אז ככה, ב"ה ובשעה טובה ומוצלחת הבן שלנו נגמל מחיתולים (כמעט בן 3). הוא ממש תפס את העניין, מתפספס לו קצת מדי פעם, אבל לא כזה נורא. מה שכן נורא, זה שבשבוע האחרון, מאז שהורדנו לו את החיתול, הוא פתאום לא המלאך המתוק שאנחנו מכירים... פעם הבוקר היה עובר על מי מנוחות, ועכשיו יש כמה דרמות כל בוקר. הוא גם מתעורר במצב רוח רע, וכשהוא מפספס הוא נכנס לעצבון כזה ובוכה על כל שטות ואפילו מרביץ. אתמול הכנתי מסיבה לבעלי ובכל ההכנות הוא פספס פעמיים על הרצפה (אחרי ששטפתי! פעמיים!) למרות שישב על השירותים דקה לפני, ולא הפסיק לבכות ולהתפנק... זה נורמלי? מה הצורה הכי טובה להתמודד עם זה?
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
התנהגות בגמילהveredd
נורמלי, ולא להתרגש מפספוסים, לנקות בשקטאחותו
בלי לעקם פרצוף, בלי לומר מילה.
כשהוא יראה שאת רגועה ומבינה ומקבלת את ז שבהתחלה מפספסים אז גם הוא ירגע, זה לא ילחיץ אותו כל כך.
אגב, שימי לב שלא יפתח עצירות... ילדים שבלחץ מהגמילה נוטים לזה לפעמים
וגם אפשר להמתיק את הפעמים שכן הצליח לופפריקה--
כמו שאחותו ציינה- לארגן אותו ואת המקום ברוגע ובמתינות. חיבוק להרגעה ולהראות לו שעם כל זה הוא ילד אהוב של אמא.
כשהוא מצליח- לעשות מזה סיפור, "יפה לך, נפלא!...." ואפשר גם להמתיק בצימוק, עדש, מדמדת סמיילי או משהוא קטן שהולך אצלכם בבית.
ושתראו נחת!!
תודה!!veredd
ב"ה- היום עבר בסדר... הוא פספס בשינת צהריים- אבל חוץ מזה הוא היה ממש גיבור! פשוט הכנסתי אותו לאמבטיה כי אמרתי לו שלא נעים להיות רטוב ככה, וב"ה הוא נרגע מהר (הוא קם בהיסטריה רטוב כולו...) ואז החלפנו מצעים והוא עזר לי להכניס את הכביסה עם המצעים המלוכלכים... ואח"כ הוא לא פספס עד הערב! איזה כיף! כנראה שזו תקופה...
עוד שאלה- היום לקחתי אותו לפארק והוא אמר שהוא רוצה קטנים, ולא ידעתי איך לעשות את זה... הוא רצה לעמוד אבל לא הצליח לכוון כמו שצריך... אוף. מה לעשות? להגיד לאבא שלו שילמד אותו? כי אני באמת לא הצלחתי למצוא את הדרך הנכונה ללמד אותו לעשות בלי לפספס...
צריך סבלנות זה תהליך.אם הבנים12
הכל בסדר, זה לוקח זמן.
הילד יתחזק מהתגובות שלך "לא נורא בוא נחליף" וכו'
בפארק זה הכי קל פשוט מורידים את המכנסים מאחורי עץ ומשקים אותו.
(נכון שזה יותר קל כשיש אחים גדולים ש"מדגימים" אבל ילד ראשון גם לומד)
בהצלחה! כולם עוברים את זה...
זהירות מתגמולים מלאכותייםקרנלהאור
הם עלולים להכניס למתח במקום לעודד.
התגמול הטוב והאמיתי ביותר, הוא זה שהילד נותן לעצמו בתוך ליבו - תחושת היכולת וההצלחה!
את יכולה להרחיב?veredd
לתת דוגמאות? נשמעת לי צודקת... במיוחד שתגמולים לא כ"כ עוזרים איתו. הוא לא זולל ממתקים וגם אין לנו כ"כ רצון לקנות רעל...
למשל, אמרתי לו שאני אזמין את חבר שלו שהוא מאוד אוהב וכבר לא בגן שלו אלינו הביתה (כי גם הוא נגמל בדיוק עכשיו) והם באמת הלכו לשירותים ביחד ומאוד היו מרוצים מעצמם- זה תגמול טוב או לא?
מאוד אשמח לפידבקים ועצות...
אולי הכוונה לחיזוק חיובי של מה שהוא עשהחילזון 123
ולא פרס.
למשל אם הצליח ללכת לשרותים אז "יופי עכשיו יהיו לך מכנסיים יבשות"
או פשוט "הצלחת לעשות X בשרותים"
בקשר ללעשות בפארק -
נדמה לי שאם זה לא ממש יוצא ישר אז כדאי כשהוא עושה לדחוף קלות מאחורה כדי שלא יתכופף קדימה ואז באמת זה לא יוצא ישר.
וגם אפשר כשהוא מתחיל- ליישר לו טיפה לכיוון הרצוי עם היד.
ורד, אפשר לנצל"ש?...שחרחורת
סליחה על הניצלוש, פשוט העלית נושא כאוב אצלנו...
אחותו- כבר עזרת לי לפני כחודש.. אבל איך תגיבי אם אומר לך שהמצב לא השתנה ואפילו החמיר??
הבן שלי בן 3 וקצת, היה גמול כבר חצי שנה לחלוטין ולפני חודשיים-שלושה התחיל לפספס בלי הפסקה- גם פיפי וגם קקי.
הוא כבר לא עושה קקי בשירותים בכלל, רק בתחתונים... אני בייאוש עמוק, מנסה לשדר אופטימיות, לא כועסת אף פעם אבל בתוכי אני כבר מרוסקת מהעניין...
אתן יודעות מה זה תחתונים עם קקי כל יום פעמיים ביום????? אנא עזרו לי!!!!!!!!!!!
נ.ב: דווקא עם הפיפי מורגש שיפור קל...
אוי! נשמע קשה מאודAvrechit
האם משאר הבחינות הוא מתנהג כרגיל? בריא, שמח, מתרוצץ (בהתאם לאופי שלו)?
האם יכול להיות שקרה משהו בגן, שבעקבותיו הוא התחיל לפספס?
האם הוא התחיל ללבוש ציצית סמוך לתחילת הפספוסים? רוב הילדים מורידים את הציצית לפני כדי שלא תפריע, אבל אולי הוא מסתבך עם להוריד וללבוש מחדש, וצריך להדריך אותו שיבקש עזרה בזה?
אלחש לך בסוד: אצלי זה לקח 3 חודשים...אחותו
אבל תעשי גם בדיקת צואה לתולעים אולי?
ועוד:אחותו
כדאי לברר בגן אם הוא מתפנה או לא. יתכן שהוא מאלה שמגעיל אותם ללכת בגן או שהם נבוכים כי לא יודעים מי יעזור להם לנגב... ואז הוא ככ מתאפק שבבית כבר לא יכול יותר.
לפעמים מועיל גם לעשות" טקס" קבוע לעניין. אם יש לכם דברים קבועים ביום כמו: יציאה לגן, יציאה לגן שעשועים, הליכה לחבר וכד' במהלך היום, אפשר להכניס את היציאה בשרותים כחלק מהסדר יום השגרתי: לפני שהולכים לגן שעשועים- מתפנים. ממתינים קצת עד שמגיע ואחר כך הולכים... כך אם יש פנאי בבקר. בסבלנות (בפעמים ראשונות יש סיכוי טוב שלא יעשה כלום) עד שאולי יכנס אצלו לשגרה כחלק מהפעילות הרגילה שלו.
מנצלשת להתייעצותעידית לקס
האם נתקלתם בתופעה שהילד /ה שלכם "מענישים אתכם" על חוסר תשומת לב בפספוסים? כיצד התנהגתם ?
שמעתי פעםאמא ל-5
דיעה שאומרת שזה המקום היחיד שהם יכולים לשלוט ולהחליט מה לעשות ומה לא, בשאר הדברים את יכולה להחליט לו- כאן הוא שולט, כלומר הילד מנסה לקחת שליטה לידיו/מחפש תשומת-לב.
אני מכירה מקרה כזה, פשוט לא להתייחס ולתת תשומת לב בזמנים קבועים (שיחה אישית/פעילות משותפת רק לי ולך וכדומה.
התמודדות לא פשוטה בכלל.
קשה!תיכף6
עברתי את זה עם בני לפני מספר שבועות.
וזה נגמר!
איך?
טיפול במח-אחד!!!
עבר כבר באותו שבוע!
חפשי מישהי באיזורך שמטפלת בשיטה . שווה כל אגורה!!
גילוי נאות: אני מטפלת בשיטה. והצלחתי לגמול אפילו בן של חברה. מומלץ! מומלץ! מומלץ!
(ובכלל: מומלץ ללמוד את זה!!)
מזל טובאנונימי (פותח)אחרונה
מזל טוב לבינכם שהתקדם שלב משמעותי בחיים. תזכו שיתקדם מעלה מעלה.
כמובן שזה נורמאלי אם חייל היה יכול הוא היה מפספס בטירונות 3 פעמים ביום.. זה שלב מאוד משמעותי לילד.
לעיניננו, הילד לא יודע מה חשוב בחיים ומה לא, הוא מקבל פרופורציות מההורים. לפי התגובות שלהם הוא יודע מה טוב ומה לא.
אם כבר שאלת אז לענ"ד. כשעושה, אפ' לא צריך להגיד לא נורא, כי אז זה אומר שכן יש סיבה שיהיה נורא אלא פשוט להתיחס פרקטי בוא נחליף לך חמוד או משהו בסגנון.
אם חסר לו תשומת לב, צריך לתת ואף פעם לא לקמץ.
תזכו לרוות נחת!!
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
תיכון גלvery emportantאחרונה
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
ואואוריןאחרונה
מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...