אני הכנסתי את הבת שלי למסגרת (משפחתון) שנה שעברה כשהיא הייתה בת ארבעה חודשים וזה היה עד ארבע והיו ימים שהייתי מגיעה אפילו יותר מאוחר אז היא הייתה עם בעלי עד שש וחצי. זה היה לי ולה מאוד קשה, כשהייתי מגיעה היא לא הייתה יורדת מהידיים או משחק צמוד צמוד עד שהיא הלכה לישון.

השנה לעומת זאת ב"ה יש לי אפשרות להוציא אותה ב13:30 וזה מצויין, יש את היתרון של המטפלת שאין לה בעיה למשוך אותה עד שאני באה לקחת אותה וכשהיא מגיעה היא ישנה ואח"כ אנחנו ביחד כל הצהריים...

חשוב לשמוע המלצות על המעון, מניסיוני הלא כל כך טוב, כשלא שמעתי המלצות הייתה סיבה.. ב"ה עכשיו היא אצל מישהי שאני יכולה לגמור עליה את ההלל!

אם את אומרת שהוא יהיה אחרי שינה של צהריים יכול להיות שבאמת לא כל כך מתאים לכם שזה יהיה חצי יום. אולי יש עוד מעון באיזור שיוכל יותר לענות על הצרכים שלכם..

בהצלחה!

אני חושבת שההרגשה שלך מאוד נכונה. האינטואיציה שלך אומרת שזה לא נכון להשאיר אותו עד ארבע - ולכן, לדעתי זו תהיה טעות לעשות את זה מתוך אילוץ.

אני בטוחה שבסופו של דבר תמצאי סידור כלשהו שיהיה טוב לשניכם בלי להתפשר על השעות שאת איתו.

מהו הקושי שלך בלהיות איתו עד הערב? שאת רוצה לנוח? או שאת רוצה להספיק דברים בבית? או שזה מייגע אותך להעסיק\להשגיח כל כך הרבה זמן ברצף?

הצעות:

אני לא יודעת במה את עובדת, אבל אם תעבדי פחות מחצי משרה (נניח, 4-5 שעות ביום) אז אולי תוכלי לשלוח אותו למטפלת במקום למעון, ותקחי אותו ממנה לפני שהוא הולך לישון.

סבב אימהות - חמש או שש אמהות וילדים, בכל יום אמא אחת שומרת על כולם.

גם אני מוציאה לפני (ב- 2)

זה ילד ראשון?

כי זה ממש מזכיר לי את מהלך החשיבה שלי עם בני בכורי

מה אני יעשה איתו כ"כ הרבה זמן??

אז בואי אני יגיד לך את לא צריכה לעשות כלום!!!!!!!!!

אם את רוצה ונוח לך לשבת איתו זמן מסויים ולהעסיק אותו אז בבקשה  שיהיה כיף לשניכם

אבל-

את יכולה לעשות כל מה שעולה על רוחך

לשטוף רצפה, כביסות וכו' ילדים יכולים להעסיק את עצמם. ברגע שתאמיני בו שהוא יכול לשחק בלעדיך ותשדרי לו את זה גם אם בדקות הראשונות הוא יצמד אליך תגידי לו אמא עסוקה אני פה לידך אתה יכול לשחק במה שתרצה

הוא יקלוט שהכדור אצלו ותאמיני לי שהוא ימצא משהו.

לפעמים נראה לנו שאנחנו צריכים כל הזמן "לגדל" אותם

ועכשיו אני רואה שזה לא נכון

מקווה שהובנתי

עוד המלצה - לצאת לגינה שם תפגישי חברות והוא ישחק והזמן יעבור במהירות

שתיכן התייחסתן ברצינות להתלבטות שלי, ועל כך התודה. אברכית, כל הסיבות שמנית לקושי שלי להשאר איתו עד הערב נכונות, מה גם שיש איתי עוד צאצאית יקרה,קטנה יותר, שממלאת את שעותיי.

