שאת מאד אוהבת אותה וקשה לך לעזוב אותה..אבל מה לעשות שהביצפר ממש לא מתאים לך... וחבל שתלמדי במקום שלא טוב לך בו אפילו אם יש לך שם חברה מדהימה כזאת...

מבטיחים לשמור על קשר,באים לבקר כמה שיותר וכו'....

אפשר לתת לתה איזו שהיא מתנה קטנה ומכתב מכל הלב..

בהצלחה!

היא תבין בסופו של דבר...

מוזמנת לדבר באישי...

את צריכה להסביר לה בצורה יפה ומכבדת שאת צריכה לעשות מה שטוב לך,כן,באמת!.

את קודמת לאנשים אחרים.

וואלה,זה נשמע מוזר.

אבל.. אומרים שאם את עם מישו במדבר ונשאר לך שלוק של מים. מי ישתה?

את!!!

כי לפני שאת חושבת על מה קשה לאנשים אחרים את צריכה לחשוב שיהיה לך טוב.

כי התפקיד שלך זה לדאוג לעצמך שיהיה לך הכי טוב בעולם.

אין עניין שתשארי במקום שלא טוב לך רק כי היא רוצה לשמור אותך לידה.

יהיה לה קשה ואת יכולה לעזור לה ולתמוך בה מרחוק,שיחות טלפון,ביקורים וכו'...

אם היא גם רוצה לשמור איתך על קשר-היא תשתף איתך פעולה.

מוזמנת לדבר באישי

תסבירי לה שזה ממש לא אישי ושחשבת מלא אם לעבור בדיוק מהסיבה שאת לא רוצה לעזוב אותה...

ומה לעשות, אבל האולפנה שבה את לומדת- משנה אותך וקובעת הרבה מהעתיד שלך. אם תמשיכי ללמוד איפה שאת לומדת- יהיה לך אח"כ קשה להשלים את כל הדברים שהיית מקבלת באול' אחרת.. אבל אם את עוברת לאולפנה אחרת- את עדיין יכולה לשמור איתה על קשר!!

חוצמיזה, שגם חברה הכי טובה בעולם- יכול להיות ששנה הבאה, סתם, במקרה בלי שום כוונות רעות- תהיו פחות חברות טובות, ופחות יהיה לה קריטי.. תסבירי לה שהיא לא יכולה לנסות להיות חברה צמודה שלך ככללל החיים ומתישהו יש פרידות.

את יודעת כמה חברות שלי עזבו ת'אולפנה ועברו לאולפנה אחרתת?

זה היה לי עצוב, אבל הבנתי אותן וניסיתי לעזור..

כי בתכל'ס- זה קשה לעבור אולפנה..

בהצלחה

זו סוג של אגואיסטיות מצידה. אם את רוצה פירוט, באישי בשמחה.

אממ....

תקשיבי את צודקת!!

אבל בכל זאת....כדאי קצת לנסות לדון אותה לכף זכות...את לא יודעת תמניעים של חברה שלה....(ואני לא כותבת את זה מסיבות כאלה ואחרות אלה כי ככה אני חושבת) למרות שאת ממש צודקת היא צריכה לעשות מה שטוב לה... אבל זה לא סבה להגיד על החברה שלה שהיא אגואיסטית וכו'.....

עם כ--ל הכבוד לחברות, חברות באות והולכות ומשתנות לאורך החיים. בשבילה תדפקי לעצמך את השנים בהם את אמורה לעצב את עצמך?

ואם היא חברת נפש ממש טובה, אחת כזו שבאמת תישאר איתך וחשובה לך.. היא אמורה להיות אחת שמכירה אותך ואוהבת אותך באמת, ואם היא יודעת שזה מה שטוב לך היא תתן לך ללכת.

בקיצור, נשמע לי די הזוי ומצחיק לא לעזוב בגלל שחברה מתעצבנת בגלל זה.

בס"ד

בלי שום כעס או רצון לסכסך:

זאת חברות לוחצת. חברות כובלת.

חברה טובה צריכה לתת לחברתה את החופש לעשות את הדברים שטובים לה באמת.

וכמו שכבר כתבו- יש פה מן האגואיסטיות.

את יכולה להסביר לה את זה..

ואת גם יכולה להגיד לה שאת לא תדברי איתה כ היא מכיחה אותך לעשות בר שעושה לך רע.

תגידי לה שלעבור לאולפנא יעשה חלך טוב וככה תהיה לה חברה יותר שמחה ורגועה..

ואת גם בכלל מוזמנת להרגיע אותה ולקבוע ביחד איתה איך לא תאבדו תקשר.. שיחות ביום קבוע/ לימוד משותף/ שבתות משותפות..

בכל מקרה- תשתחררי מהקשר הלא בריא הזה, ותשני אותו. וכמו שהסנה בוער כתבה: את לא הולכת להתחתן איתה..

את לא צריכה שיהיו לך יסורי מצפון ממנה

כי בסופו של דבר את זו שתקבעי לעצמך את החיים שלך ואת צריכה

לעשות דברים לפי השיקולים שלך! ואם את רוצה לעבור אולפנא

בגלל שלא טוב לך באולפנא הנוכחית, תעברי אולפנא כי באמת אין

טעם שתלמדי עכשיו באולפנא שאת לא רוצה להיות בה!!!   רק בגלל

שחברה שלך רוצה שתישארי, כי יש מספיק דרכים לישמור על קשר,

מאחלת לך הצלחה בכל דרך שתבחרי=]

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)