אני מניקה..נעם בן 8 ח'..

בערב הלכתי להתפלל כל נדרי,חזרתי הנקתי את נעם והלכנו לישון מוקדם ב 20:00

וב 3:00 הפלאפון שלי מצלצל ויצאתי ללידה אחרי שהנקתי את נעם שוב,ואמא שלי הצידיקה שמרה על הילדים..

הייתה לידה פשוט נס לכבוד יום הכיפורים ושבת קודש..אני אכתוב סיפור לידה ויעלה את זה לפורום בע"ה.

התפללתי נעילה,ושמעתי שופר בביה"ח וחזרתי חזרה הביתה.. עייפה אך מרוצה..הצום עבר מהר ועוד היה לי גודש מטורף,ב"ה. איך היה לכן?

אחד מהצומות הפחות נעימים שזכורים לי. צר לי להרגיש ולהתבטא ככה על יום הכיפורים, אבל שיהיה.

הרב התיר לי לשתות 35 סמ"ק כל עשר דקות ולאכול אם אני מרגישה שאני עומדת להתעלף. לפני כניסת הצום מדדנו בכוס כמה זה 35 סמ"ק.

הלכתי לתפילה אתמול בערב (עד שיר הייחוד), והיה בסדר. קצת מעייף, אבל בסדר.

היום לא הלכתי לתפילות בכלל, ורק נחתי בבית. אפילו בבית לא התפללתי כי לא היה לי כוח (פיזי).

וזה היה מייגע למדוד כל הזמן בכוס את מה ששתיתי, ורק אז לשתות. לא אהבתי את החלק הזה בכלל (הרגשתי שאני מאוד מצליחה להתחבר לזה שזה כמות שלא מגיעים באמצעותה ליישוב הדעת, כי זה באמת הרגיש מייגע).

לא אכלתי כל הצום.

אני עדיין חלשה מאוד ובלי יותר מדי כוח, ומחר אני צריכה לקום מוקדם ויש לי יום ארוך.

וזהו, העיקר שעבר.

לפעמיים יותר קשה מלצום..ב"ה שעבר..התאוששות קלה!

בכמות של 35 סמ"ק כמו שלוקים כאלה, מניילון.

ראיתי בביכנ"ס של צאנז, אאל"ט זה ארגון שקשור לצאנז

אני בסוף חודש שמיני, הצלחתי לצום הכל, ב"ה.

הילדים היו מקסימים...

במוצ"ש קצת יותר קשה אבל אני מתאוששת...

שבועמ טוב

עם 2 ילדים כל הכבוד לך!!!

כן,ואין על אמא שלי.. מלאך..

חודש 8 עם  7ילדים שבאמת היו מדהימים!!!

בהחלט ברוך ה' בהתחשב בעובדה שאני בחודש שביעי...

היה בדיוק כמו שתיכננתי, הלכתי לערבית ונעילה וכל שאר הזמן

ביליתי במיטה, היה קצת קשה בנעילה כי המזגן לא עבד

ורתחתי מחום והיה חנוק, אז יצאתי החוצה וישבתי כל התפילה

חוץ מקדושה ותקיעת שופר...

בצהריים חמותי קצת הלחיצה אותי, היא שאלה אם אני מרגישה תנועות

ושמתי לב שלא הרגשתי בערך שעתיים, לא ידעתי איך לגרום לו לזוז

שלא בדרך של אכילה ושתייה ואז בעלי שר לו והופ תנועות זה היה ממש נחמד

  שנה טובה לכולן!

וכל הכבוד לבעלך עם השירים,דרך מצויינת..

שבוע טוב!

לשתות לשיעורים אם לא ארגיש טוב (או צירים), אך ב"ה הרגשתי מצוין, הרבה זמן ישנתי (בעלי והגדולה טיפלו בילדים), לא הרגשתי כמעט את קדושת היום, אך את העיקר עשיתי - צמתי, בסוף שמיני. חג שמח לכולם!

בס"ד 

אני כמעט שבוע 39...ובגלל הסכרת התירו לי אבל היה לי ממש קשה את הרוב מצתי לא הסתדר לי לאכול ביום כיפור.. 

המתוקה שלי במצב עכוז אם יש מישהי שיודעת על איזה שיטה טבעית להפוך אותה אני אשמח!!!אני ממש לא רוצה ניתוח!

שיטה טבעית לצערי לא ידוע לי...מלבד המון תהילים ותפילה..

מה שכן אני ממליצה זה לעבור על כל הספרי קודש בבית ולבדוק שאין ספרים הפוכים...

בהצלחה .

ובעז"ה לידה קלה כתרנגולת -(ללא ניתוחים למיניהם)

תודה רבה

אפשר אולי לנסות היפוך חיצוני אם את בי-ם ע"י ד"ר פולק מביקור חולים או ד"ר קנדסקי משערי צדק.

ויש גם במאיר אחד מצויין לא זוכרת את שמו..

ודברים טבעיים,להפוך את כל הספרים בבית,לעמוד עמידת נר,לשכב במיטה כשפנס דלוק בין הרגליים.

לדבר אליו במקלחת ולבקש ממנה להתהפך..ולהתפלל!!!! תעדכני אותנו,בשורות טובות,ושיהיה בע"ה לידה קלה ושתצאי בידיים מלאות.

עמידת נר?זה לא מסוכן לשבוע כזה??

לא עמידת ראש,רק נר...אם קשה אז לא חובה.

רב מקובל מירושלים, (שאנחנו מכירים אותו טוב מאוד וסומכים על ברכתו)

לפני 7 שנים בהריון של הבת שלי שגם הייתה במצב עכוז (אבל בשבוע צעיר יותר) הרב בירך אותי ואמר לי לטבול במקוה וכשכולי בתוך מי המקווה להסתובב 3 פעמים...

אצלנו ב"ה זה עבד!!  וילדתי בלידה רגילה .

מאחלת לך שבעז"ה תלדי בלידה רגילה תינוק בריא ושלם ותקומי בריאה ושלמה. 

ישועות. לאחותי היה מצב דומה והיא היתה ממש לפני ניתוח ואז היא קראה ספר יונה והתינוק שלה התהפך..

אני הייתי מוסיפה ומנסחת את זה קצת שונה:

איך זה הרגיש לכן לדאוג לעצמכן, לעובר שבבטן, לילדים החמודים

ולא להתפלל נורמלי בביכנ"ס ולהתרגש קצת מקדושת  היום?

אני לא מצליחה להתרגל ליום הכיפור החדש שלי בתור אמא. הוא לא כ"כ מזכיר יו"כ פשוט...

או שאני במיטה משתדלת לא להטריח עצמי בחודש 8, או שאני מטפלת בבן שלי- משחקת/מאכילה/מחליפה/שרה,

-מה שבטוח הוא שאין מצב להגיע לתפילות.

מה עושים? ממשיכים להאמין תיאורטית שזה מה שה' רוצה מאיתנו?

זה הדבר היחיד שמנחם.

השתדלתי לנוח רוב היום כמה שהגדולה -קטנה שלי נתנה לי,

וב"ה עבר עם קצת סחרחורות ולא יותר

זאת לא היתה אמורה להיות תגובה לך רומינה.. אני עוד קצת חדשה בזה..

זה התפקיד שלנו עכשיו לגדל את הילדים שלנו..

והתפילה שלנו גם מתקבלת מהבית..ומצוות היום ביה"כ זה לצום. ב"ה שהצלחת..

בס"ד עברתי את הצום ממש בשמחה.

התייעצנו עם הרב שלנו, שהתיר לי לאכול  ולשתות 30CC כל 10 דק', והדגיש להתחיל כבר מהערב-

בהתחלה היה לי ממש קשה עם זה, ואיך שהרב סיים פשוט בכיתי.. כי זה הרגיש לי נורא מוזר.

אבל "זו ההלכה- פיקוח נפש דוחה הכל".

אז ממש התחברתי לזה, ניסיתי לחשוב עד כמה זה חשוב לעובר ובכלל לא היה צריך הרבה לחשוב כי כבר כשנכנס הצו שעתיים אחרי-יכולתי להרגיש את זה, הרגשתי ממש התכווציות בבטן, אז הייתי חייבת להישאר לעוד קצת מ"מה אשיב לך.."-שרו מהמם!!!ואז רצתי הביתה.. שתיתי(בסתר!!הרגשתי כמו ילדה קטנה..), איזה פעמיים בשיעורים, ואז חזרתי לתפילה.לא אכלתי בכלל בערב.. וגם בבוקר ישנתי הרבה, התפללתי בבית שחרית והלכתי לתפילה בערך ב11 הגעתי למוסף-הרגשתי קצת לא כייף שהגעתי מאוחר לתפילה.. אבל אז ראיתי את כל הנשים עם העגלות מחוץ לישיבה יושבות בחוץ עם ילדיהן משחקות איתם, ואמרתי לעצמי-אני צריכה לדמיין שכרגע בבטן ישלי גם תינוק עם עגלה.. ולכן כמו כל האמהות-גם אני לא חייבת להגיע לכל התפילות בזמן-מספיק ההשתדלות!, אח"כ ממש הייתי צמאה אז חזרתי ישר לנעילה, ב3 ונשארתי עד הסוף!!

ב"ה, בהסתכלות לאחור באמת שלא יכולתי בלי השתייה אפילו בשיעורים.. זה ממש עזר והחזיק אותי(כמובן שהתפילות עוד יותר!!)

היה ממש מרגש, מעייף פיזיץ ונפשית- אבל שווה את ההיטהרות והמפגש עם ה' יתברך.

שתהיה שנה טובה ומתוקהף גדושה בבשורות טובות, מלאת שמחה.. וקריונות שלמים וקלים לכולן!!

אז אני בתחילת שביעי- ועד כה לא היו לי ימי כיפור בהריון רק בהנקה- אז ממש לא ידעתי למה לצפות חוץ משבתשעה באב היה לי ממש קשה ושברתי את הצום כבר לקראת צהריים.

