נוער הכיפות הזרוקות / שרגא פישרמן
ספר ממש נחמד,שמורכב מ-21 ראיונות עם דתל"שים שמספרים למה בעצם חזרו בשאלה ולאחר כל ראיון יש סוג של ניתוח של פרופ' שרגא פירשמן.
הספר בעל 4 פרקים של סוגי דתל"שים:מתבגרים בנתיב הסיסמאות,מתבגרים בהפסקה,נוער בנתיב ההתנהגות והאמונות הטפלות ודתל"שים בקיבוץ.
לפני החלק הראשון ואחרי החלק האחרון יש חלקים נרחבים שמסבירים בכלל את כל העניין,מבהירים ומעמיקים מאוד.
ספר בהחלט עיוני,אבל מעניין מאוד לראות את התפתחות התהליכים ואיך זה קרה אצל כל אחד.
אגב,לא מדובר דווקא על בני 16-17,אלא בחורים מגלאי 20-30 פלוס.הספר יצא בתשנ"ט,ככה שהיום הם בני 30-40 פלוס,אבל אין לי מושג מה נסגר איתם..
בכל אופן,אם אז היה הספר תקף,היום פי כמה לצערינו.
מי שלא מעניין מעניין אותו כל הקטע המחקרי,אני ממליצה גם על הסיפורים,אפשר בקלות להפיק תובנות בעצמך..
למי שמעוניין,הנה מה שכתוב מאחורי הספר:
-אין אלוקים,אבל אם יש אכלתי אותה בגדול.
-אני ידעתי לשאול את השאלות שהם לא ידעו לענות.
-היה רווח בלא להיות דתי ולכן הייתי מוכן למכור את כל הדת שלי בשביל כלום.
-כרגע אין לי כח להתמודד עם השאלות של הדת,אבל אני מאמין שאני עוד אחזור ואתמודד ואהיה דתי.
-הייתי בקריזה על העולם,הייתי גועל של בן אדם.
-אני אומר שאני טובע בחוסר ידע ואתה אומר בוא תפתור את חוסר הידע בכך שתאמין.
-לקחתי המון סיכונים,אמרתי אם מתים - אז מתים.
-אני יודע איפה אני נמצא,קשה לי מבחינה פסיכולוגית.
-אמרתי:שמע,אני פשוט לא דתי,והוא אמר:אין בעיה,נשלח אותך לישיבה.
ציטוטים אלו מעשרים ואחד הראיונות עם דתל"שים מבטאים את עוצמתו של הספר.
בספר זה,לצד הרקע התיאורטי,מובאים מבחר ראיונות עם מתבגרים ש"חזרו בשאלה".כל ראיון מנותח לפי מודל פסיכולוגי המתאר את התפתחות הזהות האמונית.בסוף כל פרק מובא סיכום תיאורטי ומסקנות חינוכיות.
הספר יוצא לאור ע"י מכללת אורות ישראל ואוניברסיטת בירמינגהם באלבמה.
שרגא פישרמן בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת בר-אילן המחלקה לייעוץ חינוכי,משמש כמשנה אקדמי במכללת אורות ישראל והוא פרופסור חבר באוניברסיטת בירמינגהם באלבמה.ספרו הראשון "סוגיות בפסיכולוגיה בגישה הפסיכודידקטית" עסק בהוראת פסיכולוגיה למורים.המחבר מתמחה,חוקר ומטפל במתבגרים דתיים ועוסק בהכשרת מורים ויועצים חינוכיים.
אשמח להרחיב 
