א. אין מה לעשות!! זה עובדה!! כשמגיעים לאולפנא- משמינים!!!!!! (אלא אם כן את הולכת לאולפנא ענייה בלי כסף)...

אבל- אם יש לך באמת כח רצון.. ותוכלי לשלוט בעצמך אז ממש יש סיכוי, אפילו גדול שזה לא יהיה ככה. יש לי כמה וכמה חברות שהרזו הרבה במשך השנה, עם התערבויות וכאלה.

ב. מתרגלים לזה די מהר! משתדלים להתגבר! לאט לאט- כל אחת בקצב שלה- מתחילים להנות מזה!!!

ג. תלוי אם את טיפוס שבאמת ממש קשה לו בלי המשפחה.. את יכולה להתקשר הביתה, לדבר עם כל האחים..!! ברור שזה לא אותו דבר אבל זה מוריד מהגעגועים!!! אין מה לעשות- חייבים להתמודד עם זה!!!

סתם שתדעי לך- חמישית זה שנה פשוט מעולה!!!!!!!!!!!! תנצלי אותה טוב טוב!!!!!

אם את צכה עוד משו- בשמחה!!

גם באולפנות עניות משמינים... 

מניסיון (יש לי אולפנה עניה לגמרי ובדיוק לכן האוכל משמין ומגעיל..)

הייתי חייבת..

דוקא באולפנא ענייה שלא משקיעים באוכל הכל מלא שמן!אבל עם לאולפנא יש כסף או שהעניין הזה חשוב לה אז הם משקיעים באוכל טוב,מזין,בריא.קיצר תלוי באולפנא.

בעזהי"ת

בקשר לסעיף ב'- סדר החיים, אני מוכנה ומזומנה לפרט לך את סדר החיים באולפנא.. [בהר"ן, כן, כן, אני יודעת.]

ככה:
בימי ראשון שאחרי שבתות חופשיות, מתחילים את היום בשעה רבע לשתיים עשרה.
הלו"ז של שאר הימים:
7:00- השכמה, התארגנות, ברכות השחר. [ואני אהיה לא חינוכית ואגלה לך שהרוב לא קמות בהשכמה..]
7:30-8:00- ארוחת בוקר. [ושוב אני אהיה לא חינוכית ואגיד לך שמלכתחילה עורכים רק חצי חד"א בתחילת שנה, ורבע בהמשך השנה, כי הרוב ישנות.]
8:00-8:30- תפילה בכיתה.
שיעור ראשון, הפסקה של רבע שעה שבה בד"כ יש פ"ש- קטע קצר שהמדריכות מחלקות לכולם.
שיעור שני, שוב הפסקה של רבע שעה- 'הפסקת עשר', מי שמכינה סנדוויצ'ים בארוחת בוקר מוזמנת..
שיעור שלישי+רביעי, הפסקה של 10 דק', שיעור חמישי+שישי [כל שיעור זה 45 דק'.]

באחת שלושים וחמש- ארוחת צהריים ואז הפסקה עד שתיים ורבע, למי שרוצה- ב- 2 יש שיעור קצר של שמירת הלשון יומית, עם הרב נוימן.

ואז, ככה: בחמישית- יום ראשון גומרים ברבע ל-4 אאל"ט, יום שני בארבע וחצי, יום שלישי באחת שלושים וחמש, יום רביעי בארבע וחצי, ועל יום חמישי אני אפרט בהמשך.

אח"כ, בימים ראשון ורביעי, יש 'פירקא'- חברותא, כשלכל חמשושית יש שביעיסטית 'פירקאית' והם לומדות יחד כל השנה בזמן הזה, ולכל שישסטית יש שמיניסטית כנ"ל, [אפרת, אם את קוראת את זה, כאן זה המקום למסור לך את אהבתי. ולטובת שאר הפורום, ההסבר הוא ש<אפרת> זאת הפירקאית השאווה שלי, כבוד.]. פעם בשבוע הפירקא היא 'פירקא מוסר', באודיטוריום, וכל זוג פירקאיות לומדות יחד ספר כלשהו שבא להם. פעם בשבוע הפירקא היא 'פירקא תושב"ע', ואז הפירקאיות לומדות חוברות מעצבנות כאלה שהאולפנא מביאה- כמה עמודים, עם מקורות ושאלות. פירקא תושב"ע היא להגשה, ברוב הפעמים.
בימי שלישי בד"כ יש פעולה של המדריכות, וחוצמזה יש גם התנדבויות וחוגים שהם בעיקר בימי שני ושלישי.

ביום חמישי הלו"ז קצת שונה, קמים ברבע לשבע, ארוחת בוקר בשבע ורבע, תפילה ברבע לשמונה, ובשמונה ורבע יש 'פירקא של יום חמישי'- שזה פעם עם הרב נוימן לכל האולפנא ופעם עם המחנכות לפי כיתות, לסירוגין. הפירקא נגמרת ב- 9, ואז חוזרים לחדרים ומנקים את החדר לקראת שבת או לקראת השבוע הבא. בעשר שוב יש לימודים- חמישה שיעורים סה"כ, עם הפסקות, עד עשרה לשתיים. בעשרה לשתיים יש ארוחת צהריים-ואז, אם יש שבת חופשית- אז יש 'ארוחת עגלה', כלומר- לחמניות, ממרחים, משו לשים בלחמניה [נקנקיה, פלאפל וכיו"ב], וטרופיות- לקחת לדרך. אם יש שבת אולפנא, כל שבת אולפנא חצי אולפנא נשארת ביום חמישי באולפנא [בד"כ פעם חמישית שישית, פעם שביעית שמינית.], ואז יש ארוחת צהריים רגילה. לשכבות שנשארות יש 'חמישי סגור' או, בלשון הרב נוימן- 'חמישי פעילות', כי חמישי סגור נשמע כמו בצבא.
ביום שישי שאחרי חמישי סגור, בנות שגרות קרוב יכולות לחזור הביתה וכאלה..

עכ"ל לגבי לו"ז השבוע. מה עוד? מוזמנת לשאול מה שבא לך, נוהל שיחרורים, פעילויות אחה"צ, שבתות אולפנא, חופשי..

זה לא אותו דבר בכל האולפנות..אשכרה כתבת הרב נוימן מעביר שיעור..ואם היא לא הולכת לבהר"ן?הרב נוימן יבוא לאולפנא שלה?.....

זה ממש לא חייב שתשמיני אני למשל השנה סימתי חמישית וממש ממש הרזתי (לא שזה טוב במיוחד אבל...)זה תלוי זה לא חייב להיות דווקא שמשמינים ואני מכירה עוד הרבה בנות שהרזו אז אל תפחדי. ג מה שממש עוזר זה לדבר הרבה בפלאפון אם יש לך אם המשפחה החברות וכ'ו ואל תידאגי כמו שאמרו החמישית זה שנה ממש כיפית אז ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך שיהיה לך טוב בעזרת ה' תאמרו אמן

בס"ד.

אי אפשר להשיג שחרור על חתונה, בר מווה , בת מצווה? ויש מצב לשרשור קבוע, נניח? ואיזה חוגים יש בשלישי ושני?

בעזהי"ת

נוהל שיחרורים ויציאות:

מי שרוצה לצאת לגדרה, סתם לקנות דברים/לטייל/לשבת על גלידה עם חברה וכיו"ב- צריכה להודיע למדריכה, ויכולה לצאת עד ארוחת ערב. אחרי ארוחת ערב- צריך להודיע למחנכת.
מי שרוצה לצאת מהאולפנא למקומות כמו בילו- צריכה אאל"ט להודיע למחנכת.
מי שרוצה להשתחרר סתם ככה, באה לחדר שיחרורים.

בחדר שיחרורים יש קופסא עם חמש מגירות: מגירה לכל שכבה, ומגירת דפי שחרור. במגירת דפי שחרור יש טו"שים- טופסי שיחרור. את צריכה למלא שם, כיתה, למה את רוצה להשתחרר, הערות, ו-אם יש לך תורנות באותו יום, את חייבת לרשום מאיזה תורנות תעדרי ומי המחליפה שלך. את הטו"שים צריך לכתוב עד 10:30 בבוקר בכל יום.

אח"כ לוקחים את השיחרורים ובודקים אותם- לפעמים הרב זרגרי ולפעמים המחנכת, ומחזירים אותם בארוחת צהריים לחדר אוכל, מאושרים [או לא..].

בד"כ משחררים, ככה שממש ממש ממש אין מה לדאוג..

שיחרורים לשבת, ממלאים דפים טיפה שונים- שבת פרשת...., וכו'- עד יום רביעי ב-11, והרב נוימן בודק.

שיחרורים קבועים- מביאים לרב נוימן בקשה בתחילת השנה.

נתקעת/שכחת לבקש שיחרור/לא אישרו לך משו דחוף וכו'? מוזמנת לפנות למחנכת שלך, זה התפקיד שלה..

עזרת לי מאוד וזה מרוריד מלא לחץ!

בקשר לא'- זה ממש לא בטוח שתשמיני...

אני אישית הרזתי באולפנא (אמא שלי הייתה צוחקת עליי בחופשים שהיא תשאיר אותי באולפנא יותר...) וזה למרות שדי אכלתי שטיות אבל מה שכן לא אכלתי תאכול של האולפנא כ"כ...

אנני הייתי ממליצה לך לא לאכול בחד"א אם את לא רעבה ולדאוג שיהיה משהו כשתירצי כי האוכל בחד"א בד"כ מאוד משמין ולא כ"כ מזין עדיף לא לאכול ממנו סתם!!!! הכי כדי שמה שיהיה לך בחדר זה דברים כמו לחמית פריכיות אורז וכו'...

אין לי כ"כ עוד מה להוסיף רק אל תלחצי מזה כי זה מכניס לסרטים!!!!

בקשר לב'-מהר מאוד תקלטי את הסדר יום של האולפנא ואני אישית ממליצה לך לקחת יומן ולכתוב לך כל דבר שיש לך כדי שתיהיה לך מסגרת כללית כי בד"כ באולפנא יש הרבה שינוים וזה קצת קשה לבנות כמוך שצריכות להיות מחוברות...(אני גם ממליצה לבקש מהמדריכה לדאוג לזה שיחלקו לכם כל הזמן לו"זים לנמו עשו את זה וזה היה ממש טוב לבנות!!!היו משתדלים לחלק כל שבוע לשבוע שאח"כ...)

בקשר לג'- דבר ראשון מאוד מומלץ לקחת איתך תמונות!!!

דבר שני מומלץ לבקש מהמשפחה\חברות קרובות להכין לך כל מיני צופרים או ציורים מהאחים\אחיינים הקטנים ולתלות על הקיר ליד המיטה זה ממש כיף ועוזר!!!

דבר שלישי לזכור תמיד שנמצאים רק שבוע שבועיים באולפנא וחוזרים!!! לא עוזבים לתמיד ויש טלפון ואפשר לדבר וזה ממש לא סוף העולם!!!!!

דבר רביעי יש לי חברות שממש עזר להם בהתחלה להגיד כל יום "מחר נגיד שמחר נגיד שמחר נגיד שמחר הולכים הביתה..."וכו'... כי זה כאילו מקרב להם את המפגש ומראה שזה קבר עוד מעט חוזרים...

מקווה ממש שעזרתי!!!

ועוד משהו תנסי ממש לחוות את השנים האלה ולא להיכנע לעצמך למרות הגעגועים והקשיים כי יש לי חברות שוויתרו וממש הצטערו על זה!!!!

בס"ד.

ו.. בקשר לחוגים שיש? באיזה ימים הם. איזה חוגים זה? נותנים לפעמים שחרור למישי שלומדת משו מסוים (לדוג': נגינה) וזה מאוד חשוב לה והיא רוצה להמשיך ללמוד גם בפנימיה... אז נותנים לה שחרור קבוע לחוג??

בס"ד

חפרת רציני..

ובקשר לחוגים, יפתחו איזה חוג שהבנות רוצות רק שי'היו מינ' 15 בנות!! החוגים עולים כסף, לעלי'ית הנוער חינם..

וכמו שמורי'ה אמרה- הם בדר"כ בשלישי ושני, חוגי נגינה (כן, יש באול'..) הם בדר"כ ניראלי בשלישי ורביעי (יש:תופים,גיטרה,חלילצד,פסנתר,קלרינט,כינור-זהו ניראלי..) אז לאניראלי שיתנו שיחרור קבוע לחוגי נגינה אם ישלך באול'..!!

עכשיו גמלי יש שאלה- מה עושה מישי שאין לה דרך להגיע מחר לאול'?? (כאילו, היא מתקמצנת להוציא כסף..) אוח..למה רכבות עולות כ"כ יקר?!

בעזהי"ת

זה בתיאום עם הרב נוימן, דע. משלמים לי על זה.

בס"ד

אח.. 'שיכנוז שכמותך..

הכל כסף,כסף וכסף!!

מצטערת אם גרמתי לך להשמין בבית שלי.. זה לא היתה בכוונה רעה!! 

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)