כמה מכם כבר קנו דירה? עדיף לקנות מאשר לשכור?
יש פחד מאוד גדול מהמשכנתא, במיוחד כשלא מבינים כלום וכל מה ששומעים וקוראים על התחום נשמע כמו סינית....
כמה מכם כבר קנו דירה? עדיף לקנות מאשר לשכור?
יש פחד מאוד גדול מהמשכנתא, במיוחד כשלא מבינים כלום וכל מה ששומעים וקוראים על התחום נשמע כמו סינית....
משכנתא היא הלוואה לכל דבר. הלוואה שתשעבד אותכם לבנק להרבה מאוד שנים.
משכנתא ימליצו לכם לקחת בד"כ כשיש לכם ביד בערך חצי מעלות הדירה או קצת פחות מזה. אפשר גם עם שליש אבל העלויות הנלוות יהיו במקרה הזה גבוהות בהרבה, ועול הריבית יכביד עליכם עוד מס' שנים לא מבוטל.
בנוסף, אני בכלל לא בטוח שאתם כזוג יודעים איפה תרצו לגור כל חייכם. לא כדאי לקנות דירה ולגלות אחרי שנתיים שכל האזור לא מתאים (אני יודע שאפשר להשכיר אחר כך, אבל... בכל זאת).
בשנים ראשונות הרבה פעמים כדאי דווקא לגור בשכירות. שכירת קראוון/דירה קטנה של 2-3 חדרים זולה משמעותית מתשלום ארנונה + משכנתא על החדרים הנוספים אותם תרצו רק בהמשך חייכם.
אבל זה רק שני הגרוש שלי. כדאי להתייעץ עם מישהו שזה המקצוע שלו ומודע למשמעויות הכספיות של כל צעד כזה.
בס"ד
התשואה שאתה מקבל מדירה שקנית, גבוהה הרבה יותר אם תשלם את הכסף שלך לאיזה משכיר, שעושה עליך קרוב ל -12% בשנה במקומות של זוגות צעירים, כמו מקומות שיש בהם ישיבות, אוניבריסאות ירושלים ת"א וחיפה.
בנוסף, אם יש לך 2500 ש"ח מיותרים לשלם כל חודש, עדיף שתקנה דירה במשכנתא, שהריבית היום נמוכה (יחסית) מאשר לשלם שכ"ד. לגבי חיסכון בבנק, לבד משוק המניות, שהוא שוק מסוכן, כל שאר המסלולים הסולדיים בבנק, לא מניבים תשואה גבוהה בכלל, שוב עקב הריבית הנמוכה.
דבר נוסף, קנית דירה?, לא מצא חן בעיניך, בד"כ ערך הנכס שלך יעלה, אם לא, אתה יכול לעבור למקום אחר להשכיר את דירתך הישנה, ולשכור במקום אחר. והיה אם תחליט לגור במקום החדש, תוכל למכור את הדירה למחזר משכנתא, ולקנות דירה במקום חדש.
יתירה מזאת, בחישוב פשוט, זוג צעיר בממוצע מכניס סכום קטן יחסית. מה גורם לכך שהוא משלם 2500 ש"ח שכ"ד, כפול 12 חודשים, כפול שלוש שנים, (זה יוצא 90000 ש"ח), לא חראם, וזה על כלום! שום תשואה בחזרה.
הרבה מאוד פעמים אנחנו לא משלמים לפי מה שנראה בהתחלה אלא לפי התועלת שאנחנו מפיקים, ובמקרה דנן, הדירה הזאת, וגם אחרות עם אותה משכנתא יכולה למנף את המשפחה כמו שקרה להרבה משפחות שקנו דירות. קחו את ירושלים לפני כמה שנים, דירה בשכונות כמו גבעת מרדכי הייתה עולה כ חצי מיליון שקלים, היום הדירה עולה פי שתיים. עם הכסף הזה אדם יכול ללכת ליישוב ולקנות בית חדש עם אותה משכנתא שהוא שילם.
אינני מזלזל ח"ו בזהירות, צריך להתייעץ המון, לדבר המון עם אנשים ולא להמין כל כך למה שהבנק מנסה לשווק, אבל לענ"ד הכי כדאי לראות את היכולות של הזוג, ואם ישנה יכולת לקחת משכנתא ולקנות דירה.
אני את דעתי כתבתי, וכל אחד יעשה כראות עיניו. בהצלחה לכולם!!!!
כל עוד שמחיר השכירות הוא פחות או יותר בגובהה מחיר התשלום החודשי של המשכנתא.
