"לאכול בעלי חיים" של ג'ונתן ספרן פוייר. אני מכירה כמה אנשים שקראו אותו והפכו לצמחונים ברמה כלשהי.

הספר על הרבנית מרגלית יוסף ע"ה (אשתו של  יבדל"א הרב עובדיה יוסף). לבושתי שכחתי את שמו... אני זוכרת רק שהוא נכתב על ידי נכדת הרבנית, כמדומני שמה גם מרגלית.

זה אינו הספר שמגולל את העלילה המרתקת והמפתיעה ביותר שקראתי. זה אינו ספר שכתוב בצורה ספרותית, הוא לא מלהטט בלשון ולא ניתן לתת לעריכה הלשונית שלו את הציון 100. זה גם לא ספר שמביא רעיונות עמוקים ותורות חדשניות ומורכבות.

אך זהו ספר שפורס בפני הקורא סיפור אמיתי, על אישה בת המאה העשרים, שהתעלתה על עצמה והעלתה את מידותיה למדרגת שלמות.

הדבר ששינה אותי, שממש הביא אותי להחלטות משמעותיות מאוד בחיי - היה ההתבטלות המוחלטת שלה לבעלה. זה הראה לי רמות אחרות לגמרי בזוגיות ממה שהכרתי.

כשאני מדברת על "החלטות משמעותיות בחיי" אני לא מתכוונת להחלטות בנוסח "מהיום תמיד אתפלל שלוש תפילות ביום ולעולם לא אתעצבן על בעלי היקר", אלא להחלטות כמו מעבר דירה ושינוי דרסטי של אורח חיים.

הראשון שעלה לי- ספר של מ.ארבל [חרדי] "זמן שאול", יש שם סיטואציה (קראתי מזמן לא זוכרת בדיוק בדיוק)  של שני אנשים שאחד ממש שונא את השני, ואחד מהם יכול להציל את חייו של הבן של השני. והיתי בסיטואציה שונה מאוד, אך דומה במהותה, והייתי בצד של זה שיכול "להציל" וזה העלה לי המון התלבטויות.. כי כשקוראים את זה בספר- ברור לך שהוא (או אתה..) צריך להציל את הצד השני,וכשאתה בתוך זה,זה לא כזה ברור, ומלווה בהמון מלחמות פנימיות.

אבל אני לא זוכרת כרגע שום דוג'..

הספר שהכי שינה בעולם- "האם יש סיכוי לאהבה?"

האם יש סיכוי לאהבה

לאהוב ולחיות-ליאו בוסקאליה (פסיכולוגיה)

האלכימאי- גרם לי ללכת למדרשה במקום שנת שירות שניה..

ועוד ועוד

ומה זה האלכימאי?

מה הסגנון של שתיהם?

יש כמובן עוד כמה ספרים שהוא הוציא,

כולם נקיים ולדעתי די מומלצים.

סגנון מכתבי לעיתים אבל עם תובנות.

הרבה תובנות.

תשימו לב כמה מה שאנחנו קוראים משפיע עלינו אפילו בתת מודע

וזה חשוב במיוחד לאור העובדה שאנחנו לפעמים מרשים לעצמנו לקרוא דברים שסותרים את האמונה שלנו ואת אורח החיים שאנו דוגלים בו).

ולעצם השאלה-

צומת הדרורים,

האם יש סיכוי לאהבה,

ועוד הרבה, בהרבה מהספרים שקראתי והזדהיתי, הם השפיעו עלי (מחשבה, החלטות בסיטואציות מסוימות, אידיאולוגיה). 

למשל ילדי שי, עד היום אני לא זורק עטיפה של סוכריה על הרצפה  בגלל ילדי שי, והיו שם עוד תובנות.

גם הספרים של מ.ברעם, בעיקר מבצע אלול, שעד היום אני זוכר איזה קטע שם על איך מידרדרת מחלוקת, הוא מציד את זה בכזו צורה מוגחכת..

הספרים של שטרייט וורצל מאוד השפיעו עלי,  בנושאים של אהבה ורומנטיקה, אולם לא נראה לי שלטובה, בגלל שבגיל שקראתי אותם זה לא היה מתאים, ונוצר לי הרגשה כאילו כל האבה רק אצל החילונים..

עוד ספרים שחרתו חריץ בליבי אך איני יודע אם לטוב או למוטב, "שלמה מולכו"

"בן חור" היה ספר עוצמתי מאוד, על בת ישראל ועל הנצח של יהודה, הוא העביר את זה בצורה שנשארת לכל החיים.

עכשיו אני חושב על הספר עלובי החיים, על הדמות של השוטר ז'בר שמאוד מחנכת..

הספר "ברצינות" של עליזה ממשפחה, מעביר מסרים מאוד עמוקים בהומור, ואתה לא שם לב כמה שזה משפיע על תפיסות עולם.

בעיקרון אני אוחז שאוטו ביוגרפיות מאוד משפיעות על החיים, בגלל שכל אדם עובר בחיים.. וזה מאוד מקדם לשמוע נסיון של אחרים. (כרגע זכור לי רק ספרו של אדם גדול, היעב"ץ).

וכמו"כ הספר "להישאר יהודי" של ר' יצחק זילבר, ספר מדהים, במיוחד בגלל המסירות נפש שמשולבת עם תמימות ובלי סוף שמחת חיים גם בתוככי סטאלין.

אבל אני לא בטוחה שהשתניתי.. אין דבר כזה ילד רע\אושי גרוס

עכשיו התחלתי לחשוב איזה ספרים כדאי לתת לילדים שלי כשהם ידעו לקרוא.

אין דבר כזה ילד רע
האם יש סיכוי לאהבה
כשאני לעצמי
 

זה מה שעולה לי עכשיו....

של נעמי צוובנר,מ. ברעם,שרה שוורצמן (קראתי פרח בלי גבעול ונעליים ורודות).ועד הרבה,לא זוכרת מדויק.

ז....=]]

הוא מדהים.אהבתי מאד

חברה,את ממש לא מכירה ספרות נורמאלית אם זה מה שמשפיע עלייך..מצטערת..

ספר ילדים עלוב.

כי הראיתי לה את אחד היומנים שלי

בס"ד

בסה"כ בהקשר למה שמישי כתבה פה... אם מישו  מכיר את נעליים ורודות.. ולא! זה לא השפיע עלי...

מכתבים לטליה-ספר שאני מכורה אליו,והשפיע עלי רבות.[יודעת קטעים שלמים ממנו בע"פ ]
מקימי-כנ"ל

בס"ד

אני ממש מושפעת מספרים..

ושני ספרים שבעיני הם כמעט ספרי קודש ושינו בי הרבה אלו "לוחמי התמורות" של הרב ארז משה דורון ו-"מחנה הקיץ של אדון הוא" של נטע סיני (שניהם בהוצאת לב הדברים..)

אני חושבת שזה תלוי באיזה גישה אני באה אל הספר- אם אני קוראת סתם להעביר ת'זמן, אני גם לא כ"כ אזכור אח"כ מה היה מסופר. אבל אם אני קוראת וחושבת ומדברת עם אחרים על הספר- אני משתדלת לקחת ממנו לעצמי ולהבין מה אני יכולה ללמוד ממנו. (אפילו מקטע פצפון..)

ואולי זה סתם הכשרון שלי, להצמיד אידיאלים לכל שטות. או במילים אחרות: לטעון שאני קוראת כי זה חשוב לבניית האישיות שלי וכו', כדי לתרץ למה אני מבזבזת כ"כ הרבה זמן על ספרים.. 

ספר מדהים שאני תמיד שוכחת את השם שלו!

והרבה שפרים שבהם אני נתקלת בהשקפה מעניינת או באיזו תהייה/סברה/סתם מחשבה מעניינת גורמים לי לחשוב..

אני אוהבת להרהר על ספרים מסויימים....

אולי נבגדת זה ההגדרה הלא נכונה אבל עצם העובדה שיש דברים שהיא לא מצאה לנכון להראות לחרדים (קראתי את ההוצאה של החרדים), וכן מצאה להראות לשאר העם- משאירה אותי עם טעם חמוץ בפה.

מקוה שהובנתי

יש דברים שהחרידם לא רוצים לראות,

אני ייתן לך דוגמא, נגיד אהוד ברק הוא אהבל ואף עיתון חרדי לא כתב את זה, אז מה, הוא לא אהבל?.

נזכרתי!!

הספר - "לב מתעורר", של גיל הראבן. לא השפיע עלי לגמרי, יותר נכון שהשפיע על הכתיבה שלי וגרם לי לכל מיני הרהורים על החיים....

