שמותאמים לגיל הזה.

בהתחלה רק תשמיעי להם את השירים ולאט לאט הם יתרגלו ותתחילי לעשות איתם את התנועות (זה לא מסובך את יכולה להבין לבד את התנועות מהשירים).

בהצלחה.

נכון הם פיצים עדיין אבל חכי עד סוף שנה ותיראי איך הם גדלו!!!!

אז ככה כמו שאמרו מעליי מוזיקה זו פעילות מאד נחמדה ולאט לאט הם ילמדו לחקות את התנועות הכי ממולץ לגיל זה כל שירי האצבעות וידיים למינהם...כשאר שרים אותם יש לחזור על השיר לפחות פעמיים וככה זה ''יקלט''

המשחקים בגילאיים האלו צריכים להיות משחקים סנסומוטריים(חושי-תנועתי) כלומר משחקים שמשתשיים בהם את 5 החושים -למשל לחלק להם כלי נגינה שונים (אפשר גם לייצר בבית) אפשר בחדר שאת מפעילה אותם לשים מראה גדולה זה מאד מסקרן אותם והם נהנים להסתכל,בצק -בצק -בצק ועוד בצק והמון המון צבעי ידיים ולתת להם דפים גדולים כדי לא להגביל אותם עדיף ריק מאשר מצולם (אפשר להטביל בצבע רק אצבע אחת כדי למנוע לכלוך מיותר)

כל המשחקים לעידוד קביעת האובייקט עדיין תקפים (למשל המשחקים באלה הם בבובות שקופצות ונשכבות כשלוחצים על כפתור וכו...משחקי קו-קו

לגבי סיפורים הם עדיין קטנטנים אבל אשפר לחשוף אותם לדקלומים קצרים...

וואי פשוט אין סוף דברים....

לגבי השינה אכן זה קצת בעיה כשלא כולם נרדמים ביחד אבל לפעמים אין הרבה מה לעשות נסי עוד קצת להצמיד לו סדר ממש קבוע כדי שהילד ידע שיש זמן למשחקים זמן לפעילות וזמן למנוחה וייתכן ואחרי זה הוא כבר ירדם ביחד עם כולם...

ויש גם עוד בעייה שבגיל זה מתחילים הנשיכות... וזה גם לא פשוט אבל זהו שלב התפתחותי שעובר....

(אני מטפלת בגיל הרך וגם מדריכת תנועה)

עודדת אותי לעשות להם הרבה תנועות עם השירים. אבל אני חושבת שאני אשלב את זה בתפילה כדי שילמדו קודם כל את שירי התפילה, ורק אח"כ נוסיף שירים אחרים.

תודה רבה על כל הרעיונות, זה בהחלט עוזר. ועוד שאלה (או אותה שאלה ביתר דיוק): אני לא בטוחה מה בדיוק אני צריכה לעשות איתם כל היום. כמה לתת להם לשחק לבד, כמה להפעיל אותם וכמה לא זה ולא זה, כלומר - לשבת איתם על הריצפה ו"לעזור להם" לשחק.

כל הפעלה כמו בצק, מדבקות, שיר\ריקוד וכו', מעסיקה אותם בערך ל-5 דקות. אז כמה הפעלות כאלה אני אמורה לעשות ביום? כשהם משחקים לבד, אני מרגישה לפעמים שהם משתעממים, בעיקר כשיש ימים שמגיעים רק שני ילדים קטנטנים, שהגדול בהם בן שנה ורבע. בימים שמגיעים הילדים הנוספים, שהם גדולים יותר, אני מרגישה שכולם ביחד משחקים המון בלי שאני צריכה להפעיל אותם. אבל שוב אני שואלת: כמה מצופה ממני להפעיל אותם?

ובאמת אני נתקלת בבעיה של נשיכות. גם נשיכות וגם הצקות חוזרות ונשנות מצדו של ילד אחד מתוק מדבש בן שנה ורבע שנכנס למשפחתון כמה ימים אחרי שנולד לו אח קטן. והוא מציק בדיוק לבן שלי, שהוא עוד לא בן שנה, כך שהוא קרבן נוח.

פתחתי ניק חדש כדי למנוע אאוטינג, אבל כמובן ששכחתי ונכנסתי בכינוי הקודם... יאללה שיהיה.

זהו לרגע לא הבנתי

אל תדאגי סודך שמור באינטרנט

זה הולך בערך כך:

משחקי בוקר- קפלה, לגו, פאזלים ומשחקי קופסא המתאימים לגיל./ ארוחונת- לאלו שמגיעים עם שקיות ביגלה וקורנפלקס..

איסוף משחקים בשירה קלה

ריכוז בוקר- תפילה בשירה ואפשר איזה נושא קליל וקצרצר.

התעמלות בוקר- דיסקים וקלטות של מלכלי ואריאלה סביר יספקו לך שפע חומרים, שירים קללים וקצרים. אין בעיה "להעמיס" בשירים. הם קולטים הכל! אין צורך לסיים עם תפילה ואחר"כ שירים נוספים- את כבר תשימי לב לבד עד כמה הם כלים להכיל.

יצירה- צביעה חופשית, דבקיות, בצק ופלסטלינה, הדבקת ניירות וגרוטאות, קריאת דפים- עיתונים והדבקתם, עיסוק עם חומרים שונים מהטבע..

ארוחת עשר- תוך כדי ארוחה לספר סיפור עם תמונות, תמיד יש ילדים שמסיימים קודם ולכן כדאי לעבור לדיקלומי משחק ידיים וכאלו- כדי שהמסיימים לא ישתעממו.

משחקי חצר/ גינה/ חול/ מים/ בובות וכד'..

ריכוז צהריים- שירים בנושא וסיפור קצרצר

משחקים חופשי- והביתה.

מכירה גננת שיוצאת עם הילדים לחכות להורים למטה לאחר שהילדים סידרו איתה את החדר למחר והכניסו משחקים למקום וכו..

כדאי מאוד לבחור בכל שבוע נושא- בהתאם לתקופה, ליצור איתם ולקשט סביב בהתאם.

חלק מהיצירות יכולות להיות כלליות- כולם מדביקים טיפות על בריסטול גדול, כולם צובעים ענן גדול וכד', את היצירות הגדולות תולים בגן ותמיד כותבים מי השתתף. כיף לילדים ולהורים.

וכדאי לך לקפוץ יום אחד למעון אם יש לידך ולהציץ לרעיונות..

בהצלחה!!

סדר היום שתיארת הוא בערך סדר היום שאצלי, מלבד ההתעמלות שלא ניסיתי והמפגש שאני מפחדת להאריך אותו מעבר לתפילה, אבל אנסה...

בקשר לנושא - אני קצת סולדת מהקטעים האלה, "עכשיו לכבוד ט"ו בשבט נלמד על פירות, הנה תמונה של שזיף"... אני מעדיפה ללמד אותם בצורה טבעית, כמו שאני מלמדת את הילדים שלי כשהם איתי בבית בגיל הזה. למשל, הראיתי להם בחוץ חלזונות ועלים נושרים, אבל לא סיפרתי להם על גשם, כי זה דבר מופשט בשבילם. כשיהיה גשם, בע"ה במהרה, אז נדבר עליו.

כשאני אלמד אותם איברים, אני אעשה את זה דרך האיברים שלנו ולא אטרח להראות להם ציורים. למרות שכמובן יש עניין גם שידעו להבין ציורים, זה דבר בפני עצמו.

אבל דברים כמו לצבוע ענן - לא יודעת, איכשהו נראה לי שזה לא יילך. קיבלתי מהגן של הילדים שלי מיליון ציורים כאלה עם הקשקושים שלהם, ויש לי רושם שהם לגמרי לא קלטו מה זה הדבר הזה שהם מקשקשים עליו. אגב, הבת שלי כל כך התרגלה שנותנים לה לצבוע על ציורים, עד שבבית היא ציירה דווקא על הצד המודפס של דפי הטיוטה שנתתי לה! 

גם ככה הפצפונים בקושי עושים טובה שמקשקשים משהו בגודל ראש סיכה, או שמדביקים מלא מדבקות ואז - מורידים אותן מהדף או מדביקים מלכתחילה רק על החולצה... אני מאפשרת להם! אמרתי להורים שייתכן שהם לא יקבלו הרבה "יצירות" הביתה מהסיבה הזאת. אם הילד נהנה להוריד מהדף את המדבקות, אז למה לא?

את בהחלט לוקחת נושאים- גוף האדם, סתיו, ר"ה, חושים, הבית וכו'

 רק שהם יותר מוחשיים לילדים בגיל זה- וזה ברור! אין צורך לקחת נושאים בשמיים- יש להם ב"ה עוד שנים טובות ללמוד.....

צביעות בצבעי ידיים ובצבעי פסטל עבים מומלצות מ א ו ד!!!

בגיל הזה- מעבר לקישקושים החיוניים הם לומדים מהם תחומים וגבולות וזו אחת מצורות הלמידה. אין הכוונה לתמושה מושקעת ומלאת פרטים אלא לתמונות בסיס.

עננים- הם רואים ביעיניים- ואפשר למלא בצמר גפן.

היצירות הן לא בשביל ההורים אלא לילדים- עצם ההכנה והמגע עם החומרים והמרקמים השונים.

עעוד משהוא שאת בטח עושה- מוזיקה נעימה במהלך היום.

עיסוק בכלי נגינה, כדורים, חישוקים, מטפחות וכד'...

אוף כתבתי תגיבה מושקעת ומלאה ונמחק לי..

אז אסכם מפאת חוסר זמן לשינה...

בגיל הזה הילדים לומדים להכיר את גופם והדימיון מתחיל לעבוד

בגיל שנה חשוש לא להגביל אותם תמונה למשל יכולה להיות מאד מגבילה

למשל שופר אם מביאים תמונה אז זהו הם ראו ונגמר זה יכול היה להיות חצוצרה או חתול או סתם משהו אחר

ואילו אם מביאים שופר אמיתי והם רואים אותו,נוגעים בו בעדינות ואפילו מישהו תוקע בשופר והם שומעים... והנה כבר השתמשת ב3 חושים בשלב הזה הילדים מאד חושיים וכדי שכל מה שאת רוצה ''ללמד'' יקלט ואז ככל שתשמשי בחושים ככה החויה תיהיה חיובית יותר והלמידה תתבצע בצורה טובה יותר!

למשל טו בשבט מראים לילדים עצים, נותנים עלים שמישוש, פרי לטעום (וגם פרי למישוש תתפלאו שלא כל הילדים זוכים לזה..להחזיק פרי ביד כי זהמלכלך/מסוכן/לא נקי וכו....)

כש חשוב כמו שפפריקה אמרה לחשוף אותם למרקמים וחומרים שונים בהדרה בעדינות ובנעימות (שוב תמיד יש ילד כזה שלא רוצה לצאת לחצר כי אמא אמרה לא... כי זה מלכך... ובד''כ גם נמנעים מלגעת בגואש או בדבק וכו...

קריעת עיתונים תרגול נהדר לשיפור אחיזת הפינצטה אבל קצת קשה לקטנטנים....

לקראת סוך שנה אוכשכבר היו גדולים יותר אפשר כבר לעבוד על חציית קו אמצע בעזרת כלי נגינה למשל... תוך כדי חיקוי תנועות

מה עוד...יש פזאלים צורות מעץ כאלו שניראים משנת התרפ'ת כזה של פירות למשל יש תפוח והצורה שלו והילד שם את הפתוח בצורה וכך הבננה והתפוז והם מתאימים מגיל שנה פלוס ולקטנים מזה יש את הקופסאות אם הצורות עיגול/משולש/רבוע ופתח להכנסת הצורות במקום המתאים...

וואי יש מלא מלא מלא...

אני חייבת לישון....

כמו שבטח הבנת ממני, אני מאוד מאוד מתחברת להמחשה בצורת מגע בחפצים האמיתיים. והארת את עיניי לשים דגש על כך שהילדים גם יגעו בעצמם ולא רק יסתכלו כשהחפץ בידיי.

ופפריקה, עודדת אותי בנוגע לגיוון ביצירות, בע"ה אנסה ליישם.

והיום גייסתי מספיק אומץ כדי לנסות גם צבעי ידיים, בהשפעתכן מעניין שאחד הילדים לא הסכים לגעת בזה, עד שנתתי לו מכחול.

אני מקווה שלא יצאתי מטפלת חסרת ניסיון ורעיונות... ב"ה אני נהנית עם הילדים ועושה איתם חלק גדול ממה שאמרתן - בצק, ציורים בצבעי פסטל, מדבקות, מוזיקה, תנועות, וכו' וכו' - אבל מחפשת גם להתפתח וללמוד מנסיונן של אחרות (עם דגש על ניסיון ולא תיאוריה, כי תיאוריות לא חסרות לי).

מטפלת כמוך לילדים שלי

שדואגת להם! שיהיה להם טוב ומעניין, שתיהיה להם סביבה מגרה ומפתחת!!

העובדה שאת שואלת עושה אותך מטפלת נהדרת..הרי היית יכולה לחפף אבל לא!! רואים שאת מאד משקיענית

כל הכבוד לך!!

כגננת למעלה מ25 שנה ומדריכה בהווה הייתי מציעה לך ללכת וללמוד במוסד מוכר את מקצוע ה"גננת". עבודה עם ילדים  דורשת הרבה ידע על התפתחות הילד,על פעילות הילד על חומרי הגשה,סדר יום,קשיים ,קשר עם הורים,עיצוב סביבה חינוכית ועוד ועוד..

על מנת שהילדים יקבלו את הטוב ביותר כדאי שתלמדי את העבודה באופן מעמיק ורציני .

ואני לא אומרת את זה מעצלנות וכדומה, כי גם את ילדיי אשלח בשמחה לגננת או למלמד ללא הכשרה מקצועית - בתנאי, כמובן, שאני מקבלת את הרושם שהם יודעים מה שהם עושים.

ב"ה, קראתי ולמדתי הרבה בנושא החינוך לגיל הרך, והתנסיתי רבות על ילדיי ועל ילדי אחרים.

אני יודעת מה לומדים בלימודי התעודה למטפלות (להזכירך, מדובר בגיל שנה עד שנתיים), ואני לא חשה כל צורך בהם.

אם מישהי חושבת שאין לה מספיק ידע או מספיק יכולת לרכוש לבד ידע בנושא, אדרבה, כדאי שתלך ותלמד. אבל אני מאמינה שרוב הנשים יכולות לטפל בילדים בגיל הזה גם ללא תעודה (בתנאי שהן מרגישות מוכנות לכך ומתאמצות לרכוש ידע בנושא ממקורות שונים).

ראיתי נשים שעשו לגילאים האלה "גן/ סבב אמהות" ולא נראה לי שהילדים שלהם יצאו פחות משכילים משלי...

בגיל הזה של הילדים- אם את יצירתית, חמה, מתלמדת, לומדת על ההתפתחות, מגוונת בחומרים ובמרקמים, שומעת עצות (כנ"ל...) ועוד, אז הילדים יכולים לצאת נשכרים ומועשרים.

זה גיל מעון ובמעון לא לכל המטפלות יש הכשרה מקצועית.

ביננו (ואני מדברת בתור מורה), העבודה מעשית/ העבודה עכשיו, לימדה אותי יותר מכל התואר.... (+-...)

כמובן כל מקרה לגופו, אבל את נשמעת מצויינת... בהצלחה!

אגב, איזה גיל מתוק זה!! את בטח מועכת אותם מנשיקות...

שגם בלימודי ''גננת'' מתעסקים יותר אם הגילאים הגדולים ולא בפעוטות!

אני למדתי מטפלות כי רציתי את ה''תעודה'' אישית לא חידש לי הרבה אבל בטח שזה תרם!

ותאמינו לי שכשמדובר בפעוטות אני יודעת יותר מאשר הגננות  דוג' פשוטה

מין הסתם גננת למשל עוסקת יותר במשחקי סוציו-דרמטיים ואני בטור מטפלת עוסקת יותר במשחקים סנסומוטוריים כי אלו הם הצרכים של הפעוטות...ועוד ועוד ועוד..... ככה שאין מה להשוואות זה מקצוע אחד וזה מקצוע אחר

כואב לי שלא מספיק מעריכים את העבודה של המטפלת....

אבל בעצם בכלל, לגננת הכי הכי חשוב שתהיה גישה ואהבה לילדים. כל השאר הרבה פחות חשוב...זאת לא אוניברסיטה!

לי כאמא חשוב לדעת שהפקדתי את ילדי, אצל מישהי שתתן לו אהבה חום, ואפילו נשיקה מדי פעם... כל זה ביחד עם גבולות ברורים של משמעת. זה הכי חשוב בעיני.

ואכן שתיים מהגננות הנפלאות של ילדי, היו כאלו שלא למדו את המקצוע, כ'מקצוע' אלא התברגו אליו בנסיבות החיים... ואין היו נהדרות!!!

אברכית יקרה לפי השאלות שלך, נשמע שאת שייכת לזן הזה של הגננות! איזה כייף להורים ששולחים אלייך את ילדם... עלי והצליחי במלאכת הקודש!!

ומעמיק את הגילאים הללו שהם חשובים ומשמעותיים ביותר להמשך החיים. בכל אופן אני מציעה לך לרכוש את החוברות של מלכה האס שמדברות על פעילויות מפתחות לגילאים אלו.

ילד שקשה לו לישון בשעות של כולם מצריך שינוי גם בבית,

שההורים יזיזו לו קצת את שעות השינה

ובמקביל את תראי לו מה מצופה ממנו ולאט לאט זה יעבוד

ב"ה

שלום!

בגיל זה צריכים חשיפה ראשונית לחומרים בטוחים, מרקמים שונים ותחושות שונות.

אפשר צבעי אצבעות , אפילו חול מסונן, קערת מים, ג'לי למשחק וכד. בכל אלו הם יכולים להמרח, לגעת והלחשף.

 בנוסף, שפה--להתחיל כבר בזהוי מילים ותחילת היגוי מילים.

מוטוריקה- אפשר קצת לעסות אותם, לאפשר בימבות ופוף וכד' בהשגחה כמובן.

זה הגיל להתחיל!

אגב, גם לגוון במרקמי אוכל וטעם!

בהצלחה!

אין תחליף ללמידה מסודרת, אפילו דרך התמ"ת, גם לקורס עזרה ראשונה , התפתחות וכו'.

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.