אני מניקה..נעם בן 8 ח'..

בערב הלכתי להתפלל כל נדרי,חזרתי הנקתי את נעם והלכנו לישון מוקדם ב 20:00

וב 3:00 הפלאפון שלי מצלצל ויצאתי ללידה אחרי שהנקתי את נעם שוב,ואמא שלי הצידיקה שמרה על הילדים..

הייתה לידה פשוט נס לכבוד יום הכיפורים ושבת קודש..אני אכתוב סיפור לידה ויעלה את זה לפורום בע"ה.

התפללתי נעילה,ושמעתי שופר בביה"ח וחזרתי חזרה הביתה.. עייפה אך מרוצה..הצום עבר מהר ועוד היה לי גודש מטורף,ב"ה. איך היה לכן?

אחד מהצומות הפחות נעימים שזכורים לי. צר לי להרגיש ולהתבטא ככה על יום הכיפורים, אבל שיהיה.

הרב התיר לי לשתות 35 סמ"ק כל עשר דקות ולאכול אם אני מרגישה שאני עומדת להתעלף. לפני כניסת הצום מדדנו בכוס כמה זה 35 סמ"ק.

הלכתי לתפילה אתמול בערב (עד שיר הייחוד), והיה בסדר. קצת מעייף, אבל בסדר.

היום לא הלכתי לתפילות בכלל, ורק נחתי בבית. אפילו בבית לא התפללתי כי לא היה לי כוח (פיזי).

וזה היה מייגע למדוד כל הזמן בכוס את מה ששתיתי, ורק אז לשתות. לא אהבתי את החלק הזה בכלל (הרגשתי שאני מאוד מצליחה להתחבר לזה שזה כמות שלא מגיעים באמצעותה ליישוב הדעת, כי זה באמת הרגיש מייגע).

לא אכלתי כל הצום.

אני עדיין חלשה מאוד ובלי יותר מדי כוח, ומחר אני צריכה לקום מוקדם ויש לי יום ארוך.

וזהו, העיקר שעבר.

לפעמיים יותר קשה מלצום..ב"ה שעבר..התאוששות קלה!

בכמות של 35 סמ"ק כמו שלוקים כאלה, מניילון.

ראיתי בביכנ"ס של צאנז, אאל"ט זה ארגון שקשור לצאנז

אני בסוף חודש שמיני, הצלחתי לצום הכל, ב"ה.

הילדים היו מקסימים...

במוצ"ש קצת יותר קשה אבל אני מתאוששת...

שבועמ טוב

עם 2 ילדים כל הכבוד לך!!!

כן,ואין על אמא שלי.. מלאך..

חודש 8 עם  7ילדים שבאמת היו מדהימים!!!

בהחלט ברוך ה' בהתחשב בעובדה שאני בחודש שביעי...

היה בדיוק כמו שתיכננתי, הלכתי לערבית ונעילה וכל שאר הזמן

ביליתי במיטה, היה קצת קשה בנעילה כי המזגן לא עבד

ורתחתי מחום והיה חנוק, אז יצאתי החוצה וישבתי כל התפילה

חוץ מקדושה ותקיעת שופר...

בצהריים חמותי קצת הלחיצה אותי, היא שאלה אם אני מרגישה תנועות

ושמתי לב שלא הרגשתי בערך שעתיים, לא ידעתי איך לגרום לו לזוז

שלא בדרך של אכילה ושתייה ואז בעלי שר לו והופ תנועות זה היה ממש נחמד

  שנה טובה לכולן!

וכל הכבוד לבעלך עם השירים,דרך מצויינת..

שבוע טוב!

לשתות לשיעורים אם לא ארגיש טוב (או צירים), אך ב"ה הרגשתי מצוין, הרבה זמן ישנתי (בעלי והגדולה טיפלו בילדים), לא הרגשתי כמעט את קדושת היום, אך את העיקר עשיתי - צמתי, בסוף שמיני. חג שמח לכולם!

בס"ד 

אני כמעט שבוע 39...ובגלל הסכרת התירו לי אבל היה לי ממש קשה את הרוב מצתי לא הסתדר לי לאכול ביום כיפור.. 

המתוקה שלי במצב עכוז אם יש מישהי שיודעת על איזה שיטה טבעית להפוך אותה אני אשמח!!!אני ממש לא רוצה ניתוח!

שיטה טבעית לצערי לא ידוע לי...מלבד המון תהילים ותפילה..

מה שכן אני ממליצה זה לעבור על כל הספרי קודש בבית ולבדוק שאין ספרים הפוכים...

בהצלחה .

ובעז"ה לידה קלה כתרנגולת -(ללא ניתוחים למיניהם)

תודה רבה

אפשר אולי לנסות היפוך חיצוני אם את בי-ם ע"י ד"ר פולק מביקור חולים או ד"ר קנדסקי משערי צדק.

ויש גם במאיר אחד מצויין לא זוכרת את שמו..

ודברים טבעיים,להפוך את כל הספרים בבית,לעמוד עמידת נר,לשכב במיטה כשפנס דלוק בין הרגליים.

לדבר אליו במקלחת ולבקש ממנה להתהפך..ולהתפלל!!!! תעדכני אותנו,בשורות טובות,ושיהיה בע"ה לידה קלה ושתצאי בידיים מלאות.

עמידת נר?זה לא מסוכן לשבוע כזה??

לא עמידת ראש,רק נר...אם קשה אז לא חובה.

רב מקובל מירושלים, (שאנחנו מכירים אותו טוב מאוד וסומכים על ברכתו)

לפני 7 שנים בהריון של הבת שלי שגם הייתה במצב עכוז (אבל בשבוע צעיר יותר) הרב בירך אותי ואמר לי לטבול במקוה וכשכולי בתוך מי המקווה להסתובב 3 פעמים...

אצלנו ב"ה זה עבד!!  וילדתי בלידה רגילה .

מאחלת לך שבעז"ה תלדי בלידה רגילה תינוק בריא ושלם ותקומי בריאה ושלמה. 

ישועות. לאחותי היה מצב דומה והיא היתה ממש לפני ניתוח ואז היא קראה ספר יונה והתינוק שלה התהפך..

אני הייתי מוסיפה ומנסחת את זה קצת שונה:

איך זה הרגיש לכן לדאוג לעצמכן, לעובר שבבטן, לילדים החמודים

ולא להתפלל נורמלי בביכנ"ס ולהתרגש קצת מקדושת  היום?

אני לא מצליחה להתרגל ליום הכיפור החדש שלי בתור אמא. הוא לא כ"כ מזכיר יו"כ פשוט...

או שאני במיטה משתדלת לא להטריח עצמי בחודש 8, או שאני מטפלת בבן שלי- משחקת/מאכילה/מחליפה/שרה,

-מה שבטוח הוא שאין מצב להגיע לתפילות.

מה עושים? ממשיכים להאמין תיאורטית שזה מה שה' רוצה מאיתנו?

זה הדבר היחיד שמנחם.

השתדלתי לנוח רוב היום כמה שהגדולה -קטנה שלי נתנה לי,

וב"ה עבר עם קצת סחרחורות ולא יותר

זאת לא היתה אמורה להיות תגובה לך רומינה.. אני עוד קצת חדשה בזה..

זה התפקיד שלנו עכשיו לגדל את הילדים שלנו..

והתפילה שלנו גם מתקבלת מהבית..ומצוות היום ביה"כ זה לצום. ב"ה שהצלחת..

בס"ד עברתי את הצום ממש בשמחה.

התייעצנו עם הרב שלנו, שהתיר לי לאכול  ולשתות 30CC כל 10 דק', והדגיש להתחיל כבר מהערב-

בהתחלה היה לי ממש קשה עם זה, ואיך שהרב סיים פשוט בכיתי.. כי זה הרגיש לי נורא מוזר.

אבל "זו ההלכה- פיקוח נפש דוחה הכל".

אז ממש התחברתי לזה, ניסיתי לחשוב עד כמה זה חשוב לעובר ובכלל לא היה צריך הרבה לחשוב כי כבר כשנכנס הצו שעתיים אחרי-יכולתי להרגיש את זה, הרגשתי ממש התכווציות בבטן, אז הייתי חייבת להישאר לעוד קצת מ"מה אשיב לך.."-שרו מהמם!!!ואז רצתי הביתה.. שתיתי(בסתר!!הרגשתי כמו ילדה קטנה..), איזה פעמיים בשיעורים, ואז חזרתי לתפילה.לא אכלתי בכלל בערב.. וגם בבוקר ישנתי הרבה, התפללתי בבית שחרית והלכתי לתפילה בערך ב11 הגעתי למוסף-הרגשתי קצת לא כייף שהגעתי מאוחר לתפילה.. אבל אז ראיתי את כל הנשים עם העגלות מחוץ לישיבה יושבות בחוץ עם ילדיהן משחקות איתם, ואמרתי לעצמי-אני צריכה לדמיין שכרגע בבטן ישלי גם תינוק עם עגלה.. ולכן כמו כל האמהות-גם אני לא חייבת להגיע לכל התפילות בזמן-מספיק ההשתדלות!, אח"כ ממש הייתי צמאה אז חזרתי ישר לנעילה, ב3 ונשארתי עד הסוף!!

ב"ה, בהסתכלות לאחור באמת שלא יכולתי בלי השתייה אפילו בשיעורים.. זה ממש עזר והחזיק אותי(כמובן שהתפילות עוד יותר!!)

היה ממש מרגש, מעייף פיזיץ ונפשית- אבל שווה את ההיטהרות והמפגש עם ה' יתברך.

שתהיה שנה טובה ומתוקהף גדושה בבשורות טובות, מלאת שמחה.. וקריונות שלמים וקלים לכולן!!

אז אני בתחילת שביעי- ועד כה לא היו לי ימי כיפור בהריון רק בהנקה- אז ממש לא ידעתי למה לצפות חוץ משבתשעה באב היה לי ממש קשה ושברתי את הצום כבר לקראת צהריים.

