אין לה סיבה? אתם מסבירים למה וצועקים עליה, ומה היא מגיבה? היא הבינה מה הבעיה?

תעזרו לה לארגן, ודברים כאלו, כדי שאם היא לא חושבת על משהו, אתם תשימו לב, ותגידו לה..

היא מארגנת דברים, ובסוף הם מתפקששים בגלל כל מיני בעיות שהיא פשוט לא אירגנה..

ואתה לא יכול לצפות את הבעיות האלה, כי אתה לא יודע מאיפה הם יבואו...

אמרנו לה שהיא ראש קטן ויש דברים מאוד חשובים שהיא פשוט משאירה מאחור..

והיא פשוט אמרה שהיא מצטערת וזהו........

ניסינו לעזור לה לארגן דברים, אבל באמת אי אפשר לצפות מאיפה תבוא הפאשלה הפעם..חח

אז אולי הבעיה היא לא בה?

ז"א, גם אתם לא ראיתם את הבעיה, אז על מה אתם מתלוננים?

ראילו, צריך לארגן משו, ולדוגמא זה ברור מאליו שהקומונרית צריכה להודיע למזכירות על הפעילות [לא יודעת למה]

והיא לא מודיעה.. ואז הפעילות נדפקת ולא קורית..

הדבר הזה ספציפי לא קרה, אבל באופן כללי דברים כל כך ברורים שאמורים להיעשות לא נעשים עד שהכל מתפקשש..

הבעיה העיקרית היא שאנחנו לא יודעים איך להגיב לבעיות האלה..לשתוק? לצעוק? להתעצבן? להעיר? להעלב? להפגין?

ואפילו ניסיו לדבר איתה אבל זה לא עזר!!

אתם יכולים לנסות לחלק בניכם את העבודה ...

כשחושבים על איזשהי פעילות אז כל אחד יעשה משהו..יתקשר,יקנה,וכו'..

וגם היא מן הסתם תקח עליה משהו..ברור שזה לא הכי כיף ויש דברים שהקומונרית צריכה לנהל אבל לפחות בתור התחלה ובמקביל שמישהי שבאמת סבבה איתה תגיד לה את זה בעדינות וברצינות ..שתכתוב לעצמה או משו כזה...

הבעיה היא שאז היא מתעצבנת שאנחנו מתערבות לה בקומונה בטענה ש:

"יש דברים שקומונרית צריכה לעשות..."

והיא אצלינו רק חודש ככה שאין עוד מישהו שממש בקשר טוב איתה..חח

בס"ד

תנו לזה קצת זמן. מן הסתם גם לה לא כיף שמתפקששים דברים ועם הזמן היא תקלוט מה לעשות כדי שהם לא יתפקששו. לא צריך להתעצבן עליה.

צריך סה"כ לתת לה הרגשה טובה כי היא באמת באה בהתנדבות (ש"ל).

תגידו לה שלא הכל היא חייבת לעשות ושאם היא צריכה עזרה היא יכולה לבקש מכם אבל תשאירו לה את השיקול דעת.

בגדול, תהיו סבלניים ובע"ה עם הזמן כולם יתרגלו לכל מה שצריך.

ורק אם עובר ממש הרבה זמן וכלום לא משתנה לטובה, אז כבר צריך לחשוב מה לעשות (ולחשוב ממי אפשר לבקש שידבר איתה).

אבל הפעם במשהו גדול..

היא הכניס להדרכה אצלינו מישהי שממש לא מתאימה.. ותדפוק את הסניף ותיקח אותו אחורה במקום לקדם..

ודווקא הסניף שלנו ממש צריך עכשיו קידום כי זה סניף בהקמה שממש צריך את השפיצים שיובילו אותו..

היחא לא התייעצה איתנו אפילו, פשוט עשתה, ועכשיו אי אפשר ללכת אחורה כי אי אפשר להודיע לבת הזאת שהיא בסוף לא נכנסת..

מה עושיים???

אחלה חתימה!!!!
אין על חילי טרופר.. אחד ה-גברים

דמייני רגע שאת הקומונרית. ואת הולכת לסניף חדש ובלתי מוכר - ממש מחוז עלום שם.

הקומונרית שלפניך לא תמיד יודעת לעזור לך (היא לא היתה מספיק מסודרת, או לא זוכרת מה היה שנה שעברה...). במזכירות קצת מרחפים. הרכזת שלך ממש לא קשורה לעניין...

ופתאום - - -

להכניס להדרכה!

לארגן סליחות!

מפקד אש!

פעולה סניפית!

ישב"צ גורלי!

ואת? את לא יודעת כ-ל-ו-ם!

את לא מכירה את האנשים שאת מכניסה להדרכה, את לא יודעת שצריך לידע את המזכירות לפני כתובת אש, לא אמרו לך שבד"כ פעולה סניפית את צריכה להכין (כי בסניף שלך מדריכי נבטים הכינו)...

את משתדלת לשאול את כל העולם ואשתו לפני שאת זזה צעד אחד בסניף, ואז בעצם יוצא שאת לא עושה כמעט כלום (איזה קומונרית דפוקה, ממש ראש קטן), וגם את מאבדת את מקומך כקומונרית... (לא צריך אותה, גם ככה כל דבר היא שואלת אותנו)

יקרה,

יש דברים שלך הם ברורים ומובנים מאליהם.

לקומונרית שלך - עוד לא. בכל מקום הדברים שונים...

כדי לעזור לה להתאקלם בסניף, כדאי שא-ת תשאלי אותה בעדינות לפני פעילות גדולה, אם היא יודעת איך זה עובד בסניף שלכם ובישוב שלכם...

ואם יש פאשלות? לא נורא.

מקווה שהיא תפצה אתכם על זה...

אולי את צודקת.. אבל את רואה שבהרבה מאוד סניפים הקומונריות כן מצליחות

להשתלט ולהרים ת'דברים כמו שצריך על ההתחלה..

הקטע עם הקומונרית שלנו- שהיא אפילו לא ביקשה עזרה,

אני כל הזמן אומרת לה שאם היא צריכה עזרה או משו אני פה, ואחרי הכל אני מדריכה שמבינה בסניף הזה..

אבל היא לא רוצה להיעזר בנו!! אנחנו רוצים לעזור והיא לא נותנת לנו.. ומחליטה דברים בלעדינו כה שאין לך אפשרות אפילו להציע עזרה כי היא מחליטה בלעדיך..

אז סטיואציה שהיא לא יודעת מה לעשות זה בגלל שהיא לא שואלת, ואם היא תשאל אנחנו נעזור בשמחה

ומצד שני - את היתרונות שלה.

אין מקום להשוות  "אבל אצל קומונריות אחרות זה לא ככה...".

יש פעמים שקומונרית לא מצליחה לאזן בין ההנהגה שלה, האחריות שלה, הסמכות שלה - לבין הצורך העקרוני לתת למדריכים להחליט.

לפעמים היא כל כך מפחדת לאבד את הסמכות, שהיא מפחדת אפילו להתייעץ.

אני מציעה שתתנו לה קצת זמן להתרגל, להתחבר, למצוא את המקום שלה.

אם עדיין ההתנהלות שלה תפריע לכם - דברו איתה בעדינות. אני מניחה שאת פשוט לא מודעת מה עובר עליה, וברגע שתשוחחו מעט - כבר לא תכעסי כל כך...

בס"ד

תנסי לשבת איתה לארגן איזה משו. ואז תסבירי לה על כל הדברים שלכם ברורים מאליו.

תציעי לה עזרה ספציפית. בד"כ קצת לא נעים לבקש עזרה גם אם מציעים בכיף..

ו- אולי כדי לדבר עם הקומונרית הקודמת שתדבר איתה ותתן לה כמה עצות ותזכורות על הסניף והמקום אם היא עוד לא עשתה אתזה או לא עשתה אתזה מספיק..

בנוסף, כן.. אפשר לנג'ז לה לפעמים. להתקשר קצת לפני ולומר לה "רגע, מה המזכירות אמרה? אה, עוד לא דיברת איתה?" או "למי נתת להתקשר למזכירות?"

באמת כמו שאמרו כבר- להנהיג בסניף חלוקת תפקידים. שהיא תחלק.. ואז גם תוכלו להזכיר לה דברים שהיא שכחה..

ב"הצלחה!!

ובאמת תדונו לכף זכות.. זה לא פשוט להיות קומונרית..

חברי'ה.. אל תשכחו שאנחנו בתחילת השנה.. כל קומונרית עושה פשלות וטעויות בתחילת השנה.

תחשבו שאתם מכירים את הסניף, את הדברים, איך הדברים צריכים להתנהל והיא באה- בנוסף לכל הקשיים שיש גם ככה (התחלת ש"ל..התחלה חדשה וכל היוצא מזה..)

היא צריכה לצלול ישר לתוך העניינים (קל וחומר חודש ארגון) אז ברור שיהיו פאשלות ותקלים..

התפקיד שלכם בתור הצוות/ האלה שיודעים איך הדברים מתנהלים לעזור לה.. דברים חשובים- להזכיר לה בצורה יפה.. ולא להעיר לה..(אלא כן עניין באמת חמור..) ובדברים הקטנים- בהתחלה תנו לה לטעות..לנסות את הדרך שלה..

עד שתלמד את הדברים ותבין את דרך הפעולה הנכונה..

(אם בעתיד הדברים לא משתנים אז יש עניין לשבת ולחשוב מה עושים הלאה.. וכן כמובן אם צריך- גם להעיר לה..)

שיהיה לכולם בהצלחה בחודש ארגון! הוא יכול להיות מקפצה רצינית לשבת, למדריך ולסניף..

תהנו!

תנסי לשבת בבית בריכוז ובשקט ולכתוב לה מכתב-

תכתבי לה את כל הדברים שנראים לך ברורים ומובנים...

איך מתנהלים הדברים- עם מי צריך לתאם,מה ומתי?!

תזכירי במכתב כמה פעמים שאתם כאן- כצוות בשביל לעזור!

אצלנו ברור בסניף שהצוות- זה הקומונרית והמדריכים ביחד... צוות שלם... שרוצים להפריד אז אומרים "קומונרית" ו"מדריכים" הצוות/צוות/וכו'... זה הקומונרית והמדריכים ביחד...

גם את זה תכתבי...

חודש ארגון- הרבה התארגנות ודברים להרים... תסבירי לה מה הייתה חלוקת התפקידים בשנים הקודמות... מי עשה מה? איך? מתי... 

את הכל תכתבי לה... (אפשר לשתף את כל שאר המדריכים)

שהכל כתוב... הכל יותר פשוט... ואח"כ תתנו לה את זה.. ככה שהיא תוכל לקרוא הכל בשקט (ובמקרה הצורך לחזור לזה...)

תנסו גם אתם ליזום דברים.. תארגנו הכל ופנו אליה רק לקבלת האישור הסופי.. היא תראה שגם אתם יכולים לארגן- היא תתן לכם יותר...

והכי חשוב זה לשדר לה שאתם מאמינים בה!!!

בהצלחה!!!

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.