אולי רק לשדר "אני כאן, אם את רוצה"

אבל לא הבנתי- למה זה כ"כ מכה? נכון שזה לא מומלץ בגיל צעיר אבל לא נראה לי צריך להלחץ מזה, וגם לא מכך שכל העולם יודע. הוא לא בחור טוב?

מה שאולי מדאיג- הסגירות וחוסר השיתוף כלפי המשפחה.

כתבתי "אולי", כי לא תמיד זה בעייתי. לפעמים זה אופי כזה(של הילדה/ההורים).

לגבי צביטת הצער הזו-שאת גדולה ממנה ובלי אף-אחד, אני מקווה שהיא תעבור. תפתחי לך איזה משהו ללמוד בנושאי אמונה, שמחה, והשגחה פרטית. זה עוזר מאוד, מניסיון!

תהיי שלמה עם עצמך ועם כך שהבחור שלך יגיע בזמן הכי טוב והכי מדוייק בשבילך.

כשתרגישי כך, ממילא תשדרי לאחותך שאת שמחה בשמחותיה ואולי היא גם תשתף אותך יותר...

שבת שלום!

א. תתפנקי על סימני פיסוק!! ועל מקש אנטר!!

תודה.

ב. תתני לאחותך לחיות את החיים שלה עם עצמה.

החבר שלה זה הסוד שלה.

הקשר עם ההורים שלה זה בעיה או אחריות שלה

ל-א שלך.

אז תתני קצת ספייס לבני אדם ולא תדחפי לאיפה שלא רוצים לפתוח לך.... (סליחה אם יצא טיפה חריף מידי!)

כשהיא תחליט שנכון לה ולקשר שלהם לספר להורים- היא תעשה את זה. וזהו.

חוצמזה שיש לה חבר יש לה עוד מיון דברים בחיים- שאת יכול להיות איתה בדיבור עליהם. אפשר להיות חברות טובות גם אם לא מדברים על ה-כ-ל בחיים.

ג. אין אדם נוגע בחלק המוכן לחברו

אז במקום לשבת ולקנא --

תתחילי ללמוד אמונה ומוסר על שמחה בחלק שהשם נתן לך בעולם

ואם את רוצה ומוכנה- תתחילי לעבוד לכיוון של למצוא את שאהבה נפשך (שדכנים דייטים וכו וכו...)

איך שרוצים. לא יכולה להיות לך השפעה ישירה על החיים של אחותך, על הבחירות שלה ועל ההתנהלות שלה. קבלי אותה ברוח טובה ובספורטיביות והתרכזי בחיים שלך. בהצלחה

ממש אבל ממש תודה על התגובות ושלא ייבשתם..פשוט פרקתי את הלב ממש שתבינו אני גם אחות בכורה ומרגישה אחריות....

ובקשר ללעדיין ילדה שאלת אם בחור טוב ומה לא בסדר עכשיו זה כבר לא השאלה אם זה טוב או לא עכשיו העניין שהיא לא משתפת ומסתירה כזה דבר מאיתנו..

ובקשר לצדיקה מה פשוט לא לשאול אותה כלום??זה יכול להראות חוסר איכפתיות וניראה לי גם שזה כיף לשתף ולהתייעץ עם מישהו גדול לא?פשוט לתת לה ליפול ולעשות תטעויות שלה וזהוא?

ובקשר לזה שאהבה נפשי כבר קצת התייאשתי..

לא ידעת מה עוד כ"כ ניתן לי לעשות בנושא..

אבל בכל זאת ממש תודה רבה על העצות

ערב טוב

ושבוע טוב לכן...

את כדזה מכת בכורות שזה נוראי!!

(זה ההי ברצינות הפעם... בלי צחוק)

תני לה לחיות את החיים שלה לבד!

לטעות את הטעויות שלה לבד!

ולהחליט לבד עם מי להתייעץ ועם מי לדבר ומתי ומה להחליט לעשות בחיים שלה!!

צאי לה מהקישקע! את לא המחנכת שלה!

(סורי אבל היית צריכה קצת צעקות של חינוך...)

חוצמזה -אם אני מחשבת נכון- את בת 21.

בגיל שלך (משפטו של סבתות.. נו טוב) -אני בקושי רק התחלתי לצאת עם בחורים!

אז מה את מתייאשת?!?! את רק בתחילת הדרך!!

נגיד היית בת 35 -הייתי מבינה, מגיבה בסלחנות... (מחילה מכל מי שבת 35- זה לא אישי בכלל! זה רק כבוד לרזומה ולפז"מ...)

אבל את ילדונת!! זוזי!!!!!!!!!!!!!!!!!! תפסיקי להתפנק על יאוש מדומה וקטנוני!!

רוצה לדעת מה כן לעשות?

הנה לך שאלה לפורום!

את לא אמא שלה

את אחותה [הגדולה, אז מה?]...

אז אפשר הוראות ברורות מימכם איך אחות בכורה צריכה להיתנהג?

הם:

א. תראי לה בצורה הכי חברית וטובה,

שאת שם בשבילה, בשביל לעזור לה בכל מה שתרצה או לא תרצה לשתף...

ב. תפנימי לעומק שאין להתייאש מזיווג הגון, ושגם אם היא תתחתן לפנייך,

זה לא מוריד מערכך ולו במעט.. אל לחץ!!!!!

אז נכון שיש אחרי אחות בהפרש של 7 שנים...

[היה לי אח בהפרש של 3, ועכשיו כבר לא...]

אבל גם איתו וגם איתה, אף פעם לא יזמתי 'שיחה חינוכית'

באיזשהוא שלב זה יגיע לבד, כשהיא תבין שבעצם עברת כבר את מה שהיא עוברת כרגע

[לפחות במסלול הלימודי ומסלול החיים ולאו דווקא במסלול ה'רומנטיקה'...]

והיא תתחיל לשאול ולהתעניין, אני מבטיח.

אל תשכחי שכרגע את במקום שונה ממנה, אני בטוח שאם ההפרש בניכן היה קטן יותר

השאלות היו באות הרבה יותר מהר, אבל עכשיו זה ככה, אין מה לעשות... 

זו דעתי.

דבר ראשון אין ספק שאת עומדת בניסיון קשה!! וכך בחר הקב"ה להנהיג את עולמו

לתת לאדם הפרטי ניסיונות כדי לחזק אותו ולרומם אותו וכדי שהוא יהיה ראוי למשהו יותר גדול.

כמה דברים
את גדולה ממנה ב4 שנים ואין לך אף אחד,
אל תקנאי בקשר שכזה, זה קשר שלא מניב פירות טובים כמעט לעולם!

חוץ מקצת ריגושים ופוזות בגיל הנעורים, סופו לקלקל הרבה יותר.

ואל תבכי על מה שאין לך לעומתה, אלא שאי תפילה על רצונך האמיתי

על איש לצידך, בית משלך, זוגיות אמיתית ומיוחדת. ולא על קשר של גיל הנעורים.

מי שניצל מקשר שכזה צריך להודות לקב"ה.

בקשר לזה שהיא לא מספרת,

אני אחלוק מהסובבים כאן, אחיות קטנות צריכות אותנו.נקודה.

השאלה היא באיזה דרך נגיע אליהן.

בדיוק השבת היתה לנו בעיה שכזאת, אמא שלי לא הייתה בבית כשאחותי הקטנה יצאה לבנ"ע

ואני ראיתי אותה רק כשהיא חזרה, עם חולצה ממש לא מקובלת אצלנו.

אז אמרתי לך שזה לא חולצה צנועה בכלל אבל שהיא תשאל את אמא כי לא תפקידי לחנך אותה.

אמא שלי הגיעה, היא כמובן כבר החליפה חולצה, הלכתי אליה ואמרתי לה אני מזכירה לך אני לא מספרת לאמא איך התלבשת זה לא תפקידי, תהיי ישרה בעצמך ותלכי אליה.

היא אכן עשתה זאת.

בהמשך היום הוצאתי את הספר של הרבנית דינה הורביץ, יש לה שמה קטע מדהים על צניעות

צילמתי לה אותו ועשיתי לה חוברת קטנה קישוטים וכאלה.

שמתי לה על הכרית.

מבחינתי אני לא צריכה לחנך אותה ולתת לה שמו"סים.

אבל אני כן צריך לעזור לחינוך ההורים, למצוא נקודות אחרות שניתן להשפיע דרכן.

אז כאן בחרתי לתת לה חוברת לימוד קטנה.

היו הרבה פעמים שהחלטתי לישון איתה במיטה ולדבר איתה בלילה.

אז כאחות גדולה את צריכה לבוא ולעזור לה.

ואל תלכי לקיצןוניות, אל תגידי לה להיפרד ממנו עכשיו

מספיק שתדברי איתה בתור התחלה על התנהגות של אישה, שמירת נגיעה, כמה בנים מעריכים דברים כאלה וכו'.

אבל---

תעשי זאת מתוך אכפתיות אמיתית!! לא מתוך קנאה חלילה או מתוך רצון שכזה...

אחרת, האדם מרגיש שיש משהו לא טהור והוא לא מצליח לקבל.

בהצלחה בע"ה!

הכי הייתי צריכה קונטרה לצעקות שלי... ואת נתת את זה נפלא!!

אני גם בותר אחות קטנה- וגם בתור אחות גדולה-

מסכימה ממש

אחות גדולה זה דבר שא"א להסתדר בלעדיו!  וברור הכי בעולם שאחות צריכה לפתוח שיחה עם אחיות שלה על כל מיני דברים חשובים בחיים- בהקשבה, בעיצות, בניסיון אישי....

אבל יש גם מקום של ענווה-

של לכבד את החיים של אחותך ואת הפרטיות שלה,

לכבד את זה שאולי היא קטנה ממך בגיל- אבל יש לה בתחום מסויים ניסיון עשיר משלך, או תובנות עמוקות משלך, או כל דבר אחר שגדול ממך בנפש אם לא בגיל פיזי....

חוצמזה- מה הספר של הרבנית דינה הורוביץ? זה ספר שאני מכירה ולא שמתי לב כמה הוא אוצר- או משו שלא ראיתי עדיין? אנא זכי אותי!!

תהילונת מתוקונת-

ספרי ספרי-

מאיפה היו לך הצעות עד כה? מה עשית כדי להעלות את כמות ההצעות הרלוונטיות? איזה כייון של בחור את מחפשת?

איך נוכל לכוון אותך יותר טוב כדי למצוא את שאהבה נפשך?

בס"ד

זאת אומרת שאת רק בת בקושי 21..וכבר התייאשת מלמצוא את שאהבה נפשך...???

תשתחררי ילדה..תפרגני לאחותך...והכי חשוב---תשמרי על עצמך וא-ל תתיאשי

המון ב"הצלחה!

בקשר לצדיקה הצעות עד כה היו מאנשים שלא רציתי שיציעו לי..

כדי להעלות את כמות ההצעות הרלוונטיות פשוט אמרתי מלא לא אבל לא יותר מיזה..אני תקועה בין הפתיש לסדן...

אני מחפשת כיוון של בחור נחמד בסיגנון חוות גילעד..

הלוואי ותיתנו לי טיפים איך להתכוונן לשאהבה נפשי..

בנים ובנות יקרים וירקות!!

מי מכיר מי שמע מי יודע?

מי יכול להיות שדכן צדיק- או להיות צדיק ולהפנות אותנו לשדכן רלוונטי?

 איפה מוצאים

בחור נחמד בסיגנון חוות גילעד..

???

(אפשר לשרשר פה תשובות או לשלוח לי במסר... צדיקים תהיו!)

(רציתי לסמן בכל מיני צבעים יפים את המילים... אבל אדמיננו  שיכלל לי משו במחשב  ומאז הכל תקוע.... )

ובעז"ה השאר יהיה הסטוריה.

בחורים כאלו בסגנוננו- אבדו מן העולם!!

מחזקת!

אנחנו באותה סירה!!

מחילה, אבל אני הולך להכנס בכם קצת...

מה זה הסטינגות האלה???

אני מוכן לחתום לכם שאין שני אנשים דומים בחוות גלעד.

מתחת למשקפי שמש, הכיפה הגדולה והפאות הקשורות בקוקו

כל אחד הוא משהו אחר.

ומכיון שכך - יכול להיות שמה שאתן מחפשות - הוא לאו דוקא "סטייל חוות גלעד"...

אותם תכונות

אותם קוי אופי

אותם סגנונות

מתגלים בכל אחד באופן אחר לגמרי.

תכונה שאני לא סובל אצל אחד - לא מפריעה לי בכלל אצל אחר,

כי במכלול הזה - זה נראה אחרת...

וכן להפך!

דבר שנראה לי מאאאגניייבב אצל אחד - יכול להתגלות

התכונה שהכי תפריע לי אצל אחר.....

אז בחיאת!

תפסיקו להסתכל על החבר של האחות

או הבחור מליל שבת

ותתחילו להפגש...

ושוב סליחה...

התכוונתי לבחורים שמוכנים למסור את נפשם על א"י...

סליחה באמת על הסטיגמתיות של "חוות גלעד"..

זה בהחלט לא מחייב את כל התפאורה..

א.צדיקה נשמה את פשוט נשמה

ב.עין הקורא התלבטתי עם לרשום תתחונות או את הסגנון בשיא הכללתו.. וזה מה שיצא..

  ולא רוצות לא רוצות לא רוצות לצאת להיפגש נמאס!פשוט כך אף אחד לא קשור ודי רוצות לצאת עם מי שרוצות.

הרב אריה ליפו מחוות גלעד: 0506-733869

הרב דודי דודקביץ' מיצהר: 0526-070700

אורי צוקר מישיבת רמת השרון: 0546-782109

יהודית אמיתי מתורת החיים: 0548-684004

וכמובן, בתאל גרינשפן האגדית: 02-5386218

יש עוד רבים רבים באמתחתי.....

בהצלחה רבה!

כרגיל אחינו

תכל'ס לא יודע מה להגיד לך...

קודם כל לך אין מה להילחץ מזה שלה יש חבר ולך אין...לפי החישוב את עוד לא רווקה זקנה....את בתחילת שנות העשרים...

דבר שני יש מצב שאחותך חיה באשליה מכיוון שאם זה החבר הראשון שלה אז היא חושבת שעכשיו כל העולם זורח לה...

אבל יתכן שעם הזמן הם יבינו שכרגע זה לא מתאים מה עוד שהוא עוד לא עשה צבא ומאוד חשוב לעשות צבא לפני חתונה...

יש מצב שהם גם הכריזו שהם רוצים להתחתן כי אולי יש אצלה לחץ חברתי שרק מי שיש לה חבר אז היא in .

לי היה חבר בתיכון  גם באותו גיל של אחותך...שכולם חשבו שזהו הם מתחתנים...אני בטעות פלטתי פעם אחת שלא נראה לי שהם יתחתנו... ובאמת אחרי כמה חודשים החבילה נפרדה....

קשר בתיכון שונה בהרבה פעמים מקשר אמיתי שהבן אדם יותר בוגר,למשל בגיל שבו את נמצאת....

לגבי זה שהיא לא מספרת לך, זה מאותה סיבה שהיא כרגע היא רואה את החבר שלה בתור הכותל היחיד שהיא יכולה לפנות אליו....אבל מאוד מהר היא תגלה שהמשפחה הגרעינית שלה היא באמת הכותל(אתם...)....לפחות בשנים של התיכון....

גם נשים נשואות לאחר החתונה מדברות ומתייעצות עם ההורים....

תנסי לפתוח ולדבר איתה ע"י שתעשי איתה משהו שהיא אוהבת ותוך כדי והסחת דעת תשאלי ותרמזי לה על העניין של החבר...כשאת מדברת איתה תראי לה שאת מאוד תשמחי לדבר איתה...תראי לה שגם את יכולה להיות הכותל...

טוב אני מפסיק כאן

טוב חפרתי לך יותר מדי, אך אשמח לדעת מה דעתך...

תהילנות..תודה...בע"ה שכל אחד יראה הצלחה במעשה ידיו....

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).