לפני יו"כ התייעצתי עם הרב מה לעשות אם...וב"ה לא הייתי צריכה להעזר  בדבריו.

רוב היום הייתי בשכיבה ובמנוחה,קמתי רק ממש לדברים קריטיים.

2 ילדי היו מקסימים פשוט נס בערב יו"כ הייתי בטוחה שאני משתגעת מהם -יום שכולו נסיונות גם ערב שבת וגם ערב יו"כ ניסיון כפול ללמוד להשתלט על הכעס ושאר מרעין בישין.

בעלי קפץ מידי פעם מהתפילה לראות שאני בסדר ולעזור ( לשים אוכל על הפלטה לעזור לילדים לאכול , לבדוק שאני לא צריכה להתחיל לשתות בשיעורים...).

החולשה העיקרית נראה לי דווקא הגיעה במוצ"ש אבל ב"ה מאז התאוששתי.

מה שהיה לי הכי כייף שה' נתן לי כוחות ממש ברבע השעה האחרונה של הצום והחלטתי לשיר שירים מהתפילה ולהגיד אבינו מלכנו הבן הגדול שלי שבן 5 ישב לידי ובפסוקים של המלכת ה' בסוף התפילה הוא חזר אחרי ושרנו בסוף ביחד לשנה הבאה בירושלים- ושני הבנים רקדו להם בסלון- הצלחתי לקום בנחת ולעשות לי ולילדים הבדלה אכלנו ביחד עוגה והשכבתי את הילדים לישון, בעלי הגיע לסיום הטקס והרדים סופית את הילדים כשאני חזרתי לנוח.

איזה טוב ה'

שנזכה כולנו לחתימה טובה, שנה טובה

ברכה ושמחה והמון טוב 

בחיים לא היה לי צום כזה קשה.

אני בחודש רביעי , אחרי שלושה חודשים רצופים הקאות (8 פעמים ביום לפחות) וכיום אני מקיאה פעם ביום / יומיים

 וכל זה בלי לשכוח את ארבעת הילדים הפשושים שלי ,שאותם לא מעניין אם אמא מקיאה או לא הם חייבים לספר לי בדיוק באותו רגע שאני מקיאה את קורותיהם ומחכים לתשובה.

בקיצור, כל היום לא יצאתי מהספה (חוץ מלחתל) והייתי מבואסת כי זה הפעם הראשונה בחיים שלי שלא הייתי בבית כנסת ביום כיפור (אפילו לא לנעילה) , וגם הייתי עצבנית בטירוף (מסכנים הילדים) וגם חלשה בטירוף (מסכנה אני)

ולא, לא שתיתי לשיעורים , כי זה יום כיפור, ואני לא יכולה לחשוב על זה שאני אשתה/אוכל ביום הזה.

בקיצור , עד עכשיו לא התאוששתי מהצום(מה שלא מונע ממני ללכת לעבוד) אני מרגישה חלשה ועם סחרחורת

למרות ששתיתי 3 ליטר.

לא היה לך עזרה??בעלך הגיע בצהריים או אחרי הצום להשכיב את הילדים?

את חייבת ללמוד להוריד שליטה ולנח..חשוב מאוד במיוחד אחרי לידות..וגם במצב של הריון כמו שאת מתאר.

ואי, מסכנה.. אני מקווה שאת בסדר עכשיו בעז"ה.

לי גם היה ממש קשה עם העובדה שאצטרך לשתות אך אין ספק שאת הרגש צריך לשים בצד במקרים כאלה.. ולהישמע להלכה גם אם זה נוגד את המצפון..

צדיקה

שתיתי ואכלתי הרבה ביום חמישי וגם בשישי ושתיתי איזה 3 ליטר מים. התפללתי לה' שיעבור בקלות וב"ה נשמעה תפילתי. הייתי בבית עם 3 הקטנים, בעלי הלך למנין ראשון בבוקר ועשינו תורנות בשמירה על הילדים.

הלכתי רק לשמוע שופר וחוץ מזה התפללתי בבית.

עשיתי הנקה ותחליף לסירוגין והיה סבבה גם לי וגם לפיצי.

בס"ד

ויש לציין שאני פנתרה בצומות פשוט כמעט התעלפתי, עוד רגע שברתי ת'צום... בכיתי אפילו (ממתי אני בוכה מדברים כאלה?!) קיצר פשוט נורא... הראש כאב הרגליים... הגוף... בכלל תכננתי לא להניק כי גם אני מניקה כבר רק חלקית.. אבל מה לעשות שקמתי עם שני אבנים בלילה, מה שהרבה זמן לא קרה לי... ולא הייתה לי ברירה... פשוט סבלתי... אני מתפללת שאנלא אצטרך להניק יותר בכיפור.. שה' יסדר שאני אלד בתאריכים שיעזרו לי לא להניק אז...

ככל שתניקי יותר ככה יהיה לך יותר חלב,

לאכול טוב,אם את אוהבת חילבה זה מצויין מגביר את החלב

למה לא שברת בסוף את הצום,אם ככה הרגשת מותר כי את מניקה..

בע"ה מאחלת לך צומות קלים יותר..

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).