ב"ה

קודם כל- כל הכבוד על האומץ!

את פועלת נכון, ותמשיכי ככה!

אני לא יודעת בת כמה את, אז קצת קשה לי לומר באופו ספציפי למקרה שלך,

אבל בכל מקרה שלא יהיה-אם את מרגישה שזה "פשוט לא זה"- אין סיבה שתמשיכו את הקשר!

את רוצה קשר עם אדם כזה? (ואני לא מתייחסת דווקא לעובדה שהוא עישן..)

אם לא- לחתוך!!!

נכון, זה קשה, כואב.

אבל ככה זה, יש דברים שנכון פשוט לעשות אתם ככה, חד וחלק, מהיר כואב אבל הכי טוב.

מה לעשות עם השרשרת?

לדעתי להחזיר זה הכי נכון, אבל אני אבין אם תתפדחי/אם זה יהיה לך קשה.

אז פשוט תשאירי אצלך, ואל תשימי..

בלי קשר, אדם ש"קונה" אותך במתנות, זה בד"כ אחד הסימנים לבעל מכה.

במיוחד כשזה בהתחלה. וצריך לשים לזה טוב טוב.

ולגבי השרשרת- תשאירי אצלך או תתני אותה למישהו. או תזרקי. מה שבא לך.

ודרך אגב, תחושה שלי אומרת, שבחור שרואה שאת מדברת איתו הרבה, זה נותן לו סימן שהוא יכול להמשיך איתך. ברגע שאת מראה לו שזה לא ואין על מה לדבר- הוא עוזב. אבל צריך להיות ברור. אם את רוצה להיות "ידידה שלו" ,תביני שהוא ירצה להמשיך לדבר איתך, כי את משדרת לו שזה בסדר.

בכיתה ט' אהבתי מישהו עד כלות הנפש (חח..כמה מצחיק, התחתן לפני שבועיים בערך..) והאמת שזה היה די הדדי,

אבל החלטנו שאנחנו דוסים!

ולכן הוא חתך את הקשר בצורה חד משמעית!

כמה כעסתי עליו, כמה נפגעתי-

אבל פחות מחצי שנה אח"כ הבנתי שהוא פעל כ"כ נכון!

אם הוא היה נותן לי לשחק על זה ולדבר איתו ולחשוב שיש עוד סיכוי לקשר, (למרות ההחלטה שהייתה של שנינו..)

היינו נמרחים עם הסיפור, והפגיעה הייתה פי 8 קשה אם היינו נאלצים לחתוך כשהקשר כבר היה מפותח יותר!

אז הסיפור הוא כדי לעודד אותך וכדי לומר לך:

תזכרי שאת עושה לטובתו הרבה יותר מטובתך כשאת חותכת את הקשר הזה!

אם תצליחי להעביר את ההבנה הזו לרגש, יהיה הרבה יותר קל להגיד לא!

ברור שהוא יפגע ויכעס עלייך, אבל כדאי לקחת את זה בשוויון נפש ובאמונה שיום אחד הוא יבין כמה זה היה נכון!!

והוא יבין! זו רק שאלה של זמן!

ממש בהצלחה! ושולחת לך חיזוקים מרחוק! כי זה קשההה ברמות!

(הערה לאנונימית_1 - לאט לאט עם הבעל המכה... לא כל בחור שקונה מתנה הוא בעל מכה, צריך להיות זהירים אבל אם בבדיקה מעמיקה הוא בסה"כ בעל מידות טובות ולא נושא עוד כמה תסמינים טובים של "מכה"..הוא בסדר!)

-זה אחד הסימנים-

לא קובעים דברים כאלו ע"ס נתון אחד, אבל זה מעיד משהו, ומדליק נורה אדומה.

וגם לזה צריך לשים לב..

יש לי שתי שרשראות גנוזות במגירה, ממקרים דומים..

אני מאמינה שלגנוז אותן זה הדבר הכי נכון לעשות..

אבל זה כבר עניין של תחושה אישית.

בהצלחה!

בס"ד

 חוץ מהקטע השכלי של כמה שזה הדבר הנכון לעשות וכו...

הוא יושב עכשיו בספסל ליד הבית ופשוט בוכה, הוא מדוכא ואני כמעט בטוחה שזה בגלל זה.

אני מרגישה עם זה ממש רע ואני לא יכולה ללכת  לדבר איתו כי לא נראה לי שזה רעיון מוצלח...

( הוא בן 19 ואני בת 18 וחצי, למי ששאל)

השאלה שלי היא איך עושים את זה בצורה כמה שפחות פוגעת ובצורה הכי קלה לביצוע?

