אז ככה, ב"ה ובשעה טובה ומוצלחת הבן שלנו נגמל מחיתולים (כמעט בן 3). הוא ממש תפס את העניין, מתפספס לו קצת מדי פעם, אבל לא כזה נורא. מה שכן נורא, זה שבשבוע האחרון, מאז שהורדנו לו את החיתול, הוא פתאום לא המלאך המתוק שאנחנו מכירים... פעם הבוקר היה עובר על מי מנוחות, ועכשיו יש כמה דרמות כל בוקר. הוא גם מתעורר במצב רוח רע, וכשהוא מפספס הוא נכנס לעצבון כזה ובוכה על כל שטות ואפילו מרביץ. אתמול הכנתי מסיבה לבעלי ובכל ההכנות הוא פספס פעמיים על הרצפה (אחרי ששטפתי! פעמיים!) למרות שישב על השירותים דקה לפני, ולא הפסיק לבכות ולהתפנק... זה נורמלי? מה הצורה הכי טובה להתמודד עם זה?
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
התנהגות בגמילהveredd
נורמלי, ולא להתרגש מפספוסים, לנקות בשקטאחותו
בלי לעקם פרצוף, בלי לומר מילה.
כשהוא יראה שאת רגועה ומבינה ומקבלת את ז שבהתחלה מפספסים אז גם הוא ירגע, זה לא ילחיץ אותו כל כך.
אגב, שימי לב שלא יפתח עצירות... ילדים שבלחץ מהגמילה נוטים לזה לפעמים
וגם אפשר להמתיק את הפעמים שכן הצליח לופפריקה--
כמו שאחותו ציינה- לארגן אותו ואת המקום ברוגע ובמתינות. חיבוק להרגעה ולהראות לו שעם כל זה הוא ילד אהוב של אמא.
כשהוא מצליח- לעשות מזה סיפור, "יפה לך, נפלא!...." ואפשר גם להמתיק בצימוק, עדש, מדמדת סמיילי או משהוא קטן שהולך אצלכם בבית.
ושתראו נחת!!
תודה!!veredd
ב"ה- היום עבר בסדר... הוא פספס בשינת צהריים- אבל חוץ מזה הוא היה ממש גיבור! פשוט הכנסתי אותו לאמבטיה כי אמרתי לו שלא נעים להיות רטוב ככה, וב"ה הוא נרגע מהר (הוא קם בהיסטריה רטוב כולו...) ואז החלפנו מצעים והוא עזר לי להכניס את הכביסה עם המצעים המלוכלכים... ואח"כ הוא לא פספס עד הערב! איזה כיף! כנראה שזו תקופה...
עוד שאלה- היום לקחתי אותו לפארק והוא אמר שהוא רוצה קטנים, ולא ידעתי איך לעשות את זה... הוא רצה לעמוד אבל לא הצליח לכוון כמו שצריך... אוף. מה לעשות? להגיד לאבא שלו שילמד אותו? כי אני באמת לא הצלחתי למצוא את הדרך הנכונה ללמד אותו לעשות בלי לפספס...
צריך סבלנות זה תהליך.אם הבנים12
הכל בסדר, זה לוקח זמן.
הילד יתחזק מהתגובות שלך "לא נורא בוא נחליף" וכו'
בפארק זה הכי קל פשוט מורידים את המכנסים מאחורי עץ ומשקים אותו.
(נכון שזה יותר קל כשיש אחים גדולים ש"מדגימים" אבל ילד ראשון גם לומד)
בהצלחה! כולם עוברים את זה...
זהירות מתגמולים מלאכותייםקרנלהאור
הם עלולים להכניס למתח במקום לעודד.
התגמול הטוב והאמיתי ביותר, הוא זה שהילד נותן לעצמו בתוך ליבו - תחושת היכולת וההצלחה!
את יכולה להרחיב?veredd
לתת דוגמאות? נשמעת לי צודקת... במיוחד שתגמולים לא כ"כ עוזרים איתו. הוא לא זולל ממתקים וגם אין לנו כ"כ רצון לקנות רעל...
למשל, אמרתי לו שאני אזמין את חבר שלו שהוא מאוד אוהב וכבר לא בגן שלו אלינו הביתה (כי גם הוא נגמל בדיוק עכשיו) והם באמת הלכו לשירותים ביחד ומאוד היו מרוצים מעצמם- זה תגמול טוב או לא?
מאוד אשמח לפידבקים ועצות...
אולי הכוונה לחיזוק חיובי של מה שהוא עשהחילזון 123
ולא פרס.
למשל אם הצליח ללכת לשרותים אז "יופי עכשיו יהיו לך מכנסיים יבשות"
או פשוט "הצלחת לעשות X בשרותים"
בקשר ללעשות בפארק -
נדמה לי שאם זה לא ממש יוצא ישר אז כדאי כשהוא עושה לדחוף קלות מאחורה כדי שלא יתכופף קדימה ואז באמת זה לא יוצא ישר.
וגם אפשר כשהוא מתחיל- ליישר לו טיפה לכיוון הרצוי עם היד.
ורד, אפשר לנצל"ש?...שחרחורת
סליחה על הניצלוש, פשוט העלית נושא כאוב אצלנו...
אחותו- כבר עזרת לי לפני כחודש.. אבל איך תגיבי אם אומר לך שהמצב לא השתנה ואפילו החמיר??
הבן שלי בן 3 וקצת, היה גמול כבר חצי שנה לחלוטין ולפני חודשיים-שלושה התחיל לפספס בלי הפסקה- גם פיפי וגם קקי.
הוא כבר לא עושה קקי בשירותים בכלל, רק בתחתונים... אני בייאוש עמוק, מנסה לשדר אופטימיות, לא כועסת אף פעם אבל בתוכי אני כבר מרוסקת מהעניין...
אתן יודעות מה זה תחתונים עם קקי כל יום פעמיים ביום????? אנא עזרו לי!!!!!!!!!!!
נ.ב: דווקא עם הפיפי מורגש שיפור קל...
אוי! נשמע קשה מאודAvrechit
האם משאר הבחינות הוא מתנהג כרגיל? בריא, שמח, מתרוצץ (בהתאם לאופי שלו)?
האם יכול להיות שקרה משהו בגן, שבעקבותיו הוא התחיל לפספס?
האם הוא התחיל ללבוש ציצית סמוך לתחילת הפספוסים? רוב הילדים מורידים את הציצית לפני כדי שלא תפריע, אבל אולי הוא מסתבך עם להוריד וללבוש מחדש, וצריך להדריך אותו שיבקש עזרה בזה?
אלחש לך בסוד: אצלי זה לקח 3 חודשים...אחותו
אבל תעשי גם בדיקת צואה לתולעים אולי?
ועוד:אחותו
כדאי לברר בגן אם הוא מתפנה או לא. יתכן שהוא מאלה שמגעיל אותם ללכת בגן או שהם נבוכים כי לא יודעים מי יעזור להם לנגב... ואז הוא ככ מתאפק שבבית כבר לא יכול יותר.
לפעמים מועיל גם לעשות" טקס" קבוע לעניין. אם יש לכם דברים קבועים ביום כמו: יציאה לגן, יציאה לגן שעשועים, הליכה לחבר וכד' במהלך היום, אפשר להכניס את היציאה בשרותים כחלק מהסדר יום השגרתי: לפני שהולכים לגן שעשועים- מתפנים. ממתינים קצת עד שמגיע ואחר כך הולכים... כך אם יש פנאי בבקר. בסבלנות (בפעמים ראשונות יש סיכוי טוב שלא יעשה כלום) עד שאולי יכנס אצלו לשגרה כחלק מהפעילות הרגילה שלו.
מנצלשת להתייעצותעידית לקס
האם נתקלתם בתופעה שהילד /ה שלכם "מענישים אתכם" על חוסר תשומת לב בפספוסים? כיצד התנהגתם ?
שמעתי פעםאמא ל-5
דיעה שאומרת שזה המקום היחיד שהם יכולים לשלוט ולהחליט מה לעשות ומה לא, בשאר הדברים את יכולה להחליט לו- כאן הוא שולט, כלומר הילד מנסה לקחת שליטה לידיו/מחפש תשומת-לב.
אני מכירה מקרה כזה, פשוט לא להתייחס ולתת תשומת לב בזמנים קבועים (שיחה אישית/פעילות משותפת רק לי ולך וכדומה.
התמודדות לא פשוטה בכלל.
קשה!תיכף6
עברתי את זה עם בני לפני מספר שבועות.
וזה נגמר!
איך?
טיפול במח-אחד!!!
עבר כבר באותו שבוע!
חפשי מישהי באיזורך שמטפלת בשיטה . שווה כל אגורה!!
גילוי נאות: אני מטפלת בשיטה. והצלחתי לגמול אפילו בן של חברה. מומלץ! מומלץ! מומלץ!
(ובכלל: מומלץ ללמוד את זה!!)
מזל טובאנונימי (פותח)אחרונה
מזל טוב לבינכם שהתקדם שלב משמעותי בחיים. תזכו שיתקדם מעלה מעלה.
כמובן שזה נורמאלי אם חייל היה יכול הוא היה מפספס בטירונות 3 פעמים ביום.. זה שלב מאוד משמעותי לילד.
לעיניננו, הילד לא יודע מה חשוב בחיים ומה לא, הוא מקבל פרופורציות מההורים. לפי התגובות שלהם הוא יודע מה טוב ומה לא.
אם כבר שאלת אז לענ"ד. כשעושה, אפ' לא צריך להגיד לא נורא, כי אז זה אומר שכן יש סיבה שיהיה נורא אלא פשוט להתיחס פרקטי בוא נחליף לך חמוד או משהו בסגנון.
אם חסר לו תשומת לב, צריך לתת ואף פעם לא לקמץ.
תזכו לרוות נחת!!
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות