שאתה יכול להסתדר עם זה וזה הדבר היחיד -

(ופה אני מהסס לרגע...)

אל תוותר.

אחרי שהכל נגמר - נשארת רק היכולת לדבר.

אם אתה אוהב את הדרך שבה אתם מדברים, את הדרך שבה היא מספרת לך דברים - אתה שם.

גם לאשה הכי יפה מתרגלים בסופו של דבר. התקשורת זה הדבק האמיתי.

כל העצות בערבון מוגבל כמובן....

אני מקוה שהשתכנעת.

אני כמעט....  

אפילו בנעליים שלי מה שיפה אני יותר אוהב גם לאורך זמן

לה"ו

השאלה היא לא היופי אלא אם יש משיכה כללית - שאין דחייה...

ואל תפחד להגיד לעצמך את האמת-אם יש דחייה זה בעייתי....

אתה לא אמור "לסבול" את אשתך או את המראה שלה... אתה אמור לאהוב אותה

בכל אופן שתהיה הרבה הצלחה!

לה"ו

איזה כיף לנשים שלכם!!!

אני התכוונתי שאין שום מקום להשוואה,

א. מהסיבה הפשוטה שאתה לא אמור 'לאהוב' נעליים כמו שאתה אמור לאהוב את אשתך.

ב.אורך הזמן שנעליים מחזיקות אצל בן אדם ממוצע לא מותיר אורך נשימה מספיק לעריכת השוואה.

בדר"כ באמת אנשים ממוצעים לא מתרגלים ליופי של אשתם הטרייה במשך הזמן הדרוש להרוס נעליים.

(אני כמובן ניזון משמועות, אבל יש לי תחושה שאני צודק...)

ג. אם קראת את התגובה הקודמת שלי, היא אמרה בערך את מה שאת אמרת בתגובה שלך, אז יהיה כיף גם לבעלך 

וד. הכי חשוב:

יש זן של גברים שמתיחס לנשים כמו לנעליים ומחליף אותם כל שנה בערך.

אני חושב שלא עדיאל ולא אני חשודים על השתייכות לזן הזה....

לה"ו

ואני לא יודעת לאיזה זן אתם שייכים - זה אינטרנט!!!

לה"ו

לבעלי יהיה הכי כיף בעולם!!! כי אני מקסימה!

אישה היא לא נעלים.

נעלים לא יכולות להשתנות.

לעומת זאת- אישה יכולה להתגנדר ולהתקשט ולהיות יפה יותר.

וכבר כמה פעמים חשבתי על בנות מסוימות שהן לא ממש יפות,

וככל שנהייתי חברה שלהן יותר והערכתי את אישיותן חשבתי שהן גם יפות יותר.

סתם לא

אתה לא מכיר את הנעליים האורטופדיות המזוויעות?!

http://www.kipa.co.il/experts/show/7991 

אם היא הכי מתאימה לך, היא גם המתנה הכי יפה שה' נתן לך.

כלומר, אם היא הזיווג שלך מבחינת השכל, אז היא היופי ה"מקסימלי" שה' בחר לתת לך. (:

הצלחתי להסביר את עצמי?

ומה זה "היופי לא הכי מושך אבל אפשר לסבול"?

אתה לא עושה לה טובה שאתה מוכן לסבול את היופי שלה ולהתחתן איתה.

זה או שאתה חושב שהיא יפה (גם אם היא לא בלונדינית עם עיניים בהירות (: ) או שאתה לא אוהב אותה.

ב"ה

אני יסביר את עצמי: "היא לא היופי שאני דורש אבל אני יכול להסתדר עם זה"

שאני אומר אני יכול להסתדר זאת אומרת הייתי מעדיף יותר יפה אבל חבל לי לאבד אותה רק בגלל זה כי היא פשוט מושלמת מבחינתי!! (חוץ מהיופי, וגם זה זה לא גרוע אלא פחות ממה שאני דורש)..הובנתי??

אז אני מתנצלת. (:

תגדיר "פחות ממה שאני דורש"..

מי אמר שהדרישה שלך היא מה שבאמת מתאים לך? תחשוב על זה..

מדוע אתה "דורש" את זה.

כי אם אתה טוען שאתה יכול להסתדר עם פחות - נראה שלא היית צריך לדרוש זאת מלכתחילה....

ומכאן שאין לך שום בעיה בעצם...

גם תסרוקת אחרת או איפור שונה, אגב. שווה לתת זמן הסתגלות

לפעמים אחרי כמה פגישות זה מסתדר מאוד,

גם חבר אמר לי, שבהתחלה הוא לא אהב את המראה של אשתו, ואחר כך זה הסתדר לו והיא נראתה לו מעולה.

את הרב יהושע שפירא.  הכל היה מתאים ומשהו חיצוני זניח ממש הפריע לי.

הוא ענה שכמובן זה לא מעכב בכלל, (נראה לי אבל שמשיכה חייבת להיות, הוא לא התכוון למקרה שממש אין משיכה),

אבל!!  לפעמים דברים חיצוניים שמפריעים הם ביטוי למשהו פנימי יותר שמפריע לנפש.

אוי, וכמה הוא צדק.

נשמע מלחיץ...

מה שהוא כתב זה כך (בזה הלשון):

לוהוא פלאי

רב שלום וברכה

כפי שאתה יודע היטב בעצמך אין זה מעכב כלל.  לעיתים חולשות אחרות עלולות להתלבש על הפרט השולי הזה ואין להתחשב בכך.

ברכות מעומקא דליבא

יהושע

אמנם לאחר זמן קלטתי שכנראה שבמקרה שלי היה זה באמת ביטוי למשהו פנימי יותר, כמו שכתבתי קודם.

סליחה על העיוות!!

"חן אשה על בעלה" (מסכת סוטה מז.)

"חן האשה. תמיד על בעלה ואפי' היא מכוערת נושאת חן בעיניו" (רש"י במקום)

"כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמרו להן ב''ש לב''ה הרי שהיתה » חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה {שמות כג-ז} מדבר שקר תרחק אמרו להם ב''ה לב''ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו" (מסכת כתובות י"ז.)

אם יש בה דבר שדוחה אותך זה בעייתי. אך אם אין הדבר דוחה אלא היא עם שער שחור ורצית בלונדיני, היא עם עיינים כחולות ורצית ירוקות -לא להפסיק בשל כך.

בברכת זיווג הגון במהרה לכולם.

למרות שאמרו חז"ל אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו זה נכון אמנם, אבל חייבים לדעת שיהיו מחירים, וזוהי עבודה יומיומית קשה להתעלם מחיצוניות לא ממש מושכת.

ב"ה

אני לא רוצה לוותר עליה..היא פשוט מושלמת מבחינת כל השאר!!!

שתתאפר!!;)

ואיך אפאחד לא חשב על הרעיון הנפלא הזה לפני?

ושתתגלח! 

נזכרתי פתאום באיזה שרשור ישן מפעם..זוכרים? ;)

חח..סתם..

הרבה נקודות היקר! (........)

אולי תנסה לקחת לך עוד כמה פגישות ולהקדיש לבחינת הנק' הזו (מס' פגישות מוגבל לא עד דלא ידע..)

לנסות להתרגל לרעיון..קורה לנו לא אחת שאנחנו מסתובבים בחברת אנשים שהם יותר דומים לפילי הבריאה מלפלאי הבריאה אבל כשהם הופכים לחברים שלנו זה כבר לא מפריע לנו כי בשבילינו הם מלכי היופי הפנימי והוא שמקרין החוצה..

מה שאני אומרת זה שתקח זמן , ככה 2-3 פגישות , נסה להתרגל לעכל ולחשוב על זה..

כמה זה באמת מפריע לך ? מה בדיוק הענין ? (דברו פה על מראה חיצוני/ משיכה)

ויאלה..

שיהיה המון בהצלחה!

ושנזכה להמון דברים כגון!!

בשתתגלח התכוונתי שתוריד שפם.. פתאום נזכרתי שזה עלולה להיות בדיחה משפחתית שלנו..

בברכת "צירי לך שפם.."

"בעיתה" שכבר מזמן עברה ת'שעה

ונשארה לבד

בפורום

בחושך

בלילה

בקור

כמו פולניה זקנה

וד"ל.

עיצבן אותי. תאמת.

הצחקת אותי- "פילי הבריאה"......... גדול. פעם ראשונה שאני נתקלת בצירוף הזה...

זה רב מהמדרשה שלנו..

היציאות שלו... כמעט ברמה של "יציאות השבת.." (שזה גם יציאה מצחיקה..מענין מי ידע להגיד מה ההקשר שממנו זה הוצא...;)

בכולופן שיהיה בריא ושכולנו נלך לים!

לילה זךך!

ב"ה

א. אנחנו יוצאים כבר קרוב ל3 חודשים

ב. יש פגישות שדווקא אני מתחבר ליופי שלה...והיא כן מושכת אותי (מחילה על הבוטות אך לא היתה לי דרך לבטאות זאת..בתקווה להבנה חח)

הפרטים האחרונים שהוספת אכן משנים את כל התמונה....

3 חודשים זה שמן ניכבד בשביל קשר. אתה די מכיר ומחובר לאישיות לה...

זה לא גחמות של דייט שני...

ב. אם יש פגישות שאתה כן מתחבר ליופי שלה וכן מוצא את המשיכה שלך אליה- אז מצויין!

(אגב- משיכה זה לא מילה בוטה. זה אחד הסוגים של קשר שאמורים להיות בבית יהודים קדוש- בין איש לאשתו. שנאמר: חן אישה על בעלה (ועוד נפרש פירושים רבים על המשפט הנ"ל)).

עכשיו תנסה לברר עם עצמך- מתי זה קורה?

זה יכול להיות הסיבות הכי טיפשיות בעולם- שיהא באה עם סנדלים אחרות, או שהיא לא עייפה וחיה על קפה, שהיא מאופרת בגוונים מסויימים, או שביא באה בדיוק יומיים אחרי הקוסמטיקאית,

שמשו במראה החיצוני שלה- משתנה טיפה- ואז אתה כן מרגיש את היופי והמשיכה שלה.

ואז פשוט- כשתהיה בעלה- אתה יכול לרמוז בעדינות- "את יודעת?! השמלה שאת לובשת עכשיו- יותר יפה מההיא שלבשת שלשום..."  (אגב- את הניסוח הזה- בהקשר טיפה שונה- שמעתי מרבנית שסיפרה שככה הרבנית חנה טאו אמרה לה על משו שהיא לבשה (יו! תבינו עד כמה הן היו קרובות אם היא אמרה את זה...) אז יש פה מה ללמוד  מהניסוח...)

חן אישה על בעלה-

שכשיש אהבה- הקב"ה משרה את ברכתו- ויש חן מיוחד- שאשתו של אדם תמיד יפה בעיניו (כן כן- גם אם היא מתחילה להכנס לקטגוריית ה"פילי" יותא מאפשר "פלאי" )

לא להגיד "השמלה של היום יותר יפה משל אתמול"

(היא תתחיל ישר לחשוב: ומה רע בזו של אתמול?)

אלא: השמלה הזו יפה לך, או פשוט: את נראית טוב.

חבל להרוס מחמאות. תן אותן בלי הסתיגויות.

זהו, בקטנה.

אם השמלה של אתמול גם יפה- מה טוב!!

אבל אם היא (השמלה של אתמול, כלומר...) לא היתה ככה יהפה-

אז זו דרך מחשבה ודרך ניסוח- שהכי נעים לאמר והכי פחות מבעס...

להבין שהוא אמר את זה דווקא על השמלה של היום.

מחמאות הן פשוט כלי כל כך חזק שאין צורך לקלקל.

זה מובן גם ככה.

לדעתי.

שלך אישית אין שום בעיה עם המראה החיצוני שלה, אלא שיש איזה שהוא ענין של "מה יגידו"?

ועוד, האם מה שמפריע זו נקודה מסוימת שניתנת לשינוי?

סבתא שלי עכשיו בת 70, והיא די רחוקה מההגדרה של "יפה", גם סבא שלי בן ה70 לא הכי חתיך בלשון המעטה - האם הרב ממליץ להם להתגרש?

ועכשיו ברצינות: בחייכם, אני יודע שיופי חיצוני משפיע, אבל אם ניכנס לפרופורציות נזכור שאחרי כמה שנים האישה לא נראת כמו שנראתה, והאיש לא נראה כמו שנראה בעבר, אז מה, התחתנת לפרצוף יפה וכשהוא כבר לא אז פתאום אין אהבה? אתה אמור רק להרגיש שאין לך דחייה אליה, ואז כבר תוכלו להסתדר... נגיד, קח לדוגמה, רק לדוגמה, שהתחתנת עם האישה הכי יפה בעולם, מה זה, חתיכת עולם, קשה להזיז ממנה את העיניים, וגם האישיות שלה איכשהו מושלמת, אתם בדיוק שתי חתיכות של פאזל משלימות - אממה, בדיוק שבוע אחרי החתונה היא נוסעת לבקר את אמא שלה בבאר שבע, ובדרך משאית אחת מוחצת לה את הפנים, ואחרי חצי שנה שיקום בבית לוינשטיין היא לעולם לא תחזור להיות כמו שהייתה, ואפילו הבת של סדאם חוסיין יותר יפה ממנה - שבוע אחרי החתונה - מה, אז פתאום כשהמראה שלה ידחה אותך תפרד ממנה???

אם כן, אז אין לי מה להגיד לך, אתה רדוד ברמות.

ואם לא, אז מה הבעיה לחשוב ככה גם לפני החתונה?

ולא רק את הפנים אלא היא מתה לגמרי

אז אולי שלא יתחתן מראש?

התחתן עם אישה צולעת

חבר שלו שאל  תגיד וזה לא מפריע לך..?

ענה לו- תראה את ההוא התחתן עם אישה בריאה והיא עברה ל"ע תאונת דרכים ועכשיו היא צולעת

אז אני מראש..

היא עדיין יפה.

ואני היחיד שיכול לדבר פה מנסיון.......

התלבטתי אם להגיב לשרשור הזה אבל אני חושב שהוא ירד לגמרי מהפסים אז רציתי קצת להרגיע את הרוחות פה (בתקווה שזה לא יפעל הפוך). אם הכל מוצא חן בעיניך חוץ מהיופי אז כנראה שלא באמת הכל מוצא חן בעיניך או שאתה מאוד רדוד כמו שכתב מחפש את האור.

חשוב שתתחתן עם מישהי שמוצאת חן בעיניך אבל זה לא אומר שהיא צריכה להיות מלכת היופי. חשוב שבעיניך היא כן מלכת היופי גם בגיל שבעים כשמקומטים לגמרי, וגם לא עליכם, אחרי תאונה קשה.

תשמע! ותשמעו כל הרווקים והרווקות!

אני התחתנתי עם בעלי (מזמן מזמן במושגים שלכם) בעיקר בגלל שמבחינה שכלית הכל הסתדר פיקס. 

מבחינת המראה שלו היתה לי בעיה אבל שכנעו אותי שעם הזמן מתרגלים והעיקר  שמבחינת השכל זה תואם כי זה נשאר לעד ויופי הוא דבר זניח ומשתנה... קישקושים קישקושים.

אני סובלת!!! מתביישת להופיע עם בעלי בפומבי! לא רוצה שיבוא אלי לעבודה! שלא יראו אותו! לא רוצה שיבוא איתי לאירועים חברתיים, לחתונות של חברות, לשבת מחזור של האולפנא...

ולא שבעלי מכוער. פשוט בעיני הוא לא מצא ולא מוצא חן! ולא שהוא נשמה טהורה ואני איומה אלא שגם באופי עם השנים קצת נהיים פחות סבלניים וקצת עצבניים אז מילא זה אבל גם ביופי הוא לא מוצא חן?

אמרו חכמים ממני, אחד הדברים שצריך לבדוק בבן זוג הוא שלא יתביישו לבוא איתו בציבור.

אפילו בחתונה שלנו התביישתי בו.

אלוקים הטוב יעזור לי!

כותבת בדמעות לתועלת כולם.

אף אחד לא אמר להתחתן עם מישהו שמתביישים בו בפומבי

"אפילו בחתונה שלנו התביישתי בו" - אז למה התחתנת איתו?

"אני סובלת!!! מתביישת להופיע עם בעלי בפומבי!" - אז למה עכשיו את ממשיכה לחיות איתו?

זה נראה יותר שאת כרגע לא מסתדרת כ"כ עם בעלך ואז נזכרת כביכול שתמיד הפריע לך המראה החיצוני שלו.

ואני חוזר ומדגיש - חשוב שהבעל והאישה ימצאו חן אחד בעיני השני אבל מכאן ועד לקיצוניות כמו דרישות מסויימות (גובה, משקל, צבע עיניים וכו') המרחק רב.

לא מכיר אותך אישית ולא יכול לשפוט, אבל להעמיד את כל הצרות על העניין של המראה החיצוני מראה על איזושהי ילדותיות. החיים הם לא רק חלון ראווה ואם יש לכם צרות בתקשורת אז זה לא בגלל מראה חיצוני. זו בעיה אישיותית. הראיה לכך שבטח יש לך חברים או מכרים לא הכי יפים שאת מאוד מוקסמת מהאישיות שלהם ויש לך קשר טוב איתם "למרות" מראיהם החיצוני. אם חיים עם מישהו כ"כ הרבה שנים וסובלים זה לא בגלל המראה החיצוני.

נסה למצוא את הצדדים היפים במראה שלה ותתמקד בהם.

בנוסף תחשוב אם אתה מסוגל לעשות אותה מאושרת ואיך אתה יכול לעשות, ולא רק אם אתה תהיה מאושר איתה (שזה גם חשוב כמובן). בגישה הזו אתה תרגיש חיבור יותר עמוק.

אבל אם אתה מרגיש ממש דחיה אתה לא יכול להתחתן עם הרגשה כזו.

ההחלטה לא תמיד פשוטה...

בהצלחה!

ואולי קצת יכעסו עליי כאן.

בכל זאת, נראה לי שאתה לא כל כך בשל למערכת זוגית.

אולי כדאי שתלמד עוד בנושא הזה[עכשיו בלי קשר ליופי וחיצוניות]

אולי כדאי שתגדל קצת אני מתארת לעצמי שאתה צעיר.

תחכה.

אולי תעשו הפסקה. [ולא בשביל  להיפגש עם בנות אחרות, פשוט בשביל לנשום קצת, לחשוב על הדברים...]

3 חודשים זה לא הרבה ובאמת נראה לי כדאי לעשות קצת זמן למחשבה.

ואני לא מדברת ממרומי גילי וח"ו לא רוצה להישמע מתנשאת!...

פשוט מניסיון קל.

אתה מחפש מישהי יפה:

ב"ה

אני יסביר את עצמי: "היא לא היופי שאני דורש אבל אני יכול להסתדר עם זה"

שאני אומר אני יכול להסתדר זאת אומרת הייתי מעדיף יותר יפה אבל חבל לי לאבד אותה רק בגלל זה כי היא פשוט מושלמת מבחינתי!! (חוץ מהיופי, וגם זה זה לא גרוע אלא פחות ממה שאני דורש)..הובנתי??

[את זה אתה אמרת.]

במקום לחפש מישהי שאיתה תקיים את התכלית הנצחית שלך בעולם.

אתה לא שם מול העיניים את המטרה הנכונה.

זה בסדר לרצות שהיא תהיה יפה. השאלה היא מה העיקר אצלך.

ואצלך העיקר זה היופי.

וזה (לפי דעתי העניה) לא מראה על בגרות.

ב"ה

אם רק זה היה חשוב לי מזמן הייתי עוזב אותה...ושימי לב מה כתבתי..שאני לא רוצה לאבד אותה רק בגלל היופי כי היא מושלמת בכל השאר וזה אומר שהרבה יותר חשוב לי כל השאר ובגלל זה אני חושב הרבה לפני שאני מחליט!!!

אני הבנתי את המילה "דורש" כמו מדמיין / רוצה / מייחל!

כולנו חולמים שיהיה בן זוג / בת זוג מעבר לסתם אנשים..

זאת אומרת בבוטות - חתיכים/כות!

לא ככה?

במציאות היא לא מכוערת, אבל היא קצת פחות ממה שהוא ציפה וחלם, וזה מציק לו טיפה'לה!

אני יעלה פה משהו שפעם היה אצלנו אישי - אבל אני מרגישה צורך לשקף לך -

כשנפגשנו היה משהו במראה שלי שהפריע לאישי היקר, וככל שנפגשנו זה לא נעלם, אבל באיזה שהוא שלב זה התגמד. היום אנחנו נשואים באושר רב- וכהגדרתו הוא כבר התאהב בזה- ואם היה צריך לבחור מחדש היה בוחר אותי ככה- עם זה.

תעמיקו את הקשר- אל תוותר- אולי תזכה גם אתה להתאהב בה כל כך שתתאהב גם במה שנראה לך עכשיו לא צפוי/לא מתאים.

אם אתה מרגיש בנוח איתה, מחכה לפגישות משותפות ושמח בה, אני לא חושבת שאתה צריך לוותר.

לפעמים הדמיונות שלנו הם היצר הרע שמנסה לגרום לנו להפסיד את הטוב שלנו.

בהצלחה!!!

ידידי, המראה שלה מפריע לך אחרת לא היית מתלבט ושואל.

זה לא ייעלם עם השנים אלא רק יחזור שוב שוב לנקר במוחך.

תפרד ממנה לטובתך.

אם אחרי כמה פגישות, בהן הגעת למסקנה שהיא החצי השני שלך, ועדיין המראה מפריע לך, אז משהו בסיסי לא עובד כאן, ורק התייעצות עם עצמך באה כאן בחשבון. השאלה היא, אם אתה זוכר שהיא בעצם לא יפה, ומה יגידו החברים... זה, כמובן, לא חישוב.

אשר ל"אבל אפשר לסבול", נישואים לא נועדו לשאת ולסבול. ואם אתה מתחתן מתוך חישוב קר של "התאמה", לא בטוח שיש לזה עתיד.

וסתם סיפור נחמד - ספרה לי קרובה על בנה ואשתו. היא היתה תל-אביבית הוא ירושלמי. הם נפגשו לסירוגין בתל-אביב ובירושלים. ויהי היום, הבן העומד לצאת לפגישה עם הנערה, שהגיעה לירושלים, אומר לאמו - הערב אני גומר אתה... ואמא אומרת, לא בא בחשבון, היא עושה את כל הדרך לירושלים, כדי שאתה תשלח אותה בחזרה, ריקם... אתה תגמור אתה בפגישה הבאה, בתל-אביב.... והם נשואים באושר עד עצם היום הזה, וזה הרבה שנים.

רעיון ששמעתי: (ואין לי כח לציין מקורות, במחילה)

ידועה דעתו של ר' עקיבא בגמרא בעניין סיבות לגרש אשה, ש"אפילו מצא נאה ממנה - מגרשה", וכמובן יש לתמוה: על זה מגרשים?? איזו מין סיבה זו? יש דיון בסנהדרין על שובם של 12 השבטים בימות המשיח, ולשיטת ר"ע - מזעזע לחשוב על כך - עשרת השבטים לא יחזרו, כעונש על כך שהשוו מקומות בחו"ל (בגלותם בבבל) לארץ ישראל, ועל חלקם אמרו שהם אף משובחים יותר (הגמ' מדייקת זאת מפסוקים בנביאים). לומר שכוונתו של ר"ע היא כפשוטו קצת קשה. ותכל'ס, בואו נהיה אמיתיים - הניאגרה לא לוקחים את הבניאס בהליכה? האמזונס רואה את הירדן ממטר? האוורסט שמע אי פעם על החרמון? ולא התחלתי עם ניו-זילנד, בוליביה וכד'. אלא מה? לא ביופי מדובר כאן.

אם אדם מחובר באמת למשהו, הוא מוצא בו חן אישי שמדבר אליו, שהוא לא מוצא בשום מקום אחר. ובדומה, "רוצה אדם בקב שלו מבתשעה קבים של חברו", אפילו אם אותם קבים נוצצים יותר.

בעצם מה שר"ע אומר הוא, שאם ראית אשה יפה בשוק זה עוד לא נורא, זה הגיוני, אבל אם הצלחת להשוות אותה עם אשתך ולהגיע למסקנה שאשתך פחות יפה - סימן שמראש לא היה לך חיבור שלם עם אשתך, וממילא דינו של הבית להתפרק. מי שמחובר באמת לאשתו לא מסוגל לראות כזה יופי במישהי אחרת, שיאפיל על חנה של אשתו בעיניו. ובדומה, אם עשרת השבטים הצליחו לראות בארצות העמים הטמאות חן רב יותר מבא"י, כנראה שמעולם לא היו מחוברים באמת לארץ, וממילא מושג ה"חזרה" לא שייך בהם. (ובאמת, אולי הניאגרה יפים, אך לעולם לא ניתן את הבניאס שלנו תמורתו בעד שום הון שבעולם, וימתקו לנו רגבי עפר ארצנו הק' מכל חופים מוזהבים ופסגות מושלגות ונהרות תכולים). כששואל הרב אבינר מישהו איזו אשה הוא מחפש והלה עונה "יפה", הרב משיב ש"הכי יפה אי אפשר כי אני כבר התחתנתי איתה". ולמיטב זכרוני הרבנית אבינר מעולם לא השתתפה בתחרות מיס יוניברס.

לענייננו, היופי לא צריך למשוך. היא צריכה למשוך אותה. משהו בה צריך להיתפס אצלך כך שתרגיש שהיא שלך, שמכל הבנות בעולם - יפות מראה ככל שתהיינה - לאף אחת אין אותו החן שתפס אותך, שקוסם לך בה בה ורק בה. שתמיד כשתביט בה תראה אותו, ותהיה זו גומה חמודה, נמשים על האף או תלתל קופצני, או סתם העיניים הנוצצות שלה כל פעם שהיא רואה אותך.

ואת זה אתה צריך לחפש בה.

בהצלחה!

ובקרוב אצל כולנו.

פוגל!

לקחת בחשבון בשיקולים מראה חיצוני- זה משהו מאוד לא מוחצן ורדוד!

לחשוב טוב אם ללכת על זה כשאין משיכה- לא מראה כלל על חוסר בשלות!

זה משהו שבפרוש צריך לקחת בחשבון - הגבר עוד יותר מהאישה!

כל המשיבות שענו שאם יאהב אותה היא תהיה הכי יפה בעיניו בהמשך, זה יפה, אך במקורותינו מתארים את האישה ואת כח המסירות שלה ככזה גורם לה לראות בבעלה יפה גם אם לא ראתה בו יופי קודם לכן.

אצל האיש זה כבר יותר מורכב.

אישה אוהבת ומתוך כך נימשכת,

איש נימשך ומתוך כך אוהב.

נכון, אלה אמירות כלליות הטבעים השתנו, בגבר יש נשיות ובאישה גבריות,

ולכן- שגם אישה לא תתחתן עם מישהו שאינה נמשכת אליו!

אני לא מדברת על ניצוצות וכוכבים או על דמיונות של סרט הוליוודי,

אבל לזלזל בדבק שמאחד את הקשר הזה (ע"פ היהדות ) זו טעות חמורה!

משיכה צריכה להיות ברמה מסויימת.

גם התגובות כלפי האישה שספרה כאן איך היא מתביישת בבעלה מיום החתונה ועד היום זיעזעו אותי בשיפוטיות שלהם!

ייתכן מאוד שכתבה לכם את זה אישה מאוד עמוקה חכמה וצדיקה,

ולא חיצונית ורדודה כפי שתיארתם.

ולמה היא התחתנה איתו למרות שחשה בושה במחיצתו?

בדיוק בגלל תשובות כמו שניתנות כאן- שזה לא מה שחשוב ושזה יעבור...

למה היא נשארת איתו? אילו שאלות קשות לשאול- הוא אב ילדיה. לקבל החלטה של פרידה זה לא קל.

בושה להראות במחיצתו לא מראה על נתינת משקל מיותר למראה חיצוני, אלא מראה שמשהו באיך שהוא נראה לא מסתדר לה כקשור אליה! כשהיא מסתכלת עליו עובר לה בראש- "מה הקשר"? מה אנחנו עושים ביחד? זה לא רק יפה או לא יפה, זה מה שאדם משדר, ביציבה, הליכה, בדיבור ועוד...

האם הבנתי אותך נכון אפרתושי?

במסגרת עבודתי כמאמנת אני מלווה נשים רווקות נשואות ולצערי לא מעט גרושות. חלק מהגרושות הן כאלה שלא היו שלמות עם הבחירה מלכתחילה והיו מי שדאגו להשקיט את קולן הפנימי ע"י הטפת מוסר שהן חיצוניות וכו'...

ולשואל היקר- התשובה כמובן נמצאת בתוכך, ואת הבחירה בסופו של דבר אתה תצטרך לעשות.

רק תיזכור- אתה מתלבט באמיתיות. שם על המאזניים את כל המעלות מול מה שמפריע כרגע. אתה מעריך אותה באמת על דברים מסויימים וקשה לך באמת מול עניין מסויים. ואתה בסדר גמור. לא רדוד ולא- לא בשל. אתה לא מטייח כפי שחלק היו אולי בוחרים לעשות. מכיוון שאתה מעריך אותה באמת ובתמים, תזכור שבעצם, מגיע לה להינשא למישהו שחושב שהיא הכי יפה בעולם בשבילו.

תבדוק האם התמונה שציירת לעצמך היא דמיון שאינו מחוייב המציאות עוד. בסיטואציות שבהם אתה חש כלפיה משיכה, תבדוק אם יש קשר בין המראה שלה באותן סיטואציות לבין המראה שדמיינת עד היום. אם יש קשר- מהו הקשר והאם זה מספיק? ואם אין קשר- אז מה בתמונה החדשה שיש באותה סטואציה טוב לא פחות מהמראה שדמיינת? אולי הולכת ומתרקמת לה תמונה חדשה? רק אל תיקח את הזמן יותר מידי. עוד חודש ככה, אם לא מתפתח ומתחזק הניצן שהזכרת שכבר קיים לפעמים, או חלילה דועך, שחרר אותה לדרכה למי שבשבילו היא פשוט מושלמת! ולכל המשיבים-סליחה. אני רגילה דווקא להתפעל מהתשובות כאן וגם לחזק כל פעם מספר תגובות מקצועיות שלכם. ואילו הפעם עניתי שלא כהרגלי - מחילה, אך הזדעקתי. אל תקלו ראש בנושא הזה בבואכם לקבל את אחת ההחלטות בה' הידיעה , של חייכם! בהצלחה.

נ.ב- לאלה שכותבים תשובות על אסונות אפשריים בעתיד שיישנו את כל המראה וכו' וגם לאלה שלא עלינו עוברים נסיונות קשים בפועל, כמו עקיבא שיהי רצון שבקרוב ישמע בשורות טובות של התאוששות מלאה של אישתו- לקבלת החלטות לא נגשים ממקום כזה. כדי לקבל החלטה בריאה ושקולה, לא "נעזרים" בכלי הדמיון לגבי מה אולי יהיה פעם, ולא במידת הפחד. לא בוחרים בחירות של חיים בריאים ותקינים מתוך תסריטים אפשריים של יציאה מהסדר הרגיל.

אני מרגישה הבחורה הכי חיצונית בעולם.

מראה חיצוני הוא דבר חשוב. מאד. לא הרוב, לא הכל, אבל חשוב. בסיסי.

לי קשה להבין איך אפשר להנשא למי שלא יפה בעיניך. הכי יפה בעיניך.

ב"ה

אפשר גם יותר אם קשה ב-2 חח

אחותי הצדיקה נוהגת לצטט את הבדיחה-

ישנם שלושה סוגי אנשים: אלו שיודעים לספור- ואלו שלא.

אל תוותר עליה!!

היא מדהימה וטוב לך איתה!

ואל תוותר על הבירור- בעדינות... על מתי ואיך היא כן יפה בעיניך!

יופי זה לא הכל בנישואין- אבל זה גם משו.. א"א לבטל לחלוטין את המקום של זה כי יש דברים יותר עקרוניים...

אם תתחתן איתה ואחרי זמן תראה (בטעות אבל זה קורה לכולם) בחורה יפה יותר. ותעבור לך מחשבה בראש "הבחורה הזאת נראית יותר יפה מאישתי" אזי אתה בבעיה די חמורה

כי לדעתי אדם צריך לחיות בהרגשה שאישתו " הכי " מכולם גם ביופי גם בהכל!

תחשוב טוב על הדברים (ואל תתיחס לכל המגיבות שכותבות שצריך להמשיך ודי למבין.

ד"א שמעתי את זה מרב1

תמיד תהיה מישהי יותר יפה. אם לא מיד אז אחרי 5 שנים. זה לא הענין בכלל.

פעם התייעצתי עם מישהי והיא ספרה לי שבעלה אמר לה פעם משפט גאוני:

'יש יפות ממך, ויש חכמות ממך.

אבל אני בחרתי אותך!'

תסלחו לי שאני הולך להשתמש במילים קצת בוטות:

אם אני בוחר מוצר שלהכנתו הוקדשה רבע מאה - דעות, מחשבות, אישיות שלמה, אני לא אחליף אותו בגלל שראיתי משהו טיפה יותר יפה שאין לי מושג מהו באמת!!!

ב"ה

אתם קצת חיים בסרט..באמת נראה לכם שכל אחד חושב שאשתו הכי יפה בעולם? אם כן, אז הוא עובד על עצמו...אבל מה שכן צריך להיות, זה שהאדם ידע שיש הרבה יותר יפות, אבל בשבילו היא האחת תהיה איך שתהיה.. הוא אוהב א-ו-ת-ה ורק א-ו-ת-ה....אותה זה לאו דווקא היופי שלה, אותה זה אותה!! אני לא כזה יודע איך להגדיר "אותה" אבל זה פשוט מה שקורה יש משיכה לבבית ופנימית וזהו!!!!!! ואם ככה הוא חי, אז לא אכפת לו שיהיו יותר יפות, כי הוא אוהב אותה וזהו!!!! בקיצור אנשים, תודה רבה לכולכם, נרה לי שאני ימשיך עם הקשר, ובע"ה תראו פה שרשור בסגנון " זוכרים את השרשור...אז התארסנו" חחח...תודה רבה רבה!!!

כן! כל איש נורמאלי בעמ"י חושב שאשתו הכי יפה בכל העולם! ואין יפה בעיניו ממנה!

וחלק מאותו יופי הוא- בגלל שהוא אוהב את האישיות שלה- הוא אוהב את המראה שלה!

(ד.א. שמירת העיניים- זה נכון גם אחרי החתונה... אז לא- הוא לא רואה נשים יותר יפות!)

מברכת אותך שתזכה באמת לבנות ביניים עדי עד עם האישה אשר חפצה נפשך.

לבכות על הגזרה האיומה של בליינד-דייטים, וגם לחשוב שאחרי החתונה הבעל לא יראה נשים יפות יותר -

באותה נשימה!!!!!

מי שמתרגל לחפש את השידוך ברחוב - או במפגשי פורום, למשל - אין מצב שהוא יגמל מזה אחרי

החתונה!!!!!

למה אחרי גיל 20 'תיפח עצמו של זה'? חשבתם על זה פעם?

כי אחרי שהיצה"ר נכנס - קשה מאוד מאוד מאוד להוציא אותו!!!!

אממה?

כמו שכתבתי למעלה - לא הכי חכמה, ולא הכי יפה,

אבל אותך רציתי ובחרתי.

לה"ו

אבל נכון...

הרשב"ם תירגם - ועיני לאה רכות, שהן היו ירוקות, האידיאל של הרשב"ם היה - בלונדינית עם עינים ירוקות, ואולי גם כחולות...

בס"ד

אתה צריך למצוא את החן שבפניה או השיער או כל דבר אחר. יש עוד סוג של חן והוא חן מיוחד יותר, את החן הזה באדם/אישה צריך כל אחד לתפוס בעצמו..(ואני מתכוונת שזה לא חייב להיות קל או מי'ידי תמיד, זה יכול להיות אבל לא מחי'יב.) יש גם סוג של אנשים שהם אולי יפים ומקסימים אבל אתה לא מרגיש מחובר, אולי לא מתאים ואולי חושד בכלל שמדובר בזיוף כלשהו..(החיוך לא אמיתי אולי, מזויף. מן סוג כזה שאתה יודע שבא לא בכלל לו לחי'יך והוא עושה את זה בלית-ברירה..אבל זה לא מחי'יב על כל מי שיפה או מקסים.)

אגב-

..."שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תיתהלל"...

אתה יכול לקחת את זה בכל מובן אחר, אבל זה המובן שאני לקחתי- יש כאלה שהרגשות, המעשים, הסגנון וכו' עושים את ההבדל בחן של האיש/ה. ( יש סיפור אחד באנשים מספרים על עצמם כלשהו על אישה שאחד הציל אותה כשהיא הי'יתה ילדה ואחרי כמה שנים היא פגשה אותו בלי לדעת שזה הוא והיא נורא אהבה אותו אבל הי'יתה לו צלקת על הפנים שנורא הפריעה לה ואז היא התקשרה לשדכנית והן דיברו כמה זמן והשדכנית אמרה לה לברר למה יש לו צלקת והתברר לאישה שזה הנער שהציל אותה ואז פיתאום היא אהבה אותו עם הצלקת, פתאום לא הפריע לה. משו' כזה).

אגב-

אמרת שאלירז הביע/ה

אני לא מחי'יבת את זה עלי'יך אבל כדאי לך לחשוב על זה (לא דווקא על הסיפור, בכללי. חוץ מיזה אני מי'ידעת אותך שאני לא מדברת מנסיון או משהו כזה, פשוט הבעתי את הדיעה שלי..)

אגב-

יש לך חברים (מהישיבה או משהו..) שאתה אוהב והם לא הכי יפים?

נגיד שגילית שהי'יתה מישהי שהתלבטה על אחד מהם בגלל יופי שלא התאים לה כל-כך ובסוף לא רצתה אותו אתה הי'ית חושב שהיא נורא מפסידה בגלל שבכל השאר זה הי'ה הולך טוב מאוד והי'ית מיצטער עלי'ה ועל החבר, נכון?

אז מה תחשוב חבירה טובה של הבחורה הזאתיאם תדחה אותה בגלל זה?!

(אל תיקח את זה בתור ביקורת, קח את זה בתור דיעה ששיתפתי אותה בך, זה הכל..) 

אגב-

אמרת שאלירז הביע/ה אותך במדויק. שפשוט י'יחלת לעצמך משהו מעל, מעבר למציאות של ימינו (התכוונתי שבחי'ים לא שמעתי שהתאימה בדיוק לבעלה-יופי,אופי וכו'..)

בכל מקרה קח את זה בתור דיעה אישית 'קטנה' ממישהי שקטנה ממך בהרבה יחסית..

בהצלחה!!

י'הי רצון שתיבחר בטוב ביותר בשבילך!!..

מלכת היופי מתחלפת כל שנה

אבל אישתי אף פעם לא התמודדה

לא משום שאינה יפה

אלא שכל השאר מכוערות לעומתה

תחרות זו נועדה ליופי זמני

אך לא לאישתי שיופיה תמידי

וככל שאני יותר עם אישתי

אני מבין כמה יופיה אמיתי

גם אף פעם לא הסתכלתי על אחרת

כי יש לי אישה לתפארת

*אין לראות בנ"ל המלצה לשום דבר

ואין המערכת אחראית כל כל נזק שיגרם משימוש לא נכון.

*אין לראות מן הנ"ל שיש לי אישה. כך שאני עדיין מחפש.

אם היא לא כל כך נאה, יתכן שתתרגל לתוכן שלה ומשך הזמן החיצוניות פחות תטריד אותך.

אם החיצוניות דוחה אותך (שמנה מאד, שעירה מאד, קול צורמני, גבוהה מדי לבחורה)- תשכח ממנה. יהיה לך קשה לאהוב אשה שלא תהיה לך משיכה כימית אליה, אלא דחיה.

אם זה משהו שהיא יכולה לשנות (תסרוקת, לרדת מעט במשקל, למרוט גבות, לעבור ישור שיניים או כתרים בפה)- ניחא. היא תעשה זאת בהמשך עבורך בע"ה. אבל אם זה לא תלוי בה ודבר שאינה יכולה לשנות, זה ישאר כך.

(עצה מפי אשה נשואה בעלת ניסיון רב של דייטים...)

תספר לה על זה ותראה שללא היסוס היא תפתור לך את הבעיה בצורה כזאת שלא תהיה לך שום סיבה לדאוג בקשר למראה שלה. היא תוודא שלא תתקל במראה שלה... רק שהיא בטח גם נורא תפגע, תאדים, ותבכה- גם אם לא לעיניך. אה, כן, וגם יכול להיות שהיא גם תתן הרצאה קטנה בקול ואולי ייאמרו גם דברים שלא תאהב לשמוע על עצמך...

אם לא הולך, אז לא הולך. וזה הדדי- איזו אשה תהיה 'בסדר' עם זה שבעלה או בעלה לעתיד חושב ש'אפשר לסבול' את המראה שלה?????? אתה חושב שהיא תיקח את זה ברוח טובה ותחשוב שאתה כזה צדיק שאתה מסוגל לסבול את המראה שלה?????? 

תשחרר אותה, מסכנה, לפני שיהיו לה טראומה ותסביכים. 

ולמה אתה חושב שהיא הכי מתאימה לך אם היא לא ממש מוצאת חן בעיניך ואתה לא נמשך אליה? תחשוב על זה...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.