כשאני ביום חופשי למחרת- אני קמה לבד, כי בעלי עובד מאוד קשה שישה ימים בשבוע, ויש לו נסיעות ארוכות, ואני יכולה להשלים את שעות השינה בבוקר.

כשזה גם יום עבודה שלי- מידי פעם אני גם מעירה אותו, ובפרט בשבתות, שאז זה הזמן שלי לנוח.

כשהמצב גרוע ויש כמה שבוכים יחד או תינוק שלא מרגיש טוב ומתעורר הרבה וכד' וגם אמא שלו כבר סחוטה אז הבעל יודע שהגיע הזמן להצטרף למשימה החיונית של לילות לבנים. הוא יודע זאת במיוחד מפני שברור לו שכשזה לא כזה קריטי אין מצב שאעיר אותו.

מזדהה עם כל מילה.

רק אני קמה לתינוקת, תמיד! 

אך אצלנו רק בעלי עובד כך שזה שונה..

אחותי אמרה לי שהם עושים "תורות" -פעם היא פעם הוא.

בחופשת לידה - אז רק אני (אלא אם כן נגמר לי ממש הכוח)

ואח"כ אני מזתדלת לא להפריע יותר מידי.

בדר"כ 2 קימות שלי על אחת שלו, משהו כזה...

אבל זה מאד תלוי בתקופות, ובעומס של כל אחד, ואין בזה חוקים.

תעשו מה שטוב לכם.

קודם כל, קשה לתת תשובה לגבי מציאות חיה של חיים ואינטרקציה בינך לבין בעלך, לכן יש כאן קויים כלליים בלבד ואתם צריכים להפעיל את שיקול דעתכם:

א. אם שני ההורים עובדים קשה ביום יום, יש צורך בשותפות בקימה לתינוק.

ב. אם האישה יכול לנוח במהלך היום כדי שיהיה לה יותר כוח בלילה, או לישון בבוקר למחרת - מן הראוי שתעשה כן, כאשר בעלה לא יכול לעשות כן.

ג. במקרים יוצאי דופן, שהאישה סחוטה וגמורה לחלוטין מעבודות היום, מן הראוי שהגבר, למרות עבודתו , יקום בלילה.

ד. לכן, בלילות שבת מן הראוי שהוא גם יקום.

וכמובן הכל צריך להיות מתוך שיחה משותפת.

בהצלחה

בעלי קם, הביא לי את התינוקת וחזר לישון

קבוע,

כך שהוא קם אבל גם לא...

אצלנו כנ"ל...

מלא פעמים הוא לא זכר בכלל שהוא קם להביא לי אותה.

מה? איך היא הגיעה אליך? אני לא הבאתי אותה!

אצלנו זה ככה בדיוק.

נכנסת לסוגיה רגישה אך מאוד מאוד משמעותית בחיינו.

אומר לך את דעתי- אך קחי בחשבון שזו דעתי בלבד ותו לא .

תפקידו העיקרי של גבר (מעבר לאלה ההכרחיים במסגרת זוגיות בריאה ונכונה ע"פ תורה ומוסר אנושי) הוא לזון ולפרנס, לשם כך הוא משקים קום, עמל ובדר"כ חוזר עייף מאוד.

במידה ואשתו מתפקדת כעקרת בית במשרה מלאה (לדעתי אחלה פריבילגיה- אבל יש עוררין  והם רבים) מן הראוי לתת לו את האפשרות לאגור כח בשעות הלילה.

אין זה מתפקידה של האישה לקחת את כל עול הבית והילדים על כתפיה אבל טיפול בתינוק בלילה זו משימה מורכבת, ואם היא בבית מן הסתם תוכל במהלך הבוקר להשלים שעות שינה.

אך אם הגברת עובדת גם היא, והיא מסייעת לו בפרנסה- חובה חובה חובה עליו לסייעה לה בניהול שותף של הבית.

וכאן נכנסת הגמישות.

יש כאלה שיעדיפו את העבודה הטכנית- בישולים ונקיון, יש שיעדיפו לצאת/ לשחק עם הילדים והגב' תתחזק את הבית- כל אחד כפי נטיות ליבו.

אין לי מושג כיצד מתנהל ביתכם, אך אם אכן את עובדת גם בחוץ והקושי לקום בבית משמעותי גם ביחס לתיפקוד למחרת- כדאי לכם לשבת לשיחה נעיה, להעלות את הקושי, לנסות למצא דרכים להקל מעלייך ולישון בשקט- תרתי משמע.

באופן אישי- אצלנו בבית קמתי לתינוקות, טיפלתי בהם, הנקתי ואם היה צורך המשכתי לחגוג איתם את הלילה בשיר וזמר. אבל---- במהלך היום הקפדתי להשלים את שעות השינה כשחזרתי מהעבודה.

אם בעלי לא יכל לתת לי את הזמן הזה מאילוצי עבודה- הבאתי ביביסיטיר או הכנסתי תינוק לשעה לשכנה כדי לאסוף כח.

כשהקטנים גדלו- הם אלה שהשגיחו על התינוק התורן.

והיום- כשהקטנ שלי בגיל 5 הכל נראה אחרת .

האם גם הבעל צריך להיות קשוב לצרכי אשתו וילדיו? והתשובה: ברור שכן!

האם גם האשה צריכה להיות קשובה לצרכי בעלה והתינוק? ברור שכן!

ומפה, אצל כל משפחה זה אחרת. זה תלוי בזוג, ביכולות, בכוחות, בכמה ילדים יש, באיזה גילים, באם זו הנקה מלאה, חלקית, מטרנה בלבד, בן כמה התינוק, פג או לא, אם הלידה היתה קלה או קשה, טבעית או קיסרית, האם יש לתינוק קוליק, גזים, לשון קשורה זמנית, ועוד ועוד. שישבת - תלוי באופי ובלו"ז שבת שלכם. דוגמה: שחרית בותיקין עם התרנגולים והתימנים או במנין חב"ד בצהריים עם האמריקאים והקוגלים.

אצלנו, ברור שרציתי רק להניק. זה לא הצליח. ברור שרציתי רק להניק גם בלילה. זה לא הצליח. ברור שנשרפתי מעייפות ורציתי שגם הוא יקום. זה לא הצליח. הוא פשוט לא שמע את הבכי. אחרי זמן מה, הגעתי למסקנה, שאין שום טעם להילחם בו, בי, בתינוק, שתמיד רצה אותי, גם בלילה, גם מיובשת. אז החלטתי לקום בלילה רק אני ולישון בבקרים. ובבוקר הוא קם וטיפל. וכך היה וזה עבד די טוב, כי הוא התחיל לעבוד מאוחר. אז אצלנו זה התאפשר. לזוגות אחרים זה לא מתאים, ולכן תראו גברים טרוטי עיניים מגיעים לעבודה. אל תרחמו עליהם, במקום זה תכינו להם כוס קפה. הם קמו בלילה לפרס ענק: תינוק טרי ומתוק.

וזהו. וזה תלוי, תלוי, תלוי. בהצלחה כבר אמא יקרה.

לילה, שקט, כולם ישנים. פתאום מפר את הדממה קול קטן וצרחני: וואה, וואה, וואה!!!  כן, זה שוב התינוק המתוק שלהם, התעורר, רעב ובוכה.

הבעל אומר לאשתו: יקירתי, הפעם תורך. אפילו שלמה המלך אמר במשלי:

"רבות מחשבות בלב איש, ועצת השם - היא תקום!"

עונה האשה: "בסדר יקירי. אבל אבא שלו, דוד מלך ישראל, אמר בתהילים:

"אתה תקום! תרחם ציון, כי עת לחננה כי בא מועד!"

בעלים יקרים, יש לכם רשות מלאה לספר את זה בסדר הפוך, כך שהאיש אומר את המלה האחרונה. תרגישו בנוח, אין בעיה. ישר כח על כל מה שאתם עושים למען המשפחות שלכם. 

וישעיהו הנביא אמר: "ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ, נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר." 

ואני מצטרפת לזוגות שתפקיד הבעל הוא להביא את התינוק למיטתי בשביל הנקה לילית, וכשהתחלנו להביא לו מטרנה- בעלי היה קם אליו באופן כמעט קבוע.

והגיגים נוספים... מעבר לנחמדות לאישה והבנה למצבה- אני מרגישה שיש פה עניין של רצון וכמיהה אמיתיים להיות מעורבים בגידול הילדים- ולא רק במה שנחמד, אלא להתמודד גם עם מה שפחות נחמד...

בעלי עובד קשה מאד, אבל הוא מבחינתו הבהיר לי שהוא אבא בדיוק כמו שאני אמא!

ואם אין לו כ"כ זמן להיות עם הילד בשעות היום כי הוא בעבודה- אז הוא יכול לתפקד כאבא בערבים (מקלחות וארוחת ערב- כשהוא בבית זה גם התפקיד שלו) ולקום בלילה...

ואשרי שזכיתי(:

אם יש בעלים שהעניין הזה קשה להם מאד (ויש רבים, וטובים!!!) אז אני חושבת שכדאי שתהיה להם אחריות ספציפית כלשהי בטיפול בילד, כדי שיהיו מעורבים פיזית ממש בטיפול ובגידול הילדים, מה שמאד עוזר למעורבות הנפשית ולקשר בין האבא לילד....

בהצלחה ובהנאה כבר אמא יקרה(:

"עצת ה' היא תקום"

העניין הוא שעד היום הוא לא הצליח להניק

שבו ושוחחו על העניין וחוץ מזה אם את מניקה-מה לעשות נגזר עלייך לקום

בשביל מה להעיר אותו אם מילא אני מניקה.

אבל!! אני מרגילה את ילדי לישון בלילה מגיל צעיר. אני לא מהאימהות שקמות להנקה בגיל חצי שנה.

התנגדתי בתור כלל. אבל כל זוג זה משהו אחר.

אם האמא מניקה, אז כדאי שהאבא:

1. יביא את התינוק לאמא למיטה.

2. אם הוא לא רוצה לישון עם התינוק, הוא גם יחזיר את התינוק למיטה שלו, וישאר איתו שם עד שהוא נרדם.

3. יקום בבוקר לטפל בילדים הגדולים יותר, ויאפשר לאמא לישון עוד קצת. 

שעם החוקים שלך, גברים יתחילו להניק

אספר לכם שאני לא הייתי קמה בכלל

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.פשוט הייתי ערה כל הלילה... בלי שינה בכלל....הייתי ישנה רק בבוקר,עכשיו שהם כבר בני חצי ישנה והים ישנים כל הלילה ב''ה כבר לא צריך לקום אליהם בד''כ..

כשצריך,נגיד נפל המוצץ/התעוררו אז לרוב אני קמה כי אני יכולה להשלים שעות שינה אח''צ כשאני חוזרת מהעבודה או ביום חופש שלי אני יותר רגועה וכשהם ישנים אני גם תופסת תנומה..(כמובן ששינהם ישנים לפעמים אחד ישן ואחד ער אז אין מצב לכלום..)

בעיקרון לרוב העדפתי לא להעיר את בעלי אלא רק אם שניהם בכו או שהיה ממש צורך כי קודם כל גם ככה הוא היה הולך לישון מאוחר כשהחבר'ה היו מסיימים בקבוק אחרון (סביב אחד בלילה ואז ישנו עד 7 בבוקר...) ובעלי עובד קשה המון שעות ויש לו נסיעה של שעה פלוס אז העדפתי אני לעשות את רוב בהעבודה כי אם אני קמה וגם הוא קם(בכל זאת מדובר בתאומים) זה אומר ששינינו נהיה עייפים בטירוף וזה לא עוזר לאף אחד....

כשהייתי בגיל העשרה והוד מעלתם ישנו בחדרי.

פשוט קמתי, חיממתי את הבקבוק שכבר הוכן מראש

האכלתי את הבכיין התורן

גרפס

והמשכנו לישון.

בבוקר אמא קמה ברוב שמחה על שנת הלילה הרציפה של תאומיה

ואני-- לא יצאתי בנזק משמעותי

ואם הבקבוק לא סיפק- הדרך לחדר שינה היתה נהירה גם לי...

וסתם הזכרתי לי את הסיטואציה הזו ..

איזה מדהימה את!

ב''ה גמני יש הרבה עזרה כשיש אנשים בבית!

אחותי קמה כשצריך אמא שלי שולחת אותי לישון...אין מה להגיד תענוג!!!

ניראה לי שאם אשפר לארגן עזרה גם אם ילד אחד או שניים , אם זה משפחה או בייביסיטר אז זה מאד מאד מקל על ההורים בתחילת דרכם..

אני מסכימה עם כל מה שנכתב כאן על שצריך הידברות ושיתופיות בין בני הזוג. ברצוני להוסיף, שבני הזוג צריכים לבדוק מה הם יכולים ומה לא. כלומר, למשל, אם שניהם עובדים, או שמאיזשהי סיבה אחרת - קשה לשניהם לקום, אז כל אחד צריך לחשוב כמה הוא כן מסוגל, ולגבי השאר - למצוא סידור כמו מטפלת וכד'. כדי שלא יווצר מצב שצד אחד (או שני הצדדים) ירגיש שהוא מקריב את עצמו מעבר ליכולתו ויום אחד זה יתפוצץ.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.