הודעה מטעם פורום תקנה
מזה כחודשיים מופץ ברשת האינטרנט מסמך הנושא את הכותרת "הרב מוטי אלון - הסיפור האמיתי", החתום על ידי אדם בשם יוסי גרינפלד. חלק מן הדברים הכלולים במסמך פורסמו גם בכתבות בכלי תקשורת שונים.
להוי ידוע, כי המסמך הנ"ל אינו מציג את הסיפור האמיתי. זהו מסמך שרובו ככולו אינו אמת, המציג מצג-שווא, ומנסה לערער את אמינותו של פורום תקנה, ואת אמינותם של עשרת תלמידי החכמים, המשפטנים ואנשי המקצוע הטיפולי, אשר דנו בכל הרצינות והאחריות בעניינו של הרב אלון, כנמסר בהודעותינו הקודמות באתר הפורום, מחודש אדר תש"ע.
לא היינו נזקקים לענות על טענותיו של אדם פרטי, אלמלא הבנו שהמתקפה המתוכננת והמתוזמנת על ידי אחדים ממקורבי הרב אלון, נועדה לזרות חול בעיני הציבור על ידי הפצת דברי שקר, הן על חברי הפורום והן על המתלוננים, ועל ידי כך להסיר מעל הרב אלון את האחריות למעשים החמורים שעשה, ולהחזירו לבמה החינוכית והציבורית כאילו לא היו הדברים מעולם.
באופן עקרוני, גם אחרי פרסום פרשת הרב אלון, פורום תקנה מעוניין למעט ככל האפשר בחשיפת פרטים, מטעמים של כבוד האדם, צינעת הפרט, ומניעת סבל ממעגל הנוגעים בדבר שלא בטובתם. אולם, מול מסע ההטעייה והטשטוש שאנו עדים לו, מחובתו הציבורית של הפורום להזים את הטענות הכוזבות המופרחות לחלל האויר, ולמלא בכך את תפקידו כפורום למניעת הטרדות מיניות בציבור הדתי. באשר להלכות לשון הרע - יש לעיין ברמב"ם הל' דעות ו, ח, בשו"ע אבן העזר קעח, כ, ובחפץ חיים כלל ד' סעיף ז-ח ובאר מים חיים שם אות ל'. [מאמר מקיף שכתב הרב יעקב אריאל שליט"א אודות מעמדו ההלכתי של פורום תקנה יראה אור בהזדמנות נאותה].
ובכן, זוהי השתלשלות האירועים לאשורה:
בחודש תמוז תשס"ה (יולי 2005) הגיעה אל הפורום תלונה על הרב מרדכי (מוטי) אלון מצד אדם נשוי כבן 30, אשר טען שהרב אלון הטריד מינית - באופן פיסי שאינו משתמע לשתי פנים - אותו ואדם נוסף, פעמים רבות, בהיות המוטרדים בגיל צעיר. בהתאם לנוהלי הפורום, הוקם תחילה הרכב בן ארבעה אנשים לבדיקת התלונה: הרב יעקב אריאל (רב העיר רמת גן), פרופ' ידידיה שטרן (הפקולטה למשפטים בר אילן), מר בני להמן (פסיכולוג) וגב' יהודית שילת (יועצת חינוכית ויו"ר הפורום). הארבעה נפגשו עם המתלונן ושמעו את עדותו. עקב חומרת הענין, ומעמדו הציבורי של הנילון, הוחלט לצרף להרכב את הרב אהרן ליכטנשטיין (ראש ישיבת הר עציון), אשר עודכן בפרטי התלונה ונפגש אף הוא עם המתלונן. כל החמישה נפגשו עם הרב אלון ושמעו את גירסתו. הרב אלון טען לצמצום היקף התלונה, אך הודה בעיקרי הדברים, הביע את חרטתו, והצהיר שמאז הוא לא נכשל בכגון זה.
בהחלטת ההרכב בענין זה נאמר:
"אנו רואים בחומרה רבה את שאירע. שני נערים תמימים נפגעו לאורך זמן מאדם בוגר... אירועים אלו אמנם התרחשו בתקופה שבה לא היה הנילון במעמד של בעל מרות וסמכות, אולם עלינו להבטיח שאין להם השלכה על תיפקודו כיום... אנו דורשים מהרב אלון לקחת על עצמו את ההתחייבויות הבאות: א. על הרב אלון לעמוד מול המתלונן ולקחת אחריות על שאירע. ב. הרב אלון יחתום על כתב ההתחייבות הרצ"ב, על פיו הוא יקבל על עצמו, ללא שום חריג, שבעת עריכת פגישות אישיות ביחידות עם תלמיד, נועץ וכד', ממין זכר, עליו להקפיד על הלכות ייחוד. ג. הרב אלון העיד לפנינו כי התגבר לחלוטין על הבעיות שגרמו לכשלונו. אף על פי כן אנו מציעים שישקול בכובד ראש קבלת טיפול מקצועי". ההחלטה נמסרה לידי הרב אלון, והוא חתם ביום כ"ב אלול תשס"ה על כתב ההתחייבות הנזכר.
כשנה לאחר מכן, בחודש סיון תשס"ו (יוני 2006), הגיעה אל הפורום תלונה חמורה הרבה יותר על הרב אלון, הנוגעת לקיום מערכת יחסים פיסית, בעלת אופי מיני ברור, עם אדם שהיה בעבר תלמידו. מערכת היחסים הזאת, שנמשכה לפי התלונה שנים אחדות, התרחשה גם בזמן שבו הרב אלון הצהיר בפני ההרכב הנ"ל כי נגמל ממעשים כגון אלה, ואף אחרי שחתם על כתב ההתחייבות הנ"ל. המעשים אירעו במקומות שונים, כולל מוסדות חינוכיים שבהם לימד הרב אלון, בתי מלון ועוד. המתלונן העיד עדות מפורטת בפני כל חמשת חברי ההרכב הנ"ל. הרב אלון הוזמן למסור את גירסתו, והוא אכן הופיע בפני חמשת חברי ההרכב ביום כ"ו בסיון תשס"ו (22 ביוני 2006). הוא הודה בעיקרי הדברים, אך טען שמדובר באדם במצוקה נפשית אשר הוא (הרב אלון) ניסה לעזור לו, והמתלונן הוא שגרר אותו לאותם מעשים. בצד הודאתו החד-משמעית של הרב אלון בביצוע המעשים הפסולים, הוא הוסיף להגנתו שאין מדובר בניצול מיני במסגרת יחסי מרות וסמכות, מכיון שהמתלונן לא היה תלמידו באותה תקופה, לא היה מטופל שלו, ולא היו ביניהם יחסי עובד ומעביד.
בי"ז בתמוז תשס"ו (13 ביולי 2006) נכתבה ונמסרה לרב אלון החלטת ההרכב לגבי תלונה זו, המגוללת בפירוט רב את כל מהלך הדברים, ותובעת מהרב אלון להפסיק כל פעילות חינוכית וציבורית למשך שמונה שנים, ואז יידון הענין בשנית. בין השאר נאמר בהחלטה:
"על פי הודאתך שלך, עדותך בפנינו בעת בירור התלונה הראשונה (שעל פיה לא נכשלת מאז המקרה הראשון בכגון דא) היתה שקרית.
על פי הודאתך שלך, המשכת בקיום מערכת יחסים מינית עם גבר, בניגוד להתחייבותך בפנינו, בעל פה ובכתב, שתקפיד על הלכות ייחוד גם ביחס לגברים".
עוד נאמר בהחלטה: "בצער רב אנו נזקקים לפרשה זו... דואב הלב גם לנוכח הטרגדיה האישית שלך... כשליחי ציבור מוטלת עלינו האחריות הכבדה לצמצום הנזק... אנו מודעים היטב לזכויותיך הרבות... עם זאת איננו יכולים שלא להביע את סלידתנו העמוקה מהמעשים שנעשו על ידך... מלבד חומרת המעשים כלפי שמיא יש בהם גם מעילה חמורה באמון... איננו יכולים לקבל את עמדתך כי אתה היית הקרבן... האחריות כולה היתה מוטלת על כתפיך... הדעת איננה סובלת כי תהליך שהחל בכך שנער פנה לרבו בבקשה לקבל עזרה... יסתיים בכך שבמרוצת השנים הוא ייהפך שותף למערכת יחסים מינית עם הרב... כולנו תקוה שאכן, כדבריך, זהו המקרה היחידי הנוסף לאורך כל שנות פעילותך החינוכית, אולם לא נכחד כי מקונן בלבנו הספק שמא ישנם קרבנות נוספים... מן הראוי שתקבל על עצמך לפרוש מכל תפקיד תורני חינוכי וציבורי".
ואכן, לצערנו התברר שהיו קרבנות נוספים, כפי שיובהר להלן.
כאמור, בתמוז תשס"ו נמסרה לרב אלון החלטת ההרכב התובעת ממנו להפסיק כל פעילות חינוכית וציבורית. זמן קצר לאחר קבלת ההחלטה לידו, בשלהי תשס"ו, הודיע הרב אלון ביוזמתו ל"ישיבת הכותל" על הפסקת עבודתו בה, וכן לתנועת "מבראשית" שעמד בראשה על הסרת שמו מכל פעילות חינוכית בתנועה. במהלך שנת תשס"ז הוא עבר עם משפחתו להתגורר במגדל שעל שפת הכינרת, מבלי שהפורום דרש ממנו לעשות כן. אין צריך לומר שהפורום נזהר בתכלית הזהירות מפני פרסום העילה לפרישתו של הרב אלון, ואכן הסודיות הגמורה נשמרה במשך שנים.
מאז המעבר למגדל החל הרב אלון בפעילות שמשמעותה כירסום מתמשך במימוש החלטת ההרכב בדבר הצורך להפסיק כל פעילות חינוכית וציבורית. ההרכב שלח אל הרב אלון התראות בכתב ובעל פה על כך שהוא אינו עומד בהחלטות שהתקבלו. במכתב אל ההרכב מיום כ"ב חשון תשס"ח כותב הרב אלון שהוא אכן מקיים את ההגבלות שהוטלו עליו, והביא דוגמאות אחדות. עם זאת, השיעורים במגדל הלכו ונתרחבו, ועמם גם פגישות ייעוץ ביחידות וכד'.
ההרכב חש שאין הוא מצליח ליישם את ההחלטות שהתקבלו, ולמלא את מחויבותו כלפי הציבור. היו סימנים לכך שעלולות להיווצר שוב הזדמנויות למעשים פסולים מסוג אלו שכבר אירעו, והפורום ישא באחריות המוסרית על כך שאינו מזהיר את הציבור. בשל כובד האחריות לגבי פרסום הפרשה, והרצון להרחיב את מעגל שיקול הדעת, החליט ההרכב לצרף אליו ששה רבנים נוספים: הרב איתן אייזמן (ראש מוסדות צביה), הרב אברהם גיסר (רב היישוב עפרה), הרב אליקים לבנון (רב היישוב וראש ישיבת אלון מורה), הרב יצחק שילת (ר"מ ישיבת מעלה אדומים), הרב יובל שרלו (ראש ישיבת פתח תקוה), והרב יהושע שפירא (ראש ישיבת רמת גן). בניסן תשס"ח (אפריל 2008) התכנס ההרכב המורחב, ושמע דיווח מפורט אודות התיק כולו. במשך כמעט שנתיים קיים ההרכב המורחב מדי פעם בפעם ישיבות בנושא הנידון, מתוך רצון למנוע את הפרסום ברבים, מתוך רצון למנוע פגיעה במתלוננים ובמשפחת הרב אלון, ומתוך תקוה שהרב אלון יפנים את החלטת הפורום באמת ובתמים ויצא לדרך אחרת.
במהלך שנת תשס"ח נפגש ההרכב המקורי (למעט הגב' שילת) עוד פעמיים עם הרב אלון, לפי בקשתו, כדי לשמוע שוב את גירסתו. בפגישה השניה מבין השתים, שהתקיימה ביום כ"ד בסיון תשס"ח (27 ביוני 2008), חזר הרב אלון על הודאתו שמערכת היחסים עם המתלונן הפכה משלב מסוים לבעלת אופי מיני. הרב אלון הופיע גם בפני ההרכב המורחב. הוא נשאל על המעשים המיוחסים לו ולא הכחישם, אך במקום לענות על שאלות לגביהם, ובמקום לקבל את המלצות הרבנים לגבי התנהלותו, הוא הטיח האשמות כלפי הנוכחים, ונתלה בתירוצי סרק אודות פעילויות כאלה ואחרות שלו שכביכול אינן סותרות את החלטות הפורום.
לאחר פגישה זו התקיימה ישיבה נוספת של ההרכב המורחב, ונתקבלה פה אחד, ובצער עמוק, ההחלטה לפרסם את הפרשה באתר פורום תקנה, על מנת למלא את חובתו של הפורום כלפי הציבור.
מאז הפרסום הגיעו אל הפורום עדויות של מתלוננים נוספים על הרב אלון, מהן עדויות חמורות ביותר מבחינה דתית-מוסרית. רק חלק מהן כוללות חשד להיבט פלילי. הפורום פעל בכל העניינים הללו כמתחייב משלטון החוק, ודיווח ליועץ המשפטי לממשלה כנדרש. שנים מן המתלוננים החליטו להגיש תלונה במשטרה, ובהם מטפלים כיום גורמי אכיפת החוק (המשטרה והפרקליטות).
יודגש כי הטיפול המשפטי, יהיו תוצאותיו אשר יהיו, אין בו כדי לשנות את עמדתו של הפורום ואת אזהרתו לציבור, כפי שפורסמו בהודעה הראשונה מיום א' באדר תש"ע, וכפי שהובהרו בדברים דלעיל.
פורום תקנה ימשיך לעמוד לרשות נפגעי ניצול מיני אשר אינם מוצאים את מזורם במסגרת מערכת המשפט של המדינה.