לפני יו"כ התייעצתי עם הרב מה לעשות אם...וב"ה לא הייתי צריכה להעזר  בדבריו.

רוב היום הייתי בשכיבה ובמנוחה,קמתי רק ממש לדברים קריטיים.

2 ילדי היו מקסימים פשוט נס בערב יו"כ הייתי בטוחה שאני משתגעת מהם -יום שכולו נסיונות גם ערב שבת וגם ערב יו"כ ניסיון כפול ללמוד להשתלט על הכעס ושאר מרעין בישין.

בעלי קפץ מידי פעם מהתפילה לראות שאני בסדר ולעזור ( לשים אוכל על הפלטה לעזור לילדים לאכול , לבדוק שאני לא צריכה להתחיל לשתות בשיעורים...).

החולשה העיקרית נראה לי דווקא הגיעה במוצ"ש אבל ב"ה מאז התאוששתי.

מה שהיה לי הכי כייף שה' נתן לי כוחות ממש ברבע השעה האחרונה של הצום והחלטתי לשיר שירים מהתפילה ולהגיד אבינו מלכנו הבן הגדול שלי שבן 5 ישב לידי ובפסוקים של המלכת ה' בסוף התפילה הוא חזר אחרי ושרנו בסוף ביחד לשנה הבאה בירושלים- ושני הבנים רקדו להם בסלון- הצלחתי לקום בנחת ולעשות לי ולילדים הבדלה אכלנו ביחד עוגה והשכבתי את הילדים לישון, בעלי הגיע לסיום הטקס והרדים סופית את הילדים כשאני חזרתי לנוח.

איזה טוב ה'

שנזכה כולנו לחתימה טובה, שנה טובה

ברכה ושמחה והמון טוב 

בחיים לא היה לי צום כזה קשה.

אני בחודש רביעי , אחרי שלושה חודשים רצופים הקאות (8 פעמים ביום לפחות) וכיום אני מקיאה פעם ביום / יומיים

 וכל זה בלי לשכוח את ארבעת הילדים הפשושים שלי ,שאותם לא מעניין אם אמא מקיאה או לא הם חייבים לספר לי בדיוק באותו רגע שאני מקיאה את קורותיהם ומחכים לתשובה.

בקיצור, כל היום לא יצאתי מהספה (חוץ מלחתל) והייתי מבואסת כי זה הפעם הראשונה בחיים שלי שלא הייתי בבית כנסת ביום כיפור (אפילו לא לנעילה) , וגם הייתי עצבנית בטירוף (מסכנים הילדים) וגם חלשה בטירוף (מסכנה אני)

ולא, לא שתיתי לשיעורים , כי זה יום כיפור, ואני לא יכולה לחשוב על זה שאני אשתה/אוכל ביום הזה.

בקיצור , עד עכשיו לא התאוששתי מהצום(מה שלא מונע ממני ללכת לעבוד) אני מרגישה חלשה ועם סחרחורת

למרות ששתיתי 3 ליטר.

לא היה לך עזרה??בעלך הגיע בצהריים או אחרי הצום להשכיב את הילדים?

את חייבת ללמוד להוריד שליטה ולנח..חשוב מאוד במיוחד אחרי לידות..וגם במצב של הריון כמו שאת מתאר.

ואי, מסכנה.. אני מקווה שאת בסדר עכשיו בעז"ה.

לי גם היה ממש קשה עם העובדה שאצטרך לשתות אך אין ספק שאת הרגש צריך לשים בצד במקרים כאלה.. ולהישמע להלכה גם אם זה נוגד את המצפון..

צדיקה

שתיתי ואכלתי הרבה ביום חמישי וגם בשישי ושתיתי איזה 3 ליטר מים. התפללתי לה' שיעבור בקלות וב"ה נשמעה תפילתי. הייתי בבית עם 3 הקטנים, בעלי הלך למנין ראשון בבוקר ועשינו תורנות בשמירה על הילדים.

הלכתי רק לשמוע שופר וחוץ מזה התפללתי בבית.

עשיתי הנקה ותחליף לסירוגין והיה סבבה גם לי וגם לפיצי.

בס"ד

ויש לציין שאני פנתרה בצומות פשוט כמעט התעלפתי, עוד רגע שברתי ת'צום... בכיתי אפילו (ממתי אני בוכה מדברים כאלה?!) קיצר פשוט נורא... הראש כאב הרגליים... הגוף... בכלל תכננתי לא להניק כי גם אני מניקה כבר רק חלקית.. אבל מה לעשות שקמתי עם שני אבנים בלילה, מה שהרבה זמן לא קרה לי... ולא הייתה לי ברירה... פשוט סבלתי... אני מתפללת שאנלא אצטרך להניק יותר בכיפור.. שה' יסדר שאני אלד בתאריכים שיעזרו לי לא להניק אז...

ככל שתניקי יותר ככה יהיה לך יותר חלב,

לאכול טוב,אם את אוהבת חילבה זה מצויין מגביר את החלב

למה לא שברת בסוף את הצום,אם ככה הרגשת מותר כי את מניקה..

בע"ה מאחלת לך צומות קלים יותר..

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...