משכנתא היא הלוואה לכל דבר. הלוואה שתשעבד אותכם לבנק להרבה מאוד שנים.

משכנתא ימליצו לכם לקחת בד"כ כשיש לכם ביד בערך חצי מעלות הדירה או קצת פחות מזה. אפשר גם עם שליש אבל העלויות הנלוות יהיו במקרה הזה גבוהות בהרבה, ועול הריבית יכביד עליכם עוד מס' שנים לא מבוטל.

בנוסף, אני בכלל לא בטוח שאתם כזוג יודעים איפה תרצו לגור כל חייכם. לא כדאי לקנות דירה ולגלות אחרי שנתיים שכל האזור לא מתאים (אני יודע שאפשר להשכיר אחר כך, אבל... בכל זאת).

בשנים ראשונות הרבה פעמים כדאי דווקא לגור בשכירות. שכירת קראוון/דירה קטנה של 2-3 חדרים זולה משמעותית מתשלום ארנונה + משכנתא על החדרים הנוספים אותם תרצו רק בהמשך חייכם.

אבל זה רק שני הגרוש שלי. כדאי להתייעץ עם מישהו שזה המקצוע שלו ומודע למשמעויות הכספיות של כל צעד כזה.

בס"ד

התשואה שאתה מקבל מדירה שקנית, גבוהה הרבה יותר אם תשלם את הכסף שלך לאיזה משכיר, שעושה עליך קרוב ל -12% בשנה במקומות של זוגות צעירים, כמו מקומות שיש בהם ישיבות, אוניבריסאות ירושלים ת"א וחיפה.

בנוסף, אם יש לך 2500 ש"ח מיותרים לשלם כל חודש, עדיף שתקנה דירה במשכנתא, שהריבית היום נמוכה (יחסית) מאשר לשלם שכ"ד. לגבי חיסכון בבנק, לבד משוק המניות, שהוא שוק מסוכן, כל שאר המסלולים הסולדיים בבנק, לא מניבים תשואה גבוהה בכלל, שוב עקב הריבית הנמוכה.

דבר נוסף, קנית דירה?, לא מצא חן בעיניך, בד"כ ערך הנכס שלך יעלה, אם לא, אתה יכול לעבור למקום אחר להשכיר את דירתך הישנה, ולשכור במקום אחר. והיה אם תחליט לגור במקום החדש, תוכל למכור את הדירה למחזר משכנתא, ולקנות דירה במקום חדש.

יתירה מזאת, בחישוב פשוט, זוג צעיר בממוצע מכניס סכום קטן יחסית. מה גורם לכך שהוא משלם 2500 ש"ח שכ"ד, כפול 12 חודשים, כפול שלוש שנים, (זה יוצא 90000 ש"ח), לא חראם, וזה על כלום! שום תשואה בחזרה.

הרבה מאוד פעמים אנחנו לא משלמים לפי מה שנראה בהתחלה אלא לפי התועלת שאנחנו מפיקים, ובמקרה דנן, הדירה הזאת, וגם אחרות עם אותה משכנתא יכולה למנף את המשפחה כמו שקרה להרבה משפחות שקנו דירות. קחו את ירושלים לפני כמה שנים, דירה בשכונות כמו גבעת מרדכי הייתה עולה כ חצי מיליון שקלים, היום הדירה עולה פי שתיים. עם הכסף הזה אדם יכול ללכת ליישוב ולקנות בית חדש עם אותה משכנתא שהוא שילם.

אינני מזלזל ח"ו בזהירות, צריך להתייעץ המון, לדבר המון עם אנשים ולא להמין כל כך למה שהבנק מנסה לשווק, אבל לענ"ד הכי כדאי לראות את היכולות של הזוג, ואם ישנה יכולת לקחת משכנתא ולקנות דירה.

אני את דעתי כתבתי, וכל אחד יעשה כראות עיניו. בהצלחה לכולם!!!!

כל עוד שמחיר השכירות הוא פחות או יותר בגובהה מחיר התשלום החודשי של המשכנתא.

עדיף לגור בשכירות ולחסוך את הכסף הזה ולקבל עליו ריבית, במקום לשלם עליו ריבית. והפסדי הוצאות השכירות קטנות משמעותית מהפסדי הריבית.   

מקדים תרופה - מה שכתבתי - הוא פשוט נכון. ממש לא ניתן לוויכוח. כל כלכלן  שמבין משהו יגיד את זה.

אממה?

שיש נתונים שנכנסים לשיקול הכלכלי הטהור הזה. בגדול יש שני טיעונים - אחד נכון ואחד ממש לא.

1. הנכון - שאין ברירה.   לדוגמה: יש בית (למשל באיזה התנחלות) שאתה רוצה - ואין אפשרות של שכירות במקום, ואתה חייב לגור שם.זה יכול להיות מוצדק - רק צריך לדעת שיש מחיר.

2. הלא נכון - והוא השכיח לצערנו - תופעה ייחודית ישראלית (בדוק שבחו"ל זה לא ככה) שאנשים רוצים יציבות. והם מרגישים שאם יש להם בית אז הם יציבים. הענין הוא שהבית לא באמת שלך, אז מה היציבות פה?

קיצר לרוב יש פה ענין רגשי שגוי שמתנגש בשיקול השכלי הכלכלי הקר. ובמדינת ישראל כמו במדינת ישראל -חחח- ידוע מי מנצח... 

בהנחה שאני אגור באותה הדירה המדוברת 28 שנה (תקופת המשכנתא)

אם אשלם שכירות במשך כל התקופה הזו - הכסף ייעלם והבית לא שלי, לעומת זאת, אם אקח משכנתא בסוף התקופה הבית יהיה שלי!

השאלה מה גובה השכירות שאתבקש לשלם לעומת גובה החזר המשכנתא.

ישנם עוד נתונים המשפיעים על עדיפות זו או האחרת. יש לבדוק את מכלול הנתונים הרלוונטים לכם באופן אישי, גם מבחינת הדירה, וגם מבחינת הון עצמי - כמה כסף יש לכם כעת, וכושר התשלומים שלכם - כמה אתם מסוגלים להפריש כל חודש מההכנסות לטובת הדירה.

ישנם לפעמים שיקולים נוספים עקיפים, כמו השתתפות בשכר דירה של מעביד וכו'..

בזמן הזה אתה תקבל ריבית על הכסף שיש לך (נניח שליש עד חצי מערך הדירה), ותוכל בשנים הראשונות לשכור דירה קטנה יותר שתעלה לך כמה מאות שקלים פחות כל חודש.

למשל, אם ההון העצמי הוא כ-300,000 ש"ח ורוצים דירה שעלותה חצי מליון - נוכל לקבל עליו 18,000 ש"ח ריבית באפיקים סולידיים סבירים (למשל 6% בשנה או קצת פחות). בניירות יותר מסוכנים אפשר כמובן להרוויח יותר - בשביל זה יש יועצי השקעות.

אם גרים בשנים הראשונות בדירה קטנה יותר, משלמים רק כאלף ש"ח בחודש שכירות (במקום למשל 2000 על הדירה אותה אנחנו רוצים לכל החיים), חוסכים עוד (נניח) כ-200 שקל על ארנונה בגלל שהדירה קטנה וגם על חימום ומיזוג של שטח קטן יותר) , ואת שאר הסכום שיועד למשכנתא חוסכים ומקבלים עליו ריבית.

זה נכון שערך הדירה עולה בזמן הזה, אבל גם (תלוי בהתנהלות כמובן) גם הכסף אם ותלוי איך מנוהל.

כי במקרה של 300K/500K עדיף באמת לקחת משכנתא על ההפרש, מכיוון שיש הרבה יותר מחצי ערך הדירה אותה רוצים לקנות.

אבל אם הדירה שרוצים לקנות יותר יקרה - החישוב אקטואלי.

ולכן גם מאד קשה לשמור על יחס של 300/500

יחס של שני שליש.

