משכנתא היא הלוואה לכל דבר. הלוואה שתשעבד אותכם לבנק להרבה מאוד שנים.

משכנתא ימליצו לכם לקחת בד"כ כשיש לכם ביד בערך חצי מעלות הדירה או קצת פחות מזה. אפשר גם עם שליש אבל העלויות הנלוות יהיו במקרה הזה גבוהות בהרבה, ועול הריבית יכביד עליכם עוד מס' שנים לא מבוטל.

בנוסף, אני בכלל לא בטוח שאתם כזוג יודעים איפה תרצו לגור כל חייכם. לא כדאי לקנות דירה ולגלות אחרי שנתיים שכל האזור לא מתאים (אני יודע שאפשר להשכיר אחר כך, אבל... בכל זאת).

בשנים ראשונות הרבה פעמים כדאי דווקא לגור בשכירות. שכירת קראוון/דירה קטנה של 2-3 חדרים זולה משמעותית מתשלום ארנונה + משכנתא על החדרים הנוספים אותם תרצו רק בהמשך חייכם.

אבל זה רק שני הגרוש שלי. כדאי להתייעץ עם מישהו שזה המקצוע שלו ומודע למשמעויות הכספיות של כל צעד כזה.

בס"ד

התשואה שאתה מקבל מדירה שקנית, גבוהה הרבה יותר אם תשלם את הכסף שלך לאיזה משכיר, שעושה עליך קרוב ל -12% בשנה במקומות של זוגות צעירים, כמו מקומות שיש בהם ישיבות, אוניבריסאות ירושלים ת"א וחיפה.

בנוסף, אם יש לך 2500 ש"ח מיותרים לשלם כל חודש, עדיף שתקנה דירה במשכנתא, שהריבית היום נמוכה (יחסית) מאשר לשלם שכ"ד. לגבי חיסכון בבנק, לבד משוק המניות, שהוא שוק מסוכן, כל שאר המסלולים הסולדיים בבנק, לא מניבים תשואה גבוהה בכלל, שוב עקב הריבית הנמוכה.

דבר נוסף, קנית דירה?, לא מצא חן בעיניך, בד"כ ערך הנכס שלך יעלה, אם לא, אתה יכול לעבור למקום אחר להשכיר את דירתך הישנה, ולשכור במקום אחר. והיה אם תחליט לגור במקום החדש, תוכל למכור את הדירה למחזר משכנתא, ולקנות דירה במקום חדש.

יתירה מזאת, בחישוב פשוט, זוג צעיר בממוצע מכניס סכום קטן יחסית. מה גורם לכך שהוא משלם 2500 ש"ח שכ"ד, כפול 12 חודשים, כפול שלוש שנים, (זה יוצא 90000 ש"ח), לא חראם, וזה על כלום! שום תשואה בחזרה.

הרבה מאוד פעמים אנחנו לא משלמים לפי מה שנראה בהתחלה אלא לפי התועלת שאנחנו מפיקים, ובמקרה דנן, הדירה הזאת, וגם אחרות עם אותה משכנתא יכולה למנף את המשפחה כמו שקרה להרבה משפחות שקנו דירות. קחו את ירושלים לפני כמה שנים, דירה בשכונות כמו גבעת מרדכי הייתה עולה כ חצי מיליון שקלים, היום הדירה עולה פי שתיים. עם הכסף הזה אדם יכול ללכת ליישוב ולקנות בית חדש עם אותה משכנתא שהוא שילם.

אינני מזלזל ח"ו בזהירות, צריך להתייעץ המון, לדבר המון עם אנשים ולא להמין כל כך למה שהבנק מנסה לשווק, אבל לענ"ד הכי כדאי לראות את היכולות של הזוג, ואם ישנה יכולת לקחת משכנתא ולקנות דירה.

אני את דעתי כתבתי, וכל אחד יעשה כראות עיניו. בהצלחה לכולם!!!!

כל עוד שמחיר השכירות הוא פחות או יותר בגובהה מחיר התשלום החודשי של המשכנתא.