אני מסכימה שצריך לנתק קשר ווכו.. אבל זה היה הרבה יותר קל אם הוא לא היה שכן שלי...

מה אני אמורה לעשות?

אני לא יכולה פשוט להתעלם ממנו או להתחמק כי זה פשוט מגעיל וקשה !

איך עושים את זה בעדינות?

ולגבי השרשרת, אני יודעת שזה נשמע טיפשי אבל אמרתי לו שבלי נדר אני אענוד אותה השבת

אם זה ישמח אותו וניסיתי להבהיר שזה בלי שום משמעות.

אני יודעת שזה לא עוזר רק להגיד את זה ושהדבר הנכון זה לא לענוד אותה

אבל זה גם יפגע מאוד וגם יוציא אותי אולי קצת שקרנית(?)

אני מבינה מה שאתם אומרים, פשוט קשה לי!!!

אם זה לא זה, פשוט לקטוע את זה. פחות לדבר,אם בכלל. תסבירי לו פעם אחת שזה גם לטובתו- לא כדאי לו לצאת עם מישהי שמבחינתה אין מצב, כי הוא רק ייקשר עוד ועוד.

ולדעתי- הוא מעמיד את עצמו יותר מידי במרכז, אם הוא לוחץ עד כדי כך. הוא לא מספיק רואה את טובתך. לדעתי.

ותגידי לו שלא ידאג, הוא עוד ימצא את האחת והיחידה שלו.

ובאמת חשוב- להמעיט בדיבורי ידידות שעלולים לבלבל אותו.

בהצלחה!!

תשימי אותה פעם או פעמיים שהוא יראה,

ואחר כך תתני אותה מתנה למישהי.

ככה גם לא תפגעי בו

(אולי תוכלי לומר לו שענדת אותה והרגשת לא נוח ולכן את מפסיקה לענוד)

וגם לא תחזיקי אצלך משהו שלא טוב לך איתו.

בס"ד

אם זה בקטע רציני--אז ממש לא לעניין...!!

גם לא העיתוי..וגם ממש לא הדרך...להביא פתאום שרשרת יקרה..וללחוץ כל כך..

אני הייתי חותכת לא רק בשבילו...בעיקר בשבילך!

ב"הצלחה רבה!

ולא מתיחסים למניפולציות.

הבהרת את עמדתך מספיק ברור- לדעתי בכל אופן.

כל שיחה מחודשת תגרור שו"ת מיותר וחבל.

מה שלא עושה השכל עושה הזמן- אז פשוט תני לו זמן.

את השרשרת את יכולה לתת להחזיר לו או לתת למישהיא במתנה.

ותמשיכי לזרום ולחיות בשמחה

עד שהאיש שלך יבוא.

אני מניחה שיום אחד את תצחקי והוא יודה לך.

בס"ד

תודה שלא ייבשתם, מאוד חשוב לי התגובות שהגבתם.

אני מקווה שבעז"ה הזמן יעשה את שלו,

ואני אשתדל ללכת לפי עצות שנתנו לי כאן ומה שהציעו לי חברות.

תודה ויום מצויין לכולם!

שלא "נעים" לך להגיד לא, ושלא נעים לך לפגוע? ולמה אני מקבלת את התחושה שהחיזורים שלו דווקא נעימים לך ושאוטוטו את עומדת לשתף פעולה??

אמרתי " לא" גם כשזה לא היה נעים, לא התחמקתי מזה.

ולא, אני ממש לא עומדת לשתף פעולה! בסה"כ ביקשתי עצות להצליח לעשות את זה.

אם לא ישנת לילה-- אז העולם נראה לך די קשה וגרוע...

אחרי שתשני כמה לילות על זה- תגלי שהשד לא כזה נורא, שמתגברים, שאפשר לעבור הלאה

שגם הוא יעבור הלאה

שאפילו תוכלו במשך הזמן להיות שכנים טובים

שזה שהוא הפסיק לעשן בגללך- זה רווח נקי לכולנו!

(יש מזו מוזר בלכתוב הודעה בסגנון "לכי לישון ילדה" ולכתוב את זה ב 23:14 בלילה)

בנים מבינים שחור לבן

אם את לא רוצה אותו אל תהיה שכינה "טובה"- פשוט תתחמקי ותנתקי מגע

כל שכנות טובה יפתח אצלו צפיות

חזקי ואמצי בעד עמנו וערי אלוקינו ו-ה יעזור

הוא מנסה ליצור קשר, את לא כל כך רוצה.

הוא יוצר קשר באופן חד צדדי ומחייב (לדעתו) - נותן לך מתנה ועכשיו "את חייבת" לענות אותה כי אחרת הוא יעלב.