אני עובדת כחמש שעות ביום (כרגע אעבוד כשהקטנה לצידי), ואם אקח אותו לאחר שינה, לא אוכל לנוח כלל. 

יש מטפלת טובה כאן לידינו, אבל ממנה הוא יקבל השגחה, חום ואוכל. היא בעיקרון מטפלת בעוללים עד גיל שנה, אבל מוכנה לקבל גם אותו. לא יהיה לו אצלה חברים בני גיל, מרחב, משחקי חצר, העשרה בתחומים שונים, סיפורים, עבודות יד וכו'.

אה, ואין איתי רכב, לכן לא אוכל לשגר אותו למסגרת מרוחקת יותר.

אז מה כדאי לעשות???

כל הצרכים האחרים, הינם משניים לצורך הראשון והחשוב הזה.

עדיף לו עם אמא שעסוקה עם אחות, מאשר עם מטפלת שעסוקה עם עוד כמה חברים.

אפשר להיות ביחד בגינה, אצל חברים, ואז גם את לא בודדה

אח"כ תתרגלי שהוא במעון, לא רע להם שם, ומשעה 4 עד השינה וכן בשבתות וחגים וחופשות את יכולה לתת לו המון זמן איכות, כך שאני ממליצה לך להמשיך עם התכניות שלך לשים אותו במעון, בסוף תתרגלי ותראי גם את הטוב שבסידור הזה.

שכאשר האמא רגועה ושמחהעשי זאת בשבילו- גם הילד מרוויח מכך. לדוגמא- אם את עייפה לאחר יום עבודה ויש מצב שתוכלי לישון(אם הקטנה מאפשרת לך) בצהרים בזמן שהוא עד 4 במעון, ואז כשתקחי אותו ב -4 את תהיי רעננה יותר וכייפית יותר בשבילו- ותוכלי לשחק איתו יותר ולקחת אותו לגן משחקים וכו' וכו'- עשי זאת בשבילו. (כן. בשבילו. השינה שלך תועיל לו). גם אם תנצלי את הזמן הזה לסידורים אחרים בבית ולא לשינה, אבל זה יגרום לך להיות יותר רגועה איתו- שווה.

אני משאירה את הקטנה שלי (חצי שנה) עד 4 כדי שאוכל להיות עם הגדולים יותר כשהם חוזרים מבית הספר ומהגן ולתת להם את הצומי והעזרה בשיעורי בית וכו' עד שהגברת מגיעה ב-4 ושואבת את תשומת הלב אליה. וגם ביום החופשי שלי היא במעון כי גם אני זקוקה ליום חופשי...

מעבר לכך- נסי למצוא לו תעסוקה שלא דורשת ממך תיפעול צמוד...

הרבה הצלחה!!!

יסורי מצפון הם חלק בלתי נפרד מהאימהות...

תודה למגיבות המחכימות! אני מעריכה את ההשקעה של כל אחת בחשיבה ובכתיבה האמפתית.

אני אמנם כ"כ חוששת מהשיגור למעון.

בתור "ילדת מפתח" (של אמא נפלאה במיוחד, עד היום - ב"ה, אלא שהיא עבדה כמשרה וחצי כל השנים...), הצהרתי שלילדים שלי תמיד תהיה אמא אוהבת וארוחה חמה בצהרים. וככה, כבר על הילד הראשון "ליפול"???

מאידך, אני באמת מרגישה תקועה ומתוסכלת.

הלוואי שנגיע לדרך המלך (וההחלטה צריכה להיות מיידית כל עוד יש מקום במעון..) בעז"ה.

אני חושבת שהייתי הולכת על המטפלת, אבל בתנאים מסויימים. אני מבינה שהיא לא מוציאה אותם בכלל לחצר - זו באמת בעיה. אם אפשר להתנות איתה דברים מסויימים, לדוגמה שהיא תספר לו סיפור פעמיים ביום ושתביאי אליה משחקים שמתאימים לו ושהיא גם תשב ותשחק בהם איתו (למשל פאזל עץ, לגו גדול וכו' - צריכים בהתחלה עזרה בזה), זה יכול להיות טוב.

אני מסכימה מצד אחד עם יוקטנה, שחשוב יותר החום והאהבה על פני כל ההעשרות למיניהן שאני לא מחזיקה מהן במיוחד, אבל בכל זאת כשמדובר במטפלת ולא באמא, ובמיוחד שיש לה כדברייך עוד כמה עוללים לטפל בהם, אני קצת חוששת שהוא עלול ללכת לאיבוד שם ולמצוא את עצמו "מעביר את הזמן", ופחות או יותר די בוהה באוויר.

אכן בעיה לא פשוטה שמשותפת כמעט לכל אמא.

גם לי נשמע מטורף לשים ילד במעון עד ארבע.

אני עשיתי החלטה ונישארתי בבית (כבר קרוב ל15 שנה.)

לא קל אבל לפחות אני מגדלת את הילדים שלי ולא אישה זרה

(כל כמה שתהיה טובה ומסורה.)

אני מודעת לזה שלא כל אחת מסוגלת נפשית או כלכלית.

ולכן דרך האמצע היא הכי נכונה.

לשלב בין עבודה אבל להקפיד להיות עם הילד לפחות מהצהריים .

ואם אי אפשר אז להקטין את הימים שהוא נישאר עד ארבע.

השנים שהם קטנים הם קריטיות לתינוק והם לעולם לא ישובו.

הקריירה תחכה!! הבן שלך לא!!

גמר חתימה טובה והחלטות טובות

במעון עד 4 אחה"צ, מאידך - זה מטרד להעסיק אותו לאחר השינה, עד הערב.... אז, החליטי, מה את בעצם רוצה. טוב יותר שיישאר עוד שעתיים במעון, ואת תספיקי משהו במטלות הנורא "חשובות", ואח"כ תצטרכי לסבול את הילד רק עוד שעתיים שלש.

את, דווקא, לא אמא, ואת, בקושי מטפלת. שום דבר לא ישווה לשעות איכות עם הילד. כל השאר במקום שני, אם לא למטה מזה.

כמו שאמרה שחר, זו בעיה של דורנו. אמא רוצה להיות עם הילדים שלה וגם לעבוד ולהרוויח (ולא בשביל מותרות, הרי היא אומרת שאין להם רכב), במיוחד אם רוצים שהבעל ילמד. יחד עם זאת היא צריכה להישאר שפויה. יש אמהות שלא יכולות לתפקד אם הן לא נחות בצהריים! גם אני כזאת.

את צודקת שזו קצת דרך ללא מוצא. אי אפשר לרקוד על כל העוגות ולאכול את שתי החתונות. אבל התגובה הנכונה היא הבנה ועידוד ולא עוינות והאשמה.

לא העזתי להגיב בעצמי אבל הדברים שנכתבו אכן צרמו מאוד, פחות בתכנם (כי דברים כאלה נאמרו כבר קודם), אלא יותר בלשונם הלגלגנית.

הקלת עלי בתגובתך.

באיזה שעות ישנים שם?

אני עשיתי אותו דבר עם הבת שלי:

במעון ישנו בין 12:30 ל14:30,

ואני לקחתי אותה ב13:30 כך שהיא ישנה רק שעה,

והלכה לישון בערב שעה יותר מוקדם,

כלומר הרווחתי איתה שעה שבה לי היה הרבה יותר כח במקום שעת עייפות בערב.

לא יודעת אם זה מתאים לך ולילד.

ואם עד עכשיו היית איתו בבית ימים שלמים,

נשמע ש"תשרדי" בכבוד שעות רצופות איתו דלי הפסקת שינה באמצע.

תקחי אותו הביתה בזמן שאת רוצה, אחרי שאת נחת כמה שאת מחליטה שאת צריכה. מה זה משנה אם הוא ישן בבית או במעון? גם אם תקחי אותו בשלוש (מה שנותן לך קצת מרחב זמן לנוח מהעבודה של הבוקר לקראת ה"עבודה" המדהימה של אחה"צ) עדיין הרווחת שעה איתו, שהוא לא במעון, ואת לא עייפה.

אני זוכרת שבתחילת דרכי במעון פגשתי מפקחת אחת שאמרה לי שהשעה שבין הזמן שאת גומרת לעבוד לבין הזמן שאת לוקחת אותו מהמעון היא הזמן שבו את צריכה "להכין אמא" לילד שלך. אמא שמחה, לא עייפה, רגועה ונינוחה. ואני חותמת על זה לגמרי. 

אני אמא למס' ילדים ותמיד הוצאתי מהמעון בדרך הביתה מהעבודה, (בערך ב14:00) כי אין דבר יותר טוב מאמא, גם אם היא עייפה.כמובן שאם את עיפה באופן כזה שהילד יקבל כעסים וגערות אז "אין הצר שווה בנזק" אבל אם זה כדי "להספיק", אז את כל מטלות הבית אפשר לדחות ללילה לשעות שהילדים ישנים (ואם הבעל יכול לעזור אז, זה וודאי טוב)לאמא אין תחליף (אם ילד בא הביתה ב 4 והולך לישון ב7 כמה אמא יש לו?) כשאמא עובדת היא זקוקה למסגרת לילד  אבל כשהיא בבית הילד זקוק לה. השנים הללו לא חוזרות....

בקשר להתלבטות בין מעון למטפלת: אם במעון יש מטפלות מסורות וחמות אז כדאי להעדיף את המעון גם אם אין שם יותר מדי העשרה  כי אצל מטפלת שלוקחת ילדים קטנים הוא ישתעמם ואז או שיהיה שם כמו גולם כל היום, או שיעשה "שטויות" ויזכה לביקורת או כעסים מהמטפלת דבר שלא יוסיף לו חוויות חיוביות ולא יוסיף לבטחון העצמי שלו.

החלטה קלה.

אולי יהיה דווקא כיף לבלות איתו כ"כ הרבה שעות. ואם יהיה קשה, הרי תוכלי להשאיר אותו עד 4! ואולי לגלות שישארו לך אמנם רק שעתיים שלוש להיות איתו אבל זה יהיה זמן איכותי ונחמד...

כל אחת מרגישה אחרת לגבי דברים מסויימים, ואת פשוט לא תדעי עד שלא תנסי...

בהצלחה!

בס"ד

אמא יקרה.

אכן ההתלבטויות שלנו כאמהות הן לא פשוטות.

מצד אחד אנחנו רוצות להיות אמהות במשרה מלאה ומצד שני מסיבות שונות זה לא מתאפשר לנו.

במידה ומתאפשר לך לקחת את הילד בשעה שתיים, הייתי ממליצה לך לשאול את עצמך מס' שאלות :

האם כשאני חוזרת הבייתה אני זקוקה למנוחה לפני שאני מתחילה את ה"משרה" (בית, ילד..)הבאה שלי?

האם אני ארגיש פנויה רגשית ופיסית להעסיק אותו מהשעה שתיים עד השינה (בערך 5,6 שעות)?

אם זה יהיה לי קשה, האם אוכל לקחת בייבי סיטר שתעסיק אותו בבית כשאני בסביבתו זמינה עבורו?  

כדאי לבדוק איזה פעילות יש במעון לקבוצת הילדים לה הוא שייך ומה ערך המוסף שלה ?

(רכישת הרגלי אכילה בקבוצה?, סיפור ? משחק?  עידוד עצמאות: נעילת הנעליים לבד, פינוי המצעים בצוותא עם הצוות וכו')

דבר נוסף שהייתי מבררת עם עצמי, זה למה בכלל אני מרגישה רע שהילד יהיה עד 4 במעון? האם אני באמת מאמינה שזה לא טוב לו או שמא זה איזשהו מסר שמגיע מהסביבה? האם אני באמת אמא פחות טובה אם הילד עד 4 במעון?

הייתי מבררת עם עצמי מה באמת מפריעה לי.

דבר נוסף שהייתי ממליצה לך זה לשוחח עם חברות שנמצאות עם הילדים משעות הצהריים המוקדמות, מה הן עושות? שעת גינה? משחקים?

לדעתי תגלי שהילד לא זקוק לתעסוקה שלך בכל רגע ורגע. יותר מזה, חשוב שהילד ילמד כבר מגיל קטן להעסיק את עצמו. זה מפתח את היכולת היצירתית שלהם. 

בסופו של דבר, כמו שאת כתבת: אני אמא שלו ולא מטפלת שלו. ואמא לא רק משחקת בבית עם הילד היא גם מכבסת, מבשלת, קוראת, נחה, מדברת בטלפון ועוד ועוד ועוד.

מאחלת לך בהצלחה בהמשך

שוש גרינברג

אז קבלנו החלטה,

אחרי שבדקנו שוב ושוב ושמענו על אפשרויות חדשות

מצאנו מטפלת-גננת שמקיימת גן לכל דבר לחמישה ילדים בסה"כ בבית הקטן והצנוע שלה.

מבחינת המסגרת - שמענו המלצות חמות וגם נוכחנו לראות שהיא נותנת לילדים הכל ויותר, חום ואהבה, אוכל, פעילות חינוכית תורנית והתפתותית ממעלה ראשונה.

הוויתור שנאלצתי לעשות הוא על עניין השעות, ומכיוון שראיתי עד כמה הוא יכול להיות מועשר דווקא שם, הסכמתי לשלוח אותו למסגרת עד 16:00... מחיר נוסף הוא המרחק מהבית, ואכן אני עורכת צעידות יומיות הלוך ושוב מרחק כ - 15 דק' מהבית.

התחושה שלנו היא שלא "מצאנו פתרון לילד", אלא שאנחנו משקיעים בעבורו השקעה לטווח ארוך. אנחנו מקווים שאנחנו משכילים לראות ושה' בעזרנו.

עכשיו האתגר הוא לבנות נכון את "שעות אמא"

בדמיון שלי ראיתי את השעות האלה קודש לילד, אנחנו יושבים ביחד, משחילים, מציירים, מרכיבים, מספרים...

בפועל -

הוא עדיין לא מסוגל "לשבת" בסבלנות ליד משחק אחד (אפילו מתקשה בהקשבה לסיפור שלם),

אני עדיין עמוסת מטלות בית (וכוכבת נוספת...) גם כשהוא חוזר, וכמובן כבר עייפה מאוד

וכן, חלק נכבד מהערב הוא ההתארגנות המשותפת לשינה, שזה כמובן חשוב כ"כ לקשר, אבל נותן תחושה שמסתיים לנו היום ביחד, עוד לפני שהתחיל.

בעז"ה נתקדם גם בזה (אשמח כמובן להשכיל מנסיונכן, כיצד בונים נכון את השעות המשותפות האלה).

תודה לכן!

למושג "שעות אמא".

כל הדברים שציינת זה דברים "לימודיים" כאלה כאלה שדורשים המון סטטיות ומוטוריקה עדינה.

אבל זה ממש לא הגיל שהוא ישב הרבה ויתרכז ככה במשהו. עדיף לעבוד על המוטוריקה הגסה (יצירות הוא יעשה מספיק בגן).

שעות אמא לגיל כזה יכול להיות גם לטייל בחוץ ולראות פרחים ועצים, לטפס על מתקנים, לשמוע מוזיקה ולרקוד, וגם לשתף אותו קצת בעבודות בית אולי כמו לעמוד ליד הכיור איתך וכאלה.

לדעתי גם אם הוא משחק לבד ואת עסוקה בענייניך ומדי פעם מדברת איתו או משתפת אותו במשהו וכו זה זמן אמא מצויין.

בגן בד"כ "מעסיקים" אותם המון כל הזמן בפעילויות שונות, וזה מצויין אם בבית יש זמן רגוע שהוא ילמד גם להעסיק את עצמו בלי שפע של גירויים מבחוץ.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...