שיש לי פוטנציאל!

אם כשאת קוראת ספר את מנסה להתחבר עם הכותב להתחבר לראש שלו להבין כל מילה אז כל קריאת ספר מפתחת מאוד את חוש הכתיבה.

אבל אם סתם לקרוא אז מן הסתם זה גם עוזר קצת..

מנסיון של תולעת ספרים עם ותק שלתשע שנים וכותבת לעיתים.

למשל זה משפר את האוצר מילי , סגנון אבל זה לא אומר שנהפוך כולם לסופר דגול..

כי ספרים מעניינים במיוחד ( כמו הארי פוטר... ) יש להם סגנון זורם, מושך, מעניין וכו'

צריך להיות מאד מקצועי בכדי להוציא ספר שיימכר בהרבה עותקים

וגם... צריך הרבה סיעתא דשמיא גדולה ( תחשבו על המנגינה של המילים האלו  סד"ג )

כבר הוצאתי ספר אחד, ועכשיו עוד שלושה בדרך.. ואני גם כותבת פוול סיפורים, וכשיש אירועים אז גם ברכות בחרוזים..

זה גם עניין של כישרון וגם עניין של קריאת ספרים.. כי דוגרי בן אדם שלא קורה ספרים לא יהיה לו מאיפה לשאוב את הכישרון שאולי יש לו!!

שלא קוראים בכלל כדי שהיצירה תהיה נטו מתוכם.

אגב,מי הם?

אבל לקרוא זאת לא השיטה היחידה להתמלא.

חוויה אישית יותר חורטת ונותנת לך סגנון משלך. צריך כמובן לדעת איך לחוות דברים, ולשים לב לפרטים. 

אני מכירה אנשים שקוראים מאד הרבה ולמרות זאת לא הפכו לאנשים מעניינים מספיק כדי שיוכלו לכתוב בעצמם, וגם אנשים שלא קוראים הרבה ונראה שיש להם עולם מדהים מבפנים שהם היו יכולים להעלות על הכתב.

ספציפית שמות של סופרים שלא קוראים אני לא יודעת. היה על זה פעם דיון בספרים רבותי ספרים, וזה די הדהים אותי בתחילה. אבל במחשבה שניה זה מאד מתבקש, הרי הזכרון יכול מאד לתעתע וכל סופר ירא מהאפשרות שיחשבו שהוא גנב רעיון מספר אחר.

יותר קטעים כאלה [כמו של צ'ופרים] או סיפורים קצרים, או שאני כותבת קטע קצר מתוך סיפור ארוך שהמצאתי ולא העלתי על הכתב.

וגם שירים, וגם קטעים בחרוזים, וגם צ'ופרים...

הכל!..

ואני יכולה להגיד שבתור דחיפה ראשונית, כן, עצם זה שאני כ"כ אוהבת לקרוא נתן לי את המחשבה "וואלה, אולי גם אני יכולה...?". אח"כ זה כבר לא משנה מעבר לאוצר מילים אבל ככל שאני מתבגרת ולומדת לנתח ספרים וסיפורים קצרים (יכולת שהשתפרה אצלי מאוד ועדיין משתפרת כיוון שאני חברה בפורום של כתיבת פרוזה באתר "כיפה" ושם נותנים לך ביקורת מאוד בונה וגם אתה נותן לאחרים, ולומד מאחרים איך לתת ביקורת בונה וכו'...) אני לומדת יותר ויותר מהספרים שאני קוראת, אני לוקחת נק' טובות בכתיבה, אני קוראת ספרים שדומים לסגנון הכתיבה שלי שמעשירים אותו אבל לא רק.

וכמובן, אנוכי הגאוותנית מודיעה לכם בנחרצות שזה לא יעזור אם אין איזשהו בדל קטנטן של כשרון שחבוי בכם (ולפעמים הוא באמת חבוי ושווה מאוד למצוא אותו. באמת.)

בכל אופן, אני מאמינה שבשביל להיות סופר טוב באמת, צריך להיות בך מידה מסויימת של גאונות. וכתיבה היא אומנות בפני עצמה, אמרתי את זה פעם?? 

 - והם עשו ממנה ספר אבל לדעתי רוב הסופרים זה אנשים שקראו הרבה ואז התחילו לכתוב.

אני מוכנה כמעט לחתום על זה שאין סופר נמכר / איכותי שלא שייך לסגנון שהיינו מגדירים כ"תולעי ספרים". זה הכרחי לדעתי.

בסיפור הקצר "סונטה ללא ליווי" [מאת א"ס קארד, נמצא בשני אוספים: "מפות במראה" ו"סונטה ללא ליווי וסיפורים אחרים"] מוצגת הדמות של כריסטיאן, שכדי למקסם את הפוטנציאל המוזיקלי שלו נשלח לחיות לבד בבקתה ביער, בלי שום אפשרות לשמוע מוזיקה, וכך הוא מצליח ליצור מוזיקה כנה ומיוחדת שלא מושפעת מאף יצירה קיימת.

מובן מאליו שבעולם הפיקטיבי הזה לא משתמשים באותה השיטה בשביל אנשים בעלי כישרון כתיבה, כי כדי למצות את היכולת הזו חייבים לקרוא ספרים ולדעת מהי ספרות איכותית. [אגב, אני לא יכולה להדגיש עד כמה הסיפור הזה מומלץ. השיגו אותו בהקדם האפשרי.]

לא זוכר ת'שם שלו בכל אופן " אוהל הדוד טום "  יש מצב שהוא שונה בקטע הזה 

מהעובדה שבאופן לא מודע הלחן של "ירושלים של זהב" הושפע משיר ששמעה. (במקרה נתקלתי בזה בויקיפדיה). 

אבל היא מדהימה בכל מקרה.

אחת ממליון.

בכלל לא הרבה....

והרבה פעמים אני חושב להתחיל לכתוב למרות שאין לי מושג אם יש לי את הכשרון לזה...

שווה לי להתחיל לכתוב?

(אם כן, לקרוא גם?)

בס"ד

זה יכול לשכלל אותה, היא לא תלויה בזה.

אני מכירה כאלה שקוראים מלא ואין להם כישרון כתיבה בשיט וכאלה שקוראים בקושי <למשל: אנוכי> שיש להם כישרון לכתיבה <לא שאני ממצה אותו במיוחד, אבל הוא קיים>

וכישרון בסיסי הוא לא משהו מיוחד.עם הזמן (והכתיבה והקריאה) הוא משתכלל.

לא קוראת הרבה בכלל!! 

ומתוך הספרים שאני קוראת נוצרת ההשראה שלי,וזה קרה לי כבר בשני סיפורים.

הוצאתי כבר שני סיפורים(שרוצה שהם יצאו לספרים).

אמרו לי על סיפור אחד שהוא מזכיר ספר מסויים אבל הוא ממש לא.

אני כותבת המון יש לי איזה 10 מחברות מכיתה ג' (אני בחטיבת ביניים) החברות שלי קוראות אותן בשקיקה (בצחוק...) ואני מאוד אוהבת גם לקרוא.

אבל זה לא כ"כ עוזר לי בגלל שאני דיסלקטית אז זה ממש לא משנה לי כמה אני קוראת יש לי המון בעיות הגהה... ובכלל אני קופצת המון מנושא לנושא בגלל זה...

אבח אני חושבת שלכול אדם זה בטוח עוזר כשהוא קורא המון ספרים בכתיבת ספרים שהיה ב"הצלחה בהמשך!

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

יעני אחלה ספר (לדעתי)