עדיף לגור בשכירות ולחסוך את הכסף הזה ולקבל עליו ריבית, במקום לשלם עליו ריבית. והפסדי הוצאות השכירות קטנות משמעותית מהפסדי הריבית.
מקדים תרופה - מה שכתבתי - הוא פשוט נכון. ממש לא ניתן לוויכוח. כל כלכלן שמבין משהו יגיד את זה.
אממה?
שיש נתונים שנכנסים לשיקול הכלכלי הטהור הזה. בגדול יש שני טיעונים - אחד נכון ואחד ממש לא.
1. הנכון - שאין ברירה. לדוגמה: יש בית (למשל באיזה התנחלות) שאתה רוצה - ואין אפשרות של שכירות במקום, ואתה חייב לגור שם.זה יכול להיות מוצדק - רק צריך לדעת שיש מחיר.
2. הלא נכון - והוא השכיח לצערנו - תופעה ייחודית ישראלית (בדוק שבחו"ל זה לא ככה) שאנשים רוצים יציבות. והם מרגישים שאם יש להם בית אז הם יציבים. הענין הוא שהבית לא באמת שלך, אז מה היציבות פה?
קיצר לרוב יש פה ענין רגשי שגוי שמתנגש בשיקול השכלי הכלכלי הקר. ובמדינת ישראל כמו במדינת ישראל -חחח- ידוע מי מנצח... 

בהנחה שאני אגור באותה הדירה המדוברת 28 שנה (תקופת המשכנתא)
אם אשלם שכירות במשך כל התקופה הזו - הכסף ייעלם והבית לא שלי, לעומת זאת, אם אקח משכנתא בסוף התקופה הבית יהיה שלי!
השאלה מה גובה השכירות שאתבקש לשלם לעומת גובה החזר המשכנתא.
ישנם עוד נתונים המשפיעים על עדיפות זו או האחרת. יש לבדוק את מכלול הנתונים הרלוונטים לכם באופן אישי, גם מבחינת הדירה, וגם מבחינת הון עצמי - כמה כסף יש לכם כעת, וכושר התשלומים שלכם - כמה אתם מסוגלים להפריש כל חודש מההכנסות לטובת הדירה.
ישנם לפעמים שיקולים נוספים עקיפים, כמו השתתפות בשכר דירה של מעביד וכו'..
בזמן הזה אתה תקבל ריבית על הכסף שיש לך (נניח שליש עד חצי מערך הדירה), ותוכל בשנים הראשונות לשכור דירה קטנה יותר שתעלה לך כמה מאות שקלים פחות כל חודש.
למשל, אם ההון העצמי הוא כ-300,000 ש"ח ורוצים דירה שעלותה חצי מליון - נוכל לקבל עליו 18,000 ש"ח ריבית באפיקים סולידיים סבירים (למשל 6% בשנה או קצת פחות). בניירות יותר מסוכנים אפשר כמובן להרוויח יותר - בשביל זה יש יועצי השקעות.
אם גרים בשנים הראשונות בדירה קטנה יותר, משלמים רק כאלף ש"ח בחודש שכירות (במקום למשל 2000 על הדירה אותה אנחנו רוצים לכל החיים), חוסכים עוד (נניח) כ-200 שקל על ארנונה בגלל שהדירה קטנה וגם על חימום ומיזוג של שטח קטן יותר) , ואת שאר הסכום שיועד למשכנתא חוסכים ומקבלים עליו ריבית.
זה נכון שערך הדירה עולה בזמן הזה, אבל גם (תלוי בהתנהלות כמובן) גם הכסף אם ותלוי איך מנוהל.
כי במקרה של 300K/500K עדיף באמת לקחת משכנתא על ההפרש, מכיוון שיש הרבה יותר מחצי ערך הדירה אותה רוצים לקנות.
אבל אם הדירה שרוצים לקנות יותר יקרה - החישוב אקטואלי.
ולכן גם מאד קשה לשמור על יחס של 300/500
יחס של שני שליש.
שכחת לציין, שנולדים ילדים, המשפחה גדילה ואיתן ההוצאות השונות, יש חינוך ילדים הוצאות רכב ודלק, כמו כן, שכחת את עליית המדד, כמו כן, 6% שנתיים היום באפיק סולידי תקבל רק בחלום, או שאחד מקרובי משפחתך הוא מנהל הסניף. היום ריבית הפריים היא בסביבות 3% מה שאומר שהבנק נותן על מק"מ בסביבות ה- 1.75-2%, שזה לא נותן את התשואה השנתית עליה אתה מדבר.
