דבר ראשון- לא כל העם הוא בני עקיבא, זוהי עובדה.

אה, וגם לא נראה לי שזו המטרה..

המטרה היא שאנחנו נהיה אוהבי ישראל..

וכל השאר-

השאלה עלתה לי מזמן, בגלל כל מיני דברים שעשיתי, ופתאום, חשבתי לעצמי, למה לי להשקיע כ"כ??

אז שאלתי את בנ"ע, באימיילים (כל אימייל שתשאלו- שלחתי..), ולצערי, הם לא עונים..

כל אחד בהנהלה הארצית חושב משהו אחר, אז כל דעה שתגידו בערך - זה אכן "תנועה של עם".

למשל, אני חושבת ש"תנועה של עם" מבטאת את המעורבות החברתית והשאיפה להשפיע על הווי החיים במדינה הזאת. וכאן עולה השאלה - למה נועדה סיסמא זאת? הרי זאת מהותה של תנועת נוער, ולכן אין היא מסמלת את יחודה של התנועה...

יש אנשים שאומרים שהתנועה פתוחה לכל מי שרוצה - אבל יש עם זה בעיה עקרונית, וגם בעיה מעשית (לדוגמא - אסור ללכת עם מכנסיים בטיולים. אבל מה עם סניפים שרבניהם מתירים זאת?).

זה דיון נפרד,

אבל דווקא זה- אני לא חושבת שיש כ"כ בעיה מעשית עם זה. איך? פירוט לא כאן, אבל אני רק ארגיע שאת יכולה להיות רגועה בקשר לסניפים האלה. סניף שרב מתיר לו ללכת ככה- הולך ככה.

פעם, כשהייתי חניכה נלהבת של התנועה, ממש אהבתי את הסיסמה הזאת... כאילו, זה מראה על איחוד, על זה שבני עקיבא מדברת אל כולם ולא רק לתחום מסויים, על זה שהתנועה משפיעה על כל העם וככה משפיעה יותר וכו'

ובאמת האמנתי בזה..

אבל כשאתה גודל, פתאום אתה קולט שלהדרכה מקבלים רק מי שבדיוק דוג' אישית ודוס מספיק, ולא באמת כל אחד שרוצה.. (ואני לא מדברת על אנשים שבאמת לא יכולים להיות מדריכים אלא אנשים שלא דתיים מספיק נניח)

אז אם כל הכבוד ל"תנועה של עם".. בכל זאת כדי להנהיג את התנועה בוחרים רק אנשים מסויימים שעונים על קריטריונים מסויימים.. 

אז זאת סיסמה נחמדה, אידיאל יפה, רק צריך לנסות יותר לממש אותו..

ממש לא, זה רק חלק קטן מאוד מכל המפעל האדיר הזה.

ובדיוק כמו שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ולכל אחד יש זכות להיות ראש ממשלה- מה לעשות, ראש הממשלה שיבחר/המועמדים לא יהיו כל מוכר קיוסק מהעם- אלא אנשים שמתאימים לזה. וזה לא סותר את העובדה שהמדינה היא דמוקרטית. [ואל תיכנסו עכשיו לויכוחים על המדינה של היום. אני מדברת על מצב אידיאלי.] פשוט יש תפקידים שאי אפשר שכל אחד יהיה בהם וצריך כמה כישורים/להתאים בשבילם.

זה נורא יפה וחשוב שכל אחד רוצה להדריך- אבל שוב- השאלה היא כמה הוא מוכשר [מלשון הכשרה] ומתאים לתפקיד  הזה.

כמו מה שאני ונעמה אמרנו-

אנחנו לא תנועה של כל העם, אלא אנחנו חלק מסוים בעם, שמוכן לקבל את שאר העם, גם אם הוא חושב אחרת, וכו'..(תראי במה שכתבנו..)

אבל מה שאמרת על הדרכה- אז דבר ראשון, יכול להיות שבחרו דווקא את הדוסים, כי הם הכי מתאימים, ולא דווקא בגלל הדוסיות.. (לי אישית זה נראה הגיוני- לפרטים, באישי..)

דבר שני- אנחנו לא נוותר על הדרך שלנו, רק כדי לחבר את עצמו לעם, כי כמו שאמרתי, אנחנו לא תנועה של העם, אלא תנועה שבעד העם..

ודוסים, למיטב הבנתי, מייצגים את הדרך שלנו, גם אם אנחנו עוד לא הגענו אליה..

(ד"א, מהמשפט "תנועה של עם", באמת אפשר להבין אחרת ממה שאני ונעמה אמרנו..)

תנועה של עם= שאנחנו חלק מהעם. אף אחד לא חי בסרט שכל העם הם חלק מבנ"ע [למרות שזה יכול להיות רעיון לא רע ] אלא שאנחנו חלק מהעם. לא יותר גבוהים ממנו, ולא יותר נמוכים ממנו. באותה רמה בדיוק כמו כל אחד אחר בעמ"י, וכמו כן- בגלל שאנחנו חלק מהעם יש לנו גם מחוייבות לעם. לא מתוך זה שאנחנו צריכים "להשפיע" עליהם, אלא כי אנחנו ערבים לעם, כל אחד מעמ"י הוא חלק מאיתנו.

זה גם אידיאל- שנזכה להשתחרר מהגאווה ולקבל את כל חלקי עמ"י ולהרגיש חלק מהם, זה גם הכיוון של התנועה שצריך להנחות אותנו בכל מה שאנחנו עושים- החל מקבלת חניכים לסניפים וכלה בפעילויות הגדולות באמת, וזה גם הייחוד של התנועה שלנו, שבאמת ב"ה אפשר לראות את זה מתגשם בפועל.

זאת לא כל המהות של התנועה, ברור שלא. זה פשוט חלק בולט ממנה. המהות של התנועה בתכל'ס היא ליצור ולהגשים חיי תורה ועבודה.

מועדים לשמחה!

"זאת לא כל המהות של התנועה, ברור שלא. זה פשוט חלק בולט ממנה. המהות של התנועה בתכל'ס היא ליצור ולהגשים חיי תורה ועבודה."

את עדיין זוכרת את המאמר החביב שלנו?

["לבירור שיטתנו". מאמר של השח"ל- הרב שמואל חיים לנדוי, ממנהיגי "הפועל המזרחי". בו הוא מסביר את משמעות הסיסמא "תורה ועבודה".]

משהו שמאד בלט וחידש לי שם, זה שהוא אמר שהמטרה היא- תחיית האומה. כאומה.

ואיך שאני הבנתי - תורה ועבודה זו הדרך להגיע לתחיית האומה. האמצעי.

הערך המרכזי הוא עם ישראל.

וכשקראתי את זה תהיתי אם מי שקבע את הסיסמא "תנועה של עם", עשה את זה מתוך ההבנה הזו^. כי אם כן - אז זה באמת נוגע בשורש התנועה, ואולי זו בעצם.. בכל זאת.. כל המהות שלה?

[ועוד שאלה קטנה- מה זה "קבלת חניכים לסניפים"? עוד לא שמעתי על תנועה שעושה "סינונים" או מקבלת רק חניכים מסוימים. כשאומרים "אצלנו מקבלים את כולם" - אז הי, זה לא שבאריאל מעיפים את מי שלא נחשב 'דוס'..]

תנועת בנ"ע חורטת על דגלה את תורה ועבודה בתכל'ס.

זה שבשנים האחרונות נוספה גם ה"תנועה של עם"- זה אולי מראה באמת על משהו שנוסף למהות של התנועה, אבל זה עדיין לא הערך המרכזי של התנועה, לענ"ד.

אבל האמת שאני כרגע לא זוכרת בדיוק את לבירור שיטתנו, אז אני אקרא ואז אחשוב על זה

[מה הבעיה? לא אמרתי שעושים מבחני קבלה. אני מדברת על מי שבתכל'ס מגיע לסניף ומרגיש טוב להיות בו וחלק מהתנועה. מה לעשות שלא בכל תנועה [ולא משנה באיזה תנועה.. גם בחילונים] רוצים את כולם.]

יש פה חלקים שהורדתי, אני לא רוצה להראות אותם לכולם..

"

כידוע לכם, כל מדריך צריך שתהיה לו מטרה, שעל פיה הוא יכוון את צעדיו.
 
בתור מדריך חוץ, עלתה לי השאלה, לאיזו מטרה אני משקיע כ"כ?
 
ז"א, אין לי שום בעיה להדריך. זוהי הזדמנות לעצב את האישיות, שלך ושל החניכים. אבל קורה לפעמים, בצוות למשל, שישנה איזו התלבטות, כמו האם לצאת למסע, או לעשות משהו ערכי יותר, אחר. ע"פ מה מחליטים? אין איזה קו שבנ"ע מראה ללכת בו (או שאולי יש, אבל רחב, כמו שיפורט...), ולכן כ"א בצוות, ייתן רעיון לפי דעתו, וכידוע, בציונות הדתית ישנן הרבה דעות, שכולן נכללות ב"תורה ועבודה".
כמובן, שעכשיו תגידו שאנחנו "תנועה של עם". האם בשביל לקבל את החילוני, נצטרך לעשות דברים שאסור לנו? נכון, לא, אבל ננסה לקבל אותו, עם הגבולות שיש לנו.
לכן נוצר בלבול, בנושא החם של הפרדה, למשל.
אין אף אחד שאומר בבירור לאן ללכת.
כ"א שנשאל, יגיד לנו שזה לפי הסניף, ושכ"א משפיע, וכו' (אתם מכירים את התשובות. התם הרי אלו שנותנים אותם!)
 
אמנם, יש "תורה ועבודה", ויש "תנועה של עם", אבל לדעתי, אלו מטרות מאוד כלליות, שמשמשות אותנו לכוון את חיינו.
אבל להדריך ילדים בגילאים של חב"א, לפי מה שאני מרגיש, צריך משהו יותר ממוקד.
 
למשל, אם תגידו לי שמטרתי היא "תורה ועבודה", תדעו, שאם אני לא יהיה בסניף, והחניכים לא יגיעו, זה לא מה שישנה להם את הערכים של "תורה ועבודה", כי החניכים גם ככה יחונכו לזה ע"י ההורים והסביבה.

(ולא סתם אני אומר, כי לפעמים, כשאני לוקח את החניכים לפעילות, אני מרגיש שזה "קטן עליהם"..

הם לדוגמא הולכים לחלק נירות שבת מרצונם, וביוזמתם, ללא קשר לסניף!!)
כנ"ל ל"תנועה של עם", שאיפה שאני גר זה אולי המקום שהכי אפשר לראות את החיבור בין חלקי העם, ולא דווקא דרך בנ"ע.
 
לכן, אני מנסה לברר לעצמי, למה בעצם להשקיע כל כך בהדרכה, אם המטרה שלי לא רלוונטית?
לדעתי, זה יועיל גם לשאר המדריכים, אם תהיה להם מטרה יותר מסוימת, מאשר המטרה העליונה של הציונות הדתית.
 
הייתי מגדיר את הבקשה שלי, כחיפוש אחר "חזון" כלשהו לתנועה.
משהו, שיהיה אולי יותר מפורט מאשר אמירה כללית.
 
 
אני יודע שהדברים שאמרתי קצת מבולבלים, אבל אני מקווה שמתוך זה יעלה הבלבול שאני עצמי חש.
לאיפה אנחנו הולכים? מה הכיוון? מי מכוון? למה לשם, ולא לכיוון אחר? וכו'...
אני לא מרגיש שום צורך להחזיק את השבט שלי בסניף. הם חניכים שעושים דברים יותר אידיאליסטים ממה שהסניף מספק.

"

שיגיד לי..

בס"ד

תנועה של עם- תנועה שנותנת מענה לכל אחד מנתחי העם, כל מי שרוצה,כמובן!.

המטרה של בנ"ע, ובעצם כל המטרה של ההדרכה,להטמיע אידאלים בנוער ובילדים כדי שהדור הבא יקדם את עמ"י!!, כל מי שרוצה לשנות,להזיז,להרים- מוזמן! אתה לא תרגיש 'תקוע' אם אתה פחות דוס או יותר דוס! יש מגוון רחב, מגוון של אנשים אידאליסטים,חדורי אותה מטרה! (יש שיגדירו אותה כ'תחי'ית האומה').

אז יש לנו מטרה (לבן כהה,מקווה שעניתי לך על התשובה..!),יש לנו חבר'ה חדורי מרץ וישלנו כוח.

אז קדימה!.

וד"א- שאמרתי המטרה של ההדרכה הכוונתי ש-המדריכים צריכים לתת כוח בחניכים,להסביר,לענות,לתמרץ ת'חניכים שכהם שי'היו חב"ב,המטרה שלהם לא תסתכם ב'להיכנס להדרכה' אלא ב-להיות חב"ב פעיל!,ליזום!,להראות את הכוח של הנוער פועל לטובה! והעיקר-לשנות משהו בדור!!.

אבל עכשיו לי יש שאלה,

אז בעצם-המטרה שלנו היא לשנות את הדור לטובה כדי להביא את הגאולה,אז בע"ה אחרי שיבוא המשיח,והדור י'הי'ה מתוקן, מה נעשה?!

אז בדיוק יש לי דוגמא.. ממש מעכשיו..

אחד המדריכים שאל אותי למה אין סניף בשמחתורה.

שאלתי אותו למה שיהיה?

אז הוא אמר לשמח.. להראות נוכחות..

לשמח- גם ככה אנשים ישמחו, עם או בלי הסניף.

להראות נוכחות- למה זה נחוץ?

אבל אם לא הייתי חושב על זה, הייתי אומר שהוא צודק!

במקרים כאלו נוצרת הבעיה. למה בעצם צריך את הסניף?

ועייני במכתב שפרסמתי בשרשור הזה ממש..

אני חושבת שהשאלה לא מספיק מובנת במכתב, ואולי גם לך...

אז אני אכתוב פה בנקודות את השאלות השונות למען הסדר הטוב:

א. בשביל מה קיים סניף ותנועת נוער באופן כללי? החניכים מתחנכים היטב בבית ובמוסדות החינוך (בי"ס, אולפנות, ישיבות). הם ממש לא צריכים אותי!

[זאת שאלה ידועה בסניפי יש"ע, אבל בסניף שלך?! אולי רק החניכים שלך, ואולי צריך לשאול למה הסניף לא משמעותי לציבור הרחב]

ב. מה הכוונה "תנועה של עם"?

איך שומרים שאידיאל זה לא יסתור את "תורה ועבודה"?

מתי מבליגים ומוותרים, ומתי שמים גבולות ברורים?

(מה הקו של בני עקיבא בעניין הזה?)

ג. מה החזון של התנועה?

את השאלה הזאת אתה יכול להפנות למישהו מהמחוז שלך או לרב בני.

על שאלות 2 ו3 לא יענו לך תשובה ברורה, כי גם להם זה לא יותר מדי ברור.

שאלה אחת- אני יודע, וכן, החניכים שלי שונים..

שאלה 2- אולי את צודקת..

שאלה 3- חשבתי על זה, אבל לא ידעתי אם יבינו אותי..

תראי שבאיזה מקום כן שאלתי את זה..

אה, וזה נראה לך קל להפנות למחוז או לרב בני או לרכז הדרכה או לעגענ או לדגגדע (אפילו להם שלחתי!!! סתם, אבל באמת שלחתי לאיזה 7 כתובות..)

אף אחד לא עונה!!

יש לי את המספר של הרב בני, אבל אני לא רוצה בטלפון..

בס"ד

באמת שלא ידעתי על מה לענות..

ככה-

מה הכוונה "תנועה של עם"? טוב,ניראלי שעניתי כבר!.

איך שומרים שאידיאל זה לא יסתור את "תורה ועבודה"? למה שאידאל יסתור אתזה?! אשמח להסבר!.

מתי מבליגים ומוותרים, ומתי שמים גבולות ברורים?רוח ההלכה- אפשר לוותר ולהקל, ההלכה הברורה-גבול ברור!.

מה הקו של בני עקיבא בעניין הזה?אני חושבת שבקטע הזה, כל אדם יפעל לפיו ואם הסניף רואה התנהגות שלא מתאימה להשתי'יכות של תנועת נוער דתית, יש צורך להעיר!.

  מה החזון של התנועה?עניתי כבר, לא?!

וחוצמזה-רשמת שהחניכים שלך ככה,והמקום שבו אתה מדריך הוא ככה וכו', אבל- בנ"ע לא יכולה לתת אידאלים ומטרות לפי איזור/סוג חניכים/רמה תורנית וכו'! הם נותנים מטרה כללית, שאפשר לשי'יך אותה לכלל (עמ"י) ולפרט (אני והחברים/הורים/מדריכים) המטרות הן כאלה שכל אחד יש לו משו להשתפר ואם אתה מחפש מה להעביר לחניכים שלך-אתה לא חי'יב שהכל י'הי'ה מחובר באופן ברור לתנועה של עם, ברגע שאתה מקנה לחניך ערכים מינמליסטים של התנהגות (כבוד,הכרת הטוב,ראי'ית התמונה השלמה,קבלת השונה,וויתור וכו'-לא חסרות פעולות בסגנון הנ"ל..) מימלא (בשבטים יותר בוגרים,שהוא כבר סופג את הערכים באמת..)הוא הופך לאחד טוב יותר,עם אידאלים ושאיפות (שאולי הוא לא יקבל את כולם רק מהמדריך, ברור שגם מהבית!) והוא יבין את המשמעות של בנ"ע ויוכל להכיל את התנועה של העם הענקית שהוא חלק ממנה!.

