אני לא ראיתי אותה.

שאם הוא עם אשתו הוא לא לוקח טרמפיסטים כי הוא רוצה את הזמן הזה איתה...

אין מציאות כזו שאדם לא יכול לתת צדקה כי הוא שומר את הכסף למתנה עבור אישתו.

לא יכול להיות שיהודי מדלג בכזו קלילות על מצוות עשה המופיעה בעשרת הדיברות כי זה בא על חשבון האישה.

הכנסת אורחים מסוגלת לתמוך ולבנות עוד יותר את הזוגיות לקשר בריא יותר.

וכדי להתפלל ביחיד אתה יכול להמציא תירוצים טובים יותר - או לקום שעה קודם ולהתפלל במנין.

אישה יהודיה כשרה תדאג לרוחניות של בעלה ותדע לוותר, כשצריך, על מתנה ויחס בשביל צדקה, הכנסת אורחים ובטח שבשביל כיבוד הורים.

אני לא רואה בך בעל זוגי ואכפתי. אלא אדם (וזוג) שסדר העדיפויות שלו עקום לגמרי.

ולמען ההגינות - לא קראתי את הכתבה המדוברת.

מוזר... בעלי אף פעם ב(כמעט)שנתיים האחרונות לא פספס שחרית במנין וגם לא את ארוחת הבוקר איתי שאחריה.

ובדרך כלל הוא גם היה זה שהכין אותה כשאני התכרבלתי בשמיכה....

מה שאת כותבת זה בדיוק מה שסוד כמוס התכוון.

כשם שלא יעלה על הדעת לוותר על מצוות צדקה כי הוא שומר את הכסף לאשתו כך לא יעלה על הדעת לוותר על מצוות הטרמפים בגלל שהוא רוצה להיות עם אשתו.

הוא כתב בצורה קיצונית ע"מ לחדד את העניין.

תקראי שוב את מה שהוא כותב.

הרגע הוא אמר לי את זה... אני רגועה ב"ה.

רק אח"כ ראיתי מה שסוד כמוס כתב על הטרמפים. ויש מקרים שזה צודק.

כשיהיה לי זמן - אגיב בעז"ה.

בעזהי"ת.

לפעמים זה הזמן היחיד של הזוג ביחד. ולפעמים זה זמן שמיועד לדברים אחרים שלא יהיה להם זמן אחר.

[אני מכירה אישית, אדם צדיק מאוד! שזמן הנסיעות שלו מיועד לכל מיני שיחות טלפוניות חשובות. וממש לא שייך שיהיו עוד אנשים ברכב.]

הטרמפיסטים צריכים להבין את העובדה שאף בעל רכב לא חייב להם שום דבר.

ואם הוא לא עוצר- כנראה יש לו סיבה טובה.

[ואם אין לו סיבה טובה- הקב"ה ייתחשבן איתו.. בבחינת "רוח והצלה יעמוד ממקום אחר"..]

ואני אומרת את זה בתור טרמפיסטית מושבעת.

טרמפיסטים, אבל לעודד את זה בהסברים הגיוניים? לתת לאנשים שלוקחים עדיין לגיטימציה לא לקחת? למה?

בעזהי"ת.

המאמר יועד לקהל הטרמפיסטים, שיילמדו לדון לכף זכות, ולהבין שלא כולם תמיד יכולים לקחת אותם, ושיש לאנשים שונים סידרי עדיפויות שונים בחיים.

המאמר היה כתגובה לתלונות הטרמפיסטים, ולכן יועד אליהם.

לא קראתי מה שהרב כתב, אך ממה שכתבת, אני מבינה את המקור למה שהוא כתב.

למשל אצלנו- אנחנו לוקחים טרמפיסטים, אך החלטנו שכשאנחנו עם הילדים אנחנו ממעטים לקחת כי זה גרם לילדים לצרוח..... ממש... (גם לטרמפיסטים זה לא נעים...)

(לפעמים אנחנו מתחילים לעשות שינויי מקומות/נהגים, כדי שיתאפשר לקחת, אך לא תמיד זה מסתדר). כל אחד ושיקוליו.

זוג שמחליט לקחת/ לא לקחת טרמפיסטים זה נתון לשיקול דעתו וייתכן שזה משתנה מפעם לפעם.

וחוץ מזה, ללא קשר לדעתי בעניין לקחת/לא לקחת, לדעתי מה שחברך כתב- זה ציני מידי ולא שייך. אפשר לכתוב תגובה אבל לא יפה לכתוב בצורה כזאת צינית (אני לא תמיד נגד ציניות, פשוט כלפי רב זה לא נראה לי שייך.)

אשתך מודעת לעניין?

היא לוקחת טרמפיסטים גם בדרך ללידה. 

הסכמתי עם דבריו.

אנחנו מאד משתדלים לקחת טרמפיסטים ( השבוע גם היה אחד עם כלב!)

אבל בהחלט יש פעמים שבהם הנסיעה היא זמןמפגש יחידי בתוך שבוע עמוס, בדרך לאיזה ארוע שממילא יהיה נפרד- נסיעה של שעה היא ממש מתנת אלוקים במקרה הזה...

ולא נראה לי שהוא דיבר על טרמפיסטית בודדה במקום נידח , חשוך ומסוכן ...

בס"ד

זה לגיטימי ביותר לא לקחת טרמפיסטים כי בני הזוג רוצים לדבר.

גם בתור טרמפיסטית וגם בתור נהגת אני מבינה את זה לגמרי.

קרה לי פעם שעליתי על טרמפ שבני הזוג דיברו כל הדרך על שידוכים ועל חברים שלהם שיוצאים. במקרה הכרתי 50% מהאנשים שהם דיברו עליהם- אנשים שלא היו רוצים שהנושאים האלו יהיו נושא לדיון במקום ששומעים.

מאז החלטתי- כשיש לי נושאים אישיים לדבר עליהם בטלפון/עם מי שאיתי באוטו- אני לא מעלה טרמפיסטים.

ולדעתי זה לגיטימי לחלוטין.

אז ככה:

- הרב מספר בכתבה שלו שם על מקרה שבבית לפעמים עמוס בילדים, לחץ טיטולים נקיונות וכו וכו . כך שיוצא מצב שכמעט ולא יוצא לזוג להיות ביחד. פתאום הם חזרו מקניות בי-ם, ובדרך הם מגלים שהם לבד- ואווו, זה לא קורה כל יום! הנה, יש להם קצת זמן להיות ביחד, לדבר ולבנות זוגיות טובה. אז גם אותה הם יפספסו?

- התגובה שחברך כתב, נשמעת כאילו הנהג חייב משהו לטרמפיסטים, מין תפיסה טעותית כזאת. אני אחד שכן נוסע בטרמפים, אבל גם כשעמדתי במרחק של 7 דק' נסיעה מטבריה בשעה 23:00 למשך כשעה וחצי- ואף אחד לא עצר לי (!)- לא קיללתי, לא התעצבנתי, ובסוף ישנתי שם. באמצע שום מקום. אולי קצת מבואס, אבל לא כועס! חייב לדון לכף זכות! ומי שיחליט אם הסיבה של הנהג טובה מספיק בשביל לא לעצור- זה הוא בלבד!

- התגובה נכתבה בציניות שלא מכובדת בכלל כתגובה לרב. [במקרה אני מכיר את הרב, בכלל לא מכובד לפרסם תגובה כזאת].

-להתפלל? בכלל לא דוגמא טובה... להתפלל זה חובה. להכניס אורחים- זה רשות. וכאן הוא חושב שיותר חשוב לו להשקיע בזוגיות מאשר להכניס אורחים, לא עושים מצוה (רשות) אם זה בא על חשבון משהו אחר שהתחייבת אליו קודם לכן. לגיטימי לחלוטין.

- הרב בא לכתוב מכתב סליחה, כאב לו על זה שהוא לא יכל לקחת אותך! באותה מידה שאתה רואה מישהו תקוע עם רכבו בשולי הכביש, ואתה יכול לעזור לו, כואב לך עליו! אבל אתה ממש ממש ממהר לעבודה, ואם תאחר יפטרו אותך- אז אתה לא חייב לעצור!

אני אישית מאוד התחברתי למכתב, אפילו שבכלל לדעתי לא צריך לבקש על זה סליחה.

שלמה.

בין היתר הבנתי שהרב אמר לו שכל מה שהוא אמר זה אם אין תנאי מזג אויר קשים/ מקום נידח.

פעם חברה אמרה לי: "אנחנו שנה ראשונה (לנישואין) לא משדכים כי זה מלא השקעה ואנחנו צריכים לבנות את עצמיינו".

בתגובה שאלתי אותה: "האם הם שומרים שבת?!"

