קראתם?אנונימי (פותח)

את הכתבה של הרב חן חלמיש בעולם קטן?

להלן תגובה שהכותב (נשוי הרבה מאוד שנים, ובאושר!) לא יודע אם לשלוח או לא, ומעוניין בעצתכם. הכותב ממש בעד הרב, אבל לא בעד להפוך אי- לקיחת טרמפיסטים למשו לגיטימי, ולא משנה הסיבה. אלא שכל אחד יעשה כרצונו בשקט.

זה יפה ונחמד, תאזרו הרבה סבלנות ותקראו:

 

חברי,

ראיתי על פניך שדרכי בעבודת ה' לא מוצאת חן בעיניך, אך "הוה דן את כל האדם לכף זכות" , וברור לי שאם אפרש לך התנהגותי, תבין שאיני כלכך רע. ואולי אפילו טוב מכולם.

בתורתנו כתוב "ודבק באשתו" , ומוסכם על כולם שהאישה היא מעל הכל. וכמו שכתב הרמב"ם- "ומכבדה יותר מגופו". ובעיקר במצבינו היום חשוב להשקיע בזוגיות.

עכשיו תבין מדוע אני נמנע מלהכניס אורחים, שכן אין לך דבר המפריע לזוגיות כאורחים. שכן אין אדם יכול לדבר בחופשיות עם אשתו כשזרים נמצאים בבית. (אולי בגלל זה הזוגיות ל אברהם ושרה לא הייתה במיטבה...)

בטח הינך שואל מדוע מסרב אני לתת צדקה, אך דע לך שבכל עת שמבקשים ממני צדקה אני שם כסף בצד כדי לקנות מתנה לאשתי לשיפור הזוגיות. ואין לך צדקה גדולה מזו.

מה הקשר לכך שאני מתפלל ביחיד ולא במניין? אך דע לך שבזמן שאני חוסך במקום להתפלל בבית הכנסת, אני יושב עם אשתי לארוחת בוקר לפני העבודה, ושומר על הזוגיות שלנו.

גם טענתך שאיני משקיע בהורי החולים אינה צודקת, כי אין לי זמן להשקיע בהם, והתורה אמרה "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו..."

אני לא לומד תורה? אז מה. אני עושה תורה. אני משקיע בזוגיות ומשוחח עם אשתי.

אתה קורא לי "משתמט" כי איני הולך למילואים. אתה חושב שזה כלכך נחמד לאשתך שאתה יוצא למילואים? האמן לי, היא הרבה יותר מאושרת שאתה נושא עימה בעול הבית.

אמנם התורה ציוותה על גמילות חסדים, אך לא על חשבון האישה והזוגיות. גמילות חסדים עם האישה זה הדבר חשוב ביותר. 

חברך הטוב.

בעל זוגי ואכפתי.

אולי תנסה לצלם\לסרוק את הכתבה בשבילנולביא

אני לא ראיתי אותה.

הוא כותב בכלליאנונימי (פותח)

שאם הוא עם אשתו הוא לא לוקח טרמפיסטים כי הוא רוצה את הזמן הזה איתה...

חדל קשקשת ברשתט'

אין מציאות כזו שאדם לא יכול לתת צדקה כי הוא שומר את הכסף למתנה עבור אישתו.

לא יכול להיות שיהודי מדלג בכזו קלילות על מצוות עשה המופיעה בעשרת הדיברות כי זה בא על חשבון האישה.

הכנסת אורחים מסוגלת לתמוך ולבנות עוד יותר את הזוגיות לקשר בריא יותר.

וכדי להתפלל ביחיד אתה יכול להמציא תירוצים טובים יותר - או לקום שעה קודם ולהתפלל במנין.

 

אישה יהודיה כשרה תדאג לרוחניות של בעלה ותדע לוותר, כשצריך, על מתנה ויחס בשביל צדקה, הכנסת אורחים ובטח שבשביל כיבוד הורים.

 

אני לא רואה בך בעל זוגי ואכפתי. אלא אדם (וזוג) שסדר העדיפויות שלו עקום לגמרי.

 

ולמען ההגינות - לא קראתי את הכתבה המדוברת.

 

 

 

מוזר... בעלי אף פעם ב(כמעט)שנתיים האחרונות לא פספס שחרית במנין וגם לא את ארוחת הבוקר איתי שאחריה.

ובדרך כלל הוא גם היה זה שהכין אותה כשאני התכרבלתי בשמיכה....

תרגעי, תשתי כוס מים..איזה טוב ה'!!!!

מה שאת כותבת זה בדיוק מה שסוד כמוס התכוון.

 

כשם שלא יעלה על הדעת לוותר על מצוות צדקה כי הוא שומר את הכסף לאשתו כך לא יעלה על הדעת לוותר על מצוות הטרמפים בגלל שהוא רוצה להיות עם אשתו.

 

הוא כתב בצורה קיצונית ע"מ לחדד את העניין.

 

תקראי שוב את מה שהוא כותב.

אתה מתואם עם בעלי? D:ט'

הרגע הוא אמר לי את זה... אני רגועה ב"ה.

 

רק אח"כ ראיתי מה שסוד כמוס כתב על הטרמפים. ויש מקרים שזה צודק.

כשיהיה לי זמן - אגיב בעז"ה.

כל מקרה לגופו.רחלקה

בעזהי"ת.

 

לפעמים זה הזמן היחיד של הזוג ביחד. ולפעמים זה זמן שמיועד לדברים אחרים שלא יהיה להם זמן אחר.

[אני מכירה אישית, אדם צדיק מאוד! שזמן הנסיעות שלו מיועד לכל מיני שיחות טלפוניות חשובות. וממש לא שייך שיהיו עוד אנשים ברכב.]

 

הטרמפיסטים צריכים להבין את העובדה שאף בעל רכב לא חייב להם שום דבר.

ואם הוא לא עוצר- כנראה יש לו סיבה טובה.

[ואם אין לו סיבה טובה- הקב"ה ייתחשבן איתו.. בבחינת "רוח והצלה יעמוד ממקום אחר"..]

 

 

ואני אומרת את זה בתור טרמפיסטית מושבעת.

אף אחד לא חייב לקחתאנונימי (פותח)

טרמפיסטים, אבל לעודד את זה בהסברים הגיוניים? לתת לאנשים שלוקחים עדיין לגיטימציה לא לקחת? למה?

אם לא שמת לב,רחלקה

בעזהי"ת.

 

המאמר יועד לקהל הטרמפיסטים, שיילמדו לדון לכף זכות, ולהבין שלא כולם תמיד יכולים לקחת אותם, ושיש לאנשים שונים סידרי עדיפויות שונים בחיים.

 

המאמר היה כתגובה לתלונות הטרמפיסטים, ולכן יועד אליהם.

לא קראתי אבל...רק תפילה

לא קראתי מה שהרב כתב, אך ממה שכתבת, אני מבינה את המקור למה שהוא כתב.

למשל אצלנו- אנחנו לוקחים טרמפיסטים, אך החלטנו שכשאנחנו עם הילדים אנחנו ממעטים לקחת כי זה גרם לילדים לצרוח..... ממש... (גם לטרמפיסטים זה לא נעים...)

(לפעמים אנחנו מתחילים לעשות שינויי מקומות/נהגים, כדי שיתאפשר לקחת, אך לא תמיד זה מסתדר). כל אחד ושיקוליו.

זוג שמחליט לקחת/ לא לקחת טרמפיסטים זה נתון לשיקול דעתו וייתכן שזה משתנה מפעם לפעם.

 

וחוץ מזה, ללא קשר לדעתי בעניין לקחת/לא לקחת, לדעתי מה שחברך כתב- זה ציני מידי ולא שייך. אפשר לכתוב תגובה אבל לא יפה לכתוב בצורה כזאת צינית (אני לא תמיד נגד ציניות, פשוט כלפי רב זה לא נראה לי שייך.)

חזק!! ממש מבטא - תשלח!!אוריאללל

אשתך מודעת לעניין?

כן. ברור...אנונימי (פותח)

היא לוקחת טרמפיסטים גם בדרך ללידה. 

טוב, אף אני נשואה שנים לא מעטות... ודוקאאחותו

הסכמתי עם דבריו.

אנחנו מאד משתדלים לקחת טרמפיסטים ( השבוע גם היה אחד עם כלב!)

אבל בהחלט יש פעמים שבהם הנסיעה היא זמןמפגש יחידי בתוך שבוע עמוס, בדרך לאיזה ארוע שממילא יהיה נפרד- נסיעה של שעה היא ממש מתנת אלוקים במקרה הזה...

 

 

ולא נראה לי שהוא דיבר על טרמפיסטית בודדה במקום נידח , חשוך ומסוכן ...

נסחפת!!!!ליבה

בס"ד

 

זה לגיטימי ביותר לא לקחת טרמפיסטים כי בני הזוג רוצים לדבר.

גם בתור טרמפיסטית וגם בתור נהגת אני מבינה את זה לגמרי.

 

קרה לי פעם שעליתי על טרמפ שבני הזוג דיברו כל הדרך על שידוכים ועל חברים שלהם שיוצאים. במקרה הכרתי 50% מהאנשים שהם דיברו עליהם- אנשים שלא היו רוצים שהנושאים האלו יהיו נושא לדיון במקום ששומעים.

מאז החלטתי- כשיש לי נושאים אישיים לדבר עליהם בטלפון/עם מי שאיתי באוטו- אני לא מעלה טרמפיסטים.

 

ולדעתי זה לגיטימי לחלוטין.

קראתי, תגובה:*^שלמה-בת-ים^*

אז ככה:

 

- הרב מספר בכתבה שלו שם על מקרה שבבית לפעמים עמוס בילדים, לחץ טיטולים נקיונות וכו וכו . כך שיוצא מצב שכמעט ולא יוצא לזוג להיות ביחד. פתאום הם חזרו מקניות בי-ם, ובדרך הם מגלים שהם לבד- ואווו, זה לא קורה כל יום! הנה, יש להם קצת זמן להיות ביחד, לדבר ולבנות זוגיות טובה. אז גם אותה הם יפספסו?

 

- התגובה שחברך כתב, נשמעת כאילו הנהג חייב משהו לטרמפיסטים, מין תפיסה טעותית כזאת. אני אחד שכן נוסע בטרמפים, אבל גם כשעמדתי במרחק של 7 דק' נסיעה מטבריה בשעה 23:00 למשך כשעה וחצי- ואף אחד לא עצר לי (!)- לא קיללתי, לא התעצבנתי, ובסוף ישנתי שם. באמצע שום מקום. אולי קצת מבואס, אבל לא כועס! חייב לדון לכף זכות! ומי שיחליט אם הסיבה של הנהג טובה מספיק בשביל לא לעצור- זה הוא בלבד!

 

- התגובה נכתבה בציניות שלא מכובדת בכלל כתגובה לרב. [במקרה אני מכיר את הרב, בכלל לא מכובד לפרסם תגובה כזאת].

 

-להתפלל? בכלל לא דוגמא טובה... להתפלל זה חובה. להכניס אורחים- זה רשות. וכאן הוא חושב שיותר חשוב לו להשקיע בזוגיות מאשר להכניס אורחים, לא עושים מצוה (רשות) אם זה בא על חשבון משהו אחר שהתחייבת אליו קודם לכן. לגיטימי לחלוטין.

 

- הרב בא לכתוב מכתב סליחה, כאב לו על זה שהוא לא יכל לקחת אותך! באותה מידה שאתה רואה מישהו תקוע עם רכבו בשולי הכביש, ואתה יכול לעזור לו, כואב לך עליו! אבל אתה ממש ממש ממהר לעבודה, ואם תאחר יפטרו אותך- אז אתה לא חייב לעצור!

 

אני אישית מאוד התחברתי למכתב, אפילו שבכלל לדעתי לא צריך לבקש על זה סליחה.

 

שלמה.

חבר שלי דיבר היום עם הרב חן*^שלמה-בת-ים^*

בין היתר הבנתי שהרב אמר לו שכל מה שהוא אמר זה אם אין תנאי מזג אויר קשים/ מקום נידח.

 

מסכימה!! כל כך נכון!!אלירז
מוזר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!מממה

פעם חברה אמרה לי: "אנחנו שנה ראשונה (לנישואין) לא משדכים כי זה מלא השקעה ואנחנו צריכים לבנות את עצמיינו".

בתגובה שאלתי אותה: "האם הם שומרים שבת?!"

לא אחת יש לי הרגשה, בעיקר אצל נשואים טריים, שעל הגב של התורה הם עושים דברים שלא בהכרח נכונים.

יכול להיות שזו רק נקודת המבט שלי ושאני לא מצליחה להבין אותם אבל זה נראה לי מוזר מאוד.............

אני בטוחה שהרב הזה לא נשוי שנה ולא שנתיים.כתמר יפרח

ואני דווקא נורא אהבתי את מה שהוא כתב. הוא השמיע לי צדדים שלא בהכרח חשבתי עליהם. ומאוד יפה ובעדינות.

כרגיל- איזון זו מילת המפתחפפריקה--

נכון שבשנה הראשונה הזוג צריך להבנות. לכן הוא יצא לבד ולא עם עוד זוגות חברים, לכן הוא יקדיש זמן לשיחות ולא לעומס לימודים ופרוייקטים (הגם שהן מאוד כלכליים).

כך גם בעניין הטרמפים, התפילות ושאר מצוות.

הרב הציג את הדברים בצורה קיצונית ויתכן שעל רקע קושי נקודתי במקום מסויים. יש צמתים שחובה לאסוף מהם טרמפיסטים גם אם שבוע לא שוחחנו, יש שבתות שנארח ובמאור פנים- גם אם צפוף וההכנה רבה.

 הכל צריך לקחת במידה כי דרך האמצע היא הממוצעת והנכונה.

מסכים- בסוף הכל זה איזון.moson

בתור נהג אני משתדל לקחת טרמפיסטים כמה שיותר אבל אם יש מצב שהמחיר מבחינתי גבוה - אני לא אקח. לדוגמה כמו שהרב כתב אם זה זמן איכות עם אישתי ולא מדובר בצומת מבודדת. (הרבה פעמים אנשים נוסעים בטרמפים כדי לחסוך בזמן\כסף והנהג לא אמור לשלם על החסכון שלהם).

אם כבר מדברים לפעמים פוגשים טרמפיסטים שלא יודעים להתנהג (למרות שב"ה אף פעם לא פגשתי את זה בציבור הדת"ל או התורני לאומי ) -וזה גם יכול לגרום לנהגים לא לרצות לעצור. לדוגמה ביקשו ממני באמצע נסיעה פעם לעצור במקום שלדעתי מסוכן שםלמרות שבתחילת הנסיעה אמרתי שאני לא עוצר שם. או שמנסים לשכנע להאריך את הדרך בשבילם (הרבה פעמים כשמדובר בירוך קטן אני עושה את זה לבד). 

 

דרך אגב גם בשאר הדברים בסופו של דבר הכל פרופורציות - גם במצוות צדקה צריך לתת אבל מי שאין לו צריך לתת את המינמום ולדאוג שהוא לא יצטרך לבריות. כנ"ל צבא אני לא חושב שמי שיש לו בעיות בראותיות כדאי שילך ליחידה קרבית ויגרום לעצמו נזקים אלא שינסה לתרום בדרכים אחרות.

בתור דבר חד-פעמי אולי זה הגיוניnick

בתור הנהגה זה ממש לא טוב לענ"ד.  לא כדאי להתרגל להפנות את כל החסד רק פנימה לתוך הבית. חסד הוא גם החוצה.

וברור שבתור טרמפיסט (לשעבר?) אני מבין שאף אחד לא חייב לי כלום ואין לי טענות לאף אחד, (לפעמים אם אני תופס עם מישהו עצבני טרמפים אני ממציא לו לימוד זכות לכל מכונית שלא עצרה...) אבל זו ההגדרה של חסד, שאני נותן למישהו אע"פ שאני לא חייב לו!

הרב בכתבה בהחלט דיבר על משהו חד פעמי ולא על הנהגה.אחותו

וגם לא על זוג צעיר שיש להם הרבה יותר זמן פנוי מזוג עם הרבה ילדים ועבודה...

אהה.. סורי לא נכוןnick

והתאמצתי, הנה:

 

"זה המבט שלכם כשאנו חולפים... קורע אותי בכל פעם מבפנים".

כל פעם, הכוונה כל פעם שנוצר מצב נדיר כזה.אוריאללל

שהוא לא עוצר כדי להשקיע במצווה הכי חשובה בגלובוס.

 

אבל בשאר הפעמים, המבט שלהם לא קורע אותו מבפנים,

כי הוא מעלה אותם לאוטו!

לא הבנתי למה להסתבך..no name102

בכללי לפני כל התלבטות כזאת כל אחד אמור לחשוב עם עצמו כמה איזה מצווה יותר קריטית.

לעניות דעתי, מצוות ייחוד עולה על גמילות חסדים,

כי איסור ייחוד היא לא תעשה, וגמילות חסדים, זה סוג של הידור..

 

אגב, לא קראתי תכתבה,ככה שאם תעלה זה ממש יועיל..

לידיעת כל המתלוננים והצינים..מרים*

בוקר טוב לצעירים...הרב שלמה אבינר שליט"א כבר לפני שנים כתב שמצווה גדולה וגמילות חסדים להעלות טרימפיסטים...אבל בזמן שהוא עם אישתו מותר לו לא להעלות טרמפיסטים בשביל שהיה לו זמן עם אישתו...וזה כבר פורסם לפני כמה שנים...

קצת טחנו את זה, אבלעין הקורא

רציתי להוסיף משהו.

 

תחשבו קצת: לא מדובר פה בתביעה כלפי הנהגים.

(למרות שאני לא מאמין שיש טרמפיסט אחד בעולם

שלא חלפה לו מחשבה כזאת בראש...)

 

לא הייתי קורא לזה גמילות חסדים.

זה יותר דומה להכנסת אורחים.

(זה לא אותו דבר. תיזכרו בברכות התורה.)

 

איפה יוצא לנו בעולם של היום הכנסת אורחים אמיתית כזאת,

של קבצן עייף, רעב ורועד מקור?

מה, להזמין את השכנים לסעודת שבת זה הכנסת אורחים?

נההה...

זה יותר בילוי חברתי כזה, כיף ונוח.

 

אז נכון, זה לא תמיד נוח.

ולפעמים באמת ממש אי אפשר, אני לא אומר.

אבל הכנסת אורחים גדולה מקבלת פני שכינה.

ואנחנו משאירים אותה בשולי הדרך

כי שכחנו להכניס את הבוסטר לבגאז'...

 

אפשר להתאמץ יותר.

אפילו רבנים יכולים.

אני חוזרת שוב על נקודה קטנה שהועלתהא.א.ק

אבל שלדעתי היא קריטית מאוד מאוד..

 

אף נהג לא חייב לך כלום!!!!

זה שיש הרבה אנשים נחמדים שעושים לך טובות (ומדברת כאן מישהי שחיה על טרמפים, ומשתדלת מאוד מאוד לאסוף כל מי שהיא יכולה כשיש לה אוטו) - לא אומר כלום על אף אחד אחר...

 

וכן - כשאני עם בעלי, וזה זמן טוב בשבילנו לדבר - אנחנו שואלים אחד את השני (בד"כ הוא אותי) "את רוצה שנעלה טרמפיסטים?". או במילים אחרות "יש לך משהו חשוב שאת רוצה לדבר עליו לבד?"...

חוץ מזה - שבתור טרמפיסטית אני אעדיף להכנס לאוטו שיש בו אוירה רגועה, ולא אוטו עם אוירה מתוחה של זוג עם דברים לא סגורים...

 

בנוסף - זה דבר של נאמר פה - כשאני לבד באוטו (אני אישה נשואה), וזה שעת לילה מאוחרת, ואני רואה בן עומד לתפוס טרמפים, ואני לא כל כך בטוחה - אני לא אעצור.

כי זה מפחיד אותי.

ואני לא אמורה לפחד בשביל לעשות "אולי" מצווה (כי גם אולי הוא ערבי, ואז אני פשוט אמות איפשהו בדרך.... או כל דבר אחר...)

 

וזהו.

וואי..התרגזתי..-אסתרר

הרגשתי שהכתבה ממש מזלזלת..

אני ממש מסכימה עם הרב חן חלמיש!

כן,כשזוג באוטו והוא מרגיש!! שהוא צריך את הזמן הזה באוטו,

להיות ביחד,ולבד קצת..

אז הוא לא יעלה טרמפיסטים,

ואל משנה לדעתי,

הגמילות חסדים..

זה היה נשמע הקטע הנ"ל, כאילו הוא יורד על העינין שבגלל שהוא עם אישתו הוא

לא יקח טרמפיסטים..

בקיצור,לא התחברתי..

בתור אחד שמכיר את כותב המאמר... כתבת לא לעניין!אנונימי (פותח)אחרונה

אם היה שם פס על כל המצוות הללו- גם היה שם פס על כל הטרמפיסטים...

 

אך בדיוק מדובר פה על אדם שכל ימיו ולילותיו עסוק בנתינה לכלל וכה עסוק בצדקה,ביתו מלא אורחים בכל שעות היממה ומילואים הוא עושה כל שנה בכל השנה... בעצם מדובר פה על זוג כזה, בית כזה... וטוב מאד אם יש לו פעם כמה דק' עם אשתו, שינצלו כל רגע פנוי שלהם...כי אין להם...

 

אם היית קורא את המאמר לעומק- היית מבין כי לא פניה לטרמפיסטים מבזבזי הזמן יש פה, אלא פניה דווקא אלינו הזוגות הצעירים, שנדע שצריך להשקיע באהבה, בזוגיות, וכן לא רק בשנה ראשונה , אלא גם אצל זוגות מבוגרים...

ואולי אפיו יש פה תביעה סמויה לניצול  זמן.

 

 

 

 

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

חחחחאני:)))))
מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidam
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

אולינחלת

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

 

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

 

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

 

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אני לא חושבת ששם הבעיההפיאחרונה
מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטובאחרונה

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב

אחת. שתיים. שלוש.

נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.

שומע ומספק נתונים יבשים.

לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.

סיפורים, סיפורים, סיפורים.

התמונה מתחילה להתבהר.

יש פוטנציאל.

יש היכרות.

אבל אין קשר.

בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.

אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.

ובשביל לדבר צריך להיפתח.

ואני לא יודע לעשות את זה.

שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.

אבל היא מחכה.

ואני מבין אותה.

גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.

לא נעים.

הרי אנחנו לא קשורים.

רק מכירים.

אז מה הלאה?

איך מתקדמים מכאן?


כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
אולי צריך לתת יותר זמן כדי להיפתח?

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אסביריהודי שואף לטוב

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

לאטניצן*

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין


אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יפה!נחלת
זה לא פשוט דייטהפי

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח


זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..


לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .


אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים


בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח


אולי יעזורנוגע, לא נוגע
לדעתי דרך המלך היא שאצל בנים בשביל להוביל בקשר צריך להרגיש וייב. שמשהו בבחורה מדבר אליך ואתה "מרגיש בבית" איתה מבחינה רגשית. יכול להיות שאחרי היכרות זה לא יתאים, אבל יש רצון חזק לנסות. וזה פותח את הבחורה כי היא מרגישה שאתה באמת מתעניין בה.

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.


בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה


שיתוף קטן משמעותי מצידךadvfbאחרונה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

כן, יקרה. המון הצלחה. זה נשמע מאוד טוב.נחלת
מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מהשמים דרך הטבע.נחלת
נכון! תודהadvfb
וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


מזל טוב!אן אליוט
הרבה אושר ושמחה לשניכם 💐
וואומחפש אהבה

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

למה לייאוש?שלומית.
כל הטוב עוד לפנייך!
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender

הרבה אושר ועושר!

 

יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
תצליחו 
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

 

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.
מזל טוב! בנין עדי עדנוגע, לא נוגע
נאה דורשת נאה מקיימת..
מזל טוב, כמה חכמה!שושיאדיתאחרונה

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

איך להגיע להצעות רלוונטיות?נחלת

ראיתי אצל רעות רוט. יועצת לקראת נישואין. מאוד התרשמתי ממנה. כנה, אמיתית. לעניין.

נדמה לי, ביוטיוב. יש לה גם שיעורים שם. אני מחבבת אותה, מבלי להכיר אותה בכלל.....

ועוד משלהנחלתאחרונה


 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלתאחרונה
מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

בציבור הדתי לאומי תורנישפוי

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

 

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת

זה אחרת וזה מקובל.

 

תגובה לתגובהשפוי

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb

גם אחרי החתונה ;)

 

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

חחחחחחכְּקֶדֶם
..שפלות רוח

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

...אני:)))))

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

נשמע מעניין למה אתה שואל..מחפש אהבה

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

מה אכפת לך? אתה נשויהפי

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו

כע באמת אחשלי מבולבלכְּקֶדֶםאחרונה
משהו שרציתי לשתףמאותרת

היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -

רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.

ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?

לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.

לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.

 

זה הטקסט שהתפרסם היום:

 

בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:

יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.

ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.

וואלה, לא יודע.

העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.

אז זהו, שלא.

אבל ממש ממש לא.

לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:

מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.

מדובר במנגנון ביולוגי טהור:

חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.

אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:

כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:

1.תסתכל במראה.

צעד ראשון ובסיסי.

רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.

אז מה אתה אומר?

אתה אוהב את מה שאתה רואה?

פחות?

השיער מסודר?

כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.

כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.

אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.

2. איך הריח שלך?

עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.

אל תנחש, תבדוק.

תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.

כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:

'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.

כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.

ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

3. אם יש ספק – אין ספק.

תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.

בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.

זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.

פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.

4.שים דיאודורנט.

חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.

כיפה יש לך?

גם ציצית?

אחלה.

תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.

5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.

גלינג גילינג.

אנחנו בישראל.

לא שבדיה.

לא קנדה.

ישראל.

ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.

אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:

תיכנס לשירותים.

תחליף חולצה.

תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.

6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.

מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.

אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.

7. עיקרון ההדדיות.

תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.

אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.

'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.

8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.

אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.

לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.

9. המסר שמאחורי הלבוש.

תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:

'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.

10.זהירות, 'מביכים'.

כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).

קיצר, בחורים!

הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.

או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:

"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."

כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.

(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)

וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

 

 

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחול

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

אוח, כמה שהייתי רחוק מזה פעםמחפש אהבהאחרונה

הלוואי הייתי שומע את זה אז

אולי יעניין אותך