ב- 15 או עשרים שנה, קשה לגור בצפיפות כ"כ ובחיסכון, כי יש הוצאות וככל שהילדים גדלים הם גם הולכות וגדילות. דיברתי עם אנשים מבוגרים שיש להם כסף, שניסו את השיטה הזאת ולא הצליחו לא בגלל שלא הצליחו לחסוך, אלא כל פעם שהיה להם הסכום המבוקש, ערך הנדל"ן עלה. הייתרון המשמעותי של המשכנתא, שהיא נותנת לך את האפשרות לקנות היום דירה, ומשלימה לך (לא ברוב טובה וחסדה, הם מקבלים טבין ותקילין על הלוואה זו ובכ"ז) את הסכום החסר למנף את עצמיך עם דירה משלך, שכמו שכתבתי בהערה הקודמת, ברגש שיש נכס ישנם אפשרויות רחבות יותר להשתדרג, ושכל אחד יישאל את הוריו איך הם הגיעו לדירות בהן הם חיים היום.
בהצלחה לכולם, ותמיד לזכור רק תפילה תעזור לכולנו בע"ה...
בהצלחה לכולם.
בארץ קטנה כמו שלנו (לעת עתה עד ביאת גואל צדק) מחירי הדירות בכל הארץ רק עולים ועולים!!!
כשאנחנו נישאנו לפני כתשע שנים הדירה באזור שלנו עלתה בערך 700,000 ש"ח. היום אותה דירה עולה לא פחות מ1,300,000!!!!
מה שאומר שעדיין עם המשכנתא הרבה יותר ריווחי היה לנו לקנות אז מאשר לשכור עד היום ולחסוך.
אם אז לקחנו משכנתא מעט פחות מחצית מערך הדירה, היום המשכנתא שלא ירדה בהרבה, היא רק כרבע מערך הדירה!!!
מה שאומר שגם אם היינו חוסכים הרבה לא היינו מצליחים להיות באותו המצב היום! מה גם שלא היתה לנו אפשרות לחסוך בכלל, עוד בתקופת הלימודים והתבססות שרק עכשיו אנחנו מרגישים יוצאים ממנה.
כי אז יהיה בישראל בועת נדלן ע-נ-ק-י-ת!!!
ולנכס יש בדרך כלל עליית ערך...
אחותי לדוגמא קנתה דירה לפני 5 שנים בסכום של 500000 ש"ח והיום השווי שלה הינו 800000 ש"ח
אז גם עם הריבית על המשכנתא זה יצא משתלם...
נכנסה משפחה ערבית לבניין - ערך הדירות ירד ב-100 אלף שקלים באותו יום.
יש עניין בקניית קרקע בארץ ישראל!
ואם יש סכום התחלתי יפה הרבה פעמים מה שמשלמים על המשכנתא נמוך ואפילו בהרבה מסכום השכירות. מה גם שהשכירות רק עולה בקצב מסחרר והמשכנתא עולה בקצב של כמה שקלים בודדים בשנה.
לחלוטין שעדיף לקנות דירה ולא לבזבז את הכסף על שכירות כי כמו שאמרו לפני לפחות בתום תשלום המשכנתא הבית שייך לכם.
ואל תלחצי, רוב האנשים לא מבינים בנושא הזה עד שהם מחליטים לקנות דירה, תתחילו לקרוא חומר באינטרנט ולהתעניין אצל מכרים שכבר עשו את זה, אחותי ובעלה אפילו הלכו לסדנת משכנתאות (בחינם) מטעם הבנק שלהם (מזרחי טפחות) ואמרו שזה עזר להם מאוד.
בהצלחה!
קיצר, כצפוי התגובות מהבטן הגיעו.
אז בואו נהיה רציניים חבר'ה. על מי שחשוב לו לדעת, או שחשוב לו מאות אלפי או מיליוני שקלים שלו - ודאי כל אחד מכיר איזה כלכלן רציני(שלא עובד בבנק...), ואפשר ללכת לשאול לדעתו. זה לא ממש נושא שבמחלוקת.
לגבי הטיעון של עליית מחירי הדירות: אני יכול לטעון באותה מידה שאני יכול פשוט ללכת לקזינו וביום אחד חעשות מיליונים לכן עדיף לא לקנות ולהשתמש בכסף לקזינו.
כמובן אם בררררור (איכשהו) שבאיזור מסוים המחירים יעלו אז זה נכון. אבל זה כמעט אף פעם לא ברור. היום המחירים לרוב עולים, אבל זה לא אומר כלום על מה שיהיה.
נא לזכור שהריבית היום היא הנמוכה ביותר אי פעם, בגלל המשבר. כשזה ישתנה, יהיה רע מאוד לבעלי המשכנתאות...
אבל ראשית: לא כולם גרים בהתנחלויות ומשלמים מחיר נמוך מאוד על שכירות.
יש הרבה אנשים שגרים במקומות אחרים בארץ וקוברים כל חודש שכר דירה בסכומים מדהימים, כשהכסף, למעשה לא הגיע לשום מקום!!!
שנית- מאוד תלוי היכן אתה קונה: אני שילמתי משכנתא הנמוכה משמעותית משכר דירה באיזור מגורי, וגם כיום, כשאני גרה במקום אחר- יש לי נכס המממן לי את השכירות במקום מגורי הנוכחי!!
נכון שהריביות של המשכנתא עצומות, (ואני רק עם הבסיסית, לא המשלימה!) אבל תחושת היציבות- שאני לא יודעת למה מזלזלים בה- היא המון!!!
שלישית: שוב, כאמור, אין לי שום ידע והבנה בכלכלה, אבל ממבטי סביב על גיסי ואחיותי- אלה שקנו דירה- יושבים כראוי , יש להם עוגן בחיים (כן, זה בהחלט שיקול סביב איזה מקום לבסס את חייך!!) ואלה ששכרו- עד היום מסתובבים בדירות שכורות שצריך לפנות חדשים לבקרים, לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, שכר הדירה הוא הוצאה עצומה ומיותרת, כך שזה מעלה לי הרבה הרהורים לגבי כל היועצים הכלכליים......
once an'for all
א. אה? לקבור שכר דירה? מה עם לקבור מאות אלפי שקלים, חצי מערך הדירה לפחות על פי חוק, שהיו יכולים להניב רווחים עצומים לאורך התקופה של המשכנתא?
החישוב הוא של הסכום הראשוני הגדול מאוד + הכנסה חודשית קבועה שנכנסת לחסכון הנ"ל - שביחד + ריבית דריבית מניבים רווחים גדולים בהרבה מהסכום של השכירות.
ב. עוגן בחיים?? שמעת על אמריקה? שמעת מה קרה לאנשים עם עוגנים? אנשים אמרו לבנקים - קחו ת'בית רק תעזבו אותנו מהמשכנתא הזאת. תכנית חסכון גדולה (מאות אלפי שקלים) שמנוהלת חכם וזהיר היא בטוחה הרבה יותר מבית עם משכנתא! ולא משנה מה התחושה בבטן אומרת לך.
נ.ב. - בטח שאם בנאדם יקח את הרזרבות שהוא היה שם במשכנתא ומבזבז אותם אז הוא יפסיד. הוא צריך לשים בצד סכום זהה בתכנית והוא יראה שהעול ייגמר הרבה יותר מהר מכל המשכנתיונרים.
חישוב קטן רק בשביל התחושה: משפחה ממוצעת מרוויחה 7 מליון ש"ח בחיי העבודה שלהם.
בין מליון לשני מליון שקלים נזרקים על ריבית למשכנתא( כן כן!).
אם היו שוכרים - בין מאה אלף לשלוש מאות. (אחרי הפחתת הסכום שהרוויחו מהחסכון). במקרה של סכום התחלתי גדול - אפשר לצאת בלי הפסד כלל.
עלות מעבר דירה (בגלל קפריזה של בעל הבית או בגלל שבא לו פתאום להעלות את השכירות) - כ-5,000 ש"ח+עוגמת נפש.
סכום שלא כדאי להתעלם ממנו כלל וכלל.
תגיד לי איפה, ואני כבר מביאה לך עשרה משקיעים פונטציאלים...
כל מי שקנה דירה בשלוש שנים האחרונות כבר הרוויח על ההשקעה שלו!!! (ותאמין לי אני מתעסקת בתחום המשפטי של נדל"ן...)
יש לי אינספור דוגמאות בכל רחבי הארץ!!!!
צא מהבועה שלך!!!!
דירת ארבעה חדרים שעלתה לפני חמש שנים 820,000 ש"ח, עולה כיום 1,500,000!!!
דירת ארבעה חדרים שעלתה לפני שנתיים (!) 800,000 ש"ח עלתה לפני כמעט שנה 1,250,000 !!!!
דירת שלושה חדרים שעלתה לפני תשע שנים 650,000 ש"ח, עולה כיום 1,250,000 !!!
דירת שלושה חדרים שעלתה לפני שלוש שנים 720,000 ש"ח עולה כיום 1,250,000 !!!
