אני לומד בישיבה גבוהה ממש ממש טובה (אחד הטובות בארץ) ממש טוב לי בישיבה אני מרגיש התקדמות עצומה, מרגיש נפלא בעבודת ה' וב"ה מבחינה רוחנית הכל מעולה, מבחינה חברתית אני ממש מקובל אהוב מאוד מאוד מצחיק אבל הבעיה היא שהם אוהבים אותי וכיף להם איתי אבל אני קצת לא בראש שלהם (בכמה דברים) אלא בראש יותר פתוח, ונושאי הדיבור שלי שונים משליהם אבל למרות זאת אני נשאר בישיבה כי אני מרגיש טוב בעבודת ה'.
עכשיו ב"ה הגעתי לגיל שאני צריך בעז"ה לצאת לפגישות אבל אני די מייואש מלכתחילה, ברור שכבר קבעו לי תבת זוג שלי ולכל מכסה יש סיר ויותר מזה אם לא הקב"ה היה מזווג זיווגים לא הייתי חושב בכלל יוצא לשידוכים.
שואלים למה?? כי אני בחור מאוד פתוח ועושה שטויות וזורם לגמרי אבל מצד שני אני לא יוותר על סעיף אחד בשו"ע וחשוב לי מאוד לשבת וללמוד תורה אחרי החתונה בעז"ה, אני חושש שאין בחורה בעניין שלי עם ראש טוב ועדיין הלימוד תורה יהיה חשוב לה יותר מהכל וכו'.
איך מתגברים על הייאוש הזה???
הוא רציני בלימוד תורה וכו' (כמו שרציתי...) ויודע להנות מהחיים (כמו שרציתי..)
]
