אני אחרי לידה ואני מרגישה שאני מתמוטטת לגמרי נפשית
מה עושים?
אוף..זה ממש מתסכל התחושות האלו..
תתנחמי בזה שזו התחלה ובדרך כלל כל ההתחלות לא פשוטות.אבל זה עובר!! תסתכלי על הפלא המדהים שזכית בו ב"ה ותשמחי בו
אין דבר נפלא מזה!!
ברור שקשה ואת חייבת לנוח המון!!!תעשי דברים שמשמחים אותך,תקני דברים שאת אוהבת.
מאד חשוב לשתף את בעלך בתחושות שלך וידע ובטוח יעזור לך.
(עצם זה שמשתפים זה גם עוזר)
אולי אפילו תבקשי ממנו שישמור קצת על התינוקי ותנוחי..
זה יעבור!!!!את תראי,הימים האלה לא קלים אבל הם עוברים!!
מקווה שעזרתי...
מאחלת לך גידול קל ושתרגישי טוב
אני לא קובעת שזה בדיוק מה שקורה לך, אני לא מכירה אותך ואין לי שום הכשרה או התמחות בתחום. אבל שמעתי על זה קצת. ולכן אני מעלה את האפשרות שאולי מה שעובר עליך זה "דיכאון אחרי לידה" PPD
ספרי עזר מומלצים כדי להבין מה קורה לך, מה עובר עליך, למה ומה אפשר לעשות:

בטח שזה פיזי! עובדה שטיפול תרופתי מסייע!! ואני מדברת על סתם דיכאון.
ק"ו דיכאון לאחר לידה שיש לו בסיס הורמונלי מוחשי...
וגם לגבי המניעה... ההנקה היום ממש לא מונעת לרוב הנשים...
ורוב הרבנים מרוב הציבורים מכירים הן בדיכאון לאחר לידה והן בחיוב למנוע הריון, לשם בריאות האשה ומשפחתה.
מיתי יקרה!!
אנא ממך פני לעזרה, בכל טיפת חלב יתנו לך מענה ראשוני.
את זכאית להרגיש יותר טוב!!
אל תזניחי את עצמך!!
אנחנו פה נשמח להתעדכן בעובר עלייך...
ובינתים תרגישי טוב!![]()
אלא לומר, שיש ב"ה הרבה רבנים שניתן לסמוך עליהם שדוקא מכירים בתופעות הנ"ל.
איזו לידה זו? מה זה עבורך מתמוטטת נפשית?
אנסה להסביר בעדינות : במהלך השבוע הראשון שלאחר לידה, שינויי מצב רוח קיצוניים מרגע לרגע והתכנסות של האשה בתוך עצמה והתינוק הם תהליך נורמאלי לחלוטין ואף נצרך להשתקמות מן הלידה ולעיכול בשורת המעבר מאשה סתם לאם. במהלך החודש הראשון, עדיין צפויים שינויים רגשיים הקשורים בחוסר סבלנות וסובלנות והעברת מרכז המחשבה על עצמה- אגואיזם זמני, לקראת גיל חודש אשה יכולה " להפגש שוב עם העולם " ולהגיד לעצמה בלב: וואו, העולם המשיך, קרו עוד דברים חוץ ממני, איפה הייתי? עד גיל חודשיים עדיין כל משימה שהיתה נראית לאשה בעבר כמשימה אפשרית וסבירה עלולה להראות כמו הר בלתי עביר אך עם זאת היא יותר מעורה חברתית, יותר שמחה, מסוגלת להנות מדברים שמהם נהנתה בעבר כמעט באותה מידה, יש לה כבר התרגשות לקראת דברים נחמדים כמו בעבר. כאן מתחיל סדר עדיפויות שונה מבעבר אך הוא כבר כמעט ואינו מלווה בתסכול, בעצבנות בעייפות נפשית או בבכי ותחושת חדלון. אם עברת את אחד השלבים האלה בצורה קיצונית יותר מן המתואר , או אם את מרגישה "תקועה" בשלב קודם למה שאת נמצאת בו כבר ( לדוג'- אשה, 6 שב' אחר לידה, כל היום בוכה,עצבנות קיצונית, כעס לא מאוזן ומוסבר או לא מוצדק על בן זוג או בני משפחה, שינויי מצב רוח קיצוניים, תחושת חדלון, חוסר רצון לקום או רצון לטפל בעצמה או בתינוק, חוסר רצון להראות נעים ונחמד...) אז יש סיכוי שאת נופלת למצב של " דכדוך לאחר לידה" ובמקרים קיצוניים יותר ל"דכאון אחר לידה".
זה לא ממש ידוע אבל אחת ל10 נשים נופלת לתוך אחת הקטגוריות הזו!!! זה הרבה, זה מוכר, צריך לדבר ולטפל.
אז מה עושים?
במקרי דכדוך- כלומר, מצב רוח עכור יותר מן הרגיל, עצבנות , בכי וכד'- חובה לספר לסביבה הקרובה מאד: בעל, הורים,( בתנאי שלא יזיקו- סליחה שאני אומרת בל פשוט ראיתי הורים שנדחקו לסדק הזה כדי לשבש זוגיות של ילדיהם), חברה טובה וכד'.
ראוי להעזר בסביבה בלי להתבייש, להקל על עצמך כמה שיותר בכל דבר טכני שקשור לטיפול בבית, השאירי לעצמך כמעט רק טיפול בעצמך ובתינוק, נוחי והרבה לא יאומן כמה עייפות מוסיפה רע למצב הזה!!!
נראה לך שזה כבר בשלב הדכאון? גשי לרופא! הטיפול התומך הוא כמו בדכדוך, בתוספת שיחות שיעזרו לך לגלות בעצמך כוחות חדשים וגורמי תמיכה שיוכלו לעזור לך. רק לפעמים צריך טיפול תרופתי יש מרפאות בהם יושבת עו"ס שתפקידה לסייע לנשים במצבך. היא לא תכעס עליך, לא יזלזלו בך , להפך! אישה המודעת לכך שהיא זקוקה לעזרה נחשבת כאחראית מאד כלפי עצמה, ילדיה ומשפחתה.
בלי קשר לנ"ל . הקינסיולוגיה ("מח אחד") מאד מאד מאד עוזרת במצבים אלו. קחי שמרטף לזמן מה ( זה אפשרי גם עם תינוק) ולכי למטפלת בתחום. זה עושה נפלאות בצורה שלא תאמיני!!! גם הבילוי שלך עם עצמך בנפרד מן התינוק לזמן מצומצם יעשה לך טוב ( לא בושה לומר- אמהות זקוקות לאויר לנשימה לעצמן מדי פעם ע"מ לאגור כוחות ולהתחזק, מי יותר ומי פחות, וכל עוד זה לא כרוך בהזנחה- השארת תינוק אצל שמרטף במקרה כזה היא לתועלת האמא וגם לטובת התינוק)
אפשר להמשיך באישי אם תרצי. אשמח לעזור אם אוכל.
רופא המשפחה יוכל לכוון אותך. אבל תעשי טובה ואל תחכי עם זה!
בשיטות הוליסטיות כמו פרחי באך ועוד הרבה
ניתן להתיעץ איתי ואף לקבוע טיפול
ומומלץ לקרוא את החומר של פינקלשטיין - היתה לה כתבה לא מזמן בבשבע על אחרי לידה
מזל טוב בריאות ונחת!
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.