עדיף לגור בשכירות ולחסוך את הכסף הזה ולקבל עליו ריבית, במקום לשלם עליו ריבית. והפסדי הוצאות השכירות קטנות משמעותית מהפסדי הריבית.   

מקדים תרופה - מה שכתבתי - הוא פשוט נכון. ממש לא ניתן לוויכוח. כל כלכלן  שמבין משהו יגיד את זה.

אממה?

שיש נתונים שנכנסים לשיקול הכלכלי הטהור הזה. בגדול יש שני טיעונים - אחד נכון ואחד ממש לא.

1. הנכון - שאין ברירה.   לדוגמה: יש בית (למשל באיזה התנחלות) שאתה רוצה - ואין אפשרות של שכירות במקום, ואתה חייב לגור שם.זה יכול להיות מוצדק - רק צריך לדעת שיש מחיר.

2. הלא נכון - והוא השכיח לצערנו - תופעה ייחודית ישראלית (בדוק שבחו"ל זה לא ככה) שאנשים רוצים יציבות. והם מרגישים שאם יש להם בית אז הם יציבים. הענין הוא שהבית לא באמת שלך, אז מה היציבות פה?

קיצר לרוב יש פה ענין רגשי שגוי שמתנגש בשיקול השכלי הכלכלי הקר. ובמדינת ישראל כמו במדינת ישראל -חחח- ידוע מי מנצח... 

בהנחה שאני אגור באותה הדירה המדוברת 28 שנה (תקופת המשכנתא)

אם אשלם שכירות במשך כל התקופה הזו - הכסף ייעלם והבית לא שלי, לעומת זאת, אם אקח משכנתא בסוף התקופה הבית יהיה שלי!

השאלה מה גובה השכירות שאתבקש לשלם לעומת גובה החזר המשכנתא.

ישנם עוד נתונים המשפיעים על עדיפות זו או האחרת. יש לבדוק את מכלול הנתונים הרלוונטים לכם באופן אישי, גם מבחינת הדירה, וגם מבחינת הון עצמי - כמה כסף יש לכם כעת, וכושר התשלומים שלכם - כמה אתם מסוגלים להפריש כל חודש מההכנסות לטובת הדירה.

ישנם לפעמים שיקולים נוספים עקיפים, כמו השתתפות בשכר דירה של מעביד וכו'..

בזמן הזה אתה תקבל ריבית על הכסף שיש לך (נניח שליש עד חצי מערך הדירה), ותוכל בשנים הראשונות לשכור דירה קטנה יותר שתעלה לך כמה מאות שקלים פחות כל חודש.

למשל, אם ההון העצמי הוא כ-300,000 ש"ח ורוצים דירה שעלותה חצי מליון - נוכל לקבל עליו 18,000 ש"ח ריבית באפיקים סולידיים סבירים (למשל 6% בשנה או קצת פחות). בניירות יותר מסוכנים אפשר כמובן להרוויח יותר - בשביל זה יש יועצי השקעות.

אם גרים בשנים הראשונות בדירה קטנה יותר, משלמים רק כאלף ש"ח בחודש שכירות (במקום למשל 2000 על הדירה אותה אנחנו רוצים לכל החיים), חוסכים עוד (נניח) כ-200 שקל על ארנונה בגלל שהדירה קטנה וגם על חימום ומיזוג של שטח קטן יותר) , ואת שאר הסכום שיועד למשכנתא חוסכים ומקבלים עליו ריבית.

זה נכון שערך הדירה עולה בזמן הזה, אבל גם (תלוי בהתנהלות כמובן) גם הכסף אם ותלוי איך מנוהל.

כי במקרה של 300K/500K עדיף באמת לקחת משכנתא על ההפרש, מכיוון שיש הרבה יותר מחצי ערך הדירה אותה רוצים לקנות.

אבל אם הדירה שרוצים לקנות יותר יקרה - החישוב אקטואלי.

ולכן גם מאד קשה לשמור על יחס של 300/500

יחס של שני שליש.

שכחת לציין, שנולדים ילדים, המשפחה גדילה ואיתן ההוצאות השונות, יש חינוך ילדים הוצאות רכב ודלק, כמו כן, שכחת את עליית המדד, כמו כן, 6% שנתיים היום באפיק סולידי תקבל רק בחלום, או שאחד מקרובי משפחתך הוא מנהל הסניף. היום ריבית הפריים היא בסביבות 3% מה שאומר שהבנק נותן על מק"מ בסביבות ה- 1.75-2%, שזה לא נותן את התשואה השנתית עליה אתה מדבר.

ב- 15 או עשרים שנה, קשה לגור בצפיפות כ"כ ובחיסכון, כי יש הוצאות וככל שהילדים גדלים הם גם הולכות וגדילות. דיברתי עם אנשים מבוגרים שיש להם כסף, שניסו את השיטה הזאת ולא הצליחו לא בגלל שלא הצליחו לחסוך, אלא כל פעם שהיה להם הסכום המבוקש, ערך הנדל"ן עלה. הייתרון המשמעותי של המשכנתא, שהיא נותנת לך את האפשרות לקנות היום דירה, ומשלימה לך (לא ברוב טובה וחסדה, הם מקבלים טבין ותקילין על הלוואה זו ובכ"ז) את הסכום החסר למנף את עצמיך עם דירה משלך, שכמו שכתבתי בהערה הקודמת, ברגש שיש נכס ישנם אפשרויות רחבות יותר להשתדרג, ושכל אחד יישאל את הוריו איך הם הגיעו לדירות בהן הם חיים היום.

בהצלחה לכולם, ותמיד לזכור רק תפילה תעזור לכולנו בע"ה...

בהצלחה לכולם.

בארץ קטנה כמו שלנו (לעת עתה עד ביאת גואל צדק) מחירי הדירות בכל הארץ רק עולים ועולים!!!

כשאנחנו נישאנו לפני כתשע שנים הדירה באזור שלנו עלתה בערך 700,000 ש"ח. היום אותה דירה עולה לא פחות מ1,300,000!!!!

מה שאומר שעדיין עם המשכנתא הרבה יותר ריווחי היה לנו לקנות אז מאשר לשכור עד היום ולחסוך.

אם אז לקחנו משכנתא  מעט פחות מחצית מערך הדירה, היום המשכנתא שלא ירדה בהרבה, היא רק כרבע מערך הדירה!!!

מה שאומר שגם אם היינו חוסכים הרבה לא היינו מצליחים להיות באותו המצב היום! מה גם שלא היתה לנו אפשרות לחסוך בכלל, עוד בתקופת הלימודים והתבססות שרק עכשיו אנחנו מרגישים יוצאים ממנה.

כי אז יהיה בישראל בועת נדלן ע-נ-ק-י-ת!!!

ולנכס יש בדרך כלל עליית ערך...

אחותי לדוגמא קנתה דירה לפני 5 שנים בסכום של 500000 ש"ח והיום השווי שלה הינו 800000 ש"ח

אז גם עם הריבית על המשכנתא זה יצא משתלם...

נכנסה משפחה ערבית לבניין - ערך הדירות ירד ב-100 אלף שקלים באותו יום.

יש עניין בקניית קרקע בארץ ישראל!

ואם יש סכום התחלתי יפה הרבה פעמים מה שמשלמים על המשכנתא נמוך ואפילו בהרבה מסכום השכירות. מה גם שהשכירות רק עולה בקצב מסחרר והמשכנתא עולה בקצב של כמה שקלים בודדים בשנה.

לחלוטין שעדיף לקנות דירה ולא לבזבז את הכסף על שכירות כי כמו שאמרו לפני לפחות בתום תשלום המשכנתא הבית שייך לכם.