אבל בואי הרוח של הרב סבתו, התמימות של הדור הקודם, והעוצמות של פרקש, אני כל פעם בוכה כשאני קוראת את הספר.

האם יש סיכוי לאהבה, אני חושבת גם מאוד השפיע עליי בעיקר באולפנה, ועד היום הוא אצלי בחתיכות

ואני חושבת שהיו עוד כמה ספרים שהשפיעו ובנו אותי, לא זוכרת כרגע.

כעיקרון, בזמן האחרון לא יצא לי כמעט לקרוא, וגם אני מאוד רגישה לספרים, לקטעים לא צנועים וכו' ולכן אני קוראת פחות (כי אני מחפשת משהו נקי)

עכשיו אני נזכרת על עוד 2 ספרים : אנשי פאניפילוב (הוא מוזכר גם במכתבים לטליה)

שמדבר על הרוסים במלחמת העולם השניה , הוא פתח לי את ההסתכלות הכללית על המלחמה ולא רק הצד היהודי, והוא גם עזר לי להבין עד כמה אנחנו באמת עם רחמן, (כיום, די קשה למצוא את הספר הזה)

וגם הקפות ביער, שקראתי לפני חודש בערך, שהוא גם חזק לעניות דעתי ועורר בי הרבה מחשבה

ת'כלס זה רק לימוד זכות ! כי אין כמעט סיכוי שהיא עשתה את זה בגלל זה ( ז'תומרת משהו ערכי גם לחרדים ) מן הסתם זה הפן הכספי

ולכן הספר לא יכול להיות  ערכי עד סוף ! זו סופרת שלא החלטית שמדובר בכסף

( משהו כזה ככה אני מבינה את " ככה... "

ואני מרשה לעצמי להתבטא כך רק בגלל שאת מוציאה שם רע על הסופרת.

הסופרת, או אולי ההוצאה, מעוניינת לפנות גם לציבור החרדי וגם לציבור החילוני, וכדי לענות על הצרכים של כל ציבור בנפרד היא הוציאה את הספר בשתי גירסאות. בדיוק כמו "הבריחה מהודו" ו"צוואה" (חיים גרינבוים).

ודאי שיש כאן גם שיקול מסחרי - כל הוצאת הספר לא היתה מתאפשרת אם לא היו רווחים ממנו, הרי זוהי פרנסתה! אבל מכאן ועד לאמירה שהספר לא ערכי כי היא הוציאה אותו בשתי גירסאות - זה פשוט מגוחך.

הספר מצוין ולמדתי ממנו הרבה. אבל ההתלהבות שלי ממנו קצת פגה כשגיליתי את ההוצאה השניה. (אולי אם הייתי קוראת את הוצאת "לב הדברים" ואחרי זה את ההוצאה השניה, זה היה פחות מפריע לי, אבל אני קראתי את ההוצאה המצונזרת של הדוסים ולכן זה יותר מעצבן.)

כך או כך, זה לא אומר שהספר לא ערכי- הוא ערכי מאד!!!!!!!!! 

כנראה שהגבתי מאוחר מידי ואף אחת לא תקרא את התגובה אבל לא יכולתי להתאפק...

אז קודם כל השאלה לא במקום זה ברור שספר משנה תפיסת חיים כל ספר!!! אבל יש ספרים שיותר

וזה עוד בלי להיכנס לסיפורי צדיקים וכאלה זה כמו לשאול " מי שלומד ספר מוסר נהיה בעל מידות יותר מזוככות ?" ברור!!! או באופן יותר דרסטי " מי שלומד חשבון יודע לספור עד שלוש ???" כאילו ברור שלא!!!( שכן, תיקון טעות )  אז יאלה שיהיה בהצלחה ושנזכה לכתוב תגובות מועילות

( נ"ב כל דבר שאדם עושה בחיים ואני מדגישה כל דבר משנה בו משהו אבל בספרים זה עוד יותר  מודגש יאלה ביי אני חייבת לרוץ )

אבל כן סדרה ועוד חלק מסדרה שעסקה בזה

וגם הרצאה בנושא

זה נושא שחשוב לי להעמיק בו לשמוע אנשים שחוו וחווים

סיטואציה של ספרים שמורה אצלי לפאן ולא לדברים מורכבים

אז פחות

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר