רוצה לדעת מה אתם חושביםאנונימי (פותח)

פתחתי משפחתון בביתי לקטנטנים, בגיל שנה עד שנתיים. אני רוצה לעשות את זה הכי טוב שאפשר, כדי לתת תמורה מלאה לכספם של ההורים וכמובן כדי שיהיה הכי טוב לילדים.

שמעתי על משפחתונים שבהם נותנים המון תוכן ופעילויות, ומעניין אותי לשמוע רעיונות מכם, כי אני לא כל כך יודעת איזה פעילויות אפשר לעשות עם ילדים בגיל כזה. הם עוד לא מחקים תנועות כמו "ידיים למעלה על הראש", וחלקם בקושי יושבים בשקט לשמוע סיפור.

הפעילויות שאני כן עושה איתם הן:

תפילה עם שירים - הם יושבים על כסאות קטנים עם סידור ביד וממש אוהבים את זה.

בצק, או ציור בצבעים\טושים, ו\או הדבקת מדבקות,

משחקת איתם במשחקים שונים כמו משחקי הרכבה או פאזל מעץ - אבל את חלקם זה לא מעניין.

 

יש כאן מישהי שהיא גננת לגיל הזה? אשמח מאוד לקבל עצות, לא רק בתחום הפעילויות אלא בשאר דברים, כמו מה עושים כשילד מרביץ בקביעות, מה קורה אם ילד אחד לא רגיל לישון בשעה של כולם, וכו'...

כהורים, מעניין אותי לשמוע מה אתם מצפים שיהיה במשפחתון.

יש דיסקים של ריתמיקהאיזה טוב ה'!!!!

שמותאמים לגיל הזה.

 

בהתחלה רק תשמיעי להם את השירים ולאט לאט הם יתרגלו ותתחילי לעשות איתם את התנועות (זה לא מסובך את יכולה להבין לבד את התנועות מהשירים).

 

בהצלחה.

איזה גיל נפלא3 פרחים

נכון הם פיצים עדיין אבל חכי עד סוף שנה ותיראי איך הם גדלו!!!!

אז ככה כמו שאמרו מעליי מוזיקה זו פעילות מאד נחמדה ולאט לאט הם ילמדו לחקות את התנועות הכי ממולץ לגיל זה כל שירי האצבעות וידיים למינהם...כשאר שרים אותם יש לחזור על השיר לפחות פעמיים וככה זה ''יקלט''

המשחקים בגילאיים האלו צריכים להיות משחקים סנסומוטריים(חושי-תנועתי) כלומר משחקים שמשתשיים בהם את 5 החושים -למשל לחלק להם כלי נגינה שונים (אפשר גם לייצר בבית) אפשר בחדר שאת מפעילה אותם לשים מראה גדולה זה מאד מסקרן אותם והם נהנים להסתכל,בצק -בצק -בצק ועוד בצק והמון המון צבעי ידיים ולתת להם דפים גדולים כדי לא להגביל אותם עדיף ריק מאשר מצולם (אפשר להטביל בצבע רק אצבע אחת כדי למנוע לכלוך מיותר)

כל המשחקים לעידוד קביעת האובייקט עדיין תקפים (למשל המשחקים באלה הם בבובות שקופצות ונשכבות כשלוחצים על כפתור וכו...משחקי קו-קו

לגבי סיפורים הם עדיין קטנטנים אבל אשפר לחשוף אותם לדקלומים קצרים...

וואי פשוט אין סוף דברים....

לגבי השינה אכן זה קצת בעיה כשלא כולם נרדמים ביחד אבל לפעמים אין הרבה מה לעשות נסי עוד קצת להצמיד לו סדר ממש קבוע כדי שהילד ידע שיש זמן למשחקים זמן לפעילות וזמן למנוחה וייתכן ואחרי זה הוא כבר ירדם ביחד עם כולם...

ויש גם עוד בעייה שבגיל זה מתחילים הנשיכות... וזה גם לא פשוט אבל זהו שלב התפתחותי שעובר....

(אני מטפלת בגיל הרך וגם מדריכת תנועה)

תודה, חמודה!Avrechit

עודדת אותי לעשות להם הרבה תנועות עם השירים. אבל אני חושבת שאני אשלב את זה בתפילה כדי שילמדו קודם כל את שירי התפילה, ורק אח"כ נוסיף שירים אחרים.

 

תודה רבה על כל הרעיונות, זה בהחלט עוזר. ועוד שאלה (או אותה שאלה ביתר דיוק): אני לא בטוחה מה בדיוק אני צריכה לעשות איתם כל היום. כמה לתת להם לשחק לבד, כמה להפעיל אותם וכמה לא זה ולא זה, כלומר - לשבת איתם על הריצפה ו"לעזור להם" לשחק.

כל הפעלה כמו בצק, מדבקות, שיר\ריקוד וכו', מעסיקה אותם בערך ל-5 דקות. אז כמה הפעלות כאלה אני אמורה לעשות ביום? כשהם משחקים לבד, אני מרגישה לפעמים שהם משתעממים, בעיקר כשיש ימים שמגיעים רק שני ילדים קטנטנים, שהגדול בהם בן שנה ורבע. בימים שמגיעים הילדים הנוספים, שהם גדולים יותר, אני מרגישה שכולם ביחד משחקים המון בלי שאני צריכה להפעיל אותם. אבל שוב אני שואלת: כמה מצופה ממני להפעיל אותם?

 

ובאמת אני נתקלת בבעיה של נשיכות. גם נשיכות וגם הצקות חוזרות ונשנות מצדו של ילד אחד מתוק מדבש בן שנה ורבע שנכנס למשפחתון כמה ימים אחרי שנולד לו אח קטן. והוא מציק בדיוק לבן שלי, שהוא עוד לא בן שנה, כך שהוא קרבן נוח.

אופס,Avrechit
ידעתי שזה יקרה לי...Avrechit

פתחתי ניק חדש כדי למנוע אאוטינג, אבל כמובן ששכחתי ונכנסתי בכינוי הקודם... יאללה שיהיה.

לא נורא... : )רק תפילה

צוחק

חחחחחחחחחחחח3 פרחים

זהו לרגע לא הבנתי

אל תדאגי סודך שמור באינטרנט רמקול

קטעים.. לא הבנתי מה הולך כאן...אני ירושלמית
פשוט- לבנות סדר יוםפפריקה--

זה הולך בערך כך:

 

משחקי בוקר- קפלה, לגו, פאזלים ומשחקי קופסא המתאימים לגיל./ ארוחונת- לאלו שמגיעים עם שקיות ביגלה וקורנפלקס..

 

איסוף משחקים בשירה קלה

 

ריכוז בוקר- תפילה בשירה ואפשר איזה נושא קליל וקצרצר.

 

התעמלות בוקר- דיסקים וקלטות של מלכלי ואריאלה סביר יספקו לך שפע חומרים, שירים קללים וקצרים. אין בעיה "להעמיס" בשירים. הם קולטים הכל! אין צורך לסיים עם תפילה ואחר"כ שירים נוספים- את כבר תשימי לב לבד עד כמה הם כלים להכיל.

 

יצירה- צביעה חופשית, דבקיות, בצק ופלסטלינה, הדבקת ניירות וגרוטאות, קריאת דפים- עיתונים והדבקתם, עיסוק עם חומרים שונים מהטבע..

 

ארוחת עשר- תוך כדי ארוחה לספר סיפור עם תמונות, תמיד יש ילדים שמסיימים קודם ולכן כדאי לעבור לדיקלומי משחק ידיים וכאלו- כדי שהמסיימים לא ישתעממו.

 

משחקי חצר/ גינה/ חול/ מים/ בובות וכד'..

 

ריכוז צהריים- שירים בנושא וסיפור קצרצר

 

משחקים חופשי- והביתה.

 

מכירה גננת שיוצאת עם הילדים לחכות להורים למטה לאחר שהילדים סידרו איתה את החדר למחר והכניסו משחקים למקום וכו..

 

כדאי מאוד לבחור בכל שבוע נושא- בהתאם לתקופה, ליצור איתם ולקשט סביב בהתאם.

חלק מהיצירות יכולות להיות כלליות- כולם מדביקים טיפות על בריסטול גדול, כולם צובעים ענן גדול וכד', את היצירות הגדולות תולים בגן ותמיד כותבים מי השתתף. כיף לילדים ולהורים.

 

וכדאי לך לקפוץ יום אחד למעון אם יש לידך ולהציץ לרעיונות..

 

בהצלחה!!

 

תודה רבה, פפריקה!Avrechit

סדר היום שתיארת הוא בערך סדר היום שאצלי, מלבד ההתעמלות שלא ניסיתי והמפגש שאני מפחדת להאריך אותו מעבר לתפילה, אבל אנסה...

בקשר לנושא - אני קצת סולדת מהקטעים האלה, "עכשיו לכבוד ט"ו בשבט נלמד על פירות, הנה תמונה של שזיף"... אני מעדיפה ללמד אותם בצורה טבעית, כמו שאני מלמדת את הילדים שלי כשהם איתי בבית בגיל הזה. למשל, הראיתי להם בחוץ חלזונות ועלים נושרים, אבל לא סיפרתי להם על גשם, כי זה דבר מופשט בשבילם. כשיהיה גשם, בע"ה במהרה, אז נדבר עליו.

כשאני אלמד אותם איברים, אני אעשה את זה דרך האיברים שלנו ולא אטרח להראות להם ציורים. למרות שכמובן יש עניין גם שידעו להבין ציורים, זה דבר בפני עצמו.

אבל דברים כמו לצבוע ענן - לא יודעת, איכשהו נראה לי שזה לא יילך. קיבלתי מהגן של הילדים שלי מיליון ציורים כאלה עם הקשקושים שלהם, ויש לי רושם שהם לגמרי לא קלטו מה זה הדבר הזה שהם מקשקשים עליו. אגב, הבת שלי כל כך התרגלה שנותנים לה לצבוע על ציורים, עד שבבית היא ציירה דווקא על הצד המודפס של דפי הטיוטה שנתתי לה! 

גם ככה הפצפונים בקושי עושים טובה שמקשקשים משהו בגודל ראש סיכה, או שמדביקים מלא מדבקות ואז - מורידים אותן מהדף או מדביקים מלכתחילה רק על החולצה... אני מאפשרת להם! אמרתי להורים שייתכן שהם לא יקבלו הרבה "יצירות" הביתה מהסיבה הזאת. אם הילד נהנה להוריד מהדף את המדבקות, אז למה לא?

כמה נקודותפפריקה--

את בהחלט לוקחת נושאים- גוף האדם, סתיו, ר"ה, חושים, הבית וכו'

 רק שהם יותר מוחשיים לילדים בגיל זה- וזה ברור! אין צורך לקחת נושאים בשמיים- יש להם ב"ה עוד שנים טובות ללמוד.....

 

צביעות בצבעי ידיים ובצבעי פסטל עבים מומלצות מ א ו ד!!!

בגיל הזה- מעבר לקישקושים החיוניים הם לומדים מהם תחומים וגבולות וזו אחת מצורות הלמידה. אין הכוונה לתמושה מושקעת ומלאת פרטים אלא לתמונות בסיס.

עננים- הם רואים ביעיניים- ואפשר למלא בצמר גפן.

היצירות הן לא בשביל ההורים אלא לילדים- עצם ההכנה והמגע עם החומרים והמרקמים השונים.

 

עעוד משהוא שאת בטח עושה- מוזיקה נעימה במהלך היום.

עיסוק בכלי נגינה, כדורים, חישוקים, מטפחות וכד'...

פששששששש יפה (ארוך...)3 פרחים

אוף כתבתי תגיבה מושקעת ומלאה ונמחק לי..

אז אסכם מפאת חוסר זמן לשינה...

בגיל הזה הילדים לומדים להכיר את גופם והדימיון מתחיל לעבוד

בגיל שנה חשוש לא להגביל אותם תמונה למשל יכולה להיות מאד מגבילה

למשל שופר אם מביאים תמונה אז זהו הם ראו ונגמר זה יכול היה להיות חצוצרה או חתול או סתם משהו אחר

ואילו אם מביאים שופר אמיתי והם רואים אותו,נוגעים בו בעדינות ואפילו מישהו תוקע בשופר והם שומעים... והנה כבר השתמשת ב3 חושים בשלב הזה הילדים מאד חושיים וכדי שכל מה שאת רוצה ''ללמד'' יקלט ואז ככל שתשמשי בחושים ככה החויה תיהיה חיובית יותר והלמידה תתבצע בצורה טובה יותר!

למשל טו בשבט מראים לילדים עצים, נותנים עלים שמישוש, פרי לטעום (וגם פרי למישוש תתפלאו שלא כל הילדים זוכים לזה..להחזיק פרי ביד כי זהמלכלך/מסוכן/לא נקי וכו....)

כש חשוב כמו שפפריקה אמרה לחשוף אותם למרקמים וחומרים שונים בהדרה בעדינות ובנעימות (שוב תמיד יש ילד כזה שלא רוצה לצאת לחצר כי אמא אמרה לא... כי זה מלכך... ובד''כ גם נמנעים מלגעת בגואש או בדבק וכו...

קריעת עיתונים תרגול נהדר לשיפור אחיזת הפינצטה אבל קצת קשה לקטנטנים....

לקראת סוך שנה אוכשכבר היו גדולים יותר אפשר כבר לעבוד על חציית קו אמצע בעזרת כלי נגינה למשל... תוך כדי חיקוי תנועות

מה עוד...יש פזאלים צורות מעץ כאלו שניראים משנת התרפ'ת כזה של פירות למשל יש תפוח והצורה שלו והילד שם את הפתוח בצורה וכך הבננה והתפוז והם מתאימים מגיל שנה פלוס ולקטנים מזה יש את הקופסאות אם הצורות עיגול/משולש/רבוע ופתח להכנסת הצורות במקום המתאים...

וואי יש מלא מלא מלא...

אני חייבת לישון....

שוב תודה, פפריקה 2 פרחים!Avrechit

כמו שבטח הבנת ממני, אני מאוד מאוד מתחברת להמחשה בצורת מגע בחפצים האמיתיים. והארת את עיניי לשים דגש על כך שהילדים גם יגעו בעצמם ולא רק יסתכלו כשהחפץ בידיי.

ופפריקה, עודדת אותי בנוגע לגיוון ביצירות, בע"ה אנסה ליישם.

והיום גייסתי מספיק אומץ כדי לנסות גם צבעי ידיים, בהשפעתכן מעניין שאחד הילדים לא הסכים לגעת בזה, עד שנתתי לו מכחול.

 

אני מקווה שלא יצאתי מטפלת חסרת ניסיון ורעיונות... ב"ה אני נהנית עם הילדים ועושה איתם חלק גדול ממה שאמרתן - בצק, ציורים בצבעי פסטל, מדבקות, מוזיקה, תנועות, וכו' וכו' - אבל מחפשת גם להתפתח וללמוד מנסיונן של אחרות (עם דגש על ניסיון ולא תיאוריה, כי תיאוריות לא חסרות לי).

הלוואי אליי3 פרחים

מטפלת כמוך לילדים שלי

שדואגת להם! שיהיה להם טוב ומעניין, שתיהיה להם סביבה מגרה ומפתחת!!

העובדה שאת שואלת עושה אותך מטפלת נהדרת..הרי היית יכולה לחפף אבל לא!! רואים שאת מאד משקיענית

כל הכבוד לך!!

|מסמיקה|Avrechit
אם את רוצה ל"עשות את זה הכי טוב שאפשר" עצתי לך היאאנונימי (פותח)

כגננת למעלה מ25 שנה ומדריכה בהווה הייתי מציעה לך ללכת וללמוד במוסד מוכר את מקצוע ה"גננת". עבודה עם ילדים  דורשת הרבה ידע על התפתחות הילד,על פעילות הילד על חומרי הגשה,סדר יום,קשיים ,קשר עם הורים,עיצוב סביבה חינוכית ועוד ועוד..

על מנת שהילדים יקבלו את הטוב ביותר כדאי שתלמדי את העבודה באופן מעמיק ורציני .

תודה, אבל חשוב לי לציין שאני לגמרי לא מסכימהAvrechit

ואני לא אומרת את זה מעצלנות וכדומה, כי גם את ילדיי אשלח בשמחה לגננת או למלמד ללא הכשרה מקצועית - בתנאי, כמובן, שאני מקבלת את הרושם שהם יודעים מה שהם עושים.

 

ב"ה, קראתי ולמדתי הרבה בנושא החינוך לגיל הרך, והתנסיתי רבות על ילדיי ועל ילדי אחרים.

אני יודעת מה לומדים בלימודי התעודה למטפלות (להזכירך, מדובר בגיל שנה עד שנתיים), ואני לא חשה כל צורך בהם.

 

אם מישהי חושבת שאין לה מספיק ידע או מספיק יכולת לרכוש לבד ידע בנושא, אדרבה, כדאי שתלך ותלמד. אבל אני מאמינה שרוב הנשים יכולות לטפל בילדים בגיל הזה גם ללא תעודה (בתנאי שהן מרגישות מוכנות לכך ומתאמצות לרכוש ידע בנושא ממקורות שונים).

 

אברכית, אני איתך-רק תפילה

ראיתי נשים שעשו לגילאים האלה "גן/ סבב אמהות" ולא נראה לי שהילדים שלהם יצאו פחות משכילים משלי...

בגיל הזה של הילדים- אם את יצירתית, חמה, מתלמדת, לומדת על ההתפתחות, מגוונת בחומרים ובמרקמים, שומעת עצות (כנ"ל...) ועוד, אז הילדים יכולים לצאת נשכרים ומועשרים.

זה גיל מעון ובמעון לא לכל המטפלות יש הכשרה מקצועית.

 

ביננו (ואני מדברת בתור מורה), העבודה מעשית/ העבודה עכשיו, לימדה אותי יותר מכל התואר.... (+-...)

 

כמובן כל מקרה לגופו, אבל את נשמעת מצויינת... בהצלחה!

 

אגב, איזה גיל מתוק זה!! את בטח מועכת אותם מנשיקות...נשיקה

ולא רק אלא3 פרחים

שגם בלימודי ''גננת'' מתעסקים יותר אם הגילאים הגדולים ולא בפעוטות!

אני למדתי מטפלות כי רציתי את ה''תעודה'' אישית לא חידש לי הרבה אבל בטח שזה תרם!

ותאמינו לי שכשמדובר בפעוטות אני יודעת יותר מאשר הגננות  דוג' פשוטה

מין הסתם גננת למשל עוסקת יותר במשחקי סוציו-דרמטיים ואני בטור מטפלת עוסקת יותר במשחקים סנסומוטוריים כי אלו הם הצרכים של הפעוטות...ועוד ועוד ועוד..... ככה שאין מה להשוואות זה מקצוע אחד וזה מקצוע אחר

כואב לי שלא מספיק מעריכים את העבודה של המטפלת....

מצטרפת לגמרי לאברכית!! בגיל הזה בפרטאני ירושלמית

אבל בעצם בכלל, לגננת הכי הכי חשוב שתהיה גישה ואהבה לילדים. כל השאר הרבה פחות חשוב...זאת לא אוניברסיטה!

 

לי כאמא חשוב לדעת שהפקדתי את ילדי, אצל מישהי שתתן לו אהבה חום, ואפילו נשיקה מדי פעם... כל זה ביחד עם גבולות ברורים של משמעת. זה הכי חשוב בעיני.

 

ואכן שתיים מהגננות הנפלאות של ילדי, היו כאלו שלא למדו את המקצוע, כ'מקצוע' אלא התברגו אליו בנסיבות החיים... ואין היו נהדרות!!!

 

אברכית יקרה לפי השאלות שלך, נשמע שאת שייכת לזן הזה של הגננות! איזה כייף להורים ששולחים אלייך את ילדם... עלי והצליחי במלאכת הקודש!!פרח

איזה כיףAvrechit
קפץ... איזה מקסימות! פחדתי שיתנפלו עליי.Avrechit
איני מסכימה איתך באשר לנחיצות ללמוד באופן מסודר ומאנונימי (פותח)

ומעמיק את הגילאים הללו שהם חשובים ומשמעותיים ביותר להמשך החיים. בכל אופן אני מציעה לך לרכוש את החוברות של מלכה האס שמדברות על פעילויות מפתחות לגילאים אלו.

שינה עם כולםמתנסה

ילד שקשה לו לישון בשעות של כולם מצריך שינוי גם בבית,

שההורים יזיזו לו קצת את שעות השינה

ובמקביל את תראי לו מה מצופה ממנו ולאט לאט זה יעבוד

גריה,חשיפה מבוקרת ומהנה וניצני התפתחותאנונימי (פותח)אחרונה

ב"ה

שלום!

בגיל זה צריכים חשיפה ראשונית לחומרים בטוחים, מרקמים שונים ותחושות שונות.

אפשר צבעי אצבעות , אפילו חול מסונן, קערת מים, ג'לי למשחק וכד. בכל אלו הם יכולים להמרח, לגעת והלחשף.

 בנוסף, שפה--להתחיל כבר בזהוי מילים ותחילת היגוי מילים.

מוטוריקה- אפשר קצת לעסות אותם, לאפשר בימבות ופוף וכד' בהשגחה כמובן.

זה הגיל להתחיל!

אגב, גם לגוון במרקמי אוכל וטעם!

בהצלחה!

אין תחליף ללמידה מסודרת, אפילו דרך התמ"ת, גם לקורס עזרה ראשונה , התפתחות וכו'.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך