אם 'נהמא דכיסופא', לא אומר לכם יותר מאשר 'סינית עתיקה', אז כדאי לקרוא ת'קטע הבא...
אגב - הוא כהמשך לקטע הזה:
> מהיום אני קובע: מתקלחים ר-ק אם מלוכלכים!!
כמה פעמים קרה לי שאני בא 'לחטוף' אנשים בטרמפ - יענו להביא אותם עד פתח הבית שלהם,
אני בא לפנות לרחוב שלהם, פתאום אני שומע -
'לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא'....
אמאל'ה. אני כולי קופא על ההגה. מה קרה? פיגוע? מחבל? אש? איפה? מי מת?...
ואז אני שומע את הבחור אומר - 'לא! אל תכנס, תוריד אותי פה'...
וואו, לא נורמלי זה. מה אתה גנוב?! שב במקום. כולה אני עושה לך טובה בחינם...
אגב, עזבו שבסופו של דבר בד"כ אני לא שואל אותו, שם גז ונכנס ממש ליד הבית שלו,
אבל הוא עצמו. מה עשיתי לו שהוא כל כך - 'לאאאאאאאאאאאא'....?!
תגידי, היית פעם אצל דודה שלך בחופש שבוע שלם?
זה הולך משהו כזה -->
ביום הראשון - אחלה. את שמחה. כיף - הכל בחינם...
ביום השני - טוב. איזה יופי שזה בחינם. לא צריך לעבוד.
ביום השלישי - את כבר מרגישה קצת לא נוח. הולכת לדודה ושואלת אותה -
'דודה, אני יכולה לעזור במשהו?'...
והיא עם חיוך מרוח אומרת לך - 'לא חמודה, שבי, תנוחי. דודה תעשה הכל'...
ביום הרביעי את קמה כזה עם 'קורי עכביש' על העיניים -
'דודה, אני לוקחת ת'מטאטא, מנקה ת'רצפה'...
'מתוקה, הכל כבר נקי, שבי תאכלי בכיף, אל תטרחי".
ביום החמישי - את כבר אש. וואלה, את כבר לוקחת ת'מטאטא בידיים, לא רואה את דודה שלך בעיניים -
והיא כזה כולה מנסה לחסום אותך ולקחת לך ת'מטאטא - ואת, את פשוט מתחילה לטאטא...
את מה?! הכל נקי! את מה את מנקה?!...
אני אגיד לך את מה את מנקה. את מנקה את ---
הבושה. אין מה לעשות - לקבל חינם, כמה שזה 'כיף' ובלה בלה בלה,
זה פשוט מבייש, ובסופו של דבר ממש לא כיף.
עכשיו זוכרת ת'שאלה שלך? נעלה אותה לרגע לפה:
אם ה' רוצה שיהיה לנו רק טוב , אז...
הלו, ה' - שלח את כולנו ישר לעולם הבא! מה צריך לעבור את העולם המעצבן הזה?!
הרי אתה אוהב אותנו, תן לנו ישר הכל טוב. עולם הבא. לכולם...
למה כל הדרך הארוכה, הקשה והמייגעת הזו שיש בה הרבה נפילות וסבל?!
אחלה. גם הטרמפ וגם המטאטא - המכנה המשותף של שני הסיפורים הוא אחד:
אדם לא נהנה ב-א-מ-ת מדבר שהוא בחינם.
או אם נגיד את זה יותר פשוט:
מה שעבדתי והזעתי עליו, הרבה יותר שווה - מאשר מה שקבלתי בחינם.
אגב, אם נחזור לבנות, תשאלי את עצמך -
שאת הולכת לחנות בגדים לקנות חולצה. אם זה כסף של ההורים,
אז וואלה, חוגגים עליו. כמה עולה חולצה? 300. סבבה, בכיף...
אבל אם זה כסף שלך, את כזה באה לדלפק, מוציאה ת'מאה שקל על הבושם שקנית בהנחה ענקית,
וכולך - 'אי. אי. כואב לי בלב. כספי הטוב, איך אני משחררת אותך. כואב'...
מה אומרת? שנחזור מהר לגברים?...
צאי רגע לרחוב, תסתכלי על אדם שגידל בצל בחצר שלו.
כמה הערכה, איזו התלהבות, הוא ילטף אותו, ישקה אותו באהבה, יעטוף אותו בזהב...
ואת כזה עומדת בצד - רבאק!! בואנה איש, רוצה נעשה לך מגבית לקילו בצל?...
לך ל - 'הכל בשקל' וקנה שם עשרים קילו. מה אתה מזיע על קילו..?!
זהו. מכאן נבין אחלה ת'תשובה ---
'נהמא דכיסופא', בתרגום חופשי = לחם של בושה. דברים שמקבלים חינם, הוא של בושה.
זו הסיבה שה' לא לקח אותנו ישר לעולם הבא.
קיצור - ה' עשה איתנו חסד כפול.
לא רק זה שהוא נותן לנו שכר, אלא > הוא ל-א נותן לנו אותו בחינם.
כי - שכר בחינם - לא כיף לאדם. האדם מרגיש לא בנוח.
לכן ה' נותן לנו לעבור פה בעולם הזה, להזיע, להתגבר, לעשות מצוות, להלחם עם היצר -
בשביל שנקבל את השכר בעולם, זה יהיה שכר על 'עבודה', ולא שכר של חינם.
= לא נתבייש לקבל ת'שכר הזה, ו - נהנה ממנו ה-כ-י הרבה בצורה הכי מהנה שיש.
יוצא שת'כלס -
ה' היה יכול לתת לנו את העולם הבא ב - 'מתנה'. את כל הטוב. בקלות.
אבל אז, אנחנו לא היינו מרגישים כמו שבעז"ה נגיע למעלה ונוכל לומר בכיף -
'ה', מגיע לי השכר הזה. עמלתי - הגברתי - השתדלתי. הוא שלי, מגיע לי משכורת'...
זה שיא הכיף. לקבל משהו ולהנות ממנו. משהו שמגיע לך לא 'בחינם',
אלא דוקא בגלל שעבדת והזעת בשביל להשיג אותו...
אז בעצם - וואו.
שופו כמה ה' אוהב אותנו.
זו - אהבה אמיתית.
ה' , תודה. באמת.
אוהבים אותך.
עד לכאן מי שרוצה והכל סגור לו - סבבה.
אבל מי שרוצה עוד, או למי שתהיה אי פעם שאלה על מה שאמרנו -
מזומן להמשיך לקטע הבא:
> שאלות - תשובות. אבל יש יסוד ענק שפותר הכל...
בכל מקרה, עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.
אם הקפצתם, אני יודע שקראו את הדברים וזה פשוט מעלה לי חיוך על הפנים...
אז, מי המתנדב/ת להעלות לי חיוך מתוק על הפנים?... 
באהבת ענקית,
אח..