כל אלו באזורים מבוקשים יותר או פחות בערים מרכזיות בארץ
בערים פחות מרכזיות
דירה שעלתה לפני שלוש שנים 150,000 ש"ח עולה כיום 350,000 ש"ח
דירה שעלתה לפני חצי שנה 270,000 ש"ח עולה כיום 350,000 ש"ח!!
כל אלו דוג' מהמציאות!! לא אגדות!!
כך שאלו אותם רוכשים היו מתמהמים וחוסכים על פי הצעותיכם (כמה? כמה אפשר לחסוך?? זוג צעיר ולומד?)
עם כל הריביות (העלובות) שהיו מקבלים על החסכון שלהם בבנק,
כיום הם היו יכולים רק לחלום על רכישת הדירה אותה רצו מלכתחילה!!!
החישובים הכלכליים יפים מאד וידועים, השאלה היא האם הם עומדים במבחן המציאות????
מתי???
אף אחד לא יכול באמת לתת תשובות על השאלה הזאת
(ואת זה אומרת אחת שהפסידה כמה וכמה הזדמנויות להשקעות טובות בגלל שיקולים כלכליים שגויים)
ערך הדירה שלי, למשל......
פרטים באישי....
טוב, בואי נגיד לא ממש ירד, אז קנינו בדולרים והיום מדברים על שקלים, אז בשקלים זה פחות או יותר אותו סכום- במרחק של 13 שנים. נראה לי שזה נחשב ירידה, לא??
שבין רגע דירות ששוות מאות אלפי דולרים ירדו לערך זבל של כמה עשרות אלפי דולרים. היה ב"דה מרקר" לפני כמה שבועות כתבה שהיום המחיר דירת חדר בתל-אביב אפשר לקנות אחוזה בקליפורניה...
בועה מתפוצצת בדרך כלל. ובכל זאת ת--מיד אנשים מופתעים...
* הערה נוספת: האם מישהו כאן יכול להביא דיעה של איש מקצוע שאומר שכדאי משכנתא, והאיש מקצוע הזה לא יהיה עובד בנק?
שדווקא כן עובד בבנק והוא בכלל לא המליץ לכל אחד לקחת משכנתא.
עיין בהודעה הקודמת שלי.
בס"ד
בואו לא נשכח, שאם לוקחים ריבית (אחרי התייעצות עם גורם מהימן), שלא קשורה לריבית פריים, אלא לוקחים חלק מהמשכנתא בריבית קבועה, וחלק אחר צמודת מדד וחלק אחר עם ריבית משתנה, הפגיעה מריבית שעולה היא מאוד נמוכה.
הכל תלוי בהרכב המשכנתא. אם לוקחים משכנתא היום, עם ריבית משתנה כל חמש שנים, לא צמודה, לא עם פריים, למשל, הפגיעה בגלל עליית הריבית זניחה.
אבל הכי חשוב בזה, להתייעץ עם אדם אמין, שמבין במשכנתאות, ומכיר אתכם היטב על מנת לייעץ לכם למסלול המתאים לכם.
כל טוב,
ישנה מחלוקת בין הכלכלנים לגבי כדאיות של רכישה לעומת שכירות.
הטיעונים השונים שהועלו פה בשרשור לשני הכיוונים נכונים.
אלא מה?
קיים מרכיב שקוראים לו חוסר וודאות - אף אחד לא יודע לא אם ערך הדירה יעלה או יירד, לא מה תהיה הריבית עוד שנה (אגב, לכל מי שאמר שכרגע הריבית נמוכה אין לזה משמעות אם ההלוואה צמודת פריים), לגבי הלוואה צמודת מדד אף אחד לא יודע בכמה יעלה המדד בשנים הקרובות, ומהצד השני מה תהיה התשואה על הכסף אם יושקע באפיקים לא נדלניים.
לכן, נכנס פה גם השיקול הכביכול לא כלכלי של יציבות וכו'. גם לשיקול זה יש הגדרה כלכלית והיא - תועלת. אי אפשר לומר שקניית גלידה היא מעשה לא כלכלי כי אני מקבל תועלת מההנאה של אכילת הגלידה. באותה מידה אי אפשר לומר שזה לא כלכלי לקנות כי אני מרוויח משהו שאני מעוניין בו גם אם זה אומר שכביכול הפסדתי.
לדעתי כל משפחה צריכה להחליט בעיניים שלה מתוך הבנת מכלול השיקולים מה עדיף לה ואם החליטו לקחת משכנתה אז כדאי מאוד להתייעץ עם יועץ משכנתאות מקצועי.
מי שרוצה משכנתה בתנאים טובים שיבוא אלי לבנק 
באיזה בנק את עובד??
ואיפה אפשר להשיג יועץ משכנתאות מקצועי??
אפשר לקנות דירה קטנה או דירת 3 חדרים בשכונה לא יקרה ולהשכיר אותה ולשכור במקום שרוצים לגור כרגע. עצם זה שיש דירה כלשהי נותן יציבות. ההפרש בין שכ"ד אם שוכרים דירה יותר זולה יכול לממן משכנתא, אם הזוג מתפשר על דירונת קטנטונת ובאיזור לא יוקרתי.
הכל לפי הצרכים.
צריך גם לזכור שזה תלוי בגודל הסיוע שניתן לקבל מההורים. אם כרגע ההורים יכולים לסייע ברכישת דירה זולה (יחסית) ולוקחים משכנתא, יתכן שאם הזוג מחליט לא לקנות דירה כלל, בעוד 10 שנים כאשר הם ירצו ההורים כבר לא יתמכו כי לא מדובר בזוג צעיר ולפחות אחד מבני הזוג יעבוד (אם כי בע"ה ההוצאות גדלות עם התרחבות המשפחה). הסיכוי לזוג גם לאחר כמה שנים לקנות דירה במימון עצמי + משכנתא בלבד קטן, במיוחד אם מתחתנים צעירים, או שהבעל לומד כמה שנים בישיבה ואז מבלה 3 שנים בצבא, או 5 שנים בישיבת הסדר ובהמשך לומד 3-4 שנים פסיכומטרי/השלמת בגרויות ומקצוע/תואר.
לפני כמה שנים הייתי במקום של ייאוש.
התחתנתי צעירה ותמימה עם אדם שפגע בי ורמס אותי יום־יום, מהרגע שנכנסנו לנישואים.
אחרי שנים של פחד והשפלה, הגיע רגע אחד מכריע – תקרית שבה הוא הרים עליי יד.
באותו יום קיבלתי החלטה: אני הולכת, ולא חוזרת.
ועשיתי את זה.
עזבתי עם הילדים שלי ויצאתי לדרך חדשה.
המשפחה תמכה בי, החברות והחברים עטפו אותי, וכולם היו גאים בי – אפילו בני משפחה שלו.
והכי חשוב: אני גאה בעצמי.
עברתי מהחושך אל האור.
הצלתי את עצמי – בזמן.
והצלתי את הילדים שלי.
היום אני במקום אחר לגמרי.
יש לי עסק פרטי, יש לי רישיון, ובעזרת השם יהיה לי גם בית משלי.
ועדיין, כמו לכל מי שעבר טראומה, יש תקופות של נפילות באנרגיה.
אולי זיכרונות, אולי פצעים שהודחקו.
לא מזמן, כשמצאתי את עצמי שוב במצב ירוד, עלו בי תמונות מהעבר:
איך אחרי מכות או יריקות לפנים הוא היה יוצא מהבית,
ואני נשארת לבד בחדר, בוכה,
עם הילדים הקטנים סביבי.
בלי למי לספר, בלי כתף להישען עליה.
ואז נזכרתי איך הייתי מגיעה לכאן, כותבת שרשור,
ואנשים זרים – טובים – היו מגיבים, מחזקים, מרימים אותי מהרצפה.
כי אז באמת לא היה לי עם מי לשתף.
כשקיבלתי את ההחלטה להתגרש, אנשים לא האמינו שאעשה את זה.
זה היה צעד אמיץ, כמעט בלתי נתפס.
והיום אני רוצה לומר תודה.
עברו כמה שנים, אבל תודה על האנושיות, על הטוב, על היד המושטת.
רק לומר: בסוף יש סוף טוב, גם אם הדרך קשה וכואבת.
יש אור גדול בדרך.
תהיי חזקה.
תאמיני בעצמך
לא זוכרת אותך ובטח לא הייתי אז כאן בכלל.
אבל מה שכתבת ומה שעשית- וואו!
אישה מלכה!
תודה שנתת פה השראה לאומץ!
הלוואי שתצליחי בכל מכל כל!
כך שאף אחד לא היה כאן כדי לחזק...
(סליחה שאני מעלה את זה בזהירות, אבל יש סיכוי שאנחנו מתרגשים מיצירה לא מאוד משובחת של ai)
התוכן עצמו גם מעלה כמה חשדות.
בבקשה, תבוא הכותבת ותבדה אותנו.
אבל כן
קראתי שוב
ואכן יש מצב שזה בינה מלאכותית.
והסיכום: תהיי חזקה
תאמיני בעצמך.
קצת לא קשור לכל הטקסט הקודם.
אם המטרה היתה לחזק מישהי
אז למה רק בסוף?
כל הפוסט מדבר על להגיד תודה
ואז בסוף
תהיי חזקה
תאמיני בעצמך
אז למי דיברו ופנו בפוסט הזה?
לאלה שעזרו?
או למי שרוצה לעשות צעד?
(ולעניין: שוב, אולי מבוסס על סיפור אמיתי, ונעזר בבינה מלאכותית,
וכן כמו שאמר שם, דרושה זהירות. אבל גם מצידנו כסתם אנשים בעולם המשוגע הזה דרושה זהירות. ואצ"ל בפורום אנונימי וכו'.
תבוא הכותבת עם תגובתה והערותיה.)
אלא בן אדם אמפתי באופן כללי, לכן זה מיד נגע בך.
אבל בתוכן הדברים יש סתירות 180 בין הרישא והסיפא.
מה זה?
ובכלל למה שאנשים ימציאו סיפור?
מה יצא להם מזה?

ובין אם לא.
הכי חשוב שמי שקוראת תדע שנוכל להוות עבורה כאן מרחב ביטחון אישי ונשמח לתת לה כוחות.
מאחלת לך רק טוב!!🫂❤️
מישהו מכיר מניסיון ויודע להמליץ בין טיוטה היילנדר לבנם קיה סורנטו
שניהם חצי היברידיים, 7 מקומות
לשימוש עירוני
תודה 🙏
בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.
היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?
חחחח תודה
אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו...
אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,
אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.
(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)
אין נכון או לא נכון.
לאחת זה יפריע-וזה בסדר.
ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.
אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.
תשתפי אותו בתחושות שלך.
אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?
זה טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".
אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה , לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".
אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.
אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי
יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.
זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).
מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.
השאלה אם יש לו ברירה.
אבל כמה נקודות ציון
א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .
ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים
ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת
ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת
הצלחה רבה
לק"י
לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.
ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.
אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.
עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..
זה די פשוט ובסיסי
שיפריע לך
כדאי לשתף בזה❤️
אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים.. או שילמדו בזום.
יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו
ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)
אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם
שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.
אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.
גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.
והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.
אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.
מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.
זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...
העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.
אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.
אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.
וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים
בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...
זו האמת וזו דרכה של תורה
ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.
*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.
אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).
ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.
אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.
לשאול אותו
אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט
זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).
שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.
יכול ליצור יותר מידי התעסקות בעניין
אם זה באמת לא עניין גדול
אז שלא ייפגש עם הסטודנטית.
זה יכולה להיות שיחה קצרה
שאשתו פשוט תגיד לו
תשמע זה מפריע לי....
אני ממש אשמח אם תמצא סטודנט ללמוד איתו במקומה.
אם זה מקובל על בעלה אז הכל סבבה
שוב כל אחד והסטנדרטים שלו
אני מכירה מישהו שכן למד עם סטודנטיות כי לא היתה ברירה בפקולטה הספציפית שבה הוא למד
אולי לא היו מספיק סטודנטים...
פשוט להגעד לא, או לתת גבולות כלשהם שמקובלים עליה.
אבל חהתחיל לדון איתו איך הוא היה מרגיש ומה דעתו אם וכאשר ולמה ושמה, זה מתכון למשבר בזוגיות.
יכול להיות שאני שטחי ופרימיטיבי אבל אגיד לך בכנות:
אם היא בחורה יפה - יש לך על מה להיות מוטרד.
אם היא מכוערת, אין מה לדאוג.
לק"י
ואני גם לא מסכימה איתך.
גם מכוערות מתחתנות,
גם מכוערות נמצאות בזוגיות מאושרת,
גם מכוערות יכולות לבגוד,
גם מכוערות יכולות להיות מאהבות...
במצב של חוסר בבית
לא מדברת על זאת שפתחה את השרשור
חלילה
כי היא אמרה שיש להם זוגיות יפה ברוך ה'
אבל במצב שחסר בבית
בקלות אפשר להיסחף
ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.
יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך
- נשואים טריים
וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝
אבל גם היום ❤️

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?
אסביר,
הוא איש טוב ואבא טוב.
לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.
מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.
כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.
הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.
הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.
חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.
כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.
מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.
הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.
עד שהוא נכנס הביתה.
הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.
על הכל הוא מוותר.
מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.
עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.
פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.
אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.
ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.
מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.
ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.
עדיין הכל נותר על כנו.
מה כן אפשר לעשות?
מה שמתואר לא מבטא חוסר אחריות הורית. לא נשמע שמדובר במשהו מסכן את הילד או חוסר דרגה למשהו בסיסי. בגדים על הרצפה ומגבות מפוזרות? זה אומר שקילח אותם/דאג שיתקלחו?
זה מעצבן בטירוף, אני יודעת וגם אצלינו ככה. אבל לא מעיד על כלום.
לגבי גבולות, גם כאן זה נתון לדיון, אבל לא נשמע משהו אקוטי או חריג.
מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️
לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.
תודה!!
מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.
כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות
עיצוב שוקולד לפרלינים
ציור בקפה
יש לי המלצות..
תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז
לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..
אפשר להזמין דברים ספציפיים.
בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה
יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?
מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?
יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸
כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.
במדינות הגדולות
וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.
יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃
גם שם יש שפע של מסעדות כשרות
(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה" אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים)
לכי לאיזו גבעה או מקום דומה. מעניין אותך?
אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת 
או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.
אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:
למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.
כנ"ל לאיחוד האמירויות.
לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.
נר איש וביתו
דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,
מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים
דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.
שנר איש וביתו.
"ואישתו היא ביתו"
איש ואישתו.
בבית.
פנימה.
כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו
רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.
נתרכז בביתנו פנימה.
נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם,
נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.
גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,
גם במחיר אחר.
כמה שנצטרך.
עד שנרגיש שאנו מלאים.
וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.
נר ה' נשמת אדם
ה', הקב"ה -
אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו
שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו
ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.
נשמת אדם -
נשמה שנתת בי טהורה היא.
ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.
ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.
טהורים הם.
כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.
כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן
כוונותיהם טהורות.
וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.
נלמד גם אנחנו יחד.
נלבן. נברר. נתקרב.
נגדל מזה. נתעצם.
נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,
בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".
והרוב טוב.
ולא צריך לחפש את ה"כל".
נדבק ברוב. ברוב הטוב.
נגדיל אותו.
נמשיך ללמוד אחד את השנייה.
נמשיך ללמוד את עצמינו.
"מוסיף והולך"
נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד
עוד תובנה,
עוד קירבה,
עוד אהבה,
עוד כלים,
עוד תקשורת,
עוד גדילה זוגית ואישית.
8 נרות
8 - מעל הטבע.
נס.
ימים של ניסים, הלל והודיה.
*מעל* הטבע.
וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו
וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.
נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו
מה היה שם?
היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?
ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?
מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?
מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?
"לא טוב היות האדם לבדו" -
לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב
"אעשה לו עזר כנגדו" -
כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.
מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
המבט על הזה,
מעל,
יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.
מעל הטבע האנושי שלנו.
להתגבר.
להתגדל.
להרחיב את כוחות הנפש שלנו.
לעלות מעלה מעלה.
להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.
ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו,
לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.
ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)
לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?
ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -
מ-קץ
עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -
וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.
ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור.
בלב שלנו.
בלב של החצי השני שלנו.
נראה גם את האור שבו/בה.
את כל הטוב שבו/בה.
נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,
מה הוביל לכך,
מה אני הכי הייתי צריך שם?
מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?
לכן נזכור -
כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.
גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.
קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.
כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.
אבל אפשר גם אחרת.
אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.
נר החיים
הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",
והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.
"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.
ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.
אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
הטומאה היא היעדר החיים.
וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"
איתה, ורק איתה אני אראה חיים.
איתו, ורק איתו אני אראה חיים.
ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר.
כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.
נתחזק בחיים.
בשלמות.
בשלום.
בבלעדיות.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים
רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*
רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.
רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.
תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.
לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.
לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.
להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.
להסתכל *לה* בעיניים
לשמח *אותה*
להצחיק אותה
לפלרטט איתה
לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום
לשלוח לה אימוג'ים אוהבים
לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?
לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
-----------
"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך
והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.
תהיי האישה שלו, ורק שלו.
שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.
ראי חיים ואהבה יחד איתו
כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.
השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.
להביט בו בעיניים
לשמח אותו
לצחוק איתו
להעריך ולתמוך בו
לאהוב אותו.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
פשוט אני..הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.
עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.
(GPT)
נגמרו לי השמותקיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.
וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️
אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית,
וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.
וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'
לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו 
ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️
(התודה לפשוט אני ולצ'אט גיפיטו😅)נגמרו לי השמות