סליחה על הקיצוניות אך מדובר באונס.

את לא רוצה בקשר, הוא נותן לך מתנה ומנסה, גם אם בשכנועים עדינים לגרום לך לענוד את טבעת החנק שהוא רוצה לכרוך סביב צוארך (השרשרת). אבל את לא רוצה. והוא בכל זאת בשלו. איך קוראים לזה?

אכפת לו בכלל שלא נעים לך? אכפת לו בכלל שאת לא רוצה? אכפת לו שאת לא מוכנה מבחינה מוסרית וערכית לקבל מתנה מאדם שאת לא מעוניינת בקשר איש-אישה אתו?

נראה שלא אכפת לו וכל מה שהוא רואה זה את הרצון התינוקי שלו לכרוך את ידיו סביב צוארך גם אם את לא מחזיקה אותו. הוא רוצה להחליט בשבילך, הוא כבר החליט בשבילך.

בנימוס ובכבוד וללא יותר מדי מבוכה, בקרירות, ברשמיות תאמרי לו שאת מתנצלת אך אינך יכולה לקבל את המתנה זאת, תחזירי לו אותה, תאמרי תודה. תעשי זאת בנימוס אך ללא רגשות יותר מדי (אחרת הוא יסחט אותך), כמו שליחה של משרד החוץ שמבקשת להבהיר את עמדת שולחיה. בנימוס ובהחלטיות.

בברכת הצלחה רבה

והבחור יושב לך ובוכה מול הבית, זה מריח לי כדבר לא טוב.

לדעתי את זקוקה לעזרה חיצונית של אדם מבוגר וכדאי לך לא לנסות ולפתור את זה לבד.

אני מציע לך לפנות להורייך, לספר להם על ההתנהגות שלו ועל הבעיה ולבקש מהם שידברו אתו ועם הוריו על כל העסק.

יושב ובוכה וקונה מתנות לפני שיש קשר - וזה האדם שאתו נראה לך שתרצי לבנות חיים???

יש לו בעיה - והוא מחפש את הפיתרון מתחת הפנס.

היי חזקה ונתקי את הקשר לא בשיחה ארוכה ולא במכתב אלא במשפט קצר וברור!!!

האו עצוב? מה כבר קרה? יהיה עליו להתגבר!

אם תהיי מספיק בטוחה בעצמך תמצאי תא הכח לעשות את הצעד הכל כך מתבקש הזה.

והיא לא רוצה אותו. זה מצב שקורה לא מעט ואין שום סיבה לכעוס ולגנות אנשים.

כאן, עקב הקרבה במקום המגורים, זה נראה לי מקרה ברור שבו צריך להעזר במבוגרים על מנת למנוע את החיכוך המיותר והבעייתי הזה.

מבחינתי אדם בוגר הולך ועושה מה שהוא חושב שנכון. אם קשה לו הוא מתבגר. 

אם את לא רוצה אותו- תגידי לו שיתחפף, וסגרנו עניין. אם הוא לא קולט, אולי כדאי לערב מבוגרים. 

אם הוא אדם בוגר, אז הוא יתחפף - לא אכפת לי מאוהב, תמיד יש גם דעת, ושליטה עצמית. 

אין צורך לגנות או לכעוס על אף אחד, ומאידך בהחלט יש לדרוש התנהגות בוגרת. ואם הוא לא בוגר, את לא צריכה לסבול מזה. 

יושב ובוכה בחוץ?!

מעבר לזה שאני הייתי פוסלת אותו על עודף נשיות..

מישהו פה יודע לנגן לך יופי על המצפון!

אז המלצתי- נטרלי את המצפון ואת הבחור!

לה"ו

לדעתי הסברת לו את עצמך מספיק,

ותפסיקי עם ייסורי המצפון.

הסברת את רגשותייך ועליו לכבדן.

ההתבחבשות שלך בתוך זה הרי לא תוליד שום דבר, שהרי אין לך כוונה להתחתן איתו בסוף מתוך רחמים, נכון?!

בקיצור, תשתדלי לא לדבר איתו יותר מידי ובעז"ה זה יעבור לו.

ברכה והצלחה בכל!!!

הוא בוחר להיפגע. זה לא שאת בוחרת לפגוע בו.

לי היה כבר שלושה פעמים מקרים של בנים שהמשיכו להטריד אותי אחרי שחתכתי את הקשר איתם. עם שניים מהם זה הבטא בהודעות שהם שלחו לי ללא סוף דרך פייסבוק ועם השלישי זה הגיע למקום של הודעות טקסט כל הזמן ואפילו השארת מכתבים ליד הדירה!

כן, הם יודעים מאד לגרום לך יסורי מצפון בזה שהם מתארים לך כמה קשה להם וכמה הם נפגעים בל אם את מודיעה בנימוס ובשקט שאת לא רוצה, אין כאן בכלל מימד של פגיעה. זכותך להגיד שאת לא רוצה!

  הדבר שאפשר לבנים האלה להמשיך להטריד אותי היה האמביוולנטיות ששידרתי. מצד אחד אני לא רוצה אבל לא נעים לי ואני לא רוצה שהן יפגעו. ברגע שהבנתי שבכלל לא אכפת להם ממני והצבתי גבול ברור וחד( טוב. בשניים מהמקרים גם איימתי עליהם שאני אעביר כל הודעה שהם שולחים לי בפייסבוק למכרים שלהם...) הם התגברו וירדו ממני.

אני באמת חושבת שאת צריכה להעביר מסר ברור שאת לא מעונינת בקשר ותערבי אנשים אחרים אם יש צורך.

תהיי ברורה עם עצמך והם כבר יבינו את המסר.

תבהירי לעצמך שיש דברים שלא נעים לעשות במיוחד לא בצד הריגשי. את הבנת מה את צריכה לעשות וזה מה שאת צריכה לעשות גם אם זה לא נעים, המצב הזה לא טוב לשניכם.

בקשר לשרשרת תחזירי לו אותה באותה הזדמנות שאת מדבר איתו, ותסבירי לו גם למה את חושבת שאת צריכה להחזיר לו ותשאלי אותו מה הוא חושב שאת צריכה לעשות איתה? לאור מה שדיברת איתו.

תתפללי שהקב"ה ישלח לך את המילים הנכונות לפה ותאמיני שהוא יבין אותך ואז הוא לא יפגע.

מסתבר שכנראה הוא לא בכה רק מזה, זה כנראה היה "הקש ששבר את גב הגמל"

היה לו חוסר בטחון עצמי, הסרוב שלי כנראה חיזק את זה מאוד

ובנוסף הוא עובר עכשיו משהו די קשה גם בלי קשר.

אז כל אלו שחשבו שהוא סתם בכיין או משחק במצפון או שיש לו עודף נשיות- אני ממש לא חושבת.

ציינתי את העובדה שהוא בכה רק כי זה חיזק לי את הרגשות אשמה והמצפון.

עברו כמה ימים וב"ה אני מרגישה כבר הרבה יותר טוב. מקווה שגם הוא.

אני משתדלת ליצור מרחק בצורה טבעית ולא מעליבה.

לגבי השרשרת, אני חושבת שאקח את עצת כמה מן האנשים שאמרו לי בינתיים לשמור אותה אצלי ולא

לענוד אותה ולהחזיר אותה בהמשך כשהמצב יהיה פחות רגיש.

מסכימה עם זה שאני צרכה להיות יותר החלטית וברורה

אבל אני ממש ממש לא מחשיבה את המצב הזה כ "אונס" או משהו בסגנון.

כן, הוא קצת שיחק לי על המצפון, שלא כ"כ בצדק, לדעתי, בין אם בכוונה ובין אם לא.

הוא לא הכריח אותי לענוד אותה.

מוקי, באותם רגעים ממש התפללתי לקב"ה שיתן לי את המילים הנכונות,

אבל כנראה לא התפללתי מספיק כי אני חושבת שיש אולי דברים שהייתי מעדיפה לא להגיד או להגיד אחרת או דברים שהייתי צריכה להגיד ולהבהיר ולא אמרתי וכו....

בכל מקרה, תודה רבה!!

מוזמנים להמשיך לדון בזה או לתת עוד עצות חכמות, בשמחה!

יום מצויין !

וציינתי זאת, אך כשכתבתי שהוא מכריח, לא התכוונתי שהוא מכריח בכח הזרוע אלא ע"י סחיטה רגשית, לשחק על המצפון וכו'. זו התנהגות שמאפיינת בד"כ בנות (אף כי היום הגבולות מטשטשים כידוע) שאינן חזקות מספיק כדי לכפות על הגבר אז הן משתמשות בשיטות דומות.

כתבתי זאת גם מתוך נסיון אישי, הייתי בעבר הרחוק בצד שלו ומאוחר יותר, אחרי שהשתנתי מקצה לקצה, גם בצד השני כמוך - קילבתי "שוחד", רק שלא קיבלתי אותו אלא דחיתי אותו מיד. כן הן נעלבו אך התגברו על זה ואני בדיועוד כמובן יודע שעשיתי את הדבר הנכון.

על כן אני יודע גם איך הוא מרגיש, אף כי הייתי מתון הרבה יותר, ולא ביכיתי. אמנם הלב בכה.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