^^מקווה שהסברתי טוב.. קצת הסתבכתי אם זה!.

ומה אם השאלה שלי?!

נתחיל מלבן כהה -

באמת קשה להם לענות. קודם כל, אין להם יותר מדי זמן. דבר שני - חלק מהשאלות הן שאלות המליון דולר של בני עקיבא. לשבת ולנסח את התשובה לוקח הרבה זמן ומאמץ, עם ידיעה שאחרי זה תבוא התכתבות ארוכה ושגם כך - זוהי רק הדעה הקטנה שלהם. אנשים אחרים יאמרו דברים אחרים, ואתה תשאר בלי תשובה ברורה בין כך ובין כך.

לכן אני חושבת שכדאי להרים טלפון לרב בני, לשאול אם יש לו זמן להקדיש לך.

רננה -

# אם "תנועה של עם" משמעה פתיחות לכל חלקי העם - האם נכניס לסניף ילדה עם מכנסיים? הרי זה סותר את "תורה ועבודה"...

שאלה יותר גדולה - האם נכניס לסניף ילד שמעשן? מה הקו המנחה של בני עקיבא בעניין זה? אם יש בכלל...

# אם לתנועה יש חזון, כ-ל התנועה צריכה להיות מחוברת אליו ברמה זו או אחרת.

אם את טוענת שהחזון הוא חיבור לעם, כל סניף צריך להיות בשאיפה לממש את החזון.

הזוי שמדריך בסניף שהתנועה משקיעה בו כ"כ הרבה רק כי הוא שיא החיבור לעם - מרגיש שאין בכלל חיבור.

אני אומרת את זה, כי אני חושבת שזה גם בעיה בחיבור של הסניפים לסיסמא המפוצצת הזאת (וגם בעיה ספציפית, ולא כאן המקום).

השאלה שלך היא שאלה ענקית, שלא קשורה רק לבני עקיבא.

אם ננסח אותה שוב -

מה ישאר לנו לעשות אחרי שתבוא הגאולה והכל יהיה מתוקן?

למען האמת, פעם היתה לי תשובה שספקה אותי, ובדיוק בזמן האחרון התבלבלתי שוב.

כרגע אני חושבת שיהיו אתגרים בעבודת ה' שלנו, שאינם מגיעים מהשפעות חיצוניות.

רוב הדברים שאנחנו מתעסקים איתם היום, אינם עבודת ה' נטו - אלא נסיון להפטר מכל השטויות שסובבות אותנו וחודרות לנשמתנו.

לעתיד לבוא, עבודת ה' תהיה בנחת ובאידיליה של שלמות.

"צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה".

- דרוש בירור -

בשביל מה?

(אבל בהתחשב בכך שאנחנו לא יודעים מה יהיה בגאולה, אז כשנגיע לגשר, נעבור אותו..)

בצחוק, בצחוק...

לענ"ד, תנועת נוער היא מסגרת שבה אדם יכול לבטא את עצמו.

יש גם חזון, שמתפתח ומשתכלל כל הזמן, ולכן כשנגיע לגאולה - עוד נדבר עליו...

אבל ברמת העקרון, ההבדל בין תנועת נוער לבית ספר - שבתנועת נוער ישנה עצמאות שמאפשרת לכל אדם להתפתח בכיוון שלו עם הכשרונות והאהבות שלו.

למשל: יש את התחומים הבסיסיים שבכל סניף אפשר לבטא אותם - יוזמה, אחריות, ארגון.

ויש עוד תחומים, שהשאיפה שלנו היא לאפשר אותם בכל סניף עלי אדמות - יצירתיות, עומק, חברות...

אי לכך, תנועת נוער לא אמורה לחדול גם אם המציאות תהיה מושלמת.

תקרא את "לבירור שיטתנו" של שח"ל [אם צריך אני יכולה להעביר במסר] ותראה מי אומר..

בקצרה- הוא אומר שהחיים האידיאלים בגאולה יהיו חיים של תו"ע.

ומי בדיוק ינהיג את זה?

ברור שאנחנו!

זה היופי בחזון שלנו, שהוא לא יסתיים שתבוא הגאולה. הוא משהו של חיים אידיאלים לכל זמן.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.