אם אתה משלם אתה מחליט.

תגיד להם שאתה שומר את הכסף לדירה. 

תשאל את החבר'ה מתורת החיים - חתונה לא חייבת להיות יקרה...

החתונה היא שלכם.

אתם צריכים לעשות חושבים יחד ולהחליט על סדר עדיפות.

בטוחה שאם תציגו להוריה את המצב הנתון ואת תובנותיכם המשותפות בענין- לא תהיה להם הרבה ברירה..

כאמא למתבגרים הדבר ברור לי מאוד- את החתונות אנו עושים בהתאם ליכולת שני הצדדים. מגיעים להסכמה עם משפחת החתן/ כלה, ואם מישהוא רוצה ויכול יותר הוא מוזמן להוסיף כנידבת ליבו הטהור בשפע- בלי לחייב את הצד השני.

והכי חשוב לזכור- לשוחח בכבוד עם צד כלתך, להקשיב ולהסביר בנעימות כדי שהשמחה תהיה מושלמת ותחילת החיים יהיו על בסיס של שלום והבנה.

בשמחות!

מזל טוב!!

תגבש תקציב לארוע ולנלווים שלא חורגים ממנו בשום מקרה, ותשב עם ארוסתך על הנושא.

אם הוריה רוצים חינה או דברים אחרים שלא נכנסים לתקציב, הם יאלצו להתמודד עם העובדה הפשוטה ש"אין".

אלא רק אותה.

אם שניכם מחליטים שאתם לא מעוניינים בחתונה סגנון הוריה, ושחינה זה מיותר- אז אתם אלה שקובעים.

זכור שהאירוע הוא שלכם, לא של האורחים ולא של ההורים (גם כשההורים מממנים את החתונה..).

וחינה לא חייבת להיות יקרה כחצי חתונה.

לפני שדברנו עם ההורים שלה, הבחורה הסכמה שלא נוכל לעשות חתונה גדולה, שחייבים לוותר. ואחר כך זה נשמע כאילו לא יכולה לוותר על חתונה טובה וחינה, ועדיין הכל עליי, כאילו לבזבז את כל כספי על ערב אחד ושלא ישאר כלום לחיים הבאים אחרי החתונה.

אני עדיין מרגיש מאוד מוזר על זה שרצו שאשלם את כל החתונה מכספי ועם זאת שהם יאמרו איפה, איך ומה יהיה בחתונה

הרבה מזל טוב!! אני באמת שמחה לשמוע שהתארסת!!

דבר שלי- הכלל הוא-

מי שמשלם- קובע.

זה נכון כשההורים משלמים

וזה נכון שכהחתן משלם

אז שזה יהי ברור .

דבר שני- הכלל הוא שאתה רוצה לעשות את מה שארוסתך רוצה- כדי לשמח אותה

מה שהיא רוצה- לא מה שהיא משתכנעת שהיא צריכה לרצות כדי לרצות מישו (הורים למשל)

דבר שלישי- אתה צודק. יותר חשוב תמיד לבזבז פחות על החתונה  ולשמור יותר לבית- במיוחד כשגם ככה יש משאבים מוגבלים.

דברנו עוד היום על זה, היא אומרת שאני צודק, שזה נכון שכל הכסף שנשמור לבית זה טוב וחשוב, אבל היא אומרת לי שלמרות שאני צודק זה נותן לה הרגשה של עקשנות

אתה ודאי צודק שלא לשפוך כסף על כמה שעות.

דבר שני תדע שתקופת האירוסין היא תקופה מאד מתוחה. ממש כדאי להיזהר לא ללכת ראש בראש אלא להתחמק מחיכוך. . לותר איפה שאפשר.(לדוגמא זה לא אומר לזרוק כסף על חתונה אבל כן אפשר להסכים שזה יהיה נגיד באזור שלהם.)

מה שעולה לי בראש זה סתם הצעה שאולי לא רלונטית ,אולי מתישהו שנראה לך מתאים לקנות איזה מתנה יפה להורים שלה או משהו כזה שיפיס איכשהו את דעתם. אבל שוב יכול להיות שההצעה שלי ממש לא טובה.

בהצלחה ומזל טוב.

כמו ניצול. מצד שני, הרי בורא עולם הקציב סכום כסף מסוים לאירוע שלכם, מסתבר שהוא סומך עליך ונתן לך את כל הסכום....אז תן אותו ביד רחבה??

נראה לי שזה יהיה יותר הגון להשתמש בסכום הזה בתחילת חיי נישואין שלנו, חיים קדושים וטהורים מלהשתמש באירוע של כמה שעות....

אולי בורא עולם הקציב לבנית בית בישראל?

צריך לזכור שאירוע גדול הוא ארוע חברתי ומיותר לחלוטין. ואין בינו לבין נישואין כל קשר.

בשביל להיתחתן צריך: חתן כלה, טבעת, עדים,מסדר קידושין,מנין, גביע ויין.

אפשר עוגיות או סעודה קטנה אח"כ כרשות.

"לפני שהתארסתי חשבתי שבחתונה אהיה חצי ממקבלי ההחלטות.  היום אני מבין שאני רק שישית, והשישית הכי פחות חשובה.."

(חתן צעיר)

אהבתי..=]

בס"ד

מכירה הרבה זוגות שזה קורה להם.

אבל זה לא דפוס התנהגותי, לא כו-לם נוהגים כך.

סתם ככה כדאי לשמוע בעצת ההורים, הם הרבה יותר מבינים מאיתנו הקטנים.

לגבי המקרה הנ"ל- אינני רוצה לחרוץ, אבל כאן דווקא הייתי מתעקשת, אחרי הכל זה על הגב שלי... [כלומר שלך...]

ומזל טוב גדול, שמחה לקרוא שהתארסת!

בסופו של דבר, כמו שכתבו פה, אתה משלם ולכן - אתה קובע.

ולדעתי גם יש צדק בדבריך.

אבל - נשמע שאתה לא מספיק משוכנע כמה אתה צריך לרצות את הורי הכלה.

לענ"ד אם תהיה משוכנע בדעתך, בוודאות, ותגיע לידי החלטה, או יותר נכון, תגיעו, שניכם, לידי החלטה משותפת, תוכלו להציג חזית אחידה מול ההורים וזה כבר ימנע הרבה בעיות.

ודבר נוסף והעיקר- שיבוא בעקבות הנ"ל, תהיה יותר נינוח כלפיהם. זה לא ייראה עקשנות, כמו שאמרה ארוסתך החכמה, אלא זה ייראה עקביות, החלטה ברורה.

יכול להיות שהם שוב ינסו לומר אחרת, אבל אתה תמשיך לשדר רוגע יחד עם החלטה ברורה - אתה מבין אותם שהם רוצים חתונה שנראת.. וחינה.. אבל הגעתם להחלטה שלדעתכם זה מה שטוב. ואז הדברים לא יבואו מתוך כעס כלפיהם, או תחושה שהם מנסים לנצל.

המון מזל טוב!!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.