אוף..זה ממש מתסכל התחושות האלו..

תתנחמי בזה שזו התחלה ובדרך כלל כל ההתחלות לא פשוטות.אבל  זה עובר!! תסתכלי על הפלא המדהים שזכית בו ב"ה ותשמחי בואין דבר נפלא מזה!!

ברור שקשה ואת חייבת לנוח המון!!!תעשי דברים שמשמחים אותך,תקני דברים שאת אוהבת.

מאד חשוב לשתף את בעלך בתחושות שלך וידע ובטוח יעזור לך.

(עצם זה שמשתפים זה גם עוזר)

אולי אפילו תבקשי ממנו שישמור קצת על התינוקי ותנוחי..

זה יעבור!!!!את תראי,הימים האלה לא קלים אבל הם עוברים!!

 מקווה שעזרתי...

מאחלת לך גידול קל ושתרגישי טוב

אני לא קובעת שזה בדיוק מה שקורה לך, אני לא מכירה אותך ואין לי שום הכשרה או התמחות בתחום. אבל שמעתי על זה קצת. ולכן אני מעלה את האפשרות שאולי מה שעובר עליך זה "דיכאון אחרי לידה" PPD

ספרי עזר מומלצים כדי להבין מה קורה לך, מה עובר עליך, למה ומה אפשר לעשות:

בינתיים, חיזקי ואימצי, הרבה מזל טוב, מאחלת לך שה' יתן לך כוחות, שמחה ואמונה.  

בטח שזה פיזי! עובדה שטיפול תרופתי מסייע!! ואני מדברת על סתם דיכאון.

ק"ו דיכאון לאחר לידה שיש לו בסיס הורמונלי מוחשי...

וגם לגבי המניעה... ההנקה היום ממש לא מונעת לרוב הנשים...

ורוב הרבנים מרוב הציבורים מכירים הן בדיכאון לאחר לידה והן בחיוב למנוע הריון, לשם בריאות האשה ומשפחתה.

מיתי יקרה!!

אנא ממך פני לעזרה, בכל טיפת חלב יתנו לך מענה ראשוני.

את זכאית להרגיש יותר טוב!!

אל תזניחי את עצמך!!

אנחנו פה נשמח להתעדכן בעובר עלייך...

ובינתים תרגישי טוב!

אלא לומר, שיש ב"ה הרבה רבנים שניתן לסמוך עליהם שדוקא מכירים בתופעות הנ"ל.

איזו לידה זו? מה זה עבורך מתמוטטת נפשית?

אנסה להסביר בעדינות : במהלך השבוע הראשון שלאחר לידה, שינויי מצב רוח קיצוניים מרגע לרגע והתכנסות של האשה בתוך עצמה והתינוק הם תהליך נורמאלי לחלוטין ואף נצרך להשתקמות מן הלידה ולעיכול בשורת המעבר מאשה סתם לאם. במהלך החודש הראשון, עדיין צפויים שינויים רגשיים הקשורים בחוסר סבלנות וסובלנות והעברת מרכז המחשבה על עצמה- אגואיזם זמני, לקראת גיל חודש אשה יכולה " להפגש שוב עם העולם " ולהגיד לעצמה בלב: וואו, העולם המשיך, קרו עוד דברים חוץ ממני, איפה הייתי?  עד גיל חודשיים עדיין כל משימה שהיתה נראית לאשה בעבר כמשימה אפשרית וסבירה עלולה להראות כמו הר בלתי עביר אך עם זאת היא יותר מעורה חברתית, יותר שמחה, מסוגלת להנות מדברים שמהם נהנתה בעבר כמעט באותה מידה, יש לה כבר התרגשות לקראת דברים נחמדים כמו בעבר. כאן מתחיל סדר עדיפויות שונה מבעבר אך הוא כבר כמעט ואינו מלווה בתסכול, בעצבנות בעייפות נפשית או בבכי ותחושת חדלון. אם עברת את אחד השלבים האלה בצורה קיצונית יותר מן המתואר , או אם את מרגישה "תקועה"  בשלב קודם למה שאת נמצאת בו כבר ( לדוג'- אשה, 6 שב' אחר לידה, כל היום בוכה,עצבנות קיצונית, כעס לא מאוזן ומוסבר או לא מוצדק על בן זוג או בני משפחה, שינויי מצב רוח קיצוניים, תחושת חדלון, חוסר רצון לקום או רצון לטפל בעצמה או בתינוק, חוסר רצון להראות נעים ונחמד...) אז יש סיכוי שאת נופלת למצב של " דכדוך לאחר לידה" ובמקרים קיצוניים יותר ל"דכאון אחר לידה". 

זה לא ממש ידוע אבל אחת ל10 נשים נופלת לתוך אחת הקטגוריות הזו!!! זה הרבה, זה מוכר, צריך לדבר ולטפל.

אז מה עושים?

במקרי דכדוך- כלומר, מצב רוח עכור יותר מן הרגיל, עצבנות , בכי וכד'- חובה לספר לסביבה הקרובה מאד: בעל, הורים,( בתנאי שלא יזיקו- סליחה שאני אומרת בל פשוט ראיתי הורים שנדחקו לסדק הזה כדי לשבש זוגיות של ילדיהם), חברה טובה וכד'.

ראוי להעזר בסביבה בלי להתבייש, להקל על עצמך כמה שיותר בכל דבר טכני שקשור לטיפול בבית, השאירי לעצמך כמעט רק טיפול בעצמך ובתינוק, נוחי והרבה לא יאומן כמה עייפות מוסיפה רע למצב הזה!!!

נראה לך שזה כבר בשלב הדכאון? גשי לרופא! הטיפול התומך הוא כמו בדכדוך, בתוספת שיחות שיעזרו לך לגלות בעצמך כוחות חדשים וגורמי תמיכה שיוכלו לעזור לך. רק לפעמים צריך טיפול תרופתי יש מרפאות בהם יושבת עו"ס שתפקידה לסייע לנשים במצבך. היא לא תכעס עליך, לא יזלזלו בך , להפך! אישה המודעת לכך שהיא זקוקה לעזרה נחשבת כאחראית מאד כלפי עצמה, ילדיה ומשפחתה.

בלי קשר לנ"ל . הקינסיולוגיה ("מח אחד") מאד מאד מאד עוזרת במצבים אלו. קחי שמרטף לזמן מה ( זה אפשרי גם עם תינוק) ולכי למטפלת בתחום. זה עושה נפלאות בצורה שלא תאמיני!!! גם הבילוי שלך עם עצמך בנפרד מן התינוק לזמן מצומצם יעשה לך טוב ( לא בושה לומר- אמהות זקוקות לאויר לנשימה לעצמן מדי פעם ע"מ לאגור כוחות ולהתחזק, מי יותר ומי פחות, וכל עוד זה לא כרוך בהזנחה- השארת תינוק אצל שמרטף במקרה כזה היא לתועלת האמא וגם לטובת התינוק)

אפשר להמשיך באישי אם תרצי. אשמח לעזור אם אוכל.

רופא המשפחה יוכל לכוון אותך. אבל תעשי טובה ואל תחכי עם זה!

בשיטות הוליסטיות כמו פרחי באך ועוד הרבה

ניתן להתיעץ איתי ואף לקבוע טיפול

ומומלץ לקרוא את החומר של פינקלשטיין - היתה לה כתבה לא מזמן בבשבע על אחרי לידה

מזל טוב בריאות ונחת!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...