אולי רק לשדר "אני כאן, אם את רוצה"

אבל לא הבנתי- למה זה כ"כ מכה? נכון שזה לא מומלץ בגיל צעיר אבל לא נראה לי צריך להלחץ מזה, וגם לא מכך שכל העולם יודע. הוא לא בחור טוב?

מה שאולי מדאיג- הסגירות וחוסר השיתוף כלפי המשפחה.

כתבתי "אולי", כי לא תמיד זה בעייתי. לפעמים זה אופי כזה(של הילדה/ההורים).

לגבי צביטת הצער הזו-שאת גדולה ממנה ובלי אף-אחד, אני מקווה שהיא תעבור. תפתחי לך איזה משהו ללמוד בנושאי אמונה, שמחה, והשגחה פרטית. זה עוזר מאוד, מניסיון!

תהיי שלמה עם עצמך ועם כך שהבחור שלך יגיע בזמן הכי טוב והכי מדוייק בשבילך.

כשתרגישי כך, ממילא תשדרי לאחותך שאת שמחה בשמחותיה ואולי היא גם תשתף אותך יותר...

שבת שלום!

א. תתפנקי על סימני פיסוק!! ועל מקש אנטר!!

תודה.

ב. תתני לאחותך לחיות את החיים שלה עם עצמה.

החבר שלה זה הסוד שלה.

הקשר עם ההורים שלה זה בעיה או אחריות שלה

ל-א שלך.

אז תתני קצת ספייס לבני אדם ולא תדחפי לאיפה שלא רוצים לפתוח לך.... (סליחה אם יצא טיפה חריף מידי!)

כשהיא תחליט שנכון לה ולקשר שלהם לספר להורים- היא תעשה את זה. וזהו.

חוצמזה שיש לה חבר יש לה עוד מיון דברים בחיים- שאת יכול להיות איתה בדיבור עליהם. אפשר להיות חברות טובות גם אם לא מדברים על ה-כ-ל בחיים.

ג. אין אדם נוגע בחלק המוכן לחברו

אז במקום לשבת ולקנא --

תתחילי ללמוד אמונה ומוסר על שמחה בחלק שהשם נתן לך בעולם

ואם את רוצה ומוכנה- תתחילי לעבוד לכיוון של למצוא את שאהבה נפשך (שדכנים דייטים וכו וכו...)

איך שרוצים. לא יכולה להיות לך השפעה ישירה על החיים של אחותך, על הבחירות שלה ועל ההתנהלות שלה. קבלי אותה ברוח טובה ובספורטיביות והתרכזי בחיים שלך. בהצלחה

ממש אבל ממש תודה על התגובות ושלא ייבשתם..פשוט פרקתי את הלב ממש שתבינו אני גם אחות בכורה ומרגישה אחריות....

ובקשר ללעדיין ילדה שאלת אם בחור טוב ומה לא בסדר עכשיו זה כבר לא השאלה אם זה טוב או לא עכשיו העניין שהיא לא משתפת ומסתירה כזה דבר מאיתנו..

ובקשר לצדיקה מה פשוט לא לשאול אותה כלום??זה יכול להראות חוסר איכפתיות וניראה לי גם שזה כיף לשתף ולהתייעץ עם מישהו גדול לא?פשוט לתת לה ליפול ולעשות תטעויות שלה וזהוא?

ובקשר לזה שאהבה נפשי כבר קצת התייאשתי..

לא ידעת מה עוד כ"כ ניתן לי לעשות בנושא..

אבל בכל זאת ממש תודה רבה על העצות

ערב טוב

ושבוע טוב לכן...

את כדזה מכת בכורות שזה נוראי!!

(זה ההי ברצינות הפעם... בלי צחוק)

תני לה לחיות את החיים שלה לבד!

לטעות את הטעויות שלה לבד!

ולהחליט לבד עם מי להתייעץ ועם מי לדבר ומתי ומה להחליט לעשות בחיים שלה!!

צאי לה מהקישקע! את לא המחנכת שלה!

(סורי אבל היית צריכה קצת צעקות של חינוך...)

חוצמזה -אם אני מחשבת נכון- את בת 21.

בגיל שלך (משפטו של סבתות.. נו טוב) -אני בקושי רק התחלתי לצאת עם בחורים!

אז מה את מתייאשת?!?! את רק בתחילת הדרך!!

נגיד היית בת 35 -הייתי מבינה, מגיבה בסלחנות... (מחילה מכל מי שבת 35- זה לא אישי בכלל! זה רק כבוד לרזומה ולפז"מ...)

אבל את ילדונת!! זוזי!!!!!!!!!!!!!!!!!! תפסיקי להתפנק על יאוש מדומה וקטנוני!!

רוצה לדעת מה כן לעשות?

הנה לך שאלה לפורום!

את לא אמא שלה

את אחותה [הגדולה, אז מה?]...

אז אפשר הוראות ברורות מימכם איך אחות בכורה צריכה להיתנהג?

הם:

א. תראי לה בצורה הכי חברית וטובה,

שאת שם בשבילה, בשביל לעזור לה בכל מה שתרצה או לא תרצה לשתף...

ב. תפנימי לעומק שאין להתייאש מזיווג הגון, ושגם אם היא תתחתן לפנייך,

זה לא מוריד מערכך ולו במעט.. אל לחץ!!!!!

אז נכון שיש אחרי אחות בהפרש של 7 שנים...

[היה לי אח בהפרש של 3, ועכשיו כבר לא...]

אבל גם איתו וגם איתה, אף פעם לא יזמתי 'שיחה חינוכית'

באיזשהוא שלב זה יגיע לבד, כשהיא תבין שבעצם עברת כבר את מה שהיא עוברת כרגע

[לפחות במסלול הלימודי ומסלול החיים ולאו דווקא במסלול ה'רומנטיקה'...]

והיא תתחיל לשאול ולהתעניין, אני מבטיח.

אל תשכחי שכרגע את במקום שונה ממנה, אני בטוח שאם ההפרש בניכן היה קטן יותר

השאלות היו באות הרבה יותר מהר, אבל עכשיו זה ככה, אין מה לעשות... 

זו דעתי.

דבר ראשון אין ספק שאת עומדת בניסיון קשה!! וכך בחר הקב"ה להנהיג את עולמו

לתת לאדם הפרטי ניסיונות כדי לחזק אותו ולרומם אותו וכדי שהוא יהיה ראוי למשהו יותר גדול.

כמה דברים
את גדולה ממנה ב4 שנים ואין לך אף אחד,
אל תקנאי בקשר שכזה, זה קשר שלא מניב פירות טובים כמעט לעולם!

חוץ מקצת ריגושים ופוזות בגיל הנעורים, סופו לקלקל הרבה יותר.

ואל תבכי על מה שאין לך לעומתה, אלא שאי תפילה על רצונך האמיתי

על איש לצידך, בית משלך, זוגיות אמיתית ומיוחדת. ולא על קשר של גיל הנעורים.

מי שניצל מקשר שכזה צריך להודות לקב"ה.

בקשר לזה שהיא לא מספרת,

אני אחלוק מהסובבים כאן, אחיות קטנות צריכות אותנו.נקודה.

השאלה היא באיזה דרך נגיע אליהן.

בדיוק השבת היתה לנו בעיה שכזאת, אמא שלי לא הייתה בבית כשאחותי הקטנה יצאה לבנ"ע

ואני ראיתי אותה רק כשהיא חזרה, עם חולצה ממש לא מקובלת אצלנו.

אז אמרתי לך שזה לא חולצה צנועה בכלל אבל שהיא תשאל את אמא כי לא תפקידי לחנך אותה.

אמא שלי הגיעה, היא כמובן כבר החליפה חולצה, הלכתי אליה ואמרתי לה אני מזכירה לך אני לא מספרת לאמא איך התלבשת זה לא תפקידי, תהיי ישרה בעצמך ותלכי אליה.

היא אכן עשתה זאת.

בהמשך היום הוצאתי את הספר של הרבנית דינה הורביץ, יש לה שמה קטע מדהים על צניעות

צילמתי לה אותו ועשיתי לה חוברת קטנה קישוטים וכאלה.

שמתי לה על הכרית.

מבחינתי אני לא צריכה לחנך אותה ולתת לה שמו"סים.

אבל אני כן צריך לעזור לחינוך ההורים, למצוא נקודות אחרות שניתן להשפיע דרכן.

אז כאן בחרתי לתת לה חוברת לימוד קטנה.

היו הרבה פעמים שהחלטתי לישון איתה במיטה ולדבר איתה בלילה.

אז כאחות גדולה את צריכה לבוא ולעזור לה.

ואל תלכי לקיצןוניות, אל תגידי לה להיפרד ממנו עכשיו

מספיק שתדברי איתה בתור התחלה על התנהגות של אישה, שמירת נגיעה, כמה בנים מעריכים דברים כאלה וכו'.

אבל---

תעשי זאת מתוך אכפתיות אמיתית!! לא מתוך קנאה חלילה או מתוך רצון שכזה...

אחרת, האדם מרגיש שיש משהו לא טהור והוא לא מצליח לקבל.

בהצלחה בע"ה!

הכי הייתי צריכה קונטרה לצעקות שלי... ואת נתת את זה נפלא!!

אני גם בותר אחות קטנה- וגם בתור אחות גדולה-

מסכימה ממש

אחות גדולה זה דבר שא"א להסתדר בלעדיו!  וברור הכי בעולם שאחות צריכה לפתוח שיחה עם אחיות שלה על כל מיני דברים חשובים בחיים- בהקשבה, בעיצות, בניסיון אישי....

אבל יש גם מקום של ענווה-

של לכבד את החיים של אחותך ואת הפרטיות שלה,

לכבד את זה שאולי היא קטנה ממך בגיל- אבל יש לה בתחום מסויים ניסיון עשיר משלך, או תובנות עמוקות משלך, או כל דבר אחר שגדול ממך בנפש אם לא בגיל פיזי....

חוצמזה- מה הספר של הרבנית דינה הורוביץ? זה ספר שאני מכירה ולא שמתי לב כמה הוא אוצר- או משו שלא ראיתי עדיין? אנא זכי אותי!!

תהילונת מתוקונת-

ספרי ספרי-

מאיפה היו לך הצעות עד כה? מה עשית כדי להעלות את כמות ההצעות הרלוונטיות? איזה כייון של בחור את מחפשת?

איך נוכל לכוון אותך יותר טוב כדי למצוא את שאהבה נפשך?

בס"ד

זאת אומרת שאת רק בת בקושי 21..וכבר התייאשת מלמצוא את שאהבה נפשך...???

תשתחררי ילדה..תפרגני לאחותך...והכי חשוב---תשמרי על עצמך וא-ל תתיאשי

המון ב"הצלחה!

בקשר לצדיקה הצעות עד כה היו מאנשים שלא רציתי שיציעו לי..

כדי להעלות את כמות ההצעות הרלוונטיות פשוט אמרתי מלא לא אבל לא יותר מיזה..אני תקועה בין הפתיש לסדן...

אני מחפשת כיוון של בחור נחמד בסיגנון חוות גילעד..

הלוואי ותיתנו לי טיפים איך להתכוונן לשאהבה נפשי..

בנים ובנות יקרים וירקות!!

מי מכיר מי שמע מי יודע?

מי יכול להיות שדכן צדיק- או להיות צדיק ולהפנות אותנו לשדכן רלוונטי?

 איפה מוצאים

בחור נחמד בסיגנון חוות גילעד..

???

(אפשר לשרשר פה תשובות או לשלוח לי במסר... צדיקים תהיו!)

(רציתי לסמן בכל מיני צבעים יפים את המילים... אבל אדמיננו  שיכלל לי משו במחשב  ומאז הכל תקוע.... )

ובעז"ה השאר יהיה הסטוריה.

בחורים כאלו בסגנוננו- אבדו מן העולם!!

מחזקת!

אנחנו באותה סירה!!

מחילה, אבל אני הולך להכנס בכם קצת...

מה זה הסטינגות האלה???

אני מוכן לחתום לכם שאין שני אנשים דומים בחוות גלעד.

מתחת למשקפי שמש, הכיפה הגדולה והפאות הקשורות בקוקו

כל אחד הוא משהו אחר.

ומכיון שכך - יכול להיות שמה שאתן מחפשות - הוא לאו דוקא "סטייל חוות גלעד"...

אותם תכונות

אותם קוי אופי

אותם סגנונות

מתגלים בכל אחד באופן אחר לגמרי.

תכונה שאני לא סובל אצל אחד - לא מפריעה לי בכלל אצל אחר,

כי במכלול הזה - זה נראה אחרת...

וכן להפך!

דבר שנראה לי מאאאגניייבב אצל אחד - יכול להתגלות

התכונה שהכי תפריע לי אצל אחר.....

אז בחיאת!

תפסיקו להסתכל על החבר של האחות

או הבחור מליל שבת

ותתחילו להפגש...

ושוב סליחה...

התכוונתי לבחורים שמוכנים למסור את נפשם על א"י...

סליחה באמת על הסטיגמתיות של "חוות גלעד"..

זה בהחלט לא מחייב את כל התפאורה..

א.צדיקה נשמה את פשוט נשמה

ב.עין הקורא התלבטתי עם לרשום תתחונות או את הסגנון בשיא הכללתו.. וזה מה שיצא..

  ולא רוצות לא רוצות לא רוצות לצאת להיפגש נמאס!פשוט כך אף אחד לא קשור ודי רוצות לצאת עם מי שרוצות.

הרב אריה ליפו מחוות גלעד: 0506-733869

הרב דודי דודקביץ' מיצהר: 0526-070700

אורי צוקר מישיבת רמת השרון: 0546-782109

יהודית אמיתי מתורת החיים: 0548-684004

וכמובן, בתאל גרינשפן האגדית: 02-5386218

יש עוד רבים רבים באמתחתי.....

בהצלחה רבה!

כרגיל אחינו

תכל'ס לא יודע מה להגיד לך...

קודם כל לך אין מה להילחץ מזה שלה יש חבר ולך אין...לפי החישוב את עוד לא רווקה זקנה....את בתחילת שנות העשרים...

דבר שני יש מצב שאחותך חיה באשליה מכיוון שאם זה החבר הראשון שלה אז היא חושבת שעכשיו כל העולם זורח לה...

אבל יתכן שעם הזמן הם יבינו שכרגע זה לא מתאים מה עוד שהוא עוד לא עשה צבא ומאוד חשוב לעשות צבא לפני חתונה...

יש מצב שהם גם הכריזו שהם רוצים להתחתן כי אולי יש אצלה לחץ חברתי שרק מי שיש לה חבר אז היא in .

לי היה חבר בתיכון  גם באותו גיל של אחותך...שכולם חשבו שזהו הם מתחתנים...אני בטעות פלטתי פעם אחת שלא נראה לי שהם יתחתנו... ובאמת אחרי כמה חודשים החבילה נפרדה....

קשר בתיכון שונה בהרבה פעמים מקשר אמיתי שהבן אדם יותר בוגר,למשל בגיל שבו את נמצאת....

לגבי זה שהיא לא מספרת לך, זה מאותה סיבה שהיא כרגע היא רואה את החבר שלה בתור הכותל היחיד שהיא יכולה לפנות אליו....אבל מאוד מהר היא תגלה שהמשפחה הגרעינית שלה היא באמת הכותל(אתם...)....לפחות בשנים של התיכון....

גם נשים נשואות לאחר החתונה מדברות ומתייעצות עם ההורים....

תנסי לפתוח ולדבר איתה ע"י שתעשי איתה משהו שהיא אוהבת ותוך כדי והסחת דעת תשאלי ותרמזי לה על העניין של החבר...כשאת מדברת איתה תראי לה שאת מאוד תשמחי לדבר איתה...תראי לה שגם את יכולה להיות הכותל...

טוב אני מפסיק כאן

טוב חפרתי לך יותר מדי, אך אשמח לדעת מה דעתך...

תהילנות..תודה...בע"ה שכל אחד יראה הצלחה במעשה ידיו....

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.