חיוב סוכה בטיול
הרה"ג דוב ליאור
שאלה:
אני מדריך בבני עקיבא ויש מסע בבני עקיבא כל שנה שהוא בחול המועד סוכות.
רציתי לדעת מה שיטת הרב לגבי חיוב אכילה בסוכה כשאני במסע באמצע מסלול (המסע הוא יומיים) האם אני חייב בסוכה לאכילת המוציא? שמעתי שיש חילוקים בנושא יש מחייבים ויש פוטרים.
ואם אני חייב בסוכה אז מה השיעור שמותר לי לאכול מזונות בלי סוכה?
תשובה:
הולכי דרכים פטורים אבל אין בזה הידור מצווה. אם אתה רוצה להיות חסיד אל תאכל לחם. אפשר גם לישון.
לא כ"כ קשה, רק קצת..
אבל בערך-
קח 4 עמודים, באורך מטר ועשרה (אפשר יותר, כן?), תוכל לתקוע אותם באדמה.
הבעיה ללא הפתרון כרגע- לדפנות, אתה צריך חוטים ללבוד.
החוטים צריכים להיות מתוחים, כך שברוח מצויה הם יזוזו פחות מטפח.
הבעיה היא, שאם תמתח את החוטים, אתה תפיל את העמודים!
אז אפשר לתקוע באדמה (בשביל זה יש מטר ועשרה).
אבל קשה לתקוע באדמה..
וצריך כמובן, עמודים וכו'...
חג שמח, ובהצלחה..
שירושקיאפילו לא חייבות בסוכה!
מה הבעיה לצאת??
כי אנחנו, שלא כמו הבנים, מניחות תפילין כל יום, בלי לחפף!
כן כן, גם בסוכות.. ואנחנו חייבות בסוכה מבטון, אז זה לא כ"כ פשוט..
;)
בס"ד
לא רק אנחנו עושים אתזה, נכון?!
(לנו יש סוכה גם לבנים וגם לבנות.. דוסים שכמותנו!
)
הייה רק פעם אחת סוכה במסלול..
ובלילה..
בס"ד
ושהם יהיו גבוהים יותר מעשרה טפחים, לא יזוזו, וישלימו לשתי דפנות וחצי..
אנחנו עשינו את זה פעם בטיול משפחתי.. (אפילו שהם לא כ"כ סמכו על זה בשביל לחם.. אבל בשביל לשתות במסלול..
בת חיל- באמת היה לנו סיפור עם זה..
בגלל שגרנו רחוק, היינו רעבים, והבטיחו לנו סוכה בהתחלת המסלול, ואח"כ בסוף, ואח"כ במחנה, אבל בגלל שכבר היינו מתים מרעב, אז כשגמרנו את המחנה..
אחת מהשומרון-
הבאנו איתנו 4 עמודים קטנים וסכך, והיינו 4 אנשים, אז 3 עמדו כ"א עם 3 דפנות בלבוד, והחזיק את הסכך, ובתורנות, אחד אכל בפנים..
אה, ואם יש פה מישהו מסניף דימונה, שיצא למסע, שידבר איתי..
יש לי משהו חשוב להגיד לו..
בנטיעות וכזה נראה לי שכן
במחנה יש משהו נפרד
יש למישו אולי?
לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?
חלק ממערך בת מצוה
באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי..
להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:
חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)
מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.
דקה 1-2: שאלה פותחת
שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"
תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).
דקה 3-5: סיפור קצר
ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."
שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"
דקה 6-10: דיון קצר
שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"
עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.
חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)
מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.
דקה 1-2: הסבר קצר
אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."
דקה 3-8: פעילות קבוצתית
חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.
תן לכל קבוצה משימה:
קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.
קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.
קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).
כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.
דקה 9-10: שיתוף מהיר
נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).
חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)
מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.
דקה 1-3: דבר תורה קצר
אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."
דקה 4-7: פעילות אישית
תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."
תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.
דקה 8-10: סיום מעודד
אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."
סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).
הערות למנחה:
שמור על אווירה קלילה ומכבדת.
התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.
הבא דף ועטים לפעילויות.
אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.
בהצלחה!
אני ממש מסכימה איתך..
אחי אהוביהאחי אהוביהאחרונהחברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)
טוב נושא קשוח אז ככה..
בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה).
אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.
עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.
עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית
קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?
מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו
במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה.
מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות
רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?
וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)
ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)
תודה רבה!