לא אחת יש לי הרגשה, בעיקר אצל נשואים טריים, שעל הגב של התורה הם עושים דברים שלא בהכרח נכונים.

יכול להיות שזו רק נקודת המבט שלי ושאני לא מצליחה להבין אותם אבל זה נראה לי מוזר מאוד.............

ואני דווקא נורא אהבתי את מה שהוא כתב. הוא השמיע לי צדדים שלא בהכרח חשבתי עליהם. ומאוד יפה ובעדינות.

נכון שבשנה הראשונה הזוג צריך להבנות. לכן הוא יצא לבד ולא עם עוד זוגות חברים, לכן הוא יקדיש זמן לשיחות ולא לעומס לימודים ופרוייקטים (הגם שהן מאוד כלכליים).

כך גם בעניין הטרמפים, התפילות ושאר מצוות.

הרב הציג את הדברים בצורה קיצונית ויתכן שעל רקע קושי נקודתי במקום מסויים. יש צמתים שחובה לאסוף מהם טרמפיסטים גם אם שבוע לא שוחחנו, יש שבתות שנארח ובמאור פנים- גם אם צפוף וההכנה רבה.

 הכל צריך לקחת במידה כי דרך האמצע היא הממוצעת והנכונה.

בתור נהג אני משתדל לקחת טרמפיסטים כמה שיותר אבל אם יש מצב שהמחיר מבחינתי גבוה - אני לא אקח. לדוגמה כמו שהרב כתב אם זה זמן איכות עם אישתי ולא מדובר בצומת מבודדת. (הרבה פעמים אנשים נוסעים בטרמפים כדי לחסוך בזמן\כסף והנהג לא אמור לשלם על החסכון שלהם).

אם כבר מדברים לפעמים פוגשים טרמפיסטים שלא יודעים להתנהג (למרות שב"ה אף פעם לא פגשתי את זה בציבור הדת"ל או התורני לאומי ) -וזה גם יכול לגרום לנהגים לא לרצות לעצור. לדוגמה ביקשו ממני באמצע נסיעה פעם לעצור במקום שלדעתי מסוכן שםלמרות שבתחילת הנסיעה אמרתי שאני לא עוצר שם. או שמנסים לשכנע להאריך את הדרך בשבילם (הרבה פעמים כשמדובר בירוך קטן אני עושה את זה לבד). 

דרך אגב גם בשאר הדברים בסופו של דבר הכל פרופורציות - גם במצוות צדקה צריך לתת אבל מי שאין לו צריך לתת את המינמום ולדאוג שהוא לא יצטרך לבריות. כנ"ל צבא אני לא חושב שמי שיש לו בעיות בראותיות כדאי שילך ליחידה קרבית ויגרום לעצמו נזקים אלא שינסה לתרום בדרכים אחרות.

בתור הנהגה זה ממש לא טוב לענ"ד.  לא כדאי להתרגל להפנות את כל החסד רק פנימה לתוך הבית. חסד הוא גם החוצה.

וברור שבתור טרמפיסט (לשעבר?) אני מבין שאף אחד לא חייב לי כלום ואין לי טענות לאף אחד, (לפעמים אם אני תופס עם מישהו עצבני טרמפים אני ממציא לו לימוד זכות לכל מכונית שלא עצרה...) אבל זו ההגדרה של חסד, שאני נותן למישהו אע"פ שאני לא חייב לו!

וגם לא על זוג צעיר שיש להם הרבה יותר זמן פנוי מזוג עם הרבה ילדים ועבודה...

והתאמצתי, הנה:

"זה המבט שלכם כשאנו חולפים... קורע אותי בכל פעם מבפנים".

שהוא לא עוצר כדי להשקיע במצווה הכי חשובה בגלובוס.

אבל בשאר הפעמים, המבט שלהם לא קורע אותו מבפנים,

כי הוא מעלה אותם לאוטו!

בכללי לפני כל התלבטות כזאת כל אחד אמור לחשוב עם עצמו כמה איזה מצווה יותר קריטית.

לעניות דעתי, מצוות ייחוד עולה על גמילות חסדים,

כי איסור ייחוד היא לא תעשה, וגמילות חסדים, זה סוג של הידור..

אגב, לא קראתי תכתבה,ככה שאם תעלה זה ממש יועיל..

בוקר טוב לצעירים...הרב שלמה אבינר שליט"א כבר לפני שנים כתב שמצווה גדולה וגמילות חסדים להעלות טרימפיסטים...אבל בזמן שהוא עם אישתו מותר לו לא להעלות טרמפיסטים בשביל שהיה לו זמן עם אישתו...וזה כבר פורסם לפני כמה שנים...

רציתי להוסיף משהו.

תחשבו קצת: לא מדובר פה בתביעה כלפי הנהגים.

(למרות שאני לא מאמין שיש טרמפיסט אחד בעולם

שלא חלפה לו מחשבה כזאת בראש...)

לא הייתי קורא לזה גמילות חסדים.

זה יותר דומה להכנסת אורחים.

(זה לא אותו דבר. תיזכרו בברכות התורה.)

איפה יוצא לנו בעולם של היום הכנסת אורחים אמיתית כזאת,

של קבצן עייף, רעב ורועד מקור?

מה, להזמין את השכנים לסעודת שבת זה הכנסת אורחים?

נההה...

זה יותר בילוי חברתי כזה, כיף ונוח.

אז נכון, זה לא תמיד נוח.

ולפעמים באמת ממש אי אפשר, אני לא אומר.

אבל הכנסת אורחים גדולה מקבלת פני שכינה.

ואנחנו משאירים אותה בשולי הדרך

כי שכחנו להכניס את הבוסטר לבגאז'...

אפשר להתאמץ יותר.

אפילו רבנים יכולים.

אבל שלדעתי היא קריטית מאוד מאוד..

אף נהג לא חייב לך כלום!!!!

זה שיש הרבה אנשים נחמדים שעושים לך טובות (ומדברת כאן מישהי שחיה על טרמפים, ומשתדלת מאוד מאוד לאסוף כל מי שהיא יכולה כשיש לה אוטו) - לא אומר כלום על אף אחד אחר...

וכן - כשאני עם בעלי, וזה זמן טוב בשבילנו לדבר - אנחנו שואלים אחד את השני (בד"כ הוא אותי) "את רוצה שנעלה טרמפיסטים?". או במילים אחרות "יש לך משהו חשוב שאת רוצה לדבר עליו לבד?"...

חוץ מזה - שבתור טרמפיסטית אני אעדיף להכנס לאוטו שיש בו אוירה רגועה, ולא אוטו עם אוירה מתוחה של זוג עם דברים לא סגורים...

בנוסף - זה דבר של נאמר פה - כשאני לבד באוטו (אני אישה נשואה), וזה שעת לילה מאוחרת, ואני רואה בן עומד לתפוס טרמפים, ואני לא כל כך בטוחה - אני לא אעצור.

כי זה מפחיד אותי.

ואני לא אמורה לפחד בשביל לעשות "אולי" מצווה (כי גם אולי הוא ערבי, ואז אני פשוט אמות איפשהו בדרך.... או כל דבר אחר...)

וזהו.

הרגשתי שהכתבה ממש מזלזלת..

אני ממש מסכימה עם הרב חן חלמיש!

כן,כשזוג באוטו והוא מרגיש!! שהוא צריך את הזמן הזה באוטו,

להיות ביחד,ולבד קצת..

אז הוא לא יעלה טרמפיסטים,

ואל משנה לדעתי,

הגמילות חסדים..

זה היה נשמע הקטע הנ"ל, כאילו הוא יורד על העינין שבגלל שהוא עם אישתו הוא

לא יקח טרמפיסטים..

בקיצור,לא התחברתי..

אם היה שם פס על כל המצוות הללו- גם היה שם פס על כל הטרמפיסטים...

אך בדיוק מדובר פה על אדם שכל ימיו ולילותיו עסוק בנתינה לכלל וכה עסוק בצדקה,ביתו מלא אורחים בכל שעות היממה ומילואים הוא עושה כל שנה בכל השנה... בעצם מדובר פה על זוג כזה, בית כזה... וטוב מאד אם יש לו פעם כמה דק' עם אשתו, שינצלו כל רגע פנוי שלהם...כי אין להם...

אם היית קורא את המאמר לעומק- היית מבין כי לא פניה לטרמפיסטים מבזבזי הזמן יש פה, אלא פניה דווקא אלינו הזוגות הצעירים, שנדע שצריך להשקיע באהבה, בזוגיות, וכן לא רק בשנה ראשונה , אלא גם אצל זוגות מבוגרים...

ואולי אפיו יש פה תביעה סמויה לניצול  זמן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.