טווב בנות\בנים אני רוצה לדעת מה הטעם בשמירת נגיעהע*נ2!ש

אני לא מבינה למה אנחנו צכריכים לשמור נגיעה ואני רוצה להתחזק בזה...

עם למישו יש עצות אז.. שפכו

מסובך...מלאכי
לעניות דעתי והבנתי...:כנרית על הגג=)

שמירת נגיעה נותנת גבולות, גדר, וזה נותן יחס אחר לבנים, זה לא כבר יאללה, משו רגיל ואין הבדלים בין המינים...

כשמתחתנים בעז"ה יש יותר רצון ומשיכה, משהו חדש לגמרי, מיוחד!!!!

ככה לפחות אני מרגישה, ומנסיון ב"ה...

בשבילך מתוקתידניאלה .ד.

אני כזאת עייפה.. בד"כ אני רושמת מה שאני יודעת ולומדת.. ומה שלמדתי אבל מצאתי קישור לבנתיים.

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t314560#3929043

זה על שחיקת הרגש שבדבר..

 

אחות אני כזאת עייפה קשה לי לרשום עכשיו.. אוכל לדבר איתן באישי בל"נ ממש בשמחה!

כאן למטה השרשור המורחב.. אדם ששמח תמיד לעזור ועדיין שמח!

ב"הצלחה יקרה...

 

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t123238#1173762

תקראי "מגע הקסם"..*מותק*

אינלי כח לפרט עכשיו...אולי בפעם אחרת...

אבל ממש ממליצה לקרוא ת'ספרון הזה!!! מסביר הכל ברור ויפה...

כי ככה ה' ציווהצחקן
^ גאון.אין מה לומר. <צ>שיראל.
יש לי!אנונימי (פותח)

אז ככה- העתקתי את זה מחברים מקשיבים, וזה מהמם!

זה ארוך (תתכונני) אבל באמת שווה קריאה!

בהצלחה=]

(סתם דרך אגב- כנסו לאתר. מדהים!!!) 

 

את זוכרת אותה?
את ההיא, שנוגעת במכונה, נדקרת ונרדמת למאה שנה.
את ההיא, שאוכלת מהתפוח האדום ונרדמת לתרדמה עמוקה.
את ההיא, שהופכת להיות נסיכה עד חצות הלילה ואז חוזרת להיות שפחה מלוכלכת ומסכנה.

ואז מגיע ההוא, הנסיך ההוא, על סוס לבן, נותן נשיקת פלאים, רוקד ריקוד אחד, וכל העסק הזה מאחורינו.

חבילת הטישו נגמרה מרוב דמעות התרגשות, והפרפרים שבבטן מדגדגים להם.
ואנחנו?
אוף, מתי כבר יבוא האביר שלנו?
אפילו בלי הסוס הלבן, אפילו בלי הגלימה, אבל זה כ"כ נעים וטוב!!
אז רק – איפה הוא?!?

ואנחנו עומדות מול המראה, מפנטזות, פעם לובשות מטפחת ומנסות להידמות לזו, פעם מכניסות כרית לבטן ומנסות להידמות להיא, והעיקר – להרגיש שאנחנו כבר שם.

זה קורה לכל הנשים, לך, לי, לחברות שלנו...
למה זה קורה?!
מסיבה אחת פשוטה:
ה-ח-צ-י.

הא?! החצי?! מה זה אומר?!

כך היום אוהבים לכנות את מה שהקב"ה ברא בנו: הרצון להיות עם מישהו, הרצון להתאחד, הרצון לא להיות לבד – "לא טוב היות האדם לבדו".


את שואלת אותי 2 שאלות:
האחת – מה אפשר לעשות עם בחור שכ"כ כיף לי איתו אבל בעצם אין איתו שום דבר?
השניה – למה בכלל זה קורה לי, שכיף לי לדבר עם בחור, הרי יש בעיה לדבר עם בנים!

נתחיל עם השניה.
כשאת שואלת אותי את השאלה הזו, את בעצם אומרת שלימדו אותך שלא טוב לדבר עם בנים, זה עושה רע. לא יודעת מי לימד אותך את זה, אבל סליחה שאני פוסלת את האמירה הזו. זו טעות! מי אמר שלדבר עם בנים זה לא טוב?! זה מעולה! אחרת מה את חושבת שאני עושה עם בעלי, שותקת? מה פתאום! זה מאד נעים וטוב לדבר עם בן הזוג השני, מאד מושך, מאד מקרב, מאד מחבר!
ברור שאת מרגישה מאושרת כשאת מדברת איתו, כי את יוצרת איתו חיבור, והקב"ה רוצה שיהיה לנו חיבור עם בנים, אחרת לא יוכל להמשיך להתקיים העולם!!!
אלא - שלא הדיבור עצמו הוא זה שלא טוב, אלא החיבור שנוצר בגלל הדיבור והשיחה – הוא זה שיכול לפעמים לפגוע. אם החיבור הזה נעשה בצורה לא נכונה, לא ראויה, לא טובה, אז זה לא טוב, אז זה יכול לעשות לך רע ולהזיק.

ועכשיו נשאלת השאלה - איך בעצם זה יכול להזיק? או יותר נכון – מתי זה נעשה בצורה לא נכונה ולא ראויה?
בואי נעשה סיכום קטנטן לפני שנעלה על השאלה הזו:
הקב"ה ברא בנו רצון טבעי להימשך לבן הזוג השני, כיוון שכשנוצר החיבור הזה – בני הזוג מתחתנים, מגדלים משפחה וכך ממשיך להתקיים העולם (זו המצווה הראשונה בתנך - "פרו ורבו").
אז בעצם, זה מאד הגיוני שאת חושבת עליו כל הזמן כי הרצון לקשר הוא טבוע בתוכך. זה אומר שאת בחורה נורמלית והכל אצלך פועל כשורה...
התורה לא אומרת שזה מסוכן לדבר עם בנים – "הם יאכלו אותך כמו מלח, יטרפו אותך, ירביצו לך... אז תיזהרי!" – לא לא, זה לא מה שהיא אומרת. אלא, התורה אומרת ש"זה נעים לדבר עם בנים – הם יחבקו אותך, הם יאהבו אותך, הם יחייכו אלייך, ומזה – תזהרי."

למה להזהר? למה זה יכול להזיק?

נכון אמרתי לך מקודם שהקב"ה רוצה שנתאחד ותיווצר משפחה?
היהדות היא הדת הראשונה והיחידה בעולם שאצלה המשפחה היא ערך בפני עצמו. לא סתם להתחתן עם מי שבא, להתגרש, ושוב להתחתן עם מי שבא, אלא לבחור את בן הזוג שמתאים לך ואיתו לחיות עד סוף החיים (כמובן שיש מקרים שח"ו צריך להיפרד, וגם פה אנחנו שונים מהנוצרים הקטוליים שאומרים שהחתונה היא לנצח נצחים אפילו אם זו הייתה טעות שאין כמוה). המשפחה זה דבר כ"כ חשוב, כ"כ קדוש, שצריך להתנהג אליו בהתאם.

ועכשיו משל:
דוד שלך בא אלייך, נותן לך מזוודה קטנה עם מנעול ואומר לך: "תקשיבי, אחיינית יקרה. בתוך המזוודה הזו יש אוצר. אוצר קסום... האוצר הזה הוא המחשב הנייד המפואר ביותר. זה לא סתם מחשב, זה המחשב הכי חדיש בעולם, הכי מפואר, הכי עתידי! הוא יצא רק עכשיו מהמשרדים הכי חדישים של ביל גייטס והוא יחיד בעולם – אין עוד מחשבים כמוהו! העתק אחד ויחיד!!! יש בו תוכנות מתקדמות, זה ממש מחשב העתיד. לא רק זה שהוא הכי טוב וחזק, הוא גם הכי יפה!
המחשב הזה הוא... שלך. אלא מה, שלפני שהוא יהפוך להיות שלך את צריכה להציג אותו בתערוכה עולמית שתתקיים בעוד חצי שנה. אם המחשב הזה ייראה שעשו בו שימוש – את תפסידי הכל. אולם אם תצליחי לשמור עליו ולהראות שהוא עדיין חדש, נקי, ללא שימוש, יד לא נגעה בו, והוא יצא עכשיו מהקופסא – אז הוא יהיה שלך. ואם לא די בכך - מיד תתפרסמי בעולם כמיליונרית החדשה!!!!!!"

וואו. הלוואי על כולנו מחשב שלנו בחינם.
מה תעשי?
נראה לי שכ"כ תיזהרי כל כך מכל מגע שלך בו, תנקי אותו כל רגע, תקלידי בזהירות על כל קליד וקליד, תיזהרי בעת פתיחתו של המחשב, וכמובן שלא תתני לאף אחד אחר לגעת בו.
יודעת מה, כשחושבים על זה, אני חושבת שאם את יודעת שבעוד חצי שנה זה הולך להיות שלך, רק שלך, ולא רק זה – את פתאום תהפכי להיות מיליונרית !!! – ברור שעדיף לשמור את המחשב במזוודה, לא לגעת, לא להתקרב, לא לחטט, לא להציץ, להשאיר את הניילון עליו שלא תהיה עליו טיפה של טביעת אצבע או קילוף, שלא תהיה את השריטה הכי קטנה שיש, כלום. להתאפק עוד קצת, אבל העיקר לזכות גם במחשב וגם בתואר הנכסף...

המחשב הזה הוא כמו הבעל שלנו.
40 יום לפני שאנחנו נוצרים מכריזים בשמיים מי יהיה הזיווג שלנו. כך מגיע אלינו החתן במזוודה אטומה. אנחנו לא רואים אותו, אבל רק יודעים שהוא אוצר...
אנחנו יודעים שאם אנחנו נפתח את המזוודה וניגע במחשב – או בבנים אחרים שהם לא הבעל – אנחנו נהרוס אותו, וככל שניגע יותר – הסיכוי שנפסיד בתערוכה גדל.
הדוד אומר לנו – עזבי, עדיף לך לחכות כמה זמן, להמתין, להתאפק, אבל בסוף תהיה לך הפתעה גדולה, הרווח גדול על ההפסד.

ככל שנדבר יותר עם בנים, אנחנו מבזבזים עליהם את הרגש שלנו, את הרגש הזה שאוהב, שמוצא חן, שמתחבר, אנחנו סתם זורקים אותו לפח. עדיף להשקיע אותו פעם אחת בכל הכוח על מי שבאמת צריך – על הבעל שלנו.

נכון, יש עוד זמן עד שתצטרכי להתחיל להכיר בחורים ולבחור את בן זוגך העתידי, אבל עד אז עדיף להשאיר את המזוודה סגורה, לא לבזבז את הכוחות שלך, את האנרגיות שלך, ובינתיים – להשקיע בעצמך. לבנות את האישיות שלך, לבדוק מה את רוצה מעצמך, איפה את רוצה להיות, איזה אישיות את רוצה להיות, איזה בית את רוצה שיהיה לך. ממש כמו להתאפר לכבוד התערוכה הגדולה...

 

והנה גרסה יותר קצרה-אנונימי (פותח)

משל:
דוד שלך בא אלייך, נותן לך מזוודה קטנה עם מנעול ואומר לך: "תקשיבי, אחיינית יקרה. בתוך המזוודה הזו יש אוצר. אוצר קסום... האוצר הזה הוא המחשב הנייד המפואר ביותר. זה לא סתם מחשב, זה המחשב הכי חדיש בעולם, הכי מפואר, הכי עתידי! הוא יצא רק עכשיו מהמשרדים הכי חדישים של ביל גייטס והוא יחיד בעולם – אין עוד מחשבים כמוהו! העתק אחד ויחיד!!! יש בו תוכנות מתקדמות, זה ממש מחשב העתיד. לא רק זה שהוא הכי טוב וחזק, הוא גם הכי יפה!
המחשב הזה הוא... שלך. אלא מה, שלפני שהוא יהפוך להיות שלך את צריכה להציג אותו בתערוכה עולמית שתתקיים בעוד חצי שנה. אם המחשב הזה ייראה שעשו בו שימוש – את תפסידי הכל. אולם אם תצליחי לשמור עליו ולהראות שהוא עדיין חדש, נקי, ללא שימוש, יד לא נגעה בו, והוא יצא עכשיו מהקופסא – אז הוא יהיה שלך. ואם לא די בכך - מיד תתפרסמי בעולם כמיליונרית החדשה!!!!!!"

וואו. הלוואי על כולנו מחשב שלנו בחינם.
מה תעשי?
נראה לי שכ"כ תיזהרי כל כך מכל מגע שלך בו, תנקי אותו כל רגע, תקלידי בזהירות על כל קליד וקליד, תיזהרי בעת פתיחתו של המחשב, וכמובן שלא תתני לאף אחד אחר לגעת בו.
יודעת מה, כשחושבים על זה, אני חושבת שאם את יודעת שבעוד חצי שנה זה הולך להיות שלך, רק שלך, ולא רק זה – את פתאום תהפכי להיות מיליונרית !!! – ברור שעדיף לשמור את המחשב במזוודה, לא לגעת, לא להתקרב, לא לחטט, לא להציץ, להשאיר את הניילון עליו שלא תהיה עליו טיפה של טביעת אצבע או קילוף, שלא תהיה את השריטה הכי קטנה שיש, כלום. להתאפק עוד קצת, אבל העיקר לזכות גם במחשב וגם בתואר הנכסף...

המחשב הזה הוא כמו הבעל שלנו.
40 יום לפני שאנחנו נוצרים מכריזים בשמיים מי יהיה הזיווג שלנו. כך מגיע אלינו החתן במזוודה אטומה. אנחנו לא רואים אותו, אבל רק יודעים שהוא אוצר...
אנחנו יודעים שאם אנחנו נפתח את המזוודה וניגע במחשב – או בבנים אחרים שהם לא הבעל – אנחנו נהרוס אותו, וככל שניגע יותר – הסיכוי שנפסיד בתערוכה גדל.
הדוד אומר לנו – עזבי, עדיף לך לחכות כמה זמן, להמתין, להתאפק, אבל בסוף תהיה לך הפתעה גדולה, הרווח גדול על ההפסד.

ככל שנדבר יותר עם בנים, אנחנו מבזבזים עליהם את הרגש שלנו, את הרגש הזה שאוהב, שמוצא חן, שמתחבר, אנחנו סתם זורקים אותו לפח. עדיף להשקיע אותו פעם אחת בכל הכוח על מי שבאמת צריך – על הבעל שלנו.

נכון, יש עוד זמן עד שתצטרכי להתחיל להכיר בחורים ולבחור את בן זוגך העתידי, אבל עד אז עדיף להשאיר את המזוודה סגורה, לא לבזבז את הכוחות שלך, את האנרגיות שלך, ובינתיים – להשקיע בעצמך. לבנות את האישיות שלך, לבדוק מה את רוצה מעצמך, איפה את רוצה להיות, איזה אישיות את רוצה להיות, איזה בית את רוצה שיהיה לך. ממש כמו להתאפר לכבוד התערוכה הגדולה...
 

תפסיקו!!!!!!!!!!אנונימי (פותח)

נמאס זה פורום מעורב

יש דברים (כמו זה) שאתם

אמורים לשאול רק בנים/בנות (תלוי מי את/ה)

קחו לצומת לבכם!!!

יום טוב לכולם...

^^^^^ מה קשור?? זה בכלל לא קשור למה שיהא כתבה!הדרולה!!
למה? לבנים אין את הקושי של שמירת נגיעה?לולה=]

בס"ד

 

והם לא יכולים לתת לה את הנקודת מבט שלהם?

מה הבעיה פה?

זה פורום מעורב. זה בדיוק מה שהופך אותו להיות פורום מיוחד.

בשבילך- אל תיגעי, זה לא שווה את זה..לולה=]

בס"ד

 

זו הנאה רגעית ושיטחית. ובדוק- זה יפריע לך בעתיד, כשתהיי עם בעלך...

עם בעלך זו תיהיה הנאה אמיתית וטובה יותר, בריאה ונכונה יותר. ואם תגיעי עכשיו בבנים, זה די יהרוס לך את זה.. תחשבי, פתאום, אחרי החתונה, כשתהיי עם בעלך ואת רק שלו, והוא רק שלך, פתאום תיזכרי בכל אלה שנגעו בך.. ותדעי שהנגיעה מבעלך, האדם שאת הכי אוהבת בעולם, לא תיהיה הפעם הראשונה, אלא עוד אחת, רגילה, כמו תמיד..

לא חבל?

 

את לא רוצה להגיע לבעלך נקייה ו'חדשה'? שהוא יהיה הראשון שיגע בך? אני חושבת שכל אחת הייתה רוצה את זה..

 

ועוד משהו- אם באמת איכפת לך מאלה שאת נוגעת בהם, אז תפסיקי. אין לך מושג כמה הם רואים את זה בצורה שונה ממך ואת גורמת להם למחשבות רעות והירהורים אסורים. וכן, כל הבנים ככה. גם הכי הכי דוסים בעולם. אני מבטיחה לך.. שכולם כאלה. אין לך מושג מה עובר להם בראש רק מכיף אחד שאת נותנת להם.

אז כל נגיעה שלך, מחטיאה אותם בצורה ענקית והורסת. בצורה שאח"כ הם יבכו עליה לילות שלמים.

 

אז חברה. באמת שזה הזמן להתחזק בזה להפסיק.

שיהיה בהצלחה רבה

 

שיראל יקרה,דוסית גאה!

צחקן ענה את התשובה הנכוה ביותר פה!!!

 

ה' ציוה!!

נכון,זו התשובה הכי נכונה.שיראל.

אבל זו התשובה הכי ל-א נכונה לענות שירשורים כגון דה.

 

בשירשורים כאלו לא מעניין את הבנאדם שככה ה' ציווה=שאנחנו לא חייבים להבין,זה חלק מ"כי לא מחשבותי מחשבותיכם",אלא הוא רוצה להבין בהגיון שלו - של בנאדם - למה זה לא טוב,ושיעוף לכל הרוחות ההגיון האלוקי..סליחה על הבוטות..קפיש?

*לענות בשירשוריםשיראל.

אהה,ושכתי להוסיף - חשבתי שאנשים מבינים את זה מעצמם..לכן הגבתי לו ככה.

ממש ממש נכון!אור הלילה

ממש מסכימה עם "לולה=]"! 

וחוץ מזה למה בכלל אתן רוצות לגעת בבנים?

 

צדיקה את..עין שלישית..

בס"ד

 

ע"י נגיעה תמיד  אפשר להגיע לידי עברות חמורות הרבה יותר.

שאת הטעם שלהם לא ניראה לי שתבקשי לדעת.

לגעת בבת מעביר תחושה של הנאה מיניתפעמיים חי

מצטער על הגסות אבל זה מה שקורה....

ומי שאומר שכשהוא לוחץ יד לבת לא מרגיש כלום הוא פשוט....

מה שכמובן מעביר דימיונות ומעשים אסוריםפעמיים חי
אוקיי אני לא מאמינה שיש אנשים שרמת הטמטום שלהם..שירונת 2

כזאתי גבוהה כדי לשאול את זה אבל אני יענה לך הגיון בריא שממגע זה לא נשאר מגע והלאה...... אז ב ד י ו ק  בשביל זה אסרה את זה התורה!!!!!!

שירונת- למה טמטום?~מאמי~

אני חושבת שאם היא שאלה את השאלה הזאת כנראה היה חשוב לה לדעת את התשובה.. זה ממש לא טמטום! להפך! טוב שהיא שואלת ומנסה לברר! אז בפעם הבאה תזהרי בהתנסחויות שלך בבקשה..

צודקת נשמה - שאלה טובה..אנונימי (פותח)אחרונה

אחותי - את צודקת לגמרי.

מצאתי קטע ב"חברים מקשיבים" - מכירה? אתר שבו אנשים שואלים שאלות בכולמיני נושאים, ועונים להם - ממש חזק..

קיצור - מצאתי שאלה שבו מישהי שואלת למה אסור לדבר עם בנים אם זה כיף ועושה טוב. את יכולה לקחת את זה לכיוון של למה אסור לגעת.

 

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=223321

 

תקראי, ותגידי לי מה את חושבת.

ואגב - אם יש בעיות ושאלות - באישיחיוך גדול

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Giniאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך