בס"ד
ראש חודש הוא יום של התחדשות , הלבנה מתחילה להתגלות בראש חודש עד ט"ו לחודש שהלבנה במילואה ואח"כ מתחילה להתמעט, ושוב בראש חודש מתחדשת הלבנה.
ראש חודש מראה לנו שתמיד צריכים להתקדם ולא להשאר באותו מקום שאנחנו נמצאים.
כשתינוק נולד הוא אוהב להתקדם ללמוד דברים חדשים הוא סקרן, הוא לומד כ"כ הרבה דברים בזמן כ"כ מועט , הוא אוהב שאומרים לו שהוא גדול, אבל ככל שגדלים משום מה האדם לא אוהב ללמוד ולא אוהב לחשוב ורוצה הכל על מוכן, וזה מה שראש חודש מלמד אותנו לדעת תמיד להתקדם.
ויותר מזה , הלבנה הולכת ומתמעטת עד שאינה נראית בסוף החודש ואח"כ מתחילה להתחדש , האדם יכול להתחדש גם אם הוא נפל למעמקים חשוכים, גם אם הוא חושב שאין לו תקווה ואין לו סיכוי , הוא יכול להתחדש, והכל תלוי בו , הכל תלוי בבחירה החופשית של האדם , האם הוא מסתכל על העבר שהוא נפל ולא היה לא טוב , או שהוא אומר איך אני מהיום הופך את החיים שלי לחיים שמחים, לחיים של אושר הכל תלוי באדם עצמו ולא באף אחד אחר, יש לאדם את הכוחות להסתכל תמיד איך הוא שוכח מהעבר ומתחיל חיים חדשים של התחדשות , חיים של שמחה , לדעת תמיד להסתכל על חצי כוס המלאה ולהודות לבורא עולם על כך.
אדם שמאמין שכל מה שקורה לו בעולם , הוא רצון ה' וכך ה' רוצה שיהיה וגם אם זה נראה בעינינו כרע – הוא מאמין שכל מה שה' עושה הכל לטובה – הוא אף פעם לא עצוב , הוא פעם לא מקטר , הוא אף פעם לא כועס.
כל טוב
ולכן אומרים כל מי שכועס כאילו עובד עבודה זרה – מה הקשר? נראה לבאר, שמי שכועס בעצם לא מאמין שמה שקרה לו זה מה' ולא מאמין שזה לטובתו, ואם הוא לא מאמין בהשגחת ה', הרי שכאילו עובד עבודה זרה.
...ב"ה עכשיו אני מרוב שמחה מודה לה' על זה 