שכחת לציין, שנולדים ילדים, המשפחה גדילה ואיתן ההוצאות השונות, יש חינוך ילדים הוצאות רכב ודלק, כמו כן, שכחת את עליית המדד, כמו כן, 6% שנתיים היום באפיק סולידי תקבל רק בחלום, או שאחד מקרובי משפחתך הוא מנהל הסניף. היום ריבית הפריים היא בסביבות 3% מה שאומר שהבנק נותן על מק"מ בסביבות ה- 1.75-2%, שזה לא נותן את התשואה השנתית עליה אתה מדבר.

ב- 15 או עשרים שנה, קשה לגור בצפיפות כ"כ ובחיסכון, כי יש הוצאות וככל שהילדים גדלים הם גם הולכות וגדילות. דיברתי עם אנשים מבוגרים שיש להם כסף, שניסו את השיטה הזאת ולא הצליחו לא בגלל שלא הצליחו לחסוך, אלא כל פעם שהיה להם הסכום המבוקש, ערך הנדל"ן עלה. הייתרון המשמעותי של המשכנתא, שהיא נותנת לך את האפשרות לקנות היום דירה, ומשלימה לך (לא ברוב טובה וחסדה, הם מקבלים טבין ותקילין על הלוואה זו ובכ"ז) את הסכום החסר למנף את עצמיך עם דירה משלך, שכמו שכתבתי בהערה הקודמת, ברגש שיש נכס ישנם אפשרויות רחבות יותר להשתדרג, ושכל אחד יישאל את הוריו איך הם הגיעו לדירות בהן הם חיים היום.

בהצלחה לכולם, ותמיד לזכור רק תפילה תעזור לכולנו בע"ה...

בהצלחה לכולם.

בארץ קטנה כמו שלנו (לעת עתה עד ביאת גואל צדק) מחירי הדירות בכל הארץ רק עולים ועולים!!!

כשאנחנו נישאנו לפני כתשע שנים הדירה באזור שלנו עלתה בערך 700,000 ש"ח. היום אותה דירה עולה לא פחות מ1,300,000!!!!

מה שאומר שעדיין עם המשכנתא הרבה יותר ריווחי היה לנו לקנות אז מאשר לשכור עד היום ולחסוך.

אם אז לקחנו משכנתא  מעט פחות מחצית מערך הדירה, היום המשכנתא שלא ירדה בהרבה, היא רק כרבע מערך הדירה!!!

מה שאומר שגם אם היינו חוסכים הרבה לא היינו מצליחים להיות באותו המצב היום! מה גם שלא היתה לנו אפשרות לחסוך בכלל, עוד בתקופת הלימודים והתבססות שרק עכשיו אנחנו מרגישים יוצאים ממנה.

כי אז יהיה בישראל בועת נדלן ע-נ-ק-י-ת!!!

ולנכס יש בדרך כלל עליית ערך...

אחותי לדוגמא קנתה דירה לפני 5 שנים בסכום של 500000 ש"ח והיום השווי שלה הינו 800000 ש"ח

אז גם עם הריבית על המשכנתא זה יצא משתלם...

נכנסה משפחה ערבית לבניין - ערך הדירות ירד ב-100 אלף שקלים באותו יום.

יש עניין בקניית קרקע בארץ ישראל!

ואם יש סכום התחלתי יפה הרבה פעמים מה שמשלמים על המשכנתא נמוך ואפילו בהרבה מסכום השכירות. מה גם שהשכירות רק עולה בקצב מסחרר והמשכנתא עולה בקצב של כמה שקלים בודדים בשנה.

לחלוטין שעדיף לקנות דירה ולא לבזבז את הכסף על שכירות כי כמו שאמרו לפני לפחות בתום תשלום המשכנתא הבית שייך לכם.

ואל תלחצי, רוב האנשים לא מבינים בנושא הזה עד שהם מחליטים לקנות דירה, תתחילו לקרוא חומר באינטרנט ולהתעניין אצל מכרים שכבר עשו את זה, אחותי ובעלה אפילו הלכו לסדנת משכנתאות (בחינם) מטעם הבנק שלהם (מזרחי טפחות) ואמרו שזה עזר להם מאוד.

בהצלחה!

קיצר, כצפוי התגובות מהבטן הגיעו.

אז בואו נהיה רציניים חבר'ה. על מי שחשוב לו לדעת, או שחשוב לו מאות אלפי או מיליוני שקלים שלו - ודאי כל אחד מכיר איזה כלכלן רציני(שלא עובד בבנק...), ואפשר ללכת לשאול לדעתו. זה לא ממש נושא שבמחלוקת.

לגבי הטיעון של עליית מחירי הדירות: אני יכול לטעון באותה מידה שאני יכול פשוט ללכת לקזינו וביום אחד חעשות מיליונים לכן עדיף לא לקנות ולהשתמש בכסף לקזינו.

כמובן אם בררררור (איכשהו) שבאיזור מסוים המחירים יעלו אז זה נכון. אבל   זה כמעט אף פעם לא ברור. היום המחירים לרוב עולים, אבל זה לא אומר כלום על מה שיהיה.

נא לזכור שהריבית היום היא הנמוכה ביותר אי פעם, בגלל המשבר. כשזה ישתנה, יהיה רע מאוד לבעלי המשכנתאות...

אבל ראשית: לא כולם גרים בהתנחלויות ומשלמים מחיר נמוך מאוד על שכירות.

יש הרבה אנשים שגרים במקומות אחרים בארץ וקוברים כל חודש שכר דירה בסכומים מדהימים, כשהכסף, למעשה לא הגיע לשום מקום!!!

שנית- מאוד תלוי היכן אתה קונה: אני שילמתי משכנתא הנמוכה משמעותית משכר דירה באיזור מגורי, וגם כיום, כשאני גרה במקום אחר- יש לי נכס המממן לי את השכירות במקום מגורי הנוכחי!!

נכון שהריביות של המשכנתא עצומות, (ואני רק עם הבסיסית, לא המשלימה!) אבל תחושת היציבות- שאני לא יודעת למה מזלזלים בה- היא המון!!!

שלישית: שוב, כאמור, אין לי שום ידע והבנה בכלכלה, אבל ממבטי סביב על גיסי ואחיותי- אלה שקנו דירה- יושבים כראוי , יש להם עוגן בחיים (כן, זה בהחלט שיקול סביב איזה מקום לבסס את חייך!!) ואלה ששכרו- עד היום מסתובבים בדירות שכורות שצריך לפנות חדשים לבקרים, לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, שכר הדירה הוא הוצאה עצומה ומיותרת, כך שזה מעלה לי הרבה הרהורים לגבי כל היועצים הכלכליים......

once an'for all

א. אה? לקבור שכר דירה?  מה עם לקבור מאות אלפי שקלים, חצי מערך הדירה לפחות על פי חוק, שהיו יכולים להניב רווחים עצומים לאורך התקופה של המשכנתא?

החישוב הוא של הסכום הראשוני הגדול מאוד + הכנסה חודשית קבועה שנכנסת לחסכון הנ"ל - שביחד + ריבית דריבית מניבים רווחים גדולים בהרבה מהסכום של השכירות.

ב. עוגן בחיים?? שמעת על אמריקה? שמעת מה קרה לאנשים עם עוגנים? אנשים אמרו לבנקים - קחו ת'בית רק תעזבו אותנו מהמשכנתא הזאת. תכנית חסכון גדולה (מאות אלפי שקלים) שמנוהלת חכם וזהיר היא בטוחה הרבה יותר מבית עם משכנתא! ולא משנה מה התחושה בבטן אומרת לך.

נ.ב. - בטח שאם בנאדם יקח את הרזרבות שהוא היה שם במשכנתא ומבזבז אותם אז הוא יפסיד. הוא צריך לשים בצד סכום זהה בתכנית והוא יראה שהעול ייגמר הרבה יותר מהר מכל המשכנתיונרים.

חישוב קטן רק בשביל התחושה: משפחה ממוצעת מרוויחה 7 מליון ש"ח בחיי העבודה שלהם.

בין מליון לשני מליון שקלים נזרקים על ריבית למשכנתא( כן כן!).

אם היו שוכרים - בין מאה אלף לשלוש מאות. (אחרי הפחתת הסכום שהרוויחו מהחסכון). במקרה של סכום התחלתי גדול - אפשר לצאת בלי הפסד כלל.

עלות מעבר דירה (בגלל קפריזה של בעל הבית או בגלל שבא לו פתאום להעלות את השכירות) - כ-5,000 ש"ח+עוגמת נפש.

סכום שלא כדאי להתעלם ממנו כלל וכלל.

תגיד לי איפה, ואני כבר מביאה לך עשרה משקיעים פונטציאלים...

כל מי שקנה דירה בשלוש שנים האחרונות כבר הרוויח על ההשקעה שלו!!! (ותאמין לי אני מתעסקת בתחום המשפטי של נדל"ן...)

יש לי אינספור דוגמאות בכל רחבי הארץ!!!!

צא מהבועה שלך!!!!

דירת ארבעה חדרים שעלתה לפני חמש שנים 820,000 ש"ח, עולה כיום 1,500,000!!!

דירת ארבעה חדרים שעלתה לפני שנתיים (!) 800,000 ש"ח  עלתה לפני כמעט שנה 1,250,000 !!!!

דירת שלושה חדרים שעלתה לפני תשע שנים 650,000 ש"ח,  עולה כיום 1,250,000 !!!

דירת שלושה חדרים שעלתה לפני שלוש שנים 720,000 ש"ח עולה כיום 1,250,000 !!!

כל אלו באזורים מבוקשים יותר או פחות בערים מרכזיות בארץ

בערים פחות מרכזיות

דירה שעלתה לפני שלוש שנים 150,000 ש"ח עולה כיום 350,000 ש"ח

דירה שעלתה לפני חצי שנה 270,000 ש"ח עולה כיום 350,000 ש"ח!!

כל אלו דוג' מהמציאות!! לא אגדות!!

כך שאלו אותם רוכשים היו מתמהמים וחוסכים על פי הצעותיכם (כמה? כמה אפשר לחסוך?? זוג צעיר ולומד?)

עם כל הריביות (העלובות) שהיו מקבלים על החסכון שלהם בבנק,

כיום הם היו יכולים רק לחלום על רכישת הדירה אותה רצו מלכתחילה!!!

החישובים הכלכליים יפים מאד וידועים, השאלה היא האם הם עומדים במבחן המציאות????

מתי???

אף אחד לא יכול באמת לתת תשובות על השאלה הזאת

(ואת זה אומרת אחת שהפסידה כמה וכמה הזדמנויות להשקעות טובות בגלל שיקולים כלכליים שגויים)

ערך הדירה שלי, למשל......

פרטים באישי....

טוב, בואי נגיד לא ממש ירד, אז קנינו בדולרים והיום מדברים על שקלים, אז בשקלים זה פחות או יותר אותו סכום- במרחק של 13 שנים. נראה לי שזה נחשב ירידה, לא??

שבין רגע דירות ששוות מאות אלפי דולרים ירדו לערך זבל של כמה עשרות אלפי דולרים. היה ב"דה מרקר" לפני כמה שבועות כתבה שהיום המחיר דירת חדר בתל-אביב אפשר לקנות אחוזה בקליפורניה...

בועה מתפוצצת בדרך כלל.  ובכל זאת ת--מיד אנשים מופתעים...

* הערה נוספת: האם מישהו כאן יכול להביא דיעה של איש מקצוע שאומר שכדאי משכנתא, והאיש מקצוע הזה לא יהיה עובד בנק?

שדווקא כן עובד בבנק והוא בכלל לא המליץ לכל אחד לקחת משכנתא.

עיין בהודעה הקודמת שלי.

בס"ד

בואו לא נשכח, שאם לוקחים ריבית (אחרי התייעצות עם גורם מהימן), שלא קשורה לריבית פריים, אלא לוקחים חלק מהמשכנתא בריבית קבועה, וחלק אחר צמודת מדד וחלק אחר עם ריבית משתנה, הפגיעה מריבית שעולה היא מאוד נמוכה.

הכל תלוי בהרכב המשכנתא. אם לוקחים משכנתא היום, עם ריבית משתנה כל חמש שנים, לא צמודה, לא עם פריים, למשל, הפגיעה בגלל עליית הריבית זניחה.

אבל הכי חשוב בזה, להתייעץ עם אדם אמין, שמבין במשכנתאות, ומכיר אתכם היטב על מנת לייעץ לכם למסלול המתאים לכם.

כל טוב,

ישנה מחלוקת בין הכלכלנים לגבי כדאיות של רכישה לעומת שכירות.

הטיעונים השונים שהועלו פה בשרשור לשני הכיוונים נכונים.

אלא מה?

קיים מרכיב שקוראים לו חוסר וודאות - אף אחד לא יודע לא אם ערך הדירה יעלה או יירד, לא מה תהיה הריבית עוד שנה (אגב, לכל מי שאמר שכרגע הריבית נמוכה אין לזה משמעות אם ההלוואה צמודת פריים), לגבי הלוואה צמודת מדד אף אחד לא יודע בכמה יעלה המדד בשנים הקרובות, ומהצד השני מה תהיה התשואה על הכסף אם יושקע באפיקים לא נדלניים.

לכן, נכנס פה גם השיקול הכביכול לא כלכלי של יציבות וכו'. גם לשיקול זה יש הגדרה כלכלית והיא - תועלת. אי אפשר לומר שקניית גלידה היא מעשה לא כלכלי כי אני מקבל תועלת מההנאה של אכילת הגלידה. באותה מידה אי אפשר לומר שזה לא כלכלי לקנות כי אני מרוויח משהו שאני מעוניין בו גם אם זה אומר שכביכול הפסדתי.

לדעתי כל משפחה צריכה להחליט בעיניים שלה מתוך הבנת מכלול השיקולים מה עדיף לה ואם החליטו לקחת משכנתה אז כדאי מאוד להתייעץ עם יועץ משכנתאות מקצועי.

מי שרוצה משכנתה בתנאים טובים שיבוא אלי לבנק 

באיזה בנק את עובד??

ואיפה אפשר להשיג יועץ משכנתאות מקצועי??

אפשר לקנות דירה קטנה או דירת 3 חדרים בשכונה לא יקרה ולהשכיר אותה ולשכור במקום שרוצים לגור כרגע. עצם זה שיש דירה כלשהי נותן יציבות. ההפרש בין שכ"ד אם שוכרים דירה יותר זולה יכול לממן משכנתא, אם הזוג מתפשר על דירונת קטנטונת ובאיזור לא יוקרתי.

הכל לפי הצרכים.

צריך גם לזכור שזה תלוי בגודל הסיוע שניתן לקבל מההורים. אם כרגע ההורים יכולים לסייע ברכישת דירה זולה (יחסית) ולוקחים משכנתא, יתכן שאם הזוג מחליט לא לקנות דירה כלל, בעוד 10 שנים כאשר הם ירצו ההורים כבר לא יתמכו כי לא מדובר בזוג צעיר ולפחות אחד מבני הזוג יעבוד (אם כי בע"ה ההוצאות גדלות עם התרחבות המשפחה). הסיכוי לזוג גם לאחר כמה שנים לקנות דירה במימון עצמי + משכנתא בלבד קטן, במיוחד אם מתחתנים צעירים, או שהבעל לומד כמה שנים בישיבה ואז מבלה 3 שנים בצבא, או 5 שנים בישיבת הסדר ובהמשך לומד 3-4 שנים פסיכומטרי/השלמת בגרויות ומקצוע/תואר.

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר