוחה לי הפסיקה שלו. בכשרות עפ"י הרב X ובטהרה וצניעות עפ"י הרב Y.

כאילו שיש הבדל. אין פה הקפדה על קלה כבחמורה.

קבלת העול נותרה אי שם מאחור והסתכמה בקריאת הנעשה ונשמע לפני ארבעת אלפים שנה.

אין פה ענין של חפיפניקיות או לא לקים קלה כחמור.

אני לא זוכר ממש איפה זה כתוב, אבל... מותר לאדם להחליט איזה רב הוא מתכנן לשאול כדי לקבל תשובה. אבל אחרי שהוא מקבל תשובה אסור לו ללכת לשאול רב אחר כדי שיתיר לו את מה שהרב הקודם אמר לו.

וחוץ מזה, זאת לא בושה למצוא הקלות, הקלות זה לא ערבוב ההלכה או זריקת עול מלכות שמים. יש את ההלכות, ובהלכות יש דעה להחמרה ודעה יותר מקילה, וכל הדעות קבילות.

ולהפך, בגמרא משבחים יותר את כח המיקל, כי להחמיר תמיד זה הכי קל, אבל למצוא להתיר דברים ושזה גם נשאר בתוך גדר ההלכה, אז זה יותר טוב.

ועוד, שואלים מגמרא למה כשיש דעה שכולם מסכימים עליה ושזה מה שננפסק להלכה, אז מביאים גם את דעת היחיד, שאותה לא קיבלו. אז עונים, כדי שבשעת הדחק יהיה על מי לסמוך, ויפסקו לפי דעת היחיד.(כמובן שזה במקרים מיוחדים) אבל בכללי, אין שופ איסור להקל ולהפוך את החיים ליותר נוחים לאנשים.

ומי שרוצה להחמיר, שיחמיר. אבל שלא יחייב אחרים גם כן, כי זאת לא חובה.

כל מי שאני מכירה [וזה הרבה] יש לו רב מסויים שהוא הולך אחריו עד הסוף..

(אני אישה אני אחרי אבא, וכשיגיע הבעל אז אחריו..)

קיצור זה שאתה מכיר כמה מזרוחניקים וחושב שהם ייצוג מלא של המגזר שלנו - זו הטעות שלך!

ממליצה לך להגדיל את ההיכרות עם אנשי שלומנו, כיוון שצפויה לך הפתעה גדולה כשתפגוש ביראת שמיים ובמידות של אנשים פה...

אה שכחתי אתם לא בוחנים ע"פ מידות.. רק אם הבחור "עילוי" בישיבה...או שאבא של הבחורה מתעסק בירוקים...

בריאות והצלחה בכל!

מחרחר ריב ומדון.

כנראה שהרעל שאתה קורא בעיתונים שלכם עלה לך לראש

"הבעיה מתחילה משטיפת המח הציבורית שעשתה משוואה של פאה = פריצות, ואז באמת ישנן נשים שמרגישות "פרוצות" עם הפאה ומתלבשות בהתאם. את העוול הזה, אני משתדל לתקן."

מדבריו מובא- שע"מ שלא תרגיש האישה שבגלל שהיא שמה פאה אז מותר לה הכל, הוא מנסה לעשות משוואה הפוכה פאה=לכתחילה.  ז"א שהיא באמת לא לכתחילה, ורק ע"מ שאישה לא תרגיש...הוא מביא מקורות שלכתחילה. אגב אפשר גם לשאול את הרב אברהם יוסף על הפאה- (אם הוא כבר ציטט את אביו)איך הוא משתלח בלובשות הפאה. ומשתמש במילה שפלוני השתמש על החובשות אותה!!

בורות ואתה מוציא שם רע על ציבור שלם ואם זה מה שהציבור החרדי מייצג -לשון הרע ורכילות והכפשת רבנים שלא חושבים כמותכם אז הציבור שלכם "החרדי" צריך לעשות תשובה דחוף.. וכן יש לכם הרבה מה ללמוד מהציבור הדתי לאומי בכל מה שנוגע לאהבת ישראל כבוד האדם באשר הוא, עזרה לזולת, תרומה למדינה ("הציונית" אוי ואבוי כמה לאווים עברתי עכשיו שהזכרתי ציונות) שירות בצה"ל כן זה ששומר עליכם באלעד בעמנואל בבית"ר ובכלל.. ולהזכיר לך עוד משהו שחכמים אמרו "כל הכופר בטובתו של חברו "צה"ל" סופו שיכפור בטובתו של מקום".

פאה היא אכן לכתחילה דלכתחילה וממש לא בדיעבד.

ישנם הרבה מקורות (שוב, אפשר לראות אצל פלוני - כמו דעת הרבי  מליובאוויטש: ש "פאה נכרית הוא ענין שנוגע לבנים ובני בנים, לפרנסה ובריאות, כדאיתא בזהר, שהדבר נוגע לבני חיי ומזוני... ובפרט בזמננו [לפני שישים שנה!!], שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת".) שמדברים בבירור על כך שחשוב להקפיד ללבוש פאה דווקא מפני שהיא מכסה את כל השערות הטבעיות. אין אפשרות בעולם ואין מצב (אתם יכולים לבדוק!) שמטפחת תכסה את הכל בלי ששום שערה תיראה כלל - בשונה מהפאה שמכסה את הכל בהידור.

ולא מה "משמע מתגובתי" או לא משמע.

כחמישה עשר פוסקים, כתבו במפורש שפאה עדיפה ממטפחת:

א. הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט):

"מה שרצה לומר כי הפאה גרועה יותר ויותר ממטפחת, באמת לא נראה כן, אלא עדיפה יותר ויותר, שמכסה את כל הראש במכסה גמורה".

ב. הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז):

"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה". ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".

וכתב עוד שם, "ומצוה רבה לפרסם ההיתר כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש פאה נכרית בהיתר. לא כן כאשר שומעים דעת האוסרים, אזי לדידהו שאין עולה על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוה, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמרי. לא כן בשמעם מדת ההיתר, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברע". ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

ג. הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה,  בשו"ת "אז נדברו" (חלק י"ב סי' מ"א):

"גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה".

ד. הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת דת והלכה (סי' א'):

"הנה לפני כמה חדשים [נכתב בשנת תש"ל] פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א (מחבר ספר יביע אומר) בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו, שפאה נכרית אסור מדינא, וכמעט כל בית ישראל עוברים ח"ו באיסור, ועיתונים שמפרסמים על זה מודעות מכשילין את הרבים. ובמח"כ מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל... אם אין בדבריו אלא חומרא תבוא עליו הברכה, אבל בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית... ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על כל בית ישראל, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא ח"ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש, שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדו"

וכן בכרוז שפרסם בשנת תשל"ז:

"הריני מודיע דעתי, שכל המהרהר אחר מנהג שנהגו בו רבבות אלפי כשרי ישראל, ובראשם גאונים וצדיקים, ידו על התחתונה, שיש לפאה נכרית יסוד בהלכה במנהגי ישראל וגדולי הפוסקים. ואין לחלק בין אשכנזים לספרדים, שהפוסקים שהתירו סמכו על הגאון הספרדי השלטי גבורים".

ה. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ בית הלל י"ט:

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

אבל התעמולה שעושין בדבר, יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".

ו. הגאון רבי משה ווינער שליט"א, מרבני ארה"ב, בספרו "כבודה בת מלך":

"יש להעדיף לבישת פאה נכרית על כיסוי השיער ע"י מטפחת או כובע, מכיון שבהן קשה לכסות כל השיער בתמידות".

ז. הגאון רבי יצחק עבאדי, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), מעיד על דברי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:

"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".

ח. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:

"והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה... אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".

ט. הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:

בקונטרס "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח) מובא, "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".

י. הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":

"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".

יא. הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז):

"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".

ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה".

ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות".

יב. הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר':

"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".

יג. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב:

"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ".

יד. החזון איש, הובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א, (חלק ב' פ"ח אות ט') שיש עדיפות לפאה על מטפחת כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי. וכן כתב הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

טו. האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל:

אגרות קודש חלק ט"ו (איגרת ה'-תקי"ג): "במענה על מכתבו מכ"ח אייר, בו כותב אודות הצעת נכבדות עבור בנו שיחיה. מובן ופשוט אשר תנאי שאי אפשר בלאו הכי הוא ענין הפאה... ושיהיו בטוחים על דבר זה קודם החופה... ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וקל להבין. ובאם יסודר הנ"ל, שהיא טובתם האמיתית של שניהם והמשפחות, נכונה ההצעה ויהיה בשעה טובה ומוצלחת.

יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלא דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה (בהקדם הידוע בחסידות, אשר כל היפך הברכות שבתורה, באמת ברכות הם. עיין לקו"ת פרשת בחוקותי) שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה".

ליקוטי שיחות חלק י"ג עמ' קפ"ז: "בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה. וגודל הענין מובן גם מגודל השכר על קיום הציווי, כפי שנצטווינו. וכלשון הזוהר הקדוש (ח"ג, קכו.) מתברך בכולא, בברכאן דלעילא ובברכאן דלתתא, בעותרא בבנים ובבני בנים".

וכן הביא בספר "מאיר עוז" (סי' ע"ה סעיף ב' אות ב') בשם כל גדולי ישראל, וזה לשונו: "ושמעתי שהורו גדולי ישראל, אחר שנתגלה שיש שערות הבאות מע"ז, ורצו אברכים יר"ש לשנות המנהג ולהתחיל ללכת עם כיסוי ראש מבד - לא הסכימו לזה, וטענו שכיון שלמעשה בכיסוי ראש רגיל בדרך כלל מתגלה מקצת מהשערות, משא"כ בפאה, לכן אין לשנות את המנהג".

תודה על החיזוק ועל דברי הטעם. אתה צודק במליון אחוז, והדגשתי את זה בכמה מהתגובות שלי. אנשים כאן מעלים את ה"הגיון האישי" שלהם שנובע משטיפת מח של שנים בפרסומים שונים ומשונים, מול פסקי הלכה ברורים של גדולי עולם.

יש מטפחות שמכסות את כל השיער מבלי שתיצא אפילו שערה אחת-ראיתי במו עיני.. אז למה אתה מתנגד גם להם??

ד"א-אני שואלת באמת ולא מתוך ציניות ח"ו

שכתבתי ממש עכשיו, היית מקבלת תשובה לשאלה שלך.

ישנן מטפחות שמכסות את כל השיער, אולי. ישנן יחידות סגולה שכאלה. אולם, אין הם יכולות לערוב לכלל הציבור, שרובן מגלות שערות ע"י המטפחת.

לכן, המליצו הפוסקים הנ"ל על פאה - כי היא הפתרון המעשי כיום (ולא שאל או רעלה).

אלו דברי הרבי מליובאוויטש זצ"ל:

"ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וקל להבין".

אני רוצה להבהיר: אין לי ענין לשכנע אף אחת שתלך דוקא עם פאה. המטרה שלי היא לשנות תפיסת עולם מוטעית של כמה מהכותבים כאן, ולגלות מה האמת מאחרי השקרים המופצים בציבור.

אני באמת חושבת שאתה צודק לגבי כך שהרבה מהציבור הדתי מזלזלים בחובשות הפיאה(הצנועה,ולא זאת שאינה צנועה) וללא צדק!!אך גם הציבור החרדי צריך להבין שיש מלא דתיות שמכסות את כ-ל שערות ראשיהן ומתוך אידיאל שקדוש להן דווקא עם מטפחת.כך שבסופו של דבר שום צד בדיון הזה לא יכול להרשות לעצמו לזלזל בשני..

כל המטרה שלי שאנשים ילמדו להעריך ולכבד האחד את השני.

אם אני מקצין לכיוון הפאה, זה נועד למעשה להחזיר את האנשים לפרופורציות הנכונות.

אם הרבי מלובביץ היה חי הוא היה אוסר את הפאות שנשי חסידיו הולכים .........

חוץ מהעובדה הפשוטה, שהוא היה חי לפני עשרים שנה, ובימי חלוקת הדולרים הוא ראה את כל סוגי הפאות האפשריות, (מי שטוען שהפאות "השתנו" לחלוטין בשנים האחרונות הוא סתם קשקשן בגרוש), הרי יש לך מילים מפורשות שלו שהעתקתי בהודעות הקודמות, בשיחה מלפני שישים שנה:

"פאה נכרית הוא ענין שנוגע לבנים ובני בנים, לפרנסה ובריאות, כדאיתא בזהר, שהדבר נוגע לבני חיי ומזוני... ובפרט בזמננו שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה"

צריך יותר מזה? הוא אומר שגם אם הפאה יותר יפה מהשיער של האשה הלובשת אותה, אין בכך שום פסול!

יש יפה ויש מושך לא אמרתי שאשמ צריכה להיות היידי בת ההרים אבל היא לא צריכה להיות מושכת ומשדרת........ והמבין יבין

אשה מכוערת עם פאה, לא תמשוך אותך בחיים.

ואשה יפה עם מטפחת, תמשוך אותך הרבה יותר.

וכשכולן לובשות פאה, מי בדיוק מושכת אותך יותר מכולן? אף אחת!

איך כתב הגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה?

"וכל אדם מבשרו יחזה, שרואה נשים עוברות לפניו יום ויום בראש מגולה, ואינו שם לבו להן ומהרהר. והמהרהר, לא מחמת שיער גלוי מהרהר".

אבל שוב אני אומרת להלכה התייחסתי בתשובתי הראשונה. התגובה השניה שלי היתה תגובה לתגובתך שלפני- מר פלוני. חבל שאתם חוזרים כמו מנטרה ומתעלמים מהנק' שעליה הוויכוח. בוודאי שיש רבנים שפוסקים שמותר- אין חולק השאלה האם האשה שנראת יפה עם הפאה(לא עם הפאות העתיקות) - היא אכן צנועה או בולטת ומושכת. וכדאי להיות כנים וישרים. שוב מבחינת ההלכה סבבה תמצאו רבנים שיתירו, השאלה אם הולכים קצת מעבר האם זו באמת צניעות. והאם הנשים עם הסיר על הראש הן לא הלכתחילה.

ולא לשליש ולרביע.

ולכן, לא את שתחליטי מה צניעות ומה לא, לפי מידת היופי או הכיעור, ולפי מידת הפרסומים בנושא שצועקים "פרוצה!" ועוד מילים יפות בסגנון הזה.

תאמיני לי שאם לא היה שום פשקוויל ולא היו פרסומים נרחבים בנושא, לא היית בכלל מסתכלת על זה כעל משהו פרוץ או "מושך" במיוחד.

את צריכה לזכור שצניעות כפשוטה זה להיות בבית ולא לצאת הרבה החוצה, קל וחומר לא לעבוד בחברת גברים זרים במשך היום, שאז לא עוזר אם את לבושה במטפחת או בפאה - את צפויה למכשולים ולנסיונות.

וכיסוי ראש לפי ההלכה, זה לכסות את הראש, פשוטו כמשמעו, מה שלא מתקיים במטפחת מצויה.

א. הגאון הספרדי רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, ב"שלטי הגבורים" על הרי"ף (שבת כ"ט ע"ב מדפי הרי"ף), התיר לבישת פאה נכרית לנשים נשואות, וכתב ששיער תלוש אינו ערוה, ואין בו משום פריעת ראש.

ב. הגאון רבי משה אסרליש (הרמ"א) זצ"ל, גדול פוסקי אשכנז, בספרו דרכי משה על הטור (אורח חיים סי' ש"ג ס"ק ו'), על דברי הטור שמותר לצאת בחוטי שיער בשבת, פסק להלכה כשלטי הגיבורים שמותר לאשה נשואה ללכת בפאה נכרית מגולה. ובשולחן ערוך (או"ח סי' ע"ה סעיף ב') פסק כמותו לענין ק"ש, וציין שמקור דין זה הוא בשלטי הגיבורים. ובדרכי משה שם הפנה לדבריו בסי' ש"ג, שם הביא באריכות את דברי שלטי הגיבורים להלכה.

ג. הגאון רבי מרדכי יפה זצ"ל, תלמידו המובהק של הרמ"א, בספרו "לבוש התכלת" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב') פסק כשיטת הרמ"א.

ד. הגאון רבי יהושע וולק כ"ץ זצ"ל, גדול מפרשי חושן משפט ("סמ"ע"), בספרו "פרישה" (על הטור או"ח סי' ש"ג) פסק כש"ג וכרמ"א, והבין שמקור דברי הרמ"א בדרכי משה הוא מדברי המשנה על "חוטי שיער" שהרי על דין זה סובבים דבריו, וביאר מדוע בפאה נכרית מותר לצאת לרה"ר בשבת ובחוטי צמר אסור.

ה. הגאון רבי אברהם אבלי זצ"ל, מגדולי האחרונים, בספרו "מגן אברהם" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ה'), פסק כש"ג וכרמ"א וגם הוא הביא מקור לדברי הרמ"א מדברי המשנה ב"חוטי שיער", והגדיל לעשות כשכתב שדברי הבאר שבע הם דברים דחויים ולא ראה צורך לבאר טעמו.

ו. הגאון רבי יום טוב ליפמן העליר זצ"ל, בעל תוספות יו"ט, בספרו "דברי חמודות" (על הרא"ש ברכות כד. אות קי"ט) פסק כדעת שלטי הגיבורים ששיער תלוש אינו ערוה.

ז. הגאון רבי מנחם מנדל אויערבאך זצ"ל, בספרו "עטרת זקנים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ג') פסק כרמ"א וכתב שהלבוש חולק ומתיר רק פאה שנעשתה משערות חברתה. והבין בדברי הרמ"א שהתיר גם לענין ק"ש וגם לענין פריעת ראש.

ח. הגאון רבי שמואל ב"ר יוסף זצ"ל, דיין בעיר קראקא, בספרו "עולת תמיד" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ד'. נדפס בשנת תמ"א) פסק כדעת הרמ"א.

ט. הגאון רבי יהודה ליב פוחוביצר זצ"ל, בספרו "דברי חכמים-מקור חכמה" הקדמון (על השו"ע או"ח סימן ע"ה סעיף א'. נדפס בשנת תנ"ב), פסק כדעת הרמ"א.

י. הגאון רבי יעקב ב"ר שמואל זצ"ל אב"ד צויזמיר, בשו"ת "בית יעקב" (סי' קנ"ב. נדפס בשנת תנ"ו), ביאר את ראיית הש"ג ממסכת נזיר להיתר פאה נכרית, ומשמע שפסק כמותו.

יא. הגאון רבי יאיר חיים בכרך זצ"ל, בעל ה"חוות יאיר", בספרו "מקור חיים" על השו"ע (או"ח סי' ע"ה), כתב "וכל שכן פאה נכרית. הגהות אלפסי הגדולים, ומפורש שם אפי' דידה עבידא לכסות שיער דידה. אבל מש"כ אפי' דרכה לכסות לא מפורש שם, ועיין פרק ד' דנזיר דף כ"ח ע"ב. גם בספר מוסף הערוך ערך קפליטין מייתי ירושלמי דמותר". עכ"ל. והבין שיש ראיה מהירושלמי להתיר פאה נכרית (שהרי אח"כ כתב "אבל בי"ב דרשות אוסר להתקשט בהם", והיינו באותה פאה שהתיר הערוך, הי"ב דרשות חולק ואוסר. ומסתמא לא היה הירושלמי לפניו, וראה רק את מוסף הערוך שכתב "קפליטין - ירושלמי, היוצאה בקפליטין שלה אין בה משום ראשה פרוע, פירוש בלשון רומי, שיער ותלתלים ופאה נכרית, עכ"ל". ו"מוסף הערוך" לא הזכיר כלל בדבריו שזה רק בחצר, ומסתימת דבריו משמע שאין בה כלל פירוע ראש בכל גוונא, כי השמיט סוף דברי הירושלמי "הדא דתימא בחצר", כיון שעיקר דברי הערוך בא לפרש פירוש המילות ולא הלכות). ואח"כ עשה מהדורא בתרא לפרש את כל מה שחלק על המג"א והט"ז (כמפורש בהקדמה שלו), ושם לא כתב כלום כנגד דברי המג"א שיצא בחריפות לחלוק על הב"ש, ומשמע שפסק כמותו.

יב. הגאון רבי אליהו שפירא זצ"ל, בספרו "אליה רבה" (על הלבוש או"ח סי' ש"ג ס"ק י"ח), בדין "חוטי שיער" הביא את דברי הש"ג, והביא את דברי ה"פרישה" שחילק בין פאה נכרית שמותר לצאת בה לרה"ר לבין חוטי צמר שנאסר לצאת בהם בשבת.

יג. הגאון רבי ישראל ישעיה ב"ר אברהם זצ"ל, נכד הט"ז, בספרו "באר היטב" הקדמון (על השו"ע או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תס"ח), פסק כש"ג וכרמ"א.

יד. הגאון רבי פנחס אויערבאך זצ"ל, מגדולי דייני קראקא, בספרו "הלכה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ב'.

נדפס בשנת תע"ז), הביא את המג"א שיש ראיה מהגמ' להתיר פאה נכרית, דלא כב"ש, ומשמע שפסק כמותו (ובפרט שראה להדגיש שיש ראיה מהגמ' להתיר פאה).

טו. הגאון רבי יהודה אשכנזי זצ"ל, בספרו "באר היטב" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ח'. נדפס בשנת תק"ב) פסק כרמ"א, ובפירושו לאה"ע (סי' קט"ו ס"ק י', הלכות פריעת ראש) פסק כש"ג כפי שהעתיקו הרמ"א.

טז. הגאון רבי יוסף תאומים זצ"ל, מגדולי מפרשי השו"ע, אב"ד פרנקפורט, בספרו "פרי מגדים" (על המג"א או"ח סי' ע"ה, אשל אברהם ס"ק ה'. נדפס בשנת תקמ"ו), פסק כש"ג וכרמ"א והדגיש שגם הרמ"א התכוון להתיר ברה"ר, ומדינות שלימות סמכו על הוראת הרמ"א בזה.

יז. הגאון רבי שמואל הלוי קעלין זצ"ל, בספרו "מחצית השקל" (על המג"א סי' ע"ה ס"ק ה'), ביאר את ראייתו של ה"מגן אברהם", ולא חלק עליו, ומשמע שמסכים עמו שדברי הב"ש הם דברים דחויים והלכה כש"ג.

יח. הגאון רבי שלמה חלמא זצ"ל, בעל "מרכבת המשנה" על הרמב"ם, בספרו "שולחן תמיד" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה) פסק כרמ"א, וגם הבין מדבריו בסי' ע"ה שמותרת לכתחילה לגלות פאה נכרית.

יט. הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים זצ"ל, אב"ד לייפניק, בעל "ברוך טעם", בהגהותיו לשו"ע (או"ח סי' ע"ה) חלק על ה"עטרת זקנים" והתיר לעשות פאה גם משערות תלושות של האשה עצמה, וכתב שבעל "עטרת זקנים" טעה בהבנת דברי הלבוש.

כ. הגאון רבי שלמה איגר זצ"ל, בהגהותיו "גליון מהרש"א" (הנדפסים בסוף מסכת כתובות דף עב.) בד"ה ראשה פרוע דאורייתא הוא, ציין לפרי מגדים (או"ח סי' ע"ה ס"ק ה') שהתיר פאה נכרית ברשות הרבים.

כא. הגאון הספרדי רבי אהרן אלפנדרי זצ"ל מאיזמיר, בספרו "יד אהרן" (נדפס בשנת תקכ"ו), בחידושיו על הטור או"ח סי' ע"ה, ובחידושיו באה"ע ח"א סי' כ"א אות ז', ובחידושיו באה"ע ח"ב סי' כ"א אות ג', ובסי' קט"ו אות ט"ז, הביא כמה וכמה מהפוסקים המתירים פאה נכרית, רמ"א, ש"ג, מג"א, ובית יעקב, ומשמע פשוט שדעתו להתיר כמותם. ובמקום אחד (מתוך ארבעה מקומות) הביא גם את דעת הב"ש, ותיכף ציין למג"א שדחה את דבריו.

כב. הגאון רבי שלמה זלמן מירקש זצ"ל, אב"ד ק"ק מיר דליטא, בספרו "שולחן שלמה" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תקל"א) פסק כרמ"א, והוסיף שנשים הבאות ממקום שלא נוהגים בפאה נכרית, למקום שנוהגים ללכת בפאה נכרית מגולה, יכולים לנהוג כמנהג המקום.

כג. הגאון המקובל רבי אברהם מיוחס זצ"ל, מרבני ירושלים, בשו"ת "שדה הארץ" (חלק ג', יו"ד הלכות נדרים סי' י'. נדפס בשנת תקמ"ח), הביא את דברי הש"ג וחיזק את ראייתו מהגמ', וזה לשונו שם: "דמכאן יש היתר כמו שכתב בגליון [בעל הש"ג], דמדקאמר בש"ס [נזיר כח:] ולתנא קמא אפשר בפאה נכרית, הרי מזה נשמע להדיא דמותר לנשים נשואות לתת שערות בראשיהן".

כד. הגאון רבי אליהו מווילנא זצ"ל, בחיבורו ביאור הגר"א (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תקס"ג) הביא מקור לדברי הרמ"א מהמשנה ד"חוטי שיער", כדברי המג"א, ומדלא חלק עליהם משמע שפסק כמותם, וגם הבין שהרמ"א התיר ברה"ר (כי בחוטי שיער מותר לצאת לרה"ר).

כה. הגאון הספרדי רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליא זצ"ל, בספרו "שבת של מי" על מסכת שבת (דף סד: ד"ה מתני'. נדפס בליוורנו בשנת תקס"ז) פסק כשלטי הגיבורים, ואף הביא ראיה לש"ג מהמשנה ד"חוטי שיער" ומרש"י שם, והוכיח משם שיכולה אשה לצאת לרה"ר בשערות תלושות.

כו. הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל, בעל ה"תניא", ב"שו"ע הרב" (או"ח סי' ע"ה סעיף ד'. (הובא לדפוס בשנת תק"ע) פסק כרמ"א בסי' ע"ה, ומפני שיש שהבינו אחרת בדברי הרמ"א, ראה להדגיש את ההיתר וכתב "וגם מותר לגלותה, ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע".

כז. הגאון הספרדי המקובל רבי אליעזר חזן זצ"ל מאיזמיר, מחכמי ישיבת בית אל, בספרו "עמודי ארזים" (פירוש על ספר היראים, חלק א' סי' י"ב ס"ק ז'. נכתב בשנת תק"ע לערך), הביא את הדרכי משה בסי' ש"ג שאפי' שיער עצמה תלוש שאח"כ חיברה בראשה אין בו "שיער באשה ערוה", וכל שכן פאה נכרית משיער חברתה.

כח. הגאון רבי ברוך ייטלס זצ"ל, בעל ספר "טעם המלך", הובאו דבריו בשו"ת תשובה מאהבה (סי' מ"ז. נדפס בשנת תקפ"ו), כתב שהרמ"א התיר בפירוש לאשה לצאת בפאה לרה"ר, והלבוש והמג"א הסכימו עמו, ואפשר לסמוך עליהם כעל יתד התקוע.

כט. הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל, אב"ד לבוב והגליל, בעל שו"ת שואל ומשיב, בספר "מגן גיבורים" (או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תקפ"ט), דחה את כל הראיות שהביא בבאר שבע בשם זקנו מהר"י קצלנבוגן שהוא ראש וראשון לאוסרים.

ל. הגאון רבי מרדכי זאב ב"ר יצחק אהרן סגל אנטינגא זצ"ל, בעל "מאמר מרדכי", בספר מגן גיבורים הנ"ל שכתב עם גיסו הגאון ר"י נתנזון. ושם אסרו רק במקום שלא נהגו, משום מראית העין, והתירו במקום שנהגו, והביאם המשנ"ב להלכה.

לא. הגאון המקובל רבי אליהו גוטמאכר זצ"ל, אב"ד גריידיץ, מח"ס שו"ת "אדרת אליהו", בהגהותיו למסכת ברכות (כד.) שנדפסו בסוף המסכת, ציין לדעת השלטי גיבורים שהובאה בנזיר כ"ח ע"ב ובמסכת שבת דף ס"ד ע"ב, ומשמע שדעתו לפסוק כמותו להלכה.

לב. הגאון הספרדי רבי חיים בנימין פונטרימולי זצ"ל מאזמיר, בספרו "פתח הדביר" (או"ח סי' ע"ה סעיף א'. נדפס בשנת תקצ"ח) הביא את דברי המג"א ומחצית השקל בביאור הראיה מהגמ' להתיר לבישת פאה נכרית ברה"ר, והסתייע מהם לענין אחר, ולא הזכיר שיש החולקים עליהם, ומשמע שפסק כמותם.

לג. הגאון רבי שלמה הס זצ"ל, אב"ד ור"מ דק"ק דרעזניץ, מגדולי הונגריה בזמן הכת"ס, בשו"ת "כרם שלמה" (או"ח סי' ע"ה) פסק כמג"א והביא את הש"ג במס' נזיר. ובחלק אה"ע (סי' צ"א, נדפס בשנת תר"ו) פסק כש"ג ותירץ לפיו את הגמ' בכתובות דף ס"ו, וכתב שאיסור גילוי שיער האשה הוא רק כשדבק בבשרה ולא כשהוא תלוש.

לד. הגאון הספרדי המפורסם ביושר עיונו, רבי משה כרייף זצ"ל מתוניס, בספרו "באר משה" על מסכת נזיר (דף כ"ח ע"א. נדפס בשנת תרי"ב), כתב כדעת הש"ג וחיזק את דבריו וראייתו ממסכת נזיר, והקשה עליו כיצד היה לו הוה אמינא לאסור בדבר זה שההיתר בו פשוט.

לה. הגאון הספרדי רבי חיים בנבנישתי זצ"ל, בספרו "כנסת הגדולה" (נדפס בשנת תרכ"א). אמנם שדי חמד הסתפק בדעתו כי יש כעין סתירה בדבריו, אך אם נתבונן בכל המקומות בהם כתב כנה"ג בענין זה, נראה שבהערות על הטור אה"ע סי' כ"א אות ה' הביא את הש"ג וגם את הב"ש שחולק עליו, ושם באות ז' גם הזכיר את שתי הדעות. אבל באה"ע סי' קט"ו, ששם עיקר הלכות כיסוי הראש, הביא רק את דברי הש"ג שבפאה נכרית אין משום יוצאה וראשה פרוע, ולא הזכיר שיש חולקים עליו. וכן באו"ח סי' ש"ג, הביא רק את הש"ג ולא הזכיר את הב"ש. ובספר "שיירי כנה"ג" באו"ח סי' ע"ה (שהוא משנה אחרונה, ונכתב לאחר ספר כנה"ג על או"ח) הביא רק את דעת הרמ"א שמותר לקרוא ק"ש כנגד פאה נכרית, ולא הזכיר אי מי שחולק עליו, ומכל זה משמע שדעתו כשלטי הגיבורים. ואף מהפמ"ג משמע שהבין מדבריו כן, דבסי' ש"ג מציין הפמ"ג שיש לעיין בענין זה בכנסת הגדולה וגם בשיירי כנה"ג. ולכאורה, בשלמא מה שמפנה הפמ"ג לעיין בדברי הכנה"ג ניחא, שהרי שם מביא את דברי הש"ג, אך לאיזה ענין הוסיף הפמ"ג שיש לעיין גם בשיירי כנה"ג, ששם לא דיבר בזה כלל. ועל כרחך כוונת הפרי מגדים דמשתיקתו שם בשיירי כנה"ג משמע שהתיר.

לו. הגאון הספרדי רבי יהודה שמואל אשכנזי זצ"ל, בסידור "בית עובד" (סדר תפילה כמנהג ק"ק ספרדים, נדפס בליוורנו בשנת תרכ"ב), דיני ק"ש של ערבית, פסק כהש"ג להתיר פאה נכרית.

לז. הגאון רבי יוסף רוזין זצ"ל, אב"ד טעלז, בשו"ת "עדות ביהוסף" (סי' כ"ט. נדפס בשנת תרכ"ו), ע"ש שהאריך הרבה ליישב הקושיות על דעת שלטי הגיבורים.

לח. הגאון הספרדי רבי חיים פלאג'י זצ"ל, בספרו "רוח חיים" (חלק אה"ע סי' כ"א אות ג'. נדפס בשנת תרכ"ח), כותב "הנשים הבאות מערי פראנקיאה לערי טורקיאה יע"א ואין דעתן לחזור, צריכות לנהוג איסור לכסות השיער שלהן, אפי' יהיו השערות פאה נכרית", ומוכח מדבריו שבמקום שנהגו הנשים ללכת בפאה נכרית אין בזה איסור כלל ועיקר, ורק במקום שלא נהגו ללכת בפאה נכרית יש "סרך איסור" כדבריו בהמשך ע"ש.

לט. הגאון הספרדי רבי יצחק אבולעפיא זצ"ל, בשו"ת "פני יצחק" (חלק ו' אה"ע סי' ו'. נדפס בשנת תרל"א), כתב שיש ללמד זכות על הנשים הלובשות פאה נכרית ברה"ר, ואע"פ שהחולקים על הש"ג דחו דבריו, אין לבטל מנהגן מפני זה, ובוודאי אם הש"ג היה בחיים היה מתרץ בשופי כל קושיותיהם עליו, ובפרט שגם הרמ"א והבאר היטב והעטרת זקנים הלכו בשיטתו של הש"ג. ואמנם בסוף תשובתו כתב שמנהג נשות עירו הוא שיוצאות בפאה רק לחצר, וזה מותר גם לשיטת האוסרים, אבל לא חזר בו מטעמי ההיתר שכתב לפני כן להתיר גם ברשות הרבים. ולאחר תשובה זו הביא גם את פסק בית הדין של ארם צובא, שפסקו להתיר לבישת פאה.

מ. הגאון הספרדי רבי בכור מזרחי זצ"ל, מדייני בית הדין דארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל.

מא. הגאון הספרדי רבי משה הררי זצ"ל, מדייני בית הדין הנ"ל.

מב. הגאון הספרדי רבי יצחק לבטון זצ"ל, מדייני בית הדין ורבה של ארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל.

מג. עוד גאון אחד בדור שלפניהם שהוזכר בשו"ת פני יצחק הנ"ל (כי בדברי הגאון רבי משה הררי מבואר שכבר נחלקו בזה מהר"א שמעא ומהר"א סתהון זצ"ל, וא"כ אחד מהם התיר).

מד. הגאון רבי דוד יהודה זילברשטיין זצ"ל, בשו"ת "שבילי דוד" (או"ח סי' ב'. נדפס בשנת תרמ"ד), כתב שרמ"א דיבר רק במקום שנהגו ללבוש פאה, ושם הדבר מותר, אך במקום שלא נהגו אסור. והיום נהגו בזה בכל אתר ואתר. וכתב עוד לאסור פאה נפוחה המבליטה את האשה, והתיר רק פאה שהיא ככיסוי דק לשערות הראש.

מה. הגאון רבי יעקב צבי זצ"ל, מח"ס תפארת יעקב על המשניות, בספרו "טהרת השולחן" המובא בסוף ספר "פתחי עולם" (על השו"ע סי' ע"ה. נדפס בשנת תרמ"ט), כתב "כמו גבי שיער דאינו אסור באינו מחובר לה". ומשמע מדבריו דהיה פשוט לו היתר פאה נכרית.

מו. הגאון מהר"ם שיק זצ"ל, בדבריו ביורה דעה סי' שמ"ט (וכיון שהיה תלמיד החת"ס, יהיה מכאן סיוע נוסף להסוברים שרבינו החת"ס זצ"ל אסר פאה נכרית רק לבני משפחתו, כדמשמע מצוואתו, ולא לכלל ישראל).

מז. הגאון רבי יעקב לוברבוים זצ"ל מליסא, בעל "חוות דעת", ו"נתיבות המשפט", בשו"ע הקצר שחיבר בהלכ' תפילה, הנקרא "דרך החיים" (סי' כ"ו סעיף ל"ב. נדפס בשנת תרנ"א), פסק כרמ"א, "פאה נכרית, אפי' דרכה לכסות מותר".

מח. הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל, אב"ד דק"ק פראנקפורט, בספרו "חורב" (פרק פ"א סי' תקל"ט. נדפס בשנת תרנ"ג), כתב שפאה נכרית היא מנהג קדום, שאין בו כל איסור.

מט. הגאון הספרדי רבי דוד משרקי (מזרחי) זצ"ל, ר"מ ומו"צ בעיר צנעא, מגדולי פוסקי תימן, בספרו "שתילי זיתים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ה'. נדפס בשנת תרנ"ה) פסק כעטרת זקנים, שהבין בדעת הרמ"א שפאה מותרת גם לענין ק"ש וגם לענין פריעת ראש, והיינו הך. ולמרות שהפאה לא היתה מצויה כלל במקומו, כתב זאת לדינא במקום שמצוי ענין זה.

נ. הגאון רבי מתתיה אברהם צורמאני זצ"ל, אב"ד בוקרשט, הביא דבריו בשו"ת "וישב יוסף" (יורה דעה סי' ב'. נדפס בתרס"ה) ע"ש, וכתב שם "יכולה היא שתגן בפאה נכרית, וזה הלכה רווחת, ופוק חזי וכו', דכאן נמצאת הרבנית אשת הגאון המפורסם כקש"ת מאיר בעל המחבר "אבני גזית" והיתה הולכת בפאה נכרית, גם אנן חלקנו בחיים, למה נחמיר גם בזה".

נא. הגאון רבי שמעון סידאן זצ"ל, רבה של העיר טירנויא והגליל, בספרו "שבט שמעון" (חלק ג', קידושין ל"א. נדפס בשנת תרמ"ח) פסק כהש"ג והביא שהמג"א חלק על ב"ש והסכים עם הש"ג.

נב. הגאון רבי וואלף ברייער זצ"ל, אב"ד דק"ק טאב והגליל, בשו"ת "נחלת בנימין" (סי' כ"ו. נדפס בשנת תרמ"ט) פסק כש"ג וכרמ"א, וביאר את סברת הש"ג שאין בשיער תלוש משום תאווה, אע"פ שהוא קישוט כשיער.

נג. הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל, ראש ישיבת נובהרדוק ומגדולי הדור ההוא, חמיו של הנצי"ב מוולווז'ין, בספרו "ערוך השולחן" (או"ח סי' ע"ה ס"ק ו'. נדפס בשנת תרנ"א) פסק כרמ"א. ובסי' ש"ג (ס"ק י"ז) כתב שחוטי שיער הם פאה נכרית של ימינו, והאשה מותרת לצאת בה לרה"ר.

נד. הגאון רבי שמואל הכהן בורשטיין זצ"ל, אב"ד שיטאווא, בספרו "מנחת שבת" (על קיצור שו"ע, הלכ' שבת סי' פ"ד ס"ק ס"ב. נדפס בשנת תרנ"ז), פסק כפמ"ג ומג"א ושו"ע הרב שהתירו פאה נכרית, וכתב הלואי שכל הנשים ילכו בפאה נכרית ולא יגלו ראשן (ודבריו מתאימים גם לימינו, שרוב נשות ישראל הולכות בגילוי ראש ולא זכו לשמור תורה ומצוות).

נה. הגאון רבי יעקב שלום סופר זצ"ל (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט, בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז) כתב שהפוסקים כתבו כמג"א וכש"ג, דלא כבאר שבע, וכך הוא הדין הלכה למעשה. ודעתו היתה להחמיר משום מראית העין במקום שלא נהוג כלל בפאה, כדעת ה"מגן גיבורים" וה"שבילי דוד".

נו. הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל, רב קהילת ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר", בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט) כתב שפאה נכרית עדיפה ממטפחת, כיון שהיא מכסה היטב.

נז. הגאון המקובל רבי אליהו מני זצ"ל, רבה של חברון, בספרו "שיח יצחק" (נדפס בשנת תרס"ב) פסק כדברי הרמ"א.

נח. הגאון רבי מאיר הלוי זצ"ל, בספרו "שמן המאור" (על המג"א או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תרס"ה), הביא את דעות המתירים פאה נכרית, ולא ציין שיש חולקים, ומשמע שדעתו היתה להתיר כדעת המתירים (שהרי המחלוקת בזה ידועה, וגם לבישת הפאה היתה נהוגה בזמן ההוא).

נט. הגאון הספרדי רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה) הביא את דברי המג"א שחלק על באר שבע וכתב שדבריו דחויים, ומיד כתב שהסכמת האחרונים להקל בפאה נכרית, כלומר נגד דברי הבאר שבע שאסר בזה. ובסי' ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח) הביא כמה מהמתירים פאה נכרית, דרכי משה, פרישה, ואליה רבה, וכתב שיש לחלק בין חוטי שיער, שהתיר השו"ע לצאת בהם לרה"ר בשבת, ועל זה הביא הרמ"א את ההיתר של הש"ג בפאה נכרית, לבין פאה נכרית שאסר השו"ע לצאת עמה בשבת שמא תיפול.

ס. הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר זצ"ל, רב דק"ק דאלינא, בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו) הביא את דעות המתירים ופסק כמותם.

סא. הגאון רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), ראש ישיבת ראדין, הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז), הביא את הפמ"ג שהמקילים בפאה נכרית יכולים לסמוך על השו"ע, וגם בשערות עצמה התלושות. ופסק גם כמגן גיבורים, שבמקום שלא נהגו בפאה אסור משום מראית העין.

סב. הגאון רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל, האדמו"ר השישי מליובאוויטש, ב"ספר התולדות" (פרק י"א - איגרות קודש, עמ' רכ"ז, וכן בספר "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג), כתב "בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צ"ל אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאה, כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה צריכה לשאת פאה נכרית ואחרת אי אפשר".

סג. הגאון רבי מיכאל זאב זאבאצקי זצ"ל, אב"ד דק"ק פראשאוויץ, בספרו "מתנה טובה" (שבת ס"ד ע"ב. נדפס בשנת תרס"ח) פסק כש"ג וכתב שדברי היעב"ץ תמוהים, והאריך ליישב קושיותיו ולחזק ראיות הש"ג מהגמ'.

סד. הגאון רבי שבתי פיינבערג זצ"ל, רב במיכיילישאק (וילנא), בספרו "אפיקי מגינים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב' ס"ק י"ב. נדפס בשנת תרס"ט), כתב בשם האחרונים שמותר לצאת בפאה נכרית מגולה, אף אם חתכה שיער של עצמה וחיברה בראשה.

סה. הגאון רבי אליהו מרדכי הלוי וואלקובסקי זצ"ל, בספרו "שולחן הטהור" על מסכת ברכות (דף כ"ד ע"א, מערכת השולחן ס"ק כ"ב. נדפס בשנת תרע"א).

סו. הגאון רבי יעקב אשר הלוי גראייבסקי זצ"ל, מחכמי ירושלים (הגר"ש סלאנט זצ"ל כתב על ספרו כי הוא החיבור הראשון מתורת ארץ ישראל שנתחבר מראשית היישוב האשכנזי בירושלים), בספרו "ברית עולם - שבט הלוי" (יבמות מח. ד"ה וגלחה), כתב שהאוסרים פאה נכרית מחמירים בחומרות שלא שערום אבותינו, והוא נגד גמ' מפורשת, וכבר נחלקו על הב"ש האוסר פאה.

סז. הגאון הספרדי רבי יהושע שלמה ארדיט זצ"ל מאיזמיר, בספרו "חינא וחסדא" (למסכת כתובות ס"ו ע"ב. נדפס בשנת תרי"ט), הביא את דעת הש"ג והמתירים פאה נכרית, ויישב לשיטתם את הגמ' בכתובות סו: "דהיינו פאה נכרית, דכהאי גוונא מותר כמש"כ השלטי גיבורים ז"ל בשבת פרק במה אשה, אמתני' דיוצאת אשה בחוטי שערה וכו' ע"ש, הביא דבריו הכנסת הגדולה והרב יד אהרן ז"ל באה"ע סי' כ"א, ע"ש, והמג"א והעטרת זקנים ז"ל באו"ח סי' ע"ה ע"ש, ומכאן סייעתא לדבריו".

סח. הגאון רבי מנחם מענדל קירשבוים זצ"ל, רב דק"ק פרנקפורט, בשו"ת "מנחם משיב" (סי' כ"ו. נכתב בשנת תרע"ד), כתב שאנו סומכים היום על המקילים ואין בזה איסור כלל.

סט. הגאון רבי שמואל סלאנט זצ"ל, רבה של ירושלים, כפי שהעיד הגר"ח קיינבסקי שליט"א בשם אביו, בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב), אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים דאז, שלא ללבוש פאה נכרית.

ע. הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל, כפי שהעיד הגר"ח קיינבסקי שליט"א בשם אביו בספר הנ"ל, וכפי שהעיד הגרי"ש אלישיב שליט"א (ראה להלן), עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא.

עא. הגאון בעל שו"ת "יד הלוי" (נדפס בשנת תרפ"ח), הובאו דבריו בספר "דברים אחדים" להגאון רבי אליהו קלאצקין זצ"ל (עמ' ל"ב), ע"ש בדבריו ופשוט מדין קל וחומר.

עב. הגאון רבי משה צבי לנדא זצ"ל, אב"ד ק"ק קליינווארדיין, בספרו "שולחן מלכים" (על קיצור שו"ע סי' ה' סעיף ט"ז, בספרו "הלכה למשה" ס"ק קמ"ז. נדפס בשנת תרצ"א), כתב להתיר לבישת פאה נכרית במקום שהמנהג כן, כדברי פמ"ג ומגן גיבורים, אף בשערות עצמה שנחתכו ואח"כ חיברה לראשה.

עג. הגאון רבי סיני שיפפער זצ"ל, רב ואב"ד בקהל יראים קרלסרווה, בשו"ת "סתרי ומגיני" (חלק ב' סי' מ"ד, נדפס בשנת תרצ"ב) כתב שאמנם עכשיו עושים הפאה יפה כל כך שאי אפשר להבדיל בין פאה לשערות עצמה, אך חומרא יתרה היא לומר שיש בזה מראית עין, אחר שכולם יודעים שהולכים בפאה, ובזה"ז אין ללכת אחר חומרות יתרות.

עד. הגאון רבי חיים זלמן צבי שרל זצ"ל, אב"ד אייזפוטע, בספרו "דברי חיים" (חלק א' על מסכת עבודה זרה, ענין מראית העין אות ב'. נדפס בשנת תרצ"ו), כתב שבזמן הזה נוהגות נשים צדקניות בפאה נכרית, ולא שייך מראית העין בדבר שכולן נוהגות בו והוא ידוע לכל.

עה. הגאון רבי שלום יוסף הלוי פייגנבויים זצ"ל, אב"ד דק"ק לאקאטש, בשו"ת "משיב שלום" (סי' ל"ד. נדפס בשנת תרצ"א), כתב שהלואי שהיו כולן לובשות היום פאה נכרית, שבזה פשט ההיתר ע"פ הפוסקים, וע"י זה לא היו באים לידי גילוי ראש (וכפי שאנו רואים היום, שנשות החרדים הלובשות פאה נכרית, מעולם לא מורידות הכיסוי מראשן, כי נוי הוא להן ולא שביק היתרא ואכיל איסורא).

עו. הגאון רבי אברהם צבי קליין זצ"ל, אב"ד סילאש, בשו"ת "בארות אברהם" (חלק ב' סי' י'. נכתב בשנת תרצ"ב), הביא את דעות המתירים וכתב שיש לסמוך עליהם.

עז. הגאון רבי מרדכי ליב ווינקלער זצ"ל (גדול הדור בהונגריה בזמנו), בספרו "לבושי מרדכי" (מהדורא תניינא יו"ד סי' קס"ח. נדפס בשנת תרצ"ב). וס"ל שצריך כיסוי נוסף תחת הפאה, וכן המכסה במטפחת צריכה כיסוי נוסף מדין שני כיסויים.

עח. הגאון רבי יצחק מאיר פצינר זצ"ל, רבה של פתח תקוה וחתנו של הגרא"ז מלצר זצ"ל, בספרו "פרשת המלך" (על הרמב"ם הלכ' אישות, פרק י"ג הלכה י"א בהערה. נדפס בשנת תרח"צ), פסק כש"ג וביאר את ראייתו מהגמ'.

עט. הגאון הספרדי רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בשו"ת "משפטי עוזיאל" (חלק ז', אה"ע סי' צ"ד), כתב שאין בפאה משום דת יהודית, ופוק חזי מאי עמא דבר.

פ. הגאון הספרדי רבי רפאל ברוך טולדנו זצ"ל, רב ראשי וראב"ד בעיר מקנאס במרוקו, בספרו קיצור שולחן ערוך חלק א' (או"ח סי' קע"א סעיף ב'), פסק כשלטי הגיבורים, להתיר לאשה נשואה לצאת לרה"ר בפאה נכרית: "כתוב בשלטי הגיבורים, מותר לאשה לצאת בפאה נכרית ולגלותה, ולא צריך לכסותה".

פא. הגאון רבי יעקב צבי כ"ץ, אב"ד דק"ק הידוסובוסלו והגלילות, בספרו "לקט הקמח החדש" (סי' ע"ה ס"ק י"ט - כ"ב), כתב שפאה נכרית במקום שנוהגים אין בה משום דת יהודית, כדעת השבילי דוד, והרמ"א מתיר בזה בסי' ש"ג כדעת השלטי גיבורים, בין בשיער עצמה התלוש ובין בשיער חברתה, ומסיק שעתה נתפשט ההיתר והלואי שילבשו פאה נכרית ולא יגלו שיער עצמן. וכתב עוד שהצדקניות נוהגות ללבוש תחתיו שבכה.

פב. הגאון רבי דוב בעריש ווידנפלד זצ"ל, הגאון מטשעבין, בשו"ת "דובב מישרים" (חלק א' סי' קכ"ד), כתב שפאה היא מנהג צניעות שנהגו בנות ישראל.

פג. הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ זצ"ל, בעל ה"חזון איש", הובאו דבריו בספר "דינים והנהגות מחזון איש" (חלק ב' פ"ח אות ט'), אמר כי יש יתרון לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את השערות היטב.

פד. הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, הרב מבריסק, הביא דבריו בספר "עובדות והנהגות" (חלק ב' עמ' מ"ז), אמר על ענין הפאה שיש היתר בזה, ו"הנח להם לישראל" גם אם ההיתר קלוש (וכוונתו למאמר הגמרא בפסחים דף ס"ו, "הנח להם לישראל, אם אין נביאים הן, בני נביאים הן"). וידוע ומפורסם תקפו וגבורתו, שהיה מתנשא כארי לגדור כל פירצה בחומת היהדות, ולא נשא פנים לאיש, ועל זה לא ראה צורך למחות כלל ואדרבה אמר "הנח להם".

פה. הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, רבה של ירושלים, בשו"ת הר צבי (אה"ע ח"א סי' פ"ט), כתב "ועל דבר פאה נכרית... גם בזה הותר הדבר בכל גלילות שלנו ואין לנו כח לאסור".

פו. הגאון הספרדי רבי עובדיה הדאיה זצ"ל, חבר בית הדין הרבני הגדול וראש ישיבת המקובלים בית אל, בשו"ת "ישכיל עבדי" (חלק ז', אה"ע סי' ט"ז) כתב שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק לערוה עצמה, שיש לו נפש חיונית, ולכן שיער תלוש אף שהוא יפה יותר משיער מחובר, אינו ערוה ומותרת לכסות בו את ראשה.

פז. הגאון הספרדי רבי יוסף משאש זצ"ל, ראב"ד במרוקו ורבה של חיפה, בשו"ת "מים חיים", וכ"כ גם ב"אוצר המכתבים" (חלק ג' סי' אלף תתפ"ד), ע"ש בדבריו ופשוט מדין קל וחומר.

פח. הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לישראל, בשו"ת "שבט מיהודה" (חלק ב' אה"ע סי' ל"ה) כתב שראינו גדולי תורה מפורסמים שנשותיהם הלכו בפאה נכרית, וכן נהגו מדינות רבות, והביא את הפמ"ג שכתב שאפשר לסמוך על השו"ע שהתיר.

פט. הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, אב"ד מינסק וראש ישיבת תפארת ירושלים, גדול פוסקי ארה"ב, בשו"ת "אגרות משה" (אה"ע חלק ב' סי' י"ב) כתב שאין בפאה מראית העין, כי לא מצינו בגמ' מפורש שאסרו, ורוב רבותינו מתירים לבישת פאה נכרית.

צ. הגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק זצ"ל, רב הקהילה החרדית בחיפה וראש בית המדרש להוראה שם, במכתב שפורסם בקובץ "אהלי שם" (קובץ ט'), כתב למחות נגד המעיזים פניהם נגד הפמ"ג ומשנ"ב ומסלפים את דעתם, וכתב שלא על הפמ"ג לבד אנו סומכים, אלא גם על המשנ"ב.

צא. הגאון רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל, האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג (נכד ה"דברי חיים" שאסר פאה נכרית), בספר "לפיד האש" המספר על תולדות חייו, מובא "העבירו קול במחנה, הרבי קיים את הבטחתו והעניק לכל חתן וכלה מן היראים כדי סיפוק צרכיהם, בתנאי שתכסה ראשה בפאה נכרית... וכה הקימו בתים כשרים בישראל". ועוד מובא שם, "העניק שי כספי מיוחד, חמישים דולר במזומנים, לכל כלה שתיאות לכסות ראשה בפאה נכרית". אמנם בספר "שפע חיים" (מכתבי תורה, סי' שפ"ט) כתב שאם האם נהגה ללבוש מטפחת, לא ראוי לבתה ללכת בפאה (ורבים חלקו על זה וכתבו שאין בזה מנהג עדות אלא מנהג מקומות). וראה מה שכתב הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, שהאדמורי"ם נכדי ה"דברי חיים" מצאנז לא הקפידו על מה שאסר זקנם פאה נכרית, כי לשיטתו אסור לאשה לכסות ראשה גם במשי שחור הנראה כשיער, וזה דבר שאין הציבור יכול לעמוד בו.

צב. הגאון רבי מנחם מענדל שניאורסאהן זצ"ל, האדמו"ר האחרון מליובאוויטש, הובאו דבריו בספר "שערי הלכה ומנהג" (אה"ע סי' נ'), וכן בספרים ליקוטי שיחות ואגרות קודש ועוד, שיש להעדיף פאה על מטפחת, מפני שהיא מגלה את השיער עכ"פ לזמן קצר והוא איסור חמור, וגם אם תבטיח שתכסה ראשה כראוי, אינה יכולה לערוב לאחרות.

צג. הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, בספרו "שולחן שלמה" (חלק א' סי' ש"ג אות י"ב) כתב שמותר לאשה לצאת בפאה נכרית לרה"ר, ובספר "ועלהו לא יבול" (מכתבים מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל, חלק א' עמ' שי"ד) כתב שאסור למחות בנוהגות להקל כמשנה ברורה ולובשות פאה נכרית.

צד. הגאון הספרדי רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, מגדולי הפוסקים בדורנו, בשו"ת "אור לציון" חלק א' (סי' י"א). וכן בחלק ב' (הלכות ק"ש הלכה ט"ז) כתב "שמותר לקרות ק"ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב"ם ומרן השו"ע".

צה. הגאון הספרדי רבי חיים כסאר זצ"ל, מגדולי חכמי תימן בדור האחרון, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג') כתב שאין איסור לנשים ללבוש פאה, והוכיח כן מהגמ'.

צו. הגאון הספרדי רבי יוסף קאפח זצ"ל, חבר בית הדין הגדול בירושלים, מגדולי חכמי תימן, בתשובה כת"י שהובאה בקונטרס "המשביר", אוסף תשובות מארי (דף מ'), כתב שמותר לאשה ללבוש פאה נכרית, וגם אם היא מייפה אותה יותר, מותרת להתנאות בה ולא מצינו שיש ענין לאשה ללבוש דוקא בגדים המכערים אותה.

צז. הגאון הספרדי רבי שלום משאש זצ"ל, הרב הראשי וראב"ד ירושלים, רבה של יהדות מרוקו, בשו"ת "תבואות שמש" ושו"ת "שמש ומגן" (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז) כתב שמצוה וחובה על הנשים להתנאות בפאה, כדי שבעליהן לא יתנו עיניהם באחרות, ומצוה לפרסם ההיתר.

צח. הגאון רבי משה שטרן זצ"ל, מגדולי פוסקי ארה"ב, בשו"ת באר משה (חלק ז' סי' ה') כתב להתיר תספורת פאה נכרית בחוה"מ, מפני שהיא כקישוטי נשים וכו', ומשמע דהוה פשיטא ליה היתר פאה נכרית. וכן הסכים על הספר "כבודה בת מלך" שכתב להעדיף פאה נכרית על מטפחת, וכתב בהסכמתו שעבר על כל הספר.

צט. הגאון רבי ישראל יעקב פיעקארסקי זצ"ל, רב ואב"ד דק"ק בית יעקב בארה"ב, בהסכמה לספר "כבודה בת מלך", ושם גם הביא ראיה לדבריו שפאה היא כגוף זר ולא שייך בה פריצות כשיער האשה.

ק. הגאון רבי זלמן רוטנברג זצ"ל, ראש ישיבת בית מאיר, בהסכמה לספר "כפתור ופרח" כתב להצדיק בנות ישראל הכשרות ההולכות בפאה נכרית.

קא. הגאון רבי בנימין יהושע זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו" (חלק י"א סי' נ', חלק י' סי' כ"ח, חלק י"ב סי' מ"א, חלק י"ג סי' נ"ה - נ"ו, וחלק י"ד סי' מ"ח) כתב שגם לספרדים מותר ללכת בפאה נכרית, ולא שייך בזה המנהג שנהגו בארץ מוצאם, וכמה וכמה מהפוסקים הספרדיים מתירים פאה נכרית.

קב. הגאון רבי אליהו כ"ץ זצ"ל, ראב"ד באר שבע, בשו"ת באר אליהו (אה"ע סי' כ"ב), בתשובה שהשיב להרב אליהו ויספיש שליט"א, מח"ס "כדת וכדין" בהיתר פאה נכרית, כתב שגם לפי פירוש הערוך במשנה בשבת (סד שפאה נכרית פירושה שמקיפה את הראש ואינה מכסה את כולו, יש לומר שמפני זה התירה המשנה רק לחצר שלא תתגנה על בעלה ולא לרה"ר, אבל פאה נכרית של ימינו שמכסה את הראש היטב, מותרת גם לרה"ר.

קג. הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת "דת והלכה" (סי' א') כתב שמטפחת היא קולא גדולה, שמצוי בה גילוי מקצת שערות ולעיתים קרובות עוברת על איסור דאורייתא, ומאידך פאה צנועה הרי היא מכסה כל הראש והתירוה הפוסקים הגדולים שסומכים עליהם באיסורי סקילה, ועליהם נשען כל בית ישראל. אבל בפאות פרוצות החמיר מאוד, ובהסכמה לאחד הספרים הנדפ"מ כתב שיתכן שאין לקרוא כנגדן ק"ש.

קד. הגאון רבי משה ווינער שליט"א, מגדולי רבני ארצות הברית, בספרו "כבודה בת מלך" כתב להעדיף פאה נכרית על מטפחת, ואע"פ שהיא יותר יפה משיער עצמה, אינה אלא כקישוט בעלמא.

קה. הגאון רבי אפרים גרינבלט שליט"א, אב"ד במעפיס ארה"ב, בשו"ת רבבות אפרים (חלק ו' סי' ת"ס ענף ז', וחלק ז' סי' רמ"ג וסי' תכ"ט) כתב להתיר לבישת פאה נכרית לנשים נשואות, וגם פאה העשויה משערות עצמה שחתכה ועשתה מהן פאה.

קו. הגאון רבי יוחנן סופר שליט"א, נכד החת"ס, האדמו"ר מערלוי וזקן האדמורי"ם בימינו, בספר "אפריון חתנים" (חלק ב' סי' י"ח) ובספר "אמרי סופר", כתב שהחת"ס לא אסר אלא לבנות משפחתו, וגם הוא גופיה אסר רק לבנות משפחתו ולא לכולי עלמא, וכתב שדרכו להזהיר שיש ללבוש רק פאה צנועה.

קז. הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, מגדולי דורנו, בוידאו שפורסם בתקשורת מפגישתו עם כמה ת"ח, אמר שפאה היא כיסוי ראש לכתחילה ולא בדיעבד. וזה לשונו: לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה. זה בסדר גמור או לא"? ענה הרב "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול הדור... כאשר הגיע כאן לארץ, התנו עמו ואמרו לו 'הסכת ושמע, רבי, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר, אם כן אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן. הם הסכימו והוא עלה לירושלים עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? אבל הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין" (ובסוף שיחתו שם דיבר נגד הפאות הארוכות, שאין ראוי ללובשן).

קח. הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, מגדולי דורנו, בספרו "שונה הלכות" (חלק א', סי' ע"ה ס"ק כ"ב) פסק כמשנ"ב שמותר ללבוש פאה במקום שנהגו. ובספר נזר החיים עמוד רי"ד כתב שיתכן גם שפאה נכרית עדיפה ממטפחת המצויה כיום, ורק אם מכסה כל השערות לגמרי ומקפידה ע"ז, אין עדיפות.

קט. הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א, ראב"ד בבני ברק וראש כולל חזון איש, בספרו "חוט שני" (הלכ' שבת ח"ג, בקונטרס על שו"ע אה"ע סי' כ"א), וכתב שם "והרמ"א מיקל, ואפי' בשיער של עצמה שנחתך יש להקל".

קי. הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל "אוהל תורה", מתלמידי החזו"א והגר"א קוטלר זצ"ל, בשו"ת "אור יצחק" (אה"ע סי' ג') כתב שטעם כיסוי הראש הוא שלא תהיה מנוולת, ולכן פאה בתסרוקת מסודרת ולא פרועה שמוסיפה יופי לאשה, שפיר דמי.

קיא. הגאון רבי יהודה סילמן שליט"א, רב דקהל חסידים רמת אלחנן, ואב"ד בבית דינו של הגר"נ קרליץ שליט"א, בהסכמה לספר "כפתור ופרח" כתב שרבבות אלפי ישראל ובתוכם גדולי ישראל, נהגו להתיר בשופי ע"פ הוראת רבותינו גדולי האחרונים, והלובשות פאה עושות כדין.

קיב. הגאון רבי יעקב פוזן שליט"א, רב דק"ק זכרון יעקב, ואב"ד בבית דינו של הגר"נ קרליץ שליט"א, במכתב (לאדם ששלח לו מאמר לאסור פאה נכרית), השיב לו שאין בפאה נכרית שום איסור של "לפני עיוור" או גרימת הרהורים, ודינה כדין כל בגדי הנשים, שצריכים להיות באופן צנוע ולא להבליט את האשה.

קיג. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ דק"ק אופקים, מח"ס "שיח תפילה", ועוד ספרים רבים, כתב בספרו "שערי תורת הבית" להתיר לבישת פאה, ולהעדיף לבישת פאה מלבישת מטפחת שאינה מכסה את כל הראש.

קיד. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב, הובאו דבריו בספר "שיחות מוהרא"ש" (חלק ט'), שיש להעדיף לבישת פאה על מטפחת גם לספרדים, כיון שאינה מכסה את כל הראש.

קטו. הגאון רבי חיים הלוי פרדס שליט"א, אב"ד תל אביב, בספרו "תורתך שעשועי" (פרשת נשא), כתב "ידועה היא מחלוקת הפוסקים בענין הפאה הנכרית לנשים, שהיו רבנים וקהילות שהחמירו בענין, אך רוב הפוסקים נהגו היתר בדבר, ויש להן לבנות ישראל על מה שתסמכנה".

קטז. הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות בני ברק, בספרו "אום אני חומה" (דף צ"ד) כתב להתיר לבישת פאה נכרית. ובספר "והיה מחניך קדוש" כתב שנשים שאינן מקצצות שיער ראשן, עדיף להן לילך בפאה נכרית ולא במטפחת, כי השערות יוצאות מבעד למטפחת.

קיז. הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א, הרב הראשי של כפר חב"ד, כתב במכתב לנשות כפר חב"ד שחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' מקצת מהשערות מגולות, הרי זה היפך השו"ע, ואין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה. וכן כתבו בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, בכרוז שפרסמו בעת הסערה בענין הפאות מהודו: "כבר ידועה דעתו הנחרצת של כ"ק אדמו"ר שיש יתרון בכיסוי הראש ע"י פאה יותר מכיסויים אחרים". וכן דעת רבנים ודיינים רבים מחסידי חב"ד.

קיח. הגאון רבי חיים דב אלטוסקי שליט"א, ר"מ בישיבת אור תורה וחתן הגרח"פ שיינברג שליט"א, בספרו "חידושי בתרא" על מסכת שבת והפוסקים (דף סד, ובספר "חידושי בתרא" על משנה ברורה (הלכות ק"ש) כתב שאין בפאה מראית העין כיון שכולם יודעים שהולכת בפאה, וגם בימי קדם היו מומחים לעשות פאה שנראית כשיער עצמה.

קיט. הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס נטעי גבריאל, בקובץ "אור ישראל" ל"ו כתב להתיר לבישת פאה נכרית גם משיער טבעי, ומצינו בפוסקים שהיא ענין של קישוט כדי שתהא נראית נאה.

קכ. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, מגדולי דורנו, הובאו דבריו בקובץ בית הלל (קובץ י"ט), וכתב שם שיש עדיפות לפאה על מטפחת כיון שאינה מגלה שערות.

אבל כתבתי שזה לא מעשי, רוב הנשים מתקשות לכסות עם מטפחת, כובע רשת, בנדנה, ושאר הכיסויים המצויים.

אני לא מדבר על שום רב ושום פוסק אני רק יודע שהם בני אדם והם יכולים לטעות והמצב היום הוא כטסטרופלי   אשה יכולה להיות מכוערת אבל שהיא שמה פאה מושכת ויפה אז היא נראת אחרת לחלוטין

שהפוסקים הם בני אדם, ואתה צודק והם טועים. בוא נתעלם מזה ונשכח שכתבת את השטויות האלה.

רק תסביר לי את דברי הגמרא. הגמ' אומרת שבגדים צבעוניים שהאשה לובשת, מוסיפים יופי לאשה ועושים אותה "מושכת", ובעקבות כך יש לגברים הרהורי עבירה:

(עבודה זרה כ'): "ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי' מכוערת, ולא בבגדי צבע של אשה... א"ר יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל". וכתב רש"י, "לא בבגדי צבע של אשה - שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן שמייפין אותה ומהרהר אחריה".

למה חז"ל לא אסרו לאשה ללכת בחוץ עם בגדים צבעוניים?

אחרי שתסביר לי את זה, נתקדם לענין הפאה.

תמצא לי מקור אחד, אחד!! שדורש מהאישה להתכער בשם הצניעות

ואני אביא לך כנגדו כמה וכמה מקורות שמורים לאישה להתייפות, ולא רק בבית מול בעלה אלא גם בחוץ כדי לא לבזות אותו!

מובא בגמ' במסכת שבת (כה, "מאי ותזנח משלום נפשי, אמר רבי אבהו: זו הדלקת נר בשבת. נשיתי טובה... רבי אבא אמר: זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים".

ובספר אורחות חיים (חלק ב', הלכות כתובות) לרבי אהרן הכהן מלוניל (מהראשונים בתקופת הרשב"א), כתב על גמ' זו: "דרשו רז"ל על פסוק נשיתי טובה, "זו מטה נאה ואשה מקושטת לתלמיד חכם". פירוש, כדי שלא יתאוה אחרת לפי שיצרו גדול משאר בני אדם, כמו שאמרו רז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, לפי שיצר הרע מתגרה בו כל היום להחטיאו. נראה מזו שאסור לת"ח להניח לאשתו שתתנוול אפילו בימי אבלה, כדי שלא תתגנה בעיניו, שמא יכופנו יצרו להתאוות לאשה אחרת. דומיא לדההיא דאמרו רז"ל, אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה וכו', וזו נמי אסורה כדי שלא תתגנה ותביא בעלה לידי מכשול תאוה. וכן בכל אשת איש, אלא צריך להשמר יותר לתלמיד חכם".

וכן כתב הגאון רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספר "פלא יועץ" (בערך "יופי"), וזה לשונו: "כתיב שקר החן והבל היופי…אבל אם מוצא יופי ויראת ה' במקום אחד, בוודאי שיבחר ויקרב גם את היופי, שהרי אמרו (כתובות נט "אין אשה אלא ליופי…" וראוי לכל אדם להשתדל לקחת לבניו נשים יפות, כדי שלא יתנו עיניהם באחרת. וכן מטעם זה ילביש את אשתו ויקנה לה תכשיטין ביותר ממה שיש לו, כדי שתמצא חן בעיניו ולא יתן עיניו באחרת".

וכן כתב בספר "דרושי רבי משה מאימראן" (דף ר"ל), להגאון המקובל רבי משה מאימראן זצ"ל, מחכמי מקנאס שבמרוקו, וזה לשונו: "בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. בפרשת חוקת פירש רש"י שלל, ביזת מלבוש ותכשיטין. ויובן ע"פ מה שאמרו בפרק ג' דתענית, אבא חלקיה... כי מטא למתא נפקא דביתהו לאפיה כי מקשטא. ויהיב טעמא התם, כדי שלא ליתן עיניו באשה אחרת. ולכן אמר שאשת חיל זו, בטח בה לב בעלה, שהיו עיניו ולבו בה כל הימים, ולא עלתה על לבו אשה אחרת מעולם, אלא בטח בה לבו שלא היה מהרהר בזולתה, יען כי "שלל" שהם התכשיטין, "לא יחסר", אינו מחסר לה שום תכשיט וקישוט, וכיון דמקשטא לאפיה, לא יהיב דעתא אלא עליה".

וכן כתב בהגהות יעב"ץ למסכת יבמות (סג הנדפסים בסוף המסכת, וזה לשונו: "אשה יפה אשרי בעלה, מספר ימיו כפליים. קמ"ל שלא ישא כעורה... כדי שלא יתן עיניו באשת חבירו. היינו דסמיך ליה "העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה וכו', מאן דעבד הא עבד הא".

ובספר "אור החיים" על התורה, להגאון הקדוש רבי חיים בן עטר זצ"ל, בפרשת ויצא, עה"פ "ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה", כתב לפרש זאת ע"פ הגמ' בשבת (כה שתלמיד חכם צריך שתהיה לו אשה נאה כנגד יצר הרע, והתורה באה ללמד לאדם דעת לקחת אשה נאה.

לכן כתב מרן הגר"ש משאש זצ"ל, רבה של יהדות מרוקו: "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

וכדבריו כתב הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, וזה לשונו: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [בפאה], מפני שלא תתגנה על בעלה, ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".

וכדבריהם מפורש בגמ' תענית כ"ג, [מתוך תרגום "שוטנשטיין"]: "אבא חלקיה היה נכדו של חוני המעגל וכו'. פעם אחת היה העולם זקוק לגשם, שלחו החכמים זוג חכמים אליו לומר לו לבקש רחמי שמים שיבואו גשמים. הלכו לביתו, אך לא מצאו אותו שם. הלכו לשדה לחפש אותו, ומצאוהו שהיה עודר בשדה וכו'. כשהגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים". ע"כ. והלכו כך עד שהגיעו לביתו וכו'. ובהמשך מובא בגמ': "אמרו לו החכמים לאבא חלקיה, אנו יודעים שהגשם בא מחמת תפילת הרב, כלומר: מכירים אנו בגדולתך ואין אנו מהרהרים אחריך. אלא שבכל זאת אנו מבקשים שיסביר לנו הרב את פשר הדברים האלה הנראים לנו תמוהים... מאיזה טעם, כאשר הרב הגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים? אמר להם אבא חלקיה: כדי שלא אתן עיני אלא בה, ולא באשה אחרת". ע"כ.

והנראה בפשטות בביאור הדברים, שהחכמים תמהו: מדוע יצאה אשתו לקראתו עד פתח העיר כשהיא מקושטת, והלא היא מכשילה בזה את עין הרואה, והיה לה להתקשט רק בביתה לעיני בעלה ולא לעיניהם! (ובספר "בן יהוידע" כתב: "החכמים שידעו בה לא הסתכלו בה ח"ו, אלא כך נזדמנה ראייתה לנגדם בעל כרחם, וכאשר אמרו בגמ' על רבן גמליאל כשראה ריבה אחת ובירך על ראייתה"). וענה להם אבא חלקיה, שהעיר אינה כמו השדה, כי בעיר מצויות נשים, ויש חשש שיתן עיניו באשה אחרת, ועל כן באה אשתו הצדקת כשהיא מקושטת, ללוותו בהליכתו ברחובה של עיר, כדי שלא יתן עיניו באחרות עד שיגיע לביתו. ואע"פ שגם אחרים יכולים לראותה מקושטת ויהרהרו אחריה, הרי זו חובתם שלא להסתכל בה, והיא יצאה ידי חובתה כשאינה לובשת בגד אדום וכו', ואינה יוצאת דופן בין הנשים.

וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ז), וזה לשונו: "אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה, אפי' בתלויות בכותל... וכן ביו"ט משמחה בבגדי צבעונין, ולא אמרו שצריכה להתלבש בחוץ בבגדים שחורים. וכל הפרק במה אשה יוצאת המדובר באיסור יציאה בשבת בתכשיטין, משמע דבחול שרי ולא חוששין להסתכלות, דלאו ברשיעי עסקינן שמסתכלים בכוונה על נשים". עכ"ל.

ושם בסי' מ"ח כתב עוד: "ומה שמעכ"ק שליט"א כותב פשיטא שגורם הרהורים רעים שאסור מן התורה "ולא תתורו" וכו', הלוא גם בגדי צבעונין של אשה גורם הרהורים ואסור להסתכל גם כשתולין בחוץ, והלא אין לך דבר שגורם הרהורים יותר מיופי האשה שע"ז נאמר בעיקר ולא תתורו, וגם אסור משום "ונשמרת" כמבואר בע"ז (דף כ') באשת איש אפי' מכוערת, ואפי' הכי נשים יוצאות בגילוי פנים".

וכן כתב הגאון רבי יהודה שיינפלד שליט"א, בשו"ת "אוסרי לגפן" (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך): "אי אפשר לאסור להתנאות ברה"ר, דכך טבע האשה מבריאת העולם (עכ"פ מאז שאכלה מעץ הדעת), ובזמן חז"ל יצאו בתכשיטין לרה"ר בימות החול, ורק בשבת אסרו שמא תשלוף להראות לחברתה, ומבואר שהתכשיטין היו להתנאות לפני חברותיה ולא רק בפני בעלה, ומפורש בחז"ל שמשמחים אותה ברגל בבגדי צבעונין, ועיין כתובות (סה.) רש"י ד"ה לך ולחברך ולחברורך, "שלא אתבזה על הבריות", הרי שכך דרך האשה מאז ומתמיד, צא ובדוק אצל הנשים הצנועות ביותר, שלובשות בגדים נאים יותר מבעליהן שלובשים חליפה שחורה פשוטה". עכ"ל.

אני מחפשת איזה משפט לכתוב מעל הלוח בכיתה ז.

משהוא חשוב עם מקור תורני אבל נחמד וקליל. אשמח ממש להצעות.

תודה מראש

נראה לי שזה משפט ממש טוב.

הבנה לא ברור לך שאתה פוגע באנשים פה? וכל מה שחשוב לך פה זה פאה ארוכה או קצרה מה עפ בין אדם לחבירו אצלך זה לא מופיע בתורה כי בתורה שלי זה כן מופיע.. אז תמתן את תגובות שלך פה זה לא מאה שערים עוד רגע היית מוציא עליה פשקוויל. 

רואים עליך שאתה מאוד רגיש לנושא של "בן אדם לחבירו".

וזה חוץ מהשפה היפה שלך: "תעוף מהפורום"...

אין מה לומר, כל הכבוד

יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך,

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו,

ואהבת  לרעך כמוך,

מקווה שזה עזר לך..

"כל הפוסל במומו פוסל"

"אין אדם רואה נגעי עצמו"

"מום שבך אל תאמר לחברך"

אתה הבאת פה תגובה על מורי ורבי הרב שמואל אליהו תגובה בזיונית על תלמיד חכם עצום והראית כמה אתה רחוק מתורה מה שאתה מנסה להוכיח עם כל מיני תגובות "מפולפלות" וציטוטים ובזה ניסית להראות כמה אתה יודע והשתקת פה אנשים אחד אחרי השני בפגיעות וזלזולים (תעבור שוב על השרשור). בשל היחס שלי אליך ככה: אני פה יותר משנתיים בפורומים של בשבע ואתה יכול לראות בפרופיל שלי שכל התגובות שלי עד עכשיו אף פעם לא הגבתי ככה תמיד הגבתי בצורה הטובה ביותר לכל אחד ועד עכשיו למעט אותך. ברגע שאמרת מה שאמרת והיו פה עוד כמה חכמים שדיברו על הציבור הדתי לאומי כאילו הם פסגת השלמות צריך לענות ולהגיב בתוקף כן בתוקף בפרט על ביזוי ת"ח ואתה צריך להתנצל ולבקש סליחה גם פה בפורום וגם מהרב. ראש השנה יום כיפור אומר משהו????

נכון שהדעה האישית שלך לאסור פאה מתנגשת עם הדעה האישית שלי, ולכן חשוב לך למצוא משהו שתוכל בו לנגח אותי, ולהסיט את הנושא לכיוון אחר.

אבל מה לעשות ואף אחד לא זלזל, לא ברב שמואל אליהו, מורך ורבך, וכל שכן לא בפורום, ואתה לא יכול להמציא תגובות בשמי.

אם אני כותב "פתאום הפך למחמיר", ואני מתכוון שאביו היקל והוא פתאום מחמיר, זה לא "זלזול", עם כל הכבוד. ביטאתי ביקורת שהוא מציג את הדעה האישית שלו ולא מדגיש שאביו הגר"מ אליהו לא בדיוק אוחז כך.

לגבי הקישורים שהבאתי, זאת לא אמירה. אתה טוען שהוא "ת"ח עצום", זכותך, רציתי להראות שיש רבנים גדולים המתייחסים אליו אחרת. לכן הבאתי קישורים. גם כאן לא הוספתי מילה, לא הבעתי עליו דעה אישית ואני לא חושב שיש לי את הזכות לכך.

באנשי הפורום, לא זלזלתי, אם התגובה היא תקיפה, היא בהתאם לדברים עליהם היא נכתבה.

לכן, חפש לך משהו אחר להיתלות בו.

נוצר הרושם שאתה לא אחד שיודע לקבל דברים ראיתי את זה די הרבה פה אז שיהיה לך יום טוב ותעשה את החשבון נפש שלך עם הקב"ה וכל אחד יעשה את את החשבון נפש שלו כי נראה לי שחוץ מויכוחים מיותרים הפורום  הזה לא הוליד שום דבר כל אחד מקובע בדעתו והמחלוקת הזו היא לא לשם שמים כל אחד בא ורוצה להגיד כמה שדעתו נכונה וכמה השני טועה בכל מקרה אם טעיתי לגביך ולא התכוונת לזלזל (זה הרושם שנוצר) אז מחילה.... פה סיימתי את הדיון.

אני מתווכח כאן על נושא הלכתי, וזכותי לעמוד על דעתי. למה לי לקבל את דבריהם של אחרים, כשאני לא מסכים איתם?

דבר שני: גם אם נדמה ש"ההר הוליד עכבר", לדעתי הרבה אנשים קוראים את הדיון ומתחדשים להם מושגים הלכתיים שהם לא ידעו, סטיגמות מתנפצות וזה עושה רק טוב לנשמה, מעתה הרבה אנשים ילמדו זכות על יהודיות חובשת פאה.

קראתי את השירשור ונשפכתי מצחוק....

בס"ד

באיזשהו שלב, כשקראתי דברים בפעם העשירית, כבר הרשתי לעצמי לרפרף.

היו לי פה חידושים בנושא הפאה, בתור דתייה- לאומית- מתנחלת- קוקניקית- שהולכת עם מטפחת ושאף פעם לא הביעה דיעה מאד נחרצת בעניין הזה, מהסיבה הפשוטה- שלא הבנתי בזה (חוץ מבעניין אחד, של יפה או לא, בו יש לי זכות דיבור כבעלת טעם מסוים...יפה לדעתי זה לא, סתם כי אני רגילה למשו אחר, ומטבע הדברים הוא נראה לי יותר יפה. ברור לי שלו גדלתי בבני ברק כחרדית מן המניין, הן היו יפות בעיניי)-

וקראתי את הציטוטים של פלוני, ולמדתי. לימוד מאד מאד פשוט: יש ענקי תורה שעמדו מאחורי לבישת פאות.

צנוע או לא- אם זה משהו מהמם ומושך, כמו שמישהי פה הגדירה- גם אם מתירים אשה צנועה באמת, דהיינו- לא אחת צדקת שמדקלמת את השולחן ערוך, אלא יותר מזה- אחת צדקת שמדקלמת את השולחן ערוך וגם באמת יש לה נפש עדינה וצנועה,לא תלך עם פאה בלונדינית ארוכה ומושכת, וכל אחד יעלה בדעתו נשים צדקניות באמת שהוא מכיר, ואיך הן מתלבשות...רק לפי הגדר, או שהן גם מנסות להצניע. אז פאה בלונדינית מהממת- לא.

בתור אחת שיצא לה לגור ולהסתובב לא מעט ברחוב הבני ברקי (שנה פלוס) זה לא המצב ברוב במקרים.

זו דעתי, החולק מוזמן להתווכח עם הקיר- אני גיבשתי אותה אחרי שישבתי וקראתי 40 תגובות כמעט, אז אם החולק הוא לא, נניח, אחד מגדולי הדור (לא ציטוט שלו, אלא הוא בכבודו ובעצמו), לא נראה לי שיהיה לו מה לחדש לי.

ועכשיו...

לעיקר!

הייתי בטוחה שמתישהו, לפחות בסוף, זה יגיע.

הודעה אחת חשובה באמת.

הרי כל הדיון פה הוא דיון של גדולי תורה ולא שלנו, הדיון שלנו צריך להיות הרבה הרבה יותר בוער זה---

מה הולך כאן?!

השמצות על ציבורים, לשון הרע, השתלחויות מכוערות, גאווה, ושנאה...

אנלא מדברת בהתנשאות. בתוך עמי אנוכי יושבת. זה שטרחתי לקרוא את כל השרשור אומר ש...זה עניין אותי! שיצר המחלוקת שלי בהחלט נהנה מאווירת הציניות, הלעג, והטחות הדברים.

אבל ב"ה, חוץ מיצר- יש לי גם שכל, מצרך שעם כל ההתפלפלויות פה, קצת נעדר מהויכוח (פתי, ככה שמעתי מהרב קשתיאל- אני אומרת בניסוח שלי אבל זו רוח הדברים כפי שהבנתי אותם, הוא לא אחד שלא יודע. הוא יודע ה כ ל, באקדמיה הוא פרופסור ובישיבה הוא עילוי, אבל מה שבאמת חשוב לחיים שלו- על זה הוא לא יודע כלום.)-

ואני חושבת שהשטן ירד לפה, מחכך ידיו בהנאה. בהתחלה הוא נבהל- דיון הלכתי! זה עלול להיות ממש קידוש ה'...ממש אוירה של ליבון דברים, של הקשבה, של הוצאת דיעות קדומות לשני הכיוונים...

ואז הוא נרגע, ואפילו...נהנה מכל רגע! השמצות, לשון הרע, שנאה, שני "ציבורים" שהם בעצם גוף אחד חי (מקורות אני לא צריכה להביא בשביל זה...מספיק שאצטט על פי זכרוני את הרב אבינר, שאמר פעם שיש "ציבור" אחד- והוא לא "הציבור שלנו" אלא- "עם ישראל", כאילו....

אני קוראת בימים אלה את "אקסודוס", ויש שם קטע על מרד גטו ורשה. כמו כל בורה ועם הארצות, פניתי לויקיפדיה להחכים קצת ולראות כמה אמת וכמה שקר...וראיתי שבזמן המרד היו שתי קבוצות- אי"ל ואצ"י. שתיהן פעלו למען אותה מטרה. שתיהן מסרו את הנפש כדי למות לא כצאן לטבח...שתיהן נלחמו באותו זמן...

בנתק. אלא "ימנים" ואלה "שמאלנים"...האויב החמור מכל. הנאצים? שטויות...מה זה נאצי ליד שמאלני?

נשמע מופרך, אבל זו עובדה. עד הרגע האחרון, במסירות נפש ממש, מחלוקת.

יבואו המפולפלים- כל הגמרא היא מחלוקות! בית הלל ובית שמאי!!!!

בית הלל ובית שמאי התחתנו זה עם זה ואהבו זה את זה.

אם מישהו יגיד לי משו דומה על האוירה פה, אני אקרא לו "שקרן" (מה יש? להוסיף עוד קצת אש למדורה...)

אני לומדת ב"ה במכללת מבח"ר. חלק חרדיות, חלק ד"ל...גרתי, עד נישואיי לפני חמישה חודשים, בבני ברק. כאחת שיצאה מאחת ממדרשות הקו, בואו נגיד- הבולטות, הגעתי לשם חדורת רוח קרב. החרדית שהייתה איתי ועם חברת נפשי בחדר, היתה בסדר אבל...הרשתי אותה. את החומה השקופה שהייתה שם. אצלה, ואצלי. ואני עוד מאלה שתמיד שנאו שמתחילים להשמיץ ת'חרדים...ובכ"ז, החומה הייתה שם. לאט לאט הכרתי את חברותיי לדירה ואת חברותיי למכללה והחומות נתמסמסו. מצאתי את עצמי חורשת ת'חיים למבחנים (זה מגבש כמעט כמו הצבא...קשר דם....בכ"ז, לילות לבנים) עם שתי בנות, שהצטרפו לרשימת חברותיי הטובות ביותר....חרדיות! והחרדית ההיא מהחדר.... הפכנו לאוהבות אמיתיות. ברור לי שבלי כור ההיתוך הזה של בני ברק, עם כל הדיבורים היפים על אהבת חינם, זה לא היה עובד. זה לא מספרים, זה מחיכוך. (אפילו כתבתי על זה ספור...)

קיצר אנשים, צו השעה זה לא פאות. לא על זה חרבה ירושלים. היא חרבה על שנאת חינם, ועתידה להבנות על אהבת חינם.

אז לא אמרתי- תפסיקו להתווכח. אבל אולי יש פה דיון הרבה יותר חשוב לפתוח- גם אם הוא לא קשור ישירות לנושא הפורום- אהבת ישראל.

אחדות, כצעד ראשון, לפחות בין הנאמנים לדבר ה' (איזה נאמנים?! אלה נאמנים?!)....אתה נאמן? יש פה מישהו שיכול לאמר באופן שלם שהוא תמיד נאמן לדבר ה'? אם כן, שיפתח ת'פה על אחרים. ואם גם אני לא מושלם, כמו שהרב אבינר נוהג לאמר בענייני שידוכים, אז זה מצוין שגם השני לא מושלם...אולי אפשר לעבוד יחד, ולהיות מושלמים יחד...

יומטוב!

משהו שלא הוזכר בכל המלל שלך:

יש מושג שנקרא "ריתחא דאורייתא".

בואי פעם לישיבה ותראי איך כל אחד רוצה לרצוח את השני. צעקות, מה לא.

אח"כ גומרים ללמוד, "את והב בסופה". ממשיכים כרגיל באהבה.

בלהט הויכוח לעיתים נפלטים מילים, הסגנון קצת בוטה.

אך אם כל הכותבים כאן היו נפגשים כעת, תאמיני לי שאף אחד לא היה רב מכות. כולם היו אוהבים זה את זה.

שנית, הערה: אני שמח שאת מסכימה שברוב המקרים לא מדובר בפאה ארוכה בלונדינית, אבל הערבוב שעשית בין ארוכה לבלונדינית אינו טוב. בצבע בלונד אין שום פסול, כפי שאחת שנולדה כך, אינה צריכה להחביא את שערותיה. אם הפאה ארוכה מאוד, זה כבר סיפור אחר. כבר קראת את התגובות, אין מה לחדש לך.

בס"ד

א.

חלקם כן.

חלק אחר נראה לי סתם כמו לה"ר ושנאה.

חלקם דיברו לא כראוי, הערתך היתה במקומה.

מומלץ לקרוא טוב טוב את ההודעה שלה, שווה את כל השירשור הזה. לא שזה לא נושא חשוב, אבל זה מאד קל להיסחף להשמצות ולתחושה שאני מבין הכי טוב מה נכון ומה לא, איך 'הולך' בחברה הזאת ואיך 'והלך' פה ושם...

(ואיך הולך רכיל...)

אבל עד כמה שנושא הצניעות חשוב, ברור שכל הנהגת צניעות פרטית של אדם נובעת ממקום מסויים. ורק ה' חוקר כליות ולב. (וזה רק נושא אחד מיני רבים שיש לנו להביע בו דעה.) ננסה לדון לכף זכות, לא להשמיץ ולגדף את אחינו, אף על פי שקשה לתפוס את זה לפעמים "מה הXYZ הזה זה אח שלי??? בטח ערב רב..!!!" חס ושלום.

אהבת חינם.

מי שעוד לא הבין------ אהבת ישראל, שהמקום קרבנו כאחד...ואין לנו אלא אחד את השני. ורצון ה' שנרחם ונקרב, ולא נרחיק ונתרחק אחד מהשני. ולא רק לקרב חילונים לקב"ה, אלא קרבה בין המגזרים שרצונם הוא לעבוד את השי"ת.

זה העיקר, בדרך ובצורה הנכונה,

אחת העבודות, אם לא הכי- קשות שיש..

תזכו למצוות, ולאהבת ישראל א-מ-י-ת-י-ת

רבקה

אז אני מרשה לעצמי למחזר את התגובה שלי:

(פשוט לא הספקתי לשנות את דעתי מאז...)

רבים פסקו לכאן ולכאן.

אתה בתגובות למעלה התייחסת לכיעור. והבעתי את דעתי ביחס אליו.- זכותי המלאה. כמו שזכותך.

כיסוי ראש חלקי- אם היית קורא טוב את תגובתיי- לא דובר מבחינתי.

לא דיברתי על נושא הצניעות בכלל- אלא על הנושא באופן ספציפי - כיסוי ראש. ולכן התיחסותך "להיות בבית..חברת גברים" היא סטיה מהנושא.

כיסוי ראש מלא- יכול בהחלט להתקיים במטפחת רגילה.

לא הבאתי את דעתי האישית לגבי הפיאה- (הרב עובדיה שאותו ציטטת מתנגד מאוד לפיאה- ואתה יכול לצפות באתר נט ולראות ולשמוע באוזניך - ולא אכנס כאן לדיונים הלכתיים). הפיאה המדוברת מושכת צומת לב נ ק ו ד ה- אין לך יכולת להתעלם מעובדה זו.

ההערה מדברי הרב עובדיה יוסף, בעצם היתה קושיה על דבריו - סתירה חזקה. רק לא המקום כאן להרחיב בזה. גם כך הרחבנו יותר מדיי.

15 פוסקים שהזכרתי, לא חשבו כמוך, ולא צריך אותם - כל אחד יכול לצאת ולראות אם הנשים הלובשות מטפחת, מצליחות לכסות את הראש.

המטפחת גם גולשת מידי פעם (מה דעתך על חצאית גולשת?)

ואני רואה את זה מאשתי, לא צריך שום ראיה מאף אחת. אשתי לובשת מטפחת בבית (כמובן שאי אפשר ללבוש פאה כל היום עם בישולים וכביסות), והיא גולשת לה כל רגע. אז אל תספרי לי בובקעס.

לגבי פאה שמושכת תשומת לב - גם רגליים מושכות תשומת לב, לכי תקשי על הרב עובדיה שכתב מעיקר הדין לא צריך גרביים, ותגידי לו שזה פריצות מזעזעת.

א. הגאון הספרדי רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, ב"שלטי הגבורים" על הרי"ף (שבת כ"ט ע"ב מדפי הרי"ף), התיר לבישת פאה נכרית לנשים נשואות, וכתב ששיער תלוש אינו ערוה, ואין בו משום פריעת ראש.- לכתחילה???

ב. הגאון רבי משה אסרליש (הרמ"א) זצ"ל, גדול פוסקי אשכנז, בספרו דרכי משה על הטור (אורח חיים סי' ש"ג ס"ק ו'), על דברי הטור שמותר לצאת בחוטי שיער בשבת, פסק להלכה כשלטי הגיבורים שמותר לאשה נשואה ללכת בפאה נכרית מגולה. ובשולחן ערוך (או"ח סי' ע"ה סעיף ב') פסק כמותו לענין ק"ש, וציין שמקור דין זה הוא בשלטי הגיבורים. ובדרכי משה שם הפנה לדבריו בסי' ש"ג, שם הביא באריכות את דברי שלטי הגיבורים להלכה.לכתחילה???

ג. הגאון רבי מרדכי יפה זצ"ל, תלמידו המובהק של הרמ"א, בספרו "לבוש התכלת" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב') פסק כשיטת הרמ"א. ומהי שיטת הרמ"א לכתחילה???

ד. הגאון רבי יהושע וולק כ"ץ זצ"ל, גדול מפרשי חושן משפט ("סמ"ע"), בספרו "פרישה" (על הטור או"ח סי' ש"ג) פסק כש"ג וכרמ"א, והבין שמקור דברי הרמ"א בדרכי משה הוא מדברי המשנה על "חוטי שיער" שהרי על דין זה סובבים דבריו, וביאר מדוע בפאה נכרית מותר לצאת לרה"ר בשבת ובחוטי צמר אסור.משמע מהדברים שמתיר??? לכתחילה???

ה. הגאון רבי אברהם אבלי זצ"ל, מגדולי האחרונים, בספרו "מגן אברהם" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ה'), פסק כש"ג וכרמ"א וגם הוא הביא מקור לדברי הרמ"א מדברי המשנה ב"חוטי שיער", והגדיל לעשות כשכתב שדברי הבאר שבע הם דברים דחויים ולא ראה צורך לבאר טעמו.לכתחילה???

ו. הגאון רבי יום טוב ליפמן העליר זצ"ל, בעל תוספות יו"ט, בספרו "דברי חמודות" (על הרא"ש ברכות כד. אות קי"ט) פסק כדעת שלטי הגיבורים ששיער תלוש אינו ערוה. פאת קאסטם???

ז. הגאון רבי מנחם מנדל אויערבאך זצ"ל, בספרו "עטרת זקנים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ג') פסק כרמ"א וכתב שהלבוש חולק ומתיר רק פאה שנעשתה משערות חברתה. והבין בדברי הרמ"א שהתיר גם לענין ק"ש וגם לענין פריעת ראש. והדברים מדברים בעד עצמם...

 התחלתי להתייחס למראי מקומות שהבאת...לקחתי את 7 הראשונים ובדקתי מה יש לך להציע!!! (הפסקתי כי התינוקת התחילה לבכות- מה לעשות אני אישה...)

 אכן מקבץ נאה בנושא מילת המפתח פיאה. האם יש פה אמירה שזה לכתחילה??? את זה את הסקת לא יודעת על סמך מה.

 מה אתה מנסה להוכיח שהתירו?!

הבנו ,התירו!!! כבר הסכימו איתך הרבה פה לפני.

אתה מנסה להוכיח שזה לכתחילה-מניין????  תנסה לצמצם מהספר שהבאת לי את כל התגובות שפוסקים לכתחילה. ואשמח לראות כמה יוצא .(אני יודעת שרבני חבד לדורתיהם פסקו לכתחילה. אשמח אם תעשיר את ידיעותי בעוד שמות של רבנים.) ואז אולי נקבל פרופורציות.

של פוסקים המתירים לכתחילה וכותבים שפאה עדיפה ממטפחת:

א. הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט):

"מה שרצה לומר כי הפאה גרועה יותר ויותר ממטפחת, באמת לא נראה כן, אלא עדיפה יותר ויותר, שמכסה את כל הראש במכסה גמורה".

ב. הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז):

"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה". ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".

וכתב עוד שם, "ומצוה רבה לפרסם ההיתר כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש פאה נכרית בהיתר. לא כן כאשר שומעים דעת האוסרים, אזי לדידהו שאין עולה על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוה, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמרי. לא כן בשמעם מדת ההיתר, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברע". ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

ג. הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה,  בשו"ת "אז נדברו" (חלק י"ב סי' מ"א):

"גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה".

ד. הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת דת והלכה (סי' א'):

"הנה לפני כמה חדשים [נכתב בשנת תש"ל] פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א (מחבר ספר יביע אומר) בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו, שפאה נכרית אסור מדינא, וכמעט כל בית ישראל עוברים ח"ו באיסור, ועיתונים שמפרסמים על זה מודעות מכשילין את הרבים. ובמח"כ מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל... אם אין בדבריו אלא חומרא תבוא עליו הברכה, אבל בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית... ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על כל בית ישראל, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא ח"ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש, שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדו"

וכן בכרוז שפרסם בשנת תשל"ז:

"הריני מודיע דעתי, שכל המהרהר אחר מנהג שנהגו בו רבבות אלפי כשרי ישראל, ובראשם גאונים וצדיקים, ידו על התחתונה, שיש לפאה נכרית יסוד בהלכה במנהגי ישראל וגדולי הפוסקים. ואין לחלק בין אשכנזים לספרדים, שהפוסקים שהתירו סמכו על הגאון הספרדי השלטי גבורים".

ה. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ בית הלל י"ט:

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

אבל התעמולה שעושין בדבר, יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".

ו. הגאון רבי משה ווינער שליט"א, מרבני ארה"ב, בספרו "כבודה בת מלך":

"יש להעדיף לבישת פאה נכרית על כיסוי השיער ע"י מטפחת או כובע, מכיון שבהן קשה לכסות כל השיער בתמידות".

ז. הגאון רבי יצחק עבאדי, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), מעיד על דברי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:

"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".

ח. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:

"והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה... אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".

ט. הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:

בקונטרס "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח) מובא, "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".

י. הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":

"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".

יא. הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז):

"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".

ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה".

ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות".

יב. הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר':

"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".

יג. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב:

"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ".

יד. החזון איש, הובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א, (חלק ב' פ"ח אות ט') שיש עדיפות לפאה על מטפחת כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי. וכן כתב הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

טו. האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל:

אגרות קודש חלק ט"ו (איגרת ה'-תקי"ג): "במענה על מכתבו מכ"ח אייר, בו כותב אודות הצעת נכבדות עבור בנו שיחיה. מובן ופשוט אשר תנאי שאי אפשר בלאו הכי הוא ענין הפאה... ושיהיו בטוחים על דבר זה קודם החופה... ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וקל להבין. ובאם יסודר הנ"ל, שהיא טובתם האמיתית של שניהם והמשפחות, נכונה ההצעה ויהיה בשעה טובה ומוצלחת.

יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלא דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה (בהקדם הידוע בחסידות, אשר כל היפך הברכות שבתורה, באמת ברכות הם. עיין לקו"ת פרשת בחוקותי) שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה".

ליקוטי שיחות חלק י"ג עמ' קפ"ז: "בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה. וגודל הענין מובן גם מגודל השכר על קיום הציווי, כפי שנצטווינו. וכלשון הזוהר הקדוש (ח"ג, קכו.) מתברך בכולא, בברכאן דלעילא ובברכאן דלתתא, בעותרא בבנים ובבני בנים".

וכן הביא בספר "מאיר עוז" (סי' ע"ה סעיף ב' אות ב') בשם כל גדולי ישראל, וזה לשונו: "ושמעתי שהורו גדולי ישראל, אחר שנתגלה שיש שערות הבאות מע"ז, ורצו אברכים יר"ש לשנות המנהג ולהתחיל ללכת עם כיסוי ראש מבד - לא הסכימו לזה, וטענו שכיון שלמעשה בכיסוי ראש רגיל בדרך כלל מתגלה מקצת מהשערות, משא"כ בפאה, לכן אין לשנות את המנהג".

מאיפה אתה מביא את המקורות האלו? זה לא מ"לקט שכחת הפאה", למיטב זכרוני. אז מה כן?

לדוגמא, הבאתי כאן מאה עשרים פוסקים, שם הוא הביא בקושי ארבעים.

כתבתי כבר באחת התגובות שהמקור שלי זה ספר שעוסק בנושא, עוד לא יצא לאור, והובא לי להגהה, אני רואה חובה לצטט ממנו במקומות כאלה.

אגב, לקט שכחת הפאה להורדה -  כאן בגירסת PDF

אין בעיה להיות יפה תורתינו הקדושה ניתנה לנו כדי שנחיה בה  אבל יש צניעות ויש בעיה להיות מושכת וצעקנית אתם מבינים את זה והיום כל טמבל יגיד לך שפאה זה עושה את האשה מושכת ולא מדברים פה על פאות כמו שאשת מורינו ורבינו ועטרת ראשינו רבי מרדכי אליהו לובשת....................שאת כל הרבנים שהבאתם עד פה התירו בואו נפסיק לחיות בשקר קמגעיל הזב תקרא עקבתא דמשיחה ואז תבינו על מה אני מדבר

ולדעה שלך אין שום משקל מול דעתם של גדולי עולם, שהתירו פאה וכתבו שאין בזה שום פריצות.

היום, כמו שכתבת, "כל טמבל" יגיד שפאה עושה את האשה מושכת, כי כל הטמבלים קוראים "עקבתא דמשיחא" שזה העלון שהכי מלא שקרים עלי אדמות, כולו סיפורי מעשיות שלא היו ולא נבראו, המצאות בשם הפוסקים, ועוד ועוד שקרים לרוב, ולכן הם מושפעים בצורה חזקה מהשטויות האלה.

אבל כל בר דעת מבין שאין שום משיכה בפאה נורמלית שאין לה אורך מוגזם, אין היא שונה מכל הנשים החילוניות שהולכות בשיער שלהן, וכל הרווקות, ואין בה שום דבר מיוחד ויוצא דופן שיגרום לגבר להימשך "אחריה".

בנוסף לזה הבאתי ראיה מ"בגדי צבעונים" שלמרות שהגמרא אומרת שהם מושכים, אין בהם שום איסור והגבר צריך לא להסתכל עליהם.

לכן המשיכה והצעקנות נמצאת במח שלך שמלא שטויות לרוב, הפרסומים החדירו את זה למח שלך.

וכמה מתאים להביא כאן קטע מתוך הספר "כפתור ופרח":

"התועמלנים המפיצים כאילו יש בפאות משום פריצות ח"ו, גורמים שאנשים מתחילים לחשוב שזה באמת כך, והדבר מפריע להם וגורם הרהורים ח"ו. אך אם ידעו האמת, שאין בפאות כלום ואינם אלא כמטפחת, זה לא יפריע כלל. וזה אחד מהמכשולים שגורמים מפיצי הכרוזים, ומסיבה זו גם אי אפשר לשכנע אותם שהפוסקים התירו את הפאה, כי מטבע הדברים הם השתכנעו שזה כך אחר שקראו את דברי הגנאי החמורים שהתפרסמו בנושא, ואיך יסכימו לדבר שהוא נגד ההגיון וההרגשה שלהם? אך למי שלא נשבה בתעמולתם, אין הבדל לדידו בין פאה צנועה למטפחת בענין זה".

"כשטענתי בפני אחד העסקנים בנושא מדוע אתם מתמקדים דוקא בפאה, שהיא מותרת לרוב הפוסקים, ולא בבגדים צרים וקצרים שהוא באמת איסור ותועבה, וביותר יקשה שהרי מאבק זה הורס את כל המאבקים האחרים למען הצניעות, שהרי הנשים משוות בין הנושאים במודעות, ומסיקות שהמודעות מגזימות, או שממילא כל הנשים לא בסדר, ולא מייחסים לזה חשיבות. וענה לי הנ"ל, שלדעת כמה נשים שחשבו בענין, הכל תלוי בכיסוי הראש, ואם הוא יהיה צנוע יותר, הנשים יקפידו יותר בכל לבושן ותיפתר בעיית הצניעות..."
 
"אמנם מה נעשה שכנגד "כמה נשים" שיש להם "דעת תורה" (ויתכן בהחלט שהקנאה והרצון שכולן יהיו כמותן גרם להם לחשוב כך), שמענו דעת תורה מגדולי תורה מפורסמים, ולדעתם נשים שיחליפו את הפאה למטפחת בלחץ התעמולה, ישלימו את החסר בהתקשטות יתר בצורה לא צנועה ובבגדי שחץ. וזאת מבלי לדבר על כך שהתרבו לאחרונה המגלות שערן מבעד למטפחת שאינה מכסה היטב, וכמדומה שזה אצל רוב רובן רח"ל. וכפי ששמענו מכמה וכמה. וצניעות לא משיגים כשאוסרים את המותר, אלא ע"י חינוך והסברה שהתבלטות מגונה היא ומחטיאה את הרבים. וידועים גם בעיות חמורות בשלום בית ע"י שנוצרו כתוצאה ממעבר מפאה למטפחת".

"כלל הדברים, העמדת המנהג על ההלכה, מהווה תועלת רוחנית לנשים רבות, ומהתעמולה בנושא נגרמים נזקים רבים והרס הצניעות. וכנ"ל. וסביר להניח שחלק מהתעמולה נעשית כתוצאה מנגיעות אישיות. מי שרוצה להדר וללבוש שני כיסויים ובעלה מסכים לכך תבוא עליה הברכה, אבל מכאן רחוקה הדרך לתעמולה בסגנון של שקרים כאילו אין על מי לסמוך. ואם יש מקום לתעמולה בנושא הוא רק בסגנון של בואו ונהדר יותר בצניעות".

מהעובדה שיש רבנים רבים שאוסרים פאה. (ועד לא מזמן גם על מקור הפאה)ויש להם בסיס מוצק. תתעלם גם מזה שהפאה הבלונדינית הארוכה מושכת צומת לב (- בטח לך אין נגיעות אישיות!!!).

אני סיימתי להגיב.זמני יקר.  נמאס לי מוויכוחי סרק(- מה שהבינו פה הרבה לפני... )תמשיך לחזור שוב ושוב על דבריך . חבל.

את מוזמנת להביא את ה"רבנים הרבים" שאוסרים פאה, ונראה מי הם. בדורות הקודמים היו כשלושים - חמישים פוסקים שאסרו פאה, רובם ככולם:

א. לא היו אוסרים היום, כי הטעמים שהם כתבו לאסור כבר לא רלוונטיים.

ב. אסרו מטפחת [מהסוג המצוי בימינו, שמגלה שערות] בתכלית האיסור, והצריכו דוקא שני כיסויים גמורים כדי שהשיער יכוסה היטב.

אז אותם את מביאה כראיה?

יש רב אחד מפורסם בימינו שאוסר פאות, הלא הוא הגר"ע יוסף שליט"א. ואלה שהולכים בעקבותיו. חוץ ממנו - אין "רבנים רבים", את טועה ומטעה.

לאחר שקראתי הרבה תגובות בשרשור הזה רציתי להגיד

שבכלל נראה לי לא כל כך צנוע לדון כך בנושא בפורום כזה.

אנשים שונים מכניסים בתגובותיהם דברים שאומנם נכונים וראויים להאמר אך לדעתי רק בפורום של בנים או לחילופין של בנות.

בפורום כזה , לעניות דעתי זה לא צנוע וחוץ מזה שלא שייך להתווכח בנים שמכירים את המקור ההילכתי מול בנות שכותבות את דעתן.

בס"ד

כנראה יש בי כישרון חבוי

גלגול, הפירוש המילולי של "מתיר", "מותר" וכד' אינו "בדיעבד". "מתיר" פירושו שהיה איזשהו הוה אמינא שדבר מה הוא אסור, והרב הדן בסוגיא שולל את העניין ואומר שזה לא אסור - אלא מותר. אם זה היה מותר בדיעבד בלבד, היית רואה במקור את המילה "בדיעבד". כל עוד לא כתוב "מותר בדיעבד" - הרי שזהו "לכתחילה".