ואל תלחצי, רוב האנשים לא מבינים בנושא הזה עד שהם מחליטים לקנות דירה, תתחילו לקרוא חומר באינטרנט ולהתעניין אצל מכרים שכבר עשו את זה, אחותי ובעלה אפילו הלכו לסדנת משכנתאות (בחינם) מטעם הבנק שלהם (מזרחי טפחות) ואמרו שזה עזר להם מאוד.

בהצלחה!

קיצר, כצפוי התגובות מהבטן הגיעו.

אז בואו נהיה רציניים חבר'ה. על מי שחשוב לו לדעת, או שחשוב לו מאות אלפי או מיליוני שקלים שלו - ודאי כל אחד מכיר איזה כלכלן רציני(שלא עובד בבנק...), ואפשר ללכת לשאול לדעתו. זה לא ממש נושא שבמחלוקת.

לגבי הטיעון של עליית מחירי הדירות: אני יכול לטעון באותה מידה שאני יכול פשוט ללכת לקזינו וביום אחד חעשות מיליונים לכן עדיף לא לקנות ולהשתמש בכסף לקזינו.

כמובן אם בררררור (איכשהו) שבאיזור מסוים המחירים יעלו אז זה נכון. אבל   זה כמעט אף פעם לא ברור. היום המחירים לרוב עולים, אבל זה לא אומר כלום על מה שיהיה.

נא לזכור שהריבית היום היא הנמוכה ביותר אי פעם, בגלל המשבר. כשזה ישתנה, יהיה רע מאוד לבעלי המשכנתאות...

אבל ראשית: לא כולם גרים בהתנחלויות ומשלמים מחיר נמוך מאוד על שכירות.

יש הרבה אנשים שגרים במקומות אחרים בארץ וקוברים כל חודש שכר דירה בסכומים מדהימים, כשהכסף, למעשה לא הגיע לשום מקום!!!

שנית- מאוד תלוי היכן אתה קונה: אני שילמתי משכנתא הנמוכה משמעותית משכר דירה באיזור מגורי, וגם כיום, כשאני גרה במקום אחר- יש לי נכס המממן לי את השכירות במקום מגורי הנוכחי!!

נכון שהריביות של המשכנתא עצומות, (ואני רק עם הבסיסית, לא המשלימה!) אבל תחושת היציבות- שאני לא יודעת למה מזלזלים בה- היא המון!!!

שלישית: שוב, כאמור, אין לי שום ידע והבנה בכלכלה, אבל ממבטי סביב על גיסי ואחיותי- אלה שקנו דירה- יושבים כראוי , יש להם עוגן בחיים (כן, זה בהחלט שיקול סביב איזה מקום לבסס את חייך!!) ואלה ששכרו- עד היום מסתובבים בדירות שכורות שצריך לפנות חדשים לבקרים, לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, שכר הדירה הוא הוצאה עצומה ומיותרת, כך שזה מעלה לי הרבה הרהורים לגבי כל היועצים הכלכליים......

once an'for all

א. אה? לקבור שכר דירה?  מה עם לקבור מאות אלפי שקלים, חצי מערך הדירה לפחות על פי חוק, שהיו יכולים להניב רווחים עצומים לאורך התקופה של המשכנתא?

החישוב הוא של הסכום הראשוני הגדול מאוד + הכנסה חודשית קבועה שנכנסת לחסכון הנ"ל - שביחד + ריבית דריבית מניבים רווחים גדולים בהרבה מהסכום של השכירות.

ב. עוגן בחיים?? שמעת על אמריקה? שמעת מה קרה לאנשים עם עוגנים? אנשים אמרו לבנקים - קחו ת'בית רק תעזבו אותנו מהמשכנתא הזאת. תכנית חסכון גדולה (מאות אלפי שקלים) שמנוהלת חכם וזהיר היא בטוחה הרבה יותר מבית עם משכנתא! ולא משנה מה התחושה בבטן אומרת לך.

נ.ב. - בטח שאם בנאדם יקח את הרזרבות שהוא היה שם במשכנתא ומבזבז אותם אז הוא יפסיד. הוא צריך לשים בצד סכום זהה בתכנית והוא יראה שהעול ייגמר הרבה יותר מהר מכל המשכנתיונרים.

חישוב קטן רק בשביל התחושה: משפחה ממוצעת מרוויחה 7 מליון ש"ח בחיי העבודה שלהם.

בין מליון לשני מליון שקלים נזרקים על ריבית למשכנתא( כן כן!).

אם היו שוכרים - בין מאה אלף לשלוש מאות. (אחרי הפחתת הסכום שהרוויחו מהחסכון). במקרה של סכום התחלתי גדול - אפשר לצאת בלי הפסד כלל.

עלות מעבר דירה (בגלל קפריזה של בעל הבית או בגלל שבא לו פתאום להעלות את השכירות) - כ-5,000 ש"ח+עוגמת נפש.

סכום שלא כדאי להתעלם ממנו כלל וכלל.

תגיד לי איפה, ואני כבר מביאה לך עשרה משקיעים פונטציאלים...

כל מי שקנה דירה בשלוש שנים האחרונות כבר הרוויח על ההשקעה שלו!!! (ותאמין לי אני מתעסקת בתחום המשפטי של נדל"ן...)

יש לי אינספור דוגמאות בכל רחבי הארץ!!!!

צא מהבועה שלך!!!!

דירת ארבעה חדרים שעלתה לפני חמש שנים 820,000 ש"ח, עולה כיום 1,500,000!!!

דירת ארבעה חדרים שעלתה לפני שנתיים (!) 800,000 ש"ח  עלתה לפני כמעט שנה 1,250,000 !!!!

דירת שלושה חדרים שעלתה לפני תשע שנים 650,000 ש"ח,  עולה כיום 1,250,000 !!!

דירת שלושה חדרים שעלתה לפני שלוש שנים 720,000 ש"ח עולה כיום 1,250,000 !!!

כל אלו באזורים מבוקשים יותר או פחות בערים מרכזיות בארץ

בערים פחות מרכזיות

דירה שעלתה לפני שלוש שנים 150,000 ש"ח עולה כיום 350,000 ש"ח

דירה שעלתה לפני חצי שנה 270,000 ש"ח עולה כיום 350,000 ש"ח!!

כל אלו דוג' מהמציאות!! לא אגדות!!

כך שאלו אותם רוכשים היו מתמהמים וחוסכים על פי הצעותיכם (כמה? כמה אפשר לחסוך?? זוג צעיר ולומד?)

עם כל הריביות (העלובות) שהיו מקבלים על החסכון שלהם בבנק,

כיום הם היו יכולים רק לחלום על רכישת הדירה אותה רצו מלכתחילה!!!

החישובים הכלכליים יפים מאד וידועים, השאלה היא האם הם עומדים במבחן המציאות????

מתי???

אף אחד לא יכול באמת לתת תשובות על השאלה הזאת

(ואת זה אומרת אחת שהפסידה כמה וכמה הזדמנויות להשקעות טובות בגלל שיקולים כלכליים שגויים)

ערך הדירה שלי, למשל......

פרטים באישי....

טוב, בואי נגיד לא ממש ירד, אז קנינו בדולרים והיום מדברים על שקלים, אז בשקלים זה פחות או יותר אותו סכום- במרחק של 13 שנים. נראה לי שזה נחשב ירידה, לא??

שבין רגע דירות ששוות מאות אלפי דולרים ירדו לערך זבל של כמה עשרות אלפי דולרים. היה ב"דה מרקר" לפני כמה שבועות כתבה שהיום המחיר דירת חדר בתל-אביב אפשר לקנות אחוזה בקליפורניה...

בועה מתפוצצת בדרך כלל.  ובכל זאת ת--מיד אנשים מופתעים...

* הערה נוספת: האם מישהו כאן יכול להביא דיעה של איש מקצוע שאומר שכדאי משכנתא, והאיש מקצוע הזה לא יהיה עובד בנק?

שדווקא כן עובד בבנק והוא בכלל לא המליץ לכל אחד לקחת משכנתא.

עיין בהודעה הקודמת שלי.

בס"ד

בואו לא נשכח, שאם לוקחים ריבית (אחרי התייעצות עם גורם מהימן), שלא קשורה לריבית פריים, אלא לוקחים חלק מהמשכנתא בריבית קבועה, וחלק אחר צמודת מדד וחלק אחר עם ריבית משתנה, הפגיעה מריבית שעולה היא מאוד נמוכה.

הכל תלוי בהרכב המשכנתא. אם לוקחים משכנתא היום, עם ריבית משתנה כל חמש שנים, לא צמודה, לא עם פריים, למשל, הפגיעה בגלל עליית הריבית זניחה.

אבל הכי חשוב בזה, להתייעץ עם אדם אמין, שמבין במשכנתאות, ומכיר אתכם היטב על מנת לייעץ לכם למסלול המתאים לכם.

כל טוב,

ישנה מחלוקת בין הכלכלנים לגבי כדאיות של רכישה לעומת שכירות.

הטיעונים השונים שהועלו פה בשרשור לשני הכיוונים נכונים.

אלא מה?

קיים מרכיב שקוראים לו חוסר וודאות - אף אחד לא יודע לא אם ערך הדירה יעלה או יירד, לא מה תהיה הריבית עוד שנה (אגב, לכל מי שאמר שכרגע הריבית נמוכה אין לזה משמעות אם ההלוואה צמודת פריים), לגבי הלוואה צמודת מדד אף אחד לא יודע בכמה יעלה המדד בשנים הקרובות, ומהצד השני מה תהיה התשואה על הכסף אם יושקע באפיקים לא נדלניים.

לכן, נכנס פה גם השיקול הכביכול לא כלכלי של יציבות וכו'. גם לשיקול זה יש הגדרה כלכלית והיא - תועלת. אי אפשר לומר שקניית גלידה היא מעשה לא כלכלי כי אני מקבל תועלת מההנאה של אכילת הגלידה. באותה מידה אי אפשר לומר שזה לא כלכלי לקנות כי אני מרוויח משהו שאני מעוניין בו גם אם זה אומר שכביכול הפסדתי.

לדעתי כל משפחה צריכה להחליט בעיניים שלה מתוך הבנת מכלול השיקולים מה עדיף לה ואם החליטו לקחת משכנתה אז כדאי מאוד להתייעץ עם יועץ משכנתאות מקצועי.

מי שרוצה משכנתה בתנאים טובים שיבוא אלי לבנק 

באיזה בנק את עובד??

ואיפה אפשר להשיג יועץ משכנתאות מקצועי??

אפשר לקנות דירה קטנה או דירת 3 חדרים בשכונה לא יקרה ולהשכיר אותה ולשכור במקום שרוצים לגור כרגע. עצם זה שיש דירה כלשהי נותן יציבות. ההפרש בין שכ"ד אם שוכרים דירה יותר זולה יכול לממן משכנתא, אם הזוג מתפשר על דירונת קטנטונת ובאיזור לא יוקרתי.

הכל לפי הצרכים.

צריך גם לזכור שזה תלוי בגודל הסיוע שניתן לקבל מההורים. אם כרגע ההורים יכולים לסייע ברכישת דירה זולה (יחסית) ולוקחים משכנתא, יתכן שאם הזוג מחליט לא לקנות דירה כלל, בעוד 10 שנים כאשר הם ירצו ההורים כבר לא יתמכו כי לא מדובר בזוג צעיר ולפחות אחד מבני הזוג יעבוד (אם כי בע"ה ההוצאות גדלות עם התרחבות המשפחה). הסיכוי לזוג גם לאחר כמה שנים לקנות דירה במימון עצמי + משכנתא בלבד קטן, במיוחד אם מתחתנים צעירים, או שהבעל לומד כמה שנים בישיבה ואז מבלה 3 שנים בצבא, או 5 שנים בישיבת הסדר ובהמשך לומד 3-4 שנים פסיכומטרי/השלמת בגרויות ומקצוע/תואר.

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!