ובאמת מוזר לפסול בגלל זה.

אבל השקפת עולם יש מצב... בכל זאת יש דברים שחבל לריב עליהם בידיעה מלכתחילה.

כי לבוש ומוזיקה אומרים משהו על האדם....

ברור שזה לא מוחלט... אבל כן.

לפחות על חלק אין לי מושג למה פסלו אותי

כך שאני לא יודעת מה לומר לך...

ולכבוד זה שאת חדשה: יהי רצון שתזכי לעוף במהרה פורום אחד למטה....

בס"ד

אבל יש בזה משו- מוזיקה\ לבוש [בטח שהשקפת העולם] מעידות משהו על הבנאדם.

ואני אומרת את זה בזהירות. כי כמובן יש צדדים לכאן ולכאן, ותמיד יש יוצאים מהכלל ובלה בלה בלה..

שכאילו פסלו אתכם על משו שאתם שונים.. לא יודעת איך להגדיר

אני פלטתי שקרה משו לקרוב משפחה שלי וזה גרם לי לחוסר אמונה..

הבנאדם התעצבן ואמר שאני לא בסדר, שלא הייתי צריכה להפסיק להתפלל וכ"ו..

קיצר זה פגע בי (נראלי אפילו שהוא מחק אותי) ואני די המומה ><

את רוצה להמשיך קשר עם בן אדם ש(לפי איך שזה נראה מדבריך)לא מבין אותך?

אני הייתי ממליצה לך לחשוב אם את צריכה אותו, לא מתי הוא יפסול אותך!

הבנה זה דבר בסיסי בקשר, ואם היא לא קיימת- מהמורה קשה..

על כל פנים, יכול להיות שאתם רק בהתחלה, ואז זה פחות רלוונטי, כי קשה להבין כשלא מכירים..

יכול להיות שהוא סתם הגיע למסקנה שאת לא הסגנון שלו.

האמת שזה קרה לי כמה פעמים....

פעם אחד פסל אותי בגלל מוזיקה שאני שומעת..

פעם רבתי עם בנאדם אחר (חילוקי דעות)(למרות שדווקא היה נחמד לדבר איתו)

קיצר ועכשיו ההוא שסיפרתי לכם.. והאמת יש לנו סגנונות דומים..

העניין שהוא חוזר בתשובה אז אולי הוא לקח את זה יותר מדיי קשה...

אבל בחיי שזה היה פוגע, כאילו כל דבר קטן בי יכול לגרום למישהו מברוח ממני

אני חושב שיש פה שני דברים שונים:

מצד אחד - בני האדם הם אנושיים, יש דברים שהם עושים, וזה לא המקום לדון אם זה טוב או רע. יש אנשים שיפסלו על כל דבר, וזה המציאות. 

מאידך - כל עוד את חושבת שאת התנהגת בסדר גמור, והבעיה אינה איתך, אז תתעלמי מהתגובות של האחרים, בבוא היום" בעז"ה בקרוב ממש, תמצאי את מי שיוכל להעריך אותך, בשביל מה שאת. ואת לא צריכה להציג או לשים מסכה בשביל אף אחד. 

בנים הם עם מוזר............

הכל מתחיל ונגמר אם מצאת חן בעיניו או לו..........אם מצאת בעיניו הוא גם יאהב את המוזיקה שלך

אם לא---- הוא יתחיל למצוא תירוצים למה אתם לא מתאימים ---------והכל כשר

ברור שאני מדבר על בני זוג שמתאימים מבחינת אידיאולגיה וכו' ולא על שני קיצונים שאז באמת מדובר על דבר שיכול להיגמר בלי שום קשר לכלום אבל את זה הרי ידעתם כבר בשיחת הטלפון לפני שנפגשתם -לא?!

נראה לי שאתה מבלבל בין כמה עניינים. 

אדם לא יתחיל לאהוב מוסיקה - רק בגלל שמישהי מוצאת חן בעיניו. זוהי התבטלות, וזה לא בטבע האנושי להתבטל בצורה כזו. המצב הסביר הוא:

1. הוא יעריך אותה למרות המוסיקה.

2. הוא יסבול בשקט (מהמוסיקה) וישתוק.  

ובמידה והוא מאוהב עד השמיים, ולא שם לב למוסיקה שלה - אז שימו לב-  אזהרה אזהרה - מתישהו הוא יתעורר, ואני לא רוצה להיות שם כזה יקרה (טוב בסדר, אולי כזבוב על הקיר). 

מבחינת מציאת חן - בהחלט זה תופס שלב עקרוני בקשר.

מאידך - הרבה פעמים המצב הוא נייטראלי - ולכן יוצאים מעבר לפגישה ראשונה - בכדי לגלות עוד. 

פשוט אצלנו זה לא מתבסס בצורה כ"כ כבדה על המראה החיצוני...

לפני הפגישה הראשונה?

א- יכול להיות שהיא לא מאוהבת במראה החיצוני שלה, ומפחדת איך זה יתקבל בצד השני..

ב- ייתכן שהיא חושבת שהיא נראית אחלה והכל, אבל לא רוצה שע"פ זאת יקבעו הדברים, וזה מה שיגרום לבחור לרצות לצאת איתה..

אם היא לא תמצא חן בעיניו בפגישה הראשונה הוא ימצא סיבות לחתוך........ועוד שברון לב לשני הצדדים

במקום זה תנו לא לישון על זה בלילה ואם לא מתאים לא שבכלל לא יבוא לפגישה.....

ואם הוא יבוא לפגישה הוא יהיה יותר שלם יותר מוכן יותר משקיע יותר הכל

א. הם רוצות עסקת חבילה, גם מראה וגם אישיות. מבחינתן זה מאוד זול לתת רק מראה ולהחליט בלעדית על זה. 

ב. יש בנות שחושבות שזה לא צנוע או נעים לדעת ההלכה לתת תמונה. 

ג. זה נורא מלחיץ לתת תמונה - במיוחד לאנשים שאינם פוטוגניים או לא מאוהבים בעצמם (כמו שCRG8 אמר)

לדעתי - אין ספק שבמקרים קיצוניים יכלו לחסוך הרבה עגמת נפש וכאב ראש. אולם יש עוד שיקולים, וקביעת התנהגות לכלל, מורכבת בשבילי.

למרות שאפשר להבין.

לגבי תמונות - למעט במדים, וגם זה לעיתים נדירות - אין לי תמונות מוצלחות.

המראה החיצוני שלה... כלומר, בנישואים (לפחות ביהדות) יש הרבה יותר מאשר... אתם יודעים. 

זה נכון שחשוב למצוא חן. אבל זה לא נשען רק על המראה, וחוצמיזה שמראה יכול להשתנות (נגיד שמן יכול להרזות), ועם השנים... זה לא שאתה מתחתן עם צעירה בת 20 והיא תישאר יפה כל החיים... אז כדאי לצאת מהסרט. 

מציאת חן זה גם לאהוב את הדיבור, את הדרך, את ההשקפה, את ההתנהגות... 

אני אישית ממש לא אוהבת את הרעיון לבקש תמונה לדייט הראשון. זה חוצפה. (ואני לא מכוערת או משו... פשוט מה זה צריך להיות?!)

ומדובר על להתחתן היום ולא בעוד 20 שנה. לנסות לטעון שאנשים משתנים זה נכון, אבל לא קשור. 

היית מתחתנת עם מישהו שממש ממש דוחה אותך בגלל שבעוד 20 שנה, לא יהיה אכפת לך?

וחוצפה נאמר רק לגבי דברים שיש עימם בעיה נימוסית, אל תגזימי בתגובתך.  

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.