שצריך להתיחס לכתבה אנטישמית ומרושעת כזו

למרות שיש לי הרבה מה להגיד, אבל לא נראה שהכותב שמעולם לא שמעתי את שמו קודם

לא נראה שהוא כותב בצורה ענינית אלה משנאת חרדים נטו (אגב, אולי הוא לא יודעת שגם לדתיים יש הרבה ילדים )

במצרים מזמן אמרו אותו דבר. אולי שם ימצא אוזן קשבת

ומשפחות מבוססות עם הרבה יותר ילדים.

אז מה גורם לעוני???

משכורות מבזות בנוסח סין- גורמות לעוני.

מניעת זכויות בסיסיות מעובדים- גורמים לעוני.

הפליה וקיפוח מגזרים שונים- גורמים לעוני.

אי מתן נקודות זיכוי לגברים עובדים שהם אבות למשפחות גדולות- גורם לעוני.

דמגוגיה זולה- גורמת לאנטישמיות.

עוד מעט הוא יציע לקחת מס חמצן ממשפחות גדולות, על החמצן שהם מבזבזים למדינה.

על הפתרון הסופי עוד לא מדברים כאן בקול........

מה לעשות ויותר נפוץ משפחות גדולות עניות מאשר משפחות קטנות עניות.

לגבי הטענות שלך:

משכורות נמוכות - אין הרבה מה לעשות בשוק החופשי לא ישכרו אדם אם משכורתו גבוה מהתועלת שהוא מביא למעסיק ולכן העלת שכר המינמום עלול לגרום ליותר אבטלה - מה שיגרום להעלאת המשכורות זה בעיקר יותר הכשרה מקצועית לעובדים.

לגבי זכיות העובדים ונקודות זכות לגברים את צודקת.

דרך אגב אם כבר מדברים אז איך זה שבמגזר הדתי\חרדי (כולל מקומות פרטיים) השכר נמוך משמעותית מהמגזר החילוני? ואיך זה שדוקא שם הרבה פעמים לא נשמרות זכיות העובדים? קל מאוד לבוא בטענות לכולם כאשר במגזר שלנו המצב לא יותר טוב. 

1. אם הורים מרויחים סכום מסוים בעיקרון ככל שיש יותר ילדים במשפחה רמת החיים של המשפחה תרד. זה נכון שיש קצבאות והנחות למשפחות מרובות ילדים אבל בדרך כלל אפשר להגיד שמבחינה כלכלית ריבוי ילדים פוגע ברמת החיים.

2.  לדעתי ילדים זה ערך ששווה לשלם מחיר בשבילו - לדעתי כל משפחה צריכה להחליט מה המחיר הפרטי שלה. לגבי התערבות המדינה לדעתי המדינה צריכה לעודד ילודה אבל בצורה שעוזרים למי שעוזר לעצמו - כלומר המדינה תעזור לאזרחים לגדל ילדים אבל בשותפות, לדעתי ניתן להשיג את זה ע"י הנחות ממיסים למשפחות מרובות ילדים, חינוך יותר בזול ובמקרים מסוימים קצבאות שמותנות בעבודה ולא באי עבודה -(לדוגמה קיצבה המותנה במספר שעות עבודה של ההורים).

3. לדעתי תיכנון נכון מבחינה כלכלית יכול להביא לרמת חיים סבירה בלי לפגוע בילודה ואולי אפילו להגביר אותה. למשל היום אשה יכולה ללדת עד גיל 40 ואפילו יותר ולכן אם זוג מתחתן לאחר שהאישה למדה מקצוע ואם אפשר שהגבר גם יתחיל לפחות ללמוד - זה לא יפגע בד"כ בכמות הילדים שתהיה לאותה משפחה  אלא בעיקר יתן להם אפשרות להתפרנס בכבוד ואולי אפילו לגדל יותר ילדים.

ואולי יש לכך איפושהו בסגנון אחר סימוכין מדברי חז"ל.

כאנשים מאמינים הרואים כיצד מתנהל לו עולם ללא התערבותנו וכיצד בורא עולם מסדר את הדברים בצורה שונה ממה שחשבנו שיקרה, אנחנו יודעים בודאות שאנחנו את שלנו צריכים לעשות והוא את שלו.

את לידת הילד וחינוכו נשתדל לעשות בשמחה ועל הצד הטוב ביותר (בעזרתו כמובן).

נעסוק גם ב"הכנת כלי"  להורדת השפע, ובמלאכה ע"מ להתפרנס, אך את הברכה- הוא מוריד.

הורי הם שכירים שב"ה גידלו 11 בנים ובנות.

אמא שלי שתהיה בריאה תמיד מספרת איך כשהחבריה הגיעו לגיל הנישואין היא התחילה לחשוש כיצד הם יצליחו לחתן אותם בצורה מכובדת, כשהם צפופים כולם.

היום- כשיותר ממחצית נשואים והיד עוד נטויה, היא מחייכת לשאלתנו ואומרת- שאין לה מושג איך וכיצד אבל עם כל ילד שנישא הקב"ה שלח את הוצאות החתונה ברווח ובכבוד בדרך מקורית ויצירתית. היא לא תארה לעצמה עד כמה השמחה תהיה שלמה. וגם כשצריך אחר"כ להחזיר הלואות ולסתום מינוסים- חסד ה' ניכר בכל מקום.

אני סומכת על דבריה ומאחלת לכולם בניי, חיי ומזוני- ברווחי.

כל עוד עוני מחושב כהכנסה לנפש אז ככל שיש יותר ילדים יש יותר עוני.

אבל -

א. יש צורות אחרות לחשב עוני.

ב. לא מעניין אותנו אם זה מביא לעוני או לא. מעניין אותנו מה התורה אומרת על זה. (ואין בכוונתי לפסוק כמובן לאף זוג אלא שכל אחד יתייעץ עם רבותיו בעניין.)

ג. הפסקת קצבאות לא תגרום לירידה בילודה. אבל לדעתי, צריך בלי קשר להפסיק את הקצבאות ולסייע למשפחות ברוכות ילדים ובפרט כאלו שהם יוצאי צבא בצורות אחרות. (סבסוד ממשלתי בהוצאות שונות וכדו')

ד. על מנת להתמודד עם העוני בציבור החרדי צריך לעודד את היציאה לצבא / הכשרה מקצועית / עבודה בגילאים יותר צעירים.

יש עוד הרבה מה לכתוב בנושא זה אבל אין לי פנאי והרבה מהדברים לא ייתקבלו בשל לחצים פוליטיים.

א. צודק - לגדל 2 ילדים לא עולה כפול מלגדל ילד אחד.

ב. צודק -  לא הכל נמדד בכסף.

ג. צודק.

ד. לגבי הציבור החרדי אתה צודק שזה הצעדים הנדרשים - מצד המדינה והציבור הציוני נדרש להבין שאי אפשר לגייס בכח אף ציבור ובמיוחד את הציבור החרדי (אפשר בלי בעיה הוציא פטור על רקע רפואי\נפשי - אני אישית מכיר מספר חרדים שעשו את זה) - צריך פשוט להביא לציבור החרדי פטור גורף ולא להשאיר אותם בכח בישיבות בגלל הפחד מהצבא. הצעד הבא יהיה הורדת חלק מהקצבאות ופיקוח על המוסדות החרדים (אם בית ספר מדווח על לימודים מסוימים כמו מתמתיקה התלמידים באמת לומדים ואם ישיבה מדווחת על מספר תלמידים אז זה מה שקורה באמת).

מבחינה פוליטית כמו שאתה כותב זה מסובך - אבל מי שמונע את זה - זה קבוצה קטנה של קיצוניים חילונים שנגד כל ויתור לחרדים וקבוצה של עסקנים חרדים - אם אנחנו הרוב הדומם נתחיל ללחוץ אין להם סיכוי.

הכי חשוב זה  רפואה שלמה.

אפשר לראות שבמגזרים שבהם יש הרבה ילדים, יש גם התארגנויות שמטרתן היא להפחית את העלות. למשל, עלות הבייביסיטר במקומות כאלה היא בד"כ נמוכה, וגם מערכות מסודרות לבגדים וכו' לגיבוי של אמהות יולדות או תינוקות קטנים (אין סיבה לקנות חדש בגד שהתינוק גדל ממנו אחרי חודש).

בנוסף,

זוג נשוי מחזיק בית עם המון עלויות בסיסיות (ארנונה, חשמל, מים, תשלום קבוע טלפון וכיוצ"ב). ילד נוסף לא עולה יותר ארנונה או תשלום קבוע חשמל/מים/אינטרנט/ביטוח רכב כל מיני עלויות שהן קבועות פר מבוגר או פר דירה, כך שכל הגרפים בתחום די מעוותים את המציאות

אנחנו חרדים, הורים לשבעה, כ"י, ועובדים.

כאם שאינה עובדת במשרה מלאה- איני מגרדת את סף המס, ולכן כל הזיכויים למעון וכד'- אינם חלים עלי.

בעלי, המשלם מס הכנסה רב בגלל היותו עובד בשתי עבודות- לא זוכה בשום הכרה או נקודות זיכוי בהיותו אב לשבעה ילדים!!!

כך לא מעודדים אנשים לצאת לעבודה!!!

בגלל שילדי לומדים בחינוך חרדי- שהוא מוכר שאינו רשמי- הם מתוקצבים ב-75% ממה שמקבל כל תלמיד אחר בחינוך הממלכתי, שאר הנטל נופל, כמובן, על כתפי ההורים, כעובדת במוסדות אלו- גם אני מתוקצבת 25% פחות מכל עובד הוראה אחר- על אף שאנו מלמדים כל מה שנלמד בבתיה"ס הממלכתיים והממ"ד, באותו מספר שעות.

כך יוצרים עוני ואפליה!!!

והכי חשוב:

עוני זה תרבות.

עוני זה לאו דווקא מצב כלכלי.

נכון שהרבה ילדים מכבידים על התקציב המשפחתי, ולא מקצבאות תבוא ישועתנו, אך הגינות ושוויון הם מילת המפתח, ואת זה לא רואים אצל כל "דורשי טובתנו" המנסים להגביל את ילודתנו ......

את צודקת שיש עיוות מס גדול שכל ההטבות על הילדים מגיעים רק לאם ולא לשני בני הזוג אבל זה בעיה שהרבה משפחות סובלות ממנה היא לא יחודית לשום מיגזר (גם אישתי לא עוברת את סף המס ואין לי הקלות).

דרך אגב משלמים מס הכנסה על סך כל ההכנסה בלי קשר לכמה עבודות עובדים (אולי בעלך צריך לעשות תאום מס). 

חוץ מזה גם לי יש ילדים וזה אחריות שלי לפרנס אותם ולא של המדינה, צריך לצאת כבר מהגישה שכדי שאדם יעבוד צריך לעודד אותו לכך - מצידי שמי שמסוגל לעבוד ולא רוצה שיחיה בעוני (זה עוני מבחירה שלו).

לגבי החינוך החרדי שזכאי לתיקצוב חלקי - את יכולה לבוא בעיקר בטענות לעסקנים החרדים - ישנם בתי ספר פרטיים חילונים ודתיים שמקבלים תיקצוב מלא אבל הם מחויבים ללימודי ליבה ולפיקוח הדוק - ברגע שתקום רשת חרדית שתסכים לזה גם היא תקבל תיקצוב מלא.

חוץ מזה אני מסכים איתך שלא מודדים את העוני נכון - למשפחה חרדית ישנם צרכים שונים מרוב המשפחות.

לגבי הגינות ושוויון - ההתנהלות של רוב הציבור החרדי מול המדינה שונה משל רוב הציבור ולכן זו טעות לצפות לאותו היחס. אני והאחים שלי שרתנו שירות קרבי 3 שנים + מילואים - מה שקשה להגיד על רוב הציבור החרדי, שילמתי על הלימודים האקדמאים שלי - בחורי ישיבות לא משלמים שכר לימוד, אבל מעניין  שכאשר מדברים על זכיות פתאום רוצים שיוויון. 

יש עיוות מס גדול בכך שזוג נשוי משלם בממוצע כ-10K ש"ח לשנה יותר מאשר רווקים במצב זהה, למשל. זה עניין פוליטי שקשור במבנה השלטון הישראלי שקידם בעבר ומקדם עדיין זכויות של "חד הוריות" וקבוצות (חילוניות!) דומות.

חינוך זה נושא מורכב הרבה יותר. "בעל המאה הוא בעל הדעה", והריכוזיות של המערכת הנוכחית נמצאת בעוכרי כל מי שמעוניין במשהו קצת שונה ממה שיש למערכת הקומוניסטית להציע.

המלמד את כל תכנית הלימודים הנלמדת בכל בי"ס ממלכתי אחר- וכך כמעט כל החינוך החרדי לבנות- והתקצוב שם נשאר חלקי!!!!

רצוי להיות בקיאים בעובדות לפני שכותבים תשובות ....

(ותודה על המידע, גם אנחנו שמענו על תיאום מס וגם עורכים אותו, עדיין אין בכך שום התייחסות למספר ילדים!!)

למיטב ידיעתי, בחורי ישיבות משלמים סכום עצום כל חודש, כך שאינני יודעת מהיכן אתה שואב את הנחותיך.

,

לגבי הצבא- לא ראיתי שמשפחות החרדים המשרתים בצבא מתוקצבות יותר- או משפחות הלא דתיים שאינם משרתים- מתוקצבים פחות, כך שגם טענה זו לא ממש רלוונטית......

אם יש הרבה ילדים, אבל מחנכים אותם כמו שצריך לשיתוף ומיומנויות חברה ויחסים בינאישיים, והם מתרגלים כל הזמן במשפחה - ויתור ועזרה (דווקא בגלל שיש הרבה אחים, זה תרגול מצויין לחיים), אז חוסכים אח"כ הרבה כסף של ייעוץ פסיכולוגי, ייעוץ נישואין ובעיות אחרות.

מלמדים את הילדים לעזור בבית - וחוסכים ביביסיטר ועוזרת ומבשלת (לא בתור ניצול בשום אופן! רק בתור החינוך החשוב לעיצוב הילד).

האחים הגדולים עוזרים לקטנים בלימודים - וחוסכים מורה פרטית.

בני המשפחה לומדים לבלות ולהנות ביחד - וחוסכים קיטנה.

ועוד ועוד הדוגמאות רבות.

שוב אדגיש שכמובן לא "משתמשים" בילדים ומנצלים אותם כאמצעי לחיסכון, אבל עובדה שחינוך טוב במשפחה ברוכת ילדים כולל את הדברים הנ"ל וחוסך כסף.

1 כן, מה לעשות?!? יותר מידי ילדים מביא למצב שהעוגה נשארת אותו גודל והחתיכות קטנות

  2 בוודאי, חייבים להתערב, כי האנשים שעושים זאת הרבה מהם זה בגלל לחצים חברתיים וסיבות מסיבות שונות

חייבים!!!

3 לא להביא ילדים בלי חשבון, תפסיקו לשחק אותה בפוזה של יהיה בסדר, כי לא יהיה בסדר!!!

רק רציתי להגיד שכל המשפחות מרובות הילדים שאני מכירה (ואני מכירה הרבה!! ) למעט אחת, הילדים ומצב הנקיון בביתם פשוט מזעזע!! הילדים נראים כמו סמרטוטים, מנוזלים ולפעמים הנזלת כבר הקרישה, יחפים, בגדים מטונפים, טיטול גדוש,  ועוד תיאורים שאחסוך מכם.

כמובן שזה קשור גם להורים ועד כמה יש להם כוח, אבל זה בטוח קשור המון למס' הרב של הילדים!! כמובן אם יש הורים שמוכנים להביא הרבה ילדים ועם זאת להשקיע בהם, ולדאוג שיראו נורמליים- אין בעיה! כן ירבו! אבל אם ההורים לא מוכנים להשתגע, ומסתפקים בניגוב הנזלת פעם בשבוע, ושטיפת בית בפסח- אז עם כל הכבוד זה פשוט מגעיל, ואני לא יכולה לראות ילדים במצב כזה.

וכמובן שיש מספיק אמת בדברים שלך.

מאידך, דווקא עזרה חיובית להורים, העלאת מודעות למצבם, וטיפוח תרבות נקייה וחמה. 

אני זוכר שאצלנו ביישוב, היו התנדבויות למשפחות מרובות ילדים. 

אני לא יודעת ממה נובעת ההסתכלות שלך. אולי המשפחות שאת מכירה נמצאות כולן בקהילה בעלת מנטליות מסויימת, עם סדרי עדיפויות שונים משלך.

כן, יש אנשים שלא אכפת להם מהנקיון או לא מסוגלים לדאוג לו, ובעיניי זה לגיטימי. אני גם לא יודעת באיזה שלב ביום ראית את הילדים עם ה"בגדים המטונפים", אבל אני מניחה שהם יצאו בבוקר לבית הספר והגנים מסודרים, מסורקים ונקיים.

בכל מקרה, אני גם מכירה הרבה מאוד משפחות מרובות ילדים, ואני מעידה שההכללה שלך היא הוצאת שם רע והיא שקר גס.

כן, יש משפחות מסויימות שהילדים שלהן נראים כפי שתיארת, ואלה לאו דווקא משפחות מרובות ילדים.

אבל הרוב המוחלט של המשפחות הברוכות, שומרות על בית במצב סביר עד נקי, מגדלות ילדים נקיים, מטופחים, מסודרים, אהובים ומלאי שמחה. אה, כן - ויחפים.

מצטערת לאכזב אותך!

אבל יפה שאת מכירה משפחות מרובות ילדים שהמצב אצלם הוא כמו שאת תיארת. הלוואי אצל כולם!

ובעייני חוסר בנקיון הבית זה לא דבר לגיטימי! מה לגיטימי ברצפה דביקה ומלוכלכת? מה לגיטימי באבק ולכלוך בכל פינה????

הכי לגיטימי בעולם זה לדאוג לניקיון הבית! או לפחות שיראה במצב סביר!!

ולא התכוונתי להוציא שם רע על אף אחד. סליחה!

א) האם המשפחות שאת מכירה הן מקהילה אחת, כמו ששיערתי?

ב) האם כשאותן משפחות היו בנות שניים או שלושה ילדים, הבית היה נקי והילדים נקיים ומסודרים?

א. לא. המשפחות ממס' מקומות שונים.

ב. אני לא ממש הכרתי את המשפחות הללו כשהיו עם 2-3 ילדים, כך שאין באפשרותי לענות לך על שאלה זו.

    אבל למה באופן מוזר ההזנחה מאוד בולטת דווקא במשפחות מרובות הילדים (אני מדברת על יותר מ8 ילדים) ולא במיליון המש' האחרות בעלות 4-6  ילדים?

שאת מכירה המון משפחות מרובות ילדים וגם כאלה שבעלות 4-6 ילדים, ובאופן מובהק את אומרת שדווקא אצל הברוכות הילדים מוזנחים?! נשמע לי ממש מוזר. תאמיני לי שאין לי מושג איך יצאה לך כזאת מסקנה.

זה נשמע לך הגיוני, שאמא תקנח במסירות שבעה אפים, ודווקא את השמיני היא תשאיר מנוזל? שבעה ילדים היא תלביש בבגדים תואמים, ודווקא בשמיני היא תגיד "יאללה חפיף"?

אם כבר, אז בסביבות הילד השלישי-רביעי אני רואה רפיון בהקפדות על זוטות, סטריליות, אוכל בריא וכו'.

תרשי לי לשאול אם את נשואה? עם ילדים?

 לא נראה לי...( לפחות לפי ההודעות שלך בשאר הפורומים )

חכי מתוקה, כשיהיו לך ילדים  נחזור אליך ונבדוק מה תהיה תשובתך.

אם היא לא תשתנה- אשרייך! באמת שאשרייך...( בעיקר לגבי הנקיון והאבק)

הרבה דברים נראים לנו מהצד  שונה מאיך שזה בפנים.

את צודקת שיש ילדים מוזנחים אבל אין שום סיבה שבעולם לקשר את זה למס' הנפשות או למס' המזומנים שיש לאותה משפחה.

אלא רק לאופי.

ואני עובדת וכו וכו

והריצפה בבית שלי לא פעם דביקה או עם חול במשך כמה ימים ואני לא מספיקה לשטוף את הבית טוב כל שבוע. וקורה שאחה"צ כבר אין לי כח לשמור שהילדה תהיה נקיה ומצוחצחת.

לא חושבת שזה קשור דווקא מספר ילדים אלא לעוד הרבה דברים אחרים.

נראה לי הגיוני שהרבה ילדים קשה יותר לתפעל ולשמור שכולם יהיו מתוקתקים כל הזמן אבל האם אף מקונח זה מה שגורם לילד להיות מחונך, בטוח בעצמו, בעל חשיבה ושמח? לדעתי לא ממש בהכרח.

אין לי מושג היכן את גרה ואת מי את מכירה אבל יתכן שפלח האוכלוסיה שאת מדברת עליו היה מנהל בית עם מצב נקיון מזעזע, ילדים כמו סמרטוטים, מנוזלים, יחפים מטונפים.. ללא קשר למספר הילדים שמאכלסים אותו ב"ה.

האתמול הוא היסטוריה,

המחר אינו ידוע--

אולי גם לך יוולדו 8 ילדים ותוכחי לעצמך שתגובה שלך ממש ממש לא נכונה?

נ.ב.

הכותבת גדלה כבת בכורה בבית בן 11 ילדים. בית שסדר ונקיון אפיינו אותו, אם המשפחה איישה משרה מלאה (ועד היום עדיין) והילדים ב"ה בנו ובונים בתים לתפארת.

מאוד אשמח לקחת אותך לסיור בשכונתנו ובעוד שכונות בארצנו המבורכת.

ראשית,

עשיר ועני, זה לא כמה יש או אין לך, אלא כמה אתה מרגיש שחסר לך!!!

(לאלה שצריכים מעט הסבר: אם אתה מרגיש שלא חסר לך דבר, וכל מה שאתה צריך יש, הרי אתה עשיר [איזהו עשיר? השמח בחלקו!] ואם אתה מרגיש שחסר לך, לא משנה כמה באמת יש לך אתה עני..)

שנית, זכור לי מחז"ל (לא זוכר את הלשון) שעם כל ילד שבא לעולם מגיע גם הלחם שלו.

הדיון התפתח לדברים שלא רציתי להתווכח עליהם!

בסה"כ תיארתי מצב שאני מכירה! ולא, יש אצלינו גם משפחות מטופחות מאוד!

אני חולת ניקיון (ואלי זה מה שמסביר את הזדעזעותי הגדולה..)  לא ביקשתי מאף אחד שישתגע ויהפוך את הירח בשביל שהבית שלו יראה מוזיאון!

רק בבקשה, שהמשפחות האלה ישקיעו לא רק בלהביא ילדים אלא גם קצת במראה שלהם ושל ביתם. שיהיה איזון.

כל טוב.

נכון שאותן משפחות בוודאי צריכות לשים לב יותר לנקיון,

אבל אני רוצה להגיד לך שאמא שכל היום תנקה את הבית ואת הילדים שלה תהיה אמא מאוד לא נינוחה ועצבנית, כל צעד בבית יראה לה כמישהו שמלכלך.

כשהילד שלה ישחק בחול היא לא תוכל להסתכל עליו ולחייך, להבין שהוא עובד על הצד התחושתי שלו ולראות כיצד הוא לומד ומתפתח- היא רק תראה, איך החול נכנס לו לכל מיני מקומות בגוף ואיך היא צריכה אח"כ לנקות אותו.

אולי אותה אמא שלא ניקתה את הרצפה- ישבה לספר לילדים שלה סיפור - נינוחיה ומחוייכת- כי זה מה שהיא רוצה שהילדים שלה יזכרו וילמדו ממנה.

אם את חולת ניקיון כפי שציינת, את בוודאי יודעת על מה אני מדברת והיכן האיזון נכון.

גם אני כמוך חושבת שאיזון היא המילה כאן לשני הצדדים.

מקווה שבכל זאת תחליטי להרחיב את משפחתך בע"ה ולהוריד ממינון הנקיון והסדר לטובת חינוך אמיתי ומחשבה- מה באמת חשוב לילדים האלו.

לי חשובים שני הדברים, למרות שכבר הבנתי שלא אוכל להגיע לרמת הנקיון שהייתה כשהיו לי 2 ילדים.

לכן, אנחנו מסדרים ומנקים- יחד, כך אני מעבירה להם את חשיבות הסדר, הנקיון והאחריות של כולנו לבית וכמובן הם נהנים בסוף מאמא שלווה יותר והצ'פר- סיפור ביחד.

זה אימרה של חז"ל,שמשמעותה שלא ניטעה ונדמיין לנו שלפחות ילדים יש יותר,כי כמו שה' דואג לנשמה שירדה למשפחה קטנה ומשעממת כך הוא דואג לכל צורכה של נשמה שירדה למשפחה ענקית.

בדיוק אתמול קראתי את דבריה המהממים של אמא טריה לתינוקה ה-18.ברוגע ושאננות בוטחת היא דיברה על האמונה בה' שהפכה את זה לברכה אפשרית.היא אמרה שהם מסוגלים לכך מכוח האמונה שכל תינוק מגיע עם השגחה גדולה מצויד "בכיכרו בידו" ושה' עם כל תינוק מביא את צריכיו הגשמיים וגם הרוחניים,ההורים מקבלים ביחד איתו את כל האהבה ,הסבלנות והכוחות לגדלו לטוב.עוד דבר גדול שאפשר ללמוד ממנה וגם להבין איך היא עשתה את זה,זה שהיא באופטימיות גדולה לא היסתכלה על הקושי,היא זוכרת את הקשיים העצומים של הדורות הקודמים (בלי מכונת כביסה,ברז...) וכך חיה בהרגשה של פינוק והודיה לה'.היא ניראתה מאוד מרשימה ומטופחת, (חסידות גור) ומדבריה ניכר שכל מעיניה נתונים לטיפוח ואהבת ילדיה.

הלוואי יגיעו מעשי למעשיה.

לא צריך להפיץ קונספירציות בצורה מסודרת כדי שאנשים יתחילו לתרחש את הגרוע ביותר. ולהבנתי זה מה שקרה. אף אחד לא רץ ואמר "הייתה מעילה" אלא הודלפה הגעתם של החוקרים ואז רב-סרן שמועתי קיקד-אין.

ותביעות לא יכולות להעלות את מניית הבנק

בחודש הכנסה בגילאי הפנסיה.

עד הפנסיה שלך הכל ישתנה, הטכנולוגיה תשתנה והיוקר יאמיר יהיו הרבה יותר שנים לחיות והרבה יותר תרופות והאינפלציה תעלה, זה תמונת מצב של עכשיו.

במציאות, לעומת זאת, אפשר להתווכח על שורות רבות בכתבת הנהי הזו, וכמעט על כל מספר ומספר שם.

יגיע הזמן שאנשים יבקשו לא להזדקן.

לא יודע איך זה מסתדר עם הלכה. אבל בעיניי זה לגמרי עניין.

או לחילופין להשקיע את הכסף של הסיגריות בפנסיה שלך

איכס

אצל האנשים סביבי. שהופקד להם לפנסיה כל השנים,

דווקא בגיל השלישי יש להם יותר רווחה כלכלית לעומת החבר'ה הצעירים.

סיימת לשלם משכנתא.

קצבת פנסיה מסודרת

אז נכון שיש הוצאות, אבל למי שיש פנסיה מסודרת (לכולנו אמור להיות אם לא עבדנו בשחור) נצליח להסתדר.

רוב החברים מאוד רחוקים מהפנסיה שאמורה להיות בגילם, מאוד מאוד רחוקים.

אנשים לא עובדים בעבודה מסודרת עד גיל מאוחר.

ישיבה, צבא, אקדמיה, עבודות זבל למיניהן.

העשור הראשון לעבודה הוא הכי קריטי ובקריירה של 40 שנה, בגלל אפקט הריבית דריבית הוא יהווה כמחצית מהחיסכון הפנסיוני.

לאנשים פשוט אין מושג לגבי זה, לאנשים אין כסף לחיסכון פנסיוני גם עם החוק החדש.

בטח עצמאים שלא באמת מפקידים לפנסיה.

שלא לדבר על גירושין.

אנשים גם עוצרים קריירות באמצע מכל מיני סיבות, אנשים מפסיקים לעבוד, עקרי בית, מחלות, ילדים, הסבות מקצוע.

הם בונים על זה שאנשים ישלמו "כל מחיר" בשביל לחיות. גם בגיל 80. ואז דברים מתייקרים יותר ויותר (מישהו אמר תרופות מחוץ לסל?).

בגדול מה שהיה צריך לעשות מולם זה חרם צרכנים, אבל זה לא יקרה כי חרם צרכנים משמעותו אנשים שיסכימו למות.

אתה מדבר על דברים שהיו קיימים עד היום?

או דברים שלא היו קיימים לפני עשרים שנה, והיום הם כן, ולכן אנשים מוכנים לשלם אותם?

זה שהיום לפתח תרופה עולה מליארד דולר ויש 20 שנים להחזיר את הכסף (אחר כך פוקע הפטנט). אז התרופה נהיית יקרה להחריד ואחרי 20 שנה יש גנרי שעולה עשירית.

פעם היה יותר זול לפתח תרופות, פחות בדיקות למינהן. זה הופך כל דבר חדש לפשוט יקר מדי ולעמותות חולים ממומנות על ידי חברות תרופות שעושות הפגנה להכניס את התרופה היקרה "לסל" כלומר לכספי מיסים במקום להתחרות בשוק חופשי.

זה לא באמת יקר יותר כמו שזה חדש

תרופות חדשות היום עולות פי כמה לעומת תרופות חדשות אי אז לפני 30 שנה.

בהודו יש חוקי תרופות קצת אחרים. מה שמאפשר בתורו למערביים לפעמים ליסוע לשם ולחפש חיקוי זול לתרופה היקרה שלהם. כמובן שאסור לייבא אותה ארצה כי זכויות יוצרים וזה.

עומר מואב הוא סופר מומחה במקצוע שלו ושמאלן קיצוני בשאר הזמן. כלומר אם מסננים אותו זה אומר שהוא חושב שסמוטריץ' טוב ואפקטיבי לבוחרים שלו.

מצאתי מאמר דעה.

הדבר היחיד שאפשר לקבל כביקורת זה את העובדה ש"אין הרבה רפורמות כלכליות" שאפשר לכתוב על שמו בסוף הקדנציה - וגם זו ביקורת עם אפס יושרה לא רק כי רפורמות זה לא לחיצת כפתור (בטל לא בשנות מלחמה) אלא בעיקר כי הוא ניסה בכל כוחו ופשוט הפסיד למערכת דורסנית ומאובקת.

אבל הרי אני עצמי פרסמתי כאן ביקורת חדה פי מאה מזה, וכרגיל מנסים גם להתעלם וגם להדוף בכל מיני בוקי סריקי נלעגים.

אולי התסמין הברור מכולם לאופי הקטסטרופי של זמן תפקידו במשרד, הוא הבהילות להנחיל איזו אידאה כאילו הוא מבוגר אחראי. זה בעיניי מעיד כאלף עדים על בהלה שהוא חש, כשהוא כן מודע לילדותיותו שאין בה קמצוץ של התאמה לכזה תפקיד.

למותר לציין את ההתווכחות האינפנטילית עם עובדות, כמו סיפור הגירעון והוויסקי, שקרן המטבע הבינלאומית היא שהכריעה בעניין - הגם שבאיחור רב, כפי שתמיד זה הבסיס לאורך הנשימה של הכזב - שברור לגמרי שהמשרד, אחרי שנתיים שלו, היה עבדים נרצעים שמעוותים עובדות ואמת מקצועית למענו ולמען הדיקטטורה האישית.

אבל נכון שבפוליטיקה, המבחן להצלחה או כישלון הוא בראש ובראשונה שאלת השיכנוע או לחלופין, היכולת להנחית ולהכתיב.

סמוטריץ' הוא איש הכלכלה החופשית. במידה מוגבלת. אין לו יכולת לדבר נגד ישיבות (היה מנכ"ל ישיבה בעברו) ובטח ובטח שלקצץ בתקציב שמופנה לציבור שהצביע לו הוא לא מסוגל. זה אומר שהוא הצליח להעביר כל מיני רפורמות שרצו באוצר כבר הרבה שנים להעביר והיו פוגעות באוכלוסיות אחרות שבדרך כלל יש להן מהלכים פוליטיים באוצר. אבל הפעם לא.

זו שהסתיימה עכשיו בהצלחה מרובה כל כך, שעל המדפים אין גבינה לבנה ואין קוטג'!

אני מדבר על רפורמת מה שטוב לאירופה/לאמריקה טוב לישראל, שהובילה לשפע עצום של מוצרים זולים מיובאים באושר עד.

ולגבי החלב, ובכן, תודה לשר האוצר שהעיר את כל שדי הלוביזם החלבי מריבצם. חשבתי שתהליכים עושים "באיטיות", באופן מדוד, כמו עם גיוס החרדים.

עד שבאיזה שלב המונופול הרפתני שבר את הכלים ויצא לתקשורת.

דברים קרו תקופה ארוכה מאוד מאחורי הקלעים.

אולי הוא קישקש את עצמו לדעת, ואולי יש כמה שחושבים שמשהו שהוא עשה או מספר שהוא יודע לעשות שווה משהו, אבל הוא אפס מאופס.

זה מביך לשמוע.

יש כאן ביקורת אובייקטיבית, הגם שלא נעימה, על מתיימר שתופס עמדת השפעה על הציבור, המדינה, החיים והעתיד.

זו הרמה שלך, לעשות תנועות עם אצבע על אף כמו בגנון ולשיר "הכול עובר עליך"?

לא ברור למה.

לתקשורת הדתית לאומית. לדעתי הרפתנים פרסמו בה במליוני שקלים. מקור ראשון, בשבע, עלוני השבת, קבוצות של דתיים בפייסבוק, ערוץ 7...

שהיא לא חשובה מספיק, הרבה מידי אנרגיה הוסבה להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי בעוד שהיה ניתן להסב את האנרגיה הזו יותר לכיוון ריסוק מונופול הכשרות או מכון התקנים או כל רגולטור מכפיל יוקר מחיה מיותר.

אתה יודע איך זה נגמר.

הוא חשב שאם הוא יתן דחיה (חוקית של שר הדתות) אז הוא יסתדר עם הרבנות עד אז, ואחר כך הממשלה נפלה וכבר הייתה ממשלה אחרת שדחתה (לפי החוק הישן) עד שהצליחה לבטל.

כלי בידי מפלגת שס, הריקבון והחילול השם שנובע מכל פינה אפלה בשחיתות שמשריצה המפלגה המסואבת הזו בכל חלקה טובה שהחא נוגעת, המיאוס של הציבור בפרוטקשן שהמפלגה המושחתת הזו גובה בשם אלוהים מכל מוצר ומכמעט כל בעל עסק הוא כבד מנשוא, יש לפרק הכל ולבנות מחדש, מפעל הג'ובים בשם האל לחבורת בוגרי החינוך העלוב שלא יכול ליצור שום בוגרים פרודוקטיביים וחייבים את מפעל הג'ובים הזה כדי לתחזק את בוגרי החינוך המפלגתי העלוב שחייב גם לגרום לתלמידיו להצביע למפלגה המושחתת הזו, צריך לשים לזה סוף ועיניך הרואות שאם אתה חפץ לשים בעל כיפה סרוגה כשר הדתות, אם אתה רוצה לתקן את הרבנות והמועצות הדתיות ומשרד הדתות מהמיאוס המתגלגל שקוראים לו שס, אתה לא יכול להצביע למפלגה הציונית דתית, אתה חייב להצביע למפלגה שתשאיר את שס מחוץ לקואליציה, אחרת שס תחמוד דבר ראשון בתיק זה ותשלח ידה כבני עלי במזלג שלוש השיניים לטרוף את מפעל הג'ובים, ומפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ לא תעשה את זה.

כך או אחרת יש המון מחוללי יוקר מחיה חוץ מזה שהייתי מתמקד בהם לפני שהייתי משקיע כל כך הרבה אנרגיות להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי.

וזה כשזימרתי וניגנתי בלחנים חצי מואתה קדוש בערבית. לא עזר שום דבר. איראן לא הותקפה, לא תקפה, ישראל הועמדה בפינה. וחבר הכנסת סעדה יצא חומוס בפיתה, בתוך החלות של שבת על מצע פרנות. תגיד, עם אפסים כאלה אפשר לדבר על מחוללי יוקר מחיה? עם קואליציית פופוליסטים הזויים כאלה? עם כאלו מאופסים נלעגים חסרי תקווה, חסרי תועלת, חסרי חיים?

פתיחה של מונפול החלב הוא לא על קרטון חלב, אלא על כל מוצר חלב באשר הוא. פתיחת התחרות על החלב פירושה שכל מוצר (!) שיש חלב במרכיבים שלו ירד במחיר. אולי אתם משפחה של אוכלי בשר, אבל במשפחות אוכלות חלב זה כסף.

בנוסף, זה היה אמור להיות מהמונופלים הקלים לשבירה, בשונה ממה שש"ס מחזיקה בו או פוליטיקאים אחרים.

חוץ מזה שגם ביבוא היתה רפורמה שהיתה משנה מאוד את המונפולים בארץ ואת החירות של האזרח הקטן, ואז רצחו לו אותה בדם פוליטי קר. אפשר להתלונן מהיום ועד מחר, נראה אתכם במקומו. כל אחד גיבור בעיני עצמו.

עם כל האנרגיה שהשקיע בכך, כנראה שהלובי הקומוניסטי בליכוד גדול עליו, איככה יפנה לטפל במחוללי יוקר מחיה אמיתיים?

ראו את הזבל ופשוט דילגו מעליו.

מגיע הראשון שניסה להרים ולטפל בזה. קופצים עליו כל מיני ולבסוף הזבל מתפזר קצת או עובר למקום פחות מרכזי (ובדרך אל הפח).

ועליו אתה צועק.

וזה לא שהוא עשה את זה בהתנדבות, הוא נבחר לתפקיד, זה המקצוע שהוא בחר ולטעמי הוא בחר את המלחמה הלא נכונה להלחם במחוללי יוקר מחיה רבים אפשר ולאו דווקא להשקיע את האנרגיות הרבות כל כך בדבר כל כך פעוט שאנשים ברובם לא ירגישו ביום יום ולא יזכרו לו ביום הבחירות גם לו היה מצליח, להפך מה שיזכרו לו שהוא נכנע ללובי הקומוניסטי בליכוד ולא הצליח אפילו את המונופול המעפן הזה לרסק וחבל.

קרי, את דבריו צריך לקחת בעירבון מאוד, אבל מאוד מוגבל.

ולראיה, קיימים לא מעט כלכלנים סוציאליסטים, על אף שהשיטה פשטה את רגל בכמה וכמה מדינות.

לא נראה לי שזה אפשרי

נותנים לו להיות שר האוצר. זה תפקיד הכי כפוי טובה

זה התפקיד עם הכי הרבה כוח אחרי ראש הממשלה

וצריך להיות עם כתפיים חזקות כדי להצליח בו.

ביבי היה שר אוצר והוא ראש ממשלה

לפיד היה שר אוצר וזה הרים לו את הקריירה (עזוב שעכשיו אחרי 15 שנים היא דעכה)

כ"ץ וליברמן היו שר אוצר והם עדיין חזק בתוך המשחק הפוליטי

זה שכמו שתגיד שראש ממשלה הורס קריירה פוליטית

כל מי שהיה ראש ממשלה נהרסה לו הקריירה הפוליטית

ברק. אולמרט. שרון. בנט. לפיד.

ביבי לא נחשב. ביבי מעל הטבע

נתן לו את האוצר. מה הוא עשה? קיצץ קצתבאות לחרדים ועד היום זוכרים לו את זה.

לפיד מה עשה?

שאל אותו אם ירצה שוב את האוצר. ברור שלא

יקפצו על התפקיד שוב

תמיד אפשר לשפר. לא כל החלטה היתה נכונה כלכלית. והוא קידם פרוייקטים "מגזריים" שקופחו כל השנים.

כלכלה תמיד קשורה בעולם הערכים שלך.

מואב תוקף את סמוטריץ כי הוא תמך ברפורמה המשפטית - ומערכת משפט חזקה היא תנאי לכלכלה חזקה. ברור שוודאות כלכלית חשובה לכלכלה - אבל גם ברור שאפשר להתווכח עם הטיעון ה"כלכלי" הזה..

אותו דבר בהשקעה ביישובי יו"ש. בצלאל יסביר בצדק, שזה צודק, וגם טוב וחשוב לכלכלה והביטחון. הטיעונים שלו ברמה של - בגלל שלא תמכתה בעסקת חטופים- אז לא היה שלום, ועלויות המלחמה עצומות ולכן אתה שר אוצר כושל...

לגבי רפורמות - נכון שאולי אפשר היה יותר. צריך לזכור שאנחנו במלחמה רב זירתית רוב הקדנציה, ולא נכון לחולל חוסר יציבות גדול מידי תוך כדי ניהול מלחמה. וצריך גם לזכור שכמה וכמה רפורמות גדולות נתקעו בגלל השותפים הקואליציוניים. פעם חרדים, פעם ליכוד וכו. אי אפשר להאשים את בצלאל שלא ניסה בכל כוחו..

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,

ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.

אם ממשיכים להפקיד- הקצבה צפויה לגדול.

אבל, הקצבה הצפויה היא בשקלים היום, בלי חישוב האינפלציה. זאת אומרת, נניח אדם שמרוויח 10,000, היום בן 30, והקצבה הצפויה שכתובה לו היא 7500. עוד 37 שנים 7500 יכול להיות שווה חצי מהסכום היום..

צריך לזכור גם: לפעמים יש הפסקות בהפקדה בגלל שלא עובדים. (עשירונים תחתונים בערך 25% הפסקות, גבוהים 5%-10% הפסקות בהפקדה ביחס לתקופת החיסכון) וגם, בהנחה שלא מושכים פיצויים. אם מושכים, הקצבה תהיה נמוכה משמעותית..

הרי הכסף מושקע בשוק ההון, והתשואה השנתית הממוצעת של שוק ההון גדלה ביחד עם האינפלציה

לא צריך לדאוג, אבל כן צריך להמשיך להפקיד ולא לסמוך על זה שהקצבה תהיה מאוד גבוהה גם בלי להפקיד (על פי רוב כמובן. לפעמים היא תהיה גבוהה באמת. לרוב הבעיה היא שהקצבה לא גבוהה מספיק)

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

ומרפסת, וחניה, ומעלית.

מי שמממן את זה זה מי שקונה את הדירות החדשות במתחם שצריך לשלם את העלויות של כולם. אם מחיר הדירה החדשה לא גבוה מספיק לא יהיה פינוי בינוי. כמה פשוט.

מקובל לתת מכפילים של לפחות פי 3. כלומר 3 קומות נהיות 9. 4 נהיות 12. אחרת זה לא כלכלי לבנות.

במקומות כמו לוד צריך לתת מכפיל של 5. זה שיקול בעיניי לרעה כי יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בבתים שיש בהם כל כך הרבה דיירים.